שניה לפני שהם נוחתים לפסטיבל SHUGA, ג'אנגל מביטים במראה. ריאיון

ג'אנגל. קרדיט: Filmawi
ג'אנגל. קרדיט: Filmawi

ג'וש לויד, חצי מצמד המפיקים שמובילים את הקולקטיב Jungle, לא מחזיק מראות בבית, אבל כן מוכן להביט פנימה. ריאיון עם האדם שלא רוצה להתראיין, אבל המסע הרוחני שהוא עליו לא מאפשר לו לסרב. וולקאם טו דה ג'אנגל

9 באוגוסט 2022

אם עוד לא שמעתם על ג'וש לויד ותום מקפרלנד – צמד מפיקי העל הבריטים שעומדים מאחורי ההרכב ג'אנגל – זה בסך הכל די הגיוני. הם אמנם זכו לעשרות מיליוני צפיות ביוטיוב על השירים שלהם, נכנסו לפלייליסט של פיפא 15 והאלבום שלהם היה מועמד לזכייה בפרס מרקורי הנחשק (הגראמי של הבריטים), אבל עדיין הצליחו איכשהו להישאר מתחת לרדאר, יחסית. עם הרכב מלא זמרי ליווי ונגנים, קליפים ששמים במרכז חבורת רקדנים מוכשרים ושלוש עטיפות מינימליסטיות לאלבומים שבסך הכל מציגות את לוגו הלהקה, בכל פעם על צבע אחר – זה נראה כמעט כאילו להישאר אנונימיים היתה כוונת המשורר, או המפיק.

>> הכל סוכר: מה עוד רואים בפסטיבל SHUGA?

אולי בגלל זה כשעליתי לריאיון זום עם ג'וש לויד, לכבוד ההופעה הקרובה שלהם בפסטיבל SHUGA, השאלה הראשונה הייתה למה שני אמנים צעירים ומצליחים רוצים להתחבא מאחורי הקלעים? "אני לא רוצה להסתכל במראה בכל פעם שאני יוצר משהו", הוא עונה עם מצלמה סגורה. "אין לי מראות בבית, כי אני חושב שזה פשוט הופך אותך ליותר מדי מודע לעצמך וגורם לך כל הזמן לפקפק בהכל. בשבילנו המוזיקה היא פרויקט שאנחנו יכולים לברוח אליו, לשחרר את האכפתיות שלנו מאיך שאנחנו רואים את עצמנו. זה כמעט כמו שחרור מהאגו. ג'אנגל זה קולקטיב, משהו גדול יותר מאשר רק בן אדם אחד".

יש סיבה שלויד משתמש במילים רוחניות כמו "שחרור מהאגו". האיש שאמר בעבר ש"אתה חייב שתהיה לך סיבה בשביל לכתוב אלבום" תמיד נהג למצוא סיבה – אלבום הבכורה שלהם היה ניסיון להוכיח שהם מעבר לכמה סינגלים ויראלים, בעוד שהאלבום השני, "For Ever", עסק בהתמודדות עם פרידה שלויד ומקפרלנד חוו באופן סימולטני. האלבום האחרון, "Loving In Stereo" שיצא לפני שנה, עסק בעיקר בהתפתחות הרוחנית שהצמד עבר בשנה וחצי האחרונות. לויד מספר שהוא חווה מעין התעוררות עצמית בעקבות ספר של אקהרט טול ("כוחו של הרגע הזה", "ארץ חדשה" ועוד), סופר ומורה רוחני ששמו אולי מוכר לכם גם מהאלבום האחרון של קנדריק לאמאר, שהושפע ממנו גם הוא.

איך מתמודדים עם מסע רוחני תוך כדי ניהול קריירה מוזיקלית?
"זה מאוד קשה. כל הזמן צריך לתחזק מותג, וזה קצת סותר את הרעיון של להיפרד מהאגו. אני לא באמת רוצה להתראיין, אני לא נהנה מראיונות. אני עושה את זה רק כי בסופו של יום אם מישהו מתעניין בך, אז אתה חייב להחזיר את אותה האנרגיה. אבל אני לא רוצה לענות על שאלות לגבי האמנות שלי, את יודעת? אתה עושה מוזיקה כי אתה אוהב לעשות מוזיקה, זה מאפשר לך להיכנס לחלל שהוא כמעט מדיטטיבי. אבל אז יש את הצד העסקי של זה". 

זה היה ברור מאליו בשבילכם להופיע בישראל? אני מניחה שגם פנו אליכם מה-BDS.
"מי אלו ה-BDS? אהה, כן. יש את הצד הפוליטי של הדברים, אבל בסופו של אנחנו סביב המוזיקה וסביב האנשים, וג'אנגל לא מפלה נגד אנשים. אנחנו אוהבים את אנשי העולם. תסתכלי על רוסיה למשל, יש הרבה אנשים טובים שגרים שם ולא מסכימים עם המלחמה. אף אחד לא רוצה מלחמה, אבל זה פשוט קורה. זאת לא אשמת האזרחים זה אשמת הממשלות. אני לא אוהב שום ממשלה בכל אופן, אני חושב שזה הכל שטויות, אנשים עשירים ומושחתים שמחפשים כוח. אנחנו כאן כדי לספק בריחה, לתת אנרגיה טובה לקהל ותחושה של חופש".

>> גם Alt-J לא סופרים את ה-BDS

יש לכם איזשהם ריטואלים שאתם עושים לפני שאתם עולים להופיע?
"לגמרי. אנחנו בעיקר מנסים לתקשר עם כל חברי הלהקה ולחבר בין כולם. אנחנו רוצים לגרום לזה להרגיש כמו מסיבה, שיהיה כיף ושכולם יכנסו למוד הנכון. הרעיון הוא לגרום לזה לקרות ולשמור את האנרגיה הזאת לבמה. אז אנחנו מנגנים מוזיקה, שותים כוס יין ונרגעים".

ישנה חוויה לא שגרתית שקרתה לכם בהופעה פעם?
"בפעם הראשונה אי פעם, הופעות הקיץ שלנו הושפעו מההתחממות הגלובלית. היו לנו שלוש הופעות שבוטלו בגלל מזג אוויר כאוטי – גל חום או הצפות. פעם זה לא היה המצב. הרבה מהזמן זה היה כאילו: אהה זאת הבעיה של מחר. אבל אני חושב שהגיע הזמן שנעשה משהו עם זה, כי כבר מרגישים את האפקט".

איך היית מציע להתמודד עם המצב ההזוי הזה?
"באופן די מוזר, עניין הקורונה הראה לנו את הכוח של בני האדם כשאנחנו מתאחדים למען מטרה מסוימת. נכון שעשינו את זה כדי להציל את עצמנו, כי בשלב מסוים אמרו לנו שכולנו הולכים למות, אבל האמת היא שהחיים שלנו בסכנה מההתחממות הגלובלית, ודמייני מה היה קורה אם כולם היו מגיבים לזה באותה צורה שהגיבו לקורונה. אני מרגיש שזה מקרה שצריך לאגד את כולם סביב מטרה חיובית, במקום לאחד אותנו סביב דברים שליליים. אני לא מבין למה אנחנו אובססיביים לשליליות בכדור הזה, זה די מטורף".

>> פסטיבל SHUGA, לייב פארק ראשון לציון, 17.8 (רביעי, 17:30), כל הכרטיסים וכל הפרטים כאן
>> הטבה מיוחדת לקוראי Time Out: גולדן רינג ב-405 שקלים (במקום 455), דשא ב-245 שקלים (במקום 295)
>> קוד הטבה: TOSHUGA