Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
דיזנגוף כמרקחה. לאחר שבועות שבהן נסגרו בהדרגה החנויות בו, נחסם בשבוע שעבר האגף הצפון־מערבי של דיזנגוף סנטר כולו וגם שער 9 הסמוך לו (בפינת הרחובות טשרניחובסקי ודיזנגוף), וכן הכניסה הסמוכה לחניון התת קרקעי. מלבד שלט לקוני שמסביר את המובן מאליו (שהאזור סגור), לא הייתה מילה של הסבר על הסגירה של המקום החשוב בעולם. האם היה קורבן למתקפה גרעינית מקומית ונסגר לשם טיהור? האם העטלפים מקומה מינוס 6 השתלטו על האזור והכריזו על עוצר יציאות? ואיך לעזאזל מגיעים עכשיו למגה?
"השבוע סגרנו סופית את שער 9", הכריז מנכ"ל המתחם דן פילץ. לדבריו, במקום החלו עבודות מתקדמות לשיפוץ שבסיומו ייפתח מתחם חנויות ספורט גדול במיוחד, ואז גם ייפתחו מחדש החנויות של נייק ואדידס שנסגרו בו, בפרישה של שתי קומות. במקביל תיפתח חנות MANGO חדשה ומשופצת "בסדר גודל עולמי", כפי שמציין זאת פילץ. השיפוצים יימשכו במתחם עד מרץ־אפריל.
"את המתנות לפסח כבר תוכלו לקנות שם", מנסה פילץ לנחם. "מדובר בחלק מחידוש הסנטר שיחגוג בדצמבר 40 שנה, וחלק מהרצון שלנו להפוך את המקום למעצמת ספורט. במקביל לחנויות עצמן, אנחנו משפצים גם את החניון, שלא שופץ מאז שהוקם הסנטר. משנים את התאורה, את הצבע ומכניסים גם קצת טכנולוגיה שהייתה חסרה". נרגענו.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
קניה ווסט מסרב לרדת מהכותרות: אחרי ברייקדאון מתוקשר ושמועות על גירושין נראה כי הדבר היציב בחייו של הראפר והמפיק המוזיקלי הוא הזוגיות שלו עם אדידס. אחרי ששחרר שני דגמי נעליים מצליחים תחת השם המגלומני "Yeezy" (קיצור חביב לישו, כפי שווסט מכנה את עצמו), חוזר ווסט לסיבוב נוסף עם דגם שלישי בסדרה העונה לשם Yeezy Boost 350 V2.
במסגרת קמפיין ההשקה העולמי, יגיע הדגם גם לתל אביב וייחשף לראשונה בחנות הדגל של סטורי במתחם שרונה. זה יקרה במוצ"ש הקרוב, אז תוכלו להתקוטט להנאתכם על הזכות להיפרד מ-1,000 ש"ח עבור אותו פלא בדמות סניקרס ארוגות בצבע שחור, המעוטרות בפסים לבנים ונתמכות בסוליית גומי בולמת זעזועים ושקופה למחצה. את הנעליים ניתן יהיה להשיג גם בסניפי רשת אדידס אוריג׳ינלס.
אם להסתמך על הטירוף שאפף את אירועי ההשקה הקודמים, גם הפעם צפויים להשתרך תורי ענק שלבטח יתחילו להיווצר כבר משעות הצהריים המוקדמות – אז שיהיה לכם בהצלחה.
קניה ווסט לאדידס. צילום: יח"צ חו"ל
ניתן להשיג באתר של רשת סטורי ובחנויות אדידס אוריג'ינלס
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
רוצים לקנות את הנעליים החדשות של קניה ווסט לאדידס? הירשמו להגרלה
קניה ווסט לא מפספס הזדמנות לעורר באזז ומשיק את הנעליים החדשות שעיצב לאדידס בהגרלה אינסטגרמית. ההרשמה מתקיימת היום בלבד, אז כדאי שתהיו גולד דיגרים ותתחילו לתייג
במקביל להצלחה כמוזיקאי ולהצלחה הגדולה אף יותר בתחום הנרקסיזם, קנייה ווסט קנה לעצמו שם גם כמעצב נעליים בזכות שיתופי הפעולה שלו עם נייק, לואי ויטון ומותגים נוספים. בשנה שעברה חבר ווסט לאדידס וביוני 2015 הגיחה לעולם הקולקציה המשותפת ועתירת ההייפ "Adidas Yeezy". כעת חוזרים השניים לסיבוב נוסף.
הנעליים שעיצב והציג לראשונה לפני מספר חודשים בשבוע האופנה בניו יורק, מוצעות סוף סוף למכירה. הדגם החדש Yeezy Boost 350 V2 מתהדר בתפרים גסים מבחוץ ובטכנולוגיה שגורמת לנעל להרגיש כמו גרב מבפנים.
גו ווסט. קנייה ווסט. צילום: GettyImages
כיאה לווסט, מכירת הנעליים שלו מזכירה יותר אירוע השקה של אייפון חדש מאשר קניית נעליים סטנדרטית. בארבע מכירות ההשקה שקדמו לזו שתתקיים היום, אזלו כל הדגמים תוך פחות משעה.
המעוניינים בנעליים הנכספות יצטרכו לגלות הרבה עקשנות ולהתפלל למזל: ההשקה לא תתקיים בחנות פיזית, אלא בעמוד האינסטגרם של אדידס, שם תיערך הגרלה מיוחדת. רק עשרה ברי מזל יזכו בהזדמנות לרכוש את הדגם החדש, אותו הם יוכלו לאסוף בחנות אדידס אוריג'ילנס בקניון מלחה ירושלים החל ממוצ"ש הקרוב. ההרשמה להגרלה תתאפשר היום בלבד (20.9) בין 11:00 ל-14:00.
רחוב ללא מוצא: מה קרה לשינקין, הרחוב האיקוני של תל אביב?
השיפוץ הגדול הסתיים מזמן, אבל שינקין לא התאושש מהניתוח - ויעידו על כך עשרות חנויות שעומדות ריקות. מה קרה לרחוב שהיה הכי חם בתל אביב, והאם היה לשיפוץ סיכוי לעזור לו?
אם יצא לכם לטייל לאחרונה ברחוב שינקין, כנראה הבחנתם בכך שעשרות חנויות ברחוב עומדות ריקות. שינקין, שהיווה אבן יסוד בבניין ההגדרה של מה היא "תל אביביות", ושמסוף שנות ה־80 ועד תחילת שנות האלפיים היה ה־מקום להיות בו, מתקופת "הקליק" של האמנים החתרניים ועד הסרט "הבועה" בשנות האלפיים המוקדמות, מציג פנים של סתם עוד רחוב מנומנם.קפה תמר נסגר,חיי הלילה נקברו מתחת למעטה עבה של אבק,ועל התפתחויות קולינריות אין אפילו מה לדבר. רוצים לעשות סרט קצר? אולי עדיף שתעברו לדרום העיר.
כל החנויות נפלטות החוצה
הפריחה של שינקין הובילה בזמנו לעלייה במחירי השכירות – למגורים ולעסקים כאחד. המהלך פלט מתוך הרחוב את אותן חנויות קטנות שהיו מזוהות איתו, שלא הצליחו לעמוד במחירי השכירות המאמירים – ואת מקומן תפסו הרשתות הגדולות. אבל אפילו אלה לא הצליחו לשרוד את המכה שספג הרחוב: בעלי הנכסים לא הורידו את מחירי השכירות למרות השחיקה במעמד הרחוב והתנועה הדלילה בו, ונכון להיום, עומדים בשינקין 24 בתי עסק ריקים ושוממים. הוסיפו לזה את העובדה שבתקופת השיפוץ הנרחב (בעלות של 30 מיליון ש"ח), שהחל ב־2011 ונמשך כשנה וחצי, הארנונה לא ירדה – ותגלו שינקין בתל אביב שלא שונה בהרבה מקרובו שינקין בגבעתיים.
"היינו יושבים שעות ומחכים שאנשים יגיעו", מספרת נועה, שעבדה כמוכרת בחנות הדגל של אדידס ברחוב, שכמו חנויות של רשתות נוספות כמו ארומה, אופטיקנה ומקדונלד'ס, גם היא נסגרה בתחילת השנה. "המון חנויות נסגרות. בית קפה מולנו נסגר תוך כמה חודשים, אף חנות לא מחזיקה מעמד", מחזקת מוכרת בחנות בגדים ברחוב, "עכשיו משפצים באחד הבניינים ליד והעיפו משם את כל החנויות. אני מקווה שתישאר לי עבודה".
רחוב שינקין (צילום: שלומי יוסף)
צעירים עניים, אמנים ואדריכלים
"זה מצחיק, אבל בשנות ה־80 אנשים לא רצו לגור במרכז העיר", אומר האדריכל דן פרייס, שהתגורר באזור לפני כ־30 שנה בעזרת תמיכה מצד העירייה. "כדי לעודד אנשים, ובעיקר צעירים, לבוא לגור שם – העירייה הציעה סיוע של 50 דולר בחודש לכל מי שחתם חוזה מגורים לשנה בלב העיר. זו הייתה התקופה האגדית של שינקין וזה היה כיף לא נורמלי. הרוח הייתה של צעירים עניים, אמנים ואדריכלים. כשמקום סובל מג'נטריפיקציה כמו שקרתה לשינקין עכשיו, הוא הופך להיות נקי ומסודר ופחות ספונטני". כאדריכל, פרייס יודע את המשמעות של פיקוח עירוני. "יש כוח אדיר למדיניות נכונה של העירייה, כפי שהוכח בשנות ה־80", הוא מסכם.
אורנה אגמון, מהבעלים של המוסד השינקינאי המיתולוגי אורנה ואלה, מתייחסת אל השינוי שעבר הרחוב ברגשות כואבים. "אנחנו במקום 25 שנה", היא אומרת. "בלב העיר עדיין יש תנועה של משפחות וילדים, אבל השיפוץ נגע בנו כמו שהוא נגע בכולם. שינקין עבר התעללות בכל הרמות. התוכניות היו יפות, אבל שיפצו אותו בלי להתייחס למהות האמיתית של הרחוב".
הכי ניינטיז
והעירייה? מבחינתה שנות התשעים מעולם לא חלפו. "לרחוב שינקין משמעות אסטרטגית לתל אביב־יפו והעירייה רואה בו את ה'סוהו' של העיר", נמסר מדוברות העירייה. "מינהלת קידום עסקים החלה כבר ב־ 2012 בהליך ייעוץ מרחבי, והוכנה תוכנית אסטרטגית לרחוב בשיתוף בעלי העסקים ובמימון העירייה ומשרד הכלכלה. יישום התוכנית הוא באחריות העסקים במקום. כמו שלא הועלו תעריפי הארנונה ברחוב המחודש לאחר השיפוץ כאשר ערך העסקים עלה, כך גם לא הורדו התעריפים במהלך העבודות. מעבר לכך, שינוי תעריפי הארנונה הוא בסמכות משרד הפנים ולא בסמכותה של העירייה".
יושביבתיהקפה המפונקים
העסקים גוססים, האווירה כבר מתה והשיפוץ תרם ככוסות רוח למת. אי אפשר להמנע מהשאלה – האם ניתן היה מלכתחילה להשיב לרחוב את האפיל החתרני שאפף את שמו באייטיז, ועוד ביוזמת העירייה? האם העירייה ניסתה להיאחז בדימוי ארכאי של הרחוב, שלא קיים יותר? המצב הנוכחי הוא כעדות עגומה לפער שבין מיתוס לבין מציאות. למעמדו הגיע הרחוב בזמנו בזכות הרוח הרדיקלית שהנהיגו אנשים בו. האינטלקט הבוהמי המתריס, הלהג בבתי הקפה. כל זה היה בזמנים בהם רובע לב העיר היה מסחרי ושיווע לתושבים, שזכו להטבות כדי לעבור לגור בו. רוצה לומר – שינקין של אתמול הוא הנווה שאנן של המחר. אל תוך הכלום פרצו אנשים שהתנגדו לרוח הכללית, הקימו בתי קפה וגלריות ושרצו בהם, רצו לעשות גם סרט קצר, הפכו ל"שינקינאים". את הרוח החתרנית לא בטוח שהממסד יכול לעורר. אולי הגיע הזמן להשקיע כספים בשיפוץ של נווה שאנן.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בין הקריירה למשפחה, בין מימוש עצמי לחיי חברה – הנשים של היום רצות על הכל. הכירו 5נשים אמיתות שהחליטו לרוץ באמת. לקחת את הרגליים, לרוץ, לנשום, להתפקס ו… לנצח את הכל. 5 נשים שהצטרפו ל־findyourmore#– פרויקט קבוצות ריצה לנשים בלבד שלאדידס,והפכו את הריצה לחברתן הטובה, מציגות את נעלי הריצה הטובות בעולם:PureBoost X, הנעלייםהראשונות בעולם שפותחו ע"י נשים ועבורן, ו־Ultra Boostזוכת הפרסים
מיטל פודינסקי(35)
"הריצה לא עובדת רק כלפי חוץ, אלא מנקה את הראש ואת הנפש"
מה הסיפור שלי:אני מנהלת שיווק ונשואה טרייה לאהבת חיי. אני בתקופה מרגשת של שינויים בחיים, שבה בין השאר גיליתי יכולת חדשה שלי – אני יכולה לרוץ!
איך התחלתי לרוץ:כחודש לפני תחילת הפעילות של אדידס, חברה הדליקה אותי על ריצה, וכך מצאתי את עצמי רצה בפארק הירקון ואפילו מחייכת תוך כדי.
למה אני רצה:אני רצה כי הבנתי שאני יכולה. כל הבנה כזו דוחפת אותי עוד צעד קדימה, והמוטיבציה שלי היא הבנות המדהימות שאיתי בקבוצת הריצה, שכל אחת מהן היא השראה גדולה בפני עצמה.
מה הריצה משנה בי:עד קבוצות הריצה, כל הפעילות הגופנית שלי הסתכמה בפילאטיס, יוגה וצ'י קונג. העבודה הפנימית לתוך הנפש משכה אותי הרבה יותר מהעבודה החיצונית על הגוף הפיזי. הופתעתי לגלות שהריצה גם מנקה את הראש ואת הנפש וגם מרוממת את מצב הרוח. זו תחושה עילאית וממכרת שקשה להסביר במילים.
הטיפ הכי טוב שקיבלתי על ריצה:לרוץ בקצב דיבור. לא להגיע לקצה גבול היכולת, ותמיד להישאר עם טעם של עוד.
#findyourmore: הריצה היא סמל לאמונה שלי. הכוח שגיליתי הוא הכוח להמשיך לזוז, להתקדם, לא לעצור, ליהנות מהדרך ולא לחשוב על היעד הסופי.
מיטל פודינסקי (צילום: רון קדמי)
ריי שגב (31)
"תתמידי ותשיגי את כל החלומות שלך"
מה הסיפור שלי:אני דוגמנית פלאס סייז עם אג'נדה ומלווה נשים לקבלה עצמית. מרצה ומעבירה סדנאות בנושא דימוי גוף.
איך התחלתי לרוץ:מאז גיל 14 לא רצתי. בכל פעם ניסיתי, אבל כאב לי הכל, והנשימה לא הסתדרה. הפעם בזכות פרויקט #findyourmore סוף סוף זה קרה.
למה אני רצה:כל כמה זמן אני מחפשת פעילות גופנית חדשה שתגרום לי להמשיך לאתגר את עצמי. כשהגיעה ההצעה להשתתף ולכתוב בלוג על קבוצות ריצה לנשים בלבד, לא חשבתי פעמיים. פשוט ידעתי שיש לזה משמעות וזה ככל הנראה בדיוק מה שאני צריכה בנקודה זו של חיי.
מה הריצה משנה בי:הריצה גורמת לי להבין שאין דבר שאני לא יכולה להשיג, אם אני רוצה אותו מספיק (והטיימינג נכון…).
הטיפ הכי טוב שקיבלתי על ריצה:מיטל המאמנת שלי לימדה אותי לא להסתכל על הזמן ולא על המרחק. מפה לשם רצתי 7.5 קילומטר אחרי חודש בלבד, וזה רק הולך ומשתפר.
#findyourmore:ההתמדה היא הכל. תתמידי ותשיגי את כל החלומות שלך.
ריי שגב (צילום: רון קדמי)
יעל קימלמן(33)
"אני מרגישה כמו כוח טבע"
מה הסיפור שלי:אני בלוגרית אופנה ולייפסטייל בשנתיים האחרונות (Life by B). עובד איתי בעלי הדי.ג'יי שמוליק ״פאנקי פיש״ משעלי, שיש לו חוש אסתטי מדהים לצילום. לאחרונה, הבלוג ואני אף כיכבנו במגזינים "Popsugar" ו־"elle". כבוד גדול עבורי.
איך התחלתי לרוץ:אני מתה על פילאטיס ועל יוגה ומתרגלת באופן קבוע, כמה פעמים בשבוע. התחלתי לרוץ לפני כמה שנים בעקבות אקס שרץ מרתונים, ואף נרשמתי לשתי תחרויות ריצה, אבל קיבלתי רגליים קרות רגע לפני ״רגע האמת״. במרתון הקרוב – אין הברזות. אני לא נשארת מאחור!
למה אני רצה:יש בדיחה שאומרת שכשאצן אמיתי מרגיש עייף, הוא רץ. אני רצה פחות או יותר מאותה הסיבה. הריצה מעוררת אותי ומחדשת בי אנרגיות, והמרתון הוא אתגר מבחינתי – פסגה שאני רוצה לכבוש.
מה הריצה משנה בי:זה לא רק הריצה, זאת תחושת הקהילתיות שכה חשובה בעידן שבו אנו בעיקר מתרחקים אחד מהשני. החיבור לקבוצת הריצה שלי מעצים אותי ברמות שלא יכולתי לדמיין – אני לא רצה רק בשביל עצמי, אני רצה בשביל כל הקבוצה. אם אני חושבת להבריז מאימון – אני חושבת על זה שזה יפגע בדינמיקה של הקבוצה.
הטיפ הכי טוב שקיבלתי על ריצה:לנשום דרך הפה. חווי, המאמנת המדהימה שלנו, הסבירה לנו על כבר באימון הראשון שכך מתקבל יותר חמצן בגוף – וזה מאפשר לי לרוץ יותר בקלילות וגם מונע כאבים בצד. טיפ מנצח!
#findyourmore: הכוח לצאת מאזור הנוחות שלי ולהשיג כל מטרה שאני מציבה לעצמי! אני מרגישה כמו כוח טבע – כאילו יש לי היכולת להזיז לוחות טקטוניים כדי להיות מי שאני רוצה להיות – מי שאני מאמינה שאני.
יעל קילמן (צילום: רון קדמי)
שלי סתת(44)
"הריצה בשבילי היא סוג של מדיטציה"
מה הסיפור שלי:אני מעצבת נעליים ובעלים של מותג הנעליים coupleof ביחד עם בעלי, אנחנו מחלוצי וממובילי מעצבי הנעליים מישראל. יחד עם העסק הבאנו לעולם ארבעה ילדים משגעים. אנחנו גאים לשלב משפחתיות, זוגיות, יצירתיות ועסקים ביחד.
איך התחלתי לרוץ:מאז ומעולם אני מחוברת לעולם הספורט, ובכלל טוענת שכל אדם צריך לטפח תחביב שלא קשור לעיסוק היומיומי שלו. אני כבר הרבה שנים מתעמלת בסטודיו בי ורצה בפארק הירקון.
למה אני רצה:זה משחרר, מאוורר ומנתק קצת מהמציאות היומיומית. במהלך הריצה עולים לי מלא רעיונות מעניינים לנעליים.
מה הריצה משנה בי:היא סוג של מדיטציה. יש בה שקט ורוגע. כשאני רצה אני מוצאת את עצמי מרוכזת בתהליך שעובר הגוף שלי. שרפת האנרגיה מורגשת בכל הגוף, ותחושת הסיפוק הענקית שאני חווה במהלך ולאחר הריצה שווה את הכל. חשוב לי לתת דוגמה אישית לסובבים אותי, להראות איך בחלוקת זמן נכונה אפשר לעשות ולהספיק הכל.
הטיפ הכי טוב שקיבלתי על ריצה:כמומחית על לנעליים – נעלי ריצה ממש משנות הכל. ה־Boost של אדידס הן ללא ספק מהנעליים המדהימות שיצא לי לנעול.
#findyourmore: נשים בקבוצה – איזה דבר מדהים. הקבוצתיות שנוצרה היא מדהימה, אנחנו תומכות ואוהבות כאילו מכירות המון שנים.
שלי סתת (צילום: רון קדמי)
קארין קטש נאור(33)
"לעולם לא לוותר. הדרך לא קלה, אבל בסוף זה מצליח"
מה הסיפור שלי:מנכ"ל חברת רהב מדיה מקבוצת רן רהב תקשורת ויחסי ציבור, נשואה לדניאל, מגדלת שני חתולים ג'ינג'ים שכנראה היו בעברם עבריינים מורשעים, בשם ניקולה ופבל. חיה את עולם הכתיבה, מכורה לרשתות חברתיות, מאוהבת בלקוחות שלי, ועוד יותר במשפחה שלי וממש לא אוהבת לרוץ. לפחות לא אהבתי. בשיעורי ספורט בבית הספר, כשהמורה היה אומר לנו לרוץ, הייתי מתחבאת ויוצאת בסוף רק לסיום. כשנרשמתי לתוכנית קבוצות הריצה לנשים של אדידס, המשפחה והחברים נקרעו מצחוק.
איך התחלתי לרוץ:ניסיתי לרוץ בעבר, אבל זה אף פעם לא הצליח. תמיד העדפתי כל אימון אחר שלא קשור בריצה, אבל הנפש והמחשבות תמיד רצו לרוץ. כשראיתי את ההזמנה להירשם לקבוצת הריצה של אדידס, חשבתי לעצמי: למה שהפעם לא ננסה? ניסיתי והתקבלתי.
למה אני רצה:אני רצה בעיקר בשביל עצמי, אבל גם עבור הקבוצה שלי שתומכת בי ומפרגנת והמאמן הכי טוב שנתקלתי בו אי פעם, רן אלתרמן, שלא מוכן לוותר לי, לא משנה מה, ומאמין באמונה מוחלטת שבסוף עוד אצליח לרוץ מרתון.
מה הריצה משנה בי:אחרי יום עבודה עמוס, זה הרגע שלי עם עצמי. הריצה מיישרת לי את המחשבות ומעמידה אותן בסדר הנכון. היא מחזירה אותי לקרקע ומשחררת את כל הלחצים, החששות והפחדים. היא הטיפ הכי טוב לדיאטה, מחזקת את כל השרירים ומאזנת את היציבה.
הטיפ הכי טוב שקיבלתי על ריצה:להתחיל לאט. לא מגיעים לרוץ מרתון אחרי חודש. צעד צעד. בכל פעם להוסיף עוד דקה, להגביר עוד קצת מהירות ובעיקר שיהיה מישהו לידך שכשתגידי לו שאת לא מסוגלת הוא יצחק ויאמר: קדימה, תמשיכי. לעולם לא לוותר, הדרך לא קלה, אבל בסוף זה מצליח.
#findyourmore: כל מה שצריך, גם לריצה וגם לחיים, זה מישהו אחד שיאמין בך וימשיך להגיד לך שאת מסוגלת.
קארין קטש נאור (צילום: רון קדמי)
ארט:ויקי דיין ל־adidas
סטיילינג:לירון שטיינמץ, לין רימי לראובן כהן
שיער:צחי (ז'ק) אלמוג
איפור:תומה
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו