• Facebook
• Twitter
• Email

"אם כולכם תוציאו את הראש ממעמקי התחת / תוכלו להיות מאושרים / לפחות לא שוטרים", צורחת קוקי אריאל מאנטיגונה רקס בקול של שד מטאליסט שבלע דמות מצוירת על ספידים. ברגע הזה בדיוק הנימוס הבורגני מת. אינדינגב, שהתקיים בסוף השבוע זו הפעם ה-11, לא אמור להיות נחמד וא-פוליטי, בשביל זה יש את הרדיו הצבאי. אינדינגב, מלבד הפורקן המדברי, חייב להוות מרחב לכל מה שהוא לא פלקטי וצר אופקים; להתריס, להיות מודע, להעמיק, להצחיק. קוקי היתה הראשונה לעשות את זה, ביום שישי בשעה 13:30 בצהריים. עד אז ההופעות נעו על הציר שבין בינוני מינוס לחמוד לאללה (בדיעבד, כדאי היה לוותר על ההופעה הפושרת מאוד שלג'ירפותוללכת ללונא אבו נאסר). ביום השני זה כבר היה סיפור אחר.

>>לכל ביקורות המוזיקה של שי סגל

השירים הפוליטיים של אנטיגונה רקס, כולל המעברים הקצרים של קוקי ("מי שטוב לו ושמח – שיעלה לאוטובוס ויעבור לו") פתחו את הצ'אקרות של המדבר הצהוב והפכו אותו לשדה קטל לבינוניות.יובל מנדלסון, מורה לאזרחות ופעם סולן שייגעצ, עלה לבמת הפיל עם החומרים החדשים (וכמה מהישנים), שר לקהל הטרוגני את המילים "הימין מנופף בשלטים / אוי וזה מחזה לא יפה / רבין נאצי בוגד ערבי ומשת"פ ומסריח נורא מהפה" וזכה להערכה בווליום לא נמוך מזה שקיבל על הביצוע ל"מרלין מונרו". מנדלסון – כבר איש גדול ואבא – חד וברור יותר מבעבר, עדיין מיומן בהלחנה פופית, עדיין מפוצץ בכריזמה של נער בן 17 שלא דופק חשבון. פאנק-פופ לא אמור להתבגר, אלא שאצל מנדלסון התיאוריה מתרסקת וההתבגרות נותנת נפח וחיות.

בהמשךיהוא ירוןעולה לבמה הגדולה עם אלבום חדש. הוא אקספרסיבי, עוצמתי, פרפקציוניסט. כל תנועה על הבס מלווה בדיוק סימטרי את המילים. יחד עם גיא שמי זה קצת פחות יהוא ירון ויותר הלהקה "יהוא ירון" – כלומר הוא משוכלל ומתאים לבמה הגדולה, אבל במחיר האינטימיות. לצד יהוא, ניר שלמה על הגיטרה וערן צור שהתארח לכמה שירים. שלושתם על הבמה יוצרים מעין שושלת מוזיקלית של גברים-משוררים תאבים ורגישים. תצוגה שברגעיה הגדולים היא פיוטית כמו שהיא סוחפת.

שיא כמותי מגיע בהופעה המפוצצת של האנג'לסי, להקת הבית של הפסטיבל שבטבעיות נצחית גורמת לישראלים לנהור לכיוונה – מהאוהלים, מהמקלחות ומהבוץ. אחריהם מגיע התור של ערוץ הכיבוד, בהופעה שהיא חצי דאחקה ועשויה היתה לרדת בקושי בהרבה מהגרונות, אבל הבדיחה יוצאת משליטה ומדבקת. זאת מסיבה ענקית של רגאטון, קדאווה וכיף. אחר כך, ובשעה מאוחרת מדי, עולה ספי ציזלינג. עכשיו דמיון מודרך: רצועת מדבר, שעת דמדומים, מישהו נושף בעורפכם עם חצוצרה – תדר עגול וסמיך שאי אפשר לטעות בו. ככה זה צריך היה להיות, אלא שציזלינג קיבל ספוט חשוך, 20:30, והחוויה היתה הרבה פחות רוחנית ושלמה.

מוקדם יותר עלה על במת האינדיטרוניקספדרו גראס, להופעה שתתגלה כאחת הטובות ביותר בפסטיבל, וככזו שהיא במידה מסוימת האנטיתזה להרבה דברים שקרו בו. הספוקן וורד שלו מקדש את המילים. הוא אוהב אותן; להגיד אותן לאט, מהר, למשוך את האותיות, לדרוס את חלקן, לעשות בהן מה שבא, באותו הרגע או בזה שאחרי. הוא מיני ומוחצן, מכפתר את החולצה עד לנקודה אסטרטגית – שתהיה גישה מהירה לחזה, ללטף ולהביע. השיטפון המילולי תואם לתזוזות של הכתפיים, והן עולות ויורדות על אוטומט. בו בזמן, הוא רגיש לגבולות, להברות, לעוולות. באותן עשר דקות הוא יראפרפ על תאוות ישבנים ועל כך ש"העברית גלמודה", ישיר את התרגום הליטרלי שלו ל"Love Yourself" של ג'סטין ביבר ויציג חופש תודעתי כלפי כמעט כל נושא שהוא עוסק בו: ישראליות, מוצא אתני, סקס, גבריות. כשהוא מעלה לבמה שני ראפרים ערבים, מוחמד ג'ביד וראא'ד בסאם, מתחוור עד כמה זה טבעי ולא קורה מספיק.

על אותה במה שנוטה להצטיין מדי שנה עולים גם חומר אפל, צמד שמורכב מעירא נוסבאום (לילי פרנקו) ונדב דירקטור, שמכנים את המוזיקה שהם עושים "אלקטרומנטיקה". מאחוריהם וידאו ארט צ'יזי של מזמוזים איטיים, מקצבים מהאייטיז וסאונד עשיר שממלא את כל החלל המוגדר של האינדיטרוניקס. זאת הייתה הופעה שהצליחה לטעון עמידה איתנה על חול ועוד חול בתחושה של הישמטות ואז צלילה לקרקעית. מתברר שיש תחליפי סם מושלמים.

בחיפושית, הבמה הקטנה מכולן (שהוקמה קרוב מדי לבמת הפיל), הופיע חאסי. ראפר שסך ההשפעות ניכרות עליו – ולטובה. הוא צעיר, החומרים שלו עדיין גולמיים ("כל שני וחמישי הולך אל הקב"ן"), אבל הכישרון והביטחון כיסו על הבעיות ומשכו אליו קהל שנקלע לאזור. אומץ ו-50 קילו של חומרי נפץ מילוליים הם כל מה שראפר מתחיל צריך, ולחאסי יש בדיוק את אלה.

היום השני, שהתעלה על קודמו ועל הבא אחריו, הסתכם בעוד שלוש הופעות יוצאות דופן. הראשונה שלהמפשעותשהתרחבה לרגל המאורע והתאימה את עצמה לבמת הקוף הגדולה. מוזיקלית, זה היה אותו גראז' רוקנ'רול בעברית שיש בו קטעים פופיים-המנוניים. לא הג'ירפות, לא רוקפור ולא אסתר רדא הגיעו לאנרגיות הגבוהות, לתעוזה ולגרוב של האחים לבית קורח. כמו אנטיגונה רקס של קוקי אריאל, הם המשיכו לרוץ על הקו הפוליטי, לשאוג, לנגן בחופשיות. ככה מטילים צל גדול על A-ליסטים שהמעלות העיקריות שלהם הן משאבים וניסיון.

אחרי המפשעות,הילה רוחהמשיכה לטפס גבוה. האנרגיות העירוניות שלה נמצאות בדיסוננס למיקום ולאווירה, מוסיפות אדג'יות לפסטיבל, מקלפות ממנו את השרוואלים. אם זה לא מספיק, התווספו לזה החומרים החדשים שנטבלו בביבים של תל אביב, שיש בהם מרחבים צפופים וכוח סיבולת מועט. רוח מקצינה את מה שהתחילה לעשות ב"רופאה במערב", כשהסאונד שלה נגיש פחות, מפעים יותר, כאילו בוקע ממערבל בטון ויוצר בלאגן שאי אפשר לסדר, קטסטרופה. כל הרעשים הפנימיים התפזרו בין קהל של אלפים, שרק חיכה לרגע שהילה תצא לקראודסרף הראשון בחייה, אחרי גיל 30. זה היה רגע מכונן בהיסטוריה של הפסטיבל, שבעשור האחרון נתן במה לאמנים צעירים כמו הילה, שעכשיו נמצאת בדרך המואצת לנקודת שיא בקריירה.

אם כבר היסטוריה, חיה מילר (ז"ל) שהייתה בת בית באינדינגב לא הופיעה השנה, אבל מנגד זו השנה הראשונה בה הסולן קוסטה קפלן מציג את חומרי הסולו שלו. דווקא על במת החיפושית, מצ'וקמקת יחסית לאחרות, עם יכולות טכניות מוגבלות ורעשים שמחוררים את האוזניים כמו סכינים, הוא עלה בהפתעה והמחיש איזו בערה יכולה להיווצר בין ההריסות. הקשר בין קפלן של חיה מילר לזה הנוכחי תלוש עד לא קיים ומי שהתעצב על הפירוק של הראשונה יזכה לנחמה גדולה ונימוק אגרסיבי לסיבות שבגינן זה הסתיים. משוחרר יותר, מוכן לפרוק ולהיטען מחדש, ואז לפרוק שוב. הוא יורד לקהל, נכנס לתוך פוגו אלים – והם רק רוצים לגעת בו. הנגיחה היא המגע. יש לו איכויות של אליל שוליים, ראיית עולם מורכבת וכישרון ייחודי. בשביל אמנים כאלה המציאו את אינדינגב.

כמה הערות בקטנה:

– היו הופעות בערבית בפסטיבל, של להקת רזאל מנצרת, ההרכב חד-לשוני ולונא אבו נסאר, וגם האירוח אצל פדרו גראס. השנים הבאות צריכות להביא איתן יותר הופעות כאלה. הכיוון צריך להיות רק למעלה.

– המשטרה עיכבה ועצרה אנשים שהחביאו ג'וינטים בכיסים. תעבדו קשה ותמנעו בעיות, הטרדות וחיכוכים – אבל אל תהיו הבדיחה העצובה הזאת.

– בשעה 3:00 כבר אי אפשר היה להתהלך במתחם הפסטיבל, מה ששוב הדגיש את הצורך ברחבה שתפעל כל הלילה ותבדר את אלה שעדיין זקוקים לבידור.

• מוזיקה
• אינדינגב
• אינדינגב 2017
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

כמו בכל שנה, יצאנו לפסטיבל אינדינגב עם אוהל, שק"ש (וגם כרית, אנחנו זקנים), עראק ועוד כמה פינוקים, כדי לשמוע את ההופעות הכי טובות בישראל וגם לעדכן אתכם על הדרך. הבטיחו לנו מלא כיף ואווירה מדברית של אחרי החגים, ואנחנו מבטיחים לספר על כל מה שקורה (לפחות כל עוד אנחנו מספיק פיכחים).

>>ההופעות שאסור לפספס באינדינגב

לעדכונים שוטפים:

Tweets by nadavneuman

• מוזיקה
• אינדינגב
• אינדינגב 2017
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

גם השנה, כמו בכל שנה מאז 2007, הפכה אחרי החגים השממה של ישראל למרכז התרבותי המוזיקלי הארצי. שלושה ימים של רוקנ'רול, אינדי שהוא חו"ל אבל לא חו"ל, תהיות האם יש באמת דבר כזה אינדי, האם זה תל אביבי או לא, האם יש יותר אנשים בק סטייג' מאשר מול הבמה, ילדים מעלים סלפי, היה ליינאפ טוב או גרוע, ואנרגיות קצת פחות מהשנה שעברה. ואין באמת דבר כזה אינדי ורוק בעברית. או שיש רוק בעברית אבל אין אינדי. או שאין עברית. ואינדי.

הגעתי עם הצוות בשעה מוקדמת כשמאות אוהלים נפרשים במגרש החנייה וכל באי הפסטיבל מורידים את הבגדים הרגילים ועוברים לאותם בגדים אבל עם חול עליהם. נכנסים. שתי במות וכמה מתחמים. מוזיקה, מיצגים, אוכל וזיוני מוח. שקד, בת 15, לא מוכנה לגלות בת כמה היא. היא באה לפה כבר שנים. "איזו מוזיקה את אוהבת?", אני שואל. "הכל חוץ ממזרחית וטראנסים". אני שואל לגבי הפסטיבל, היא עונה שלא חשבה על זה. לא ידעה שיש הופעות. האוכל אגב, במחירי פסטיבלים. פיתה עם טרופית ב-20 שקל. נחמד אבל קצת קשה ללעוס.

לקראת הערב הלכנו לראות את הדבר הכי מדובר בסצנת הפאנק שלנו בתל אביב. קטטר הם ככל הנראה כל מה שיבגני היו יכולים להיות אם לא היו כל כך מודעים לעצמם. חצי שעה איחור ועולה להקת החימום בלנס עם הלהיט שלהם "איי איי אחת". הקהל מוחא ברגליים.

נרגפח זה כבר משהו אחר מכל דבר שאי פעם ראיתם. הם עולים על הבמה, שלושתם מביטים על הקהל – ויורדים. ואז הם חוזרים עוד פעמיים. "בחרנו לא לנגן בכלל", מסביר לי החתול שלהם, "זה בסופו של דבר יותר חזק מכל משהו שכן ננגן". האם יש אינדי ישראלי? נרגפח לא יודעים. "שמע", אומר לי הקלידן דוד הבן, "אנחנו לא מגדירים הגדרות. רק מנגנים. ניאו פאנק תעשייתי עם נגיעות דאב".

בהמשך קיורטוש בבמת הזחל. מדובר בהרכב נסיוני, יש אומרים ניסוי שלא הצליח. בטח שלא מסחרית. הם מנגנים חם ובשרני והכל נוזל מסביב. זה בהחלט מלכלך. אני מתמכר. "למה אתם שרים באנגלית?", אני שואל. הם לא עונים. אינסטרומנטליים. ככה זה היום. הגיטריסט מוכן לנהום אליי כמה הברות. "תכניס לעיתון שלך?" בטח. נראה לי שזה מה שהוא אמר. אינדי ישראלי? הוא לא יודע. שאנסה במודיעין.

והוא צודק. בסופו של דבר הכל נוזל לאותה הוויה רגעית כמו בשיר שלהם "הכל נוזל לאותה הוויה רגעית". אינדינגב הוא רגע בזמן של שלושה ימים בכל שנה. השורה התחתונה? בסופו של דבר אין באמת דבר כזה אינדי ורוק בעברית. או שיש רוק בעברית אבל אין אינדי. או שאין עברית. ואינדי.

>>ועכשיו באמת: מה אסור לפספס באינדינגב?

[interaction id="59b5224dc7f3960001a143ec"]

• מוזיקה
• אינדינגב
• אינדינגב 2017
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

כמעט שלא שמנו לב, אבל הקיץ נגמר. מרגישים את זה באוויר, אבל זו לא רק הרוח הקרירה בערבים והמזגן שהופך לפחות ופחות הכרחי, זה בעיקר אינדינגב שמתרגש עלינו לטובה עם הרוח המדברית ששוטפת את צלילי הגיטרות ונושאת אותם אל אוזני הקהל הכי יפה בארץ, שכבר עשור מגיע בהמוניו למצפה גבולות לסוף שבוע ארוך של רוקנ'רול, אלקטרוניקה ושילוב של אנרגיות פסטיבל עם זן דרומי. השנה הפסטיבל מפוצץ בהופעות מעולות, שמתקיימות במקביל על ארבע במות. בדיוק בשביל זה הכנו מסלול מומלץ לפסטיבל. לגזור ולשמור.

>>50 האלבומים הישראלים הטובים בכל הזמנים

חמישי (19.10)

18:00–REVO(במת הקוף) – אם כבר הספקתם להקים אוהל ולעשות "לחיים" ראשון, כדאי לתפוס את הלהקה הזו, שמפתחת את הסאונד שלה לאחרונה ממחוזות הרוק האמריקאי הבלוזי אך אוורירי אל עבר וייב יותר פתוח של מרחבים בשילוב אלקטרוניקה רכה. בול לשקיעה הראשונה של הסופ"ש.

19:30–לא(במת הפיל) – ההופעה של השלישייה האקוסטית המקורית הזו בהובלת גיא שמי היא משהו שאסור לפספס. במיוחד לאור העובדה שהם מארחים את יהוא ירון, שהכימיה בינו לבין שמי, הגיטריסט הנוכחי שלו, התהדקה עד מאוד (אופציות נוספות: Benjamin's Brother יופיעו ב-19:00 בבמת הקוף עם פופ-פולק מתקתק; איה זהבי פייגלין תארח את אלון עדר ב-20:00 בבמת הקוף).

21:00–ג'ירפות(במת הקוף) – עם אלבום חדש בשם "מי שלא חולם, כועס" – הטוב ביותר שלהם מאז "גג" – אין מצב לפספס את הלהקה הכי מנוסה ומשופשפת בישראל בתקופה הכי מעניינת שלהם מזה שנים (אופציה נוספת: לונא אבו נסאר תופיע עם הפופ-רוק החולמני שלה ב-21:30 בבמת הפיל).

22:30–הלפר(במת הפיל) – נעם הלפר, אחד המוזיקאים המעניינים שפועלים בשנים האחרונות בישראל (Kitzu, Folo), חוזר עם פרויקט אינדי אלקטרוני חדש בשם AGE. צפו לאסתטיקה מוקפדת עד כדי תווים שהופכים לקריסטלים והתפוצצויות מדויקות של רגש (אופציות נוספת: רוקפור יופיעו ב-22:15 בבמת הקוף; Les Dynamites יופיעו עם סרף-רוק ורוקבילי ב-22:15 בבמת החיפושית).

23:30–Cherie and Renno(במת הפיל) – אמנם בבמה המרכזית תופיע במקביל נגה ארז, אבל אם צריך לבחור, אנחנו ממליצים דווקא על הגלגול החדש של איזבו, עם רוק החתולים המנענע והביזארי של רן שם טוב ושירי הדר (אופציה נוספת: כאמור, נגה ארז ב-23:15 בבמת הקוף).

0:45–טאטרן(במת הקוף) – משנה לשנה הגודל של התופעה שנקראתטאטרןהולך ומתעצם, ואינדינגב הוא נייר הלקמוס של הדבר הזה בדיוק: אם יהיה בקהל העצום שצפוי להגיע לבמה אדם אחד שלא ישיר בהופעה את המלודיות האינסטרומנטליות של השלישייה הזו, תהיו בטוחים שבשנה הבאה הוא כבר יכיר אותן, ויביא את החברים שלו (אופציה נוספת: Heavy Stone יתנו בראש עם סטונר פסיכדלי ב-0:30 בבמת הפיל).

1:30/2:00–Oy Li(במת הפיל) אוHynom(במת הקוף) – אם הייתם צריכים עוד הוכחה לכמה טאטרן והגרסה שלהם לספייס רוק הטביעו את חותמם, הופעת הסגירה של היום הראשון תהיה כך או כך אינסטרומנטלית, חללית, אינטלקטואלית ונותנת בראש: שתי הבמות המרכזיות יארחו להקות חדשות שמקבלות הזדמנות להעיף את הקהל לחלל לפני שפורשים לאוהלים. אם תשאלו אותנו, אנחנו מעדיפים את Hynom.

שישי (20.10)

10:00–הדס קליינמן ואביב בכר(במת הקוף) – בוקר טוב, מה מצב ההנגאובר? לא משנה, תשתו קפה, תאכלו משהו קטן, ולכו לשמוע פולק ישראלי יפהפה שמתאים בול מתחת לצילייה הצבעונית הענקית והטפטפות (אופציות נוספות: אם התעוררתם מוקדם, נסו לתפוס את מיכל לוטן עם הפולק מלא הנשמה והגרוב שלה ב-9:30 בבמת הפיל; או את הסט האלקטרוני של Baba Guzamba ב-9:30 בבמת InDtronix).

11:00–The Betty Bears(במת הקוף) – הופעות הדיקסילנד-סווינג-בלוז-סול של הבטי ברז הפכו לשם דבר בפסטיבלים בישראל. תרשו לעצמכם איזו כוסית עראק (עם קרח!) ולכו לפזז, אז מה אם עוד לא צהריים (אופציה נוספת: רונן שטרן יופיע ב-10:30 בבמת הפיל עם רוק שנע בין וייב ארץ-ישראלי לצלילים מרחבי המזרח התיכון; ספוטניק היי פיי יתנו את הגרסה הפואטית והרגישה להפליא שלהם לרגאיי ב-11:30 בבמת הפיל).

12:00–אנסמבל הפיוט(במת הקוף) – החלק המיסטי של אינדינגב מגיע הפעם בדמות 15 חברי אנסמבל הפיוט שמנגנים ושרים מוזיקה ששואבת ממסורות יהודיות רבות ומגיעים איתה לאקסטזה (אופציות נוספות: Deer John יופיעו עם פופ-רוק מרובה שכבות ומושקע ב-12:00 בבמת החיפושית; בן גולן, מהגיטריסטים הטובים בישראל, יופיע ב-12:30 בבמת הפיל).

13:00–אל ארבייטה(במת החיפושית) – הצהריים הם זמן מושלם לבדוק דברים אחרים, למשל מחול. בכל פסטיבל יש כמה דברים לא צפויים שגונבים את ההצגה, הרבה פעמים הם עשויים דווקא מהחומרים הנחבאים מהעין. מופע המחול הזה, שיצרו ליאת דרור וניר בן גל, עשוי להיות ה-X פקטור של יום שישי (המלצות נוספות: Ghazall יופיעו ב-13:00 בבמת הקוף עם רוקנ'רול-רגאיי מנצרת, בזליגה מבורכת של השפה הערבית למרחב היהודי).

14:00–אוזו בזוקה(במת הקוף) – היום המרכזי של הפסטיבל מתחיל לתפוס תאוצה עם הגרסה הים תיכונית של אורי בראונר כנרות לפסיכדליה המודרנית של טיים אימפלה ודומותיה. מושלם לרגעים שבהם השמש המדברית מתחילה להתכתב עם רוחות הנגב (אופציה נוספת: אם בא לכם דווקא הארדקור פאנק פוליטי, לכו ב-13:30 לבמת הפיל להופעה של אנטיגונה רקס – יהוא ירון, סתו בן שחר ותמר קוקי אריאל).

15:00–פדרו גראס(InDtronix) – עמית אולמן מגיע השנה לאינדינגב בשיא הקריירה האמנותית שלו. אחרי ההצלחה המסחררת של מחזות הזמר "העיר הזאת" ו"תיכון מגשימים", החותם שהשאיר על סצנת הספוקן וורד בארץ ואלבום בכורה ("חצי סוגריים"), גראס מגיע עם מטען מלא שכדאי להיות שם כדי לקבל אותו (אופציות נוספות: יובל מנדלסון יופיע ב-14:30 בבמת הפיל; יוסי פיין ובן איילון יופיעו במופע Blue Desert ב-15:00 בבמת הקוף).

16:00–טייני פינגרז(במת הקוף) – עכשיו העניינים כבר באמת מתחילים להתחמם. טייני פינגרז באחר צהריים מדבריים זה בדיוק הדבר שצריך כדי להיטען באנרגיות חדשות של תעופה, עם פיוז'ן-ספייס-רוק אינסטרומנטלי מהודק ומחושב שמרקיד את הגוף ואת הראש ביחד (אופציות נוספות: Sol Monk יופיע עם הקול ג'אז האלקטרוני שלו ב-16:00 ב-InDtronix; אור אדרי תופיע עם פופ הקוקטיילים החלומי שלה ב-16:30 בבמת הפיל).

17:00–דניאל קיצ'לס(במת החיפושית) – ברוק הישראלי מגיע בערך פעמיים בעשור כותב שירים מקורי באמת. בשנות התשעים, אולי מלבד יוסי בבליקי, הכותב הכי ייחודי כאן היה קיצ'לס, שיצר מאז עם יאפים עם ג'יפים כמה מהרגעים היפים ביותר ברוק הישראלי. השנה הוא הוציא אלבום סולו ראשון (!), ואסור לפספס את ההופעה שלו (אופציות נוספות: יהוא ירון וערן צור יופיעו יחד, בהופעה שצפויה להיות מהמדוברות ביותר בפסטיבל, ב-17:00 בבמת הקוף; דור קורן [Tree, גבע אלון, אוזו בזוקה] יופיע עם פרויקט הסולו שלו, Bigfoot, בבמת הפיל ב-17:30).

18:00–אולי דנון(במת החיפושית) – ההבטחה הגדולה של האינדי הישראלי ב-2017 היא נער בן 18 עם אלבום בכורה מתוקשר בהפקת שלום גד. צריכים עוד סיבות לראות אותו? הוא גם כותב שירים בחסד, לא סתם שלום גד מצא בו משהו (אופציות נוספות: אם חשקה נפשכם, משום מה, בפולק-פופ של האיינג'לסי, הם יופיעו ב-18:00 בבמת הקוף; שני פלג ונגה שלו ייתנו בראש ב-18:30 בבמת הפיל).

18:45–ערוץ הכיבוד(במת הקוף) – על פניו, מה ללידוי, אסטמה ושקד פררה ולאינדינגב. אבל כשחושבים על זה, הם מעין חוליה מקשרת בין עולם האינדי לסטטיק ובן-אל. חוץ מזה, מאז "ההופעה ההיא" של ויתרתי לא היה יותר מדי הומור בפסטיבל, אז אנחנו מבסוטים מזה (אופציות נוספות: דיסקואלסטי, הלהקה של יובל גוטמן, איש ועדת חריגים, תנגן את שירי הפופ-רוק הנהדרים שלו ב-19:00 בבמת החיפושית).

19:30–Moses Project – Imperfections(במת הפיל) – מופע ייחודי שמשלב מוזיקה אלקטרונית שמנוגנת לייב עם זמרים ורקדנים שמתחלפים על הבמה ככל שהמופע מתקדם. מההופעות היותר מיוחדות שצפויות לעלות על הבמות בסוף השבוע הזה (אופציה נוספות: סופרגרופ האלקטרו-פיוז'ן-רוק GESHEM [שוזין, אביב כהן ויונתן אלבלק] יופיע ב-19:15 בבמת הקוף).

20:15–ספי ציזלינג מארח את קותימאן(במת הקוף) – טוב, זו צפויה להיות ההופעה הכי מרקידה ומטריפה באינדינגב. שניים מנסיכי הגרוב של ישראל משתפים פעולה לא בפעם הראשונה, וכשהם יחד על הבמה אסור לפספס את זה (אופציה נוספת: לילי פרנקו מארחים את זואי פולנסקי ב-20:30 בבמת הפיל).

21:30–DORJ(במת הפיל) – אחרי שהתחלתם להרים עם קותימאן את ציזלינג, אפשר להמשיך במסיבה עם האינדי-צ'ילווייב של דורג', עם שוזין, אביב כהן ותומר בר (אופציות נוספות: לוסיל קרו יקפיצו ב-21:15 בבמת הקוף; Atalefim, יוצר אלקטרוני מסקרן בן 17, יופיע ב-21:45 ב-InDtronix).

22:30–אסתר רדא(במת הקוף) – אחרי שחרשה את הבמות ברחבי העולם, רדא, אולי הזמרת הכי בולטת היום בישראל, מגיעה עם סאונד משופשף שמשלב בין כלים חיים לאלקטרוניקה ושירים חדשים (אופציות נוספות: חומר אפל, שקוראים לפופ האלקטרוני שהם עושים "אלקטרומנטיקה", יופיעו ב-22:45 ב-InDtronix).

0:00–המפשעות(במת הקוף) – בחצות אנחנו ממליצים לקחת טיים אאוט (ראיתם מה עשינו כאן?) מהגרוב וללכת לראות את אחת מהופעות הגראז' רוקנ'רול הכי טובות ומחוספסות שיש לישראל להציע (אופציה נוספת: אקו מארחת את שאנן סטריט ב-23:30 בבמת הפיל, אם אתם בקטע של להמשיך עם הגרוב).

1:00–הילה רוח(במת הקוף) – בשנה האחרונה קיימה הילה רוח את ההבטחה שהיא הייתה במשך זמן רב. מי שעוקב אחרי ההופעות שלה מאז צאת אלבום הבכורה שלה יודע לומר שהיא לא קופאת על השמרים, וממשיכה לפתח כל הזמן את הגרסה הייחודית שלה לרוק שבא מהקרביים (אופציה נוספת: אורגונייט יופיעו עם השעטנז המזרח תיכוני-רוסי-די אנטוורדי המקפיץ שלהם ב-0:30 בבמת הפיל).

1:30–BEMET(במת הפיל) – ההופעות של הוד מושונוב, עם הקיטאר (שילוב של גיטרה וקלידים) והביטים המשונים שמתפיסים את המאזין בצורה מיידית, הן משהו יוצא דופן בעולם הביטים הישראלי. תתכוננו לדאנס, סמבה והמון אנרגיות (אופציה נוספת: להקת אלקטריק איי מנורווגיה, שתופיע ב-2:00 בבמת הקוף, היא אופציה פסיכדלית לא רעה לסיום היום הזה).

יום שבת (21.10)

10:00–OSOG(במת הקוף) – הרכב העל של האלטרנטיב פולק-אמריקנה-בלוז בארץ הוא בדיוק מה שאתם רוצים אחרי יממה וחצי של חול, אלכוהול ואוכל משימורים. הגוף והראש שלכם יודו לכם על בוקר כזה טוב (אופציה נוספת: Jon יופיעו עם אינדי-פולק ב-9:30 בבמת הפיל).

11:30–ג'קי, רימוך וסמסון(במת החיפושית) – ההרכב החדש מבית היוצר של כוכבי הקאלט של בותימזוג ולטאות הענק מכוכב הניבירו. אם לסמוך על ג'קי ורימוך, זה יהיה מוזר בדיוק כמו שזה נשמע (אופציות נוספות: Trust a Lady יארחו את תומר ישעיהו ב-10:30 בבמת הפיל; Shalosh יתנו את הספייס-ג'אז המהודק שלהם ב-11:30 בבמת הפיל).

13:00–הגרייט מאשין(במת הקוף) – אלופי העולם במשקל כבד, הגרייט מאשין, עולים לראשונה על הבמה הגדולה של אינדינגב, אחרי שנים של התקדמות מהשוליים של השוליים למרכז הסצנה בישראל, עם האורח המיוחד מאור כהן (אופציה נוספת: מאגי תופיע עם שילוב בין רוק, מוזיקה ערבית ואלקטרוניקה ב-12:30 בבמת הפיל).

14:00–בוקרשט(במת הקוף) – את הניצוץ שיש ללהקה הזו נדיר למצוא בלהקות ישראליות – שילוב נדיר בין רגישות מלודית יוצאת מן הכלל למסכי דיסטורשן, איפשהו בין ג'ון לנון, לו ריד והסאונד של מפלי הניאגרה (אופציה נוספת: אפטייזר צ'יזקייק יתנו בראש עם גראז' פסיכדלי צבעוני ב-14:30 בבמת הפיל).

15:00–כהן@מושון מארחים את מיכאל סוויסה(במת הקוף) – מי שראה בשנה שעברה את ג'ימבו ג'יי מרקיד בטירוף את הקהל באינדינגב כבר הבין עד כמה ההיפ הופ אחז אחיזה איתנה גם בקרב קהל האינדי. הפעם כהן@מושון יתנו את הטון.

16:00–בינת אל פאנק(במת הקוף) – עם שילוב של פאנק (בפ' רפויה), מוזיקה תימנית, אפרוביט וג'אז, הלהקה הזו נופלת תחת כל הסגנונות שהשתלטו על האינדי הישראלי בשנים האחרונות. והם עושים את זה מוצלח מאוד.

17:00–ימן בלוז(במת הקוף) – ההופעה האחרונה של הפסטיבל היא בדרך כלל גם אחת המוצלחות שבו. הקהל והמוזיקאים יודעים שאחרי זה הולכים הביתה, וזה נותן וייב מיוחד. סמכו על רביד כחלני שייתן הופעה בלתי נשכחת לתוך השקיעה, והלאה אל המכוניות, האבק, הרגליים העייפות והאושר של הנסיעה הביתה.

• מוזיקה
• אינדינגב
• אינדינגב 2017
• תרבות