>> רעות דורון (כדאי שתעקבו) היא זמרת ויוצרת שאלבומה הראשון בעברית, "אלף פנים לאבל", יצא ממש לאחרונה בלייבל גוסטאון של שוזין (אבל אולי אתם מכירים אותה מהג'ונז). האלבום נולד מתוך רגע ארוך של שיתוק אמנותי מוחלט שאחז בה לאחר אוקטובר 2023. מתוך המקום הזה, היא מצאה שפה חדשה וישירה, ולראשונה כתבה בעברית שאלות קיומיות קשות על הניתוק והעתיד חסר הודאות. הפרויקט התגבש בתוך מעגל תומך ופעיל של יוצרים חברים שהם קודם כל חברים – מעל עשרה מוזיקאים עולים ומבטיחים, ביניהם מפיקי האלבום איתמר שדות (Allan Tune), דניאל יצחקי, יונגי ומתן. חבורה זו, שיוצרת, מופיעה ומבלה יחד, היא הכוח שמחזיק את האלבום והרים גם אותה בתקופה הזו. ב-13.5 היא תופיע איתם בלבונטין 7, יש לכם זמן להיערך נפשית.

>> חומר קריאה למגירה וצמרמורת מדידג'רידו // העיר של רונן וודלינגר
>> אי ירוק בים האורבני והבר הטוב בתל אביב // העיר של דן יואל
>> חנות של פסנתרים ואהבה ובר שהוא בית // העיר של סי היימן

1. חוף מציצים

בתור ילדה, ארוחות שישי בקיץ היו עוברות ממסביב לשולחן למול השקיעה על כיסא פלסטיק לבן בחוף מציצים. זה היה החוף המועדף כי אנחנו אנשים נוסטלגיים, ואבא שלי בילה הרבה בחוף הזה בתור ילד. בכללי הים הוא מקום שאני אוהבת מאודדד. היו תקופות שכל סופ"ש לקחתי את עצמי עם אוזניות להתחרדן בשמש. גם בחורף, יש בו משהו פראי ומשוחרר יותר כי כמעט ואין בו אנשים.

2. החדר שלי

יצאתי מהבית של ההורים ישר לתל אביב ללב פלורנטין. ואני אוהבת את זה, את הפער בין הרעש וההמוניות בחוץ לבין השקט בחדר שלי. הכי מרגיש בו מוגן, בבית קטן שיצרתי לעצמי. זו גם פעם ראשונה שיש לי קלידים בחדר, מה שמאפשר לי ליצור כל הזמן שזה מדהים. הרבה דברים יפים ומכוערים יוצאים בלילה כשאני כותבת ושרה עם הפסנתר, המרחב הזה מיוחד ממש ולא הבנתי כמה הוא חשוב עד המעבר לעיר.

3. לבונטין 7

חוויתי כל כך הרבה הופעות שונות בלבונטין שלא לציין אותו כאן זו בדיחה. יש משהו במקום הזה, עם הקיר באמצע, הריח של הסיגריות וחדר האמנים הצפוף שפשט מצליח להוות בית לאמנים בעיר. המעבר לתל אביב היה הרבה יותר חלק בזכות הלבונטין 7, תמיד יש אווירת פגישת מחזור כשעולים לעשן למעלה אחרי ההופעות, ויצא לי להכיר ככה המון מוזיקאים ואמנים מדהימים.
לבונטין 7 תל אביב

4. ג'ונז

מבלי לשים לב אני כבר מעל שנה עובדת בג'ונז. בשבילי הוא הרבה יותר מבר ג'אז בלוינסקי. הוא פנינה בשוק. הכרתי אנשים צבעוניים, למדתי המון על חיי הלילה בתל אביב והכי חשוב זה שנחשפתי לכל כך הרבה מוזיקה חדשה. כל צבעי המוזיקה השחורה בערך. עבדתי כמעט בכל תפקיד בבר, וזה תמיד לווה עם פסקול מדהים ברקע.
זבולון 13 תל אביב

5. אולפני כאוס

אני אוהבת את המקום הזה כל כךךךך. שם הייתה הפעם הראשונה בה השירים מהאלבום האחרון שהוצאתי קיבלו חיים. ביחד עם הלהקה שלי, שהם החברים הכי טובים, יצרנו את ההופעה הזו בקלות, כימיה מוזיקלית כזו אי אפשר להסביר באמת. זו ההרמוניה הכי נעימה בעולם. אני רק מחכה לחזור לשם כי זה סימן שיש עוד הופעה בדרך.
המקצוע 4 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

לא אוהבת זו הצהרה גדולה, אבל אני חושבת שפלורנטיןכבר קשה לי. היא הייתה בדיוק מה שהייתי צריכה כשעברתי לתל אביב לפני מעל שנה. להכיר אנשים, להתערבב, הקיבוץ הזה שהשכונה מצליחה ליצור בזכות האנשים. אבל כרגע היא סוגרת עליי. אני פתאום לא מצליחה להבחין ביופי שלה, אלא רק בטינופת והטירוף הלא טוב שקורה שם. וגם מרגיש לי שהתערבבתי, שמצאתי את האנשים שלי שעוטפים אותי פה, ואין לי צורך בשכונה כולה כדי לא להרגיש לבד.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לאחרונה הייתה בג'ונז ארוחה שבעיניי שינתה את צבע הקירות במקום. הפיחה בי המון השראה. לראות יצירה שלאו דווקא קשורה בצורה ישירה למוזיקה (למרות שיש קשר וודאי בין מוזיקה לאוכל כמו הרבה קווים באומנות) ממש פתחה לי את הלב. לחוות אנשים עושים את מה שהם אוהבים במקסימום ועם כלכך הרבה תשוקה. מעניין אותי לדעת לאן זה יביא אותי ברמה של היצירה שלי כשאני נחשפת לאנשים שחווים את הדבר הזה בעולמם. יש משהו מיוחד בתאוות שנפגשות, ושם באותו הערב הרגשתי את זה כל הזמן.

איזו יצירה נתנה לך לאחרונה כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"הבושה" של דניאל יצחקי. מחרפן. שמעתי אותו פעם ראשונה וזה הרגיש כמו סטירה ענקית בקטע טוב ממש. הכתיבה הכנה הזו, שמביאה מטאפורות מהחיים שלנו בשנתיים האחרונות זה כלכך חכם, וישר מכווץ ומחבר בו זמנית. כתיבה מדוייקת, הפקה טייט ובעיקר החוכמה הזו להצליח לתרגם את מה שכולנו מרגישים דרך אומנות בצורה הזו. מזכיר לי שאפשר לחדש כל הזמן ושהשיח סביב מה שאנחנו מעבדים הוא בלתי נגמר. גם הקליפ מדהים. בקיצור חובה להאזין ולצפות.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל גוף שמטפל בפוסט טראומטיים, בעיקר חיילים ומילואימניקים בפרט. שם זה המפגש האישי שלי.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
איתמר שדות!חבר טוב, מפיק על ומוזיקאי בחסד. כל דבר שהוא נוגע בו הוא מיוחד וממש הוא. אני בריפיט כבר שנה על האלבום האחרון שהוציא, ובעיקר מתרגשת לחומרים החדשים שלו בעברית. גם הוא כמוני עשה סוויץ' מאנגלית לעברית ואני יודעת כמה זה תהליך מיוחד וחשוב כמוזיקאים פה בארץ. ופשוט כישראלים. הדברים פתאום נשמעים אחרת. וכמו שזה הוציא ממני מילים שלא חשבתי שאוכל לכתוב, ככה גם ממנו אני בטוחה.

מה יהיה?
חייב להיות טוב. גם כי גדלתי על אגדות ושהטוב תמיד מנצח את הרע לא משנה מה. וגם כי אנחנו משתנים, שוכחים וגם מתרככים עם הזמן. מה שהופך ברגע את המורכב לפשוט יותר. הדבר היחיד שאני יודעת זה מה שעובד לי עכשיו. אני מתרכזת בהווה ומתמכרת להוויה של הכאן ועכשיו. יש בזה משהו משכר ומפקס בו זמנית. לכתוב, לשיר, ליצור עם אנשים שאני אוהבת ולפרגן אחד לשני. ברגע שהתפכחתי למדתי שמוזיקה היא התשובה. גם כשהיא שואלת היא עונה וזה שומר עליי איכשהו. אני לומדת עם הזמן מה זו ההחלמה הזו שכולם מדברים עליה כל הזמן. מהמלחמה, מהדיכאון המדיני, מהאובדן. ממה לא. וברגעים קטנים כשאני מרגישה את עצמי קצת אחרת מאותה שבת שחורה, אני יודעת שאני באיזושהי דרך מתרפאת. אני צוחקת יותר לאחרונה ומחבקת יותר. אלו סימנים טובים ואין מצב שאני היחידה.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• חוף מציצים
• פלורנטין
• לבונטין 7
• ג'ונז

>> לירון מיוחסהיא מוזיקאית ואמנית כלי הקשה ותיקה שפועלת, מוכרת ומופיעה בעיקר בזירה הבינלאומית ובשלל שת"פים עם מוזיקאים ברחבי העולם, וגם פרזנטורית לכלי הקשה, מצילות ופאנטם של Meinl Percussion – החברה הגדולה בעולם לכלי הקשה.השיר החדש שלה, Watch me over, נכתב במקור בראשה בעברית במהלך יום כיפור, כסוג של תפילה המותאמת במיוחד לתקופה הנוכחית המטלטלת. במקביל היא גם הוציאה EP קצרצר עם שלושה קטעי אלקטרו-האוס שיצרה יחד עם די.ג'ייאים מגואטמלה ופורטוגל. בימים אלה היא בסיבוב הופעות בגרמניה, אבל בחודש הבא תהיה לכם הזדמנות לראות אותה בשלוש הופעות עם הטריו שלה בישראל (27.5 ב-Amama Jazz Room בפלורנטין, הכי רלוונטי לכם).כרטיסים כאן.

>> גינה אקזוטית בתוך כוס וכל מה שבחורה צריכה // העיר של תמר טסלר
>> מסעדות לכלכלה מוחלשת ומוזיאון ביתי מרגש // העיר של אסף סחאוטן

1. חוף העלייה/עג'מי

חוף הים מתחת לבית שלי, יפו גבול בת ים, הוא המקום הכי קרוב לי ללב. זכורה לי במיוחד תקופת הקורונה: החוף היה שומם ופשוט שרצנו שם כל החברים מהשכונה יום ולילה. מאוד אוהבת גם לעשות הליכות לבוטקה של קסיס, לקנות שם קפה ולהמשיך לטבילה או שחייה.

2. כיכר לבנה

הפסל של דני קרוון, "כיכר לבנה", בפארק אדית וולפסון. אני מטורפת על היצירות של דני קרוון, את האמת מאז שאני קטנה. יצא לי לצלם שני קליפים למוזיקה שלי ליד הפסלים שלו, שנתנו לי הרבה השראה. את השיר שלי "ירח" שיצא ב-2023 צילמתי בכיכר הלבנה באמצע הלילה, ולאחרונה הופעתי שם במסגרת חודש האישה בחסות העירייה בהופעת צלילים מרפאים תחת כיפת השמיים. זאת הייתה חוויה מרוממת ומיוחדת מאוד.

3. הגפן

כי שם יש לי דייטים מוצלחים עם הבת זוג שלי, יש שם יין מדהים ואוכל נדיר. בכלל המקום הזה, שפעם היה קן הקוקייה, מעלה בי הרבה זכרונות יפים. מתה שם על העיצוב והתאורה המעומעמת.
נועם 3

4. קפה אלנבי

קפה חדש!איפה שהיה הבתה וגריגה. חבר טוב ומוכשר מירושלים, ינאי הימלפרב, פתח מחדש אחרי שיפוץ יפה את בית הקפה האגדי על פינת אלנבי-לבונטין. יש שם את הקפה הכי טוב בעיר ואת הפרלמנט הירושלמי שלי, שזה הכי חשוב!
לבונטין 2

5. ג'ונז

בשוק לוינסקי, רחוב זבולון, בר שנתן לי השראה בכבוד שהוא נותן למוזיקה ואסתטיקה. אחלה מקום ונותן תחושה של פירנצה, עיר שגרתי בה הרבה שנים ואני מאובססת עליה קשות. פיצות איכותיות, יין מעולה ושירות מהמם.
זבולון 13

מקום לא אהוב בעיר:

דיזנגוף סנטר. אם יש משהו שאני לא אוהבת, זה קניונים, ובעיקר כאלה שגורמים לך להרגיש תלושה. הסנטר מבחינתי הוא הדבר הכי קרוב לאימה שיש בעיר הזאת (: ואני עדינה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לפני כמה שבועות יצרנו אני וחברה (ענבל אלוני) ערב של מחול, וידאו ארט ומוזיקה אצלה על הגג בקיבוץ נתיב הל"ה. ענבל היא רקדנית ואמנית פרפורמרית מדהימה. היא ממש פתחה לי את הלב עם מופע שמשלב מחול, וידאו ארט, מוות ולידה, מוזיקה והרבה רגשות מעורבים. השנה, במקביל למלחמה, חוויתי גם מוות של אנשים שקרובים אליי מאוד. ההבנה שכולנו בר חלוף ושהמשפחה זה הדבר הכי חשוב, מאוד התחזקה אצלי. ענבל ממש מראה את זה בעבודה שלה, גם את המעבר הבין דורי שחשוב להכיר בו ולכבד אותו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
השירים של מרסדס סוסה וג׳ואן באאז חזרו לי לחיים בתקופה הזאת. שתי זמרות ענקיות שלא פחדו להגיד את מה שיש להן, לביאות ומובילות דרך אמיתיות דרך האמנות שלהן. השיר Where Have All The Flowers Gone ששרה ג׳ואן באאז מתנגן אצלי בלופים והציף אצלי הרבה רגשות.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל מה שקשור בילדים. הם העתיד והם המראה שלנו לכל מה שטוב.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל מי שנלחם עבור אנשים שחשובים לו, מתוך אהבה.

מה יהיה?
בסוף כולנו נמות, אז עדיף להאמין שיהיה טוב ולעשות טוב כמה שאפשר. לפעול עבור האמונות שלנו, הרי גם ככה הבנו שאין לנו באמת שליטה על כלום, אבל כן יש בידינו את הכח להיות הגרסה הכי טובה של עצמנו למעננו ולמען הסובבים אותנו.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• ישראלים בחו"ל
• מוזיקת עולם
• חוף העלייה
• ג'ונז
• הגפן
• קפה אלנבי

>>רון מגרילהוא גיטריסט ומלחין מתל אביב, עובד עם ההרכב שלו ועם אמנים כמו השוגרמן 3 ולי פילדס איתם ניגן בכמה מפסטיבלי ומועדוני הג'אז הנחשבים בעולם. בימים אלה הוא מוציא את האלבום החדש "Inspired" יחד עם נגני ההרכב שלו, יונתן ריקליס ועופרי נחמיה,וכדאי לכם מאוד להאזין לו בפלטפורמה לבחירתכם.

>> קוקטייל בר משנות החמישים וחוף להתמלא בו // העיר של לארה סנואו
>> חנות ספרים מתוקה ובר עם אנרגיה נשית // העיר של קמה ורדי טהרלב

1. בית העמודים

מועדון הג׳אז האהוב עליי בעולם שהוא הבית שלי ושל כל כך הרבה מוזיקאים בארץ. עם צוות מדהים וקהל מדהים זה ללא ספק המקום שהכי כיף לנגן בו בעיר. מגיל 15, כשהתאהבתי במוזיקה הזאת, הייתי הולך להקשיב להופעות מדהימות שעוררו בי השראה לנגן ולכתוב את המוזיקה שלי. לצערי המקום הזה נאלץ לחפש לוקיישן חדש בחודשים הקרובים כי הבניין הולך לפינוי בינוי אז בואו נהנה ממנו כל עוד הוא פתוח.
רמב"ם 14

2. ג'ונז

בר עם אווירה שיש רק בניו יורק, עם צוות שגורם לך להרגיש כמו בבית, מוזיקה טובה, אוכל הכי טעים ואלכוהול באמת מדהים. זה מקום הבילוי האהוב עליי ועל אשתי בתל אביב. ממליץ בחום.
זבולון 13

3. כיכר הבימה

כמעט בכל סוף שבוע אני מבלה עם הילדים שלי ברחבת הבימה. אפשר להעביר שם אחר הצהריים בכיף כי יש כל כך הרבה דברים לראות, כמו גינת הפרחים או גן יעקב, ומרחב לפגוש חברים מהגן או לרכוב באופניים ולשחק כדורגל.

4. RIAA

בר הכי מגניב, באחת הסימטאות של דרך יפו. זה המקום של דור ואורי מ-oneaway – בוני מערכות הסאונד הכי טובים בעולם ואספני תקליטים – מפה אתם יכולים להבין שמדובר בבר עם סאונד מדהים והתקליטים הכי טובים, וגם יש אוכל מדהים מפיצה לילה שצמודה.
דרך יפו 44

מקום שקולו טוב. RIAA (צילום: אינסטגרם/@riaa_hifi)

5. גן העצמאות

הפינה הכי יפה בעיני בתל אביב זה הנוף לים מגן העצמאות. לצערי אני כבר לא גר קרוב אבל פעם הייתי מבלה המון בקרים שם.

מקום לא אהוב בעיר:

כל בניין שעובר תמ״א/פינוי בינוי. בתור אחד שגדל בתל אביב מעצבן אותי, ובמיוחד עצוב לי, שהעיר עוברת שינוי כל כך גדול שמשנה את כל היופי והאותנטיות שלה ובו זמנית מפריע ומסכן את התושבים. אני חושב שהעירייה צריכה להתחשב יותר בתושבי תל אביב בנוגע לכמות היתרי הבנייה שהם נותנים והפרוייקטים שנבנים באותו איזור/זמן.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הופעה של האחים קדוש (און , עילאי ואלאמר) – מדובר בשלושה אחים שהם המוזיקאים הכי מרגשים שיש – הופעה מדהימה שכל אחד חייב לשמוע.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
האלבום Am I Blue של Grant Green ובאופן כללי הרבה Jazz, Blues ו-Soul.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
המטה להחזרת החטופים ולכל ארגון או מטרה שתחזיר את החטופים כמה שיותר מהר הביתה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
עופר גנור, שמופיע כל שבת בבית העמודים.

מה יהיה?
מקווה שיהיה טוב, בינתיים מאוד קשה. מקווה שכל החטופים יחזרו בשלום הביתה ושהמלחמה תיגמר כמה שיותר מהר ועם כמה שפחות אסונות נוספים.

• העיר שלי
• ג'אז
• אינדי ישראלי
• בית העמודים
• ג'ונז
• גן העצמאות
• כיכר הבימה

את השנה האחרונה הקדיש יותם שילה לפיתוח מותג הקוקטיילים שלו, שלתוכו יצק את כל הידע והניסיון שצבר בשקשוק משקאות. במקביל לבר הספייסהאוס הוותיק הוא יצר קוקטיילים מבוקבקים המשווקים בארץ ובעולם וניסה להתרגל למציאות החדשה. "בשבעה באוקטובר התעוררתי עם אשתי במלון בקפריסין, בביקור אצל המפיץ המקומי של ספייסהאוס. מהרגע ששמענו על מה שקורה נכנסנו להלם גדול. כמו כל תושבי ישראל, לא הבנו את מה שקורה וחווינו חרדה גדולה. ככל שהמידע המשיך להגיע, פרקנו את הכאב בגדול בבכי ומצד שני, היינו צריכים לשמור על פרקטיות ולמצוא חלופות כדי להגיע הביתה כמה שיותר מהר", הוא משחזר. לאחרונה השיק שילה את סדרת Signature, קוקטיילים קלאסיים בשילוב חומרי גלם משדות ויקבים שמעניקים למשקה אופי מקומי.

>> 27 ארוחות סילבסטר ונובי גוד שתוכלו לחגוג בהן עד השנה הבאה
>> אצבעות דביקות: 10 מנות סליזיות שאתם חייבים לטרוף עכשיו

1. קפה אריאלה

בית הקפה שנפתח ברחבת המוזיאון, בכניסה לספריית בית אריאלה ומציע קפה טוב, משקאות מרעננים, סלטים, כריכים שכיף לאכול שם או לקחת איתך ולהתיישב בגינה החיצונית או ברחבת המוזיאון. מקום שבו אני יכול להתנתק ולעבוד בשקט, בלי הפרעות ורעשים חיצוניים.
שאול המלך 25

2. מגדלור

בית הקפה שנפתח בקצה נמל תל אביב, כשמצד אחד הארובה המפורסמת של רידינג ומצד שני נוף מרהיב וברקע רעש הגלים שתמיד מרגיע אותי. הישיבה החופשית, ומגוון האנשים והאוכל הטעים הופכים אותו עבורי למקום מועדף, בעיקר כשאני רוצה לראות שקיעה. כבר אמרתי לבעלי המקום שאני חולם לפתוח להם קוקטייל בר בקודקוד של המגדלור הישן. לכו תדעו.
רחבעם זאבי 1

3. Mela

הפתיחה של מלה בבזל הכניסה עניין והעירה את השכונה המנומנמת שאני גר בה, ורק על זה מגיע להם שאפו. בית הקפה, שמאז כבר הפך לרשת, מציע סנדוויצ'ים, מאפים, סלטים ומעדנייה מעולים. השולחנות המלאים והתורים הארוכים מראים שלא רק אני חושב ככה.
אשתורי הפרחי 20

לייבררי בר

הספרייה של מלון נורמן הוא בר שזורק אותך ישר לחו"ל בשירות, באוכל, בעיצוב ובאווירה, וגם בדריי מרטיני הטוב ביותר בעיר.
נחמני 23

5. ג'ונז

בר בסגנון שכונתי עם אוכל פשוט אבל מעולה. האווירה הלא מחייבת ואור מנהל הבר, שמכין קוקטיילים קלאסיים בצורה נפלאה, מקנים לג'ונז מקום של כבוד ברשימת המקומות המועדפים עליי.
זבולון 13

מקום לא אהוב בעיר

רמת אביב. למרות שגיאוגרפית השכונה ממוקמת בגבולות העיר, עבור תל אביבים זה לא באמת תל אביב. הזמן שלוקח להגיע אליה והאווירה הבורגנית שבה גורמים לי להגיע לרמת אביב רק אם אין ברירה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בעידן שבו חסרות השראה ומנהיגות גם במדינה וגם בתרבות, את ההשראה שלי אני צורך בעיקר ממקורות זרים. ערבי השירה בציבור שמתקיימים בכיכר החטופים במוצ"שׁ החזירו לי קצת את האמונה והאופטימיות שהטוב בסוף ינצח.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
בקטע קרינג'י, איפשהו במלחמה התחלתי לשמוע את ישי ריבו בלופ לתקופה מסוימת, עד שכבר לא יכולתי יותר. הקול הענוג והנעים נתן לי כוח ועורר בי השראה ואמונה שנתגבר כעם וכאינדיווידואלים על הכל. גם הסרט "קרוב אליי" של תום נשר, בתו של הבימאי אבי נשר, אותו כתבה בהתבסס על סיפור חייה האישי, לאחר שאיבדה את אחיה ארי בתאונת דרכים, נגע בי. אובדן התמימות ותהליך ההתבגרות של הדמויות לאחר האסון קצת מקבילים למה שאנחנו עוברים כמדינה לאחר אסון ה-7 אוקטובר.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
חד וחלק לצה"ל. מהחיילים בסדיר ועד לאנשי המילואים שמה-7.10 השאירו את הכל מאחור ונלחמים למען המדינה והבטחון של האזרחים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לכל מי שמחזיק מלונות, מסעדות וברים בתל אביב. המכה הקשה שהענף חווה כבר לא מעט שנים, עם כל גזירות המיסוי, רק התחזקה עם פרוץ המלחמה וגורמת לרבים בלית ברירה לסגור את מפעל חייהם.

מה יהיה?
יהיה שינוי! רק צריך לא לוותר ולהמשיך ולהאמין ולפעול ברגעים הנכונים. במקביל לנסות להנות מרגעי האושר הקטנים, מטעם, ריח, יופי או סגנון, וממעשים טובים של אנשים שמחממים את הלב. אנחנו חייבים גם להיות ערים לסביבה ולתמוך באנשים שנפגעו במדינה בשנה האחרונה.

• העיר שלי
• ספייסהאוס
• קפה אריאלה
• ג'ונז
• לייבררי בר
• קפה Mela
• המגדלור
• רמת אביב

>> דור ברזילי הוא השף בפועל של מסעדת הלנה, היהלום הנוצץ משדרות תרס"ט, ואחד מהשפים המבטיחים של "טיים אאוט"לשנת 2024. "העסקים כרגיל", הוא מספר לנו כמי שאינו חווה את הטלטלות שמרעידות את הענף. "חשוב לנו לספק יציבות בימים כאלה חסרי יציבות, שהעובדים שלנו ימשיכו להגיע למקום העבודה ולקבל את השעות שלהם, ושאנחנו נמשיך להתקיים ולהתנהל כמו שצריך. אם הצלחתי לתת לאנשים אפשרות להתנתק לשעתיים ממה שקורה מסביב, מבחינתי את שלי עשיתי. אני תומך במחאה אך עושה זאת במנותק מהפרסונה המקצועית שלי. אני אדם שקנא לפרטיותו ולא משתף ברי"ש גלי אלא עובד לפי האמונות שלי. השבעה באוקטובר היה יום מאוד מורכב עבורנו. יש לי כמה טבחים שהוקפצו למילואים ויוסף אוחנה, חבר שעבד איתי במסעדה הקודמת, נחטף לעזה".

>> הקפה הסודי שלנו: 9 בתי קפה נחבאים שתל אביבים אוהבים באמת
>> העיר של דורון מדלי // אווירה של סרט ובכל זאת קצת אירופה

1. ג'ונז

ברוס לי אמר פעם "מה שמפחיד אותי זה אדם שתרגל את אותה מכה אלף פעם". אורי גופר תרגל אלף מכות אלף פעם ויודע להכין כל דרינק בצורה מושלמת. אנחנו גם חברים בחיים שמחוץ לעבודה, אבל אני חושב בכנות שאין היום עוד ברמן שיודע להכין קוקטיילים כל כך מאוזנים, קלאסיים ונכונים ושיש לו כמות ידע כמו לאורי ולשאר החבר'ה בג'ונז. יש שם אנשים מאוד מוכשרים.
זבולון 13

2. פאסטל

בעיניי שף גל בן משה הוא דמות שקצת מתפספסת בסצנה המקומית. מציינים אותו כליגיונר, שף ישראלי שמצליח בחו"ל, אבל אני חושב שהמוצר שהוא עושה בפאסטל נכון מאוד לכאן ולעכשיו ונגיש ביחס לאיכות. אני מאמין שפאסטל מסעדה נהדרת, אולי עסקית הצהריים האחרונה שאני מכיר שווה את מחירה, וגם ארוחת הערב שם מצוינת.
שאול המלך 27

3. דרגון פוד

חיי שף מחוץ למסעדה פחות זוהרים מכפי שהם נראים. כשאני מסיים משמרת או ביום חופש, אין לי כוח להתעסק יותר מדי בבישולים. אני מאוד נהנה מהמטבח האסיאתי, ופעם בחודש מוצא את עצמי קופץ לדרגון לחדש את המלאי. יש שם דברים מוזרים שהם מייבאים ואי אפשר למצוא בהרבה מקומות, ועל הדרך קונה ערימות אינסטנט נודלס שיהיה בבית כשאני חוזר הביתה רעב אחרי סרוויס.
לוינסקי 48

4. 85/15

גדלתי בבית אשכנזי והאוכל האשכנזי הוא לדעתי בתת ייצוג בעיר ובארץ בכלל. הביצוע שעושים ב-85/15 לפירוגי ומנות מהמטבח המזרח אירופאי מצוין, טעמים שמזכירים לי את הבית אבל עשויים באופן מאוד עילי ואיכותי, לא כמו במטבח הביתי. אני מאוד אוהב גם את תפריט הדרינקים והיין ובכלל ב-85/15 מאוד יודעים לארח.
מלכי ישראל 15

5. פלאפל נטו

אני תל אביבי מלידה וניסיתי את מגוון הפלאפל שהיה ושיש לעיר להציע. אני סאקר של כדורים צהובים, וכשלבנצי ארבל היה את מפגש אושר הייתי מבריז מלימודים והולך עם חברים לאכול פלאפל. כשגיליתי את הכדורים הצהובים בפלאפל נטו זו הייתה אהבה ממבט ראשון – מקום פשוט ומנה מצוינת, במיוחד לחובבי הז'אנר הצהוב.
אבן גבירול 20

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר

אני רוכב אופניים וחוטא לפעמים בקורקינטים, ושבילי האופניים בעיר פשוט לא מספקים את הסחורה. הם מסוכנים בחלקם, ורק לפני כמה זמן ראיתי מישהי מתהפכת עם קורקינט בגלל מרצפת בולטת בשביל האופניים בשדרות רוטשילד. הם בנויים באופן בלתי בטיחותי בעליל ולא סלולים באופן רציף, ויש פקחים שרק מחכים לתת דו"חות. מה שנקרא – זו לא טעות, זו מדיניות.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בסלקום TV סרט ראיתי סרט דוקומנטרי ששמוThis Place Rules, סרט על בחור בשם אנדרו קלהאן שהתחיל ביוטיוב ויוצא לראיין אנשים ברחוב, בפסטיבלים, כנסים והפגנות. הוא היה בהרבה כנסים של אנשים שתומכים בטראמפ, וב-HBO אגדו קטעים שלו לסרט שממחיש את התהליכים ומראה כמה מיסאינפורמציה ואינטרסים כלכליים יש בתקשורת, ואיך להרבה מאוד אנשים יש אינטרסים לפלג ולפרסם דברים שהם שקרים כדי לפורר את הקהילה והחברה. רואים את התופעה הזו בהרבה מדינות בעולם המערבי כיום, ואני כמובן מרגיש שזה נוגע בתופעות שקורות כאן.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הספר "שבעה באוקטובר" של זיו קורן מביא תמונות וטקסטים מהשבר הגדול – זירות רצח ומחנה שורה מצד אחד, וחמ"לי בישול וההפגנות בקפלן מצד שני. הספר מזכיר לי שלמרות הזוועה יש לי על מה ועם מי להילחם כדי שיהיה פה יותר טוב.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
חשוב לתרום לעין השביעית, ארגון שעושה עיתונות חופשית ומותח ביקורת על התקשורת המסורתית. בתחקירים רואים איך מיסאינפורמציה ואינטרסים של בעלי הון נכנסים לחדשות שאנחנו צורכים, דבר שגורם לי להתייחס בביקורתיות ובמודעות לכך שמה שאני קורא אינו בהכרח האמת המוחלטת, אלא אמת לפי רצון של מישהו. זה גורם לי להטיל ספק בהכול.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אין מישהו ספציפי, אבל צריך להרים לעסקים שכונתיים – קיוסקים, ירקניות, בתי קפה, בר שכונתי ובית מרקחת עצמאי. העסקים האלה הם הסיבה שאני חי בשכונה שלי. אני חוזר אליהם שוב ושוב כי אני מאמין במה שהם עושים ויודע שהם זקוקים לעבודה במיוחד בימים אלה.

מה יהיה?
אני לא מאוד אופטימי אבל ההצגה חייבת להימשך. כל עוד אנשים יוצאים למסעדות ולברים, אני אמשיך להגיע לעבודה כדי שהם יקבלו את הכי טוב שהם יכולים לקבל.

• העיר שלי
• הלנה
• ג'ונז
• פאסטל
• פלאפל
• שבילי אופניים