בחודש יוני האחרון הקמתי את מיזם ״תורנו״, עמוד אינסטגרם שנועד להציף את נושא האלימות המינית בקהילה הגאה. המיזם הוביל להשתתפותי בעריכת התחקיר על גל אוחובסקי יחד עם מיכל רבינוביץ׳ ששודר בתחילת החודש בכאן 11. התפוצצות הפרשה הובילה למה שמכונה כעת ״המי טו של הקהילה הגאה״. היום, כשלושה שבועות לאחר שידור התחקיר, החלטתי לשתף כמה דברים שכבר הספקתי ללמוד.

1. זו מעולם לא הייתה שאלה של אם, אלא של מתי

אחת התגובות הכי שכיחות שאני מקבל מאז פתחתי את העמוד של ״תורנו״ היא ״סופסוף זה קורה״. נושא האלימות המינית בקהילה בעבע במהלך השנים האחרונות אצל רבות ורבים וכבר במשך תקופה ארוכה הורגש שהוא עומד להתפוצץ. להט״בים רק חיכו שהשיח יתחיל, ״תורנו״ רק נתן את שריקת הפתיחה החדה והברורה.

2. קיימים קולות המתנגדים לשינוי, אך הם מעטים מאוד

בזמן שעבדתי על תחקיר אוחובסקי ששודר בכאן 11 נערכתי להתמודדות עם קולות שיתקפו ויתנגדו. ידעתי שהנושא יגרור שיח שקורא לשינויים מהותיים וגם ידעתי שבשורה התחתונה אנשים לא אוהבים שמזיזים את הגבינה שלהם. נשמעו ונשמעים עדיין קולות המתנגדים לשיח אך הם פחותים בהרבה ממה שציפיתי. הקהילה הגאה ברובה בשלה לשיח ומבינה שהוא מוביל לעתיד טוב ובטוח יותר.

3. חשוב להבהיר שהקריאה למרחב בטוח היא לא קריאה לשמרנות

זה לא סוד שחלקים גדולים מהקהילה הגאה מאופיינים בתרבות מתירנית וגישה חיובית לסקס. כאמור, אנשים לא אוהבים שמזיזים את הגבינה שלהם ולכן חוששים שהשיח יוביל לתרבות שמרנית יותר. השיח על גבולות לא בא על חשבון חופש מיני, אלא לצידו. החופש המיני יכול וצריך להמשיך להתקיים, אך הוא גם יכול להתקיים בצורה בטוחה יותר וטובה יותר.

4. התקשורת חשובה לשיח אך חשוב לדאוג שתתמקד בעיקר ככל שניתן

השיח לא היה מגיע לממדים אליו הגיע לולא התקשורת, זו עובדה. ההתעסקות הנרחבת של התקשורת בנושא האלימות המינית בקהילה הגאה בשבועות האחרונים תרמה רבות לשינוי העתיד לבוא. עם זאת, האינטרסים של התקשורת לפעמים קצת שונים. התקשורת רעבה לחשוף את השמות הגדולים הבאים בגלל הרייטינג, אך יש לזכור שהעיקר הוא הנפגעות והנפגעים ולא הפוגעים. רק לאחרונה פרסם תומר מיכלזון ב״המקום הכי חם בגיהנום״ כי עדות על איתי פנקס פורסמה לכאורה בניגוד לרצונו של הנפגע. גם התקשורת צריכה להבין שלא זה לא.

5. ההתרחשות האמיתית קורית מתחת לפני השטח

מה שאתם רואים בפיד שלכם לא משקף את הלך הרוח האמיתי. השינוי קורה בחדרי חדרים ואצל אנשים עם עצמם. נפגעות ונפגעים משלימים ומעכלים את חוויותיהם בעוד אחרים עושים חשבון נפש ומנסים להבין האם והיכן הם שגו לאורך הדרך. הדמויות המוכרות יותר ששותקות ומגמגמות בפלטפורמות הציבוריות מדברות אחרת לגמרי בארבע עיניים ומבינות גם הן מהו הצד הנכון להיות בו. הודעות התמיכה שאני מקבל באופן אישי הן אסטרונומיות ונותנות כוח עצום להמשך.

6. זהו רק קצה הקרחון

רבים טועים לחשוב שהתקופה הנוכחית היא שיא השיח אך אין ספק שזוהי רק ההתחלה. הדרך הולכת להיות ארוכה מאוד וככל הנראה אף פעם לא באמת תסתיים. יש עוד נושאים כל כך רבים לגשת אליהם, כמו זנות בקהילה הגאה או אלימות מינית בקרב לסביות, טרנסיות וטרנסים. אנחנו רק בפתחה של תקופה, אבל לראשונה מזה שנים – אנחנו בכיוון הנכון.

• הבועה
• metoo#
• גל אוחובסקי
• להטב"ק

זה היה כנראה רק עניין של זמן עד שמהפכת #metoo תגיע גם לקהילה הגאה. עמוד האינסטגרם "תורנו",שאותו הקים עמרי פיינשטיין בחודש יוני האחרון, נועד בדיוק למטרה הזאת, הצפה של עדויות על פגיעות מיניות בתוך הקהילה הגאה. השבוע פורסמה כתבה בכאן 11 בעקבות תחקיר של מיכל רבינוביץ' בסיועו של פיינשטיין על הטרדות מיניות מצד אחד מ"בכירי הקהילה" (רגע, עוד נגיע לביטוי הזה) – אם לא המלכה האם שלה – גל אוחובסקי. על פי התחקיר אוחובסקי פעל, לכאורה, באלימות בזמן מפגש מיני עם גבר אחד וכפה את עצמו על אחר.

וכמו שקורה לעתים קרובות במקרים כאלה, תיבת השרצים נפתחת וצפות עוד ועוד עדויות. שלשום פורסמו ב-ynet עדויות על ניצול לכאורה של קטינים מצד עוד "בכיר בקהילה", איתי פנקס ארד, חבר מועצת העיר תל אביב-יפו. על פי העדויות פנקס ארד קיים יחסי מין עם מי שהיו חניכים בתנועת הנוער הגאה "איגי" אחרי שהרצה בפני חניכים בתנועה. מהעדויות בשני התחקירים עולים דיווחים על אקטים מיניים נצלניים, לעתים אלימים, התנהגות לא ראויה וניצול יחסים של חניכה ושל ייעוץ.

אפשר אולי לדבר על כמה היחסים בקהילה שלנו יכולים להיות בעיתיים. על הנהנתנות, הבליינות ועל קשרי מסיבות-סקס-סמים על שלל הוריאציות שלהם. אבל זו לא הנקודה. כמעט כל אחד ואחת בקהילת הלהטבפ"אק מצאו את עצמם.ן בסיטואציות מיניות גבוליות, גם אני. לקח לי זמן להבין מה עושה לי טוב ומה לא ולפתח מודעות ואת היכולת לעצור סיטואציות לא נעימות עם גברים.

סקס הוא עניין מאוד מדובר בקהילה ולכל אחד יש את ההעדפות, החשקים וגם הקינקים שלו. וזה סבבה. אבל לכל האמביוולנטיות והחוויות המיניות האלה אמורים להיות גבולות מאוד ברורים. יש לנו מילה אחת קצרה וקסומה והמילה הזאת היא "לא". זו מילה שאמורה לעצור את הזמן ולהפסיק כל דבר שקורה, לא משנה כמה עמוק בתוך הסיטואציה היא נאמרת. הלם שבכלל עוד צריך להסביר את זה.

בעדות נגד אוחובסקי, שגם אומתה בפוליגרף, מעיד א' שהוא אמר בבירור "די, זה לא נעים לי, בוא נפסיק את זה". כמה אומץ צריך כדי לעצור משהו כזה באותו הרגע. לא לכבד את זה זה פשוט שפלות.ולא, העדרה של המילה "לא" לא הופך הכל אוטומטית ל"כן". ויש עוד גבולות ברורים: ניצול יחסי מרות ופערי גיל, למשל, במיוחד כשמדובר בקטינים. זה לא קול לנצל את היותך "בכיר בקהילה" שבא להרצות מול בני נוער, לדוג כמה מהם ולקיים איתם יחסי מין. זה לא רק לא קול, מר פנקס-ארד, זה פלילי (לכאורה, כן לכאורה).

אוחובסקי לא מילא פיו מים והגיב לתחקיר בפוסט בפייסבוק, בו הוא מתאר בטון רגיש ומלא רוך כיצד תמיד הקפיד בכבודם וברגשותיהם של אנשים שהוא פוגש, בייחוד בקהילה, מתוך תחושת מחויבות ומתוך שליחות. הוא מעולם לא התכוון לפגוע ולא העלה על דעתו שפגע, מודה שטעה וגם מבקש סליחה "ישירה, כנה וטהורה ממי שחש אי נוחות או אכזבה או מבוכה ממני". ואז, מגיע הטוויסט.

באותה לשון רכה ורגשית הוא ממשיך: "בחרתישלא לעשות שימוש ולא לפרסם שום הקלטה, צילום מסך, התכתבויות ועדויות של חברי קהילה רבים אשר הביעו שאט נפש מנסיונות לסגור חשבון, לנקום או לבצע שיימינג. זו לא הדרך שלי". בהמשך הוא קורא לאלה שהעידו בכתבה "גורמים הנשארים באפלה" ו"עדויות עלומות שהופכות ישר לאמת צרופה". הוא מקנח בהתכחשות גורפת לכל המיוחס לו במשפט מאוד ברור: "לא ניסיתי מעולם לכפות את עצמי על איש, ואעמוד בכל בדיקת פוליגרף שתבדוק זאת". להד"ם יעני. במשפט האחרון שלו הוא כבר חוזר להיות ה"בכיר בקהילה" המכיל והאחראי: "כל שעה שבה מתקיים דיון ערכי ומוסרי היא שעה חשובה מאין כמותה עבור הקהילה, והקהילה חשובה ממני".

הזגזוגים בתוך הפוסט הזה עושים אמנם סחרחורת אבל הטון הכללי שעולה ממנו הוא מפויס, מכיל ורגיש. כנראה זו הסיבה שהוא קיבל כל כך הרבה תגובות מחזקות ומחבקות מ"בכירי ובכירות קהילה" אחרים. ואולי זה קשור גם לעובדה שאוחובסקי הגביל את מי שיכול להגיב לפוסט שלו. אם הדיון כל כך חשוב, גל, למה אתה מונע אותו?

אם נסתכל רגע מעבר למילים המנוסחות היטב (יש שמלחששות שאוחובסקי שכר את שירותיו של מנהל משברים), מדובר בתגובה די מגעילה. הופתעתי לראות עליה רק תגובות מחבקות ותומכות (אם כי, כאמור, אולי לא כזה מפתיע בהתחשב בהגבלת התגובות על הפוסט ובמחיקת תגובות ביקורתיות). חזקת החפות עומדת לזכותו של אוחובסקי ואנחנו לא הולכות לעשות לו משפט שדה, אבל הרטוריקה היפה לא מסתירה את הגזלייטינג הנודף ממנה, את ההקטנה ואת הטלת הספק בנפגעי תקיפות מיניות. יחס מקטין ומשפיל שכזה כלפי נפגעים ונפגעות הוא כבר לא משהו שאנחנו יכולות ויכולים להרשות לעצמנו לעבור עליו לסדר היום.

דיווחים אנונימיים זה הכלי של החזק נגד החלש. למדנו את זה כבר בבי"ס ה#metoo שכל העולם עבר יחד.

קהילה היא מונח מקביל למילה "משפחה", ובימינו שתיהן יכולות להגיד הרבה או לא לומר כלום. הקהילה הגאה היא מקום קשה ופרוץ אבל יש בתוכה מי שמחליטים.ות להניף לפיד ולעמוד בראש המחנה. זו עבודה קשה אבל גם כזו שבאה עם פרסטיז' מסוים ועם כוח לא מבוטל, עם חשיפה תקשורתית וכמובן עם הטייטל המטופש "בכיר בקהילה", משל היינו חברת הייטק או בנק. אל לנו לשכוח שהקהילה הגאה היא בעלת כוח תדמיתי ושיווקי, במיוחד בישראל שמשתמשת בתדמית הליברלית של הקהילה הגאה כדי לעשות פינקווש לפשעים כלפי אוכלוסיות עוד יותר מדוכאות, והפלסטינים בראשם. להיות "בכיר" בקהילה נשמע כמו אחלה ג'וב.

אבל על אותם "בכירים בקהילה" מוטלת החובה להיות המודל המוסרי לקהילה הייחודית ורווית האתגרים שלנו. אין להם את הפריווילגיה לא לשמוע את המילה "לא" או להתמסר ל"חולשות היצר האנושי", כפי שאמר אוחובסקי (אחלה שם לסרט).איך אמר הדוד של החתיך ההוא פיטר פארקר? עם כוח גדולה באה אחריות גדולה. אם אין לכם את המידות להיות "בכירים בקהילה", זוזו הצידה ממוקדי ההשפעה, הכוח והחשיפה.

הגיעו זמנים חדשים בהם התנהגויות פוגעניות וזלזול בעדויות של נפגעי הטרדות מיניות הן כבר לא משהו שאנחנו מוכנות או מוכנים לסבול. וכמו שאוחובסקי דאג להוציא אדם או שניים מהארון, אנחנו עכשיו מוציאות את השלדים מהארון שלנו. למדנו משהו.

• הבועה
• להט"ב
• תקיפה מינית
• גל אוחובסקי
• איתי פנקס ארד
• metoo#
• טור דעה

• Facebook
• Twitter
• Email

בעקבות הרשימה המקארתיסטית של ארגון "אם תרצו" וגל התקפות הנוכחי על חופש הביטוי והיצירה, החליטו אמנים וארגונים למען זכויות אדם לארגן אירוע מחאה אמנותי תחת הכותרת "הרשימה השחורה". הסלוגן שמלווה את האירוע, שיתקיים בשישי הקרוב בנמל תל אביב, הוא "מופע ענק עם קמצוץ של תקווה", והוא מאגד אג'נדה ברורה של ניסיון לשמור על המרחב הדמוקרטי – שנדמה כהולך ונעלם בישראל.האירוע ייתן במה לאמנים שונים אשר חלקם הופיעו בקמפיין "השתולים בתרבות" של "אם תרצו", ביניהם רבקה מיכאלי, דרור פויר, שרית וינו אלעד, מירה עוואד, גל אוחובסקי, רננה רז, קוואמי, ניר ברעם ואחרים.

"במקום לבוא בשליליות של רודפים אותנו וכמה שאנחנו ומסכנים, אנחנו רוצים להפוך את זה, ולהראות כוח וסולידריות", מסביר העיתונאי דרור פויר, ממנחי האירוע. "יש מגוון של ארגונים שמשתתפים מכל גווני הקשת. אנחנו לא מתכנסים ביחד לעוד הפגנת זעם של 'אכלו לנו, שתו לנו', אלא מתכנסים למסיבה בתחושה של חוזק אל מול שלטון הפחד. השמאל אימץ את פוזת הנרדף, אבל אנחנו לא איזה מיעוט מבוטל".

אבל זה לא אירוע לשמאל בלבד.

"הייתי שמח אם יבואו לאירוע לא רק שמאלנים אלא גם אנשי מרכז וימנים, אלא כל מי שהשיח הדמוקרטי חשוב לו. אני מאמין, ואולי אני אופטימי – שגם נתניהו ובנט הבינו שלדבר הזה יש נטייה להתפוצץ בפרצוף. אם בני בגין יבוא אני אישית מזמין אותו לסלואו".

אירוע "הרשימה השחורה" יום שישי 5.2, שעה 12:00

האנגר 11, נמל תל אביב.

הכניסה חופשית על בסיס מקום פנוי

• שרית וינו אלעד
• דרור פויר
• הרשימה השחורה
• ניר ברעם
• אם תרצו
• גל אוחובסקי
• קוואמי
• רבקה מיכאלי
• נמל תל אביב
• רננה רז
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• מירה עוואד
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

[interaction id="55784b5284caec334b7a48f0"]

[tmwdfpad][interaction id="5579271a84caec334b7ff990"][interaction id="55784c5084caec334b7a54f7"][interaction id="55784d3c61d08a2d4ba3adb3"][interaction id="55784e0484caec334b7a68aa"][interaction id="55784e5661d08a2d4ba3b2a6"][interaction id="55784eb8d42e342e4b26c9d7"][interaction id="55784ef761d08a2d4ba3b541"][interaction id="55784f3b84caec334b7a7725"][interaction id="55784f7461d08a2d4ba3b790"][interaction id="55784fb984caec334b7a7cd4"]

• יהודית רביץ
• רונה קינן
• אלן דג'נרס
• ג'ודי פוסטר
• שורטי
• דנה אולמרט
• אסי עזר
• על בנים ועל בנות
• אוריאל יקותיאל
• אימוג'י
• חידון
• יהודה פוליקר
• גל אוחובסקי
• ריקי מרטין
• להט"ב
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

אם גם הניוזפיד שלכם הצעיר את עצמו אתמול ולרגע הרגשתם שכל מעגל החברים שלכם הפך לטינאייג'רס בני 15, אתם לא לבד. כך קרה לי אתמול, שבני ובנות 15 השתלטו לי לי על הוול, ודחקו הצידה כל זכר לפיד של תל אביבי בן 30. זה הפך ויראלי בן רגע, ובצעד חכם ופשוט החזיר רבים מאיתנו (גם אותי) אל גיל ההתבגרות. המשתתפים בקמפיין, שמספרם הולך וגדל משעה לשעה, חוזרים לימיהם כנוער גאה וחולקים זכרונות מימים קשים. כולם הסכימו להיפתח ולחלוק חוויות לא נעימות מגיל העשרה מול הגולשים, כדי להמחיש עד כמה חשובה פעילות התמיכה של איגי – ארגון הנוער הגאה, שבימים אלה פועל לאיסוף תרומות להקמת גרעיני שנת שירות שיסייעו לנוער גאה בפריפריה.

הוידוויים של המשתתפים בקמפיין כללו סיפורים לא קלים על החיים בארון, על הפחד להיחשף, על בדידות גדולה, על החיים בשקר ועל השוני שחשו באותם ימים – על התחושה שהם שונים ולא שווה בין שווים. למרות שנדמה כי אנו בעידן שמקבל נטייה מינית מכל סוג ומעניק להן במה בתוכניות הפריים טיים, במקומות רבים בארץ עדיין קיימות דעות קדומות כלפי קהילת הלהט"ב. נוער גאה הגדל בסביבה לא סבלנית ומחליט לצאת מהארון, עלול לחוות התנכלות בלתי פוסקת ולהישאר לבד מול הסביבה, המשפחה ועצמם.

"חזרנו לגיל 15 כי זהו הגיל אליו אנחנו מכוונים בפעילות שלנו בפריפריה. רובנו בחרנו לגור במרכז הארץ, אבל החוויות שאנחנו עוברים ועברנו עדיין מתרחשות בערים רבות בארץ, ויש תחושה שאנשים שגרים במרכז תל אביב מנותקים מעט מהמציאות. הלגיטמציה של להיות הומו בשינקין לא קיימת עבור הומו בדימונה או בעפולה", מספר רן לייבל, מנכ"ל משותף באיגי. נוגה תמוז, מדריכה באיגי, מוסיפה: "אנחנו מבקשים מהמשתתפים בקמפיין להתחבר לנער או הנערה שהיו, ההומו, הלסבית, הבי או הטרנס. ניתן לראות שלרובנו לא היה מרחב בטוח להיות מי שאנחנו, והיינו צריכים לעלות על אוטובוס עד לתל אביב בשביל קורת גג מגוננת".

תמוז מפרטת מהן מטרות הקמפיין: "הפעלנו בארבע השנים האחרונות גרעין של מתנדבים בשנת שירות בתל אביב. מתוך אמונה שפעילות חינוכית ממוקדת ונמרצת יכולה לשנות את המציאות לילדים רבים. כעת אנו מוכנים לצאת ממרכז הארץ ובימים אלה נמצאים בתהליכי הקמה של שני גרעינים גאים חדשים בערים בפריפריה – ולשם כך זקוקים למימון". לייבל מחזק: "בגדול, אנחנו אחרי שנתיים של נסיונות לייצר פעילות משמעותית בפריפריה, צפונית לחדרה או דרומית לאשדוד, ומכוונים לפעול בשנה הבאה בשני מרכזים נוספים מחוץ לתל אביב. אחרי שנתיים, משרד הביטחון מממן את הפרויקט הזה, תומך בגרעין ומשלם על כל בן שירות בעצמו – אך בשנתיים הראשונות הארגון צריך לממן את עצמו", מוסיף לייבל.

הקמפיין הצליח לרתום גם לא מעט סלבס מהקהילה או כאלה שתומכים בה, שהשתתפו ושיתפו בתמונה שלהם מגיל 15. ביניהם נמצאיםאוריאל יקותיאל,אביעד קיסוס,גל אוחובסקי,אסי לוי,פרידה הכט,איתי תורג'מןועוד שמות נוספים.

"אנחנו מקבלים הרבה תגובות נרגשות. הרבה אנשים באים ואומרים לנו 'מחר אמא שלי תחפש לי תמונה כי אני גם רצה להעלות', מקבלים הודעות פרטיות בנושא מגולשים וגולשות שרק רוצים לעזור, וטלפונים מאנשים ששואלים איך יוכלו לסייע לנו. אותי זה מאוד מרגש", מסכמת תמוז.

ניתן לתרום לאיגי באתר מאובטח דרך הקישור:http://bit.ly/1Q4FdW3

• אסי לוי
• אוריאל יקותיאל
• גל אוחובסקי
• אביעד קיסוס
• איגי
• נוער
• מצעד הגאווה
• איתי תורג'מן
• להט"ב
• תרבות