>> גיא ברטשניידר, השף הראשי של קבוצת המסעדות של אייל שני, עובד אצל החבר'ה היותר טובים כבר 11 שנה. הוא התחיל את דרכו כשף של הפורט סעיד, המשיך כשף של הרומנו, הקים את המיראז', גילה וננסי, הדבורה ומקומות נוספים ברחבי העולם ולפני שנתיים הגה והקים את הגלידה של הקסטה בפארק המסילה. כיום הוא אחראי על כל המקומות של אייל שני בארץ, ועל פיתוח הקונספט הקולינרי של העסקים החדשים.

>> מקום לשבור תקרת זכוכית ובר להתבצר בו // העיר של מיכל אהרוני
>> חוף מתל אביב של פעם וקפה מעולה על ספסל // העיר של יוסי ירום
>> קבב של נהגת משאית וחנות שהיא נכס תרבות // העיר של קורין אברהם

"הייתי ילד ששונא לאכול. לא אהבתי ירקות ופירות ולא נגעתי בדגים. בצבא התחלתי לטעום דברים בפעם הראשונה כי לא הייתה לי ברירה, ודי במקרה הגעתי אחרי השירות לעבוד במטבח בבר תל אביב. התאהבתי במטבח, אבל הבנתי שזה לא האוכל שאני רוצה לבשל", הוא משחזר את הרומן עם הסירים והמחבתות. תוך כמה חודשים הוא הגיע לפורט והתוודע לאייל שני ולשפה הקולינרית שלו, וכל השאר היסטוריה. "התלהבתי מהגישה שלו, שמקדישה לירקות אותה תשומת לב כמו לבשר או דגים, אם לא יותר. היופי בבישול עונתי חיבר אותי לאדמה והפך את הבישול במסעדה למעניין ונכון יותר עבורי".

1. תשקם

תשקם הפך להיות הקפה הקבוע שלי ושל בת זוגי. בתוך שוק לוינסקי השוקק דור יצר מקום שקט ונעים עם קפה טעים, לא הגל השלישי לשם שינוי. קפה שיכול להזכיר פינה ברחובות איסטנבול, עם יחס נעים בין הרחוב לחלל הפנים. זה בית קפה מינימליסטי שגם ברגעים הצפופים שלו מצליח לשמור על שקט ורוגע וכולם מרגישים בו בנוח. אני חושב שדור פיצח את השילוב האידיאלי ויצר מקום צפוף אבל רגוע ונינוח. אפשר לאכול שם פטאייר ומעמול לצד סקונס מלוח או מתוק, או פיתה הנאפית במקום עם חביתה.
זבולון 5 תל אביב

2. בוסר

חנות יין שאפשר לשבת בה על הבר או בחוץ עם בקבוק שנקטף ישר מהמדף. על המדפים יש מבחר גדול של יין מכל העולם, עם טווח מחירים רחב, ומרתף מדהים למי שרוצה לחקור ולהעמיק עוד יותר. לבוסר יש מגוון יינות שלא היה מבייש מסעדת מישלן. הכרתי את גל עוד בתקופה שעבד בבסטה, והוא זיהה את הסקרנות שלי ליין. ידעתי שברגע שהוא יפתח מקום, זו הולכת להיות הזדמנות בשבילי ללמוד עוד על יין ולטעום דברים חדשים. בוסר הפך להיות המקום שאני נמצא בו כמעט כל ערב, עם קבוצה של אנשים שהתלכדו סביב האהבה ליין. גל ותור הפכו להיות חברים טובים במהלך השנים ואחראים לתחביב הכי יקר שלי.
החשמל 5 תל אביב

3. הבורקס של אבא

אני ממש אוהב מקומות שמצד אחד קפאו בזמן, ומצד שני למי שמפעיל אותם יש תשוקה אמיתית לעבודה שלו. בורקס של אבא זה בדיוק מוסד מהסוג הזה. בורקס בויוס זה בורקס טורקי שהגיע מאיזמיר. הוא עשוי מקמח, שמן וטחינה, בניגוד לבורקסים על בסיס חמאה. אני מת על הבורקס הזה, ולפעמים אני מתחיל שם את היום שלי עם שבלולים קטנים ממלואים תרד, גבינה ותפו"א. כשאני ממש רוצה להתפנק אני לוקח בויוס גדול עם ביצה קשה.
צ'לנוב 23 תל אביב

4. המקום של אוסי

הכרתי את המקום של אוסי כשאוסי עוד הכינה בעיקר כריכים, והייתי אוכל כריך אגדי של חביתת ירק בג'בטה. מאוחר יותר היא התחילה להכין גם תבשילים לצהריים: תבשיל בשר מפורק, ערימת שניצלים ועוד כל מיני דברים טעימים. אוסי מקבלת את פניך, לוקחת את ההזמנה, מכינה את האוכל, מגישה לך אותו, מפנה אותו מהשולחן ושוטפת את הכלים. it's a one woman show, וזה מושלם. היום אני בקבוצת וואטסאפ שבה אוסי מעדכנת אותנו אם היא פותחת באותו יום או לא, לפי שריר החשק שלה.
מקווה ישראל 12 תל אביב

5. בוב

בר יין שכונתי של קבוצת בר 51 הנהדרים. מי שאחראי על המקום ומנהל אותו הוא מור בן שמעון, חבר טוב ואיש יין מבריק. קשה למצוא מקומות בעיר שמשלבים בין עיצוב יפה, מבחר יין מדהים ואוכל לא פחות טעים. זה מקום שתוכנן להיות קטן ואינטימי אבל די מהר הפך להיות ה-מקום שאנשים רוצים לשבת בו ולשתות. גילוי נאות, בת זוגי עיצבה את המקום אז אולי זאת עוד אחת מהסיבות שאני כל כך מחובר אליו.
בן יהודה 17 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

יש מקום שאני אוהב מאד, ומבלה בו הרבה מזמני אבל מרגיש שיש בעיה קשה בתכנון שלו – פארק המסילה, או איך שאני אוהב לקרוא לו "איילון של האופניים". זהו פרויקט מדהים שמחבר בין העיר לים דרך פארק ארוך עם המון מקומות בילוי ופינות לשהות בהם. בפועל, שביל האופניים שבו מחלק בין בתי הקפה והעסקים לאזור שבו אפשר לשבת, לשחק עם הילדים וללכת ברגל, ובסופו של דבר אתה צריך לחצות את השביל הזה הלוך וחזור. אנשים היום נוסעים יותר ויותר באופניים וקורקינט חשמליים במהירות מטורפת, ובמקום שזה יהיה מקום בטוח ונעים לאנשים בכלל ולילדים בפרט – מפחיד לחצות שם כמו באייילון. אני לא רק מתלונן, אני גם מציע פתרון! בקופנהגן, עיר שבה שמונים אחוז מהאנשים נוסעים על אופניים, באזורים מסוימים שבהם יש צפיפות או חיכוך עם אזורי ישיבה ובילוי, יש כל כמה מטרים מספר באמפּרים שמחייבים את הרוכבים להאט. הלוואי שיעשו את זה גם פה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ביוני האחרון ביקרתי בברלין, זה היה עוד בזמן המלחמה בעזה, והלכתי לראות את התערוכה של יוקו אונו ב-Neue Nationalgalerie של מיס ואן דר רוהה. הציגו בה את העבודה שלה ושל ג'ון לנון מהתקופה של מלחמת וייטנאם. אהבתי את המסרים הפשוטים והקולעים שלה: לדמיין שלום, לדמיין מציאות אחרת, לדמיין שהמלחמה נגמרת… היא הציגה חלקים מהשירים שלהם שהתפרסמו בעיתון בניו יורק טיימס כפרסומות על עמוד שלם. התערוכה הזכירה לי שגם פעם היו מלחמות, ובסוף הן נגמרו. הייתי צריך את התקווה הזאת ברגע ההוא. אני עדיין חושב שזה מאד חשוב להיות מסוגלים לדמיין מציאות אחרת גם פה, כדי שנוכל לייצר אותה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
בחודשים הראשונים אחרי פרוץ המלחמה שמעתי שוב ושוב את השיר "איפה טעינו" של אושיק לוי. נתקלתי בו במקרה והוא מיד ריגש אותי. יש בו אהבה עמוקה למדינה ורצון לתת ולעשות בלי תמורה, לצד שברון לב גדול ותחושה שהגענו למבוי סתום. בימים האלה הוא עורר בי הזדהות חזקה ותחושה שאני חלק מההיסטוריה של העם הזה ומהכאב שמלווה אותו. באופן לא צפוי, דווקא מהמקום הכואב הזה הוא נתן לי כוח. השיר חוזר ושואל איפה טעינו ולמה אין תשובה, ואני מאוד מקווה שיום אחד נצליח למצוא אותה.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
יש לא מעט עמותות קטנות שקמו לאחר השבעה באוקטובר, אבל אני חושב שלפעמים עדיף להשקיע בארגון מוכר עם ניסיון רב, ולכן ממליץ עלנט"ל– מרכז סיוע וטיפול לנפגעי טראומה על רקע לאומי. הם נותנים סיוע נפשי ותעסוקתי, מפעילים מתנדבים ומקבלים תרומות.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
שאולי ועומרי, הבעלים המוכשרים של UOMI ATELIER – בית מלאכה למתכת שמעצב ומייצר רהיטים בדרום העיר. הם התחילו את העסק רק השנה, ומדהים לראות איך הם כבר גדלים ומתפתחים עם חזון, דיוק והרבה לב.

מה יהיה?
יהיה טוב אם נעשה שיהיה טוב.

• העיר שלי
• אייל שני
• קפה תשקם
• בוסר
• הבורקס של אבא
• בוב בר יין
• פארק המסילה

ירדן שטרן הוא אוצר עצמאי, מרצה בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב ובמחלקה לתרבות – יצירה והפקה במכללה האקדמית ספיר, ופוסט-דוקטורנט במכון למחקר על שם הרי ס. טרומן לקידום השלום. נשוי פלוס שני חתולים, ירושלמי במקור שמתעב את ירושלים, ותל אביבי בהווה שמתעב לחות. בימים אלה הוא אוצר לא פחות משלוש תערוכות, שתיים מהן בעיר –"משפחתי"במרכז אדמונד דה רוטשילד ו"שק של נחשים"בגלריה P8 – ואחת בעיר הבירה ("שורש העניין" בסדנאות האמנים בירושלים).פשוט תנסו לעקוב.

הרבה פעמים שואלים אותי למה חזרתי לארץ אחרי יותר מעשור שלא התגוררתי פה, ואני תמיד עונה את אותה תשובה. "בורקס". הוא שם בשבילי תמיד, פריך, מלוח ומנחם. יש לי שני בורקסים מקועקעים על ירך שמאל, הם שלי ואני שלהם.

1. הבורקס של אמא

כתושב לוינסקי, קשה להכריע לטובת בורקס שכונתי אהוב אחד, אבל הדירה הראשונה שלי בעיר הייתה ברחוב זבולון ולכן אני שומר חסד נעורים לבורקס של אמא. גדול, חם וטעים. לא לוותר על הביצה והרסק.
לוינסקי 46 תל אביב

2. עמיתה

מאפיה נשית ובועטת, שיצרה מעדנים מתוקים ומלוחים שקשה להפסיק לחשוב עליהם. בורקס האנשובי ממציא מחדש את המליחות, ומספק את אחד הביסים הכי מספקים בעיר.
סלמה 10 תל אביב // ביאליק 27 תל אביב

3. דילק'ס

אם עוד לא טעמתם את הגאונות שהיא בורקס מים, קחו את עצמכם להתפנק בהקדם. עם משהו שהוא בין בורקס ללזניה, דילק׳ס יצרה חוויה קולינרית יחידה ומיוחדת בעיר. כן, זה אולי מותח את גבולות ההגדרה של בורקס, אבל מקוריות זה שם המשחק.
ההגנה 33 תל אביב

4. גרציאני

בורקס לא יכול להסתכם בביס, אז כשאתם מגיעים לקנות את המיני-בורקסים של גרציאני – יש לקחת לפחות חמישה. מינימום. הם קטנים וחמים ונועדו להיאכל לצד בריכת הדגים בקריית ספר.
יהודה הלוי 123 תל אביב

5. אם:פם

אין בורקס יותר שנוי במחלוקת. תאהבו או תשנאו, כולנו מצאנו את עצמנו ממלאים שקית בארבע לפנות בוקר אחרי בילוי. קלאסיקה, מסורת. זו גם הפעם היחידה שאבחר בבורקס תפו״א, אבל זאת מחלוקת שאני מעדיף לא להיכנס אליה.

נונו לא יכולה לטעות. בורקס אם:פם (צילום: איירי קצב)

>> סופרמרקט של החיים וחזרות עם בובות מקריפות // העיר של בגדXכפת
>> פלא טבע רומנטי וביסטרו שהוא חוויה // העיר של אלה ניקולייבסקי

מקום לא אהוב בעיר:

כל גינה שאינה גינת כלבים עליה השתלטו בעלי כלבים. בתור הורה גאה לשני חתולים, שמואילים בטובם להישאר בבית בכל שעות היום, אני לא מבין מה גורם לאדם לשחרר את הכלב שלו מהרצועה ולתת לו להסתובב חופשי במקום שאינו מיועד לכך. למה אני צריך לקבל לק רנדומלי ומלא ריר? מדוע עליי לצעוק על הכלב שלכם לא לקחת לי ביס מהבורקס? אני אתקשר ל-106, ראו הוזהרתם.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"ניכוס" שלהלל קוגןהיא אחת מיצירות המחול הכי מעוררות השתאות שראיתי. חדה, בועטת וכל כך חכמה. אני חושב עליה הרבה, ומקווה שתחזור לעוד סיבוב הופעות בקרוב.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
״טאבו: עמוס גוטמן״ הוא דוקומנטרי מפעים עלאחד היוצרים הקווירים הכי חשובים שהיו בארץ. שאולי מלמד יצר סרט רגיש על אייקון קולנועי שעזב אותנו מוקדם מדי. הצפייה בדוקו הזכירה לי את הפונטציאל של יצירה ישראלית מקומית, ואת הסיפורים החשובים שרק אנחנו נוכל לספר על עצמנו.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
״עומדים ביחד״הם נקודת אור בשבילי, ואני מאמין שרק ביחד, יהודים ופלסטינים, דרך שותפות וערבות הדדית, נמצא דרך החוצה מהחושך הגדול שאופף אותנו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל תל-אביבי שיוצא מהבית ומפגין בעד סיום המלחמה ונגד התפוררות הדמוקרטיה, כל תל-אביבי שמבקש לסיים את האלימות הנוראית שפוגעת בכל המעורבים בה, כל תל-אביבי שמחזיק שלט של חטוף שנמק בשבי או ילד עזתי שנהרג. כל אקט של מחאה כנגד הפופוליזם האיום שעוטף אותנו הוא מעשה גבורה.

מה יהיה?
יהיה סוף לסיוט הזה. חייב להיות.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• בורקס
• דילקס
• גרציאני
• עמיתה
• הבורקס של אבא
• AMPM

איתמר שמשוני הוא אמן, גר בשכונת שפירא, נשוי לדאנה, אבא של מיכאל ואוריה, ובשנים האחרונות יוצרהמיזם האמנותי-קהילתי-סביבתי "עיר מפעל", שייפתח הקיץ לציבור הרחב לשלושה שבועות במוזיאון תל אביב החל מיום חמישי הקרוב (7.8); הפרויקט "עיר מפעל:ייצור מחדש" נפתח זו הפעם השלישית, לאחר שהוצג במוזיאון בת ים ובפסטיבל ישראל בירושלים. הטוויסט בעלילה הוא שהקהל הוא היוצר במפעל, והכוונה היא לייצר מאות פסלים חדשים מצעצועים ישנים ומקולקלים.
בחודשים האחרונים אסף צוות עיר מפעל אלפי צעצועים ישנים בשיתוף פעולה עם עיריית תל אביב -יפו, בין השאר ממרכזים קהילתיים, גנים ובתי ספר בכל רחבי העיר. שמשוני מוביל את הפרויקט השאפתני הזה עם מנהלת הפרויקט אליש, אבי, נור וצוות המוזיאון: רוני מעיין ורונילי, ואם להסתמך על המשמרות הקודמות במפעל –זה הולך להיות כיף גדול. כל הפרטים כאן.

1. מוזיאון תל אביב

מקום שתמיד מלווה אותי מאז שאני ילד, זוכר במיוחד את התערוכה של קית' הרינג שהשפיעה עליי. ועכשיו בימים אלה כשאנחנו עובדים על "עיר מפעל" במוזיאון תל אביב ,אני מתרגש מאוד ונפעם מתערוכות מרגשות ונוגעות שמייצרות איזה אי של דמיון וכישרון, כשבחוץ הכל סוער ומורכב. מרגש להיות חלק מהאי הזה בקיץ הזה.
שאול המלך 29 תל אביב

2. קפה שפירא

המקום ששינה את שכונת שפירא, עם יונתן ברגמן האגדי שהרים פה חתיכת מקום עם תוכן מרגש. השנה גם הרמנוקמפיין תושבים להצלת הקפהשהיה מאוד מוצלח והזכיר לכולנו איזה כיף לנו פה בשכונה עם הקפה הזה.
רלב"ג 15 תל אביב

3. שכונתי שפירא

בית הספר שלנו, שהילדים שלנו כל בוקר רצים אליו. מקום שצומח בקצב מרגש בהובלת שחר המנהל וצוות מדהים שלוקח את הילדים והילדות למסע קסום שכבר קורה שש שנים! אני רק מקווה שהעירייה תבין שבית הספר הזה צריך מקום לצמוח בו.
דה מודינה 24 תל אביב

שבועות בשכונתי שפירא (צילום: פייסבוק/בית הספר השכונתי שפירא)

4. היכל מנורה

המקום שבו ביליתי הרבה מאוד מזמני בתור ילד שבא לראות כדורסל, אגדות כדורסל, ימי חמישי, אווירה שרק מכבי בארץ יודעת להביא לעיר תל אביב ולמדינה.
יגאל אלון 51 תל אביב

5. בויוס הבורקס של אבא

זה המקום הכי טעים לאכול בו בורקס, אכילה רגשית מפנקת ומנחמת.
צ'לנוב 23 תל אביב

גריל-בר אותנטי וגעגוע לישראל נעימה יותר // העיר של מלווין מוריס
>> תל אביב כולה בכדור בדולח ויער לפוקימונים // העיר של רחלי רוטנר

מקום לא אהוב בעיר:

התחנה המרכזית. אני ומשפחתי גרים ממש קרוב אליה ואין ספק שזה אחד המקומות הכי דוחים בארץ. לא נתפס שהדבר הזה נמצא פה בעיר תל אביב. אנחנו שנים נאבקים על זיהום האוויר, הפשע, הסמים ההזנחה הפושעת. חולמים על עתיד יותר טוב למקום הזה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
מאז תחילת המלחמה הייתי רק בשתי הופעות ושתיהן היו של הדג נחש שתמיד תמיד מעיפים לי את הלב והראש. הופעה אחת הייתה גם עם יוסי פיין האגדי, שזה בכלל תופעה חסרת גיל ומעצורים. מומלץ ללכת לדג, מרשם בטוח לניקוי הראש והטענה מחדש.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
מתחילת המלחמה, כשהתחלנו סבב גדול של סדנאות עיר מפעל עם צוות שלם תחת הניהול של אליש בן טל, התנגן לנו בפלייליסט השיר Lean On Me של Bill Withers. זה השיר שמבחינתי מספר את הסיפור של אלה שתמכו, תומכים, ועובדים עם נפגעי נפגעות המלחמה הזאת ,שלצערי לא נגמרת. השיר הזה גם מדי פעם הזכיר לי מה אני אמור לעשות עכשיו.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לצערנו המבחר הוא רב, אבל בעיניי קודם כל להיות עם משפחות החטופים. הרמתי השנה שני בלוני צפלין ענקיים שקוראים לשחרור החטופים, ורק לראות את התגובות של משפחות החטופים היה שווה הכל.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
התל אביבי שהכי צריך הרמה, זה חבר טוב ושכן שקוראים לו מאיר אליאל רבינוביץ, שהקים עם מוטי כץ את דרום תל אביב בקריז ונלחם בחירוף נפש למען דרום תל אביב בבתי משפט וברחובות. הלוואי שיהיו עוד כאלה!

מה יהיה?
כולם יחזרו הביתה, נשקם, נזרע, נעזור למי שצריך בצפון ובדרום, ובעיקר נלמד לחיות ביחד ולקוות ביחד שהפוליטיקאים קודם כל ידאגו לנו ולא לעצמם. והעיקר לא לאבד את התקווה.

• העיר שלי
• מוזיאון תל אביב
• אמנות ישראלית
• היכל מנורה
• שכונת שפירא
• קפה שפירא
• הבורקס של אבא
• תחנה מרכזית תל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

פתיחת דלתות, 20:00

"למה אני לא מתאבד" ברביעיית פלורנטין

את חמישי נפתח ברגשות נחיתות בדרום העיר: "למה אני לא מתאבד", אירוע אמנותי שיזכיר לכם את הימים האפלים של גיל 15 בסנטר, איגד את כל האמנות האובדנית למקום אחד – תערוכת איורים של 50 מאיירים (גילוי נאות: כתבת טיים אאוט דר מוספיר בין המציגים), השקה של ספר הביכורים הדיגיטלי "למה אני לא מתאבד" מאת מעין אבן, מופע פרפורמנס חושפני מאת ג'ייסון דנינו הולט וערב שירה התאבדותית. הכינו את פרק כף היד.
לפרטים נוספים
חינם מלבד כניסה למופע הפרפורמנס (41-50 ש"ח)
כתובת: דרך שלמה 43, בניין 3

חיזוק, 22:00

קותימאן אורקסטרה משיקים אלבום חדש במועדון התיאטרון

בזמן שבלעתם חפיסה של דקסמול לילה ואתם מחכים למוות המתוק, תזמנו לכם 10 דקות הליכה בגוגל מאפס. הערב ישיק קותימאן – האיש והיוטיוב – את אלבומו החדש. למי שלא מכיר – מדובר במפיק מוזיקלי שהתפרסם בזכות טראקים שיצר מערבוב של סרטוני יוטיוב מרחבי הרשת, וגרם לחצי עולם לחוות אורגזמה באוזניים. אפילו עשו עליו דוקו מגניב (פרינסס שואו. חפשו באקרנים). אורחת: קרולינה. גרובי.
לפרטים נוספים
מחיר: 95-115 ש"ח
כתובת: שד' ירושלים 10

אפטר, 1:00

Christian Löffler, Baikal, Oscar Mulero בבלוק

אחרי שהעברנו את הרצון להתאבד בעזרת מוזיקה מקפיצה – נמשיך ברוח המסיבה הפרועה. סוס מנצח לא מחליפים, ולכן בחמישי הנוכחי נשלח אתכם שוב לבלוק. הערב יתארחו על העמדות שלוש אושיות מוזיקליות נבחרות מרחבי הגלובוס:Christian Löffler ו-Baikal הגרמנים ואוסקר מולרו הספרדי. מהסצנה הישראלית יגיעו יוג, יוגו (הם לא אותו אדם, נשבעים), טל כהן ופרעה.
לפרטים נוספים
מחיר: 60-110 ש"ח
כתובת: דרך שלמה 157

מאנצ', 6:00

הבורקס הביתי של אבא

צאו מהבלוק, הסתנוורו מהשמש, שאלו את עצמכם איזו שנה זאת ותכניסו משהו חם לבטן. הבורקס הביתי של אבא, אשר מחזיק בסלוגן האלמותי – "הבורקס הביתי של אבא: הכי טעים הכי סבבה", הוא ארוחת הבוקר המזינה שאתם צריכים אחרי לילה שלם של טרפת – והוא נמצא במרחק הליכה סבירה מהמקום שזה עתה שבר לכם את הרגליים. ועכשיו למיטה חמודים.
כתובת: צ'לנוב 23

**השעות בקומבינציה הן בגדר המלצה בלבד

• בלוק
• קותימאן
• ג'ייסון דנינו הולט
• למה אני לא מתאבד
• הבורקס של אבא