Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

המנות האיקוניות

כתבות
אירועים
עסקאות
להתראות, חבר. בורקס סרטנים, הבסטה (צילום: רינת הלון)

זכרונות מהבטן: המנות שכבר לא מגישים בתל אביב בעקבות המלחמה

זכרונות מהבטן: המנות שכבר לא מגישים בתל אביב בעקבות המלחמה

להתראות, חבר. בורקס סרטנים, הבסטה (צילום: רינת הלון)
להתראות, חבר. בורקס סרטנים, הבסטה (צילום: רינת הלון)

ישנם כמובן דברים חשובים מאלו, אבל לכמעט שנתיים של לחימה יש השלכות מפתיעות על הקולינריה המקומית - חומרי גלם נעדרים, מקומות שנהרסו מטילים או פשוט מסעדות שלא הצליחו לשרוד את חוסר היציבות. אלו 8 המנות שאנחנו כבר הכי מתגעגעים אליהם. שמישהו יחזיר את הסרטנים, אנחנו צריכים בורקס

לפני כשבוע המלצנו באתר זה על מספר מנות מיתולוגיות שהגדירו את התל אביב, אבל קוראים חדי עין הפנו את תשומת ליבנו לעובדה הכואבת שאחת המנות – בורקס הסרטנים של הבסטה – לא מוגשת בתקופה האחרונה. זה גרם לנו לחשוב על כך שישנן כל כך הרבה השלכות למלחמה ולגורמים סביבתיים נוספים, שבטח לא שמתם לב (וגם אנחנו) למספר מנות יוצאות דופן שנעלמו מהצלחת בדרך. לפניכם 8 מנות כאלו, שאפשר רק לקוות שימצאו דרך לשוב אלינו.
>>אל תסעו רחוק מכאן: 12 עגלות הקפה הכי טובות וקרובות לתל אביב
>>אוכלים סרטים: 31 מקומות טובים שצריך לאכול בהם בירושלים

1. בורקס סרטנים של הבסטה

האייקון בן 17 השנים הוא חלק מהמיתוס שאופף את הבסטה – מסעדת כאילו-שוק, שביקום אחר הייתה נושאת כוכב מישלן – אבל המנה המיתולוגית לא קיימת כרגע בתפריט: מאפה בצק עלים במילוי בשר סרטנים כחולים טריים ותפוחי אדמה עם קרם פרש, תבלינים וציר סרטנים, שבעבר אמר לנו עליו הבעלים אבירם כץ ש"בסנוביות שלנו, אנחנו לפעמים מסתלבטים על המנה. אבל זו מנת חובה. גם אם ננסה להיפטר ממנה לא נצליח". ובכן, עכשיו כשאין כיוון לסרטנים – כמו תמיד בקיץ, הבורקס ירד מהתפריט ולצערנו הצליחו. לנו רק נותר להחזיק אצבעות שבחורף הוא ישוב, כי על מיתוסים אסור לוותר כל כך מהר.
תחליף מתבקש:בורקס אנשובי בעמיתה – בצק עלים מפואר במילוי גבינת שמנת, בצל, זרעי כמון ואנשובי קצוץ, עם עלה מרווה מעל. סקנד בסט על כל המשתמע מכך.

היסטוריה עוד תשוב? בורקס סרטנים. הבסטה (צילום: נטע אלונים)
היסטוריה עוד תשוב? בורקס סרטנים. הבסטה (צילום: נטע אלונים)

2. שניצל לבן של ויקינג

עוד מנה שבחסות המלחמה נעלמה מהנוף, לאחר שמסעדת ויקינג ספגה פגיעה חמורה בעקבות נפילת טיל איראני. למי שלא התנסה, נזכיר שמדובר בשניצל חזיר דק, פריך וזהוב שמוגש עם חרדל מתוצרת בית ותוספת אורז, תפוח אדמה אפוי או פירה עם חמאה – פשטות מנצחת בת יותר מעשור. בחלוף כחודש מאז האירוע, ויקי בעלת המקום מתכננת לפתוח שוב את המסעדה, אך מתקשה להתמודד מול הרשויות: "מחכים להצעת חוק, נמצאים בדיונים מול הרשויות ומול מס רכוש – זו באמת מסכת בירוקרטיה איומה. בינתיים לא מציעים לא פיצויים ולא עזרה, ואני גם כל כך לא רגילה לבקש עזרה. הלקוחות הקבועים דואגים ושואלים כולם במה יכולים לעזור, אבל אני לא יכולה פשוט לבקש מאנשים מיליון דולר. אז אני בדיונים עם מי שאפשר, מנסה לבדוק את הזכויות שלנו, ומוצאת את עצמי יותר קבלנית מבשלנית".
תחליף מתבקש:שניצל עגל עם פירה וסלט קולסלאו בקפה נואר, גם הוא מרשימתהמנות המיתולוגיות בעיר. פיצוי יותר מאשר נאות, ואוכל מנחם במלוא מובן המילה. אבל אנחנו מחכים לויקי.

ויקינג. צילום: יולי גורודינסקי
ויקינג. צילום: יולי גורודינסקי

3. סיר פירות ים של מאנטה ריי

25 שנים מאז שהפתיע לראשונה בפסטיבל פירות ים הראשון, סיר הברזל השחור נשלח לאפסון במעמקי המטבח של מאנטה ריי. הסיבה: שיפוץ נרחב של תשתיות, סביבה וחיזוקי המבנה ביחד עם חברת אתרים ועיריית ת״א. המסעדה צפויה לשוב אי שם בסתיו, ואפשר להמר די בביטחון שמיקס פירות הים בסיר הכבד ישוב איתה, כי לעפרה גנור הבעלים משנה לא רק מה אוכלים, אלא גם איך: "בשם המנה ברור שמדובר במיקס פירות ים, אבל הסיר השחור מברזל בו היא שוכנת הוא אחד ממבשרי הפואטיקה בתיאור מנות והדגשת החוויה הכוללת במסעדה (מבקשים סליחה מאייל שני, היינו שם מעט קודם). לא רק מה אוכלים, אלא איך אוכלים. היו ויכוחים ודיונים מה משנה אם המנה בסיר ברזל שחור ויצוק או בצלחת. הציבור שאל, חלקו מחה, והתשובה: לנו זה חשוב!".
תחליף מתבקש:עלמה MIX – קלמרי, דג ושרימפס מטוגנים עם צ'ילי ואיולי בצד בעלמה ביץ', בר החוף שצמוד למאנטה ריי. כשהים אותו ים והמרגריטה קפואה ובועטת, אפשר להסתדר עם שינויים קטנים וכלי חד"פ.

תועבות נהדרות מהים. מאנטה ריי (צילום: אבי גנור)
תועבות נהדרות מהים. מאנטה ריי (צילום: אבי גנור)

4. ההמבורגר של NG

כשפגש אותו בזמן אמת, מבקר אוכל הרחוב שלנו התפייט על ההמבורגר של NG, שהיתה מהקציצות הסקסיות שנראו בעיר: "הבורגר הגיע בזריזות, מסודר במגש הקרטון הסטנדרטי, ונראה פשוט יפהפה. הלחמנייה הרכה נצצה לאור הערב, והבשר העסיסי תסס מתחתיה. מבלי כמעט להביט על שאר המגש, שכלל צ'יפס ורטבים, נגסתי בבורגר וראיתי את NG כמו שקיוויתי כבר שלוש שנים לראות – כמקום שמכין את ההמבורגר הכי מדויק שניתן. הבשר נחתך בגסות ונעשה לשלמות (מידת מידיום חלומית), התיבול העדין השאיר את מרכז הבמה עבור הבשר הנהדר, והתערובת בשר הסתחררה בתוך הפה שלי כמו מערבולת טעם". הקורונה לא הטיבה עם NG, שעברה מנווה צדק לצומת הפיל – עד שהמלחמה חיסלה אותה כליל.
תחליף מתבקש:ההמבורגר של מיט בר, שמתרחק מטרללת הטופינגז ומשאיר את הבמה לבשר.

סוף סוף הגעת. פופ-אפ ההמבורגר של NG. צילום: מתן שרון
סוף סוף הגעת. פופ-אפ ההמבורגר של NG. צילום: מתן שרון

5. הפיצה של סנטה קתרינה

שפע הפיצריות המצוינות בעיר אינו משכיח את זיכרון הפיצה בסנטה קתרינה – בצק מעולה עם תיבול מדויק של כל הרכיבים, גבינה טובה ואפייה מושלמת. ההתלבטות האם כדאי בכלל להזמין פיצה במסעדת שף מתייתרת לנוכח הביס, ונותרה רק השאלה אם ללכת על קלאסיקות (רוקה, סלמי) או על הספיישלים המשוגעים ששף תומר אגאי היה הוגה. בחלוף הקורונה סנטה הצליחה להתרומם ולשוב לעצמה, אך בחודש ספטמבר האחרון היא נסגרה במפתיע, בשקט וללא הצהרה לתקשורת. מאז אגאי תפס כיוון יווני, הספיק להקים את הסופלקיה של גרקו ופתח בנחלת בנימין את מאזה, חמארה מודרנית מקומית מבית הספיקאיזי. אנחנו מאחלים לו ולעצמנו עוד סיבוב של מסעדת שף, עם או בלי פיצה (רצוי עם).
תחליף מתבקש:לה טיגרה, כי אם כבר פיצה נפוליטנית – אז עד הסוף.

סנטה קתרינה. צילום: דניאל לילה
סנטה קתרינה. צילום: דניאל לילה

6. סום טאם פון לה מאי של קונתאי

בקושי שבעה חודשים החזיקה השותפות בין שף תומס זוהר והמנטור יוסי שטרית, עדלקריסה צורמת במיוחד. במהלך משך חייה הקצרים הצליחה קונתאי להיחרת בזיכרון בזכות חריפות לא מתנצלת ותפריט סום טאם ובו לא פחות מחמש וריאציות למנה המסורתית, בחריפות לא מרחמת. גרסת הפירות הצליחה להפתיע גם בוגרי תאילנד מנוסים בשילוב מתוק-חריף של אננס, תפוח, קיווי ותותים – מנה שהצליחה להשאיר חותם ולהביא זווית מקורית-אותנטית.
תחליף מתבקש:הסום טאם הבועט של בית תאילנדי, האב המייסד של הז'אנר.

סום טאם פירות עונתיים. קונתאי (צילום ליה שרף)
סום טאם פירות עונתיים. קונתאי (צילום ליה שרף)

7. טאטן שורש סלרי של אדמתי

מצחיק לדבר על מסעדה ששרדה ארבעה חודשים במונחי הותרת חותם, אבל בשרוול של אדמתי היה לפחות אס אחד מנצח – טארט חמאתי על בסיס בצק עלים משובץ דפי שורש סלרי דקיקים, צ'יפס שורש סלרי לקראנץ' וגלידת שמנת-שורש סלרי טעימה להפליא. בעולם שנע על סקאלת שוקולד-וניל-פירות, שף אביב אטינגר השכיל ליצור מהשורש הצנוע קינוח מפתיע, עם מתיקות מאופקת ופיניש מלוח-עדין במינון מדויק.
תחליף מתבקש:כל טארט שתמצאו בקייקרי של מורן גיל. מנעד הטעמים שונה לגמרי, אבל למה להיות קטנוניים.

והוא (הסלרי) בכלל לא ידע שהוא כזה. אדמתי (צילום אביב אטינגר)
והוא (הסלרי) בכלל לא ידע שהוא כזה. אדמתי (צילום אביב אטינגר)

8. החומוס של משאוושה

משנת 2002 ובמשך 20 שנה פעלה החומוסייה האהובה ברחוב פינסקר, ממש על פינת בוגרשוב. היא הספיקה לקבל ביקורת מפרגנת מדודו גבע עצמו ושרדה אינתיפאדה, קורונה ושינויים שהובילו אותה, תוך כדי מלחמה, לעבור לרחוב הרכבת. חשבנו שבכך הסאגה באה אל סופה, אך בחודש ספטמבר האחרון משאוושה נסגר סופית. "קיוויתי שהמקום יתרומם. היו רגעים שהיה נדמה שכן, אבל לצערי בסופו של דבר זה לא קרה כמו שצריך, אז הבנתי שהגיע הזמן להיפרד", אמר לנו אז הבעלים עמוס בר. בתל אביב רבתי יש די והותר חומוסיות, אבל אף אחת לא מגישה חומוס קטיפתי מתקתק, לא חמוץ, לא כמוני ולא שומי, במרקם קליל ונהדר כמו שהיה במשאוושה.
תחליף מתבקש:בחומוס כמו בחומוס, יש הרבה תחליפים אבל אף אחד לא נטעם בדיוק כמוהו.

חומוס משאוושה. צילום: יח"צ
חומוס משאוושה. צילום: יח"צ
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

ישנם כמובן דברים חשובים מאלו, אבל לכמעט שנתיים של לחימה יש השלכות מפתיעות על הקולינריה המקומית - חומרי גלם נעדרים, מקומות...

מאתשרון בן-דוד19 ביולי 2025
מלבי קוקוס, צלוחית של אושר ורדרד. צילום: שאטרסטוק

המלבי של מסעדת כפות תמרים

המלבי של מסעדת כפות תמרים

מלבי עשיר וקטיפתי עם רוטב מי ורדים מועשר בגרנדין וברצועות דקיקות של גזר מתקתק

מלבי קוקוס, צלוחית של אושר ורדרד. צילום: שאטרסטוק
מלבי קוקוס, צלוחית של אושר ורדרד. צילום: שאטרסטוק

מלבי שעשה היסטוריה: עופר גל, השף של כפות תמרים, היה הראשון שלקח את הקינוח הטורקי והכניס אותו לתפריט של מסעדת יוקרה.

30 מנות איקוניות שעדיין מוגשות במסעדות העיר

הקראק פאי האגדי של M25

החומרים ל־8 מנות:

לרוטב מי ורדים:

2 כוסות מים

1 כוס סוכר

50 מ"ל מי ורדים

20 מ"ל ליקר גרנדין

2 גזרים, חתוכים לג'וליאנים

זרעים מ־2 רימונים

למלבי:

1/2 ליטר שמנת מתוקה

1/2 ליטר מים

40 מ"ל מי ורדים

150 גרם סוכר

75 גרם קורנפלור

אופן ההכנה:

הרוטב:

מביאים לרתיחה מים, סוכר, מי ורדים וגרנדין יחד עם רצועות הגזר ומבשלים כדקה. שומרים במקרר לפחות במשך הלילה.

המלבי:

בסיר ממיסים קורנפלור עם מעט חלב תוך ערבוב במטרפה. מגבירים את האש, מוסיפים את כל החומרים וממשיכים לערבב כל העת עד לרתיחה. ממשיכים לערבב עוד 15 שניות ומכבים.

מטפטפים טיפת מים בבסיס הכלי שבו מקררים (כדי שיהיה נוח לחלץ את המלבי מהכלי לפני ההגשה) ומוזגים בעזרת מצקת את התערובת. אם נשארת שכבה שרופה בתחתית הסיר שבו בושל המלבי, מקפידים לא לגרד אותה.

מקררים לפחות 3־4 שעות.

הופכים על צלחת הגשה. מוסיפים את זרעי הרימונים לרוטב ומגישים עם המלבי.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מלבי עשיר וקטיפתי עם רוטב מי ורדים מועשר בגרנדין וברצועות דקיקות של גזר מתקתק

מאתמערכת טיים אאוט8 בספטמבר 2017
סנדוויץ' שפונדרה, קפה 48. צילום: יח"צ

כריך השפונדרה המופלא של קפה 48

כריך השפונדרה המופלא של קפה 48

בשר שפונדרה ובשר אונטריב שבושלו שעות ארוכות ונדחסו ללחמנייה מתוקה ביחד עם מלפפונים כבושים בחומץ מסתורי וקטשופ ביתי. נשמע לכם טעים? בצדק

סנדוויץ' שפונדרה, קפה 48. צילום: יח"צ
סנדוויץ' שפונדרה, קפה 48. צילום: יח"צ

ימיה של מסעדת קפה 48 לא היו ארוכים במיוחד אבל הם היו טובים. כריך השפונדרה של יהונתן בורוביץ' הוא אחת המנות הנפלאות שיצאו ממטבחה של המסעדה והיא עדיין מעוררת בנו געגועים. המתכון מתאים ל8-6 מנות.

30 המנות האיקוניות של תל אביב שעדיין מוגשות במסעדות העיר

המתוקים האיקונים של תל אביב

הזמן האבוד: המנות האיקוניות שכבר לא איתנו

וגם: הקראק פאי האגדי של M25

הבשר:

2 ק"ג שפונדרה

1 ק"ג אונטריב

כוס חומץ תפוחים

בקבוק רוטב עגבניות (PASSATA)

2 כפות רוטב וורצ'סטר

2 כפות פפריקה

כפית מלח דק

מעבירים את הבשר לקערה, מערבבים עם שאר החומרים.

מסדרים על תבנית צליה עם נייר פרגמנט ונייר אלומיניום מהודק מלמעלה.

צולים בתנור על חום נמוך במשך 3 שעות.

מצננים. פותחים ומפוררים לחוטים.

הקטשופ:

בקבוק רוטב עגבניות

כוס חומץ תפוחים

כוס סוכר

חופן פלפל אנגלי

10 עלי דפנה

2 כפיות מלח דק

כף קורנפלור מדולל ב־2 כפיות מים

בסיר קטן מבשלים את כל המרכיבים זולת הקורנפלור. מסננים. מחזירים לסיר ומוסיפים את הקורנפלור המדולל. מביאים לרתיחה. מצננים.

חוצים לחמניה מתוקה, מורחים שכבת קטשופ, מסדרים פרוסות מלפפון ומניחים 2 כפות בשר מפורק. מעטרים עם בצל סגול פרוס דק.

המלפפונים הכבושים:

6 מלפפונים פרוסים דק לאורך

100 גרם סוכר

25 גרם מלח דק

2 כוסות מים חמים

4 כוסות חומץ אורז

ממיסים את הסוכר והמלח במים החמים. מוסיפים את המים הקרים וחומץ האורז. מצננים.

מוסיפים את פרוסות המלפפון ושמים במקרר לכמה שעות.
[interaction id="59b1562f0f70c80001c27078"]

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

בשר שפונדרה ובשר אונטריב שבושלו שעות ארוכות ונדחסו ללחמנייה מתוקה ביחד עם מלפפונים כבושים בחומץ מסתורי וקטשופ ביתי. נשמע לכם טעים?...

מאתמערכת טיים אאוט12 בספטמבר 2017
ביסק סרטנים אייל לביא. צילום: נמרוד גנישר

ביסק הסרטנים המיתולוגי של איל לביא

ביסק הסרטנים המיתולוגי של איל לביא

המנה שהפכה להיות המזוהה ביותר עם השף משלבת מתכון צרפתי קלאסי וסרטני שייט כחול מקומיים ליצירה טעימה ביותר ואפילו לא מסובכת מדי להכנה

ביסק סרטנים אייל לביא. צילום: נמרוד גנישר
ביסק סרטנים אייל לביא. צילום: נמרוד גנישר

המרק המופלא הזה ליווה את איל לביא עוד מימי פסטיס בשדרות רוטשילד והמשיך איתו גם לרקח 73 ולאירועים פרטיים שהוא עורך.

30 המנות האיקוניות שעוד מוגשות בעיר

וגם: הקראק פאי האגדי של M25

החומרים להכנת כ- 1 ליטר מרק (כ־5 מנות בצלחות מרק או כ־8 מנות בכוסות קפוצ'ינו):

לציר הסרטנים:

10 סרטנים כחולים בגודל בינוני נקיים ושטופים.

2 גזרים קלופים וחתוכים לקוביות גדולות.

1 בצל בינוני, קלוף וחתוך לקוביות גדולות.

4 ענפי סלרי אמריקאי, חתוכים לקוביות גדולות.

2 ענפי טימין טרי

1 שן שום

1 קופסה קטנה של רסק עגבניות.

3 ליטר מים קרים

1 פילפלון שאטה מיובש

2 פלפל אנגלי

2 עלי דפנה

לביסק:

2 מיכלים (500 מ"ל) שמנת מתוקה

100 גרם חמאה

2 כפות גדושות קמח

1 שן שום כתושה

3 כפות רוטב סויה תמרי

קורט פלפל שחור גרוס

½ כפית שטוחה של עלי טימין טרי קצוצים

אופן ההכנה:

מכינים את הציר:
בסיר גדול עם מעט שמן זית מאדים את ירקות השורש החתוכים עם שאר המרכיבים למעט רסק העגבניות במשך 5 דקות.
כשהירקות מתחילים להזהיב מוסיפים את הרסק ומבשלים 1־2 דקות נוספות תוך כדי ערבוב.
מוסיפים את הסרטנים ואת רסק העגבניות ומערבבים היטב – רצוי לשבור את שריון הסרטנים בעזרת כף עץ חזקה או פטיש מטבח.
מוסיפים מים, מערבבים ומביאים לרתיחה על אש גבוהה. מנמיכים את האש ומבשלים ברתיחה עדנה במשך כשעה, תוך שמקפים את הקצף מדי פעם. מצננים, מסננים ושומרים את הנוזל.

מכינים את הביסק:
ממיסים חמאה בסיר בינוני ועל להבה בינונית. מוסיפים קמח ומערבבים היטב בעזרת מטרפה עד לקבלת רביכה חלקה ללא גושים. מוזגים את השמנת באיטיות תוך כדי טריפה נמרצת. מוסיפים 1 ליטר מציר הסרטנים בהדרגה ותוך כדי ערבוב. מתבלים עם שום, פלפל שחור גרוס, רוטב סויה וטימין ומביאים לרתיחה על אש נמוכה תוך כדי ערבוב מדי פעם. ממשיכים לבשל 30 דקות או עד להסמכת הביסק, תוך שמערבבים מדי פעם על מנת למנוע את הידבקות הרביכה בקרקעית הסיר. כשהביסק הגיע לסמיכות הרצויה, מקציפים בבלנדר יד ומגישים חם.

הגשה:
מקשטים עם עם שמנת מתוקה מוקצפת קלות ותיבול עדין של עלי טימין טריים או עירית קצוצה. ניתן גם להוסיף עם חצי סרטן שלוק במים רותחים.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

המנה שהפכה להיות המזוהה ביותר עם השף משלבת מתכון צרפתי קלאסי וסרטני שייט כחול מקומיים ליצירה טעימה ביותר ואפילו לא מסובכת...

מאתמערכת טיים אאוט8 בספטמבר 2017
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!