Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
הצמד האהוב ביותר בעיר, המסך הלבן, חוזר הערב (ג') לבמה של הבארבי לאחר מה שנראה כמו נצח, ואנחנו (והם) מתרגשים מאוד.
נדרשה מגיפה בממדים אפים כדי לעצור את ההרכב מפוצץ הבאז שלא הפסיק להפתיע אותנו. נראה שהם בדרך לעשות את זה שוב עם חומרים חדשים, חומרים ישנים ומלאאא סקס אפיל. רק מהרו להזמין כרטיסים כי לא נותרו הרבה. הם יעלו לכם 75 שקל. היידה סקס, סמין ופלסטין. לפרטים נוספים והזמנת כרטיסים
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
חיכינו המון זמן ואלף הופעות לבואו של האלבום של המסך הלבן, אולי הלהקה הכי בולטת בנוף רוק השוליים בשנה החולפת. עושה רושם שהסבלנות השתלמה. מי שמכיר את המסך הלבן מההופעות החיות המופרעות שלה, עומד להיחשף באלבום החדש לצד נוסף של הלהקה שנדמה שנולדה על הבמה – צד עשיר יותר, מופק יותר. אך החיוּת הפראית שכל כך מוטמעת בדי.אנ.אי של הצמד גבריאל וגילברט ברויד, שהתרחב לטריו יחד עם המתופף המצוין סתו בן-שחר, עדיין לגמרי שם.
ובכל זאת, יש משהו מאופק יותר בגרסאות האולפן של השירים, איפוק שדווקא גורם להם להיטען באפילו עוד יותר מהפורענות לה הרגילה אותנו הלהקה. על כך עליהם להודות לאנשי הלייבל Garzen Records על הליווי והייעוץ וגם על הפקת שניים מהקטעים בו. כל החשודים המידיים בפנים: "פנאטים" המצוין, "רק בקבר" שכל כך מדגיש את ההשראה של להקת Fat White Family על הבני דודים למשפחת ברויד, "המם אותי" בגרסה שונה ואפלה מזו שיצאה בשנה שעברה באלבום של אחוזת בית, "ילד טוב" שקורא תיגר על מיהו באמת ילד טוב פה – בישראל, והסינגל האחרון של המסך הלבן – "הציפור הלבנה" שהפיקורד אקסס.
זהו אלבום בכורה שקצת משקשק את הרוק הבטוח כל כך בעצמו, הרוק הגברי – הרדיוהדי שפושה בלהקות צעירות בתל אביב, וגם אם אתם מכירים טוב מאוד את השירים, שווה לכם מאוד לשמוע את האלבום ולגלות מחדש את הלהקה שאתם כבר אוהבים.
בעולם שבו אנשים משתלחים זה בזה כדי להגיע לעמוד הפייסבוק של הצינור, המדור "מרימים" שם לעצמו למטרה לטפח פרגון בין-דורי, אהבה חופשית ושלום עולמי. הפעם: אסף אמדורסקי מסמן את המסך הלבן כדבר הגדול הבא שייצא מסצנת האינדי התל אביבית
בסיבוב השלישי של המדור תפסנו לשיחה את אסף אמדורסקי, זיקית הרוק-אלקטרוניקה שהפך לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית וחיי הלילה של תל אביב. עם אלבום אלקטרוני חדש ומוצלח, לצד תקלוטים בעמדות הכי שוות בעיר, אמדורסקי עדיין קשוב לרחשים התת-קרקעיים בסצנת האינדי התל אביבית, ויש לו המלצה שכדאי לכם לקחת בחשבון.
"המסך הלבן – דואו שהפך לאחרונה לשלישייה. על שעלת נפוצה, הגלגול הקודם שלהם, שמעתי פה ושם. למרות הכריזמה והנכונות לא התחברתי לגמרי לחומרים שלהם. מתישהו לפני שנתיים הכרתי דרך רם אוריון את הצמד כשהם הופיעו רק עם אקוסטית וטמבורין. הם הצטיינו בטקסטים מעולים ולחנים פשוטים אך המנוניים. רם הפיק להם אי.פי מוצלח ואמנם את רוב הופעותיהם ראיתי ביוטיוב, אבל לאורך השנתיים האלה הרגשתי שאני עד להתפתחות שלהם מקרוב".
למה דווקא המסך הלבן?
"המסך הלבן ממלאים לראשונה חלל שהיה ריק למעלה מ-25 שנה, מאז פינו אותו נושאי המגבעות. אני נמנע מלהגדיר אותם כיורשים מפני שהשפה שלהם מאוד עצמאית ומקורית, אז רק אטען לקווי דמיון באוריינטציה האמנותית – פוליטית, תיאטרלית, האומץ להישמע צורמים ולא מתחנפים, וההבדלות מיתר הסצנה. מה שמאוד כיף לי אצלם זו ההקפדה על התלבושות והאיפור, והדרך שבה הם מזיזים את עצמם כשהם יורקים את השירים המצוינים שלהם על הקהל".
גבריאל:"השאיפה שלי היא להמשיך להתפתח, שהדברים ימשיכו לזוז כל הזמן. אני רוצה להופיע כמה שיותר פעמים וכמה שיותר חזק, להמשיך להתקרב ללב. אני רוצה להשתפר על הקלידים, לדעת לנגן את כל המנגינות שבעולם ולכתוב עוד מלא שירים. אני גם רוצה לאבד את הבושה. היא רק מפריעה לי". גילברט:"אני רוצה לחזור בתשובה רק בלי הקטע של הדת. בהרבה מובנים הדת שלי היא המסך הלבן. אני רוצה שהמסך יתרחב ויתפתח ושנמשיך לכתוב שירים מכל הלב. אני חושב שהלהקה הזאת יכולה לפתוח את הראש של הרבה אנשים. הלוואי והמגמה תמשיך ובסוף אני לא אצטרך לעבוד יותר בפלאפל, למרות שזה גם כיף, ויתאפשר לעסוק רק במוזיקה. בעיקר אני רוצה שההרפתקה הזאת תמשיך, שנופיע יותר ויותר בכל מקום שיש בארץ, וגם מחוץ למזרח התיכון. אנחנו רוצים לדבר לכל האנשים ומאמינים שזה אפשרי. בקיצור – שהמסך הלבן ישתלט על העולם". סתו:"תמיד רציתי להגיע לדיסנילנד אבל אחרי הבחירות קצת פחות, אז השאיפה שלי היא לנגן כל עוד ייתנו לי".
המסך הלבן בפסטיבל גרזן. צילום: רוי גיא
מהו אסף אמדורסקי בשבילכם?
גבריאל:"אסף אמדורסקי הוא אייקון. אמנם פעיל כבר שנים והוא מהווה חלק אינטגרלי מדור אחר של מוזיקה עברית, אבל עדיין רלוונטי, משתנה ומתפתח. הוא שומר על ה'קוּל', נשאר אלגנטי ומסתורי, אפילו שלקרוא לו סלבריטאי לא תהיה הגזמה. יפה לראות אמן שמצליח להביא מוזיקה מודרנית עם הפקה חדשנית, לא רק 'רוק ישראלית' לתוך המיינסטרים המקומי, וזה בהחלט ראוי להערכה. אמדורסקי הוא אדם טוטאלי שלא מתבייש לשים את האמת שלו מקדימה והוא עושה זאת בסטייל. הוא לא מפחד להתמזג עם הלילה ועם מוזיקת המועדנים. למה לא? אסף עושה את מה שבא לו".
אסף אמדורסקי. צילום: בן פלחוב
גילברט:"אמדורסקי הוא בן אדם עם המון ביטחון ואמונה במה שהוא עושה. יש לו מסר בסיסי שהוא הולך איתו כבר עשרים שנה והוא כל הזמן מחפש את הדרך להעביר אותו לעולם. שומעים את זה בסאונד ובמילים שלו. אפשר לאהוב אותו ואפשר שלא, אבל מה שבטוח הוא שהבחור לא מפסיק לחפש את העניין שלו. אסף מביא אדג' של מקצועיות, פנאט אמיתי של סאונד וזה נותן השראה ודוגמה אמיתית לאיך להתאבד על המוזיקה שלך, לא משנה מה האופנה באותו היום, רק מה שאתה מאמין בו. היום זה נראה מובן מאליו אבל הוא הביא הרבה וייב אלקטרוני וגרובי לרוקנ'רול והיה אחד שעשו את זה כאן". סתו:"הופעתי עם אליוט בירושלים לפני כמה חודשים והיא שמה את האלבום החדש שלו ברקע. זה ממש תפס לי את האוזן וישר שאלתי אותה בהתלהבות מי ומה זה. היא ענתה בביטחון שזה החדש של אסף אמדורסקי. אחלה אלבום".
