זאת תקופה טלוויזיונית מוזרה, בלי סדרות-אירוע גלובליות שכולם חייבים לראות ובלי להיטים אליטיסטים לאניני מסך שכולם חופרים עליהם, מה שפותח את שדה המשחק על תשומת הלב של הצופים ומספק לנו מדי חודש לא מעט הפתעות מכיוונים לא צפויים. לא חשבנו שהסדרה הכי טובה של החודש תהיה סדרת דוקו, לא חשבנו שהפריקוול של "IT" יעבוד (כמו שלא חשבנו שהפריקוול של "הנוסע השמיני" יעבוד), לא חשבנו שנאהב כל כך סדרה של טים רובינסון, לא חשבנו ש-HBO תתאושש ולא חשבנו שנפגוש שלוש סדרות ישראליות בטופ-10 של המצעד. טעינו. הופתענו. כיף לנו.

>> בחודש שעבר: הפתעה במקום הראשון ופלישת הקומדיות
>> עיניים אלי: 21 סדרות חדשות שבטח תרצו לראות בנובמבר

מצעד הסדרות הכי טובות כרגע מתבסס על בחירתם של מבקרי "טיים אאוט", ואם חיפשתם מה הכי כדאי לראות עכשיו – יש ברשימה הזאת את כל התשובות הנכונות. גם אם רציתם לברר איזה שירות סטרימינג יתן לכם את התמורה הכי איכותית לכסף תמצאו כאן תשובות טובות, כשהחודש מובילות דיסני+ ו-HBO שחוזרת לעצמה עם 5 סדרות ברשימה לכל אחת, בעוד נטפליקס נושפת בעורפן עם ארבע סדרות. במצעד משתתפות רק סדרות שמשודרות כעת או ששידורן הסתיים במהלך החודשיים האחרונים, המקום ה-20 שמור לסדרה אהובה שיוצאת מהמצעד, ומי שמרביץ הכי חזק במערכת קובע את המקום הראשון (לא מצאנו דרך הוגנת יותר).

20. פילדלפיה זורחת 17 It's Always Sunny in Philadelphia // דיסני+

המקום ששמור לפרידה מסדרות אהובות:הסיטקום המצולם הארוך בהיסטוריה, סדרה שמשחקת "ים-יבשה" עם גבול הטעם הטוב כבר עשרים שנה ונפסלת בכוונה כי זה מצחיק, היצירה הכי דפוקה בטלוויזיה. וזה כמעט בלתי נתפס להגיד, אבל עונתה ה-17 היא אחת העונות המצטיינות בתולדות הסדרה. מפרקים מסובבים על כל הראש כמו פרק עם המטבח הנייד, או העוגה של פרנק, ופיניש פשוט מופתי עם פרק פtרודיה על "הרווק", זה כבר מרגיש בשלב הזה שגם בעונה ה-50 הם ימשיכו להיות הדבר הכי מופרע שראינו על המסך, גם אחרי שה-AI ישתלט על כל התוכן הטלוויזיוני.

19. רק רציחות בבניין 5 Only Murders in the Building // דיסני+

אחרי שדעכה ההתלהבות הראשונית מהקאמבק המושלם של סטיב מרטין ומרטין שורט והחיבור המעולה שלהם לסלינה גומז ולסוללת הכוכבים בתפקידי משנה בהובלתה של מריל פאקינג סטריפ– רגע רגע רגע, לא דעכה שום התלהבות ראשונית, איך יכולה לדעוך התלהבות מול הממתק המתוק הזה שכולו פאן טהור של כל העוסקים במלאכה? נכון, העונה הרביעית הייתה קצת מקושקשת ומרוצה מדי מעצמה, אבל הלקחים הופקו והחמישית הפגינה מגמת התייצבות, ואיזה תענוג שיש את הדבר הזה בחיים שלנו.

18. פלישה 3 Invasion // אפל TV+

כמעט כל סדרות המד"ב של אפל TV+ נכנסות לקטגוריית "הסדרות הכי טובות שאתם לא רואים", אבל את שתי העונות הקודמות של "פלישה" אפילו המנויים של אפל TV+ לא ראו בהמוניהם והיא עברה גם מתחת לרדאר של מכונות ההייפ האינטרנטיות. זה חבל, כי "פלישה" היא סדרה טובה ומפתיעה ומאוד לא שגרתיות בז'אנר, בהפקה קולנועית מושקעת ורחבת יריעה, עם עלילה מהפנטת שמגוללת את סיפורה של אחת הפלישות החייזריות היותר מקוריות שנראו על איזשהו מסך בעשור החולף. העונה השלישית לחצה חזק על דוושת המטען הרגשי שנבנה בעונות הקודמות וחיברה היטב את קווי העלילה המפוצלים ליצירת אימפקט מקסימלי. יוצר הסדרה, סיימון קינברג (שביים גם את הרימייק של "הנרדף" שעולה בבתי הקולנוע בימים אלה), אמר שידרשו לו ארבע עונות כדי לספר את הסיפור. נקווה שיתנו לו לסיים אותו.

17. הזומבים של מארוול // Marvel Zombies // דיסני+

אקשן מסחרר, אלימות ברוטאלית, וגיבורי על שהפכו לזומבים. הפרטים לא חשובים, כי יש כאן גיבורי על זומבים! וזה אולי נשמע כמו הזייה של חנונים בני 15 שעישנו וויד לראשונה, וזה אולי נראה כמו הזייה של חנונים בני 15 שעישנו וויד לראשונה, אבל איכשהו יוצא שזאתאחת הסדרות הכי טובותשבקעו מעולמות הקומיקס של מארוול. לכו תבינו. אולי וויד יעזור.

16. מפלצת: סיפורו של אד גין // Monster: The Ed Gein Story // נטפליקס

על אף מערכת יחסים מורכבת עם יצירותיו של ריאן מרפי, דווקא סדרת המפלצות שלו – שלקחו סיפורי רוצחים סדרתיים/מזעזעים ועיצבו אותם בסגנון פשע אמיתי – היתה בתו תקן איכותי יותר בקטלוג שלו. אבל משום מה בעונה הזו, כנראה בהשראת הרוצח אד גין שכבר סיפק השראה לכל כך הרבה יוצרים, מרפי משנה מעט את הכיוון ומנסהלעורר שאלות על הפיקסציה הציבורית עם רוצחים סדרתיים. אולי אם הוא לא היה משיג מזה הנאה פרוורטית והון עתק, לא היינו מרגישים כל כך ציניים בנוגע לזה.

15. The Lowdown //יFX

כשהיא תגיע לדיסני+ כולכם תגידו שדיברתם עליה לפני כולם, למרות שעוד לא ראיתם. אית'ן הוק הנפלא תמיד מגלם חצי עיתונאי חושף שחיתויות, בעיקר בעיניי עצמו, וחצי השיכור השכונתי של טולסה, אוקלהומה. יש גם סיפור אמיתי מאחורי כל העניין, אבל לב סדרת הניו-נואר/קונספירציה הזו נמצא בכוכב הראשי שנותן תפקיד מעולה (ולא אופייני), גם בשורת כוכבי המשנה שמנקדים את העולם (היי קילר מייק) ובטביעת האצבע של היוצר, סטרלין הארג׳ו, שאמנם אחראי עד כה רק על יצירה אחת, אבל זו "כלבי השמורה" הנהדרת. העונה הראשונה רק מתחממת, אנחנו מהמרים שיהיו עוד.

14. אני אוהבת את לוס אנג'לס // I Love L.A //יHBO

לכל דור ודור חייב להיות "בנות" משלו, והסדרה הראשונה של רייצ'ל סנוט ("שבעה בייבי", "בוטומז") מנסה לתפוס את רוח דור הזד בגרונו עד שהוא יגיד די. לרגעים הוא גם אומר די, אבל ברוב חלקי הפרקים הראשונים שיצאו זה כעת, היא דווקא מצליחה לייצר קומדיית חברים חביבה ומחוכמת מספיק, עם דגש על שיקום יחסים עם חברה מדרדרת בשם טלולה וחרדה קיומית שיש רק לבני 20 וכלום שלא רואים שום עתיד אופטימי למעט באינסטגרם, אבל עדיין חייבים לנסות לחיות איכשהו בעולם הזה. בהצלחה לכולנו.

13. פיסמייקר 2 Peacemaker //יHBOmax

הבייבי של ג'יימס גאן חזר לעונה שנייה עם אותה תנופה מלהיבה שהובילה את הראשונה – שזה אומר מכות, פיצוצים, רוק אמריקני קלאסי והמון אמריקנה עזובה. גוש השרירים והטראומות שהוא פיסמייקר מגולם לשלמות על ידי ג'ון סינה, שגם בעונה הזו מרחיב את המנעד הרגשי וגמישות הפרצוף שלו, ושימוש נכון בעולמות המולטיוורס הוביל לעונה משגעת (פאקינג נאצים!), וסיום עונה מעורר מחלוקת, שעבור חלק היה קתרזיס מוזיקלי עם טוויסט בסופו, ועבור חלק היתה התדרדרות למחלת ה"חכו, אנחנו נסיים את זה בסרט".נשאר טעם קצת מר, אבל עדיין היה כיף ברמות.

12. ארנבת שחורה // Black Rabbit // נטפליקס

הרבה ציפיות היו סביב "ארנבת שחורה", דרמת פשע-אקשן על שני אחים שהקימו מסעדת יוקרה עם מועדון VIP והתחככו בעולם הזוהר הנוצץ, עד שאחד מהם הסתבך ונעלם וכעת חוזר אל חייו של אחיו המצליח ומסבך אותם בענק. הציפיות נבעו לא מעט מהליהוק של ג'אד לאו וג'ייסון בייטמן לתפקיד האחים, ולמרות שדרמת פשע מעולה לא יצאה מזה, כדרמת יחסים בין אחים זה דווקא עובד נהדר הודות לתצוגות המשחק המצוינות שלהם. לפעמים זה כל מה שצריך. סדרה שלגמרי עושה את העבודה.

11. טאסק // Task //יHBOmax

הרבה זמן לא ראינו מ-HBO סדרה שאפשר לומר עליה בסיפוק "וואלאק איזה סדרה של HBO זאת". בארצות הברית נכתב לא מעט על הטלטלות והכישלונות שהכו בשנים האחרונות ברשת הפרימיום ששינתה את פני היצירה הטלוויזיונית, ויתכן ש"טאסק" מסמנת חזרה ל"HBO של פעם" – דרמת אקשן פסיכולוגית, איטית ואיכותית, עם תצוגות משחק אדירות של מארק רופאלו וטום פלפריי כבלש FBI ושודד סדרתי במרדף אחר עצמם, ועם הפאנץ' של המסר החברתי המהדהד שעבר כחוט בלתי נראה בין סדרות המופת של HBO. שלושים הדקות האחרונות של העונה הן מופת של טלוויזיה אמוציונלית. יוצר הסדרה, בראד אינגלסבי, שחתום גם על "הסודות של איסטאון" הפנומנלית, מסתמן כאחד מיוצרי הטלוויזיה המבריקים של הרגע.

10. אז בקיצור // Long Story Short // נטפליקס

ביקורות רבות (גם אצלנו) שמו דגש מתבקש על היהדות שנידפת מהסדרה החדשה של רפאל בוב-וקסברג ("בוג'אק הורסמן"), וזה באמת מובן. לא רק כי אנחנו ישראלים, אלא כי זו באמת סדרה ששמה את היהדות שלה במקום הראשון. אבל בכל שאר המקומות יש רק אינטיליגנציה רגשית, כאב לב משפחתי, דרמת מערכות יחסים, הומור שנון ומטופש, ואת כל הרגשות בעולם. התוצאה היא סדרה יוצאת דופן שלא סובבת נראטיב מסוים או אפילו ציר זמן, אלא מחוברת באמצעות זיכרון רגשי לבדו, ומחזיקה את המתח הזה באופן נפלה. אתם לא מרגישים חלק מהמשפחה, אלא שזו המשפחה שלכם – על כל ההומור הפנימי, הטראומות המשותפות, הטעויות, השמחות והכאב שבלגדול עם משפחה גרעינית. פנינת אנימציה נדירה למבוגרים באמת.

9. בלאדי מורי 2 // yes

למרות שסיום העונה היה מעט צפוי, עדיין מדובר בקאמבק מצוין לדרמה הקומית של yes על שתי חברות בשנות ה-30 פלוס פלוס לחייהן שעדיין לא התחתנו ולא הביאו ילדים לעולם, דבר שללא ספק ייחשב תוך מספר שנים לעבירה על החוק בישראל.המבקרים עדיין חלוקים לגבי השאלהאם "בלאדי מורי" יוצאת נגד טירוף החתונה-ילודה הישראלי או מנרמלת אותו, אבל נעמי לבוב ורותם סלע כל כך טובות שזה כמעט לא משנה, ולמעשה אנחנו מוכנים לצפות גם בסדרה שכוללת רק את שתיהן מדברות זו עם זו על רקע מתחלף, במיוחד עם דיאלוגים ריאליסטים שכאלו.

8. הנוסע השמיני: כדור הארץ // Alien: Earth // דיסני+

נואה האוולי הבריק שוב. אחרי שהפיח חיים חדשים ב"פארגו" והעביר מהנייר למסך את "לגיון", הוא מצליח עכשיו לעשות ריבוט מבריק לפרנצ'ייז המצליח של "הנוסע השמיני". אולי זה כי הציפיות היו נמוכות, אבל האוולי התעלה על עצמו ומדובר בסדרה מעולה, חכמה, מלאת הקשרים להווה. ופרק 5 אותו כתב וביים לבדו הם מאסטרפיס של טלוויזיה שעושה כבוד למקור, ואז לוקחת אותו למקומות עמוקים ומעניינים יותר. זה היה אחד הפרקים הטובים ביותר שנראו השנה באיזושהי סדרה, אבל העונה המפוארת הגיעה לסיומה בטוויסט מעט מוגזם וקליף-האנגר מאכזב. עונה שנייה טרם הוכרזה אבל נתפלא מאוד אם לא תהיה כזאת.

7. מקום שמח // כאן 11

רם נהרי הוא אלוף העולם בשיתופי פעולה עם יוצרות טלוויזיה, ואת מה שהוא עשה עם דנה מודן ב"אהבה זה כואב" ועם אורנה בנאי ב"אמאלה" ואז שוב עם דנה מודן ב"ככה זה" – הוא עושה עכשיו עם נועה קולר ב"מקום שמח". והדבר החמקמק הזה שהוא עושה זו דרמה מלאה באותנטיות ובחמלה, עם איזה אדג' קומי מריר וחד, בלי זיופים. יש כאן את תיקי דיין בתפקיד עצום ונפלא, את אביהו פנחסוב שפשוט מרהיב בתפקיד הבעל הדפוק, וכמובן את נועה קולר שמבצרת כאן את מעמדה בליגה משלה כיוצרת שיודעת לתפור לעצמה תפקידים מדויקים וחזקים. איזה תענוג.

6. ברוכים הבאים לדרי // IT: Welcome to Derry //יHBO

פרק הפתיחה של סדרת הפריקוול לסרטי "IT" המבוססים על ספרו המונומנטלי של סטיבן קינג,הפתיע גם את HBO עם הבכורה השלישית הכי נצפית בתולדות הרשת (אחרי "בית הדרקון" ו"האחרונים שבינינו"). מפתיעה לא פחות היא העובדה שלפחות לפי שני הפרקים הראשונים, זה פריקוול מוצלח מאוד שמרחיב את המיתולוגיה של פניווייז הליצן אבל גם מסמן את העיירה המקוללת דרי כסוג של ישות אפלה בפני עצמה, וכל מי שקרא מספיק סטיבן קינג יודע שזה בדיוק הרעיון. העונה מתרחשת ב-1962 עם כל המתיחות הבין-גזעית הנלווית לכך, מה שמעניק לסדרה גם מימד חברתי-פוליטי אופנתי שמסיח מדי פעם את הדעת מהעובדה שזה מפחיד רצח.

5. חברת הכיסאות // The Chair Company //יHBO

יש לנו סימפטיה מיוחדת למוזרות הכל כך ספציפית של טים רובינסון. בפורמט של תוכנית מערכונים זה הרגיש כמו הבזקי גאונות מפוזרים, וב"דיטרויטרס" המעולה היה זה שיתוף פעולה עם סאם ריצ'רדסון, כך שזו פעם ראשונה שאנחנו מקבלים הצצה ישירה, רציפה ומסוגננת למוחו המצחיק והאפלולי. סיפור הקונספירציה הסתמית אליו מתדרדר גיבור הסדרה מושך בחוט של ההיגיון, אבל הקסם נמצא דווקא במוזרויות הקטנות והאנושיות שלו ושל הדמויות סביבו – סוג של חוסר נוחות אינהרנטי בקיום האנושי ובטקסיות של להיות אדם. ורובינסון יודע איך לגרד את הפצעים הקטנים האלו כמו מטורף. זו עוד רק ההתחלה, אבל נראה שהוא בונה פה יצירה מיוחדת.

4. דור ה-Vי2יGen V //יאמזון פריים

בעיקרון, תמה עונה נוספת של "הבנים: הדור הבא", ואם במקרה דחיתם עד היום את הצפייה בספין-אוף המצוין הזה – עכשיו זה בדיוק הזמן להשלים צפייה. מבחינות רבות, דור ה-V הצליחה לעשות משהו שבמארוול רק חלמו עליו, ולקשור באופן טבעי ומעניין בין כמה סדרות עלילתית מבלי שמרגישים שמדובר ביצירה משוכפלת – ולייצר בידול ואופי לכל אחד מהצדדים. האמיש לינקלייטר מבריק בתור הנבל העונתי, בעוד שהשחקנים הצעירים ממשיכים להוות בסיס יציב, וגם בדיחת תחת די דוחה ודבילית מתחילת העונה מתגלה בסופה כהברקה עלילתית. באמת מדובר בייצוג מושלם לסדרה: מגעילה, אך מבריקה במגעילותה.

3. נוטוק // نطق // קשת 12

אנחנו רוצים להיות זהירים ולא לעוף יותר מדי על הפרק הראשון, אבל מזמן לא ראינו סדרה ישראלית שהלהיבה אותנו כמו "נוטוק". התרבות הישראלית והמרחב המזרח תיכוני מתפקעים ממיסטיקה מבעבעת, חומר אדיר ליוצרי דרמה ובדיון. הסדרה של רועי עידן ונהד באשיר מתחברת אל זרם הפוטנציאל הזה ומייצרת עלילה מרתקת סביב מיסטיקה דרוזית של גלגול נשמות, ופותחת פתח אל חייהם של בני העדה בישראל שלא יזיק לשאר הישראלים להציץ דרכו. ומעבר לכל העניינים הטלוויזיוניים, פשוט טוב לראות סדרה דוברת ערבית בפריים טיים של קשת 12 דווקא בתקופה של הקצנת השנאה לאחר. חשוב אפילו.

2. הדיפלומטית 3 The Diplomat // נטפליקס

היא התחילה כדרמת יחסים קומית על רקע עולמות הדיפלומטיה הגבוהים ביותר, בין מי שהתמנתה לשגרירת ארה"ב בבריטניה ובין בעלה שהיה פוליטיקאי בכיר ונאלץ להתרגל למעמדו כבעלה-של. אבל בסוף העונה השלישית "הדיפלומטית" היא כבר משהו אחר לגמרי, כמו שהשגרירה קייט וויילר היא אדם אחר לגמרי (וקרי ראסל עושה כאן בית ספר להתפתחות של דמות). נכון לעכשיו מדובר בדרמה פוליטית סוחפת, מהודקת, מורכבת ועתירת טוויסטים שעוסקת בפילוסופיה פוליטית לא פחות משהיא עוסקת ביחסים, עם פיצוצים מרשימים בכל החזיתות. כנראה הסדרה הכי טובה של נטפליקס כרגע.

1. מר סקורסזה // Mr. Scorsese // אפל TV+

אמנות גדולה על אמנות גדולה. הסדרה הדוקומנטרית הכל כך מתבקשת על אמן הקולנוע מצדיקה את הצפייה עם בית ספר לקולנוע הישר מהמאסטר. הצצה נדירה ומרתקת לתהליך היצירה שנפרש לאורך חמישה פרקים מרתקים שבנויים בעצמכם כמעיין סיפור מתח, מהילדות בחסות הפשע, המפגש הנפיץ עם הלימודים הרשמיים והפיכתו לגדול האוטרים של דורו. ועל הדרך יש גם את סיפורי הסמים, המאפיונרים, הכישלונות, ואת מערכות היחסים הגרועות. אם חיפשתםלהבין את נקודת המבט הקולנועית של גדול הבמאים החיים כיום– וחיפשתם – הסדרה הדוקומנטרית הזו תספק לכם כמה שעות מרתקות, מרגשות ועוצרות נשימה.

• המסך
• הסדרות הכי טובות
• סדרות מומלצות
• נטפליקס
• דיסני+
• אפל טיוי
• HBO

באמת שאין צורך להציג את טיטאן הקולנוע מרטין סקורסזה, אבל אולי לפני שנדבר על סדרת הדוקו שהוא עומד במרכזה, נחזור רגע שלוש שנים אחורה, כשהשווה את סרטי מארוול ל"מתקנים בלונה פארק". אנשים זעמו עליו, אמירות נאמרו, מאמרים נכתבו ואנשים לא הצליחו להבין איך במאי כל כך ניסיוני ופורץ דרך, אבי הקולנוע ההוליוודי המודרני בעיני רבים, מבטל את סרטי הקומיקס באופן כזה. ובכן, אחרי שתצפו ב"מר סקורסזה", סדרת הדוקו של אפל TV+ על חייו ויצירתו, תבינו בדיוק איך סקורסזה רואה קולנוע (ודרכו את העולם) – ותשתכנעו גם אתם.

הסיפור עוקב במשך חמישה פרקים אחר חייו ויצירתו של סקורסזה, או כפי שרבים קוראים לו במהלך הסרט – מרטי (שזה אגב קל הרבה יותר מלכתוב על הזמן "סקורסזה" למרות שהוגים את זה "סקורסייזי"). אנחנו מתחילים מהילדות שלו, ומגיעים עד לימינו אנו והכל תוך כדי ריאיונות עם הבמאי בכבודו ובעצמו וכל מכריו והכוכבים עימם נהנה לעבוד, כולל רוברט דה נירו, לאונרדו דיקפריו ואפילו דניאל דיי לואיס שלא מרבה להראות את פניו על המסך מאז פרישתו בשנת 2018 (והופיע השנה בסרט "כלנית" שביים בנו, והופעתו אמנם זכתה לשבחים מהמבקרים, אך הם לא ממש התלהבו מהסרט עצמו).

כמובן שכולם מפארים את עבודתו של מרטי, ובצדק, אבל הם גם מספקים הצצה מרתקת לתהליך היצירה שלו. מה אנחנו בעצם אוהבים בדוקו מהסוג הזה בעצם? את הג'וס. לא באנו לפה רק לשמוע רק כמה הוא מקסים וגאון, אנחנו רוצים את כל הסיפור המלא, את הסמים, את המאפיונרים, את הכישלונות. את מערכות היחסים הגרועות. ו"מר סקורסזה" היא סדרת דוקו שמספקת מכל זה בשפע.

כדי להבין את סיפורו של מר סקורסזה, אנחנו צריכים להכיר קודם כל את מרטי, וזה קורה כבר בשנייה הראשונה של הסדרה כשהוא מתחיל לתת לבמאית הסדרה, רבקה מילר, הוראות בימוי. זה רגע מקסים ומשעשע שבו הוא נותן שיעור קטן בקולנוע והבמאית גומעת אותו בשקיקה ומודה לו, וזה גם רגע שבו אנחנו רואים כמה תפקיד הבמאי הוטמע בו. הוא עושה זאת בחן ובהומור, ועדיין – הרגעים שבאמת מעניינים בסרט הם הרגעים בהם הוא נכשל כבמאי, הרגעים בהם הוא "מת" לדבריו. אלה הרגעים שבהם הוא למד הכי הרבה.

אף על פי שברפרטואר של סקורסזה יש בעיקר יצירות מופת, סקורסזה רחוק מלהיות אדם ממושלם. הוא היה מכור לסמים, הוא היה דיכאוני והיה לו קושי לייצב את מערכות היחסים שלו. הוא היה אנושי, ואת האנושיות הזאת הוא העביר לסרטיו, בין אם מדובר בסרט על מאפיונרים באמצע המאה הקודמת ובין אם מדובר בכמרים ביפן במאה ה-17 או בברוקרים על קוק. כל אחת מהדמויות האלה שניצבת במרכז סרטיו היא מרטי. עם הקשיים, ההתמכרויות, הדיכאון – והיכולת המדהימה להרים את עצמו בכל פעם.

>> בעיניי המתבונן: 15 יצירות הדוקו הכי טובות בדיסני+
>> מסך מפלצת: דירוג 20 הסדרות הכי טובות על המסך כרגע

אבל בדיוק כמו בסרטיו, גם בסדרה הזאת אודותיו, אנחנו לומדים מי הוא לא רק מהדיבור על סרטיו, אלא גם מהאנשים סביבו שמספרים על תהליך העבודה איתו, כמה הוא ניזון מהשחקנים שלו ומהסביבה הקשה שבה גדל, כמה הוא היה צריך להילחם עם חברות הפקה על הסרטים שלו, כמה הוא תמיד עמד מנגד לתרבות הזכיונות, מעולם לא היו לו כאלה, הוא מעולם לא ייצר המשכים או סרטי ספין-אוף או פריקוולים. אפילו לטרנטינו יש סוג של יקום קולנועי, אבל סקורסזה נתן לכל אחד מסרטיו חיים משלו שלא תלויים בסרט שבא לפניו או בסרט שיבוא אחריו. הוא רצה להצליח, הוא רצה את האוסקר, אבל יותר מכל הוא רצה להתבטא והוא לא אהב שהכתיבו לו כיצד לעשות זאת.

אחרי הצפייה ב"מר סקורסזה" קל להבין את נקודת המבט הקולנועית של גדול הבמאים החיים כיום, ואפשר להבין מאוד בקלות למה הוא אמר את מה שהוא אמר על מארוול. כשהוא עובד על סרט הוא היה בונה עולם ייחודי ובלעדי לסרט ודרכו היה כותב את חייו, גם אם מעולם לא סחר במניות או הטיס מטוס. אנחנו מקבלים כאן מאסטר קלאס בקולנוע ממרטין סקורסזה בכבודו ובעצמו, לצד היכרות עמוקה ומורכבת עם האנושיות שבקולנוע דרך עיניו ומחשבותיו של סקורסזה עצמו.

זה עשוי להיות העשור האחרון שבו קולנוענים מסוגו בכלל קיימים. סקורסזה שייך לדור הולך ונעלם של אמני קולנוע בעידן שבו אמנויות הכתיבה, המשחק והבימוי הלכו לאיבוד כתוצאה מחמדנות ופחדנות של פס הייצור ההוליוודי. זה גם עשוי להיות העשור האחרון שלנו איתו. סקורסזה כבר חצה את גיל 80, ויתכן שזו הזדמנות אחרונה לערוך עימו שיחה אינטימית ומעמיקה. הוא מתכנן להיות עסוק מאוד בשנים הקרובות עם כמה פרויקטים מסקרנים, והלוואי שיהיה איתנו עוד שנים ארוכות, אבל מתישהו גם המוח המדהים שלו יהפוך לפירה. כדאי ליהנות ממנו כל עוד אפשר.

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• מרטין סקורסזה
• דוקומנטרי
• הסדרות הכי טובות
• סדרות מומלצות

פרסום ראשון: 11.6.25 // עדכון אחרון: 13.10.25
תראו, אנחנו נשאבים כמו כל אחד אחר לסדרות דרמה ומתח וכל הדרמה והמתח הזה, אבל אם נודה באמת, קומדיות פשוט פוגעות בנו אחרת. המחויבות להבין מה קורה בפרק הבא לא תמיד בפרונט, ובמקום זה אנחנו ממוקדים בהנאה טהור – באנו לצחוק, ואם יש סדרה שמצליחה להצחיק אותנו, אנחנו נאהב אותה לנצח גם אם אף אחד לא מת בדרמטיות בפרק האחרון. בדיסני+ יש מאגר קטן אך מדויק של סדרות קומדיה מצוינות, ואנחנו רוצים לבחור מתוכם את 15 הסדרות המצחיקות הכי טובות בשירות. אלו הסדרות המצחיקות של דיסני+.
>>הבינג' הכי קלאסי: 20 סרטים מומלצים למרתון בדיסני+

1. בבית הספר היסודי אבוט

מי שאומר שהסיטקום מת כנראה שלא פגש מעולם ביצירה של קואינטה ברונסון, שאיכשהו הפכה את הנושא הכי לא מצחיק בעולם – בתי ספר ציבוריים ואתגרי תקציב – לקומדיה הכי כיפית, צבעונית ואוהבת אדם על המסך, מבלי לאבד את כל החלק הזה של "מצחיק". הפורמט המוקומנטרי, שכבר די נמאס לרוב, מקבל פה ריענון מינימליסטי אבל גלריית דמויות נפלאה וכתיבה קומית חדה משאירים אותה אחת הקומדיות המצליחות באמריקה, המצחיקות בדיסני+ ומחממות הלב בכלל. עכשיו מישהו יודע איפה שמו את הקופסה של הגירים? למה אף פעם אין פה גירים?!

2. רק רוצחים בבניין

אחת הקומדיות המפתיעות ביותר של השנים האחרונות מחברת בין שני קומיקאים אגדיים – סטיב מרטין והשותף הקומי הנצחי שלו מרטין שורט – לבין סלינה גומז על תקן נציגת דור ה-Z, שמצליחה איכשהו להשתלב מושלם בכימיה המשופשפת היטב של השניים ולהפוך את הצמד למשולש שווה צלעות. אז מה השלישיה כזאת עושה כשהיא מתחברת על המסך? מקימה פודקאסט טרו-קריים, כמובן ועל הדרך פותרת שורה של פשעים ועבירות קטנות בבניין שלהם. ייצוג מושלם של ניו יורקרים מזן מסוים מאוד, קצב בדיחות גבוה, עונות מתקדמות שבאמת הופכות לאחד המופעים הגדולים (ועמוסי האורחים) בהוליווד – ובתוך כל זה גם תעלומות בלשיות שאשכרה מותחות.

3. דייב

זה לא ממש מפתיע שברגע ש"דייב" עלתה למסך היא גררה הרבה השוואות ל"אטלנטה". שתיהן הגיעו מרשת FX המצוינת (שהכניסה לא פחות מ-6 סדרות מקור לרשימה), שתיהן עוקבות על עלייתו של ראפר צעיר לגדולה, ושתיהן נוצרו על ידי ראפרים אמיתיים שגם מככבים. אבל כשרואים את דייב מבינים שלמרות קווי הדמיון, הסדרה שמגוללת את עלייתו החצי-אמתית-חצי-פיקטיבית של ליל דיקי היא חיה אחרת. והיא חיה קורעת מצחוק. זו סדרה מוזרה מאוד על אדם מוזר מאוד, שאיכשהו מצליח להיות גם חמוד ומעניין ומעמיק וחכם, למרות שהשם שלו הוא בדיחת זין. שלוש העונות המושלמות שלה רק משתפרות מפרק לפרק עם רגע שיר פנטסטי בסיום, ואנחנו מבטיחים שיתקע לכם בראש לפחות שיר אחד מהסדרה.

4. הבורגרים של בוב

איך סדרה יכולה להמשיך לרוץ במשך 15 עונות ועדיין להיות די אנדרייטד? טוב, קודם כל, כי בארצות הברית אתה יכול לשגשג גם בתוך נישה צנועה יחסית, אבל יש בזה משהו שמתחבר טוב מאוד גם לאופי הפשוט והנעים של הסדרה: סדרה מצוירת ריאליסטית יחסית – נו, יחסית – על בני משפחה שמפעילה מסעדת המבורגרים די כושלת (נחשו איך קוראים לה), אבל שמצליחה להחזיק מעמד כבר שנים. ליתר דיוק, 15 עונות. בקיצור, סדרה מושלמת למי שמעדיף את "F is for Family" של נטפליקס – או את הסבא הרוחני שלהן, "מלך הגבעה" – על פני "סאות' פארק" או "ריק ומורטי".

5. סקראבס

שמועות עיקשות גורסות כי יש בדרך אלינו ריבוט של סיטקום המתמחים המבריק של NBC, אבל עד שנראה את ג'יי.די הרופא השחוק תמיד כיף לחזור לימיו הראשונים בבית החולים "הלב הקדוש". שנים לפני שביל לורנס הפיק את "טד לאסו" והפך למלך קומדיות הפיל-גוד, הוא יצר את הסדרה המבריקה הזו שלקחה את הלחץ הרפואי של סדרות כמו ER, ומצאה בו את הקומדיה על פי מסורת "מ.א.ש". העונה האחרונה אולי חלשה מהשאר (לידיעת הריבוט, ככה תלמדו מה לא לעשות), אבל החיבור הרגשי לקאסט הדמויות המצוינות, הבדיחות המטופשות והסיפורים הנוגעים ללב עוברים את מבחן הזמן, ובכל צפייה מחדש תתרגשו לראות את ג'יי.די, המתמחה הצעיר, נכנס שוב בשערי חדר המיון – ומיד צולל לחלומות.

6. פילדלפיה זורחת

להבדיל מהסדרה הקודמת ברשימה, "פילדלפיה זורחת" היא אמנם לא סדרת אנימציה – אבל היא בהחלט מספיק מופרעת בשביל להיות אחת. כבר 15 עונות ש"הגאנג" – פשוט אסופת האנשים הכי רקובה, רעה, חסרת מצפן מוסרי, מושחתת, תקראו לזה איך שאתם רוצים – מסתבכת במזימה מטומטמת אחר מזימה מטומטמת. זה רעיל, מופרע ומצחיק נורא, זה מותח גבולות גם מבחינת טעם טוב וגם מהבחינה של כמה רחוק אפשר ללכת בשביל בדיחה (רוב מקלהני פעם עלה 30 קילו בשביל עונה בה הדמות שלו משמינה, וכמה עונות אחר כך ירד 45 קילו מאותן סיבות בדיוק). אם מעולם לא ראיתם את "פילדלפיה זורחת" אי אפשר באמת לתאר את החוויה הזאת, חוץ מזה שזה לא דומה לשום דבר שראיתם. לא סתם בחרנו אותה בתורהסדרה הכי מצחיקה של השנים האחרונות.

7. מתה לסקס

הסדרה הכי חדשה ברשימה היא לא בדיוק קומדיה קלאסית, אבל יש בה לא מעט קומדיה. ואיכשהו, גם טרגדיה. הסדרה מבוססת על הפודקאסט המצליח בעל אותו השם ועל חייה של מולי קוצ'אן, שמתה בגיל 45 מסרטן, ומתחילה כשמולי (מישל ויליאמס) מגלה שהיא שוב חולה, לאחר שכבר החלימה בעבר. הרופאים מוסרים לה שיש לה גג 5 שנים לחיות והיא מחליטה לצאת למסע של חקר מיני, במהלכו היא מתגרשת מבעלה ויוצאת לבחון את הגבולות שלה. התוצאה מכך היא קומדיה שנעה בין סקס למוות, לפחות בחצי הראשון של הסדרה – כי בחצי השני, ובמיוחד בפרק סוחט הדמעות האחרון, היא הופכת לדרמת מערכות יחסים רגישה ומרגשת, שרק מדגישה את חשיבות הצחוקים של ההתחלה. יש רק עונה אחת (ולא תהיה עוד), אבל לא תשכחו אותה מהר.

8. האיש האחרון בעולם

יש הרבה קומדיות קטנות שבאו והלכו, לפעמים אפילו עם כמה עונות, מבלי שהרבה אנשים שמו לב. הקומדיה הזו של וויל פורטה היא אחת מהמוזרות, והמיוחדות שראינו. כולנו כבר ראינו את התרחיש של אדם שנשאר לבדו בעולם, בעיקר בגרסה דרמטית עם וויל סמית' וכלב. אבל פורטה לוקח את הקונספט הזה, והופך מכניס לו טוויסט – מה אם האיש האחרון בעולם הוא גם לוזר מאנייק קטן שמתחרפן בשנות בדידותו הרבות? הפרק הראשון והמופתי של הסדרה חוגג את הרעיון הזה, ואז – כשאנשים אחרונים נוספים צצים – משהו משתנה, והמיזנטרופ העלוב שהוא פורטה מאבד את חלומו להישאר לבד, ונאלץ להסתתר עם אחרים. מכירים את המשפט "לא הייתי שוכבת איתך גם אם היית האדם האחרון עלי אדמות"? אז זה האיש. ובאופן מפתיע, תמצאו שם הרבה אהבת אדם.

9. מה שעושים בצללים

טאיקה וואיטיטי הוא כנראה אחד האנשים הכי עסוקים בעולם. "מה שעושים בצללים" היא רק אחת מתוך שלוש הסדרות שיש לו כרגע על המסך (האחרות הן "כלבי השמורות" ו"לו הייתי פיראט"), ובין לבין הוא מביים סרטי מארוול, סרטים שאינם סרטי מארוול וגם עומד להפיק סרט ראשון ביקום של "מלחמת הכוכבים". ועדיין, "מה שעושים בצללים" מרגישה איכשהו קרובה במיוחד ללב הניו זילנדי המופרע שלו – אולי בגלל שהיא מבוססת על סרט הפריצה שלו למיינסטרים (סוג של) מ-2014. החיים המשותפים של כמה ערפדים בני מאות שנים בתוך בית מתפורר משותף שרבים גם על ענייני ערפדים וגם על ענייני שותפים הם מצע אינסופי לבדיחות, המעברים הזריזים בין קומדיה לאימה עובדים כל פעם מחדש, והכי חשוב, מאט ברי בתפקיד חייו. או אל-מותו, תלוי איך מסתכלים על זה.

10. משפחת סימפסון

מה כבר אפשר לכתוב על הסימפסונס שלא כתבנו כבר לאורך 34 עונותיה? הסדרה הכי ארוכה בתולדות המסך, זו שהפכה אנימצייה למבוגרים לז'אנר שהוא היום, האב הרוחני של כל הפיטר, הריק והקרטמן. כולם כבר יודעים שהיא איבדה מכוחה לאורך השנים, המעריצים ימשיכו להלל את העונות המוקדמות (במיוחד 3 עד 5), וסביר להניח שכבר מזמן הפסקתם לעקוב אחריה. אבל אנחנו מבטיחים לכם שאם תבחרו עונה ופרק רנדומליים, תמיד תמצאו את עצמכם נהנים ממנו, וצוחקים בקול לפחות פעם אחת. ברמת איכות, רוב 15 העונות (!) הראשונות מושלמות, ויש לא מעט פרקים ממש מצוינים גם בעונות מתקדמות יותר. אל תשכחו מי היתה פה קודם – ואם תחזרו אליה תבינו שגם לא היתה טובה כמותה מאז.

11. קוראים לי ארל

אחת הקומדיות המקוריות, המתוקות והכי מקדימות את זמנה של שנות ה-2000. שנים לפני שטראמפ חשב בכלל לעזוב את מגדלי הזהב, היא הצליחה לשים את האצבע על אפיון אמריקה העזובה והעלובה והאנשים שמרכיבים אותה, וגם להביט על דמויות עלובי החיים במבט חומל. ארל היקי (ג'ייסון לי והשפם המופתי) הוא פושע קטן שמגלה את עקרון הקארמה, רגע אחרי שאיבד כרטיס לוטו זוכה בתאונת דרכים – וכדי לתקן את הקארמה העקומה שלו, הוא מכין רשימה אינסופית של חטאים ואנשים בהם פגע, ואז יוצא לתקנם. בתכלס, הקומדיה המתוקה הזו של גרג מוטולה ("סופרבד", ברצינות) חזתה את עידן ההיי-קונספט של הסטרימינג, ואם לא היתה מבוטלת בטיפשות בעונה הרביעית (ועוד עם קליף האנגר!) ומגיעה לסופה, כנראה שיותר אנשים היו זוכרים אותה לטובה. עד אז, יש המון מה להינות מארבעת העונות הקיימות.

12. פליישמן בצרות

זה ש"פליישמן בצרות" היא הסדרה הכי דרמטית ברשימת הקומדיות הזו לא אומר שהיא לא מצחיקה. היא אולי לא בדיוק סדרה להיקרע מולה מצחוק, אבל היא בהחלט חריפה, שנונה ומקורית, בדיוק כמו האבות הרוחניים שלה (כל דמות של יהודי נוירוטי בניו יורק אי פעם, כמובן – האנשים שכידוע, המציאו את ההומור). ג'סי אייזנברג בתפקיד טובי פליישמן, רופא מצליח בן 40 וקצת ממנהטן שמגלה לראשונה את חיי הרווקות אחרי גירושים להם ייחל במשך שנים, רוצה לטרוף את ניו יורק מרוב חרמנות שהצטברה אצלו במשך שנים – אבל כמובן שהחיים מכשילים אותו בכל הזדמנות. קומדיה? אוקיי, לא בדיוק. מצחיק? ועוד איך.

13. משפחה מודרנית

אתם יכולים לזלזל ולהתנשא כמה שתרצו, אבל יש סיבה מאוד מוצדקת לכך שהסיטקום הזה החזיק במשך 11 עונות – וזה כי הוא פשוט עובד. טייק מודרני לסיטקום המשפחתי הקלאסי, שמרחיב את המונח "משפחה גרעינית" לפיצוץ גרעיני, ומצליח להישאר ליברלי מספיק (ב-2009, זוג גאה שחי את חייו על המסך עוד היה דבר חתרני), אבל גם שמרני במובן הקומי, שזה אומר פאנצ'ים טובים בקצב מהיר ועם כוונה טובה. לאורך שנותיה הסדרה התפתחה מעבר לגילה, ובשלבים המאחרים קצת קרטעה (עד עונת סיום מוצלחת), אבל מבטיחים לכם שאם תחזרו למשפחת מיטשל תתאהבו בהם שוב פעם מחדש. חוץ מזה, זה מספיק עונות לבינג' ארוך ומהנה.

14. כלבי השמורות

הקומדיה השניה ברשימה מבית טאיקה וואיטיטי היא כנראה הכי אישית שלו, וזה למרות שהוא ניו-זילנדי יהודי והסדרה היא בכלל על שמורת אינדיאנים באוקלהומה. הסיבה לכך היא תחושת הזרות בביתך שמרחפת סביב הסדרה הקטנה ומלאת הלב הזו. חבורת צעירים שרק מנסים לשרוד בשמורה החבוטה, העצובה והמיואשת שלהם, ובלשרוד אנחנו מתכוונים לגייס מספיק כסף כדי לברוח מהחור הזה. זו הסדרה הראשונה שנוצרה כולה על ידי "ילידים" – במקרה הזה רובם ילידים אמריקאים, כשחלקם ילידים ניו זילנדים – והתוצאה מצדיקה את הטענה שגיוון אנשים בחדר הכותבים יוצר יצירה מוצלחת יותר. "כלבי השמורות" היא בדיוק הסדרה המצוינת הזו שאתם לא רואים, וחבל, כי כמות הרגש שבה שנייה רק לכמות הצחוקים.

15. פיוצ'רמה

עוד אנימציית קאלט מבית היוצר של מאט גריינינג. אחרי שסיים לבסס את מעמדה של הסימפסונס כאייקון תרבותי, ב-1999 עבר האנימטור לפרויטק השני שלו – לפרק לגורמים את עולם המד"ב. 7 העונות של הסדרה, שנפרשו לאורך 14 שנים ארוכות, הצליחו לקחת את פורמט האנימציה למבוגרים ולהעלות אותו לדרגת אמנות נדירה. הרבה לפני "ריק ומורטי", פיוצ'רמה ערבבה בין המבריק לחלוטין והדבילי להחריד עם קצב בדיחות מסחרר, פרקי קאלט וגם לא מעט רגעים מרגשים מאוד – על אהבה, על געגוע, על שברון לב ואפילו על כלב קטן שנשאר לבדו. אפשר לשים כל פרק רנדומלי ולעוף על כמה מבריקה ובעת חשיבה לעתיד היתה הסדרה, אבל אין שאלה שבכל פרק תמצאו לפחות כמה בדיחות מושלמות.

• דיסני+
• המסך
• הסדרות הכי טובות
• סיטקום
• קומדיות
• פילדלפיה זורחת
• אבוט אלמנטרי

העולם אינו מקום מצחיק בעשור השלישי של האלף השלישי. מגיפות, מלחמות, אסונות ודיקטטורים ממלאים את מהדורות החדשות, אלימות וגזענות, שנאה ומוות, כלכלות קורסות ואפוקליפסה אקלימית, שום דבר מצחיק. זאת בדיוק הסיבה שהקומדיה משתלטת על המסכים. אנחנו חייבים לצחוק כדי לא לצרוח. המגמה הבולטת החודש במצעד הסדרות הכי טובות שלנו היא שלא פחות מ-11 סדרות ברשימה הן קומדיות בעיקרן, ולא בהכרח סיטקומים קלאסיים. למעשה, הקומדיה פולשת ומסתעפת לתוך ז'אנרים נוספים כולל דרמות קומיות, אקשן-קומדי, קומדיות אימה וקומדיות מד"ב, קומדיות בלשיות וקומדיות רומנטיות. העיקר שנצחק.

מצעד הסדרות הכי טובות כרגע מתבסס על בחירתם של מבקרי "טיים אאוט", ואם חיפשתם מה הכי כדאי לראות עכשיו – יש ברשימה הזאת את כל התשובות הנכונות. גם אם רציתם לברר איזה שירות סטרימינג יתן לכם את התמורה הכי איכותית לכסף תמצאו כאן תשובות טובות, כשהחודש מובילה דיסני+ עם 6 סדרות ברשימה, בעוד אמזון פריים ו-HBOmax משתרכות מאחור עם 3 כל אחת, ונטפליקס, פיקוק ואפל TV+ עם 2 כל אחת. החוקים: במצעד משתתפות רק סדרות שמשודרות כעת או ששידורן הסתיים במהלך החודשיים האחרונים, המקום ה-20 שמור לסדרה אהובה שיוצאת מהמצעד, ומי שאומר "ריאליטי" נפסל וצריך לעשות כלים כל השבוע.

>> בחודש שעבר במצעד: הסדרה שהגיעה לטופ שלה בעונה 27
>> מראה שחורה: הרגעים הכי טובים של תשפ"ה בטלוויזיה. היו מעט
>> אין עלינו: 15 הרגעים הכי מטומטמים של שנת תשפ"ה בישראל

20. טוויסטד מטאל 2 Twisted Metal // פיקוק

סדרת הטראש הכיפית של פיקוק מבינה טוב מאוד מהי ולאיזה סיבה היא קיימת, ולכן בעונה השנייה שלה הגבירה ל-11, ואז הדליקה באש. אמנם היה טיזינג ארוך עד לטורניר שעל שמו נקראת הסדרה, אבל הוא גם היה מהנה ברמת הטיזינג, וגם היה משתלם עם קיום ההבטחה בענן אש ענק ומכוניות הרוסות. הקאמפיות המופרעת, הדמויות המוזרות, הבדיחות המטופשות והאקשן שאפקטיבי כמו שהוא מופרך הופכים את טוויסטד מטאל לסדרה הכי מופרעת וכיפית שאתם לא צופים בה, ויש אפילו הבטחה מעניינת מאוד לעונה שלישית. אנחנו מצדיעים לה. יאללה גם כן, כאילו שאתם מכלים את זמנכם בצפייה בדוקומנטרי על מדעני אטום.

19. הסיפור הלא ייאמן של אמנדה נוקס // The Twisted Tale of Amanda Knox // דיסני+

בין כל תעלומות הרצח הנפוצות על המסך, סוגת המבוסס על סיפור אמיתי כבר הפכה לז'אנר משל עצמה, עם תחושה שכבר ראיתם אותו. אבל גם אם שמעתם את הסיפור על אמנדה נוקס, הצעירה האמריקנית שהואשמה ברצח במהלך שנת לימודים באיטליה, לא ראיתם אותו מסופר כך. הסדרה, בהפקתה של לא אחרת ממוניקה לוינסקי, לוקחת חופש אמנותי למקום אחר – לא בשינוי העובדות, אלא בשינוי הפרספקטיבה. בהתאם, הסדרה אודותיה מסוגננת יותר משהתרגלנו לז'אנר, מה שהופך אותה לממתק בינג' מהנה למדי.

18. דה ראנאראונדס // The Runarounds // אמזון פריים

העולם צריך יותר סדרות נוער בוגרות שגם מבוגרים יכולים לצפות בהן בלי לרצות לעלות על קרחון ולהפליג איתו אל הישימון, ו"דה ראנאראונדס" היא בדיוק הסדרה הזאת. "ציפיתי לגרסה מודרנית של 'היי סקול מיוזיקל' וקיבלתי שילוב יותר מודרני והרבה יותר מעניין בין העלילה של 'גריז' לסגנון של 'סקינס'", כתב לירון רודיק בביקורת המפרגנת שלו לסדרה, ואחרי שבדקנו בעצמנו אנחנו חותמים על התיאור הזה. יותר מזה: אנחנו מרשים לכם לראות אותה גם אם אין לכם ילדים מתבגרים.

17. אפלטוני 2 Platonic // אפל TV+

כל המבקרים עפו על "הסטודיו", הסדרה הקומית של סת' רוגן שצולבת את הוליווד והולכת לקבל הרבה פרסים בתמורה. אבל האמת היא שהקסם הרוגני בא לידי ביטוי הרבה יותר בסדרה של אפל TV+ שבה הוא רק מככב ומפיק, הלוא היא "אפלטוני", שבעונתה השנייה שחררה אפילו יותר את הרוגן ליהנות. בסדרה מגלמים רוגן ורוז ביירן הנפלאה זוג חברים טובים שמחדשים קשר מהעבר, בעודה כבר נשואה, ולכולם ברור לאן זה אמור ללכת בקומדיית קרינג' טובת לב שכזו. אבל זה לא לגמרי הולך לשם, והתוצאה מחזיקה מתח זוגי-רגשי שלא נראה כמותו מאז "בלשים בלילה", שזה איזה 30 שנה פלוס. אבל מי סופר.

16. וושינגטון בלאק // Washington Black // דיסני+

לא ראינו את זה בא, אבל "וושינגטון בלאק" היא סדרת הרפתקאות נפלאה לכל המשפחה, בדיוק כשחשבתם שכבר לא עושים כאלה. היא מסעירה ומלאה בדמויות צבעוניות, קצב משגע, הפקה עשירה וסיפור מעניין וסוחף שמשגר ילד שחור שנולד לעבדות אל מסע הימלטות שהופך למסע ניצחון מרהיב. היא הייתה יכולה להתמקם גם גבוה יותר ברשימהלמעט בעיה מהותית אחת: הגיבור שלה מושלם. כולם מתאהבים בו מיד. זה תמיד מחלץ אותו מצרות. באיזשהו שלב זה פוגם במתח העלילתי, כי ברור שווש הצעיר (וגם הבוגר) יצליח לצאת מכל סיטואציה. שאלה יהיו הצרות שלנו אמן.

15. דקסטר: התחייה // Dexter: Ressurection // פרמאונט+

הרבה דברים מוזרים קרו ב-2025, אבל לחזור ליהנות מדקסטר? מי ידע? חשבנו שבשלב הזה הפריקוול והסיקוול לסדרה המקורית היו יותר ממספיק, אבל כנראה שמייקל סי הול הרגיש משהו בעצמותיו הקרירות. וכל מה שהיה צריך זה לשחרר לגמרי את עצם ההיגיון, ולחזור לשורשים. העונה החדשה היא הכי מהנה מאז הראן הראשון של ארבעת העונות, ולא במקרה גלריית הרוצחים הסדרתיים החדשים והישנים מלאה בפרצופים אהובים – כולם באו לעשות כיף, כולל השואוראנר המקורי, וזה ניכר. פיטר דינקלג' וקריסטין ריטר נפלאים, מייקל סי. הול במיטבו, וסוף סוף יוצא משהו טוב מעוד רוצח פסיכופט שלא מצליח למות.

14. פרפר // Butterfly // אמזון פריים

כל צופה יודע שלפעמים כל מה שצריך זה אקשן עשוי היטב. והוט דיגיטי דאם איזה אקשן עשוי היטב יש ב"פרפר". היא אולי לא תיכנס לרשימת הסדרות הטובות של 2025, אבל בז'אנר שלה – דרמת ריגול בינלאומי עתירת מכות ופיצוצים –היא לגמרי טופ נוץ' ובינג' מושלם. דניאל דיי קים מ"אבודים" אדיר בתפקיד הראשי ואחלה אקשן הירו, ובכלל העובדה שהיא מבוססת על נובלה גרפית שהיוצר שלה – אראש אמל הוולשי-פרסי – הוא גם היוצר של הסדרה, נותנת ל"פרפר" איזה אדג' שרוב הסדרות האמריקאיות בז'אנר איבדו מזמן מרוב כניעה לקונבנציות. לא לשכוח דלי של פופקורן וכמה בירות.

13. וונסדיי 2 Wednesday // נטפליקס

צריך לומר ביושר: זאת לא הייתה עונה טובה לסדרת הלהיט של נטפליקס. אחרי עונה ראשונה מפתיעה, מבדרת וקאמפית שהייתה מלאה בקריצות ורפרנסים למורשת של "משפחת אדאמס", בעונה השנייה והמפוצלת נדמה היה ש"וונסדיי" מנסה להיות קצת יותר אפלה ומורכבת ולעשות קצת (יותר מדי) מקום לדמויות משנה. וזה לא עבד. גם הלוק הטים-ברטוני שנראה כל כך טוב ב-2022, נראה פתאום קצת צ'יפי וממוחזר, והאלמנטים הקומיים שהולכים טוב עם הטאץ' הוויזואלי הזה כמעט נמחקו לחלוטין. לא ברור מה קרה פה. נקווה להתאוששות בעונה הבאה.

12. כאלה אמיצות 2 Such Brave Girls //יHulu

אין דרך לא נחרצת לנסח את זה: "כאלה אמיצות" היאהקומדיה הנשית הכי טובה ופרועה שראינו זה שנים, והיוצרת קאט סאדלר שגם מככבת בה יכולה ללמד את לינה דנהאם כמה שיעורים בייצוג אותנטי של נשים חבולות על סף התמוטטות עצבים. למען הסר ספק: מדובר בצפייה חובה. מה שיש כאן בגדול זה את סאדלר ואחותה האמיתית (ליזי דיווידסון), שמגלמות שתי אחיות שסובלות מהפרעות נפשיות ומאמא מופרעת שחיה איתן ומאבא לוזר ואפס שנטש אותן, ומנסות להתחיל את חייהן מחדש מהמקום הכי נמוך – רק כדי גלות שתמיד אפשר ליפול נמוך יותר. זה לא נשמע מצחיק אבל איכשהו זה קורע. וזה כל הקסם.

11. בלאדי מורי 2 // yes

קאמבק מצוין לדרמה הקומית של yes על שתי חברות בשנות ה-30 פלוס פלוס לחייהן שעדיין לא התחתנו ולא הביאו ילדים לעולם, דבר שללא ספק ייחשב תוך מספר שנים לעבירה על החוק בישראל.המבקרים עדיין חלוקים לגבי השאלהאם "בלאדי מורי" יוצאת נגד טירוף החתונה-ילודה הישראלי או מנרמלת אותו, אבל נעמי לבוב ורותם סלע כל כך טובות שזה כמעט לא משנה, ולמעשה אנחנו מוכנים לצפות גם בסדרה שכוללת רק את שתיהן מדברות זו עם זו על רקע מתחלף.

10. העלאה 4 Upload // אמזון פריים

כשסדרה טובה מאבדת קיטור זה די מבאס לצפייה, ואם היה צריך הוכחה ש"העלאה" הסתבכה בעצמה לאורך העונה השלישית, זו העובדה שהיא קיבלה רק 4 פרקים לעונה הרביעית כדי לארוז את הכל זריז. לשמחתנו, הלב הענק שהיה בסדרה של גרג דניאלס (איך אנחנו אוהבים) נשאר גם בתוך כל הבלגן ש"העלאה" הפכה להיות, ולמרות שקשה לעורר מחשבה כמו בהתחלה עם 4 פרקים בלבד, הוא הצליח להנחית את הספינה הגדולה והמוזרה הזו בדרך סבירה, ועם הלב במקום. גם עם סיום פגום, מאוד אהבנו את הרוח של קומדיית המד"ב הזאת, שהזכירה ברגעיה הגדולים את "המקום הטוב", אולי המחמאה הגדולה ביותר שקומדיית מד"ב יכולה לקבל.

9. רק רציחות בבניין 5 Only Murders in the Building // דיסני+

אחרי שדעכה ההתלהבות הראשונית מהקאמבק המושלם של סטיב מרטין ומרטין שורט והחיבור המעולה שלהם לסלינה גומז ולסוללת הכוכבים בתפקידי משנה בהובלתה של מריל פאקינג סטריפ– רגע רגע רגע, לא דעכה שום התלהבות ראשונית, איך יכולה לדעוך התלהבות מול הממתק המתוק הזה שכולו פאן טהור של כל העוסקים במלאכה? נכון, העונה הרביעית הייתה קצת מקושקשת ומרוצה מדי מעצמה, אבל הלקחים הופקו והחמישית התחילה נהדר ואיזה תענוג שיש את הדבר הזה בחיים שלנו.

8. סאות' פארק 27 South Park // קומדי סנטרל

העונה שנפתחה בקול תרועה בסדר גודל היסטורי, עם השפלה בוטה וישירה כנגד נשיא ארה"ב טראמפ, כסוג של התרסה, האטה מאוד לאחר שני פרקים מצוינים, גם ברמת קצב הפרקים (4 בלבד אחרי חודשיים!), וגם באיכות הפרקים שפחות או יותר חזרה לרמת העונות הקודמות. אז עם כמה שאנחנו אוהבים לראות את טראמפ מוצג כמאהב של השטן ובעל המיקרו-פינס המפורסם בעולם, מאוד כדאי שהעונה תחזור לחדות ולנועזות של פרקי הפתיחה. אחרת טראמפ שוב ניצח.

7. פיסמייקר 2 Peacemaker //יHBOmax

הבייבי של ג'יימס גאן חזר לעונה שנייה עם אותה תנופה מלהיבה שהובילה את הראשונה – שזה אומר מכות, פיצוצים, רוק אמריקני קלאסי והמון אמריקנה עזובה. גוש השרירים והטראומות שהוא פיסמייקר מגולם לשלמות על ידי ג'ון סינה, שגם בעונה הזו מרחיב את המנעד הרגשי וגמישות הפרצוף שלו, ולמרות שאנחנו רק באמצע העונה, עד כה הם הצליחו לא הרסו את הכל עם כל עניין המולטיוורס (כן, מארוול, אנחנו מסתכלים עליכם), ולראות את גאן מתפרע בהנאה זה כיף בלתי רגיל שרק מלהיב אותנו יותר לקראת המשך עלילות ה-DCU והמשך העונה של סדרת גיבורי העל הכי חכמה ומוצלחת אחרי "הבנים".

6. פלישה 3 Invasion // אפל TV+

כמעט כל סדרות המד"ב של אפל TV+ נכנסות לקטגוריית "הסדרות הכי טובות שאתם לא רואים", אבל את שתי העונות הקודמות של "פלישה" אפילו המנויים של אפל TV+ לא ראו בהמוניהם והיא עברה גם מתחת לרדאר של מכונות ההייפ האינטרנטיות. זה חבל, כי אלה היו שתי עונות מצוינות, מפתיעות ומאוד לא שגרתיות בז'אנר, בהפקה קולנועית מושקעת ורחבת יריעה, ועלילה מהפנטת שמגוללת את סיפורה של אחת הפלישות החייזריות היותר מקוריות שנראו על איזשהו מסך בעשור החולף. בעונה השלישית שהחלה החודש מתחברים כל קווי העלילה המפוצלים של הסדרה משתי העונות הקודמות, ועכשיו או ש"פלישה" תתפרק ותיפול לקלישאות הז'אנר, או שהקסם המשונה שלה ימשיך לעבוד והיא תמשיך להפתיע. מספיק להסתכל על החייזר שבתמונה כדי להיות לטובתה.

5. העיתון // The Paper // פיקוק

גם אם נשים בצד את הציפיות שלנו מספין-אוף ל"המשרד", ואת האהבה שלנו ליצירותיו של גרג דניאלס, ואת הקרבה הרגשית שלנו לנושא בתור מקומון עירוני בעידן קריסת העיתונות – היה הרבה איפה לפספס בסיטקום המקום עבודה הזה. ואיכשהו, זה מרגיש כמו התחלה של משהו מצוין – קאסט שחקנים מסקרן, עולם תוכן שאפשר לשאוב ממנו קומדיה עד אין קץ ולב חם כמו שאנחנו אוהבים אצל דניאלס. הלוואי שהיא תשתדרג בעונה השנייה ותסיים כמו "מחלקת גנים ונוף", ולא תאבד את עצמה לרומנטיקה כמו "העלאה". כך או כך, אחרי עונה ראשונה חמודה ביותר עם כמה הברקות קטנות, עשינו מנוי.

4. טאסק // Task //יHBOmax

הרבה זמן לא ראינו מ-HBO סדרה שאפשר לומר עליה בסיפוק "וואלאק איזה סדרה של HBO זאת". בארצות הברית נכתב לא מעט על הטלטלות והכישלונות שהכו בשנים האחרונות ברשת הפרימיום ששינתה את פני היצירה הטלוויזיונית, ויתכן ש"טאסק" מסמנת חזרה ל"HBO של פעם" – דרמת אקשן פסיכולוגית, איטית ואיכותית, עם תצוגות משחק אדירות של מארק רופאלו וטום פלפריי כבלש FBI ושודד סדרתי במרדף אחר עצמם, ועם הפאנץ' של המסר החברתי המהדהד שעבר כחוט בלתי נראה בין סדרות המופת של HBO. בוא נדבר אחרי הפרק השביעי שלה ונראה אם סתם התלהבנו.

3. פילדלפיה זורחת 17 It's Always Sunny in Philadelphia // דיסני+

הסיטקום המצולם הארוך בהיסטוריה, סדרה שמשחקת "ים-יבשה" עם גבול הטעם הטוב כבר עשרים שנה ונפסלת בכוונה כי זה מצחיק, היצירה הכי דפוקה בטלוויזיה. וזה כמעט בלתי נתפס להגיד, אבל עונתה ה-17 היא אחת העונות המצטיינות בתולדות הסדרה. מפרקים מסובבים על כל הראש כמו פרק הטבח הנייד, או העוגה של פרנק, ועד לפיניש פשוט מופתי עם פרק פרודיה על "הרווק", זה כבר מרגיש בשלב הזה שגם בעונה ה-50 הם ימשיכו להיות הדבר הכי מופרע שראינו על המסך, גם אחרי שה-AI ישתלט על כל התוכן הטלוויזיוני.

2. אז בקיצור // Long Story Short // נטפליקס

ביקורות רבות (גם אצלנו) שמו דגש מתבקש על היהדות שנידפת מהסדרה החדשה של רפאל בוב-וקסברג ("בוג'אק הורסמן"), וזה באמת מובן. לא רק כי אנחנו ישראלים, אלא כי זו באמת סדרה ששמה את היהדות שלה במקום הראשון. אבל בכל שאר המקומות יש רק אינטיליגנציה רגשית, כאב לב משפחתי, דרמת מערכות יחסים, הומור שנון ומטופש, ואת כל הרגשות בעולם. התוצאה היא סדרה יוצאת דופן שלא סובבת נראטיב מסוים או אפילו ציר זמן, אלא מחוברת באמצעות זיכרון רגשי לבדו, ומחזיקה את המתח הזה באופן נפלה. אתם לא מרגישים חלק מהמשפחה, אלא שזו המשפחה שלכם – על כל ההומור הפנימי, הטראומות המשותפות, הטעויות, השמחות והכאב שבלגדול עם משפחה גרעינית. פנינת אנימציה נדירה למבוגרים באמת.

1. הנוסע השמיני: כדור הארץ // Alien: Earth // דיסני+

נואה האוולי עשה את זה שוב. אחרי שהפיח חיים חדשים ב"פארגו" והעביר מהנייר למסך את "לגיון", הוא מצליח עכשיו לעשות ריבוט מבריק לפרנצ'ייז המצליח של "הנוסע השמיני". אולי זה כי הציפיות היו נמוכות, אבל האוולי התעלה על עצמו ומדובר בסדרה מעולה, חכמה, מלאת הקשרים להווה. ופרק 5 אותו כתב וביים לבדו הם מאסטרפיס של טלוויזיה שעושה כבוד למקור, ואז לוקחת אותו למקומות עמוקים ומעניינים יותר. זה היה אחד הפרקים הטובים ביותר שנראו השנה באיזושהי סדרה, והשבוע כש"הנוסע השמיני: כדור הארץ" תגיע לסיומה אפשר יהיה לסכם שמדובר באחת ההפתעות הגדולות של השנה. רשמו לפניכם

• המסך
• הסדרות הכי טובות
• סדרות מומלצות
• דיסני+
• נטפליקס
• פיקוק
• פרמאונט+
• HBO
• אפל טיוי

אלה זמנים מוזרים על המסך. אין יותר "הסדרה שכולם חייבים לראות" ו"הסדרה שכולם מדברים עליה" (למעט אולי "ניתוק"), וגם סדרות שלרגע נראות כאלה מתגלות אחרי שתיים-שלוש עונות כמתחזות מוכשרות ולא יותר ליצירות עילית ברף האיכות של העשורים הקודמים (אנחנו מסתכלים עליכן, "הלוטוס הלבן" ו"האחרונים שבינינו"). ודווקא בזמנים כאלה מתחדדת השאלה "מה רואים הלילה?" והתשובות עליה מגוונות מתמיד. התחרות על המסך בין סדרות הדרמה הטובות ביותר, הקומדיות הטובות ביותר, סדרות המד"ב, הבלש, הפלילים והאקשן – צמודה וקשוחה מתמיד.

מצעד הסדרות הכי טובות כרגע מתבסס על בחירתם של מבקרי "טיים אאוט", ואם חיפשתם מה הכי כדאי לראות עכשיו – יש ברשימה הזאת את כל התשובות הנכונות. גם אם רציתם לברר איזה שירות סטרימינג יתן לכם את התמורה הכי איכותית לכסף תמצאו כאן תשובות טובות, כשהפעם ולראשונה בתולדות המצעד מסתערת דיסני+ על הפסגה עם חמישה מתוך ששת המקומות הראשונים (אבל לא עם המקום הראשון), ו-13 סדרות חדשות משליכות מהמצעד את קודמותיהן. החוקים: במצעד משתתפות רק סדרות שמשודרות כעת או ששידורן הסתיים לאחרונה, המקום ה-20 שמור לסדרה אהובה שיוצאת מהמצעד, ובסוף אפל TV+ תמיד מנצחת. אבל החודש לא.

>> אוגוסט חם על המסך: הסדרות החדשות שבטח תרצו לראות החודש
>> חדשות על לופ: 9 דברים שאנחנו לא רוצים לשמוע יותר במהדורות

20. חזרה גנרלית // The Rehersal //יHBO

המקום ששמור לפרידה מסדרות שאהבנו במיוחד:זו לא רק טלוויזיה פורצת גבולות, זו יצירה שמנתקת את עצמה מעולם הטלוויזיה לעבר מחוזות הפרופורמנס ארט (סליחה). אין איך להסביר למי שלא ראה איך כל הרגעים המופרעים, הזויים, בלתי קשורים האלו – החל מבובת אם ענקית שמניקה את פילדר התינוק המלחיץ, דרך שיר של אוונסנס ברגע הנכון ועד לפעלול הטיסה הסופי – מתחבר לידי עונה מופתית שמשבשת את המוח. אבל זה פשוט כך, כי האיש גאון. או אוטיסט. או שניהם, אנחנו כבר לא יודעים. והאמת היא שמפחיד לנסות לחשוב מה הוא מתכנן לעונה השלישית – לא נתפלא אם נגלה שהמלחמה באיראן התחילה כי פילדר רצה לבדוק את עמידותם של מדינות ולכן זייף את חתונת אבנר נתניהו. בשלב הזה, הכל אמין.

19. מרדרבוט // Murderbot // אפל TV+

אחת הבעיות הגדולות של ז'אנר המד"ב בטלוויזיה היא הרצינות שבה הוא לוקח את עצמו. רובו קודר ודיסטופי, מורכב ומלא בפיתולים עלילתיים עם קאסט רחב ולא מעט דמויות מרכזיות. ואז באה סדרה כמו "מרדרבוט" ומזכירה שזה גם יכול להיות פשוט מצחיק וכיף. "מרדרבוט" היא קומדיית מד"ב נהדרת עם אלכסנדר סקרסגארד בתפקיד חייו כרובוט אבטחה חכם שמפתח תודעה, וכדי להסתיר אותה מבני האדם הוא מצטרף למשימה מסוכנת במסע לכוכב לכת מרוחק, למרות שכל מה שהוא רוצה זה לראות אופרות סבון ושיעזבו אותו בשקט. התאהבנו.

18. סטיק // Stick // אפל TV+

בביקורת על הסדרהכתב לירון רודיק כי "במבט ראשון, "סטיק" נראית ממש קופי "טד לאסו": קומדיה על מאמן גרוש שמוצא את עצמו דרך ענף/ספורטאי חדש, ואם המאמן המשופם עסק בפוטבול וכדורגל, המאמן הפעם הוא פרייס קהיל (ווילסון), שחקן גולף לשעבר שמתפרנס ממכירת ציוד לגולף ונוכלויות קטנות. יום אחד הוא מבחין בנער בשם סנטי (פיטר דאגר) עם כישרון אדיר למשחק ומבקש מאמו לאמן אותו ולשלוח אותו לטורנירים, וביחד הם יוצאים למסע שבו כל אחד אמור למצוא את עצמו. שליש קומדיית התבגרות, שליש קומדיית משבר גיל 40 ושליש קומדיית ספורט". היי, אם זה עובד לא צריך לתקן את זה.

17. דקסטר: התחייה // Dexter: Resurrection // פרמאונט+

הרבה דברים מוזרים קרו ב-2025, אבל לחזור ליהנות מדקסטר? מי ידע? חשבנו שבשלב הזה הפריקוול והסיקוול לסדרה המקורית היו יותר ממספיק, אבל כנראה שמייקל סי הול הרגיש משהו בעצמותיו הקרירות. וכל מה שהיה צריך זה לשחרר לגמרי את עצם ההיגיון, ולחזור לשורשים. העונה החדשה היא הכי מהנה מאז הראן הראשון של ארבעת העונות, ולא במקרה גלריית הרוצחים הסדרתיים החדשים והישנים מלאה בפרצופים אהובים – כולם באו לעשות כיף, כולל השואוראנר המקורי, וזה ניכר. סוף סוף יוצא משהו טוב מעוד רוצח פסיכופט שלא מצליח למות.

16. מחלקה Q //יDept Q // נטפליקס

הנה עוד הוכחה שכשנטפליקס ממש רוצה, גם היא יכולה לייצר סדרות דרמה איכותיות ומחוספסות על בלשים בריטיים עגמומיים וציניים. "מחלקה Q" היא לא "סוסים איטיים" ואין בה את ההומור השחור שהפך את הסדרה של אפל TV+ לאחד הלהיטים הגדולים של העשור, אבל מבחינת המתח, האקשן והדרמה היא מגיעה מאוד קרוב מאוד לטופ. מת'יו גוד נותן כאן משחק ברמת מאסטרפיס בתפקיד הראשי שנראה כרגע כמו תפקיד חייו, ולשם שינוי נטפליקס עשתה את הדבר הנכון והכריזה השבוע על הזמנה של עונה שנייה. בראבו.

15. מוגזמת // Too Much // נטפליקס

להגיד שחיכינו לסדרה החדשה של לנה דנהאם יהיה שקר, אבל גם מי שלא התגעגע יכול להודות שהסדרת הנטפליקס הזו חמודה. לא מעולה, בהחלט כוללת כמה מהמניירות הישנות והמעייפות של דנהאם, אבל טובה מספיק לבינג' של רום-קום מודרני ושבור, ועם קצת יותר בגרות מבימי "בנות". מג סטלטר חמודה/מעצבנת בדיוק במידה הנכונה, ולמרות בטן מסוימת באמצע, היא שווה את הזמן צפייה בה, שזה יותר ממה שאפשר להגיד על רוב נטפליקס.

14. צ'יף המלחמה // Chief Of War // אפל TV+

לא ברור למה, אבל בכל פעם שאנחנו רואים את ג'ייסון מומואה משחק איפשהו – הציפיות שלנו יורדות. הוא היה אחלה חאל דרוגו ב"משחקי הכס"ובסדר גמור גם בדרמת המד"ב "See" שרצה שלוש עונות באפל TV+, אבל בתודעה שלנו הוא התקבע כפתרון טראשי לבלוקבאסטרים שמחפשים גיבור ענק וחתיך. "צ'יף המלחמה", אותה מומואה גם הפיק, הולכת כנראה לשנות את הדימוי הזה. מדובר בדרמה היסטורית העוסקת במלחמת השבטים הגדולה של איי הוואי לפני איחודם, היא מבוססת על סיפור היסטורי אמיתי, היא אלימה ומלאת אקשן, ואחרי ארבעה פרקים ברור שמדובר בהצלחה גדולה. מומואה מוכיח כאן שיש בויותר מסתם ענק שואג (או תחת מהמם). אם כי גם כאן הוא אחלה ענק שואג. ואיזה תחת.

13. הבאקניריות // The Buccaneers // אפל TV+

אם אתן חייבות לראות סדרה עם מבטאים בריטיים, אופנה ויקטוריאנית מוגזמת ואחוזות אצילים מפוארות, אנחנו לגמרי ממליצים על זאת. יותר חכמה מ"ברידג'רטון" (זה די קל), פחות פוצית מ"העידן המוזהב" (גם זה לא קשה), "הבאקניריות" עוסקת בחמש צעירות אמריקאיות יפות שמגיעות ללונדון כדי לתפוס חתן אציל ומנערות את הבריטים המאובקים עם העמדות הפרוטו-פמיניסטיות שלהן. מאחורי כל זה יש כמובן הרבה מאוד רומנטיקה מתוקה, כי בשביל זה אנחנו כאן, אבל הדמויות אינו חד-מימדיות ולא צריך לנעול את האינטליגנציה במרתף כדי ליהנות ממנה (אבל בקבוק רוזה ושאכטה לא יזיקו).

12. אפלטוני // Platonic // אפל TV+

כל המבקרים עפו על "הסטודיו", הסדרה הקומית של סת' רוגן שצולבת את הוליווד והולכת לקבל הרבה פרסים בתמורה. אבל האמת היא שהקסם הרוגני בא לידי ביטוי הרבה יותר בסדרה של אפל TV+ שבה הוא רק מככב ומפיק, הלוא היא "אפלטוני" שעלתה לפני שלושה שבועות לעונה שנייה. בסדרה מגלמים רוגן ורוז ביירן הנפלאה זוג חברים טובים שמחדשים קשר מהעבר, בעודה כבר נשואה, ולכולם ברור לאן זה אמור ללכת בקומדיית קרינג' טובת לב שכזו. אבל זה לא לגמרי הולך לשם. והתוצאה מחזיקה מתח זוגי-רגשי שלא נראה כמותו מאז "בלשים בלילה", שזה איזה 30 שנה פלוס. אבל מי סופר.

11. המלך היל // King of the Hill //יHulu

מכל הקאמבקים שלא ביקשנו, דווקא את זה אהבנו. האנק ופגי היל חוזרים לעיר הטקסנית המיושנת שלהם, שבניגוד לרוב סדרות האנימציה, דווקא השתנתה הרבה ב-15 השנים שעברו מאז שהסדרה המקורית ירדה מהאוויר. גם הדמויות עצמן המשיכו לעבור את החיים בזמן הזה, ונחמד סוף סוף לראות דמות אנימציה ילדותית מתבגרת לבובי היל הטבח. באופן מוזר, זה מרגיש כאילו התקופה המודרנית רק חיכתה שוב למשפחה המיושנת-אך-מתוקה הזו, ומייק ג'אדג' עשה עבודה נהדרת בשובם.

10. וונסדיי // Wednesday // נטפליקס

הכל השתפר בעונה השנייה של "וונסדיי". האפקטים, האימה, הווייב הטים-ברטוני, דמויות המשנה (סטיב בושמי! כריסטופר לויד!), הכל חוץ מדבר אחת: וונסדיי עצמה. הדמות שעומדת במרכז סדרת הלהיט של נטפליקס נקראת וונסדי אדמס, אבל לא מתנהגת כמו וונסדיי אדמס מ"משפחת אדמס" אלא כמו הארי פוטר מ"הארי פוטר" בגרסה Wokeית במיוחד. אנחנו מעניקים לה את המקום העשירי מתוך תקווה שהמחצית השנייה של העונה תחזיר את הדמות לאיזשהו מסלול שמזכיר את המקור האנרכיסטי, אבל אם תקראו את הביקורת של לירון רודיק תבינו שספק אם היא בכלל צריכה להיות ברשימה הזאת. טיים אאוט יא צבועים תמחקווווו.

9. מותק בול באמצע // כאן 11

הסאטירה הפוליטית של שמואל הספרי ואריה הספרי התייבשה על המדפים של כאן 11 לא מעט זמן, ואפשר להבין למה: המציאות הפוליטית בישראל פשוט יותר אבסורדית, יותר מושחתת ויותר קיצונית ממנה. כמעט בכל שבוע קורה משהו שיכול להצדיק את דחיית שידורה. אבל נכון לעכשיו היא אחד המוצרים הטלוויזיוניים היחידים בישראל שמציגים לציבור תמונת מראה מדויקת על מצבו, וכמו שהיטיב לכתוב אבישי סלע בביקורת שלו– מתחת להומור הסאטירי-פארודי שלה על על המרכז החלול אפשר לשמוע את אזעקת האמת. קריסתן של מפלגות המרכז בסקרים מסמנות שאולי גם הציבור הרחב הבין סופסוף את הבדיחה.

8. פוקרפייס // Pockerface // פיקוק

נטשה ליון אמרה על העונה הזו שזה כנראה הדבר הכי ריאן ג'ונסון שריאן ג'ונסון אי פעם ריאן-ג'ינסן – ובמקרה של האדם שיצר את הפרנצ'ייז "רצח כתוב היטב", זה דבר מצוין. אבל אם יורשה לנו, זה גם הדבר הכי נטשה ליון שנטשה ליון אי פעם ניטשה-ליונה. בכל אופן, על אף החשש שלנו שהפורמט האפיזודיאלי יעייף מהר, העונה השנייה מצליחה להקפיץ רמה גם בזכות קלילות מסוימת שצ'ארלי קייל זוכה לה, גם בזכות קאסט אורחים מהטופ וגם כי יש פרק מושלם שבו צ'ארלי מוצאת את היריבה הקשה ביותר שלה בדמות ילדה פסיכופטית. הם באו לעשות כיף, ובדיוק בשביל זה התחלנו לצפות. נו בולשיט.

7. טוויסטד מטאל // Twisted Metal // פיקוק

הסדרה הכי כיפית אתם לא רואים חזרה לעונה שניה, ולמרות שהיא לא מושלמת (מי בכלל ביקש דרמת יחסים בין אחים אבודים?), היא הבינה את המשימה וחזרה עם דמויות מופרעות מתמיד, מכוניות מופרעות יותר והומור דבילי כמתבקש מסדרה עם ליצן סאדיסטי עם לב של כוכב ברודווי. המירוץ של קליפסו תיכף עומד להתחיל, אז זה בדיוק הזמן למצוא דרך להתארגן על היצירה הטראשית והמבדרת הזו של פיקוק, או ללחוץ על אחד מגופי השידור לרכוש את הממתק המטופש והסוחף הזה שגרם לנו להתאהב באדם נטול חולצה שמחובר לשני גלגלים.

6. כאלה אמיצות // Such Brave Girls //יHulu

אין דרך לא נחרצת לנסח את זה: "כאלה אמיצות" היאהקומדיה הנשית הכי טובה ופרועה שראינו זה שנים, והיוצרת קאט סאדלר שגם מככבת בה יכולה ללמד את לינה דנהאם כמה שיעורים בייצוג אותנטי של נשים חבולות על סף התמוטטות עצבים. מה שיש כאן בגדול זה את סאדלר ואחותה האמיתית (ליזי דיווידסון), שמגלמות שתי אחיות שסובלות מהפרעות נפשיות ומאמא מופרעת שחיה איתן ומאבא לוזר ואפס שנטש אותן, ומנסות להתחיל את חייהן מחדש מהמקום הכי נמוך – רק כדי גלות שתמיד אפשר ליפול נמוך יותר. זה לא נשמע מצחיק אבל איכשהו זה קורע. וזה כל הקסם.

5. וושינגטון בלאק // Washington Black // דיסני+

לא ראינו את זה בא, אבל "וושינגטון בלאק" היא סדרת הרפתקאות נפלאה לכל המשפחה, בדיוק כשחשבתם שכבר לא עושים כאלה. היא מסעירה ומלאה בדמויות צבעוניות, קצב משגע, הפקה עשירה וסיפור מעניין וסוחף שמשגר ילד שחור שנולד לעבדות אל מסע הימלטות שהופך למסע ניצחון מרהיב. היא הייתה יכולה להתמקם גם גבוה יותר ברשימהלמעט בעיה מהותית אחת: הגיבור שלה מושלם. כולם מתאהבים בו מיד. זה תמיד מחלץ אותו מצרות. באיזשהו שלב זה פוגם במתח העלילתי, כי ברור שווש הצעיר (וגם הבוגר) יצליח לצאת מכל סיטואציה. שאלה יהיו הצרות שלנו אמן.

4. הנוסע השמיני: ארץ // Alien: Earth // דיסני+

עוד הפתעה נעימה: הספין-אוף הטלוויזיוני הראשון מסדרת "הנוסע השמיני" לא רק שאינו מפדח את הפירמה, אלאאפילו עושה לה כבוד גדול ומצליח לרענן ולחדש אותה. השידור ב-FX אמנם גרם ליוצר נואה האוולי ("פארגו") למתן את האימה, אבל "הנוסע השמיני: ארץ" מפצה על כך בעלילת מד"ב אדירה שמחזירה את הסדרה לכדור הארץ בשנת 2120, שנתיים לפני אירועי הסרט הראשון, ושני הפרקים הראשונים היו כל כך עמוסים ואינטנסיבים שנותרנו מסוחררים ומבועתים בכל זאת. ככה מפלצת הזינומורף אוהבת אותנו. יותר טעים כנראה.

3. פילדלפיה זורחת // It's Always Sunny in Philadelphia // דיסני+

הסיטקום המצולם הארוך בהיסטוריה, סדרה שמשחקת "ים-יבשה" עם גבול הטעם הטוב כבר עשרים שנה ונפסלת בכוונה כי זה מצחיק, היצירה הכי דפוקה בטלוויזיה. וזה כמעט בלתי נתפס להגיד, אבל עונתה ה-17 היא אחת העונות המצטיינות בתולדות הסדרה. החבורה ידעה עליות ומורדות ותמיד שמרה על רמה מספקת, אבל עם פתיחת העונה הם חזרו בשיא הכוח עם פרקים נהדרים אחד אחד, וכמה רגעי שיא משגעים (העוגה!). בשבוע הבא מגיע פרק הסיום, ואין לנו ספק שהוא יסיים עונה לתפארת.

2. הדוב // The Bear // דיסני+

כל כך הרבה אנשים כעסו על העונה הרביעית של "הדוב", וכל כך הרבה אנשים כעסו על זה שאהבנו את העונה הרביעית של "הדוב", שכמעט החלטנו להשאיר אותה עוד חודש במקום הראשון שבו עמדה בחודש שעבר רק כדי לעצבן ולהטריל את כל החמוצים. אבל אנחנו לא אנשים כאלה, אז הורדנו אותה למקום השני. יצירת אמנות אמיתית על יצירת אמנות, יצירה שבאה עמוק מתוך נפשות סערות ולא מחפשת להתאים לקונבנציות או לרצות את הצופים, יצירת מופת. תתמודדו.

1. סאות'פארק // Southpark // קומדי סנטרל

שני פרקים בלבד הספיקו לנו כדי להבין שסאות' פארק חזרו לעונה ה-27 עם אש בעיניים. לעזאזל, אפילו פרק אחד הספיק. פתיחת העונה הנוכחית תיזכר בתולדות הסאטירה בתור הכרזת המלחמה הכי בוטה על נשיא אמריקאי, תוך מהלך שח-מט שגם ממלכד את החברה האם פרמאונט, ולהטריף את הנשיא הכי חסין לסאטירה שהיה כאן. סרטון הדיפ-פייק המופרע של טראמפ היה רק הדובדבן על הקצפת, והפרק השני שתקף את מדיניות ICE האכזרית הוכיח שהם חזרו כדי להילחם בכוחות הדיקטטורים שמשתלטים על ארה"ב. זה ממש נחמד להרגיש שיש עוד מי שמוכן להילחם. אפילו מעורר קנאה.

• המסך
• הסדרות הכי טובות
• סדרות מומלצות
• דיסני+
• אפל טיוי
• נטפליקס
• פרמאונט+
• פיקוק
• כאן 11