Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
סוף הנצח: בית הקפה "הסטריטס" ובר היין "וינונה פוראבר" יסגרו
מותם המתמשך של חיי הלילה בעיר. הסטריטס (צילום: מתוך אינסטגרם @thestreetscafe)
השלכות המלחמה על מוסדות האוכל של תל אביב נמשכת, וגם בית קפה וותיק שבמשך 20 שנה היה בית לכל מי שהיה צריך לחרוש כל הלילה נסגר, ואיתו גם בר היין הטעים במיוחד של אביתר מלכה. יש לכם עד ה-15.11 כדי להשיג את המתכון לסלט שגית
כנראה שאין סטודנט תל אביבי בעשרים השנים האחרונות שלא בילה לפחות לילה אחד לבן בבית הקפה סטריטס, אבל כנראה שלכל תקופת מבחנים יש סוף. אחרי כמעט עשרים שנות פעילות, בית הקפה ייסגר במהלך נובמבר, ואלו לא הבשורות המבאסות היחידות – גם בר היין וינונה פוראבר, שנמצא מעבר לרחוב לסטריטס ושייך לאותה קבוצת בעלים, ייסגר גם הוא. הבעלים מבטיחים פרידה שמחה-עצובה, שזה טוב כי אנחנו כבר עצובים, אז נשמח לקצת שמחה. >>עובדים על זה: בתי הקפה הכי טובים לישיבה ארוכה עם הלפטופ
לפי דיווח שעלה באתר N12, הסיבה המרכזית לסגירה היא השפעת המלחמה הארוכה, אך אתם יכולים להניח שהשינויים שקרו בעיר בשנים האלו בהחלט השפיעו. רני עופר, אחד מהבעלים של צמד המקומות, מסר בדיווח כי "ההחלטה היתה קשה ומורכבת, אבל טבעית ובריאה. עשינו הכל ביחד במשך שנים, וגם הפעם הגענו למסקנה משותפת שהסתכלה על ההתפתחות האישית שלנו, ועל הכיוונים שאליהם רצינו להתקדם.אנחנו מזמינים את כולם לבוא ולהיפרד, להיזכר ולשחזר, לשתות איתנו ולאכול איתנו. זה סיום אבל לא סוף". ב-15.11 הסטריטס יסגרו את שעריהם, כך שיש לכם עוד שבועיים וחצי להיפרד ולהשיג את המתכון לסלט שגית.
לא רבים עם אנשי הלפטופים, סתם מאכילים אותם. הסטריטס (צילום: רן בירן)
הסטריטס נפתח כבית קפה בקינג ג'ורג' בשנת 2006, ובשיאו הפעיל שני סניפים (אחד באבן גבירול), שהיו ידועים בהיותם פתוחים 24/7. לחלקכם אולי קשה לדמיין זאת כעת, אבל אי אז לפני מגיפת הקורונה, תל אביב היתה ערה לאורך כל היממה, ובסטריטס יכולתם לפגוש תמיד חלל מלא באנשים ובלפטופים, בין אם יושבים בקומה העליונה ומתקתקים בעיניים טרוטות כל הלילה, ובין אם בפרלמנט על הרחוב. המקום עצמו היטיב להיות בית קפה גדול ומרווח שלא נופל לטרנדים חולפים, ושמר על חזות קז'ואלית מזמינה ומהונדסת היטב. סלטים כמו קיל ביל ובמיוחד סלט שגית כבר הפכו לקלאסיקות, יחד עם עוגת הביסקוויטים, השניצל והפירה וגם הגולדן לאטה שטעמנו שם לראשונה.
אוכל מפתיע בכל פעם. וינונה פוראבר (צילום: רן בירן)
בר היין וינונה פוראבר נפתח רק לפני שלוש וחצי שנים עם שם שלקח השראה מקעקוע של ג'וני דפ (כבר אחרי שהם נפרדו), בניהולה של אותה קבוצת בעלים של הסטריטס, ובהובלתו של השף המוכשר אביתר מלכה, שהביא למקום אוכל מעניין ןיצירתי שמפגיש בין עולמות הפיין לטעמים מקומיים והמטבחים עליהם גדל. אף ארוחה בוינונה לא הרגישה כקודמתה, עם הפתעות כמו סשימי קלמנטינות רענן, ניוקי א-לה רומנה בתרד שחור או קרפ סוזט מהסרטים – האוכל תמיד היה נעים וטעים במיוחד. תפריט היינות המוקפד השתלב בחוויית הארוחה, והוסיף עומק עם יינות ויקבים קטנים ומעניינים מרחבי העולם. >> ברי היין המומלצים בתל אביב
היום אפשר לאכול ממטעמיו של מלכה גם במסעדת רובע א' הכשרה והמוערכת, אבל נתגעגע לייחוד והאווירה של וינונה. עד הסגירה הסופית – גם היא ב-15.11 – יערכו בוינונה פוראבר סרוויסים של פרידה בכיכובן של מנות שהפכו אייקוניות ובהובלת הטבחים שעבדו שם בשנים האחרונות, כך שתהיה פרידה טעימה במיוחד. כנראה שכמו האהבה של ג'וני דפ לווינונה ריידר – שום דבר לא לנצח. וינונה פוראבר, שלמה המלך 2 תל אביב דה סטריטס, המלך ג'ורג' 70 תל אביב
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בר שאפשר לסמוך עליו והים שתמיד מרגיע. העיר שלי יולי אילדיס
יולי אילדיס (צילום: יחסי ציבור)
"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים ממליצים על המקומות האהובים עליהם. והפעם: יולי אילדיס, אמנית רב-תחומית (ומנהלת בוינונה פוראבר!), תציג את עבודותיה בחודש הבא בפסטיבל צבע טרי, אז סחטנו ממנה המלצות על ברים, על להיאבד בסנטר ועל בית ספר לחיים. בונוס: כן, אלי אילדיס ומיקי חיימוביץ' הם ההורים שלה
>> יולי אילדיס, 26, היא אמנית רב תחומית שחיה ופועלת בתל אביב. וכן, היא הבת של מיקי חיימוביץ' ואלי אילדיס, תודה ששאלתם. בחודש הבא היא תציג עבודות בפסטיבל"צבע טרי" (26.5-21.5)שייערך השנה במתחם חברת החשמל הנטוש ברחוב קרמניצקי. עבודותיה של אילדיס עוסקת במפגש של זיכרון ונוסטלגיה עם המציאות העכשווית, והיא עושה שימוש בצילומים מאלבומים משפחתיים ומציבה אותם לצד דימויים מההווה שצילמה וערכה, ומגלה דרכם את הפער בין התפישה הילדית והנוסטלגית למציאות העכשווית.מכירת הכרטיסים כבר החלה
הקניון/מבוך האהוב עליי. אפשר למצוא בו הכל, מצד אחד רשתות גנריות ומצד שני חנויות כל כך ספציפיות שלא תוכלו למצוא בשום במקום אחר (וגם דוכן ירקות מעולה שסגר לי פינה לא פעם). אני שם מאז שאני זוכרת את עצמי. גדלתי ברחוב הנביאים הסמוך, מה שהפך את הסנטר למקום הקבוע להשלמות או סתם שיטוט של אחה"צ פנוי עם אמא. אחד הדברים האהובים עליי בו זה קולנוע לב, ללכת לראות סרט שנוגע בנפש ואז לצאת ולהיאבד קצת בסנטר לפני שיוצאים לעולם זו חוויה שאני ממליצה לכל אחד.
לב לב לב. קולנוע לב, דיזנגוף סנטר (צילום: יח"צ)
2. וינונה פוראבר
בר היין וינונה פוראבר הפך להיות כמו הבית השני שלי. התחלתי לעבוד שם לפני כמעט שלוש שנים והיום אני המנהלת שלו. האוכל של שף אביתר מלכה והשף בפועל דויד סידס פשוט מושלם, והצוות הקטן והמשפחתי נותנים למקום הזה קסם. בואו לבקר. שלמה המלך 2
יש קסם, לא נכחיש. וינונה פוראבר (צילום רן בירן)
3. סילון
הבר השכונתי והאהוב עליי, צמוד לוינונה ותמיד יהיה המקום הקלאסי לדרינק של אחרי משמרת. בר שתמיד אפשר לסמוך עליו, צריך יותר מזה? קינג ג'ורג' 89
חם ושכונתי. הסילון (צילום: יחסי ציבור)
4. הים (והמקטע הספציפי של הטיילת בין יפו העתיקה לדולפינריום)
אי אפשר לחשוב על תל אביב בלי לחשוב על הים, הוא חלק בלתי נפרד מהזהות של העיר הזאת וגם מהזהות שלי. הוא מהווה השראה גדולה עבורי וחלק מרכזי ביצירות שלי בשנים האחרונות, ובקרוב אציג ב"צבע טרי" סדרה של קופסאות אור שמציגות דימויים בהשראת הים וחופשה בים בפרט. כשאני מרגישה שהראש שלי רץ מהר מדי, אני נוסעת באופניים לחלק של הטיילת בין יפו לדולפינריום. יש משהו באוויר המלוח ובמבט על הים שמרגיע ומאזן אותי כל פעם מחדש.
כלבים טובים בעיר טובה. חוף הכלבים הדרומי (צילום: shutterstock)
5. קמפוס אריסון לאמנויות
האמנויות הוא בית הספר שלי, למדתי בו מכיתה א' ועד כיתה ט' וחזרתי אליו לפני שנתיים כמורה לאמנות פלסטית. זה מקום מיוחד במינו שבו הכרתי חברים שמלווים אותי עד היום, שבו הזהות שלי התהוותה והבנתי שאמנות היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. כבוגרת שגם מלמדת בבית הספר, יש לי את היכולת לראות כמה לבית הספר הזה יש פוטנציאל להקנות לילדים ידע רחב ורגישות גבוהה שניתן להעביר רק דרך חינוך לאמנויות מגיל צעיר. לויד ג'ורג' 2
עד מתי עבודות בכיכר רבין. אחד המקומות שאני הכי מתגעגעת אליהם הוא כיכר רבין. היא הפכה לאתר בנייה רועש ומבולגן לפני יותר מדי זמן והיא חסרה לי. יש לה תפקיד חשוב בזהות של תל אביב וההתעצבות שלה: ההיסטוריה שלה, ההפגנות שעברו משם לקפלן או להבימה וימי הזיכרון וערבי העצמאות שלא נראים אותו דבר בלעדיה. אפשר אותה בחזרה כבר?
איזה בלאגן. בניין העירייה על רקע עבודות הרק"ל בכיכר רבין (צילום: אלכסי רוזנפלד/גטי אימג'ס)
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב? פצ'ה קוצ'ה. ערב שבכל שנה מחדש פותח את הראש והלב ומפתיע אותי, וגם הפך עם השנים לבילוי משפחתי קבוע.
פצ'ה קוצ'ה בהיכל התרבות, 2024 (צילום: חיים יפים ברבלט)
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה? הסדרה סיילו באפל TV+ (המבוססת על סדרת הספרים של יו האווי). הסדרה מתרחשת בעתיד דיסטופי שבו קהילה של כ-10,000 איש מתגוררת במבנה תת קרקעי רב קומות. היחסים המורכבים שבסדרה בין השכבות השונות בחברה והשאלות הקיומיות לגבי העולם שבחוץ מהדהדות בעיניי את המצב שלנו בארץ, ויכולות ללמד אותנו דבר או שניים על ההתנהלות של חברה מורכבת שנמצאת בתוך סיר לחץ שיכול להתפוצץ בכל רגע.
לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה? למשפחות החטופים ולחוות החופש.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע? חד משמעית איתמר שמשוני. זכיתי לעבוד עם איתמר במסגרתהפרויקט שלו "עיר מפעל", ולהגיע לכל קצוות הארץ עם סדנאות אמנות למפונים ואפילו ליצור תערוכה מיוחדת עם מפוני קיבוץ רעים. איתמר תמיד רואה את המקומות שבהם צריך להפיץ אור ומוצא את הדרך להגיע אליהם ולהביא איתו הר של דמיון, יצירתיות ואנושיות. ממליצה מאוד לעקוב אחריו ואחרי הפרויקט "עיר מפעל" כדי לראות וגם לקחת חלק בקסם הזה.
איתמר שושני, "עיר מפעל" (צילום: עוז מועלם)
מה יהיה? אולי זה קלישאתי, אבל אני עדיין מאמינה שזה תלוי בנו, ביכולת שלנו לראות ולדמיין עתיד טוב יותר ולפעול כדי לגרום לו להתממש.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
דנה לי ברמן בדרך למסעדה חדשה בנחלת בנימין. ועוד חדשות אוכל
באה בטבעי. דנה לי ברמן (צילום אורן שלו)
עדכונים לקראת שובם של שניים מהשפים האהובים עלינו, פתרון זול לנשנוש ערב ודרינק באבן גבירול, ערב עם הבנרו, קרולינה ריפר ושאר מפלצות חריפות שיהרסו לכם את החיך ולקינוח גלידת עוגת גזר עם קרוטוני עוגת גזר בחמאה מזוקקת, כי צריך להרגיע את השריפה. אם זה טעים וזה קורה בתל אביב, זה כנראה ברשימה הזו
בעדכון החדשות הטעימות של השבוע יש המון המון תחושות, לפעמים סותרות. אנחנו נלהבים לקראת שובם של דנה לי ברמן וחמודי אבולעפיה, מתים על פתיחת הצהריים של התאילנדית האהובה, מתפתים לטעום מערב המנות החריפות של וינונה פוראבר ומקווים להרגיע את השריפה עם גלידת עוגת גזר – כן, מה שקראתם. יש המון מה לאכול בעיר, ואנחנו שולחים אתכם עם המזלגות שלופים. תספרו לנו אח"כ מה היה הכי טעים, אנחנו בדיוק התחלנו אוזמפיק.
תמיד יש מקום לעוד מקום איטלקי, במיוחד אם הוא של דנה לי ברמן. השפית המוכשרת, שסגרה את הבר־מסעדה "גן השקמים" בתום שישה חודשי פעילות בלבד, חוזרת למרכז הבמה במקום חדש שייפתח אחרי פסח ב – איך לא – נחלת בנימין. בשלב שני מתכננת ברמן לפתוח מקום נוסף בקיבוץ מעלה החמישה שבו היא מתגוררת, כי גם לשכנים מגיע. מלוא הפרטים בקרוב.
שוב איתנו. דנה לי ברמן (צילום איתן וקסמן)
שובה של הפיתה | חמודי אבולעפיה
שף חמודי אבולעפיה חוזר לרחוב זבולון, המקום שבו הכול התחיל. בקרוב הוא מתכנן לפתוח שוב את החלון בחלל שהיה פעם דלידה ולהגיש פיתות מורכבות בדקדקנות, כשכל ביס הוא עולם ומלואו של טעמים. אם לסמוך על האינסטגרם, אפשר להתחיל לפתח תיאבון לפיתה צלע עגל ועוד הפתעות שהוא מתכנן. הפתיחה בקרוב מאוד ונעדכן.
מזוכיסטים קולינריים, זה בשבילכם: תוך כדיפתיחת מסעדת רובע א'מוצא שף אביתר מלכה זמן לשחק בפלפלים של תחילת העונה. יחד עם השף בפועל דויד סידס משיק מלכה שבוע חריף אש, שבו הבנרו, קרולינה ריפר ושאר מלאכי שרת מופרעים מערבה יהפכו למנות חורכות בהשראת מטבחים מהעולם. לדוגמה: כגון שרימפס מהים התיכון בטיגון עמוק עם איולי הבנרו וליים (92 ש"ח), סום טאם קריספי קלמרי (106 ש"ח) ופסטה קלברזית – פסטה מתוצרת בית עם סרדינים וחריף כמו בדרום איטליה (82 ש"ח). ליד יוגשו יינות מיקבי טוליפ ומאיה שינסו לכבות את הלהבה. שלמה המלך 2, ראשון-שבת (30.3-5.4) מ-18:00
תרצה משהו צונן כדי להרגיע את הפה? ווינונה פוראבר (צילום רן בירן)
הפסקת צוהריים בתאילנד | קאב קם
לכבוד האביב ושעון הקיץ שיבוא עלינו לטובה, קאב קם חוזר לפעול בצוהריים. לרגל המאורע תפריט האוכל והמחירים עברו ארגון מחדש וכעת הם מתאימים יותר לאמצע היום. לדוגמה: מיאנג פלה – נתחי לברק בחסה אייסברג עם למון גראס, קשיו ותמרינדי (28 ש״ח ליחידה), לביבות שרימפס איקוניות עם רוטב צ׳ילי מתוק מתוצרת בית (38 ש״ח) ופאד סיאייו גאי – אטריות אורז טריות מוקפצות עם עוף, בצל ירוק, קנה ונבטים ברוטב סויה שחורה (86 ש״ח). אם אין לחץ לחזור לעבודה, תפריט האלכוהול זוכה ל-20 אחוז הנחה, ורק פוט מסאז' חסר לפינוק המושלם. לינקולן 11, מיום שני (31.3), 12:00-15:00,להזמנות
יופי של הרגל. קאב קם (צילום תמוז רחמן)
ערב חדש (וזול) | טימותי
בית הקפה בצפון אבן גבירול מתגייס לטובת הלקוחות, מאריך את שעות הפתיחה וחותך מחירים. "לא פתחנו בגלל הרכבת הקלה אבל אי אפשר לחכות יותר. מגיע לקהל משהו קליל ולא מחייב מבלי לקרוע את הכיס", אומר הבעלים שף אריק דרחני, שיצר עבור שעות הערב והלילה תפריט קטן ונגיש. באגף האלכוהול בולט תמחור ברוח הניינטיז – בירה ב-21 ש"ח ויין מ-19 ש"ח לכוס ומ-55 ש"ח לקנקן, ולידו מנות קטנות במחיר קטן – צלחת גבינות/נקניקים (68/72 ש"ח), ברוסקטת השף (19 ש"ח, 3 ב-50 ש"ח), סלט קיסר וסלט עלים (26 ש"ח) ודאבל קראסט (פניני) משוכללים במילוי סלמי אמנטל, פולנטה ועוד (28/52 ש"ח). אבן גבירול 187, ראשון-חמישי 18:00-23:00
עודף מ-100. טימותי (צילום Socialmedia_greenhouse)
סיבה למסיבה | קפה קסטל
קפה קסטל, מוסד קולינרי אהוב ומקום מפגש לתושבי האזור, מציין 11 שנות פעילות ואינספור כוסות קפה ואורחים מרוצים. באירוע הקהילתי, שפתוח גם למי שאינו גר בסביבה, תפגשו דוכני מכירה מקומיים, טעימות אלכוהול, מוזיקה חיה והפתעות וגם מבצע 1+1 על כל משקאות הקפה. מזל טוב מאיתנו ואיחולים לסיום מהיר של החפירות ברחוב. אבן גבירול 151, שישי (28.3), 9:00-14:00
כבר בן 11. קפה קסטל (צילום דניאל באס)
מחוץ לעיר
אושפלואו | בני ברק
אם קרה ובשל פניה לא מובנת בחיים הזדמנתם לאזור קניון איילון פינת בני ברק, שימו לב לאושפלואו – בר אוכל אוזבקי, ואח למסעדת סמרקנד הוותיקה. בחלל מרווח ומעוצב יגישו לכם את כל החשודים המיידיים – דושפרה מטוגנים ובמרק, מנטי שמנמנים במילוי בשר בקר ושומן כבש, בחש, גוז'גיז'ה וכמובן אושפלואו רך ומתמסר בבישול ארוך. המנות נדיבות מאד, המחירים סבירים והשירות מתוקתק, כל מה שאפשר לקוות לו בארוחה זריזה. לאחרונה נוסף למסעדה חדר פרטי לאירועים קטנים, על כל שמחה שלא תבוא. ששת הימים 4, בני ברק, 077-9800448
אוזבקי או בוכרי, העיקר שטעים. אושפלואו (צילום דויד מויאל)
דולצ'ה מילה | סביון
מסעדת מילה מתחדשת בג'לטריה, גלידריה עונתית ופטיסרי שמוביל שף יהונתן שרביט, תוספת מבורכת למסעדה המצליחה שלו. תמצאו כאן גלידה בטעמים לא שגרתיים, למשל גלידת עוגת גזר עם קרוטוני עוגת גזר בחמאה מזוקקת, וקינוחים איטלקיים מפנקים כגון טארט פיסטוק ופירות יער עם פנקוטה פיסטוק, פאי לימון עם קולי פירות אדומים, טראפלס, עוגיות וגם קפה. מתחם G , השקמה 1, סביון, ראשון-חמישי 08:00-22:00, שישי 08:00-14:30, שבת סגור
דולצ'ה מילה (צילום גיל אבירם)
סדנת בישול טורקי | רעננה
טורקיה כבר הרבה פחות אטרקטיבית מאשר בעבר, אבל מה לעשות שהמטבח הטורקי הוא עדיין אחד הטובים בעולם. שף למי ניפוסי, יליד טורקיה עם שורשים משפחתיים בני מאות שנים, עורך סדנת בישול טורקי שתיפתח בפוקאצ'ות מהטאבון, ירקות ואנטיפסטי ותמשיך לבישול משותף של צ'י קופטה, לחמג'ון, אדנה קבב ועוד מנות דגל נהדרות, עד לארוחה המיוחלת. עד שמשהו ישתנה עם משטר ארדואן (היי, זה לא כזה רחוק כמו שחששנו), זה הכי קרוב שאפשר להגיע למנעמי איסטנבול. 410 ש"ח ליחיד, 800 ש"ח לזוג. מעדנא, הסדנה 2, רעננה, ראשון (30.3) מ-18:00, להזמנות 077-9924300
מסביב לעולם ב-30 ש"ח, שעת תה במחיר שפוי ועוד חדשות אוכל
כן נו, גם הם מציעים עכשיו פתיחת שולחן. בנדיקט. (צילום: גל קלדרון)
רשת בתי הקפה עלמה מציעים שעת תה בפחות מ-80 ש"ח, בנדיקט מציעים מנות מרחבי העולם ב-30 ש"ח, מסעדת LOFT במלון דה ג'ורג' הופכים ליפנים לחודש אחד והמבורגר חדש הגיע לנמל תל אביב. אם זה טעים וזה קורה בעיר, זה כנראה ברשימה הזו
שבוע נוסף נפתח בתל אביב הרעבה, וסצינת האוכל לא מפסיקה לנוע. המבורגר ירושלמי היגר העירה, מסעדת המלון הופכת יפנית, קוקטיילים עם תפוזים נמזגים בשפע ויש מנה בשם "מגדל בבל" בבנדיקט עכשיו. אל דאגה, אנחנו פה לעזור לכם להתמודד עם השינויים ולהבין את כל הכאוס. שיהיה בתיאבון
איוו החלה את דרכה כקצבייה ירושלמית, שם צברה לעצמה שם ומעמד מכובד, עד שלפני כמה שנים הגיעה לשוק הנמל בתל אביב. בחודשים האחרונים התרחבה איוו לדוכן סטייקים והמבורגר מצומצם אך מהודק, ומכיוון שמדובר בבשר של קצבייה, מה שאומר טרי, אין צורך בתוספות ודאווינים מיותרים, וניתן למצוא בדוכן מנות מהנות בדמותן של שיפוד פלאנק סטייק (98 ש"ח) לו ניתן לשדך סלט חסה ברוטב קיסר או צ'יפס שמטגנים במקום בתוספת 6 ש"ח, או המבורגר (69 ש"ח, עם צ'יפס 82 ש"ח) שקציצתו מורכבת מהנתחים שמוצעים באותו היום – מה שמבטיח טריות, עסיסיות וביס בשרי הגון. איוו סטייק אנד בורגר, שוק הנמל, האנגר 12. ראשון: 9:00-16:00, שני עד חמישי בין 9:00-18:00, שישי 7:00-15:00, שבת 9:00-17:00
המבורגר חדש בעיר. איוו סטייק אנד בורגר. צילום: מתוך עמוד הוולט של המסעדה
יפנים לחודש | LOFT בג'ורג'
במהלך חודש פברואר השף ניצן רז מוביל במסעדת LOFT שבמלון ג'ורג' תפריט יפני חדש, לצד תפריט סאקה ייחודי שהותאם במיוחד למנות. התפריט צפוי להשתנות לאורך החודש, ומציג שילוב מסקרן בין מטבח יפני קלאסי למודרני. בין המנות לדוגמא ניתן למצוא צלחת סשימי מרעננת עם שני סוגי דגים, פיצה יפנית, מרק אודון עשיר עם ציר דאשי, ברוקומיני, בקצ'וי וסלמון, סלט קלאמרי חם, דג שלם מטוגן במרקם קריספי ועוד. בסיום תתפנקו עם קינוחים אלגנטיים כמו שרק ביפן יודעים להרכיב – פנה קוטה יוזו עם שבבי קוקוס, גלידת גרין טי ומוצ'י במילוי ליצ'י וקוקוס. מחירי המנות: 84-114 ש"ח. פתוח לקהל הרחב בשעות הצהריים בהזמנה מראש. ישראל טל 5
הופכים ליפנים. LOFT בג׳ורג׳. (צילום: מאי קשטן)
פברואר סומלייה | וינונה פוראבר
אנשי וינונה פוראבר אביתר מלכה ויונתן גרינברג ביקשו מאנשי יין מקומיים להשתלט לערב אחד על בר היין, ולהגיש את היין שהם הכי אוהבים לצד האוכל של המקום. הערב (10.2), למשל, יגיע הסומלייה אביתר ברעם (מסעדת פרדס), אוהב יין אמיתי שבוחר לרוב יינות לא מוכרים ופחות שגרתיים, כל שבוודאות יהיה מעניין.בשבוע הבא (17.2) תגיע הסומלייה נועה אבן ממסעדת &מושיק, שהחיבור שלה ליין ולאוכל עילי מרתק ומעשיר את חווית האכילה, ובשבוע האחרון (24.2) ייתארח ניצן גרנות, הסומלייה ומנהל תחום האירוח של מסעדת קלארו, שדוגל בחיבור בין עולם ישן וקלאסי לחדש ונועז. שלמה המלך 2, 03-677-7211
יין מסתובב. וינונה פור אבר. (צילום: רן בירן)
מנות עולמיות ב-30 ש"ח | בנדיקט
יוקר המחייה מאיים להכריע את כולנו, ובבנדיקט יודעים שפנקייקים הם מוצר צריכה בסיסי. בקבוצת המסעדות יגישו, החל מהשעה 17:00 ועד שעות הלילה, מנות מהנות מרחבי העולם, כאשר כל מנה עולה 30 ש"ח. פנקייק של סמאש בורגר אמריקאי, נגיסי תהדיג פריכים מהמטבח הפרסי, סקורדליה תפוחי אדמה יוונית, פולנטינה איטלקית, צלעות תירס ברוטב צ'יפוטלה מעושן, פנקייק סלמון קרים צ'יז, וריאציה על מנת הסביח העיראקית בשם "מגדל בבל", ולקינוח – פנקייקים כמובן! והכל ב-30 ש"ח למנה, בלי אותיות קטנות. רוטשילד 29 | בן יהודה 171 | שרונה מרקט
איזהו המגדל. בנדיקט. (צילום: גל קלדרון)
סוף עונת התפוזים | לונל
לקראת ט"ו בשבט מארחים בבר-מסעדה השמח של רבייעית פלורנטין שני ערבים משכרים במיוחד. בתכנית קוקטיילים מבית וודקה קטל וואן בשילוב הדרים מיוחדים של משק אלון המקומי (ליים מאייר, פינגר ליים, קלמנטינות אודם, ברגמוט ועוד). מי שירקחו וישקשקו את הקוקטיילים הן המיקסולוגיות ג'וליאן בלה רובינס וקורי לויס, זוכות תחרות הברמנים וורלד קלאס ישראל. השף ינון אלעל יכין ספיישלים בהתאם וצפוי להיות שמח. ימי שלישי ה18.2 וה25.2, כאשר יש האפי אוור בין 18:00-19:00 שכולל 30% הנחה על הכל. אברבנאל 72, להזמנות: 077-9800-339
ככה פשוט, ככה טוב. לונל (צילום: איתמר גינזבורג)
שעת תה | עלמה
בית הקפה מבית לנדוור, שמחזיק שני סניפים בעירנו (כולל אחד מקסים ופורח בגן מאיר), מתחדש בשעת תה שלא תבייש את מלכת אנגליה. בסדר נו, מלך. כל יום החל מהשעה 16:00, לכל שולחן מוצעים תיונים מיוחדים מבית ויסוצקי, יחד עם מגש תלת קומתי שעלו פטיפורים מוקפדים, כריכונים לפי מיטב המסורת וסקונס פריכים. ביחס לשעות תה אחרות המחיר סביר (79 ש"ח לאדם), ובמהלך פברואר תיערך הגרלה שכוללת כרטיס טיסה זוגי ללונדון. שווה לשתות תה, גם ככה קפוא עכשיו. כל יום החל מהשעה 16:00, גן מאיר | שבזי 55
שעת תה בקפה עלמה. (צילום: אמיר ברוך)
שיפוצים ולאונג' חדש | קפה פופולר
אל דאגה! אם תעברו בקרוב ליד קפה פופולר אין מה לחשוש שהמקום נסגר – הוא רק בשיפוצים. זאת לקראת שינוי מבני שעתידה המסעדה לעבור,לאור השינויים הצפויים עם תחילת עבודות הרכבת הקלה במקטע שבין רחוב דיזנגוף לרחוב בן יהודה. מה שאומר שלא יהיה ניתן יותר להיכנס למסעדה מרחוב ארלוזורוב, אבל אנחנו עומדים לקבל לאונג' חדש וסקסי שיושק בתחילת אפריל, והכניסה אליו תהיה מרחוב דיזנגוף. תתחממו מעכשיו.
מרגישים מהתמונה את הקראנץ'. סיגר בשר בקפה פופולר (צילום: אמיר מנחם)
פסטיבל מהחממה לצלחת
פסטיבל "מהחממה לצלחת", שמובילות המועצות האזוריות ערבה תיכונה והערבה הדרומית, יציין את שנתו החמישית השנה באירוע שעושה הרבה כבוד לחקלאות ולתוצרת המקומיים. השנה יתפרס הפסטיבל על פני 170 קילומטרים של טעמים, ריחות וחוויות, ממושב עידן שבצפון ועד קיבוץ אילות שבדרום (כן, זה אומר שצריך לצאת מתל אביב) ויציע מגוון רחב של חוויות קולינריות – יגיעו לבשל: איתיאלה הייט, הלל גרדי, רז רהב, יריב איתני, יונתן דהן, אוהד לוי, רוברט ביטון, ינון בארי ועוד. יסבירו וידריכו – המנהל הקולינרי של הפסטיבל דוד קישקה, מתכונאית האוכל אפרת ליכטנשטט ונוספים. הפסטיבל יתקיים בסוף השבוע הבא בין ה20.2-22.2להרשמה ולפרטים נוספים
זה מהחממה? שף יונתן דהן. צילום: אפרת פרנקנשטיין
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
הרחוב הכי כיפי ובר היין הכי טעעעעעעים. זאת העיר של גיל כהן
גיל כהן (צילום: עמית אברג'יל)
"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים ממליצים על המקומות האהובים עליהם. והפעם: גיל כהן חזר מצילומים לסרט עם דסטין הופמן וז'אן רנו ישר לבמת הקאמרי עם "דור הוואי", בדיוק בזמן כדי להפציץ אותנו בהמלצות אופטימיות על עשייה טובה, אנשים טובים ואווירה טובה (וגם על מנה של טרטר וכרישה, שמתברר שאינה הנקבה של הכריש)
>> השחקן גיל כהן הוא היוצר של המופע "דור הוואי", קומדיה מוזיקלית סאטירית שעוסקת בדור ה-Y שנולד באייטיז וגדל אל תוך בלבול המוח שהוא המציאות. המופע רץ בהצלחה כבר ארבע שנים וחוזר לתיאטרון הקאמרי בחודשים הבאים (פרטים, תאריכים וכרטיסים כאן). בחודש שעבר חזר כהן מהצילומים לסרט הקנדי "Tuner" בו השתתף לצידם של דסטין הופמן, ליאו וודל, ז'אן רנו וליאור רז. בואו לגעת באבק הכוכבים.
נהיה רחוב כיפי כל כך. לאחרונה עברנו אשתי ואני לגור באזור וגילינו את הרחוב מחדש. כל כך הרבה ברים, בתי קפה ומסעדות שוות, ובאופן כללי זה רחוב שממש מצדיק את ההוויה שהעיר הזאת שואפת להציע. אני ואחד משותפיי לכתיבה, מתיאס נייבלט, שהוא גם קולנוען מוכשר בטירוף וגם לוחם במילואים שנלחם השנה הרבה יותר מדי לטעמי, עובדים בימים אלו על סרט קומדיה על מילואימניקים במלחמה בשם "גיבורים בעם", ובאחת הפעמים שישבנו לכתוב באחד מבתי הקפה בנחלה הסתכלנו על העוברים ושבים, ראינו את הפסיפס של החברה הישראלית שעוברת שם – חיילים ודתיים, פריפריאליים ותל אביביות משופמות, וזה ממש דייק לנו את התמה של הסרט שחשוב לנו להעביר בימים אלה – רק ביחד נצליח לנצח. עד כמה שזה הפך לקלישאה בשנה האחרונה – ככה זה פשוט ונכון.
הלילות הכי טובים של העיר. נחלת בנימין (צילום: נועם רון)
2. גלו סטודיו
זוג חברים מוכשרים שכרו האנגר עצום בדרום פלורנטין ושיפצו לו את החיים, כשהם הפכו חצי ממנו לבית שלהם וחצי ממנו לסטודיו מטורף שכל כולו יצירה ואומנות, Glue Creative Studio. עמית הוא צלם מוכשר והספקתי להצטלם אצלו מספר פעמים, גם סטילס וגם הפקות וידאו מטורפות שיצרנו בסטודיו שלו. שי היא מורה לפיתוח קול הכי טובה בתחום. ויש שם כל מיני סדנאות שעברתי אצלם כמו סדנת AI, כי כולם אוכלים את הראש על השיט הזה. וגם העברתי אצלם את אחת מסדנאות יצירת התוכן ויחסי ציבור שלנו ביחד עם היחצ"נית יובל גרבר. אני באופי שלי מאוד יזם וזה כיף לי שיש מקום שכל כולו אווירה של עשייה ושאני יכול גם ליצור שם באופן חופשי וגם לקבל השראה מיוצרים אחרים מתחומים כל כך מגוונים. אבולעפיה 5
בר יין קטן על קינג ג'ורג' פינת שלמה המלך שבלי קשר לשירות המעולה, האנשים הטובים והעובדה שיש שם כל כך הרבה סטייל (מספיק לקרוא איך הם מתארים את היינות וזה עושה לי חשק לכתוב תסריט על יקב בוטיק) – האוכל שם פשוט כל כך טעעעעעעעים. וואי, פסטה לימון עם פירורי לחם, אני אשמח בבקשה למנה כפולה של הדבר הזה כל בוקר עם הקפה, הטרטר טונה טעים כל כך ואני בכלל עדיין לא בטוח שאני יודע מה זה טרטר וכרישה, אוי אלוהים, אני הייתי בטוח שזאת אשתו של הכריש לא ידעתי שזאת אחת המנות הטעימות בעיר הזאת. שלמה המלך 2
אחת מהפינות הכי טובות בתל אביב. ווינונה פוראבר (צילום רן בירן)
4. שוק לוינסקי
כי גם, בדיוק כמו נחלת בנימין, זה כיף לראות איזורים שלפני כמה שנים היו בעיקר עמוסים וצפופים ברכבים, מונגשים לציבור הרחב, הופכים להיות מרכזים קהילתיים עבור הולכי הרגל, מתמלאים בבתי עסק מסקרנים וטעימים (טעמתם כבר את הרצועות עוף בציפוי קורנפלקס של ג'אנקי בורגר?), חנויות בגדי יד שנייה ובעיקר אווירה שטיפטיפונת מתחילה לתת תמורה למחירים הכל כך מופרכים שאנחנו משלמים על שכר דירה בעיר הפקוקה הזאת.
זוכרים שהיו פה פקקים וצפירות? שוק לוינסקי (צילום: יעל שטוקמן)
5. תיאטרון הקאמרי
"משנת 2019 זה הבית המרכזי שלמופע הבידור שלי, "דור הוואי", שיצרתי יחד עם שותפתי לי מסיקה אוחנה. בכל פעם שאנחנו מגיעים לשם לפני הופעה אני נכנס למעין טראנס כזה של שלווה, מתנתק מתלאות היום יום ומתרכז רגע בקומדיה שכתבתי ובזה שיש לי עכשיו 80 דקות על הבמה, שזאת החובה שלי לקרוע מצחוק את כל מי שבחר בימים הקשים האלה לשים בייביסיטר על הילדים (או העציצים) ולצאת לחיות. בחודש שעבר, במופע הפתיחה של העונה השישית של המופע, באופן סמלי לתקופה, הייתה לנו אזעקה באמצע ההופעה. יצאנו כל הקאסט יחד עם הקהל לחדר המדרגות בסצינה אבסורדית וכעבור 10 דקות חזרנו לבמה. כל כך שמחתי לראות שמאה אחוז מהקהל חזר גם כן, עם חיוכים על הפנים. בכל פעם שאני עולה על הבמה ורואה את הקהל שבוחר לצאת מהבית בימים כאלה כדי לצרוך תרבות וכדי לצחוק – אני מתמלא גאווה בעם שלנו, עם שבאופן קבוע, כנגד כל הסיכויים, בוחר בחיים. שאול המלך 19
הקאמרי זה בית. גיל כהן ב"דור הוואי" (צילום: עמית אברג'יל)
מקום לא אהוב בעיר
בלי קשר לשיפוצים. סתם, יש גם הרבה קשר לשיפוצים (די כבר, תסיימו לבנות, גמרתם עלינו!). אבל באופן כללי רחוב איכסה עם כל כך הרבה פוטנציאל כמו שמורים אומרים על התלמידים שהם לא אוהבים אבל אסור להם להגיד שהם לא אוהבים אותם.
פעם היה פה רחוב. אלנבי (צילום: יעל שטוקמן)
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב? הלכנו לראות אתהמופע "Man Up" של עפר גרינברג המוכשר, שזה מופע שהוא יצור כלאיים של חצי סטנד אפ חצי סיפור על פוסט טראומה בו הוא מצייר בכישרון רב את האימג' של החייל הגיבור שהוא ניסה להיות בשירות ובמילואים, אבל מה לעשות שהוא קצת קלאמזי ומסורבל בצורה שלא מתיישרת עם התדמית של החייל הגיבור הקלאסי שכולנו מכירים ומעריצים. אני חושב שהוא עושה שירות מדהים עבור מדינה שלמה שנמצאת בפוסט טראומה. הוא מצליח להעביר במופע קשת של רגשות – גם לקרוע את הקהל מצחוק וגם לדבר בצורה נונשלנטית על נושאים כאובים שבדרך כלל אנחנו מתקשים לדון בהם באמת כחברה שבלית ברירה, מקדשת את ערך הגבורה.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה? לאחרונה זכיתי לקחת רגע פסק זמן מאווירת המלחמה ולטוס לצלם סרט בטורונטו. מדובר במותחן פשע בשם "Tuner" של הבמאי זוכה האוסקר דניאל רוהר. הגענו לשם שלושה שחקנים ישראלים – אני, ליאור רז וניסן סקירא. מעבר לאהבה העצומה שקיבלנו שם, גם ברמה האישית אבל גם מעצם היותנו ישראלים, הפרויקט הזה פתח לי את הראש ונתן לי ים של השראה ותקווה לעתיד טוב יותר. עתיד של הגשמת חלומות. לשחק בסרט הוליוודי עם כוכבים כמו דסטין הופמן וז'אן רנו זה חלום שבתור ילד חולמני עם תלתלים מאשקלון לא חשבתי שיש לי זכות לחלום. עד כמה שזה אגואיסטי, בין כל הטרלול של המלחמה, אני מתעקש להמשיך לחיות, להמשיך לצחוק, להמשיך להצחיק – להמשיך לחלום. אני חושב שזאת החובה שלנו, פשוט להמשיך בעשייה. בעיניי – לחיות ולחלום זאת התרופת נגד הכי טובה לטרור והתשובה הכי טובה לכל מי שרוצה שניכחד.
לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה? אני מתנדב כבר 6 שנים בבית החולים לחיות בר שממוקם בספארי ברמת גן/ חיות בר זאת אהבה ענקית שיש לי ומעבר לזה שמאוד כיף לי לטפל בחיות בר ולהפתעות שיש לי cכל שבוע כשאני זוכה להכיר ציפורים חדשות וכל מיני יונקים נדירים שבחיים לא הייתי זוכה לראות אם לא הייתי מתנדב שם (מישהו שמע פעם על סמור משוייש?), אני חושב שזה ממש חשוב לוודא שאנחנו כל הזמן משקיעים מאמצים כדי לשמור על הטבע הישראלי וחיות הבר שלנו כי בסופו של דבר איזון אקולוגי ושרשרת המזון זה דבר אמיתי. כל חיה שנכחדת פה משפיעה עלינו באופן ישיר בין אם אכפת לנו או לא.
לכבוד יום האדיבות שחל היום, נשמח לשתף אתכם בסיפור יוצא דופן על אדיבות ואמפתיה.אנו מאחלים לכולנו להיות קצת יותר טובים,…
לכל חובבי החיות או סתם חובבי האנושות – אני ממליץ מאוד גם אם אין לכם יכולת להתנדב, לפחות לתרום להעלאת המודעות לבעיות אקולוגיות ודרכים נכונות להתנהל מולם בקרב הסובבים אתכם כמו – האכלת חתולי רחוב רק בגובה כדי לא לפגוע בקיפודים, חיות בר מקומן בבר וחיות מחמד מקומן בבית או שאסור לגעת בעופרים שרואים בטבע כי אמא שלהם נמצאת רוב הזמן באיזור, זה לא במבי פה. לפני המלחמה גם צילמנו שם ואני ואחד משותפיי, מיכאלי גבעתי, פרוייקט בשם "ווילדלייף"' קומדיה מטורפת בבימויו של עודד רז שעוסקת בדיוק בנושאים האלה. בקרוב ננסה להביא את האידיאולוגיה שלנו למרכז המסך בצורה קצת יותר מצחיקה ונגישה לציבור.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע? אם אני מנסה להיות אובייקטיבי, אז חד משמעית אשתי היקרה והיפה מכל. מעיין היא ארט דיירקטורית והבן אדם הכי יצירתי שפגשתי מימיי ובתחילת המלחמה כאשר כמו מרבית העצמאים התבטלו לה כל העבודות, היא פתחה במיזם בשם "הפרחים ישובו לפרוח", בו היא מעצבת באמצעות פרחים מיובשים שהיא מייבשת ושוזרת בעצמה את מפת ארץ ישראל. זה התחיל באימג' שהיא העלתה לרשתות במטרה להכניס אופטימיות בימים קשים. האימג' שבר את הרשת ופנו אליה עשרות אנשים בבקשה ליצור עבורם את המפה המיוחדת. מאז היא הכינה כבר מאות מפות גם ללקוחות פרטיים וגם עבור צה"ל, יהודים בחו"ל ולצערנו הרב גם עבור חללי מלחמה. היא הגיעה גם לשער של גלובס ובהמשך פיתחה את המיזם והתחילה ליצור תמונות גם של חמסות, קשת בענן ועוד כל מיני סמלים שמסמלים עבור העם שלנו דברים טובים ואופטימיים.תזמינו דחוף לפני שהיא עסוקה מדי.
"הפרחים ישובו לפרוח" (צילום: עמית אברג'יל)
מה יהיה? יהיה טוב. די, אני לא מתכוון לקחת חלק באווירת הפסימיות השוררת כאן בחוגים מסוימים כבר תקופה ובחוסר התקווה שממלא את העיתונים ושיחות הרחוב. אני מאמין לחלוטין שהכי חשוך שנייה לפני שהשמש עולה, ולגמרי מאמין שהילדים והנכדים שלנו יזכו לחיות במדינה חופשית וליברלית ובעיקר בטוחה, כי יותר מדי חיילים אמיצים שלנו נלחמים כרגע בדיוק בשביל המטרה הזאת. בעזרת ה' שעד חנוכה כל החיילים, כוחות הביטחון והחטופים יחזרו הביתה לשלום, בריאים, שלמים וחזקים יותר.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו