>> שרון מולדאבי הוא מוזיקאי, עיתונאי מוזיקה מיתולוגי ויזם. הוא שותף-מייסד ומנכ"ל ג'וזי, אפליקציה חדשה שמביאה לכם מוזיקה מעולה ואיכותית ממיטב האוצרים ומשפיעני המוזיקה, כולל מוזיקאים, די.ג'ייאים, מגישי רדיו איקונים, עיתונאי מוזיקה, אספנים ונברנים וסתם גיקים משוגעים.כדאי לכם נסות את זה כאן.

אם אתם מתגעגעים וכמהים למפגשים במשהו חדש (או בן 50 שנה) שמחד מעולם לא הכרתם ומאידך נשמע כמו פסקול חייכם מכאן ולהבא – ג'וזי צריכה להיות הבית החדש שלכם לגילוי, האזנה, תגובה ושיתוף על מוזיקה

1.
כולם שונאים עכשיו את ספוטיפיי. אני לא. נכון, מוזיקאים רואים מעט מדי מהתמלוגים. אכן, המנכ"ל דניאל אק משקיע בתעשיות ביטחוניות אולי מפוקפקות. אבל ספוטיפיי ממש הצילה ממוות את קריסת ההכנסות ממוזיקה מוקלטת בימי גלגולה הקודם של נאפסטר. וספוטיפיי מוציאה 70 סנט מכל דולר שנכנס על תמלוגים וזכויות יוצרים, שלמצער נגזרים בדרך ממנה לתעשיינים ולא לאמנים. אז לא שונא, ומאד מעריך על החזון והדרך. אבל ספוטיפיי, כאחיותיה, בהחלט מתסכלת אותי.

2.
יש לנו את כל היסטוריית המוזיקה המוקלטת ביד, וזה נפלא. ובכל יום מתווספות עשרות אלפי רצועות מוזיקה חדשות – בלתי ניתן לסינון ולעיכול! מחקרים הוכיחו, תלוי טריטוריה ודמוגרפיה, שבין 10 ל-30 אחוזים מ-825 מיליון משתמשי שירותי הזרמות המוזיקה הרשומים מתוסכלים מחוויות גילוי המוזיקה שלהם.ן; גם אני באחוזים האלה.ההמלצות השונות משעממות, חוזרות על עצמן, ובעיקר – לא עונות לתשוקה לגלות מוזיקה מסעירה באמת. ספוטיפיי מצוינת כשאני יודע מראש מה לחפש, ולא שימושית כשאני מבקש להתחדש.

3.
ג'וזי היא פלטפורמה ראשונה מסוגה, שמחברת ישירות אוהבי מוזיקה למשפיעני מוזיקה, כדי שבמקום המלצות אנונימיות מאלגוריתמים תאגידיים, תקבלי המלצות מנשים בשר ודם שאת מתעניינת בדעתן.בקרוב כל משתמש.ת יוכל לשתף המלצות מוזיקה, וגם בוידאו. ובקרוב חלק מתכני האוצרים שלנו ייסגרו לתשלום.

4.
אם את.ה משתמש.ת במוזיקת סטרימינג בעיקר לצרכי רקע – נהיגה, העסקת הילדים במושב האחורי, ג'וגינג, דיווש וכו' – ג'וזי כנראה לא חיונית לחייך;אם את.ה אוהב.ת מוזיקה נאמן ורגיש ודעתן, אבל טוב לך בעולמך המוכר ולמזלך משוחרר מהצורך הכפייתי לגירויים חדשים באוזניים, ספוטיפיי ומתחרותיה מספיקות ומספקות.אבל אם את.ה מתגעגעים וכמהים למפגשים במשהו חדש או בן חמישים שנה שמחד מעולם לא הכרתם, ומאידך נשמע כמו פסקול חייכם מכאן ולהבא – ג'וזי צריכה להיות הבית החדש שלכם לגילוי, האזנה, תגובה ושיתוף על מוזיקה.

5.
רק התחלנו, יצאנו רשמית משלב הבטא רק ביום ראשון האחרון, ולפנינו המון עבודה ומאמץ ושיפור ותוספות והתרחבות. בואו להיות משתמשים פסיביים, ותכף גם אקטיביים שלנו, כי כבר נאסף מאגר המלצות מופלא מהאוצרות והאוצרים, תרתי משמע, שלנו.

6.
מוזיקאים מקדמים מוזיקה של עצמם בפטריאון, בסאבסטאק ואפילו באונליפאנס, וכמובן בסאונדקלאוד ובמוסדות ותיקים נוספים. אבל מקום שבו מוזיקאים מתוגמלים כראוי על חשיפה לא של המוזיקה שלהם, אלא של אחרים, של מוזיקה שגדלו עליה, מוזיקה שמעניקה להם השראה היום? ג'וזי היא הראשונה שכזו. הרוב המכריע של מוזיקאיות ומוזיקאים הרי מתפרנסים לא מהמוזיקה המקורית שלהם. בהנחה, לא מופרכת, שמוזיקה היא מהדברים שמוזיקאים מתעניינים בהם הכי הרבה ומדברים עליהם הכי הרבה ומתקשרים עליהם הכי הרבה וטוב, למה לא להתפרנס מזה? מוזיקאי\ת? מחכים לך! שף? כדורגלנית? דוגמן? רואת חשבון? נהג? אם יש לכם תשוקה לחלוק את אהבותיכם המוזיקליות, אנחנו מחכים גם לכם.

7.
אני אוהב השוואות יותר ארציות של ג'וזי למרקטפלייס'ז כמו אובר, או גט, או וולט. ג'וזי מחברת בין רעבות ורעבים למוזיקה לאנשים שיודעים לבשל ולהגיש מוזיקה. וג'וזי מחברת בין מי שרוצים לצאת למסעות צליליים חדשים למורות דרך מעולות.כשמשפיען מייצר בסטרימר פלייליסט עם המון האזנות, זה טוב לו לפאן אינגייג'מנט, אבל הוא לא מרוויח מזה כסף, רק הסטרימר. ורשתות חברתיות מעדיפות שמוזיקאיות תעלינה תמונות עם בני או בנות הזוג והילדים, או חיות המחמד, מאשר המלצות טהורות על מוזיקה. בג'וזי המוזיקה היא לב הדבר. ומרבית ההכנסות הולכות לאוצרים ולמשתפים, לא לפלטפורמה.

8.
ולסיום, הנה שלושים ואחת הסיבות הכי טובותלהוריד אותנו כבר עכשיו לנייד שלכם, אולקבל אותנו בווב:יואב קוטנר, טל פרידמן, עידן אלתרמן, שאנן סטריט, דלית עופר, מיכל אסולין, חמי רודנר, רענן שקד, ערן צור, קוואמי, דויד פרץ, אתי רומנו, אורי משגב, שרון קנטור, קובי פרחי, ירדן עזיזי, עינב שיף, שחר אמאנו, ניב הדס, דני תובל, אהל עדן, אורי וינוקור, לה ביטונאז', אפי ליפשיץ, מיכל רוז, תומר גרשנמן ומתן שרון (גילוי נאות: סגן עורך טיים אאוט), אופיר סגל, סער גמזו, ישראל רוט ואני מחכים לך עם המלצות בלעדיות. הכי אישיות שלנו להכי אישי שלך.
תודה מראש על תשומות העיניים והאוזניים והלב שלך.

• טור אישי
• ❤ תרבות
• מוזיקה
• המלצות
• חדשות מוזיקה
• שרון מולדאבי
• יואב קוטנר

• ❤ תרבות
• חדשות מוזיקה
• קואצ'לה

להקת הבריטפופ (הו, כמה הם שנאו את הכינוי הזה) Pulp היתה אחת מהיותר מתוחכמות של הז'אנר. בשנות ה-90 הם אולי הוצמדו לאואזיס ובלר, אבל עם וותק של 15 שנה לפני הפריצה והסרקזם של ג'ארוויס קוקר, הצליחו לסלול להם דרך משלהם, לפחות עד שהתפרקו ב-2002. אבל כמו שאנחנו יודעים, שום סוף של להקה הוא לא סופי עד הסולן מת, וגם אז לא בטוח. היום (ה') יצא שיר חדש של פאלפ, "Spike Island", שהוא סינגל ראשון מתוך אלבום חדש, הראשון שיוצא מאז We Love Life ב-2001.

>>הפלישה האמריקאית: גרסה בריטית ל-"סאטרדיי נייט לייב" תנחת ב-2026

מאז שהתפרקו התאחדה הלהקה פעמיים: בפעם הראשונה ב-2013 עבור סיבוב הופעות אירופאי שהוליד סינגל אחד חדש-ישן, אבל לא המשיך בשום צורה; אך הפעם השנייה, בסיבוב הופעות מ-2023, כבר נולד משהו חדש באמת – החשק לחזור. "ניגנו שיר חדש אחד לקראת סוף סיבוב ההופעות, ואף אחד לא זרק עלינו דברים או עזב לקנות משקה", סיפר היום קוקר לרדיו BBC6, "אז פשוט חשבנו שנמשיך ונראה מה אנחנו יכולים להעלות". מה שהם העלו זה "More", שיהיה אלבומם הראשון מזה כמעט 25 שנה, ואלבומם השמיני בסך הכל. דרך ארוכה מאותה להקת בית ספר שקוקר הקים בסוף שנות ה-70, כשהיה רק בן 15.

פאלפ לא פרסמו את תאריך יציאת האלבום, אבל מכיוון שאיתו יצא סינגל ראשון, אפשר להעריך בזהירות שהאלבום יגיע לקראת סוף הקיץ. הסינגל, שנקרא על שם הופעה מגדירת תקופה עבור דור הבריטפופ שנערכה בספייק איילנד ב-1990, מציג סאונד מאוד פאלפי ווידאו שקוקר יצר בעצמו בעזרת AI, אבל חכו – זה לא שימוש מעצבן בו. למעשה, זה אפילו אחד התרגילים היותר חמודים שראינו בשימוש בקרינג' של AI, ועם מסר מאוד קריטי על אינטליגנציה אנושית וקריצה אוהבת לעטיפת האלבום האייקונית של "Different Class", יצירתם המצליחה ביותר שחוגגת 30 שנה. חגיגה למעריצים, ואולי גם לדור חדש של ילדים בהירים שאוהבים דרמטיות סרקסטית.

• מוזיקה
• חדשות מוזיקה
• בריטפופ
• איחוד

הבלגן התרבותי הכללי ששנת 2024 ניחנה בו לא פסח על תעשיית המוזיקה, ובין שערוריות דביליות לפרשיות מחרידות, היו כמה רגעים שנזכור מהשנה הזו – לטוב או לרע. אלו הרגעים המוזיקלים החשובים, המעניינים וגם קצת המוזרים של השנה האחרונה.

>>הלם, שוק וזעזוע: "משחק הדיונון" היא הסדרה הכי אמיצה בטלוויזיה

הנשים חזרו לשלוט בפופ

סברינה קרפנטר, צ'אפל רואן, סיזה, צ'ארלי XCX, בילי אייליש, ליידי גאגא, דואה ליפה – אין ספק שזו היתה שנת הקאמבק לפסקה של מוזיקה מאת נשים ועבור נשים, וגברים שלא מסתדרים עם זה מוזמנים ללכת לארגז חול בצד ולשחק במכות כמו קדנריק ודרייק.

קנדריק ריסק את דרייק, ואז רקד לו על הקבר

זה כמעט לא נעים עד כמה מכת המחץ שסגרה את הביף בין קנדריק לדרייק היתה אפקטיבית. העולם רקד עם הראפר מקומפטון ש"הם לא כמונו", והקנדי-היהודי נאלץ לשנות כיוון קריירה. אח"כ קנדריק חתם את הסיפור עם מופע הפופ-אאוט החגיגי, איחוד הווסט קואסט, זכיה בספוט הנכסף של הופעת הסופרבול, וקצב הזה – בשנה הבאה הוא צפוי לסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטנאי עם שיר דיס על המזרח התיכון.

הכל בראט

אין שום דבר ברולאאוט של Brat שלא היה פשוט מושלם – המיתוג, הסאונד, האנרגיה המאחדת, הרימיקסים, הלורד, המוזיקה והלב שלנו צ'ארלי XCX. אפשר בבקשה גם בקיץ הבא, כשנוכל לשמוח מדברים?

קאנטרי אפרו-אמריקאי במצעדים

ומעבר לים באמריקה של טראמפ, מהפיכה בעולמות הקאנטרי: שנים אחרי ש"Old Town Road" פרץ שוב את הסכר, האפרו-אמריקאים משתלטים על הקאנטרי החדש, וכהרגלם עושים את זה יותר גרובי. ביונסה שמה כובע קאבוי ועושה קאבר לדולי פרטון, שאבווזיי החזיר את להיט הראפ משנות ה-2000 Tipsy עם הלהיט שובר המצעדים שלו – ואם נוכל להמר לרגע, כנראה שזה העתיד האמריקאי המוזר שכולנו לא חיכינו לנו, אבל יאללה – אם כבר אנחנו פה, לפחות נהנה. כולם להיות טיפסי.

דייב גרוהל מאכזב את כולנו

אנחנו יודעים, אנחנו יודעים, לסמוך על מפורסמים שיהיו אנשים טובים זו טעות. אנחנו באמת יודעים יותר טוב מזה, אבל עם גרוהל באמת האמנו שהוא אדם טוב. אז נכון, לשמחתנו הוא לא חטף מי טו, אלא "רק" בגד באשתו והביא ילדה מחוץ לנשואים – אבל היי, זה הוא שטיפח תדמית משפחתית מתוקה, לא אנחנו. מקווים שהוא חושב טוב טוב על מה שהוא עשה.

טיילר דה קריאייטר מוריד את המסיכה

הדיוויד בואי של הראפ לא מפסיק להשתנות לנגד עיננו, וגם לאלבומו החדש "Chromakopia" הגיע עם דמות, סאונד ועולם חדש. המוטיב היה מסיכות, וההתפשטות הרגשית והאישית שלו באלבום היא מהיצירות היותר נוגעות ומיוחדות של השנה. אל תפסיק להשתנות טיילר, אנחנו אוהבים אותך בדיוק כמו שאתה.

The Last Dinner Party

מי היה מאמין, הרוק לא מת.

פרשת פי דידי

נו טוב, חייבים להתייחס גם לסיפור הכי גדול במוזיקה השנה. בין כל הקונספירציות והשמועות, הפרטים האמיתיים של הפרשה הדוחה הזו טרם התגלו במלואן, ולמרות שאף אחד לא באמת מופתע שפאף דדי הוא קריפ, אף אחד לא יכל לדמיין שהוא השטן עצמו. קשה לדעת איפה תיבת הפנדורה הזו תעצור, ואנחנו מפחדים על כל האמנים האהובים שלנו, שלא נגלה ש הפכו לאייל גולן.

לא הצלחנו להשיג כרטיס לאואזיס

היו הופעות גדולות, היו להיטים גדולים, אבל בסוף הרעש הכי גדול שייצר עולם המוזיקה היה רעש של לחיצות על F5. להקת הרוק הגדולה מהחיים הודיעה כי תתאחד בקיץ הבא – והריצה את ההמונים אל האתרים, ואל הניסיונות לרכוש כרטיסים. הסיפור הגדול באמת יקרה רק בשנה הבאה, אבל שובה של הלהקה הגדולה לתודעה בעזרת האיחוד, ועם השירים הקלאסיים ששבו אל גלי האתר. אבל כבר מעכשיו אנחנו שוב שואלים – מה זה לעזאזל וונדרוול?

דואצ'י עוד תעקוף את כולם

אם האלבום/מיקסטייפ הנהדר של ראפרית האדירה הזו לא זוכה בגראמי אחרי קמפיין ההופעות של החודשים האחרונים, אפשר להפסיק לחלק פרסים. היא הדבר הגדול הבא, אבל לגמרי קורית ממש עכשיו.

כולם אנטישמים

כאילו, גם אנחנו נודה שיש את כל הסיבות לביקורת על יהודים, אבל וואלק הגזמתם.

העונה השנייה של "זורמים" עשתה שיעורי בית

לאטו, די ג'יי חאלד ובמיוחד לודקריס עושים עבודה ממש טובה בלהיכנס לנעליים הגדולות שהשופטים הקודמים השאירו בתכנית הריאליטי-ראפ של נטפליקס, ולמרות שהמתחרים מהעונה הקודמת היו משמעותית טובים יותר, העונה עצמה הרגישה הרבה יותר מהודקת. אורחים מטורפים כולל באסטה ריימס ואמינם וההפקה לא פחדה לנסות דברים חדשים, וכך "זורמים" ביססה את עצמה בתור תחרות השירה היחידה בטלוויזיה שמעודדת ומטפחת יצירות מקוריות. הפורמט עדיין לא מפוענח עד הסוף, אבל כמו כל ריאליטי טוב – זאת תכנית שמגששת את דרכה, עושה התאמות ומפיקה לקחים.

נחשו מי חזר? אמינם. זה אמינם

הילד הלבן הרע של הראפ החליט שהגיע הזמן לסגור מעגל ולהרוג את דמותו של סלים שיידי, אחת ולתמיד. או שאולי לא? לא הצלחנו להבין לגמרי, כי האלבום קונספט שיצא לו לא היה כל כך קונספטואלי, אבל זה בהחלט היה הכי טוב ששמענו ממנו מזה לא מעט שנים. הודיני הפך ללהיט והזכיר שגם אם הוא צריך להיעזר בקצת AI, הוא עדיין יכול להישמע כמו עצמו.

קייטי פרי דווקא לא חוזרת

ניסיון הקאמבק הכושל של השנה כלל כל כך הרבה טעויות ומוזיקה לא טובה עד שבאמת מביך להיזכר – החל מהעבודה עם ד"ר לוק, החלאה שהואשם בתקיפת המוזיקאית קשה, ודרך הניסיון לעשות איתו להיט פמיניסטי(!?), הכל הרגיש כל כך קרינג'י. כנראה שזו היתה הדרך היחידה שלה להפוך שוב לרלוונטית – להפוך לנבל בעל כורחה.

בדיחת התנקשות של טוניישס די

זה כל כך מטופש עד שזה מצחיק: קייל גאס, השותף של ג'ק בלאק ללהקת טוניישס די, עומד על הבמה ומכבה נרות על עוגת יום הולדת. "תביע משאלה קייל", אומר לו בלאק. "אל תפספסו את טראמפ בפעם הבאה". פוו. הבדיחה הדבילית הזו על ניסיון ההתנקשות בטראמפ סיבכה את שני חברי הלהקה, שנאלצו לבטל את המשך סיבוב ההופעות שלהם, ולרגע אף נראו כאילו הם מתפרקים. מאז הבנו שהם רק יצאו לפגרה, שזה מתאים, כי כל הסיפור הזה באמת מפגר.

לינקין פארק חוזרים עם זמרת חדשה

הנה אירוע שלא הופיע בהימורי הבינגו שלנו: להקת הרוק-ראפ של תחילת שנות ה-2000 התקמבקה עם אלבום חדש וסולנית חדשה, 7 שנים לאחר התאבדותו של צ'סטר בנינגטון. ובאופן ממש מפתיע, זה לא היה גרוע. אמילי ארמסטרונג היא נוכחות ווקאלית מרשימה, שגם אם לא מגיעה לעומקים האפלוליים של הסולן המקורי, מביאה צבע אחר ומרענן ללינקין פארק. זה לא יחזיר אותם לתהילה, אבל נחמד לראות שהם ממשיכים הלאה עם אלבום חדש.

סופו של צ'יילדיש גמבינו

תסמכו על דונלד גלובר שירים יצירה מורכבת ומסובכת שאף אחד לא יבין, אבל כולם יכולים להינות ממנה. את סבב הצ"יילדיש גמבינו – פרסונת הראפ שהוא מפתח ב-15 השנים האחרונות – הוא סיים עם "Bando Stone & the New World", פסקול לסרט הרפתקאות פוסט אפוקליפטי שעדיין לא יצא, אבל נהנינו מכל רגע, ונשקר שהבנו הכל.

ליאם פיין מוצא סוף טראגי

עוד קורבן של תעשיית המוזיקה, עוד סיפור שיעשו עליו ביופיק דרמטי ולא ילמדו דבר.

דייב בלאנט לא מצליח להניח את הכוס שלו

הטרנד הדבילי שהכי אהבנו השנה הגיע רגע לפני הסוף – גבר במשקל 250 קילוגרמים ששר על התמכרות הפרומטוזין שלו בדרך הכי מדבקת שיש. וזה נכון שהסיפור הפך לויראלי בזכות הגודל המאסיבי של בלאנט וההופעה בה נראה שהואבאמת לא מצליח להניח את הכוס, אבל אחרי שמתעלמים מהביזאר – זה ממש שיר טוב.

• ❤ תרבות
• מוזיקה
• חדשות מוזיקה
• סיכום 2024

לפני חמש עשרה שנה, כשהייתי בתיכון, היה מספיק שמישהו ינגן בגיטרה את אקורד Dm והייתי יודע – מתחילים לשיר את "Kickapoo" – שיר הפתיחה של הסרט "טניישס די: מפרט הגורל". זהו סרט קאלט שעליו גדלו דורות שלמים של רוקרים צעירים, מטאליסטים, ילדי סנטר וכל מה שביניהם. ועכשיו סימן שאלה גדול עומד בנוגע לעתידם, אם בכלל, בגלל בדיחה אחת גרועה.

>>נזכור את כולן: 10 הסדרות האלה בוטלו מוקדם מדי. אולי תחזירו אותן?

טניישס די ידועים בהומור המופרע שלהם, במיוחד אם ראיתם את הסרט או את הסדרה שהייתה להם ב-HBO, אבל אי אפשר להתכחש לכך שמעבר להומור, זאת הייתה מוזיקה איכותית. היכולות הקוליות של ג'ק בלאק והכישרון המוזיקלי של קייל גאס התחברו לכדי תופעה שחיה כבר מעל לעשרים שנה, מה שהופך אותם לאחת הלהקות הוותיקות ביותר כיום. לאחרונה אולי הזדעזעתם לשמוע שבין הצמד עבר חתול שחור שגרם לג'ק בלאק לבטל את כל הפרויקטים של טניישס די, כולל מסע ההופעות תוך כדי שהוא מתרחש.

לפני שנדבר על איך זה נגמר – בואו נדבר על איך זה התחיל: באמצע שנות השמונים ג'ק בלאק הצטרף ללהקת תיאטרון שנקראת The Actors' Gang Theater Troupe, שבו לגאס היה מוניטין של "המוזיקאי בחבורה". הגיוני בהתחשב בעובדה שהבן אדם סיים את לימודיו בג'וליארד בגיל 13 בלבד. הוא הרגיש מאויים מבלאק ובחודשים הראשונים הם לא כל כך הסתדרו. השניים התחברו על רקע המוזיקה וקייל גאס התחיל ללמד את ג'ק בלאק איך לנגן.

את כל הסיפור הזה תוכלו למצוא בגרסה שונה (אבל דומה) בסרט שלהם. השיר הראשון שכתבו יחד היה "מליסה", על הפרידה של ג'ק בלאק מבת זוגו, ואם אתם מתעקשים להקשיב לשיר הזה, טוב… – אל תגיעו עם ציפיות. אחרי הופעה מוצלחת עם שיר אחד ההצלחה של השניים התחילה לצבור תאוצה עד שקיבלו בשנת 1997 מיני סדרה ב-HBO.

ההצלחה הביאה סרט באורך מלא, "טניישס די: מפרט הגורל", שמספר את סיפור המקור של הלהקה דרך קומדיית סטלנים שכוללת קרב רוק עם השטן בכבודו ובעצמו – דייב גרוהל. סרט הקאלט הפך לתופעה שכל תיכוניסט מכיר והשניים המשיכו להתפתח יחד. הם הוציאו אלבומים והופיעו. לאחרונה החלו מסע הופעות באוסטרליה וניו זילנד שהסתיים קצת מוקדם יותר ממה שהמעריצים קיוו – בגלל הערה אחת של קייל גאס.

במהלך המופע שלהם בסידני, שהתרחש ביום הולדתו של קייל גאס – 14 ביולי – ג'ק בלאק הפתיע את חברו עם רובוט ענק שנושא עוגת יום הולדת ונרות. גאס החליט להפתיע את בלאק עם משאלת יום הולדת מקורית: "אל תפספסו את טראמפ בפעם הבאה", אמר וכיבה את הנרות. וגם את טניישס די.בסרטון מההופעה נראה שבלאק לא ממש יודע איך להגיב ומה לעשות. הוא מרים את הגיטרה ומבצע את קטע הסקסובום המפורסם שלו, שלא דורש ממנו להכביר במילים.

בלאק פרסם מאוחר יותר הבהרה שבה כתב כי הוא "לעולם לא יסכים עם דברי שנאה ואלימות פוליטית בכל צורה שהיא. לאחר הסתכלות מעמיקה, אני לא מרגיש שזה ראוי להמשיך את מסע ההופעות של טניישס די, וכל הפרויקטים שלנו כרגע נמצאים בהמתנה". גאס עצמו פרסם התנצלות שמחק 24 שעות אחר כך.רבים מהמעריצים כעסו על בלאק שמעדיף להציל את קריירת המשחק שלו מאשר לתמוך בחברו שסיפר בדיחה מטופשת ולא הולמת, בעוד שאמריקאים רבים אחרים כועסים על גאס, שאלתר בדיחה בטעם רע בעיתוי מאד לא הולם, רגע אחרי ניסיון ההתנקשות בטראמפ.

אז מה קורה עכשיו? האם זה הסוף של טניישס די? כנראה שלא. באירוע הבכורה של סרטו החדש, "בורדרלנדס", ג'ק בלאק נשאל על העתיד של הלהקה וענה: "אנחנו צריכים הפסקה. כולם צריכים לקחת הפסקה מדי פעם. ואנחנו נחזור". כשנשאל אם דיבר עם קייל גאס מאז ענה: "כן, אנחנו חברים, זה לא השתנה. הדברים האלה לוקחים זמן לפעמים, ואנחנו נחזור כשזה ירגיש נכון".

כמה זמן זה ייקח? מי יודע. זאת לא הפעם הראשונה שאנשים מפורסמים נאלצים לשלם מחיר כבד על פליטות הפה שלהם, אבל זה כן אירוע חריג שבו שתי דמויות מפורסמות ואהובות עושות מעשה לא מוסרי, ועוד לפני שנשמעת הביקורת נגדם (הקהל בסופו של דבר המשיך להריע לשניים, גם אחרי ההערה של גאס) הם הספיקו להתנצל ולהבין שצריך לעצור ולעשות בדק בית. אצלנו כבר שכחו מה זה… נו… איך קוראים לזה? אה, נזכרתי: לקחת אחריות.

• מוזיקה
• חדשות מוזיקה
• פוליטיקלי קורקט
• דונלד טראמפ