Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
המזללה הלטינית לוס ברנינג טאקוס שהתחילה את דרכה כפופ־אפ קולינרי בתדר, סגרה השבוע את הדלתות. לוס ברנינג טאקוס, שמאחוריה עמדו הצמד מיכאל גורביץ' ואיתמר לבינסון, נולדה כמטבח ניסיוני בקיץ 2014 בתדר ובמהרה עברה ללוקיישן קבוע בחזית מועדון הדלי באלנבי. לפני כשבועיים, בעקבות סיום החוזה, הדלי חגג את סגירת המועדון ומעברו ללוקיישן חדש באזור אבן גבירול במסיבה גדולה. "לוס ברנינג טאקוס והדלי היו שכנים וחברים טובים במשך שנה וחצי", מספר לבינסון, "החלטנו שהדבר הכי טוב עבורנו יהיה לצאת יחד איתם".
השותפות הקולינרית המוצלחת בין לבינסון לגורביץ' לא תמשיך. "אני ומיכאל נפרדים כידידים טובים. הוא יפתח את לוס ברנינג טאקוס ממש בקרוב במיקום חדש ואני, לאור התגובות החיוביות, שוקל ברצינות להישאר בתחום המקסיקני. כרגע אין שום דבר קונקרטי לספר עליו".
לוס ברנינג טאקוס. צילום: יולי גורודינסקי
גם מסעדת גיליז של השף גילי ספרמן סגרה את דלתותיה השבוע. המסעדה, שהוקמה בירושלים לפני 27 שנים, התמקמה בנמל תל אביב ב־2003 ובשנה שעברה שינתה לוקיישן לרחוב החשמונאים בעקבות ירידה בכמות הלקוחות. גיליז התפרסמה בעיקר בארוחות הבוקר הגדולות שהציעה עם מגוון מאפים שהוכנו במקום. "השף שבר את עצם הירך, וזה הקש ששבר את גב הגמל באופן סופי", מספר גורם במסעדה. "זו סיטואציה מורכבת", מסכם ספרמן, שסירב להרחיב מעבר לכך.
גיליז. צילום: אנטולי מיכאלו
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
טובי המומחים גויסו כדי ליצור את חוד החנית של המטבח המקסיקני, הלוא הוא אל טאקו. המוחות שמאחורי המזללה המקסיקנית הזאת הם זיו ארליך מבר המסקל הוותיק בפלורנטין, שי דוד ומיכאל סידוב ממקסיקנה ורענן סולומון השותף במשך שני עשורים ביבוא חומרי גלם ממקסיקו תחת המותג טרז פזוס. בתוך מזנון ססגוני, עירוני ותמים למראה ברחוב ירמיהו מותקנות מנות של אוכל רחוב מקסיקני אותנטי, לפרקים בוער מחריפות. במטבח פתוח לעיני הלקוחות מורכבים בזריזות טאקוס, קאסדיות ונאצ'וס שיגרמו גם לטורפים וגם לטבעונים לרייר. בשם המקצוענות הטורטיות עצמן מיוצרות במקום מקמח תירס. תוכלו לכבות את הבערה בפה במרגריטה ליים קפואה או בבירה סן מיגל.
אולם הכניסה של דייגו סאן מאובזר בספות קיר שחורות של ביסטרו, בבר ישיבה, בכיסאות פלסטיק ובמדף ארוך עמוס בליטרים של רוטב סרירצ'ה לצד גלונים של טבסקו ירוק ואדום. בשירותים תוכלו לפגוש את קים ג'ונג איל, ולא במקרה: מסעדת דייגו סאן, שהתמקמה בשולי שוק לוינסקי, מחברת את קוריאה למקסיקו. הערים סאן דייגו ולוס אנגל'ס הפכו למקומות מפגש בין המהגרים הרבים, הנוהרים אל דרום קליפורניה ממקסיקו השכנה, לבין הקהילה הקוריאנית הענפה. המפגש בין סגנונות הבישול יצר קו קולינרי שמייצג בהצלחה בארצות הברית השף רוי צ'וי. זאת ההשראה לייצוג הדו לאומי בתפריט של דייגו סאן. בכל מקרה, אל תיתנו לבודהה ולמזרקת הזן המפכפכת לבלבל אתכם. הטאקוס פה הם מהטובים בעיר.
טאקריה הייתה מהראשונות להבהיר לעיר הזאת כמה הייפ אצור באוכל המקסיקני. המיקום, בקצה לבונטין, קרץ לקהל הבלייני במקום, וכך גם העיצוב שכולל קיר גבוה שעליו כרזות מתעדכנות של הופעות, קונצרטים של רוק ואירועים, ובמרכזו המדונה. מתחת למעטה הקליל והסקסי מתחבא עסק משפחתי של חבורת מקצוענים: המסעדנים יורם וארי ירזין, טל שטרן שמנהל את המקום ואחיו השף שחר שטרן. במטבח הפתוח של טאקריה מרדדים כל הזמן טורטיות עשויות קמח תירס מבצק שהוכן באותו הבוקר, אבל לא מזניחים גם את מנות הבוריטו החביבות כל כך על התל אביבים. נכון שאחת המנות הכי נמכרות כאן היא הבוריטו דג, אבל בזכות המגוון הרחב והמוצלח של האפשרויות, טאקריה היא הגרנד אמורה של טבעוני העיר, שלעולם לא יוצאים מפה בלי לסגור ארוחה בארטיק בוטיק טבעוני.
הבשלנית המוארת מ"מאסטר שף", דליה אלחדף, מנצלת את רגעי התהילה שלה להכרת המטבח הלטיני לקהל המקומי. בטוטומה, המזללה־מסעדה החיננית שפתחה, הסועדים זוכים לנגיסה מתפריט הרחוב הוונצואלי, מארפה (פיתת כיס קטנה עשויה קמח תירס ונטולת גלוטן) ממולאת תבשילי בשר, עוף או ירקות; ומכן מכמה מנות המייצגות את דרום אמריקה. אסור לצאת מכאן בלי לטעום את צ'יפס הבננות מזן פלנטיין. קוקטיילים לטיניים על בסיס רום משרים אווירה אנרגטית בז'אנר הפלרטטנות הדרום אמריקאי. אגב, המקום נקרא על שם העץ הדרום אמריקאי שהקערות במקום עשויות ממנו. ברפובליקת הבננות הטרופית שמתנהלת במחוזותינו, מטבח לטיני מעניק לפחות איזו זריקה הגונה של שמחת חיים.
הפופ אפ המצליח של התדר מהקיץ הפציע פתאום לפני כשנה באלנבי למערכת יחסים מחייבת. מיכאל גורביץ' והשף איתמר לבינסון חיו לא מעט שנים בניו יורק והבינו שהם הולכים להביא את התאווה המקסיקנית לארץ בגרסה הצפון אמריקאית־מגה היפסטרית. החברות של גורביץ' ולבינסון עם בעלי הטאקו טראק בברוקלין הכשירה אותם להכין תירס פלאי חרוך במיונז וחבוי בבלילה מיוחדת, וצ'יקן טאקו. מכאן הם המשיכו בעצמם להכין טאקו פיש ממוסר ים טרי ומנה מקסיקנית של שרימפס. המחירים לגמרי נוחים, ולצד ספייסי מרגריטה ובלדי מריה על בסיס טקילה, אלנבי, עם הפנים לכרמל מרקט, מקבל גישה ברוקלינאית חדשה ושוקקת.
הסוד של צ'אנגוס הוא אוסף מצומצם של מנות שכל אחת מהן היא המאנץ' האולטימטיבי: מנות שנוח לאחוז בידיים, קריספיות מבחוץ ונימוחות ורוויות טעמים מבפנים. טאקוס פויו אסאדו מכיל פרגית על הגריל ופלחי אננס בשילוב מפתיע של מתיקות במנה, ושרימפס דיאבולו לא ישאיר גם חובבי חריפות נינוחים. המיקום של המזללה הזאת (שמעוצבת בסגנון צפון אמריקאי מופגן דווקא) בשדרות וושינגטון בלב שכונת פלורנטין שומר על קהל קבוע של צעירים היפסטרים וטרנדיים שמתנהלים כגרעין קבוע של לקוחות. המחירים בסך הכל נוחים, אבל לא תצליחו לצאת מפה בלי ללגום בירה מהחבית החיונית לצינון החוויה.
