בנטפליקס התקנאו בהצלחה העצומה של "יילוסטון", ומיהרו לייצר סדרה שכאילו נולדה לאלגורית'ם: גברים מסוקסים ומסתוריים מטקסס, בעיות עם החווה המשפחתית והמון המון דרמה רומנטית, כי גם נשים צריכות להקליק. שימו אוכף ותתכוננו לרכיבה
תעשיית הטלוויזיה פועלת לא פעם במגמות – להיט ז'אנריסטי מפתיע צץ, ולפתע כל הערוצים חושבים בבת אחת שסדרת בית חולים מותחת עם רופאים שמתמזמזים זה בדיוק הדבר שהיה חסר להם, ולפתע נראה שהז'אנר הספציפי הזה הוא כל מה שנשאר לראות על המסך. ולפעמים פשוט לוקח להם זמן, למרות שברור שאיפשהו מאחורי הקלעים היה איזה מפיק שאמר "היי רגע, למה שלא נעשה סדרה כמו של ההם?", ואז יוצא מצב שרק 7 שנים אחרי ש"ילוסטון" של פרמאונט פתאום נטפליקס מביאים את התשובה שלהם ללא-תופעה.
>>רף גבוה: "גבינה ממשלתית" היא הקומדיה המקורית שהיינו צריכים
"רנסום קניון" (איזה מזל שלא תרגמו את זה לנקיק הכופר") הוא מערבון בן 10 פרקים שאם אנחנו (והאלגוריתם של נטפליקס) מהמרים נכון, עוד עשוי להפוך לסאגה אינסופית של עונות. יש בו חווה בטקסס עם קאובויז חתיכים שרק מנסים לשמור על אורח חייהם השמרני, ונמצאים במאבק תמידי מול כוחות מבחוץ שמאיימים על הסדר הקיים. כלומר, סדרה שמרנית כמיטב המסורת, והדהוד כמעט מושלם של "ילוסטון", מינוס שחקני הקולנוע. כאן יש להם חתיכים אחרים בפרונט, כולל ג'וש דוהאמל (שאולי מוכר לכם מ"לאס וגאס", ואולי מ"מורשת יופיטר" ואולי מהקליפ ל"Genie in a bottle" משום מה) ומינקה קלי ("אורות ליל שישי", "טיטאנים").
הטוויסט של נטפליקס לז'אנר המערבון הטלנובלי היא שהם שמים הרבה יותר דגש על הרומנטיקה – או במילים אחרות, משולשי אהבה תלת מימדיים. רק קראו את התקציר שמלווה את הסדרה בשירות הסטרימינג, ותבינו לאן הרוח נושבת: "חוואי שהתאלמן נמשך לחברתה הטובה של אשתו המנוחה. האם הוא יצליח למנוע מיריב רומנטי ופיננסי להרוס לו הכול?". כן, הבנתם בדיוק – בינג' קליל וחסר חשיבה שיסחוף אתכם למעשייה סטייל ברידג'רטון, רק בחוות בוקרים מודרנית בטקסס. משהו לכולם ולכולן, שום דבר עם משקל סגולי, ניתוק מוחלט. בשביל זה אנחנו משלמים לנטפליקס.
"רנסום קניון", עכשיו בנטפליקס
