Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

ניקיון פסח

כתבות
אירועים
עסקאות
(איור: יותם פישביין)

איך לסדר את הבית
איך לעשות דברים

איך לסדר את הבית

(איור: יותם פישביין)
(איור: יותם פישביין)

"איך לעשות דברים", הטור האישי של שיר ראובן ובו נצא לחקור כיצד עושים דברים. נגיד, אם אתם רוצים לנקות את הבית בלי להפוך לאמא שלכם, מה תעשו? ובכן

1. לנקות ולהפוך לאמא שלך

הבית מגעיל. נשורת של שגרה שהשארת בדרך אל או מאיפשהו, זבל, רצפה מגורענת במשהו שנפל ואף אחד לא טרח להרים. זה קורה. מה שאף פעם לא קורה זה טקס במשרדי העירייה שבו אומרים לשורה של אנשים: מזל טוב, מעכשיו אתם אנשים מבוגרים ומן הראוי שהבית שלכם יהיה מסודר. לא מסודר שיגרום לאורח לפחד שאם הוא יניח כוס במקום הלא נכון אמא שלכם תמות, אבל מסודר מספיק כדי לא להיראות כאילו מוכרים משם נייס גאיי, רון חולדאי גוזר לכם סרט, נותן ספר ציטטות ואומר "ברוכים הבאים לעולם המבוגרים". לא, זו תחושה חמקמקה שמתעוררת בכל אחד בזמנה, כמו גיל התבגרות שני שבמקום לעשות את בעליו חרמנים על אנשים אחרים הוא עושה אותם חרמנים על פתרונות אחסון.

איך עושים את זה? קודם כל צריך להפוך לאמא שלך. זו חרדה נפוצה להפוך להורה שלך וכמו כל חרדה נפוצה היא כזו כי בעצם מדובר בגורל שבהכרח יתגשם. כולנו נהפוך להורים שלנו, והשלב הראשון הוא להתמסר. כמו במדיטציה – צריך לשתוק מספיק זמן כדי שדאגות היומיום והמחשבות והרגשות יפנו את מקומם לדממה שלווה, ומתחת לדממה השלווה נמצא הבנאדם שלימד אותך לדבר ולאכול ולהשתין. תקשיבו לו. הוא לוחש, "למה יש גרביים בסלון?", "קראתי ב־ynet בריאות שלנשום כל כך הרבה אבק עושה אסטמה" ו"שלחו לי באימייל טיפ איך למתוח את המצעים, אני אעביר לך".

כולנו נהפוך להורים שלנו, והשלב הראשון הוא להתמסר. כמו במדיטציה – צריך לשתוק מספיק זמן כדי שדאגות היומיום והמחשבות והרגשות יפנו את מקומם לדממה שלווה, ומתחת לדממה השלווה נמצא הבנאדם שלימד אותך לדבר ולאכול ולהשתין. תקשיבו לו. הוא לוחש, "למה יש גרביים בסלון?"

2. לסדר ולהפסיק לפחד מהמוות

אם פרויד היה כותב גרפיטי בפלורנטין במקום להמציא את הפסיכואנליזה, הוא היה אומר שהארון הוא התת מודע של החדר. סטטיסטית, לסדר את הארון זו המטלה הדחויה ביותר מבין מטלות הבית (הסטטיסטיקה מבוססת על שכנה ששאלתי, לא לצטט את זה בדוקטורט). מחקרי מקרא עדכניים משערים שחג הפסח הומצא מהדמיון רק כדי שאנשים ייאלצו הלכתית לפתוח את הארון ולזרוק בגדים ישנים. נחש משיל את העור שלו וממשיך הלאה ללחוש דברים מפחידים להארי פוטר, בני אדם משילים את המלתחה שלהם וקוברים אותה במאחורה של הארון כי מה, אולי אני ארצה מתישהו את החולצה הזאת מיום הצופה שלא בכבוד שלי ללבוש כפיג'מה אפילו.

ארון הוא לא פתרון אחסון אלא פתרון אגרנות. למה אנשים אוגרים? גיגול של הדבר העלה תמונות של אוגרים אוכלים גזר, אז נאלץ לנחש. זמן זה מפחיד. היומרה של האנושות לקצוב אותו לשעות ודקות שווה ערך ללהניח קולר על דינוזאור. האם הדינוזאור הזה באמת שלך עכשיו? אתה יכול להגיד לו מה לעשות? לזרוק לו כדור ושהוא יביא? לא אחי. זמן זה כאוס. הוא עובר, אין שום הוכחה לכך שהדברים שקרו אכן קרו למעט הזיכרון, ומי יכול להאמין לו בכלל. אנשים אוהבים ושונאים ורבים ומשלימים ואוכלים ומבזבזים כסף ובוגדים ולובשים את אותה חולצה יום אחרי יום – ואז הם מתים. כל דקה שעוברת נוקשת על הרעיון שבסופו של דבר נמות ונישכח יחד עם כל הדברים היפים שקרו לנו.

מה עושים מול הכאוס הזה? הופכים את הארון למקלט סנטימנטים. אוגרים נעליים וחולצות ותחתונים. הם הוכחה שהזמן עבר והדברים קרו. אבל כדי לסדר את הבית צריך להסתכל לפחד הזה בעיניים. נכון, הכל יעבור. נכון, כולנו נמות. נכון, תפיסת הזמן האנושית היא כלי הישרדותי אבולוציוני שהתודעה פיתחה כדי שנוכל להתרבות כחומר ביולוגי. האם זה אומר שהארון שלי צריך להיות מבולגן? לא. פותחים שקית זבל, מרוקנים אליה כל בגד שלא לבשת עונה ונותנים לנזקקים. מה נזקקים יעשו עם ג'ינס עד הכוס וגרבי ספורט שכתוב עליהם SLUT? זה עניינם.

ברגע שמסיימים לסדר, הטבע נכנס לתוקף ואומר שצריך ללדת. חשוב מאוד לצפות את זה מראש ולא להקשיב לו. הטבע טועה. הטבע מגעיל. ראית פעם קופים אוכלים כינים אחד של השני? זה טבע. ראית פעם כלב מתפלש בקקי על דשא? זה טבע. אפשר להציע לטבע פרס ניחומים ולקנות עציץ

3. לרהט ולעשות סיבוב באיקאה

אדם לא מתבגר בגיל מסוים אלא בפעם הראשונה שהוא רוצה ללכת לאיקאה. איזה מקום. לבתי הבכורה אקרא איקאה, חנות שמוכרת קווי מתאר נקיים לחיים שלך. אני מקנאה במעצבים השבדים הגבוהים כי רק נפש צלולה מאוד יכולה לייצר רהיט מפוסטר כמו ארון הנסוויק. על מה חולם בן אדם שהמציא רהיט כמו שולחן אשקהולמאן? האם הוא פשוט חולם את היום שלו מחדש ומתעורר רענן אחרי שמונה שעות? כנראה. למה אנשים נוסעים להודו כדי לעשות מדיטציה? מה הודים מבינים בשלווה? הרהיט היחיד שהם המציאו כאומה זה לוכד חלומות, והוא עובד רק אם הם חלמו על תשתיות.

4. לסיים לסדר ולא להביא ילדים

חוסר מזל גדול של הקיום האנושי הוא שאי אפשר להגיד "אוקיי, טוב לי ככה, אשמח שדברים יישארו אותו דבר לכל החיים, איפה חותמים?". לסדר את הבית זה להתנהג כאילו אורחים אמורים להגיע, רק בטוב, כלומר בלי שמישהו ידפוק בדלת ויפריע לך לגלול בטלפון בשביל "לנהל שיחה". ברגע שמסיימים לסדר, ברגע שהכל מונח באיזשהו סדר פנימי שנמצא גם בתוכך, הטבע נכנס לתוקף ואומר שכן, יש אורחים, אבל צריך ללדת אותם קודם. חשוב מאוד לצפות את זה מראש ולא להקשיב לו. הטבע טועה. הטבע מגעיל. ראית פעם קופים אוכלים כינים אחד של השני? זה טבע. ראית פעם כלב מתפלש בקקי על דשא? זה טבע. אפשר להציע לטבע פרס ניחומים ולקנות עציץ. זה גם מאוד פותח את החלל.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

"איך לעשות דברים", הטור האישי של שיר ראובן ובו נצא לחקור כיצד עושים דברים. נגיד, אם אתם רוצים לנקות את הבית...

מאתשיר ראובן9 במרץ 2020
סינייה זילברמן. צילום: שלומי יוסף

חסל ולספסל: היוזמה האקולוגית שמשתלטת על ספסלי העיר

חסל ולספסל: היוזמה האקולוגית שמשתלטת על ספסלי העיר

לסיניה זילברמן נמאס לראות ספסלים מגובבים בבגדים משומשים. פרויקט ספסלי הנתינה שלה, בתזמון מנצח לקראת ניקיונות פסח, החל מתפשט לכל פינה בעיר

סינייה זילברמן. צילום: שלומי יוסף
סינייה זילברמן. צילום: שלומי יוסף
10 באפריל 2019

זהו מנהג עירוני ידוע: אם יש משהו שאינך מוצא בו שימוש, שים אותו באיזו קרן רחוב, מישהו כבר ייקח את זה משם. אתה חושב שעשית טוב, מישהו ישתמש בזה וגם תעזור לכדור הארץ. אבל לצד זאת מדובר ביצירת מפגעים סביבתיים: חפצים שאינם נלקחים תוך זמן קצר מתגוללים על הרצפה, צוברים אבק ולכלוך. כך במקרים רבים גם חפצים טובים ושימושיים מצטרפים בסופו של דבר אל ערמות הזבל המזהם את כדור הארץ.

>>כך הפך טיפוח גינות קהילתיות לתחביב הכי לוהט
>>למה אתם לא מוצאים דירה טובה באמת בתל אביב? כי "מחליפים" אותן

לסיניה זילברמן, אדריכלית פנים ממרכז תל אביב, התופעה הזאת הפריעה, וכשהייתה צריכה למצוא פתרון לחפצים הרבים שנותרו בדירת אמה שנפטרה היא חיפשה פתרון אחר. "רציתי שהחפצים יישארו בסביבה שלי וקיוויתי שאנשים בשכונה ייקחו אותם וכך אוכל להמשיך לראות אותם סביבי. התחלתי להוציא כל פעם מעט פריטים לספסל ברחוב, ביקרתי אותם ושמרתי על הסדר והאסתטיקה. אנשים לקחו וגם הניחו משלהם ואני לא רציתי שהספסל יהפוך גם כן למוקד של בלגן וזבל. לכן קראתי לו 'ספסל נתינה' ותליתי עליו מניפסט שמבקש לשמור על הסדר ולא לחרוג מגבולות הסלסילות שהנחתי שם, שעשויות מחומר ממוחזר".

אמיר קראסו ובנותיו בספסל הנתינה ברחוב לוריא. צילום: שלומי יוסף
אמיר קראסו ובנותיו בספסל הנתינה ברחוב לוריא. צילום: שלומי יוסף

תוך זמן קצר פנו אליה תושבים נוספים וביקשו לפתוח ספסל ברחוב שלהם. היום זהו מיזם חברתי המונה 80 פעילים המפעילים עשרות ספסלים בתל אביב וגם בהרצליה, רעננה ובת ים. הפעילים שומרים על הסדר ומשליכים חפצים לא ראויים. לדבריהם, כשהחפצים מונחים בצורה אסתטית ומזמינה, הלקיחה שלהם אינה מלווה בתחושה של עליבות, לקיחה מהרחוב, אלא להפך. מיחזור החפצים יוצר תחושה של שותפות ומעודד מודעות ושמירה על
כדור הארץ. "זה ביטוי מעשי של המשפט 'זבל של מישהו אחד הוא אוצר לאחר'", אומרת גלי לרמן, שאימצה ספסל בשיכון דן.

מפעילי ספסל נתינה. צילום: שלומי יוסף
מפעילי ספסל נתינה. צילום: שלומי יוסף

"אין מדובר רק בתרומות, אלא במודעות לעובדה שאנחנו צורכים יותר מדי", אומרת אנני רוזמן שמפעילה ספסל בשיכון בבלי. אמיר קראסו, שמפעיל ספסל במרכז העיר, נהנה למצוא בו עם בנותיו הקטנות בשווי מאות שקלים. המיזם הפך גם למוקד לפעילות קהילתית והתנדבותית: בשיכון דן ספסל אחד אומץ על ידי ילדים מכיתה ב', ובכל יום תורני הספסל דואגים לו ואת החפצים שלא נאספים מעבירים לתרומה. ביד אליהו התושב הצעיר יהב סרור אימץ ספסל כחלק מפעולות התנדבות שעשה לקראת בר המצווה שלו.

"זה מחנך את הילדים לנתינה, למודעות לאיכות הסביבה, לכבוד", אומרת יהודית סרור, אמו של יהב. "יהב הניח שם את אחד מכדורי הסל הראשונים שלו, שהוא שמר הרבה שנים, והיה לו קשה להיפרד ממנו. הספסל עוזר לאנשים להיפרד ממשהו נוסטלגי, כי מבינים שהחפץ ממשיך הלאה, ולא רחוק, אלא בתוך החיים שלנו, בשכונה שלנו". לקראת יום כדור הארץ שיחול ב־22 באפריל קהילת ספסל נתינה, הפועלת בתמיכת עיריית תל אביב־ יפו, מבקשת לעודד את הנתינה והמיחזור באמצעות מודעות לזמן ההתכלות של חפצים. כמו כן, הפרויקט תופס תאוצה בתזמון מנצח לקראת ניקיונות פסח, והפעילים מפצירים בתושבים שלא להעמיס ולהגדיש את הסלסילות. "באמצעות המיחזור של החפצים שסיימו את תפקידם בחיים שלי עוברים אל מישהו אחר״, מסכמת סיניה, ״אני מצליחה לייצר חיים חדשים. כך אני מייצרת טוב״.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

לסיניה זילברמן נמאס לראות ספסלים מגובבים בבגדים משומשים. פרויקט ספסלי הנתינה שלה, בתזמון מנצח לקראת ניקיונות פסח, החל מתפשט לכל פינה...

מאתשלי קלינג10 באפריל 2019
מיץ תפוזים. צילום: Shutterstock

מוציאים את המיץ: גם הגוף שלכם זקוק לניקיון פסח

מוציאים את המיץ: גם הגוף שלכם זקוק לניקיון פסח

כמו הבית, כך גם הגוף – צריך ספונג'ה מדי פעם. למה האביב הוא העונה לניקיון? ומדוע גווינת' פאלטרו מנשנשת לאחרונה פחם?

מיץ תפוזים. צילום: Shutterstock
מיץ תפוזים. צילום: Shutterstock

בדומה לרבים מהטרנדים שהחלו כפריביליגיה הזויה של מיעוט והפכו לאטם למנהגים מקובלים, גם את נוהל ניקוי הרעלים קיבלנו מהסלבס, שנמצאים במרדף תמידי אחר הדבר הבא שישיל מהם ק"ג נוסף או ימתח את הקמטוטים סביב העיניים, שכן הוליווד – וגם הקהל שלה – אלרגית לשומן, לאותות הגיל ובאופן כללי לסממני אנושיות.

ישנן שיטות ניקוי רעלים מתונות שכוללת תפריט אוכל מוצק וכמות רציונלית של ארוחות ביום, אבל רובן לא קיצוניות מספיק עבור שטופי המוח מאיתנו שחושבים שאם רק ישתו את תמהיל הלימון־דבש־פלפל חריף של ביונסה הם יוכלו להרגיש מלכותיים כמוה. הטרנד האחרון, למקרה שתהיתם, הוא משקאות המכילים פחם פעיל, שמשמש מעין מגנט עבור רעלנים ושוטף אותם מהגוף. זהו לא גילוי חדש – בבתי החולים משתמשים בפחם פעיל כדי לטפל בחולים שנחשפו לכמויות מסוכנות של רעלנים או צרכו מנות יתר, אבל ברגע שהפחם הגיע ל־GOOP, בלוג החיים־שלי־יותר־טובים־משלכם של גווינת' פאלטרו, הוא עבר באופן רשמי מבין קירות חדרי המיון לבתיהן של נשים קליפורניות אמידות.

אם תשאלו את המדענים, לגוף אין צורך בניקוי רעלים – הוא עושה זאת מצוין בעצמו. יש בכך היגיון מסוים, הרי אנחנו חשופים לאינספור מזיקים ביומיום – אוכלים אותם, שותים אותם, נושמים אותם, ובכל זאת, רובנו מצליחים לחיות שנים רבות ובסך הכל, טפו, מרגישים לא רע כל עוד חשבון הבנק שלנו לא מעוקל. לא מפתיע, אם כך, שרוב התזונאים הקליניים ממליצים על גישה מתונה – ללכת עם המנגנון הטבעי של הגוף, לאכול ארוחות קטנות־בינוניות מדי שלוש שעות והכי חשוב (ועם אורח החיים המודרני גם מאתגר) – לגוון. כשאנחנו מקפידים על תפריט פלורליסטי, אנחנו מכניסים לגופנו רעלנים במידה סבירה לצד אוכל עם יתרונות בריאותיים, והמערכת שלנו אמורה לפעול כמו מכונה ולסלק את הרעלנים. אז למה בכל זאת כדאי לעשות ניקוי מדי פעם? כי רובנו לא נותנים לגוף את מה שהוא צריך כדי שהמנגנון הזה יתקתק. “לפחות 50 אחוז מהאנשים לא באמת חיים כך", אומרת התזונאית ד"ר הגר שפר, “אם אתם שותים הרבה אלכוהול, מעשנים, אוכלים ג'אנק פוד או מזון דיאטטי עמוס ממתיקים מלאכותיים, נוטלים תרופות באופן קבוע או אוכלים באופן לא מסודר – אלה סיבות לעשות ניקוי רעלים מדי פעם".

ולמה באביב?

“זה לקוח מהרפואה הסינית, שלפיה הכבד בשיא החוזק שלו באביב. אבל אם אתם רוצים להתנקות כמו הסינים, תשכחו ממיצים. הניקוי הנפוץ שלהם כולל שליש כוס של שמן זית ולימון מדי בוקר ובמהלך שאר היום רק אורז מלא ומש. מי שחייב גיוון יכול להוסיף ירקות ירוקים ותפוחים".

אז הגיע הזמן להודות באמת – אנחנו לא עושים ניקוי רעלים בשביל הבריאות אלא כדי להשיל עוד קילו־שניים, או כדי להתחיל דיאטה בשיטת התורכי הקר. ניקוי אמיתי יקרה אם תתמידו בתפריט מאוזן ומגוון לאורך שנים. מבאס, הא? ובכל זאת, חלקנו זקוקים לשינוי הדרסטי הזה כי הוא עובד עלינו ברמה הפסיכולוגית, הוא עושה “קאט" לחיי היומיום וגורם לנו לאתגר את עצמנו ולהרגיש בלתי מנוצחים. אם שלושה ימים של מיצים או אורז גורמים לאדם להרגיש גאה בעצמו, קשה שלא לעודד זאת. רק חשוב לזכור – אם חוזרים לתפריט הדוניסטי מיד אחרי הניקוי, לא השגתם דבר. “זו לא ירידה אמיתית במשקל", מסבירה שפר, “אלא איבוד נוזלים או שריר שמתפרק. חשוב לזכור גם שכשהגוף לא מקבל חלבון זה יכול להאט לו את המטבוליזם לטווח הארוך". שפר ממליצה על חודש של ניקוי שכולל פחמימות, חלבונים ושומנים, אך מצנזר מוצרי חלב, גלוטן או סוכר לבן. נוסף על כך, זו הזדמנות טובה לגלות אם יש לכם רגישות לסוגים מסוימים של מוצרי מזון ולתת למערכת העיכול מנוחה מהם. מה עם קפה? אני שואלת את שפר בקול רועד. “מותר קפה, רק בלי חלב", היא עונה. תודה לאל.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

כמו הבית, כך גם הגוף – צריך ספונג'ה מדי פעם. למה האביב הוא העונה לניקיון? ומדוע גווינת' פאלטרו מנשנשת לאחרונה פחם?...

מאתמיכל ישראלי2 באפריל 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!