אתם שמעתם מה חושבים עלינו בעולם? כי בואו… המצב לא מי יודע מה. לכן שובו של הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים בפעם ה-27 הוא אירוע לא מובן מאליו בכלל. אז נכון, בניגוד לשנים עברו אורחי הכבוד לא כוללים אף בימאי או יוצר שיהיו מוכרים לקהל הרחב, ורובם אנשי תעשייה מעניינים שכנראה יותר מלהיבים עכברי קולנוע (בטוח שיש מי שנרגש מהגעתו של המעצב האמנותי של "ג'וג'ו ראביט" ו-"נוספרטו"), אבל כחלופה לכך הפסטיבל מציג תוכנית מגוונת ונרחבת במיוחד של הקרנות סרטים ואירועים מרתקים סביב קולנוע – אז אנחנו נרגשים מאוד מהגעתו.

>>אינסוף וואו: חדר של יאיוי קוסאמה מצטרף לאוסף מוזיאון תל אביב

הפסטיבל, שיתקיים בתאריך 25.6-2.7 בסינמטק ת"א וברחבי העיר, מופק ומנוהל במלואו על ידי סטודנים לקולנוע מבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב, שפועלים בהתנדבות להרמת מה שנחשב לאחד משלושת הפסטיבלים המרכזיים והחשובים בעולם לסרטי סטודנטים וקולנוע קצר. במהלכו יתקיימו חמש תחרויות מרכזיות: הישראלית, הבינלאומית, הסרט העצמאי הקצר, אמנות וידאו וקולנוע ניסיוני ותחרות למדיה דיגיטלית, שם יוקרנו לראשונה במסגרת התחרות גם סרטים שנעשו באמצעות בינה מלאכותית, כנראה כדי שסטודנטים שמפחדים מהשינוי של ה-AI יבינו שיש להם ממה לפחד.

התחרות הישראלית כוללת 26 יצירות מ-9 בתי ספר לקולנוע מרחבי הארץ, שלפי ההודעה לתקשורת עוסקים, בין היתר, בנושאים של הגירה, זהות וטראומה משותפת, כמה מפתיע. התחרות הבינלאומית כוללת כ-30 סרטים מ-20 מדינות, כאשר מספר לא מבוטל של סטודנטים הגישו את סרטיהם לפסטיבל באופן עצמאי, אל מול התנגדות בתי הספר בחו"ל. בכל התחרויות הנ"ל ישפטו אנשי קולנוע, במאים ומפיקים מהארץ ומהעולם, לצד בכירים בעולם הפסטיבלים והאמנות, שיעניקו פרסים בסך כולל של 143 אלף ש"ח.

אבל מעבר לתחרויות, יתקיימו במהלך השבוע של הפסטיבל גם אירועים הפתוחים לסטודנטים, ליוצרים ולקהל הרחב, ביניהם הקרנת טרום בכורה חגיגית של הסרט "חלומות" (“Dreams”) בבימויו של הקולנוען המוערך מישל פרנקו ובכיכובה של זוכת פרס האוסקר, ג'סיקה צ'סטיין, ואירוע "פיצ׳ינג קצר על הדרך" שמציע לזוכה מענק הפקה בשווי 250,000 ש"ח מקרן גשר והקרנת טרום-בכורה בפתיחת הפסטיבל הבא.

חוץ מהם יתקיימו הקרנת "הקצרים הכי טובים בעולם", הקרנה של הפודקאסט האהוב עלינו "אוכלי סרטים" של הסרט האייקוני "הבהלה לזהב" מאת צ'פלין, תחרות לסרטי תיכונים, אירוע לילה לבן עם דיסני+ במסגרתו יוקרנו "רטטוי" ו"הנוסע השמיני" (אנחנו רואים את קווי הדמיון), הקרנה שיכורה לסרט "נערות שעשועים" כחגיגת 30 שנה לסרט (יהיה משחק שתיה) ופאנלים של "דלת פתוחה לחדר כותבים", או על יצירת קולנוע אחרי ה-7 באוקטובר, וכמובן, כי אנחנו ב-2025, פאנל על עתיד ה-AI בקולנוע. יהיה סינמטי, יהיה סטודנטיאלי, יהיה סוף סוף אירוע תרבות מכובד.
פסטיבל סרטי הסטודנטים הבינלאומי, 25.6-2.7 בסינמטק ת"א וברחבי העיר.לאתר הפסטיבל

• ❤ תרבות
• קולנוע
• המסך
• סרטי סטודנטים
• פסטיבל סרטי סטודנטים

מהדורתו ה-26 של הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים תתקיים, מן הסתם, עם כמה שינויים בעקבות המצב בו אנו מצויין. ראשית, במקום התאריך הקבוע של סוף יוני, הפסטיבל יתקיים לראשונה בחודש אוגוסט (14-20.8), בעקבות השינויים בלוח שנת הלימודים האקדמאית. שנית, ואולי חשוב מכך – האירוע יתקיים בראי התקופה, עם מגוון אירועים שיהרהרו בטראומה, יחשבו על בית ואף יזכרו בחברים שאיבדנו. ובכל זאת, למרות השינויים, גם השנה הצליח הפסטיבל להביא כמה אורחי כבוד, ובראשם המחזאי/בימאי האייקוני דיוויד מאמט ("הבלתי משוחדים", "גלנגרי גלן רוס" "לכשכש בכלב" ועוד). וזה רק קצה הקרחון.

>>שפה בינארית: פסטיבל ZER0|1NE נוחת בת"א עם מיקס חוצה תרבויות

השנה יתקיימו חמש תחרויות מרכזיות במסגרת הפסטיבל – תחרות ישראלית, תחרות בינלאומית, תחרות הסרט העצמאי הקצר, תחרות למדיה דיגיטלית, ותחרות לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני – אותן ישפטו אנשי קולנוע, במאים ומפיקים מהארץ ומהעולם, לצד בכירים בעולם הפסטיבלים והאמנות. בתחרויות ישתתפו כ-100 סרטים קצרים מ-20 מדינות, כולל סרטים שנעשו על ידי פליטים ממלחמת אוקראינה-רוסיה. במסגרת אורחי הכבוד, למעט מאמט, יתארחו גם היוצא האוגנדי אייזק נבוואנה ("מי הרג את קפטן אלכס") שגם ישתתף באירוע תדר משותף עם קומיקאים מקומיים, העורכת המועמדת לאוסקר וזוכת פרס סזאר ג'ולייט וולפלינג (״הפרפר ופעמון הצלילה״, ״אמיליה פרז״) ולארס הנריק גאס, מנהל פסטיבל הסרטים הקצרים אוברהאוזן, שספג אש על תמיכתו בישראל לאחר ה-7 באוקטובר.

בין המשתתפים בסרטי התחרות הישראלית תמצאו לא מעט שחקנים מכורים – דובר קוסאשווילי (איך לא), אנסטסיה פיין, סוזאנה פפיאן, שלמה בראבא, דאנה איבגי, ליאת הרלב, גור בנטביץ׳ ורבים נוספים, ושם גם תוכלו לתפוס בבכורה ישראלית את הסרט ״זה לא זמן לפופ״ של עמית וקנין, אשר היה מועמד בתחרות הסטודנטים של פסטיבל קאן, והיה הסרט הישראלי היחיד שייצג את ישראל ברביירה הצרפתית השנה. התחרות הבינלאומית היא, מן הסתם, אתגר קצת יותר גדול בתקופה כזו, לכן זה די מרשים שהצליחו להביא 35 סרטים מ-20 מדינות שונות, בינהן הודו, בורקינה פאסו, יפן, דרום קוריאה, גאורגיה וארה"ב. בחלק מהמקרים, כמו עם הסרט "לילות חורף מעטים" (A few winter nights) ) מבית הספר לונדון פילם סקול, הסטודנטים החליטו להגיש את הסרט באופן עצמאי, ואף התקבל לתחרות, למרות התנגדות ביה"ס.

המהדורה הנוכחית, כאמור, תכלול מספר אירועים רלוונטים שמתעסקים במציאות החדשה, לרבות אירועי הנצחה לזכרם של היוצר יהב וינר ז"ל, והסטודנטית מאיה פודר ז"ל, שנרצחו ב-7 באוקטובר, כמו גם פאנל "לביים טראומה" בהשתתפות שירה הס, אסף קורמן, יובל שפרמן ועוד יוצרים שידונו על מרכזיותה של טראומה ביצירה ישראלית, או הפאנל הדוקומנטרי "תגובה מיידית" על מצב הדוקומנטרי הישראלי פוסט 7.10. בנוסף יתקיימו גם מעבדת פיתוח פרויקטי גמר עלילתיים ודוקומנטרים, אירוע פיצ׳ינג קצר, הקרנת הסרטים הקצרים העצמאיים הטובים ביותר של השנה האחרונה, אירוע הקרנה מיוחד של "הבוגר" עם הפודקאסט "אוכלי סרטים", תחרות לסרטי תיכונים ועוד אירועים נלווים שיהפכו את תל אביב, לפחות לכמה ימים, לפסטיבל קולנוע מתמשך.
הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים, 14-20.8.לפרטים נוספים

• ❤ תרבות
• המסך
• פסטיבל סרטי סטודנטים
• סרטי סטודנטים

לזכר ימים עברו

אלונה סער הנהדרת ("המפקדת") היא יעל, אישה צעירה שנראה שעדיין לא מצאה את עצמה. היא מגלה באינסטגרם שאביב, חברתה מימי הצבא עומדת להתחתן, ומתייצבת במסיבת הרווקות שלה שאליה לא הוזמנה. יש לה איזה חשבון לסגור עם אביב, אך זו אינה ממהרת להתפנות אליה. מאיה זלצמן מאוניברסיטת תל אביב יצרה דרמה קומית זורמת ומבדרת סביב סיטואציה עתירת מבוכות. (תחרות ישראלית, מקבץ 5)

צנחן

דניאל אמביה מהמכללה האקדמית ספיר יצר סרט אנימציה מקסים וכמעט נטול מילים על ילד ממוצא אתיופי שרוצה לעוף. אביו חרד לו ומנסה למנוע ממנו לשים ידיו על השקיות מהסופר שבאמצעותן הוא מפליג על כנפי הדמיון, אך הילד לא מוותר ומוצא דרכים לעקוף את האיסורים. הסרט צולם באתרים אמיתיים, אפרוריים, ולתוכם שולבו הדמויות המאוירות והשקיות הצבעוניות. (תחרות ישראלית, מקבץ 3)

האקדח

סרטו התיעודי של שעיה צ'סנר מבית הספר מעלה כבר נחשף בפסטיבל דוקאביב, שם התחרה במסגרת תחרות סרטי הסטודנטים. שעיה הוא מתנחל נשוי ואב לילד. שילוב של פוסט טראומה מימי הצבא והחיים בשטחים מייצר אצלו חרדה תמידית, והוא נושא עימו אקדח צמוד. כשהוא נדרש לחדש את רישיון האקדח הוא מתחבט בשאלה ומשוחח עם אביו ועם אשתו, שאומרת לו שזה קצת מאכזב שהגבר שלה לחוץ כזה. זוהי מעין מסה אישית מהורהרת שמשתבחת בצילום יפהפה של ישראל רון ריגלר. (תחרות ישראלית, מקבץ 2)

אנחנו צריכים לדבר

איה שואבת את כל אושרה מאהבתו של החבר שלה. כשבוקר אחד הוא אומר לה את המשפט שבכותרת, היא נבהלת ובורחת מהבית בניסיון לדחות את מה שעומד לבוא. אל סצנת הסיום השנונה והנוגעת ללב היא תגיע אחרי ביקור בכיתת כתיבה והעצמה נשית. ענבל בר-לב חיננית ונואשת בתפקיד הגיבורה האבודה בסרטה של טל קומאי מסם שפיגל. (תחרות ישראלית, מקבץ 1)

ניפגש בסוף הבלוק

נראה שכבר אין פסטיבל סרטים שאין בו לפחות סרט אחד שצולם כולו בשוט מתמשך אחד. כזהו סרטו של דניאל גת מאוניברסיטת תל אביב. הסרט עוקב בזמן אמת אחר דרור, שנתקל באקס שלו, איתן, בשעת בוקר מוקדמת בדרך יפו שבדרום תל אביב. נראה שכל אחד מהם בילה את הלילה מחוץ לבית, ועכשיו הם הולכים באותו כיוון משום שאיתן עבר לגור בבניין ממול לדרור. הסיטואציה לא נוחה לדרור, שבמהלך הדרך הביתה עובר כמה מהלכים רגשיים. הסרט כתוב, משוחק ומצולם היטב, והחולצה הצהובה של דרור מנהלת דיאלוג ויזואלי עם תמרורים בדרך. (תחרות ישראלית, מקבץ 1)

נול

מאי גרוסמן מבצלאל יצרה סרט אנימציה עצוב ויפה בהשראת סיפור אמיתי, שגיבורתו נראית על רקע כותרות הסיום. נול היא קופה סקרנית ומלאת אנרגיה מזן מקוק שחור המתגוררת בגן חיות עירוני. בזמן שקופים אחרים מתחבאים בתוך הכלוב, היא רודפת אחרי פרפרים צהובים, ונמשכת אל האורות המוזרים בשמיים, עד שאחד מהם מתפוצץ ופוצע אותה. היא שורדת, אבל הטראומה משנה אותה מקצה אל קצה. (תחרות ישראלית, מקבץ 5)

צהלה

סרטם התיעודי של יסמין שפט ועמית גביש מסם שפיגל כבר זכה בתחרות הסטודנטים בדוקאביב, וחוזר לסיבוב נוסף. הוא עוקב אחר בת 19 לא מאוד בוגרת שנכנסה להריון שאינה רוצה בו (האב אינו חלק מהסיפור). סבתא לוחצת שתעשה הפלה מיד, כי היא לא נשואה. אמא, שמלווה את צהלה לוועדה להפסקת הריון, רוצה שהיא תלד את התינוק ומקסימום תמסור אותו לאימוץ. ההחלטה הסופית היא של צהלה, אבל יחסיה עם אמה מאוד אינטימיים ולוחצים, ולא קל לה לעמוד בפניה. הסרט סוחף אותנו לתוכו כמו דרמה עלילתית, ודמותה של צהלה מאוד נוגעת ללב. (תחרות ישראלית, מקבץ 5)

בריס

בוגרי סם שפיגל תמר קיי ("בית האילמת") ונחמן פיקובסקי חוזרים לחוויה פחות מדוברת של העלייה לישראל. בסוף שנות השמונים בקייב, מקס בן ה-8 מתכונן לעליה לארץ הקודש. אביו לוקח אותו לשכונה מרוחקת, שם הוא אמור להפקיד את גופו הקטן בידי שליחי חב"ד, כדי שיהפכו אותו ליהודי במסורת אברהם אבינו. אביו מבטיח לו שזה ייקח רק שתי דקות, ושבישראל יוכל לנטוע עץ במו ידיו, אבל מקס לא בטוח שזה מה שהוא רוצה. שבחים ספציפיים מגיעים לאיתן חתוכה על הצילום היפהפה של הסרט העדין הזה. (תחרות הסרט העצמאי הקצר, מקבץ 2)

מכתב לחזיר

סרט האנימציה המפעים של בוגרת בצלאל טל קנטור ("במילים אחרות") כבר גרף פרסים בפסטיבלים בארץ (כולל פרס אופיר) ובעולם. אם פספסתם אותו בירושלים, אל תוותרו על ההזדמנות הנוספת לראותו. קנטור יצרה את הסרט בהשראת זיכרון ילדות על מפגש כיתתי עם שורד שואה, שסיפר כיצד חזיר גדול חצץ בגופו בינו לבין הנאצים שחיפשו אחריו וכך הציל את חייו. שנים אחרי כן הוא כתב לו מכתב תודה. הסרט משחזר את סיטואציית הסיפור בכיתה, ומשם לוקח את התלמידים אל היער, למפגש עם חזירים בני אנוש ועם החזיר הגואל. זה סרט מרהיב ביופיו האפל ומרגש בעוצמת ההבעה שלו. (תחרות הסרט העצמאי הקצר, מקבץ 3)

הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב, שייפתח ב-25.6 בגן הפסגה שביפו, חוגג השנה 25. הוא אמנם נוסד ב-1986, אך בשנים הראשונות הוא התקיים רק מדי שנתיים. בין שלל אירועי הפסטיבל השנה יהיו כיתות אמן עם יוצרים בינלאומיים נחשבים כאנדרו דומיניק ("ההתנקשות בג'סי ג'יימס על ידי רוברט פורד הפחדן", "בלונדינית") וכריסטיאן פצולד ("פיניקס", "שמיים אדומים"). סרטיהם של אורחי הפסטיבל יוצגו תחת הכותרת "ההקרנות מיוחדות".

לצד אלה שהוזכרו יוקרנו "שקרים אמיתיים" עם ארנולד שוורצנגר מ-1994 לכבודו של המפיק לארי קסנוף, ו"פיתיון" – גרסת אימה מוזיקלית ל"בת הים הקטנה" של אנדרסן, בבימויה של אגניישקה שמוצ'ינסקה מפולין. גם מגוון אירועי התעשייה מבטיח טובות. פאנל בהשתתפות אלירן אליה, לימור שמילה ושירילי דשא יוקדש לליהוק ובימוי ילדים ובני נוער. פאנל אחר בהשתתפות צלמים (שי גולדמן, דניאלה נוביץ') ומעצבים אומנותיים (תמר גדיש, יהודה אקו) יעסוק בתהליך המשותף של עיצוב וצביעת הפריים הקולנועי.

סינמטק תל אביב, 25.6 – 1.7. פרטים וכרטיסים: https://www.taufilmfest.com/

• המסך
• סרטי סטודנטים
• פסטיבל סרטי סטודנטים
• קולנוע

ב-2013 אני פוגשת את דילן יוסף שטרית על גג של חברה בתל אביב, במה שעתיד להיות אחד הקיצים השיכורים בחיינו, חבורת נערים עם פרופיילינג קלאסי של תלמידי בתי ספר לאומנויות עם מודעות חברתית מופרזת ועמודי רשתות חברתיות מתוחזקים היטב. בערך באותו שלב הוא הופך לאחד היוטיוברים הפופולרים הראשונים בארץ.

ב-2021 אני פוגשת אותו לשיחה בבית קפה נידח על דיזנגוף אחרי שזכה בפרס הראשון על"שמש זורחת למטה"(פתוח לצפייה לאורך הסופ"ש), סרט קצר בן 16 דקות שהתחרה בפסטיבל הקולנוע בירושלים, עם אופק לאוסקר. הוא בן 22. את סרטוני היוטיוב שלו מהעבר הוא כבר מחק. והוא עדיין היחיד שקורא לי חזן.

שטרית למד בבית הספר לאמנויות, משם המשיך לתלמה ילין ובניגוד למסלול הקלאסי של גיוס לאחד מתפקידי הדוברות בצה"ל התגייס דווקא לגדוד בצנחנים, שם גם כתב לפני שנה בתקופת הקורונה את התסריט לסרטו המנצח "שמש זורחת למטה". כשאני תוהה לגבי ההחלטה הוא מסביר."כשמערבבים את האומנות עם פרופגנדה זה מאוד בעייתי לדעתי. יש שם מלא ידע וניסיון שאפשר לצבור וזה יכול לתת המון, אבל הרגשתי שאני קצת רוצה להתרחק מזה בתקופת הצבא, ובכללי גם מתל אביב, מהעולם שאני מכיר", הוא אומר. "רציתי להכיר קצת דברים אחרים. היה קשה. זה הרבה דיכאון. אבל עכ

שיו אני שמח, יש לי פרספקטיבה אחרת. החיים בתל אביב ממשיכים לקרות, הם מתרחשים כל הזמן, גם בסרט רואים את זה".

שטרית מתייחס לג'ני ורונה, דמויות בסרט המבוססות על דרות רחוב סמי-מוכרות במרכז תל אביב. את הדמויות האחרות בסרט, היפסטריות עם מחויבות גבוהה לתצלומי אינסטגרם מגלומנים וחיבה לחיי לילה, הוא מודה שביסס על עצמו וחבריו"אני חושב שזה אנחנו לגמרי. אני, הסביבה שלי, חברים שלי, הדור שלנו, של תל אביביים צעירים, דור שכל כך עסוק בלחשוב על עצמו, להתעסק בעצמו, כל הזמן לבנות את הדימוי העצמי שלו מבלי להתייחס בצורה פנימית למה שקורה, אלא רק מנקודת מבט של 'איך זה נראה מהצד'. הן כל הזמן מצלמות אחת את השנייה ובזמן שאחת הדמויות אומרת 'אני יודעת שאת הכי בטוב עכשיו' השניה עסוקה בלצלם את הקופסא של הבייקרי".

הסרט משרטט פורטרט מוחשי מאוד של ההוויה הצעירה בתל אביב, כזה שמתממשק בדייקנות לחיינו. תפאורת הגג שתופסת מקום משמעותי בסרט, למשל, מזכירה מאוד את הגגות של נעורינו ואת זה שבו נפגשנו לראשונה. היה שם סף בטון שהותיר כמה מטרים נוספים אחריו כך שהיה ניתן לקפוץ מעליו, למקרה שרצינו להבהיל את אחד החברים החדשים בכנופיית החרדות של הצפון הישן.בסרט, נרתם אביו של דילן, קבלן במקצועו, לבנות סף כזה על מנת לצלם מקצה הבניין פנימה.

לעין חיצונית, מתברר, התרחיש הזה נראה מופרך."קיבלתי כל מיני תגובות על כמה שזה נראה מזוייף ושטחי, וכמה שזה נראה תיאטרון", אומר שטרית. "חלק סלדו מזה כי זה הרגיש להם פייק, התלישות הזאת של הבנות בבגדי-ים. אבל פיקניק על הגג, על הבטון, זה היה משהו שנראה לי נורא טבעי, זה הטבע של תל אביב. מעל הבניין יש לך מקום שהוא באיזשהו אופן פרטי, והוא שייך לנו. את חיה בתחושת בעלות עליו כי גדלת פה".

את הסרט יצר דילן עם חבריו, כולם בהתנדבות, מתוך ביצת אנשי הקולנוע הצעירים שהכשירו תלמה ילין ועירוני א'."תוך כדי תהליך הכתיבה כבר התחלתי לחפש אנשים, אבל לא היה לי כסף להפיק שום דבר", הוא מספר. "יצרתי קשר עם בלו דוברצקי, הצלם, למדנו יחד במגמה והיינו עושים המון דברים יחד עוד בימי התיכון, הוא גאון ויזואלי מטורף וגם מוזיקאי. להראל (בן מלך, המפיקה) חבר שידך אותי. כולם התגייסו למען הסרט בהתנדבות מלאה, מאהבה לקולנוע ורצון ליצור משהו".

גם כלל קאסט השחקנים, ביניהם אורי יניב שצבר קילומטראז' קולנועי וטלוויזיוני, נכנס מתחת לאלונקה עבור הסרט העצמאי של בן ה-22. "שלחתי לו את התסריט בפייסבוק והוא ענה לי 'טוב, אני אוהב את זה ממש, אנחנו עושים את זה'. והייתי כזה 'אוקיי אז קיבלת'".

למימון הוצאות ההפקה הקריב דילן את מענק השחרור מהצבא, ובשלושת ימי צילום-גרילה וחצי שנה נוספת שבה עבד שטרית בין היתר על פסקול מקורי מרשים עם אדי גרצן וגיא כיירא ממגמת הג׳אז של בני מחזורו בתלמה ילין, הצליח הצוות להעמיד יצירה קולנועית מהוקצעת ורלוונטית שסללה את דרכה לאחד הפסטיבלים החשובים בישראל, ואף זכתה בו."הסרט חוגג על השטחיות שלו, והרעיון העמוק יותר מגיע מלהבין את כל הסרט, מלראות אותו, את הניגוד בין הלמעלה ללמטה ולקבל את התמונה הזו שהיא הכי אנחנו. אני חושב שכל הדמויות, גם ההומלסיות, זה לגמרי אנחנו, הדור שלנו והעיר שלנו, התפיסה שלנו לגבי תל אביב".

סרטו של דילן יוסף שטרית "שמש זורחת למטה" זמין לצפייה באתר של פסטיבל ירושלים עד ה18.9

• המסך
• קולנוע ישראלי
• סרטי סטודנטים
• פסטיבל הקולנוע ירושלים
• יוטיוב

זמן רב להתאושש מסוף השבוע לא יהיה לנו הפעם, מכיוון שהיום (א') מתחיל הפסטיבל הבינלאומי ה-23 לסרטי סטודנטיות וסטודנטים.

במסגרת הפסטיבל שיימשך לאורך השבוע יוקרנו מאות סרטים מעשרות מדינות משתתפות. רוב הסרטים יוקרנו בסינמטק, אך חלק באתרים נוספים דוגמת גן הפסגה ביפו ובכיכר אתרים.

אירוע הפתיחה יערך היוםב-20:00 בגן הפסגה בהנחיית אבי דנגור ומיטל רז. לאחריו יוקרן הסרט "קיץ 85" ואחר כך תיערך מסיבת פתיחה בכולי עלמא עם הופעה בהפתעה, לא פחות. סרטים, מסיבות, התמנגלויות ועוד ביום ראשון. לא עניין של מה בכך.

לפרטים נוספים ותכניה

• המלצה יומית
• אוניברסיטת תל אביב
• סרטי סטודנטים
• פסטיבל סרטי סטודנטים
• סינמטק תל אביב
• גן הפסגה