Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
נגמר הקילומטראז': "המסעדה הבאה של ישראל" נסגרת לאחר שנתיים
שנתיים ליוצא ריאליטי זה לא רע. קילומטראז' (צילום אסף קרלה)
הזוכה הגדול של ריאליטי המסעדות של רשת הפך את הפרס שלו למסעדה המצליחה קילומטראז', אבל המציאות מחוץ לריאליטי הובילה לכך שבמוצ"ש הקרוב היא תסגור את שעריה. "נלחמתי בציפורניים כדי לשמור את הסועדים שלי, אבל רשת בראון נכנסה לקשיים כלכליים והמלון שבו המסעדה פועלת נסגר"
כשאחרי החגים הגיע תיארנו לעצמנו שיהיו מסעדות שייסגרו. מה שלא יכולנו לדמיין הוא ההיקף, כשכל יום מביא איתו עוד ידיעה על מקום שנסגר. אתמול היתה זו "סופר פיצה", לפני כן זו היתה המסעדה הקטנה והמתוקה"Out of the Box", והיום – כפי שפרסם לפני זמן קצר העיתונאי נדב בורשטיין – קילומטארז' מצטרפת לרשימה הארוכה, ושמוצ"ש הקרוב יהיה יום הפעילות אחרון שלה.
"המסעדה מאוד מצליחה והאכילה אינספור אנשים. נלחמתי בציפורניים כדי לשמור את הסועדים שלי, אבל רשת בראון נכנסה לקשיים כלכליים והמלון שבו המסעדה פועלת נסגר", אומר השף עידן בושארי (פומפי), "כבר לא היה כל כך עם מי לתקשר שם". ואכן, זוהי המסעדה השנייה שנסגרת לאחרונה במלונות בראון, לאחר צ'נה שהוביל שף גיל דהאן.
אוהב דגים. עידן בושארי (פומפי), קילומטראז' (צילום אפיק גבאי)
קילומטראז'נפתחה לפני שנתייםבעקבות שת"פ בין רשת מלונות בראון וריאליטי המסעדות של רשת "המסעדה הבאה של ישראל". הרשת הביאה את החלל המיתולוגי הצמוד למלון "ברוט", שבו פעלה בעבר מסעדת הרברט סמואל (וצולמה העונה הראשונה של הסדרה "הטבח"). מהצד של הריאליטי, רשת הביאה את בושארי כזוכה הגדול של התכנית, טבח מקבוצת מחניודה עם סיפור חיים מרגש שכמו נוצר עבור הפורמט. בגילוי לב הוא סיפר על תקופת התמכרות לסמים בניו יורק, שממנה החלים בעזרתו של המנטור והבוס אסף גרניט. גרניט מצדו נמנע מהצבעה במהלך האודישן, אך השופטים מושיק רוט, רותי רוסו ויוסי שטרית זיהו את כישרונו של בושארי והאמינו בו כל הדרך עד לניצחון.
במסעדת קילומטראז' הוא יצר תפריט עונתי שהוגש באווירה שמחה, קונספט שנפגע מאז השבעה באוקטובר. "מסעדה שמחה ומלחמה לא כל כך הולך יחד. ברור שהמצב משפיע עלינו, כמו שהוא משפיע על תל אביב ועל כל המדינה", הוא אמרבראיון שערכנו עמו בחודש אוגוסט האחרון, במלאת שנתיים למסעדה. "אנחנו יודעים בכל זאת לייצר אווירה שאנשים מחפשים, לברוח וליהנות קצת מהחברה שסביבם, אבל זה קשה מאוד. רואים את זה גם בכמות הסועדים – יש המון ביטולים, אנשים שפוחדים לצאת מהבית או מחוברים לחדשות".
הלוואי ועוד נפגוש אותך שוב. קילומטראז (צילום אפיק גבאי)
שלושה חודשים אחרי קילומטראז' סוגרת את הדלתות בפעם האחרונה ונפרדת מהטורטלינאז', המנה שזיכתה את פומפי בפרס הגדול. תל אביב נפרדת מעוד מסעדה, אך את פומפי ודאי עוד נפגוש בהמשך. ריאליטי או לא, לכישרון כמו שלו אסור ללכת לאיבוד גם בתקופה הכי קשה של מסעדות תל אביב.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
R48 של רותי ברודו היא לא רק המסעדה החדשה האהובה עלינו, היא גם כוללת ארוחת בוקר אלגנטית ושווה במיוחד // קילומטרז' עם ארוחת בוקר חדשה מהתפר בין תל אביב ליפו // פופ אנד פופ מאשרים את הגדולה של הקונדיטור שלהם
לאחר שנרשמה התעלפות מארוחת הערב ("חלל קסום ואלגנטי שהוא לגמרי לא מכאן. כל פרט, כל כלי הגשה, כל צלחת. התאורה, המוזיקה, המטבח הפתוח. הכל מדויק ועוצר נשימה",התפייט המבקר הקשוח שלנו), ניגשנו לבדוק את ארוחת הבוקר במלון החדש של רותי ברודו. מה נאמר? לאישה יש קלאס מעורר קנאה. מפות פשתן, מדי מלצרים בעיצוב בית האופנה משכית, חלל מרווח שנדיר למצוא כמותו בעיר, שירות מופתי וכמובן האוכל ההו כה אלגנטי מבטיחים שעה קלה של אסקפיזם מבורך. בתפריטהארוחה שכולה בהגשה לשולחן נפתחת בבחירת משקאות – מים מינרלים או מוגזים, מיץ (נסו את הדיטוקס הירוק) ושתיה חמה. מיד לאחר מכן מפציעים על השולחן לחמים ומאפי בוקר (בהזמנה מראש ניתן לקבל מאפים לל"ג), צלחת גבינות קטנה, חמאה ושני סוגי ריבה מתוצרת בית. בשלב המנה החמה תוכלו לבחור בין ביצים (אומלט גבינות ואמנטל, ביצים מקושקשות עם סלמון מעושן ועוד), פלמידה מעושנת, יוגורט וגרנולה או פנקייק שוקולד לבן. לא צריכים לעבוד אחר כך? לכו על קוקטייל בוקר מעודן, למשל Armano מוורמוט ישראלי, שרי, עלי פסיפלורה וקמומיל. מחיר220 ש"ח לאדם רוטשילד 48
הריאליטי "המסעדה הבאה" לא הותיר רושם רב וספק אם ישוב, אך מסעדת קילומטרז' שנולדה בעקבותיו חיה ובועטת. לאחר יותר מחצי שנת פעילות פותח מלון בראון ברוט את ארוחת הבוקר לאורחים מבחוץ שיכולים מעכשיו לטעום את פרשנותו של שף הזוכה עידן בושרי (פומפי) לארוחת בוקר בהשראת קו התפר שבין תל אביב ליפו. והים שמעבר לחלון הוא בונוס משובח. בתפריטתצוגת תכלית מרשימה של כלי הגשה המונחים לאורך השולחן המרכזי של המסעדה מביא את קונספט הבופה לשיא חדש עם מאפים מלוחים ומתוקים ופיצות אישיות מתוך טאבון לוהט, ירקות טריים או צלויים, סלטים, דגים כבושים, שקשוקה אדומה וירוקה, כריכוני ביס ופשטידות, פירות וקינוחים. עדיין רעבים? מנות ביצים יוכנו לבקשתכם ויוגשו לשולחן. מחיר120 ש"ח לאדם יחזקאל קויפמן 6, ראשון-חמישי 7:00-11:00 בהזמנת מקום מראש בטלפון 03-7576000
בוקר א לה פומפי. קילומטרז' (צילום שי נייבורג)
3.Pop & Pope
העיצוב והבלינג שמאפיינים את מסעדת פופ אנד פופ בערב נמוגים בבוקר ומאפשרים ליהנות מבראנץ' טוב באווירה רגועה יחסית. כמה טוב? עד כדי כך שכללנו אותו ברשימתהבראנצ'ים הטובים ביותר בעיר. כעת משנה שף שחף שבתאי את התפריט ומוסיף מנות חדשות. הארוחה מתחילה בפתיחת שולחן ונמשכת במנה עיקרית לבחירה על רקע נוף מושלם מהקומה ה-14 ועיצוב של ג'ורג'יו ארמאני. מאפים וקינוחים מהבייקרי של פופ אנד פופ מאשרים את מה שידוע כבר מזמן, שעופר בן-נתן הוא מהשף קונדיטורים הכי מעניינים שפועלים כאן. בתפריטבורקס, מאפה גלילי, חלה ובייגל זעתר מהבייקרי, קולורבי בגחלים ואיולי חריימה, סשימי דג ים ואבוקדו, שייטל וואגיו ואיולי מיסו, דים סאם סינטה, סלמון יקיטורי, טרטר בקר מיסו עם חרדל וצ'יפס כרוב ועוד ועוד. במנות העיקריות תוכלו לבחור למשל שרימפס דאשי כרישה, בריסקט וואגיו, פפר צ'יקן ולוקוס קארי אדום (בתוספת 20 ש"ח). במנות האחרונות מומלץ בחום קינוח שנושא את השם "תירס" ועושה נפלאות עם הירק הצהוב – קרם ברולה תירס, פופקורן מקורמל, קרמבל תירס, קרם חלב קורנפלקס ותירס מלוח מטוגן (58 ש"ח). מחיר 180 ש"ח הארבעה 28, שבת 12:00-16:00
ללא בלינג. פופ אנד פופ (צילום רועי אלקובי)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מסעדת שף זו לא תחרות ריאליטי. והמסעדה הזאת עדיין לא שם
טורטלינאז', מנת האודישן. קילומטרז' (צילום אסף קרלה)
לנצח בגמר של ריאליטי אוכל זה באמת הישג יפה, ואנחנו לא סרקסטיים. אבל כשמסעדה כמו קילומטרז' (עידן בושארי, "המסעדה הבאה של ישראל") יוצאת מהמסך ומגיעה לתל אביב, שם התחרות שלה היא לא שלושה שפים אלא מאות מסעדות שכבר עשו ועושות את זה
בואו נעשה את זה קצר כי הנושא כבר נטחן עד קראמבל: ריאליטי אוכל. סיפור מרגש. פרס גדול. אין עוד מה להוסיף לזה, ותכלס זה גם לא באמת מעניין. בשלב הזה, כל מה שנשאר הן רק כמה מילים בערך ויקיפדיה לא קיים: עידן בושארי, aka פומפי, זכה בעונה הראשונה של "המסעדה הבא של ישראל" והפרס היה פתיחת מסעדה במלון ברוט – להלן, קילומטרז'. על הלוקיישן דווקא יש מה להגיד: מצד אחד החלל המיתולוגי שבו שכנה הרברט סמואל של רושפלד, מצד שני הקשיחות המחוספסת של דרום-דרום הטיילת. עד כמה זה אזור שאנשים לא מוכנים להיתפס בו בחיים, משום סיבה שהיא? ובכן, האיש היחיד שראינו שהסתובב בחוץ לבש גלימה לבנה וחבש כתר על הראש. "עברנו כאן במקרה, אז נכנסנו", אמר אף אחד בדרום-דרום הטיילת, אף פעם.
אבל בחזרה למסעדה. ארבעה חודשים אחרי הפתיחה, נדמה ש-15 דקות התהילה של קילומטרז' קצת נרגעו. אם היה הייפ הוא עבר לבוגר הריאליטי הבא. המסעדה עצמה הייתה מלאה, אם כי לא "טוב שהזמנו מקום" מלאה, שזה מזל, כי גם ככה הכל היה מסודר בצפיפות לא הגיונית שגרמה להרבה יותר מידי אנשים לגעת בי תוך כדי ניסיונות לעבור. ויש גם מה להגיד על המוזיקה, שבאמצע הארוחה פתאום עלתה לווליום חונק שיחות. רק שאז מתחיל להגיע האוכל, ועם כל הכבוד למה שמסביב, בואו לא נשכח בשביל מה הגענו.
לא בדיוק עושה כבוד לחלל המיתולוגי של הרברט סמואל. קילומטרז' (צילום: אסף קרלה)
סלט הקיץ היה פתיחה מפתיעה ולא רק בגלל ההפתעה של לקבל סלט קיץ באמצע נובמבר, עם כל הכבוד להתחממות הגלובלית. מעבר לעניין טכני קל – אם המלצרית שמביאה את המנה אומרת "מומלץ לערבב את הסלט" אפשר היה לצפות שהוא כבר יגיע מעורבב או לפחות ילווה בכף שתאפשר לערבב אותו לבד – הוא היה מוצלח במיוחד. רצועות זוקיני דקות עם מיקס עשבים ברוטב וויניגרט על בסיס נענע שהשתלבו מעולה ביחד, ומעל כל זה פיסטוקים שנתנו את הקרנץ' ואת המליחות המתבקשת. לגמרי סלט של הבכיף.
הדלעת המדופדפת (בחיי שככה קוראים לזה), לעומת זאת, הייתה פחות מלהיבה. שזה לגמרי מגיע לנו, כי אנחנו אלה שהזמינו פה דלעת. מבחינה ויזואלית דווקא היה לה קטע, כי היא נראתה כמו דג סלמון שיצא מושחם מהתנור (כלומר, אם אתם לא מתפדחים להזמין סלמון בתנור), וגם קראמבל זרעי הדלעת והלאבנה שנשפכו עליה היו טובים, וביחד עם גלייז הקרמל שהמתיק הכל היה איזון נכון. אבל אז אתה לוקח ביס של הכל יחד וחושב שאתה מבין מה הבעיה. כי בסוף, לא משנה כמה תנסה להחביא אותה, מתחת לכל הכיסוי הזה עדיין יש דלעת.
רק שהבעיה לא הייתה באמת בדלעת. ואת זה קלטנו כשהגיעה המנה בעלת השם הלא ברור "געגועי לאליעזר". לא יודע מי זה אליעזר, אבל די ברור למה ציפינו שיהיה כאן גזר. לא היה. מה שכן היה בה, על הנייר לפחות, זה כרוב צרוב עם צ'ימיצ'ורי לימונים ועשבים. ופה קרה בדיוק ההיפך ממה שהיה עם הדלעת: הכרוב עצמו היה מוצלח למדי, אבל היה כמעט בלתי אפשרי להרגיש את זה, כי הוא היה מכוסה ברוטב אנמי שהתעקש לא לתת לכרוב להתבטא. זה הרגיש כמו "טחינת שווארמיות" ששופכים מעל הפיתה כדי להסתיר את העובדה שלבשר אין טעם.
להיות מסעדה בתל אביב זה קצת יותר קשוח מלנצח בגמר של ריאליטי. קילומטרז' (צילום: אסף קרלה)
המנה הבאה הייתה "טטאקי יפני יפני עם סויה, כוסברה, שערות מלפפון וג'ינג'ר טעים טעים". ולא סתם יש כאן ציטוט מילה במילה מהתפריט, כי ראיתם את המשחק מילים המשעשע של ה"יפני יפני" ו-"טעים טעים"? זה הדבר הכי מעניין במנה הזו. על הצלחת יש חמש חתיכות טונה קטנות צרובות בעדינות. קערית סויה, כמה עלי כוסברה. ערימה של מלפפון וג'ינג'ר חתוכים דק. זאת לא מנה, זה רהיט של איקאה בהרכבה עצמית. זה מעורר עניין בערך כמו ההיסטוריה של הכוס החד פעמית קצת פחות. ביס נחמד נחמד. הוא גם סתמי סתמי.
גם סשימי האינטיאס לא הצליח להרים את רף העניין. גם כאן, הבסיס היה לגמרי חביב: הדג היה מוצלח, אבל כל ניסיון למצוא קשר בינו לבין סלט הענבים החצי קפואים ואגוזי הלוז העלה חכה ריקה (הבנתם? כי… עזבו, לא חשוב). ואם זה לא מספיק, אז שמנת הפלפלת מלמטה הייתה בכלל לקוחה מסיפור אחר לגמרי, רק שאף אחד לא סיפר לה את זה אז היא סתם הסתובבה על הצלחת, תלושה מהקשר. והנה מגיע הרגע שאתה חייב לשאול את עצמך: 71 ש"ח בשביל ארבע חתיכות דג ורעש לא קוהרנטי מסביב? זה ריאליטי או תוכנית מתיחות?
הבסיס לגמרי חביב. עידן בושארי, קילומטרז' (צילום: אסף קרלה)
כשהגיע הטרטר, שוב הבנו שהדברים הולכים לכיוונים לא טובים. חשוב להגיד (שוב), זאת לא מנה רעה. אבל היא מנה מרגיזה, כי היא מרגישה כמו תרגיל חשבונאי: "המסעדה לוקחת 69 ש"ח לטרטר. כמה אפשר להקטין את המנה עד שהלקוחות יסרבו לשלם?". התשובה היא: שלושה טוסטונים קטנים עם ממש מעט טרטר בקר עליהם. נדמה לי שהוא היה מוצלח, אבל בכמויות כל כך קטנות (בעיקר כשאתם מתעקשים להגיש שלוש חתיכות לשולחן של ארבעה), באמת שאין שום דרך לדעת את זה.
טי-בון הטלה לא הצליח לשפר את העניינים באופן מהותי. בשלב הזה אתם כבר אמורים לנחש שהבשר עצמו היה טוב, וגם הגראטן שהוגש בצד, שהיה מהז'אנר היבש/קריספי היה לגמרי בצד החיובי, אבל זה כל מה שאפשר להגיד. אין פה וואו. אין פה התרגשות. אין פה אמירה. אכלנו בשרים טובים מאלו, עם תוספות חכמות מאלו ובמחירים סבירים מאלו.
קילומטרז' (צילום: אסף קרלה)
דווקא המנה העיקרית הצמחונית, כיסון פסטה ממולא בקרס תירס לבן עם עלי בוקצ'וי ברוטב חמאת קרמל מלוח, הצליחה לעורר קצת עניין בשולחן. אומנם העניין הגיע בצורת חילוקי דעות, אבל היי, אם מדברים עליך כנראה שעשית משהו נכון (לא אתה, הסטייליסט של נועה קירל). מצד אחד, נקרא להם "השליליסטים", הייתה טענה שמדובר במנה גרועה, שהפסטה לא מבושלת מספיק, שהמילוי מוזר ושהרוטב מתוק מדי. הצד השני, "הצודקים", הסכימו עם עניין הפסטה, אבל לא אמרו כלום כי היו עסוקים בלמצוץ את מילוי התירס, לאכול את חתיכת הבוקצ'וי האחרונה וללקק את הרוטב המושלם.
הקינוחים המשיכו את הקו הכללי של הארוחה. הנמסיס, שהמלצר עף עליו באופן קצת מוגזם, התגלה כעוגת שוקולד לא רעה. הטארט לימון היה בסדר גמור. את שניהם חיסלנו עד הפירור האחרון. שניהם לא היו שווים את הקלוריות שלהם בעליל. וזה בדיוק מה שמרגישה כל הארוחה בקילומטרז'. זה עובד, אבל זה מיותר וסתמי. כי לנצח בריאליטי זה אחלה. וזה כבוד. ולגמרי אין מקום לזלזול. אבל זה דבר אחד להתחרות בשלושה שפים שאפתנים שרוצים לקבל את הברייק לפרוץ בגדול וזה דבר אחר לגמרי לצאת לעולם האמיתי ולהתחרות בעשרות, שלא לומר מאות, המסעדות שכבר עשו את זה. כרגע די ברור שקילומטרז' לא שם.
קילומטרז', קויפמן 6. שני-שבת, 18:30-24:00, סגור בראשון 3 כוכבים. 3.5 אם אתם אורחים של המלון, ורק צריכים לרדת במעלית
