עיריית תל אביב-יפו ליטרלי צועדת בעקבות הטרנד האורבני העולמי: כפי שעשו כבר ערים רבות ומתקדמות בעולם – ביניהן פריז, אמסטרדם, מדריד, מינכן, וינה ולונדון – תפעל עיריית תל אביב-יפו להגבלת מהירות הנסיעה ברוב רחובות העיר (למעט צירים ראשיים), במטרה לשפר את הבטיחות בדרכים ולהפחית את מספרי הנפגעים בתאונות בתחומן (כמו גם בעוצמת התאונות ונזקיהן).

>> הראיתם איזה יופי: אמנות הרחוב החדשה והמפתיעה של תל אביב
>> שווה בדצמבר: שוויון בברים, שוויון במוזיאונים, שוויון בכל מקום

בכנס הבטיחות בדרכים השנתי של עיריית תל אביב-יפו שהתקיים היום (שלישי, 25.11) במרכז ברודט לתרבות יהודית ,בהשתתפות סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק התחבורה והבטיחות בדרכים מיטל להבי וסגן מפקד מחוז תל אביב תת ניצב ג'האד חסן, הכריז ראש העירייה רון חולדאי כי מהירות הנסיעה ברוב רחובות העיר (למעט צירים ראשיים) תוגבל בקרוב ל-30 קמ"ש בלבד.

מדובר על שינוי מהותי שיתרחש עוד במהלך 2025 בחלק משמעותי מהעיר, כשכבר בחודש הבא יהפוך מרכז-מערב העיר כולו לאזור ממותן תנועה שהמהירות המקסימלית שתותר בו היא 30 קילומטרים לשעה. מדובר בשטח הנרחב שבין הרברט סמואל (לא כולל הרברט סמואל, על פי המפה המצורפת) ממערב עד אבן גבירול במזרח ובין נחל הירקון בצפון לדרך יפו בדרום

לטענת העירייה, הפיכת רחובות העיר לממותני תנועה עם הגבלת מהירות של 30 קמ"ש תתרום משמעותית לבטיחות הציבור, שכ היא מפחיתה את הסיכון לתאונות קטלניות ומשפרת את הבטיחות למשתמשים הפגיעים. נתונים בינלאומיים מהשנים האחרונות מצביעים על כך כי הגבלת מהירות הנסיעה ל-30 קמ"ש ברחבי ערים מביאה לירידה של שלושים אחוז בכמות התאונות, ואולי בעיקר להפחתת חומרת הפגיעה וסיכוי הישרדות של 90 אחוז לעומת 10 אחוז להולכי רגל ורוכבי דו-גלגליים, כשהעיכוב הממוצע בהגעה ליעד עומד על כ-45 שניות בהגעה.

בעיריית תל אביב-יפו מקווים כי המצב החדש יאפשר לרוכבים להשתלב בבטחה בתנועה על הכביש ביחד עם הרכבים, כך שהולכי הרגל יחשפו פחות לרכיבה בלתי חוקית על מדרכות. בנוסף, טוענים בעירייה, תשתפר איכות החיים העירונית על ידי צמצום רעש התחבורה וזיהום האוויר, מה שיהפוך את המרחב לאטרקטיבי יותר עבור הליכה ורכיבה על אופניים ויעודד תחבורה מקיימת.

"המהירות הורגת – ולכן אנו ממשיכים לפעול בנחישות לשיפור הבטיחות בדרכים, בין היתר על ידי תיעדוף הולכי רגל, רוכבים ותחבורה ציבורית", אמר בכנס ראש העיר רון חולדאי. "צעד משמעותי נוסף עליו הכרזתי היום הוא שעד סוף השנה יהפוך כל מרכז העיר לאזור מיתון תנועה עם מהירות מרבית של 30 קמ״ש. במהלך השנה הבאה נרחיב לכל רחבי תל אביב-יפו, למעט הצירים הראשיים, ובכך נהפוך לעיר העברית הראשונה שמיישמת מדיניות מתקדמת, הנהוגה בערים מובילות ברחבי אירופה".

בשלב זה השאלות לגבי המהלך רבות מהתשובות. טרם נמסר מה יהיה גובה הקנסות שיקבלו מי שלא יצייתו לרף המהירות החדש וכיצד יאכפו התקנות החדשות, אולם יש להניח כי מדובר באכיפה אלקטרונית באמצעות המצלמות החכמות שפרשה העירייה בכל רחבי תל אביב כדי לאכוף את נת"צים, קורקינטים ושאר מרעין בישין. יש לציין גם כי במרבית חלקי מרכז העיר הפקוקים, מהירות הנסיעה הממוצעת גם כך אינה גבוהה בהרבה (ולעיתים אף נמוכה) מ-30 קמ"ש, ולא ברור איך תסתדר הגבלת המהירות עם הפקקים המתארכים והאם תתרום להחרפתם, כאילו שלא מספיק קשה להתנייד כאן גם ככה. נמשיך לעקוב.

• הבועה
• #פיד_תחבורה
• עיריית תל אביב
• רכב
• בטיחות בדרכים
• תאונות דרכים

• Facebook
• Twitter
• Email

בתקופה שבה רוכבי אופניים, הולכי רגל, אופנועים ומכוניות חולקים את הכביש, צמתים הופכים לנקודות מפגש מסוכנות במיוחד במרחב העירוני. על פי נתונים מעמותת אור ירוק, בעשור האחרון (2009־2018) נפגעו בתאונות דרכים בצמתים בתל אביב יותר מ־1,100 איש בכל שנה בממוצע, שבעה בני אדם נהרגו בכל שנה בממוצע ו־78 נפצעו באורח קשה. למעשה רק בשנת 2018 נפגעו בתאונות דרכים שהתרחשו בצמתים בתל אביב 921 בני אדם, מהם שמונה נהרגו ו־90 נפצעו באורח קשה. חשוב לציין שהנתונים מתייחסים רק לתאונות שדווחו ושהיו בהן נפגעים, כך שיש לא מעט תקריות שלא נספרות בסטטיסטיקה העגומה מספיק.

"צומת הוא מקום מפגש מסוכן הכולל מספר רב של קונפליקטים שמשתמשי הדרך השונים חשופים אליהם", אומר ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק. "בכל שנה אפשר להציל את חייהם של בני אדם רבים באמצעות שיפור התשתית בצמתים והגברת האכיפה. רמזורים, כיכרות, גשר להולכי רגל ובמיוחד מצלמות רמזור יכולים לעשות את ההבדל בין חיים ומוות. רשימת הצמתים העירוניים האדומים ידועה ומוכרת ולכן משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייב להגדיל את התקציב לשיפור הבטיחות בצמתים העירוניים ובמקביל לדרוש מכל ראש עיר לתקן את הליקויים בצמתים האדומים שבשטחו, להגביר את ההסברה ובעיקר לעשות שימוש באמצעי אכיפה מרתיעים ומצילי חיים".

5 צמתים מועדים לפורענות שאתם פוגשים ביומיום

לוינסקי – הר ציון

תאונות:17
נפגעים:19
פצועים קשה:2

אינשטיין – נמיר

תאונות:14
נפגעים:26
פצועים קשה:6

יגאל אלון – יצחק שדה

תאונות:14
נפגעים:15
פצועים קשה:3

אלנבי – יהודה הלוי

תאונות:13
נפגעים:18
פצועים קשה:2

מרמורק – שד' בן ציון (כיכר הבימה)

תאונות:13
נפגעים:14
פצועים קשה:1

הרשימה האדומה: 6 הצמתים הכי מסוכנים בתל אביב

חיל השריון – דרך קיבוץ גלויות

תאונות:59
נפגעים:108
פצועים קשה:4

דרך נמיר – שד' רוקח

תאונות:42
נפגעים:69
פצועים קשה:5
הרוג אחד

דרך בגין – הרכבת

תאונות:28
נפגעים:43
פצועים קשה:7

דרך בן צבי – חיל השריון

תאונות:26
נפגעים:42
פצועיםקשה:אין

יגאל אלון – גבעת התחמושת/דרך השלום

תאונות:24
נפגעים:34
פצועים קשה: אין

היסוד – שארית ישראל – שלבים

תאונות:24
נפגעים:32
פצועים קשה:4

• הנתונים נכונים לתקופה שבין ינואר 2015־מאי 2019. הנתונים באדיבות עמותת אור ירוק

• הבועה
• אופניים
• תאונות דרכים

• Facebook
• Twitter
• Email

למרות המאמצים לסלול שבילי אופניים ברחבי תל אביב ולמזער את כמות התאונות ב"צמתים האדומים", רוכבי האופניים והולכי הרגל מוצאים את עצמם חשופים לפגיעה יותר מכל אחד אחר. אם תנסו, למשל, לחצות באופניים את רחוב אלנבי הסואן מקצה אחד לשני בצהרי היום – תיאלצו להשתחל בין האוטובוסים ולהתפלל שאף אחד מהם לא ידרוס אתכם.כמו אלנבי, ישנם צירים נוספים בעיר שבהם מתרחשות תאונות חוזרות ונשנות וסומנו כמסוכנים במיוחד.

במפת גוגל חדשה שפרסם ארגון "ישראל בשביל אופניים" בשיתוף Anyway, נאספו נתונים על תאונות שבהן נפגעו ההולכים והרוכבים משנת 2008. מעל ל-6,500 התאונות, שמתבססות על נתוני המשטרה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מפוזרות על גבי מפת הארץ, וממחישות מצב עגום במיוחד: בשנים אלו נהרגו בישראל קרוב ל-800 הולכי רגל ו-70 רוכבי אופניים. מספר הפצועים נאמד באלפים: בין השנים 2013-2016 נפצעו באורח קשה למעלה מ-2,000 הולכי רגל.

לקריאה נוספת:
10 הצמתים המסוכנים בתל אביב
מה מונע את סלילת שבילי האופניים ברחובות מרכזיים בעיר?

בתל אביב, מרוב עצים לא רואים יער. סימוני התאונות כל כך רבים, שהם מכסים כמעט את כל רחובות העיר המצויירים – וחושפים מצב עגום במיוחד. בין הרחובות הבולטים לרעה במפת התאונות תמצאו בעיקר כבישים ראשיים בדרום העיר כמו שדרות רוטשילד, שדרות ירושלים, אלנבי, דרך בגין, לוינסקי, שלמה, קיבוץ גלויות ועוד. במרכז ובצפון ברחובות שאול המלך, אבן גבירול וארלוזורוב נפצעו הולכי רגל רבים לאורך השנים, כמו גם ברחוב דיזנגוף בחלק הסמוך לכיכר. בשיטוט קצר במפה תוכלו גם להפריד בין דרגות הפציעה השונות, לראות כמה אנשים נהרגו ב-9 השנים האחרונות ולהפריד בין תאונות אופניים להולכי רגל.

"רצינו להבין איפה וממה אנשים נפגעים, ולשים את הזרקור על הנושאים האלה. חפרנו בנתונים שהמשטרה פרסמה דרך הלמ"ס, אבל חשוב להבהיר שמדובר בנתונים חלקיים בלבד", מסביר דרור רשף, חבר הוועד המנהל בארגון. לדבריו, "זו בעיה ידועה בישראל שלא כל הפצועים, אפילו הקשים שבהם, מתועדים ומגיעים לחקירת המשטרה. יש הערכות שלפיהן מספר הפצועים האמיתי הוא בערך פי שניים מאלו שמתועדים. אנחנו רואים במפה למשל את הצומת של הנרייטה סולד-שאול המלך – עוד פצוע ועוד פצוע – ועולם כמנהגו נוהג".

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תאונות דרכים
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

ארבעה חודשים חלפו מאז שלוסי ליפשיץ (71) נפגעה מרוכבת אופניים חשמליים שחצתה את המדרכה במהירות ברמת אביב. לוסי פונתה לבית החולים, ושם נאלצה לעבור ניתוח להחלפת מפרק הירך. רוכבת האופניים לא נתפסה עד היום. לו היה מדובר במכונית או באופנוע, שימוש בצילומי האבטחה מדוכן הפיס הסמוך לזירה היה מביא ודאי לתפיסת הנהגת הפוגעת והמפקירה. במקרה של אופניים חשמליים האפשרות הזאת לא קיימת. לוסי ממש לא לבד: 1,473 בני אדם נפגעו בשנת 2015 מאופניים חשמליים, ורק ברבע מהמקרים נפתח במשטרה תיק תאונות דרכים.

בימים אלה מכינות הרשויות תקנות שנועדו להגביר את האכיפה כלפי האופניים החשמליים, שהפכו לסכנה של ממש עבור הולכי רגל רבים. בין השאר הן יאפשרו לפקחים עירוניים לאכוף את איסור הרכיבה על המדרכה ויאפשרו גם החרמת אופניים והוצאת אוויר מהגלגלים. מה שלא יופיע בתקנות, כנראה, הוא חיוב רוכבים בלוחית רישוי שתבטיח רישום של כל כלי רכב חשמלי דו גלגלי כולל כתובת, כך שבמקרה של פגיעה – תהיה זו ידועה. האם בלי לוחית רישוי יהיה סיכוי לאכוף את התקנות הללו? מה ימנע מהרוכבים לברוח מזירות תאונה – או מהפקח ברחוב?

החוק הקיים כבר מאפשר למעשה לרשויות המקומיות לחייב את הרוכבים במספר זיהוי בולט, וחוק עזר דומה אף הונהג בתל אביב עד 1984 – עידן אחר ומסוכן פחות להולכי הרגל. חגית אוריין – המנהלת את עמוד הפייסבוק מחזירים את המדרכות להולכי הרגל – טוענת שבהיעדר חוק עזר כזה, העירייה מפקירה את הולכי הרגל. לדבריה, כשפנתה לעירייה בנושא נענתה שחוק כזה עלול להרתיע את רוכבי האופניים, שיחששו מהבירוקרטיה.

"הם נותנים בכך כסות לעבריינים", היא קובעת. "זה לא אמור להרתיע אף אחד, אלא אם הוא תכנן לבצע עברה". אגב, לעובדה שהאשם לא נמצא יש חשיבות לא רק בטיחותית וערכית אלא גם ביטוחית: להולך רגל שנפגע בתאונת דרכים על ידי אופניים אין כיסוי ביטוחי. אם נפגע, והפוגע לא נמצא – הוא נדפק פעמיים.

סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התחבורה מיטל להבי מסבירה כי מדובר ביוזמה שעיריית תל אביב־יפו תתקשה לעמוד בה בעצמה – כזאת שדורשת חקיקה ברמה הארצית. עם זאת היא מודה שיש היגיון ביוזמה הזאת ומוסיפה: "בדברים האלה אני חושבת שהלחץ התל אביבי מביא לשינוי במדינה, ובנושא של האופניים יש לנו תפקיד".

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• אופניים חשמליים
• תאונות דרכים
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

תל אביב ניצחה. בתי הספר לא הושבתו בדרמטיות, עסקים לא סגרו את שעריהם אלא בליל הרצח לאות סולידריות, והתושבים לא התבקשו להסתגר בבתים. כשהם הסתובבו ברחובות, הם לא נראו אחוזי בהלה. אם כבר, את הפאניקה זרעו הפוליטיקאים. לא כל מי שמתגורר בתל אביב גדל בה או בירושלים למודות הפיגועים. חלקנו הגיעו לכאן ממקומות אחרים בארץ ולא הספיקו לפתח פוסט טראומה. אולי זה הופך אותנו לבועה בתוך הבועה. בשמירה על ה"כרגיל" אין גבורה גדולה, יש בה בסך הכל רציונליות, או לפחות עוד אספקט שלה, שכן גם פחד מצמית הוא בסך הכל, ובלי שום ציניות, דבר רציונלי למדי. רציונלי כמו העובדה שיש סיכוי גדול יותר להיהרג בתאונת דרכים מאשר בפיגוע. זה משהו שאני אומר לפעמים לחברה שלי כשהיא לחוצה ומזכיר גם לעצמי, כדי שיהיה אפשר להמשיך בשגרה כשהמצב הביטחוני הוא סטייה ממנה.

כשהשרים בנט וארדן אומרים את אותם דברים הם לא עושים זאת כדי לעודד אותנו להמשיך בחיינו בזמן שהם מטפלים במצב, אלא כדי למרוח אותנו, לומר לנו כי לנצח נאכל חרא, כי תאונות דרכים (168 מיליון ש"ח לבטיחות בדרכים בתקציב המדינה לשנת 2015) ופיגועים (68 מיליארד ש"ח לתקציב הביטחון) הן גזרת גורל. במקום לשנות את המציאות הם מנסים לשנות את התפיסה שלנו לגביה. הרי אם תאונות דרכים הן חלק כל כך בלתי נפרד מהחיים שלנו, מה אנחנו עושים עניין מפיגוע?

לא ניתן לשמחה לאיד לדגדג אותנו וגם לא נעמוד בציפיות המלעיזים – לא נתקפל ולא נתקרבן. הפוליטיקאים לא יעשו עלינו סיבוב, גם אם יבואו לעשות ג'וגינג בגשם או יבקרו באופן חריג בזירת פיגוע כדי לדפוק נאום שכולו הסתה והסחת דעת. חוק העמותות, פסילת ספרי לימוד שכביכול מדרבנים להתבוללות מתוכנית הלימודים, ההתערבות בלימודי האזרחות, קריאות להקלה במתן רישיונות לנשיאת נשק, הבידוד הבינלאומי שמתקרב, הזרמת תקציבי ענק להתנחלויות, הזנחת המגזר הערבי, מתווה הגז – אלה רק חלק קטן מהדברים שהממשלה הנוכחית עומדת מאחוריהם, ובטווח הארוך הם מסוכנים לנוף חיינו ולשגרה שלנו לא פחות מכל יורה, דוקר או טיל. אנחנו נעשה עניין, אבל גם נמשיך בשלנו.

• אנשים
• גדר חיה
• מתווה הגז
• גלעד ארדן
• נשק
• בועה
• בנט
• פיגוע
• רחוב דיזנגוף
• תל אביב
• טורים אישיים ובלוגים
• תאונות דרכים
• בנימין נתניהו