כבר שנים שאני מהלל את הקריספי צ'יקן של אגאדיר בפני כל מי שרק מוכן לשמוע. במהלך גל העוף הפריך שתפס את ישראל (סוף סוף!) בחמש פלוס השנים האחרונות, גם רשת ההמבורגרים הצטרפה עם גרסה משלה לכריך הנוסק, ומספיק רק ביס אחד כדי למוסס את הסקפטיות ולהודות שמדובר באחד מכריכי העוף המטוגן הטובים בהיצע המקומי – הר מכובד של חתיכות פרגית עסיסיות, פריכות מוצלחת, שילוב טעימי חריף וקולסלאו מוצלח שיוצרים ביס מסורתי מושלם שאין באמת סיבה לשנות. אבל מי צריך בכלל סיבה?
>>קאוואיי: בית הקפה היפני "קוהי" מספיק חמוד בשביל לחסוך לכם טיסה

כחלק מהמאבק מול המבורגריות בוטיק טרנדיות שמקבלות (באופן טבעי) הרבה יותר אהבה מרשת וותיקה, במהלך השנתיים האחרונות החליטו באגאדיר לפתוח את המטבח ואת הקציצה שלהם לכמה מהשפים היותר מוכשרים פה בארץ, ויצאו עם מהדורות מיוחדות של השפים יונתן רושפלד, ארז קומורובסקי ורז רהב – לא תכסיס חדש, אבל בהחלט כזה שהביא כמה המבורגרים יצירתיים במיוחד, וגםטעימים לרוב. עכשיו הגיע תורו של הקריספי צ'יקן, שהופקד בידיו של לא אחר מהשף הנהדר תומר טל (ג'ורג' וג'ון, ובקרוב מסעדה בדה ג'ורג').

תומר טל והקריספי צ'יקן אדיר של אגאדיר. צילום: דוד שטיינברג

כאב לילדה צליאקית, השף לקח על עצמו משימה באמת מאתגרת – להכין קריספי צ'יקן ללא גלוטן, שגם יצליח לעבוד כמנת רשת גדולה. הוא גם קרא לו "קריספי צ'יקן אדיר" (66 ש"ח, 76 עם צ'יפס), שזה שם שצריך לעמוד מאחוריו. לשם כך יצר טל בלילה של 5 קמחים ללא גלוטן, והוסיף הברקה יצירתית במיוחד עם ציפוי דבאייל, אותו חטיף חומוס מטוגן שתמיד בילדות חשבתם שהוא ביסלי פלאפל ותמיד טעיתם. בתור בן זוג של צליאקית, אני מבין עד כמה התוצאה היא לא פחות ממהפכנית. ולא רק כי גם צליאקים ונמנעים מגלוטן יכולים לאכול אותו (בהזמנה עם לחמנייה לל"ג, ותוודאו שקיבלתם את זו עם השומשום), אלא גם כי הוא משנה את המשחק בכל הנוגע לפריכות.

יש הרבה דרכים לייצר פריכות, כמו שיודעת כל אמא שטיגנה שניצל בביסלי, אבל הדבאייל הוא תגלית גאונית – יצירת שכבה מחוספסת ופריכה מראש, שמצליחה להחזיק גם זמן רב במשלוח ועדיין להישאר קראנצ'ים כשם שיצאה מהטיגון. חתיכת הפרגית הגדולה (שבניגוד למנת הקריספי הרגילה כאן, לא מגיעה בשני חלקים) תופסת יותר מקום מהלחמניה, ושילוב הטעמים הרענן של של גסטריק (רוטב צרפתי מתוק-חמוץ) פלפל שיפקא, עגבניות, כוסברה וג'ינג'ר חותכים את הטעם באומאמיות נהדרת, גם אם הג'ינג'ר לא לגמרי מורגש. חרפרפות מצטיינת מכסה את הכל, והביס הכולל מתערבב בפה בסחרחורת של טעם, מרקם וצליל קראנץ' נאה.

זה לא צריך הלצטלם טוב, רק להיות טעים. קריספי צ'יקן אדיר של אגאדיר ותומר טל. צילום: מתן שרון

לצד המנה הפריכה שלחו לטעימה מאגאדיר גם את המבורגר הנאם טוק, שנוצר בשיתוף פעולה עם מסעדת נאם המעולה והושק אי שם בחודש מאי. בניגוד לקריספי שבאמת הצליח להביא משהו חדש, המנה הזו הרגישה יותר כמו גימיק – אמנם מוצלח מאוד יחסית, אבל עדיין גימיק. מדובר בהמבורגר רגיל שמקבל מעטפת טעם משמעותית בעזרת איולי נאם טוק חריף, חמוץ ומלוח (בפרסומים אומרים "כמו בתאילנד", אני אומר "כמו בנאם"). עלי נענע, כוסברה וחתיכות שאלוט מוסיפים רעננות, ופיזור של קאו קוואה (אורז קלוי טחון) וצ'ילי יבש מוסיפים מרקם מחוספס שמאפיין את הבישול התאילנדי, וכמובן את החריפות המתבקשת.

המבורגר נאם טוק של אגאדיר. צילום: צילום: דוד שטיינברג

הביס הכולל מהנה, אבל הופך למונוטוני יחסית במהרה, ולא סתם סלט הבקר הנפלא נאם טוק מגיע בכמות מדודה – די מתיש ללעוס כל כך הרבה בשר עם הטעם הדומיננטי הזה בפה. עד חצי ההמבורגר כבר איבדתי רגישות בחוש הטעם, והתעייפתי. מזל שנשאר עוד ביס מהצ'יקן לריענון הטעם, בין היתר כי זוגתי הצליאקית לא יכלה לאכול עם הלחמנייה הרגילה שהגיעה.

הפעם עם לחמניה לל"ג. קריספי צ'יקן אדיר של אגאדיר ותומר טל. צילום: מתן שרון

אגב, לידיעת עובדי אגאדיר – בפעם הבאה שאדם מחייג לסניף בתהייה אם הלחמנייה שהגיעה אליו נטולת גלוטן או רגילה, קל מאוד לגלות זאת: הביטו בלחמנייה רגילה, ואז הביטו בלחמנייה ללא גלוטן שמוגשת ברשת. כמו שתראו, על נטולת הגלוטן תמיד תמצאו שומשום, ועל הלחמנייה הרגילה שלכם אין. כדאי שתתרגלו להבדל, כי עם הקריספי צ'קן אדיר שכזה (לעזאזל, השם היה נכון), הצליאקים והנמנעים מגלוטן ינהרו לסניפים, ולא רק הם.

• ביקורת משלוח
• אוכלים שותים
• ביקורת מסעדות
• אוכל רחוב
• אגאדיר
• קריספי צ'יקן

אם גם הפיד שלכם מלא בנסיעות מנקרות עיניים לטוקיו – או גרוע מכך, הטיסה שלכם לארץ השמש העולה התבטלה הודות לח'ותים ולמירי אגב – הדבר שהכי חסר לכם זה בטח אוכל יפני. לפעמים לא צריך לחפש רחוק מהבית:במשך השבוע הקרוב יתקיים פופ אפ יפני כהלכתו בלא אחרת מרשת ההמבורגרים אגאדיר. שואלים את עצמכם מה בין קולינריה יפנית לאגאדיר? ובכן, הכל מתחיל בוואגיו.

>> במערה מתחת לאדמה של שרונה מסתתר המקום הכי בריא בתל אביב

זזה החל כבר בשנה שעברה, כאשר הרשת החלה להגיש בורגר מבשר וואגיו משובח הישר מיפן, וראתה כי טוב. לקציצת הוואגיו, שנכנסה מאז דרך קבע לתפריט, נוספו חומרי גלם יפניים כגון עלה שיסו (שמעניק ניחוח אניסי קל), וואסבי, טריאקי, אבוקדו וצ'ילי. כעת הרומן היפני מתרחב, ובימים אלה חבר איתן טרבלוס (בעלי אגאדיר) לימה וקדמה, חברה שמייבאת חומרי גלם ומוצרי מזון יפנים לארץ, ויחד הם הרכיבו תפריט יפני-אגאדירי למהדרין, שיוגש למשך שבוע בלבד (עד ה-18.5).

זה וואגיו או שאנחנו סתם שמחים לראות המבורגר? פופ-אפ יפני באגאדיר. צילום: modern talking

על כן, במהלך השבוע הקרוב כשתבקרו בסניף אגאדיר בנחלת בנימין, תפגשו למעשה איזאקאיה עדכנית כמעט כמו באוסקה. בגזרת הראשונות יחכו לכם "סלט רטה סו סארדה", עם חסה אייסברג, רוטב ויניגרט שומשום ומיסו לבן (34 ש"ח), "סלט סונומונו" עם חמוצים יפנים, מלפפונים ואצות וואקמה ברוטב פונזו, יוזו וקוג'י סויה (28 ש"ח), אבל אתם הגעתם בשביל המנה העיקרית – בורגר הוואגיו, שמוגש בגרסה מיוחדת לפופ אפ: קציצה שהיא ממאה אחוז בשר בקר וואגיו צרוב על הגריל, עם רוטב יאקיניקו, שהוא רוטב ברבקיו יפני מסורתי בעל אוממיות ופיקנטיות דומיננטיות. הקציצה תנוח בלחמניית בורגר משוחה בוואסבי גרוס טרי הישר מיפן, מיונז יפני כמובן וגבינת גאודה נמתחת (58 ש"ח).

ולא רק על הוואגיו לבדו יחיו באגאדיר: בתוך לחמנייה אחרת יחכה לכם דווקא קריספי צ'יקן, שמבוסס על פרגית עסיסית מושרת בשיו קוג'י ומצופה ומטוגן כהלכה בפנקו, בתוספת ירקות טריים ורוטב איולי מיסו פלפלים וקוג'י טראיקי (58 ש"ח). רק אל תגידו קוניצ'יוואה לפני שתבדקו את המנה היפנית מכולן – מרק אודון עם שייטל וואגיו פרוס דק, שנח בציר דאשי מאצות קומבו, דג בוניטו מיובש, סויה ומירין. בתוך הקערה תמצאו אטריות אודון גמישות ונעימות, וכמובן אצות וואקמה ובצל ירוק כמיטב המסורת (69 ש"ח).

בסוף מתרגלים להכל. פופ-אפ יפני באגאדיר. צילום: modern talking

ובגלל שאנחנו בכל זאת באגאדיר, לא ניפרד ללא צ'יפס, והפעם עם מלח וואסבי ומלח יוזו שניתן ורצוי לטבול ברוטב גומא, שהוא מיונז וטחינה יפנית עם יוזו, ויניגרט מיסו או בקוג'י טריאקי, כי קטשופ זה לחלשים (19 ש"ח). יש גם בטטה יפנית עם איולי מיסו חריך או מיונז וואסבי (28 ש"ח), לקינוח קסטה עם גלידת מאצ'ה ואונו יפני שהוא ממרח שעועית אוזוקי כמו שיש כמעט בכל בצק ביפן ובהתחלה טועים לחשוב שזה שוקולד עד שמתרגלים (28 ש"ח). עכשיו קודו קידה לפופ-אפ המסקרן, ותאכלו איך שבא לכם.
נחלת בנימין 2, כל השבוע עד ה18.5 החל מהשעה 18:00 (זמין גם בתפריט הוולט).להזמנות

• אוכלים שותים
• אגאדיר
• וואגיו
• המבורגר
• אוכל יפני

כולם נורא רוצים עכשיו להחרים את וולט, ואז מגלים שזה קשה להם כי בכל זאת לא בא להם לבשל ואין כלום בבית והשירותים המתחרים איטיים מדי ואז מה אם זה יקר מדי והורג את המסעדות וממלא את הרחובות בשליחים בלי אחריות וביטוח, העיקר שהאוכל יגיע מהר מהר לתוך הפה שלנו. נזכרנו השבוע שיש גם אפשרות ביניים שיכולה לסייע לאנשים עם עמוד שדרה צרכני: משלוחים ישירות מהמסעדה, אולד סקול, כמו פעם. יש כמה מקומות בעיר שעדיין מתחזקים מערך שליחויות עצמאי מוצלח, והערב בחרנו להצדיע לשלושה מהמוצלחים שבהם. לא טוב לכם?נסו אותנו ביום אחר.

>>רומנו מהפכה: פחות אייל שני קלאסי – יותר קלאסיקה בהשראתו
>> טעם רע: למה אף מסעדה ישראלית לא נכנסה לרשימת 50Best?

התאילנדית // נאם

למה כדאי:נאם היא מסעדה תאילנדית כיפית ביותר בגרסת האופליין שלה, אבל בימי הקורונה היא התבלטה בשירות משלוחים עצמאי משובח ומאז הפכה לאופציה מועדפת עבור מי שמסתייגים מאפליקציות המשלוחים על שלל תופעות הלוואי שלהן.
מה טעים:תפריט תאילנדי עשיר ומגוון שמכיל הרבה יותר מסתם קלישאות פאד תאי מוקפצות, כולל נאם טוק נהדר, מו טוד קאתיים נפלא, וכמובן הדרך המהירה ביותר להביא אליכם הביתה קינוח סטיקי רייס מנגו. יש גם המון אופציות טבעוניות ומנות ללא גלוטן.
כמה המשלוח: 13 ש"ח // מינימום הזמנה: 58 ש"ח
איך מזמינים?מקליקים כאן

בתאילנד יש משלוחים כאלה? נאם (צילום: יח"צ)

המקסיקנית // מקסיקנה

למה כדאי:עקרונית די כיף להזמין אוכל מקסיקני הביתה. בוריטו נוסע במשלוח הרבה יותר טוב מכל לאפה, וכמות הדברים שאפשר להכין מטורטיות מאפשרת לגוון כמעט בכל הזמנה מחדש. במקסיקנה עושים את זה לא רע בכלל יחסית לרף המקומי, והיא ה-Go To שלנו כשבא לנו להפתיע חברים מתנשאים.
מה טעים:הכי כיף להזמין ארוחת טאקו זוגית או משפחתית להרכבה עצמית בבית, שנותנת תמורה גבוהה יחסית למחיר, ויש דילים טובים גם על ארוחות בוריטו זוגיות. ולא פחות חשוב: יש מרגריטות.
כמה המשלוח: 19 ש"ח // מינימום הזמנה: 120 ש"ח (לא לרווקים עניים, בקיצור)
איך מזמינים?מקליקים כאן

מהמשלוחים הטובים בקטע מפתיע. מקסיקנה (צילום גיל אבירם)

ההמבורגריה // אגאדיר

למה כדאי:חלוצת הגל החדש של ההמבורגרים בתל אביב, שתחגוג בקרוב 30 שנות קציצות, הייתה גם מחלוצות משלוחי האוכל המוקפדים בהזמנה אונליין, ופיתחה עם השנים מומחיות יפה באריזת מנות ושיגורן כך שיגיעו אל הלקוחות במצב מיטבי (צ'יפס פריך במשלוח!).
מה טעים:ההמבורגר של אגאדיר הפך עם השנים מעט אנדרייטד, ובכל פעם שיוצא לנו להיתקל בו הוא מתגלה כמוצלח יותר מהקרדיט שנותנים לו, וזה עוד לפני שדיברנו על הקריספי צ'יקן שהוא בפירוש אחד הטובים בעיר, דילים טובים לשלושה או ארבעה סועדים ומערך נאה של מנות צד מושקעות.
כמה המשלוח: 13 ש"ח // מינימום הזמנה: 84 ש"ח
איך מזמינים?מקליקים כאן

מומחיות גבוהה במשלוחים. אגאדיר (צילום מתן אביב)

• אוכלים שותים
• משלוח אוכל
• משלוחים בתל אביב
• נאם
• אגאדיר
• מקסיקנה

זה לא מובן מאליו שסצינת האוכל התל אביבית, אחרי כל מה שעברה, ממשיכה לנוע תנוע. ובכל שבוע אנחנו מוצאים יותר ויותר אירועים, ספיישלים, מנות מפתיעות ופשוט אוכל טעים ברחבי העיר שמגיע מבלי שבכלל ציפינו או תכננו. אלו החדשות הכי חשובות במקומות הכי טעימים.

>>למה לפתוח ספוט לאוכל רחוב בין עבודות רכבת? חשיבה לטווח ארוך

סPPPיישל איטליה בשקיעה | PPP

כשמחירי הטיסות בשמיים ואיטליה רחוקה מתמיד, PPP מביא את רומא לתל אביב באירוע שקיעה שכולו פחמימות, אלכוהול ומוזיקה. שף דוד שושן, שמתמחה במטבח האיטלקי, יכין פיצות עם רטבים קלאסיים, שבדרך כלל מוגשים עם פסטה, למשל פיצה קרבונרה עם קרם חלמונים ופארמיג'אנו, פיצה קאצ'ו אה פפה עם קרם פקורינו ופלפל שחור וקאלצונה ראגו בקר בולונזי. וזה לא נגמר כאן כי יש גם סופלי ברוטב עגבניות עשיר ולב מוצרלה נמסה, פרחי קישוא ממולאים ריקוטה ואנשובי ועוד מנות צד שטומנות בחובן הבטחה גרגרנית משובחת. יינות צוננים מהחנות המוזגת "מקווה"ובירה יימזגו לכל דורש, ואת הגרוב יביאו אנשי VuVuVu, הרכב הבית של קרולינה. יהיה חם ומגניב וטעים, ואם בדיוק תתרחש המתקפה המשולבת – תחנת הרק"ל הסמוכה היא מרחב מוגן מושלם (וממוזג).
מקווה ישראל 10, שלישי (20.8) מ-18:00

אסקפיזם איטלקי. PPP (צילום מתוך עמוד האינסטגרם ppptlv@)

השטרודל מבארי בא לעיר | מאפיית לחמים

חפרנו על זה ונמשיך, כי אסור לשכוח: מאז פרוץ המלחמה מארחת מאפיית לחמים את שף-קונדיטור יקי שגיא מקיבוץ בארי, שניצל בנס מהטבח ומצא מקלט בתל אביב. אחרי שהספנקופיתה שהוא מכין זכה לחיבוק חם (ובצדק. הכי קרוב ליוון שטעמנו), משיק שגיא במאפייה את השטרודל מבארי, שנחשב לאחד המאפים האהובים על לקוחות מהעוטף – בצק פילו פריך וזהוב ובתוכו פלחי תפוחי-עץ, קינמון וצימוקים. המאפה, שחלק מההכנסות ממכירתו (למעט עלויות חומרי גלם וכוח אדם) מועברות ישירות לשיקום הקיבוץ וחבריו, מוקדש לזכרן של פסי כהן, יונה כהן ומזי בכר זכרן לברכה, שנהגו לקחת חלק בהכנתו ונרצחו בשבעה באוקטובר. "הזיכרון הראשון שעולה לי מהשטרודל הוא מחזה מקסים, ממש כאילו נלקח מסרט, של נשות הקיבוץ המדהימות שהיו עולות לקונדיטוריה ומכינות בדקדקנות את תפוחי-העץ, כמו שרק הן ידעו, כשברקע מתנגנים צלילים של מוזיקה ארץ-ישראלית", נזכר שגיא. ב"צוות השטרודל" לקחו חלק גם רז בן עמי שוחררה מהשבי (בעלה אוהד עדיין שבוי בעזה), פנינה אבני אמו של חגי אבני ז"ל, שי ילין בתו של חיים ילין, קרן כהן בתה של פסי כהן ז"ל, ונועה לוי אשתו של רוני לוי ז"ל. לבנו עם הניצולים וכפיים לאורי שפט בעלי המאפייה. 95 ש"ח.
מאפיית לחמים

יקי שגיא, אורי שפט והשטרודל מבארי. מאפיית לחמים (צילום דניאל לילה, סטיילינג אוריה גבע)

מארס טורקי | כריסטוף

מערכת היחסים עם טורקיה נמצאת בשפל היסטורי, היבוא נעצר ועל הפנינים שיוצאות מפיו של ארדואן עדיף שלא נגיד כלום. אבל המטבח הטורקי הוא עדיין אחד המופלאים בתבל, וכשיש הזדמנות לטעום ממנו אנחנו לא מוותרות (היוש מוטפאק). בשני ימי שישי הבאים יתארח השף הישראלי ממוצא טורקי למי ניפוסי בבר היין כריסטוף, ויגיש תפריט קטן ומנצח: מזאטים, עלי גפן ממולאים, בורקס מים, לקרדה ביתית, צ'ילביר (ביצה עלומה עם יוגורט וחמאת שאטה) וקאטמר, בצק דקיק ממולא קיימק ופיסטוק ומטוגן בחמאה, יצירת מופת שנותנת פייט לכל שטרודל מתנשא. עמרי ליבוביץ' בעלי הכריסטוף יפתח בקבוקים וישקה את האורחים ביין צונן, ובעינינו זו פתיחה מושלמת לסופ"ש שסופו מי ישורנו.
השוק 28, שישי (16.8, 23.8) מ-11:00,להזמנות

פילו של השמחות (צילום מתוך עמוד האינסטגרם leminifusi)

בוקר טוב תאילנד | קאב קם

עד שהאיראנים וחיזבאללה יחליטו מה הם עושים עם עצמם, אנחנו נזלול אוכל תאילנדי ונדפוק את הראש. הבר האהוב קאב קם מחזיר את הבראנץ' הבועט עם מנות מתפריט הערב ומנות חדשות, שמעניקות משמעות חריפה ומסחררת למושג "עונג שבת". תוצרת חקלאית מחוות וחממות גידול עצמאיות שאיתן עובד יריב מלילי, בעלי קבוצת בית תאילנדי, נבחרת בקפידה ומשולבת במנות, למשל פאד מאקה יאו – נתח פרגית קצוץ עם חצילים מהערבה, בזיל תאי, פלפל אדום חריף ורוטב טאו טייאו (82 ש"ח) וקאו טום נאה – נזיד אורז תאי עם אונטריב קצוץ, ביצה, ג'ינג'ר ושום פריך (58 ש"ח). לכיבוי השריפה בגרון מומלץ לעיין בתפריט משקאות מיוחד לסופ"ש ובו שפריצים, סאקה ויינות קלילים, כולם באוריינטציה מקומית־ארטיזנלית ובמחיר שלא מחרב את השמחה.
לינקולן 11, שבת 12:00-15:30

עונג שבת תאילנדי. קאב קם (צילום יהונתן בן חיים)

פטיסרי בהשראה בוכרית | אריא

מסעדת אריא מציינת יום הולדת 11, ואם תזדרזו תספיקו להגיע לפרק האחרון שמתקיים ממש היום (15.8), כי לפעמים שווה להיות ספונטניים: שף קונדיטור עופר בן נתן (פופ אנד פופ) יכין תפריט קינוחים חד-פעמי בהשראת המנות של שף המסעדה מושיקו אברהם, שהוא ממוצא בוכרי. צ'יבורק משמשים ואורז בחלב ומנטו שוקולד ולרונה עם קציפת שוקולד לבן מקורמל והל הם רק דוגמה מתוך הפיוז'ן האקלקטי-בוכרי שצפוי הערב, וקינוח התירס המפורסם יגיע גם כן להתארח (54-68 ש"ח). לא יודעים מה אתכם, אנחנו נהיה שם כדי להבין איך זה עובד ולאחל מזל טוב.
נחלת בנימין 66,בהזמנה מראש

רואים עליו שהוא בוכרי. אריא (צילום גל זהבי)

אויסטרים בגוון טבעי | פר דרייר

אמרנו כבר שאויסטרים הם האיט גירל של קיץ 24? פגשתם אותם בכל פינת רחוב כמעט, וכעת הם מגיעים ליפו, לערב מיוחד שמארגנים אנשי TOS (דה אויסטר סוסייטי). לצד הרכיכות היוקרתיות יוגשו יינות טבעיים מבית בון ויואן, והכל קורה במסגרת 15 שנים לפר דרייר האהוב. שלקו ואמצו.
בת עמי 7, שלישי (27.8) מ-18:00

האויסטרים באים ליפו (צילום מעמוד האינסטגרם the_oyster_society)

הביאו את הוואגיו | אגאדיר

אחרי גרסאות מאת רושפלד וקומרובסקי שהפכו את ההמבורגר למנת שף, מקדישה רשת אגאדיר את המהדורה המוגבלת החדשה לוואגיו וליפן בכלל, היעד הכי נחשק בקרב פודי'ז בשנים האחרונות. Burger No.1 משלב בין בשר מזן ואגיו לטעמים מהמטבח היפני, כלומר קציצה במשקל 250 גרם בלחמניית באן אוורירית עם רוטב טריאקי מתוק-מלוח, אבוקדו, צ'ילי בחרפות עדינה, מלפפון רענן, עלה שיסו אוריינטלי ונגיעת וואסבי לאקסטרה ספייסיות. בום. 88 ש"ח כולל מיקס צ'יפס.
נחלת בנימין 2 ובהמשך בכל הסניפים

יותר יפני. אגאדיר (צילום Burger No.1)

צוהריים משפחתי | קפה דו סוליי

כל הורה יודע שככל שזה נוגע לילדים, המחצית השנייה של חודש אוגוסט היא סיוט תעסוקתי, בידורי ובישולי. קפה דו סוליי בצפון העיר פותר את הסעיף האחרון ומשיק שעה שמחה למשפחה כולה: 20 אחוז הנחה על תפריט הילדים ועל תפריט האלכוהול להורים (כי בואו, מגיע לנו). במקום לחפש צל באיזו גינה ולהכיל התקפי זעם עד שעת המקלחות וההרדמות, הם יחרבו דפי צביעה וינשנשו פסטה ברוטב עגבניות/שמנת/ רוזה (39 ש"ח), המבורגר ילדים וצ'יפס (47 ש"ח) ושניצל עם צ'יפס או פירה (45 ש"ח), בזמן שאתם תוכלו ללגום יחסית בנחת כוס שאבלי צונן (39 ש"ח).
מאיר יערי 19, ראשון-חמישי 16:00-19:00,להזמנות

יחסית, כן? קפה דו סוליי (צילום שחף סגל)

• חדשות האוכל
• אוכלים שותים
• כולי עלמא
• קאב קאם
• אגאדיר
• מאפיית לחמים

זה לא זמן טוב להיות מסעדה בתל אביב. רוב הזמן הוא לא זמן טוב להיות מסעדה בתל אביב, אבל עכשיו במיוחד. דווקא בשל גלי הסגירות הנוכחים, רצינו לספק קרן אור של אופטימיות ולהזכיר שיש מקומות ששורדים פה אפילו יותר זמן משמדינת ישראל קיימת. עברנו את פרעה, נעבור גם את זה ועוד נספיק להכין קינוח. אלו השורדות הכי מצטיינות של סצינת האוכל התל אביבית.

>>שאלנו את ותיקי מסעדות העיר "איך מסעדה יכולה לשרוד תקופה שכזו?"

אולימפוס

ותק:92 שנה
מה הסיפור:מסעדה יוונית בלקנית והמסעדה הכי ותיקה בארץ, לכן גם המיתולוגית ביותר. בכל זאת – יוון, מיתולוגיה – ברור שיהיה כאן סיפור. המסעדה נפתחה ב-1932 בפינת הרחובות קישון-לוינסקי על ידי שלמה סטרומזה שעלה מסלוניקי, והייתה בית גידול לטבחים ומסעדנים רבים שהמשיכו אחר כך לפתוח מסעדות בלקניות משלהם כמו תרמית פרמידה. בתחילת שנות התשעים עברה המסעדה למשכנה הנוכחי מול בית מעריב, ועברה לידיו של פפו נחמן – סלוניקאי גם הוא, שכיום בנו יונה מנהל את המסעדה יחד עם בנו וכלתו. המסעדה, שהפכה במירוץ השנים למוסד מוביל ומצליח, שומרת על חזות מסעדת הפועלים וזה כנראה סוד ההצלחה, שכן לא נכנעה לטרנדים חולפים ולא נתנה להצלחה לעלות לה לראש. האוכל הוא עדיין אותו אוכל אותנטי, יווני ונהדר, טרי ומתובל כמו שצריך. בלי דאווינים מיותרים.
מנה חובה: מוסקה
קרליבך 7

מסעדת אולימפוס. צילום:אנטולי מיכאלו

שמוליק כהן

ותק:88 שנה
מה הסיפור:מסעדת שמוליק כהן קיימת עוד מלפני קום המדינה, באותו לוקיישן מאז 1936 (!) ויש מאחוריה לא פחות מארבעה דורות בשלנים. כיום תומר רוזין, הנין של רבקה (אמו של שמוליק כהן) הוא זה שמנהל את העניינים יחד עם אמו ציפי. ההיסטוריה המכובדת הזאת עשויה להסביר את קסמו של המוסד שמגיש אוכל יהודי מזרח אירופאי כמו בשטעטל, עם מפות לבנות מגוהצות, אווירה שמחה ותצלומים מפעם על הקירות שמזכירים לנו כי מדובר בפיסת היסטוריה מכובדת. האוכל גלאט כשר למהדרין, ובתפריט תמצאו את כל הקלאסיקות מבית סבתא (לפחות סבתא כלשהי) כמו גפילטע פיש כהלכתו עם חריין, טשולנט, רגל קרושה, סלט ביצים עם גריבלאך ועוד רבים, טובים ומנחמים בטעם מבורך של פעם.
מנה חובה:טשולנט עם קישקע
הרצל 146

מסעדת שמוליק כהן. צילום: באדיבות המסעדה

קיטון

ותק:79 שנה
מה הסיפור:מנשה קדישמן אמר על קיטון ש"כולנו הומלסים בנשמה וקיטון מזכיר לנו את הבית שאבד". הציטוט הזה מסביר הכל – את קסמה של קיטון, את העובדה שהיה למקום עבור תל אביביים של לפני קום המדינה, כבר אז, כפיסה נוסטלגית מבית שאבד, וגם את העובדה שהיא ממשיכה לשרוד גם היום באותה המתכונת – אוכל יהודי בנוסח מזרח אירופאי. נהדר, אותנטי ולא מתחנף, וכזה שנראה כי לא עומד להתיישן אף פעם. תמצאו שם את כל הקלאסיקות של פעם – החל מקיגל, כבד קצוץ וצימעס, כלה בוורניקס רכים וממולאים תפוחי אדמה ועד טשולנט בשרי לפי הספר.
מנה חובה:ורניקס
דיזינגוף 145

אנטיביוטיקה פולנית בקיטון (צילום: אנטולי קריניצקי)

סנדר

ותק:76 שנה
מה הסיפור:מי שמבשל היום בסנדר זה זמי שרייבר, דור שלישי למקימי המסעדה התל אביבית שנמצאת איתנו מהשנה הראשונה של המדינה. המורשת המפוארת הזו ניכרת בכל פינה בסנדר, החל מהתפריט המזרח אירופאי המסורתי שלא נס ליחו, כלה בעיצוב הנושן שנראה כאילו נלקח מהסיקסטיז, ועד האווירה הביתית והחמימה שמצויה במקום. לאכול מרק עוף עם קניידלך בסנדר כשבחוץ גשם זלעפות, זה תענוג ששמור למיטיבי לכת ואנחנו מקווים שלא יעלם לעולם.
מנה חובה:מרק עוף עם קניידלך
לוינסקי 54

געגועים לשטייטעל. סנדר. צילום: מתוך עמוד הוולט של המסעדה

מונקה

ותק:76 שנה
מה הסיפור:מונקה היא מסעדה בולגרית שנפתחה ביפו, שבימים עברו הייתה בולגריה הקטנה, ואיכלסה חלק גדול מהעלייה הבולגרית שהגיעה ארצה. המסעדה שומרת על הקסם שלה עם קבב לפי הספר, תבשילים בלקניים ריחניים, מוסקה בשרית לעלות בשבילה לרגל, בצקי פילו ממולאים ומופלאים,וגם עדת לקוחות קבועה ומושבעת שמזכירה את יפו של אז, ונותרת נאמנה גם שנים אחר כך.
מנה חובה:שקמבה צ׳ורבה
יהודה הימית 15

מסעדת מונקה. צילום: יולי גורודינסקי

מרסנד

ותק:69 שנה
מה הסיפור:וולטר וחנה מרסנד פתחו את בית הקפה בפינת הרחובות פרישמן בן יהודה, במחצית שנות החמישים של המאה הקודמת. הם הביאו איתם מאירופה עוגות עתירות קצפת ואירחו דרך קבע את מיטב הגאוורדיה הייקית של תל אביב. בעשרים שנה האחרונות ניהל את בית הקפה בועז טרגרמן, שסגר אותו לפני ארבע שנים למורת רוחם של קהל הלקוחות הקבוע. אלא שהגעגוע החל לפעום, ואחרי שמרסנד התארח בבתי קפה אחרים, בועז נפתח שוב לפעילות, רק בלוקיישן ובוויב מעודכן יותר, אבל עדיין בבן יהודה. וכן עדיין יש לטקעס ועוגות אוסטרו הונגריות בויטרינה.
מנה חובה: ד"ש מסבתא
בן יהודה 71

אבו חסן הדולפין

ותק:65 שנה
מה הסיפור:את אבו חסן פתח עלי קרוואן, תחילה עם עגלה ארעית בשכונת עג'מי, ובמהרה השכנים התלהבו מהתוצרת והוא פתח מסעדה קבועה שרבים עלו בעקבותיה לרגל. מאז נוספו שתיי מסעדות נוספות ולא מעט גלגלולים עברו על אבו חסן, אבל דבר אחד בטוח – החומוס באבו חסן היה ונותר חומוס מנצח. חומוס שמגיעים מכל הארץ לבוא לנגב ומנת משולש שלא נוותר עליה בעד שום הון.
מנה חובה:משולש
הדולפין 1

אייקוניות בצלחת. המשולש של אבו חסן. (צילום: אנטולי מיכאלו)

חיים נלו

ותק:64 שנה
חיים נלו הוא מוסד מיתולוגי ששוכן החל מתחילת שנות השישים ברחוב אילת. כמו דברים טובים רבים, גם הוא החל כדוכן גריל שהתרחב אט אט למסעדה שהיא היום, ובמירוץ השנים נודע לתקופה בתור הקבב הטוב ביותר בארץ. נלו כבר לא איתנו, אבל העסק נותר במשפחה כששני הבנים למשפחת נלו המשיכו את דרכו. המסעדה אמנם שופצה מאז, אבל הרוח היא אותה הרוח והם מקפידים בדומה לאביהם על בשרים בגריל בנוסח רומני, מבלי לשכוח את קבב, כבדים מטוגנים, סרמלה וסטייקים מובחרים מבשר שמיישנים במקום. כמובן נמליץ להוסיף לשולחן איקרה, חציל רומני, כבד קצוץ ופאפנש לקינוח.
מנה חובה: סרמלה
אילת 11

שבתאי היפה

ותק:62 שנה
מה הסיפור:שבתאי היפה היא אחת ממסעדות הדגים הראשונות בארץ, שהחלה את דרכה בתחילת שנות השישים – איך לא – כדוכן שמגיש דגים מטוגנים בתוך כיכר לחם. מאז עברו לא מעט דגים בחכה, והמסעדה הפכה לטברנה פופולרית ומובילה בישראל המגישה דגה טרייה, פירות ים וגם מזאטים טריים ורעננים. את המסעדה הקים אביו של שבתאי, ראובן סקנדריון, כשעלה ארצה מטורקיה, ובשנים האחרונות ניהל אותה בנו שבתאי, הלוא הוא שבתאי היפה. בחודשים האחרונים הלך שבתאי לעולמו, וכיום מנהל את המסעדה בנו. בקיצור, שלושה דורות של דגים מטוגנים, מדובר במורשת מכובדת.
מנה חובה:קלמארי מטוגן
הצורפים 38

הקולות של פיראוס (צילום מתוך עמוד האינסטגרם shabtai_hayafe)

מי ומי

ותק:55 שנה
מה הסיפור:מסעדת מי ומי ממוקמת ברחוב מנחם בגין כבר 55 שנה. רוב השנים זה עבד טוב מאוד, עד שב-2016 המסעדה נקלעה להריסות בניית הרכבת, והרשויות נותרו אדישות למצוקתה של הבעלים שלומית פורמן, שהותשה והחליטה לסגור. אלא שהיופי במוסדות כאלה הוא שמאחוריהם עומדים לא רק בעלים למודי ניסיון וקרבות, אלא גם צוות עובדים נאמן, שבמקרה הזה התאגד במרץ כדי להותיר את המסעדה פתוחה עד שהצליח במשימה, והפך לבעלים החדשים. ואנחנו הרווחנו סטקייה לתפארת, וכך נשארה מנה אייקונית של סטייק לבן בפיתה שאנחנו רוצים שתישאר לנצח.
מנה חובה:לבן בפיתה
מנחם בגין 35

שמעון מלך המרקים

ותק:48 שנה
מה הסיפור:בהיכל המרקים של שמעון בכרם התימנים, עדיין תוכלו לראות פתיליות במטבח. הן מסודרות יפה בשורה כשעל גביהן סירים עמוסים בניחוחות, תבלינים (וחוויאג' במיוחד) וכל טוב הארץ. מה נגיד – אוטוטו חמישים שנה של ישיבה על כיסאות כתר ולגימה של מרק טוב ומהביל הן בהחלט לא עניין של מה בכך. את המסעדה מנהלת היום ביד מיומנת יונית סעדה, בתו של שמעון ז"ל שמקפידה על בישול של מרקי בשר לפי מיטב המסורת התימנית. ואם אתם שואלים אותנו, אנחנו ממליצים לפחות פעם אחת בחורף קר, לבוא לטבול לחוח במרק רגל.
מנה חובה:מרק רגל
יחיא קאפח 28

שמעון וציפורה סעדיה, שמעון מלך המרקים. צילום איור: איליה מלניקוב

פאב עמירם

ותק:48 שנה
מה הסיפור:פאב עמירם הוא מקום של מסורת ומורשת, כזה שאפשר לבוא להשתכר בו באמצע היום. במרכזו בר עץ מהגוני כהה עם שלל בקבוקי שיכר מסקרנים, הוא כמעט מציין יובל, מעוצב ברוח אייטיז מובהקת ועדיין מצליח להישאר רלוונטי. נדמה שהן בזכות העובדה שאין מקומות רבים לשתות בהם באמצע היום (במיוחד לא כזו גינס צוננת), והן בזכות שמוגש בו אוכל פאבים מצוין הכולל נקניקיות שמנמנות, בייקון, צלעות חזיר, ירקות מטוגנים, צלחת ירקות שהפכה לאייקונית ועוד ועוד.
מנה חובה:נקניקיה וגינס
התערוכה 8

פאב כמו שפאב צריך להיות. עמירם (צילום: ספי קרופסקי)

הבלינצ'ס ההונגרי

ותק:47 שנה
מה הסיפור:זו רשימה שחלק גדול ממהותה היא נוסטלגיה, ולכן ברור שנכלול בה את המסעדת הנוסטלגית הנ"ל. מסעדת הבלינצ'ס ההונגרי ברחוב ירמיהו היא מסעדה שלא בהכרח הייתה נפתחת היום, אבל היא משמרת את הרוח התמימה והרומנטית שהייתה בתל אביב בעבר וזהו סוד הקסם שלה. לאור נרות, מוזמנים הסועדים לעיין בתפריט ולבחור מבין מנות הבלינצ'ס השונות. הבלינצ'ס דקיק ועשוי בעבודת יד במקום כמובן, ויש לא מעט אופציות מפתות. בזירת המלוחים יש בלינצ'ס גבינה לבנה מלוחה, בלינצ'ס עם חציליםושום ואפילו אחד עם גולאש פטריות למיטבי לכת. בזירת המתוקים נמליץ על גבינה לבנה עם צימוקים למען השלמת החוויה הנוסטלגית.
מנה חובה:בלינצ'ס פלמבה
ירמיהו 35

חומוס אשכרה

ותק:45 שנה
מה הסיפור:יכול להיות שכשדן ורות תבור פתחו את חומוס אשכרה הם חשבו שתהיה רשימה כזו ונוכל להגיד – אשכרה 45 שנה? אז אשכרה. חומוס אשכרה ששוכן בירמיהו כבר 45 שנה, הוא חומוס שתמיד רוצים לנגב ולטבול בו פיתה חמימה. החומוס ניחן בטריות מירבית ובמרקם קרמי וחלקלק כראוי. מלבד זאת, יש במקום גם תבשילים ביתיים דוגמת אורז ושעועית ברוטב אדום, שווארמת פטריות ערבה לחיך ופלאפל טרי וחמים.
מנה חובה:אורז ושעועית
ירמיהו 45

טנדורי

ותק:42 שנה
מה הסיפור:מסעדת טנדורי של רינה פושקרנה הכירה לחיך הישראלי את נפלאות הטאלי. עם תבשילים הודים פיקנטיים, ערבים לחיך ובעיקר נאמנים למקור, אין ספק שלטנדורי מקום של כבוד בקולינריה התל אביבית והישראלית (וגם כוכבית, שכן זה המקום בו ביבי ושרה יצאו לדייט ראשון), במיוחד כאשר פושקרנה לא קפאה על הפניר והוסיפה להתחדש, לעדכן ואף לפתוח סניף נוסף בהרצליה השכנה. לפני שנה המסעדה עברה ממיקומה בכיכר דיזינגוף לטיילת, אבל הצ׳יקן טיקה עדיין אותו הטיקה.
מנה חובה:באטר צ׳יקן
טיילת הרברט סמואל 76

רק הסתגלן שורד. טנדורי לנדס אנד (צילום יח"צ)

פרונטו

ותק:35 שנה
מה הסיפור:מסעדת פרונטו נפתחה לפני 35 שנה ברחוב נחמני על ידי המסעדן רפי אדר. אז היא הייתה מסעדה איטלקית קלאסית, מה שהיה נדיר למדי בנוף התל אביבי. ופקדו אותה אנשי עסקים רבים. אחרי עשרים שנה היא עברה ממיקומה המיתולוגי ברחוב נחמני, אל זה הנוכחי ברחוב הרצל. לא היה זה רק מעבר לוקיישן, אלא גם תפנית משמעותית ברוח המסעדה כאשר השף הצעיר דאז דיוויד פרנקל קיבל לידיו את המושכות. הוא התרחק בהדרגה מהמטבח האיטלקי הקלאסי והפך את המסעדה למסעדת עילית עם אוכל מצוין ועכשווי. אנשי העסקים עדיין פוקדים את המקום, וזו עדיין אחת מהמסעדות המצוינות בתל אביב.
מנה חובה:ברוסקטה מוצרלה ואנשובי
הרצל 4

טורקיז

ותק:33 שנה
מה הסיפור:מסעדת טורקיז שמשקיפה לגלי הים הטורקיזיים (סליחה, מילה קשה) היא ממסעדות הגורמה הראשונות בארצנו, ואחרי לא פחות מ-33 שנים, ברור שהיא כאן כדי להישאר. קהל היעד המצוי בה מורכב בעיקר אנשי עסקים, פולטיקאים וסלבס מקומיים. במטבח של טורקיז אופים את הלחם לבד, וגם כבישת הדגים ויישון הבשר נעשה במקום. כיאה לנוף הגלים, בתפריט תמצאו לא מעט מנות דגים ופירות ים טריות ונהדרות וגם תפריט יין מרשים לכל הדעות.
מנה חובה:פסטה פיצ'י דייגים
הרצל רוזנבלום 6

טורקיז. צילום: יח"צ

ברבוניה

ותק: 32 שנה
מה הסיפור:מסעדת הדגים מהמנצחות בעירנו והיא חפה ממניירות ומאמץ, ומצליחה כבר שלושה עשורים להיות בית למשפחות ופרלמנטים רבים. ברבוניה מתמקדת בדגה טרייה ומקומית, מזאטים צבעוניים וטריים וכמובן מנה של ערימת ברבוניות מטוגנות למהדרין שנתנה לה את שמה ולנו נתנה רבע שעה של התעסקות וסיפוק מירביים.
מנה חובה:ברבוניה
בן יהודה 192

מנזר

ותק:31 שנה
מה הסיפור:תל אביב לא תהיה תל אביב בלי המנזר. כן, ככה פשוט. קשה להסביר מהו בדיוק התמהיל של המקום הזה, שמצליח להיות בית לכל כך הרבה תל אביביים, אבל כולם שם בהחלט מבינים. אולי זו העובדה שהוא ניחן באווירה נונשלנטית ובלתי מתאמצת, שירות פמיליארי במידה ותפריט אוכל מצוין במחיר נוח. אולי זו העובדה שהוא פתוח לאורך רוב שעות היממה, קשה לשים על זה את האצבע אבל מה שבטוח – המנזר הוא באנקר של העיר כבר 32 שנה, ולחיי השנים הבאות.
מנה חובה:סלט קיסר עם אנשובי
אלנבי 60

המנזר (צילום: יעקב בלומנטל)

ד"ר שקשוקה

ותק:31 שנה
מה הסיפור:מסעדתו של בינו גבסו בפאתי שוק הפשפשים היפואי, מדוברת עוד מימי הניינטיז העליזים לא רק בזכות מבחר השקשוקה האדיר שלה, אלא גם בזכות האוכל הטריפוליטאי המצוין שמבשל גבסו. לצד שקשוקה קלאסית, חמשוקה, שקשוקה חצילים, שקשוקה מרגז, יש שם קוסקוס ירקות מופלא, טבחה בסלק, מפרום ועוד קלאסיקות בניחוח של בית.
מנה חובה:שקשוקה מרגז
בית אשל 3

דיקסי

ותק:30 שנה
מה הסיפור:מסעדת דיקסי של חיים כהן לימדה את כולנו להעריץ אוכל אמריקאי בסגנון דיינר, שלא לדבר על מה זה הום פרייז, ולנצח נהיה אסירי תודה לחיים על כך. ערימת כנפיים מזוגגות שכבר הפכה לאייקונית, הום פרייז נמסים בפה לחלום עליהם בלילה, המבורגרים שמנמנים ומשובחים, כריך אנטריקוט מושלם, סלט קיסר עם תועפות פרמזן וגם עוגת גבינה ניו יורק צוננת וחד פעמית.
מנה חובה:כנפיים
יגאל אלון 120

מחזיר אהבות קודמות. חיים כהן והבראנץ' בדיקסי (צילום אסף קרלה)

מיטבר

ותק:30 שנה
מה הסיפור:מיטבר שנפתח בשדרות ח"ן לפני 30 שנה הוא מהסטייק האוס הוותיקים של עירנו ומהנחשבים בארץ, ובצדק. המקום מצליח לשמור על רמה גבוהה כבר שלושה עשורים, כי בשר מתיישן טוב, ובעיקר לספק לנו מענה הולם לדחף הקרניבורי הקדום שלנו עם בשרים איכותיים ומובחרים.
מנה חובה: אחרי הכל, ההמבורגר מנצח.
שדרות ח"ן 52

שצ'ופק

ותק:29 שנה
מה הסיפור:המסעדה אידאלית לארוחה משפחתית ומתחילה עם מזאטים טריים ומפתים שמוצעים לריפיל וניצבים בנדיבות במרכז השולחן, וממשיכה משם עם מנות עיקריות וגדולות של דגים בגריל, פירות ים מטוגנים או מאודים וגם מנה מופלאה של פיש אנד צ'יפס לחובבים. יש אפילו דפי צביעה לילדים שלא ישתעממו.
מנה חובה:מולים מרינייר
בן יהודה 256

שצ'ופק (צילום אפיק גבאי)

איציק הגדול

ותק:29 שנה
מה הסיפור:בהיכל הבשרים הנודע של יפו, שהתחיל ממסעדה שכונתית ואינטימית וגדל עם השנים עד לחלל מרווח וגדול מימדים עם 250 מקומות ישיבה (וגם נוספו לו סניפים ואפילו שווארמה). כשתגיעו לאיציק ביפו, תוכלו לראות את נתחי הבקר המקומי מתיישנים ומוצגים לראווה, ותוכלו להנות ממגוון גדול של בשרים על הגריל יחד עם אינספור מזאטים לבחירה ולחם שנאפה בטאבון ומוגש חמים וטעים. משום מה, ממש מתגאים שם בואגיו.
מנה חובה:אנטריקוט על העצם
דוד רזיאל 3

בית תאילנדי

ותק:28 שנה
מה הסיפור:יריב מלילי הוא ללא ספק מי שהביא את המטבח התאילנדי לישראל, והפך אותו להיות אחד מהפופולריים והאהובים על ישראלים כיום. עם מנות עשירות ומופלאות שמבטאות את מירב המטבחים והסגנונות התאילנדיים, היכרות מעמיקה עם התרבות התאית ובישול פשוט מצוין – אין ספק שמדובר במסעדה מנצחת. חוץ מזה שנדמה כי אין כמעט תל אביבי שלא חגג איזו שמחה משפחתית בשולחן בבית תאילנדי, מסעדה שתמיד נזכור לה חסד נעורים ותמיד נשמח להגיע אליה שוב.
מנה חובה:מיאנג פלה
בוגרשוב 8

שינה את השוק. בית תאילנדי (צילום: יהונתן בן חיים)

אגאדיר

ותק:27 שנה
מה הסיפור:הסניף הראשון של אגאדיר קם בנחלת בנימין והיה פתוח עד השעות הקטנות של הלילה, מה שהפך אותו לאבן שואבת של בלייני העיר. זאת כמובן יחד עם המבורגר מובחר ומצוין, מה שהיה די חלוצי וראשוני בשעתו. מאז ועד היום שומרים באגאדיר על רמה גבוהה של חומרי גלם, אווירה פאן וסליזית במידה שהולמת את חיי הלילה (שכבר נסגרים מוקדם יותר) וכמובן המבורגר מנצח.
מנה חובה: המעושן
נחלת בנימין 2

ארנסטו

ותק:27 שנה
מה הסיפור:מפות משובצות באדום לבן, נרות דולקים וריח של פרמזן מהמטבח. הו, בהחלט הגעתם לארנסטו, מסעדה איטלקית מתוקה ורומנטית שמזכירה ברוחה טרטוריות איטלקיות מסורתיות, ונשארת מהאהובות עלינו כבר כמעט שלושה עשורים. ארנסטו הבעלים של המסעדה הגיע אלינו מרומא, ומי שמבשל הוא אנג'לו דלה אריצי, רומאי גם הוא. מה שאומר אוכל איטלקי אותנטי וערב לחיך, ואפילו שמועה שזו המסעדה החביבה על חברי השגרירות האיטלקית.
מנה חובה:פסטה פוטסנקה
בן יהודה 90

קצ'יו א פפה בארנסטו. צילום: אנטולי מיכאלו

מנטה ריי

ותק:26 שנה
מה הסיפור:מנטה ריי הוקמה על ידי עפרה ואבי גנור לפני 26 וכבר אז נודעה כמסעדת חופים אמיתית, שמבשלת דגים ופירות ים טריים במגוון טכניקות בישול ומקפידה על חומרי גלם מצוינים. שמה של מנטה ריי הולך לפניה, ואפשר לרשום לזכותה את אחד מהבראנצ'ים הראשונים שאכלנו בעיר. ונדמה שאין תל אביבי שלא אכל במנטה ריי, ומי שלא אכל אז בוודאי הריח. שכן בשיטוט אגבי בטיילת תוכלו להריח את הריח המשכר של הקלמרי המטוגן ותחלמו לקפוץ פנימה.
מנה חובה:סיר ברזל עם פירות ים
נחום גולדמן 6

הזקן והים

ותק:25 שנה
מה הסיפור:מה אנחנו אוהבים? ריפיל. מה אנחנו עוד אוהבים? ללא הגבלה. אז הזקן והים, המסעדה שנפתחה ביפו לפני חצי יובל על ידי יונס, עלי בהחלט קלטה את הטעם שלנו ועושה זאת נהדר לאורך השנים. עם נוף שובה לב, תפריט מגוון ונהדר, מנות נדיבות, מחירים נוחים והקפדה על חומרי גלם טריים ומצוינים אין ספק שזו הייתה ונותרה הגו טו של רבים.
מנה חובה:שרימפס מטוגן
קדם 85

קלאסיקה יפואית (צילום מעמוד האינסטגרם hazaken_v_hayam_1999)

שמשירי

ותק:24 שנה
מה הסיפור:מסעדת שמשירי הפרסית שבשוק לוינסקי היא מסעדה פרסית אותנטית שמגישה את מיטב המנות הקלאסיות של המטבח הפרסי. הניחנות במרכיבים בריאים ותיבול ענוג וייחודי שמוענק לאוכל באמצעות זעפרן, בלאנגו וקינמון. תמצאו בה חורשט (תבשיל) סבזי וחורשט עלו, אורז פרסי לתפארת, דולמה, בשרים בנוסח פרסי על הגריל וגם גונדי בעבודת יד כמובן.
מנה חובה:עש תורשי
נחלת בנימין 99

• אוכלים שותים
• מסעדות בתל אביב
• הזקן והים
• מנטה ריי
• ארנסטו
• אגאדיר
• בית תאילנדי
• איציק הגדול
• שצ'ופק
• מיטבר
• ד"ר שקשוקה
• דיקסי
• המנזר
• ברבוניה
• טורקיז
• פרונטו
• טנדורי
• פאב עמירם
• שמעון מלך המרקים
• מי ומי
• חיים נלו
• אבו חסן
• מרסנד
• סנדר
• קיטון
• אולימפוס