Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
אל תתנו למחיר להטעות: פיצה אורו מציעה נאפוליטנית פשוטה ומעולה
הפתעה עגלגלה. פיצה אורו. (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם @pizza.oro.official)
מי שיחלוף על פני הפיצרייה החדשה ברחוב שד"ל עלול לחשוב שזו סתם פיצה שכונתית, אבל מי שטעם יודע שמדובר בפנינה עירונית נדירה: פיצרייה קטנה ברמה גבוהה ותמחור נמוך. "אני בלי עובדים, וכאן 16 שעות ביום כי זה מה שאני אוהב. זה מאפשר לי לשמור על מחירים הוגנים מבלי להתפשר"
במבט ראשון ומהיר, פיצה אורו נראית כמו עוד פיצרייה שכונתית, עממית ופשוטה עם ניחוח של פעם – אבל אחרי הביס הראשון מיד תבינו ששום דבר לא פשוט בפיצה החדשה של אור אהרון, שהתמקמה ברחוב שד"ל. זה מתחיל מהבצק, עובר ברוטב עגבניות איכותי ומגיע עד למוצרלה משובחת. לשמחתנו, המחיר דווקא מצליח להישאר פשוט, והביס פשוט מעולה. >>"פתיחת שולחן שלא קורעת את הכיס": שובם של תפריטי צהריים
אור אהרון אהב פיצה מאז ומתמיד. לאיטליה הוא הגיעה כרוכב אופניים תחרותי, שם חי במשך שלוש שנים, במהלכם גם אכל לא מעט סלייסים מהמזון הפלאי. "יש לי שלוש אהבות בחיים: אופניים, מתמטיקה ופיצה", מספר אהרון. "אחרי שהתחריתי שלוש שנים באופניים, ולימדתי ילדים מתמטיקה, הגיע תורה של הפיצה. עבדתי בפיצרייה בקרית אונו ("פיצטה", י.ש.), ולמדתי את רזי הפיצה, אז הגיע הרגע שלי לפתוח מקום משלי, שמוקדש כולו לאהבה הזאת".
אל תפספסו בגלל העיצוב הפשוט. פיצה אורו. (צילום: יעל שטוקמן)
אהבתו של אור מתורגמת לפיצרייה החדשה, שקרויה אורו על שם המילה ל"זהב" באיטלקית, ושם החיבה שלו. שם הוא מכין פיצה איטלקית בנוסח נאפולי, ולפי הספר – בצק שמותפח 72 שעות, רוטב עגבניות איטלקי מבית מוטי וגבינת מוצרלה של משק עברי – כלומר, ללא חומרים משמרים, שמן, סוכר או שאר תוספות מיותרות. פיצה אמתית ופשוטה, כמו שהתכוון המשורר. ואכן, הבצק נמתח ונותר גמיש גם לאחר הביס, השוליים תפוחים, רכים וחרוכים כהלכתם, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים – ופיצת המרגריטה שטעמנו היתה פשוט קלאסית ומעולה, כאשר מלבד המוצרלה נוספת לה גם גבינת פקורינו איטלקית, שמעמיקה את הטעמים.
מדובר בפיצה טובה ואיכותית, עשויה עבודת יד, בלי דאווינים מיותרים – והדבר ניכר גם במחיר, שהוא ללא ספק הכי זול שתמצאו בסביבה: 50 ש"ח לפיצה מרגריטה שלמה (בקוטר של 30 ס"מ), כאשר כל תוספת תוסיף לחגיגה 5 ש"ח בלבד, ועבור 15/17 ש"ח תוכלו לרכוש סלייס. "בסוף אני פה לבד", מסביר אור כששאלנו איך הוא מצליח לעמוד במחיר כזה. "אני בלי עובדים, ועובד כאן 16 שעות ביום, כי זה מה שאני אוהב.זה מאפשר לי לשמור על מחירים הוגנים מבלי להתפשר על חומרי הגלם או על איכות הפיצה".
אור אהרון בפיצה אורו. (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם @pizza.oro.official)
בניגוד לנפוליטניות אחרות בעיר, שמתאפיינות בתוספות מפונפנות, כאן התוספות לא יוצאות מגדר הרגיל – שלא לומר, מיושנות קצת (אבל זה סוד הקסם), עם אפשרויות של זיתים ירוקים, זיתי קלמטה, פטריות, פלפל חריף, תירס או בצל סגול. ולמרות שפפרוני דווקא אין, הפיצה לא מחפשת כשרות ופועלת גם במהלך סופי השבוע, ועד לשעות הקטנות של הלילה – שזה עד 5 בבוקר. "זה אזור של כמה מועדונים, והפיק הכי גדול הוא דווקא בחמש בבוקר. הרבה מבלים מגיעים מהוואן, כולי עלמה והרדיו ממש בשעות האלה". איזה כיף לגלות שהלייט נייט עוד חי בעיר.
כמו כל פיצרייה שמכבדת את עצמה, גם כאן תמצאו מנות צד של לחם שום (25 ש"ח), פוקאצ'ה (15 ש"ח) וקלצונה נוטלה (25 ש"ח), קינוח שהוא החיים עצמם. אל תתנו לפשטות של הפיצרייה, החזות השכונתית שלה והמחיר הזול לבלבל אתכם, כי הם לא תואמים לרמת הביס. אם כבר, זה מזכיר יותר מהכל פיצריות אמיתיות מאיטליה, שלא שמות דגש על עיצוב ושופוני, אלא רק על מה שחשוב באמת – הפיצה עצמה. פיצה אורו, שד״ל 7. ראשון- שני: 17:00-23:00, שלישי עד שבת: 17:00-05:00
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אנילוטי לכולם: 24 מסעדות איטלקיות מומלצות לבילוי בתל אביב
פיפטי אנד וואן (צילום: אינסטגרם/fifty.and.one)
היה מין רגע כזה שבו המטבח האיטלקי שוב היה טרנדי, אבל אז באו האיזקאיות היפניות ובעטו בו. לא נורא, נשארנו עם הרבה מסעדות איטלקיות טובות, חלקן אף למעלה מכך. אספנו את המיטב שיש לעיר להציע ועשינו מהן רשימה. יום אחד הן יבעטו בחזרה. עם הפסטה לא מפחד מנצח!
המטבח האיטלקי חזר לחיינו בסערה בימי המלחמה הראשונים, כשכל מה שרצינו זה ערימה של פחמימות משכשכות ברוטב עשיר ותועפות פרמז'ן, ולמרות שבמהלך 2025 המגמה נעצרה כמעט לחלוטין לטובת טרנדים עממיים לא פחות (איזקאיות יפניות, שיפודיות לבנטינית), הרי שזה זמני בלבד. על הקווים כבר מתחממת קלבריה החדשה של בנצי ארבל, שתיפתח בחודש מרץ על חורבות הוודו בר, נרה גם מה יהיה עם פרונטו המתחדשת. מנג'ארה!
במסעדת טברנה רומנה היטיב השף בנצי ארבל לפתוח מקום עממי ושמח עם אווירה מהנה ולא מחייבת, מחירים נוחים ומנות איטלקיות שלאו דווקא תמצאו במקומות אחרים, זולת איטליה. למשל פיצה טונדה שהיא שטוחה ודקיקה בנוסח רומאי מובהק, סופלי קרבונרה מטוגנת ונמתחת, ניוקי אלא רומנה ועוד פסטות טריות משובחות ונדיבות. אליעזר קפלן 8, תל אביב
לא תמצאו כאן את שמעון פרנס. טברנה רומאנה (צילום: שרון בן דוד)
למרות שמאז זרמו נהרות של טורטליני בצלחת, מאז ששף תמר כהן-צדק הצטרפה לפאנל השופטים של "משחקי השף" והפכה לסלב, הזמנת שולחן במסעדה הקטנטונת הפכה לעוד יותר סיוט. הקסם של קוצ'ינה הס, הס 4 לוותיקים שבנינו, נובע מהפער בין רחוב אלנבי המג'ויף למפות הלבנות, לרומנטיקה ולמטבח איטלקי קלאסי בצורתו המזוקקת, בלי אף מילה על פיוז'ן. ואחרי שנופצה מטיל איראני, והספיקה לחזור לפעילות, היא גם חוגגת 20 שנה בימים אלו ממש. לעוד 20 שנה שכאלו, מינוס הטיל אם אפשר. הס 4, תל אביב
תמר כהן צדק והפסטה (צילום: אנטולי מיכאלו)
3. כפרה מיו
המבשרת הראשונה של סיבוב האיטלקיזם שתפס שף בנצי ארבל, שהתשוקה שלו לאיטליה ניכרת בכל סופלי ופיצה מטוגנת, וכשהצלחות נוחתות בזו אחר זו על השולחן אי אפשר שלא להסתער. פסטה בעבודת יד, שמן זית ועגבניות שמש מתוקות מתערבבים במנות כאילו נונשלנטיות אך מוקפדות עד גילוף הפרמז'ן האחרון, וכל זאת על רקע פיח ואוטובוסים. הכי נאפולי בתל אביב. קינג ג'ורג' 105, תל אביב
קפה איטליה הוותיק כבודו במקומו מונח אך הלב שלו עם מגזינו, הילד הקטן והפרוע של האחים ירזין. בחלל מחוספס וסקסי מול מטבח פתוח גועש תוכלו לזלול מנות פתיחה וסלטים, פיצות ופסטה בביצוע מוקפד עד שבב הפרמזן האחרון. הצוות מתורגל היטב בזאטוטים שרצים בין הכיסאות עם סלייס פיצה ביד ונדבקים לוויטרינת הקינוחים המסחררת, אז אם אתם רגילים לזה גם, זהו מקום מושלם עבורכם. מנחם בגין 21, תל אביב
הפיצה של מגזינו. צילום: כרמל קוך
5. קפה איטליה
מה נוכל להגיד שטרם נאמר על קפה איטליה? טרטוריה אמיתית לפי הספר עם מנות איטלקיות משובחות שלא מתיישנות לעולם, שירות מקצועי ומיומן ובאנקר לכל ארוחה משפחתית שהיא. תמיד כיף, תמיד איטלקי ותמיד טעים בקפה איטליה. פסטות משובחות ומנות נדיבות במיוחד שאפשר לחלוק, פוקאצ'ה פריכה ולוהטת, סלטים רעננים וטירמיסו חד פעמי, שהקדים את הטרנד (המבורך) שפושה עכשיו בכל העיר. יונה קרמינצקי 6, תל אביב
הטירמיסו הזה למות. קפה איטליה (צילום: מיכל אבירם)
6. צ'יקטי
אם תקראו לו בר הוא יענה, אבל צ'יקטי הוא למעשה מסעדה איטלקייה נהדרת. הבר והמטבח הפתוח מפתים להזמין צלחת ועוד צלחת, ללגום קמפרי ולהיווכח שכשחומרי הגלם טובים – כמו באיטליה – החוכמה היא לתת להם לדבר בעד עצמם ולזרום עם מה שיציעו לכם. ההנאה מובטחת. יהודה הלוי 58, תל אביב
צ'יקטי. צילום: איליה מלניקוב
7. רוסטיקו
הרשת הוותיקה והאהובה עושה בדיוק את מה שמצופה מטרטוריה הגונה: לתת לאורחים תחושת בית, תפריט שנצמד לטעמים המוכרים ומחירים הוגנים. אנחנו מצאנו כאןלזניה עסיסית, לוהטת וסקסיתכמו סופיה לורן בשעתה. רוטשילד 15, תל אביב // בזל 42, תל אביב
רוסטיקו. צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של רוסטיקו
8. קיוסק דל פסטה
כשקיוסק דל פסטה נפתח, הוא ישר נכנס לנו ללב. נכון שדי בפחמימה כדי להיכנס לנו ללב, אבל במקרה הזה מדובר בפחמימה טובה באמת. מנות פסטה טריה ברטבים משמחים כגון לינווגיני סרדינה עם שמן זית, סרדינים, לימון ועגבניות או לינגוויני קאצ'ו אה פפה לפי הספר, קרבונרה מצוינת עם בייקון אמיתי וארביאטה חרפרף ועז טעמים. כיף לשבת במקום וללגום קוקטייל במחיר טוב, להוריד בקבוק יין ולקנח בטירמיסו. אבן גבירול 20, תל אביב
קיוסק דל פסטה. צילום: דימטרי פומוזן
9. ג'מה
הלוקיישן יפו, כל השאר איטליה: אנטיפסטי ואינסלטה, פיצות נהדרות ופסטה אל דנטה, סקונדי ובמביני (המנות, לא הילדים עצמם) באווירה שכונתית. אה, ויש גם בייקון אמיתי. תרצה 14, תל אביב
ג'מה (צילום: שלומי יוסף)
10. לה טיגרה
יש אולי מי שיתרעם על הכללת פיצרייה ברשימת מסעדות איטלקיות, אבל אנחנו גורסים שלה טיגרה אמנם מגישה פיצות, אבל היא הפכה את החוויה על פיה. מעבר לעובדה שהנאפוליטנית שיוצאת מהתנור המנומר כאן היא מתחרה רצינית על תואר הפיצה הכי טובה בעיר (ולעניות דעתנו, גם מנצחת), האפרטיבו במקום הוא אחד המשתלמים והאווירה היא של מסעדת רחוב בפירנצה. בסניף החדש במתחם בזל מסתובבת גם עגלה עם לא פחות מחמישה סוגי טירמיסו, על תקן סיומת מושלמת לפיצה. בקיצור: אין יותר איטלקי מזה. ידידיה פרנקל 9, תל אביב// אלקלעי 5, תל אביב
חמישה סוגי טירמיסו. איך בוחרים? לה טיגרה בזל (צילום ניקי טרוק)
11. אמורה מיו
תקראו לנו נוסטלגיים ורומנטיקנים, לאמורה מיו מגיעה פינה חמה בלב של תל אביב. תפריט ענק של פיצות ועוד יותר של פסטה, מחירים סבירים ואווירת טרטוריה מושכים לכאן לקוחות חוזרים כבר יותר מ-20 שנה. וחוץ מזה כל עיר צריכה מסעדן עם לב גדול כמו שיש לשלומי סלמון. אבן גבירול 100, תל אביב
אמורה מיו. צילום: עדי פועה וענבל קורמן
12. גווידו
כחלק מהפריחה המחודשת של המטבח האיטלקי בעידן המלחמה, גווידו מספקת מנות פסטה שבאמת מתאימות לחלוקה, בתמחור שכבר שכחנו שקיים, ומדי פעם שוברת שגרה עם פופ אפ ממטבחים לא קשורים, אבל בשיא החמידות. עם הבנה שמטבח איטלקי זה גם מטבח אמריקאי-איטלקי, בגווידו יודעים איך לגרום למנות הגנגסטרים מהקולנוע לקום לחיים, ומה שטוב לטוני סופרנו ולחבר'ה הטובים טוב מאוד גם לנו. שדרות בן גוריון 34, תל אביב
פו שניצל. גווידו. (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם guido_rest@)
13. ארנסטו
מפות משובצות אדום לבן, נרות דולקים ושולחנות קטנים ומזמינים מחכים לכם בארנסטו לצלילי מוזיקה איטלקית רומנטית שמתנגת ברקע. שלושה עשוריםה הפכו את המסעדה למיתולוגית, יחד עם בעל הבית שיושב בקדמת המסעדה ורושם הערות בפנקס, כיאה לבעל בית איטלקי. ובתפריט? כל הנדרשים החל מפרחי קישוא ממולאים בריקוטה (בעונה), כלה בלזניית בולונז משובחת, בשרים טובים ופסטות נהדרות שמבושלות באהבה גדולה. ויש, כמובן, את הויטרינה. בן יהודה 90, תל אביב
מוותיקות הז'אנר בעיר. ארנסטו (צילום: גיל גוטקין)
15-14. TOMETOMATO/LAVA
נוכל הפסטה, הלא הוא טל רשבסקי, נע בקיצוניות מתעתעת בין טרול נודניק (הפייס שלו אחד המצחיקים אבר) לשף מוכשר. את האבחנה המדויקת נשאיר לתרפיסט שלו, אבל מה שבטוח הוא שהאיש יודע לבשל. והוא מבשל יותר מאשר מעצבן ולכן נמשיך לעמוד בתור ולרטון על שעות הפתיחה, על הגשם ועל הממשלה. העולם הוא מקום מעצבן. שדרות וושינגטון 26, תל אביב // סמטת בית הבד 7, תל אביב
השחור זה לא זפת. LAVA (צילום מתוך עמוד האינסטגרם lavatelaviv@)
17-16. POMO+קאפרי
בלימבו של רמת החייל, פומו היא אי של יציבות: מסעדה ותיקה שנשענת על פיצות מהטאבון, מנות פסטה ודגים נאים עם זליגות לצדדים לטובת ציבור העובדים ברמת החייל, פלאס עשרה אחוזי הנחה בצוהריים. המסעדה האחות קאפרי בביג פאשן גלילות מעתיקה את הנוסחה כי סוס מנצח לא מחליפים. הברזל 11, תל אביב//ביג פאשן גלילות
קאפרי (צילום אסף קרלה)
18. בר פרדיסו
אם תקראו לו בר הוא יענה, אבל פרדיסו הוא הרבה יותר מאשר עוד מקום לשתות בו יין. שף דנה לי ברמן, שאת הפלירטוטים שלה עם המטבח הצפון איטלקי פגשנו כבר בכמה וכמה הזדמנויות, מגישה ויטלו טונאטו, ארנצ'יני, אניילוטי ועוד קלאסיקות איטלקיות אהובות בפרשנות אישית שמכבדת את המקור, אך מדגישה בכל זאת מקוריות ומקומיות. נחלת בנימין 43, תל אביב
בר פרדיסו (צילום: נועם פריסמן)
19. מתאו
לא מכל יציאה למסעדה צריך לעשות עניין ומתאו יושבת בדיוק במשבצת הזו, כמו טרטוריות משפחתיות בארץ המגף. צלחות פסטה מהבילות בתמחור נגיש ואווירה שמחה מתאימים לכל הזדמנות, מדייט ועד ארוחה עם ההורים והאחיינים, וכל זאת מבלי לעשות חשבון לחשבון. בוגרשוב 87, תל אביב
מתאו (צילום: אינסטגרם/matteo.tlv)
20. פנקינה
קפיצה קטנה לאיטליה כשהרגליים באוף דיזינגוף, תפריט מסורתי ואווירת טרטוריה ברומא – מה עוד אפשר לבקש? עם קפרזה לה נוסטרה וקרבונרה די מארה אי אפשר לטעות, וגם החברים שומרי הכשרות ייהנו. גורדון 39, תל אביב
פנקינה (צילום אינסטגרם/pankinatlv)
22. MI VA
מי בא? מי ווה, בר אוכל קז'ואלי שמשחק עם המטבח האיטלקי כמו יובנטוס בימיה הטובים. פיצות פריכות ולוהטות ומנות פסטה טובות עומדות במרכז התפריט, והקינוחים – ללקק את האצבעות. דיזינגוף 122, תל אביב
Mi Va (צילום: אינסטגרם/@mi.va.tlv)
23. פיפטי אנד וואן
כמו פסטה שמתגלגלת על הלשון, פיפטי אנד וואן היא תל אביב בצלחת: חצופה, מדויקת, ומשחקת על התפר שבין אוכל רחוב לקז'ואל דיינינג. חומרי גלם מקומיים מקבלים טוויסט מפתיע והערב מתגלגל לאטו על עוד דרינק ועוד מנה, עד לקינוח תותים ומסקרפונה עם עלי זעתר. נחלת בנימין 51, תל אביב
פיפטי אנד וואן (צילום אמיר מנחם)
24. טוטו
היא כבר לא לגמרי איטלקית, היא מגישה אוכל קלאסי בביצוע אדיר גם אם קצת מיושן, והיא מאוד יקרה – אבל שף ירון שלו חתום על כמה ממנות הפסטה הטובות בארץ. הרשימה הזו אינה שלמה בלעדיו. ברקוביץ' 4, תל אביב
זו פיצה זוט: נאפולי וניו יורק נפגשות על סלייס בקומה התחתונה
הסלייס התחתון. פיצה זוט - Zutt. (צילום: אסף קרלה)
פיצרייה חדשה התמקמה בקומה התחתונה של מלון בשאול המלך, ולמרות שהיא לא ממציאה מחדש את הגלגל, היא מספקת פיצה מוצלחת שמערבבת בין הסגנון הנאפוליטני לדקיקות הניו יורקרית עם מתיחה מתבקשת. בונוס נפלא: יש גם קלצונה שוקולד!
אחרישבית הקפה שאולההצטרף למתחם של מלון לינק, כעת הפינה שבשאול המלך מתחדשת בפיצרייה חדשה שמציעה פיצות בעבודת יד שמשלבות בין נאפולי לניו יורק – כלומר, סלייס גדול מימדים, רחב ונוכח, עם שוליים תפוחים ובועתיים ומרקם יציב, וכל זה בטעם משובח ותוספות קלאסיות. במילים אחרים, הכירו את Zutt. >>
מערך יחסי הציבור של המקום (ואתר קקיוני לסלנג איטלו-אמריקנו) אומרים לנו שאצל הגווידו'ס בארה"ב Zutt היא מילת סלנג ל-Downstairs, יענו למטה, ובהתאם הפיצרייה זוט ממוקמת בירידה מהמדרגות בקומה התחתונה של בית המלון. אז ירדנו לטעום, חזרנו שבעים ושמחים ועם ההרגשה שפיצה היא המאכל המושלם מכולם, ולא יעזור לכם שום המבורגר לשכנע אותנו אחרת, עד ההמבורגר הבא.
פיצה זוט – Zutt. (צילום: אסף קרלה)
הקומה התחתונה של מלון לינק זכתה בפיצרייה שמאפשרת ביקור משפחתי, בזוג או אפילו להגיע לעבוד עם הלפטופ תוך כדי נשנוש סלייס. התוספות שעל הפיצות לא ממציאות שום גלגל מחדש, אך נותנות מענה הגון לכל החשקים ו/או הנטיות התזונתיות, לרבות גבינה טבעונית למי ששומר. הבצק מותפח באיטיות וסבלנות במשך כ-72 שעות, ומבוסס על שלושה קמחים שונים מאיטליה, מה שמסביר את עומק הטעמים.
בזירה הקלאסית תמצאו פיצות מרגריטה ומרינרה (64 ש"ח/68 ש"ח), ואת הפיצות עם התוספות, שעולות כולן 78 ש"ח: אנשובי אורטיז עם בזיליקום ואורגנו; פיצת צ'ילי ודבש עם חלפיניו לחובבי המתוק-חרפרף; זיתי טאסוס, בצל סגול, אורגנו ובזיליקום; וגם קטגוריה לבנה שמציעה שלוש פיצות ביאנקה לחובבי הז'אנר, הבנויות על רוטב בשמל עשיר וקטיפתי: מוצרלה, כרישה, גבינת בושה וטימין; פטריות יער, פטריות רעמת האריה, שיטאקי, אויסטר, מוצרלה, ברי וטימין; וגם אחת שמוגשת עם תפוחי אדמה, גורגונזולה ורוזמרין.
לא על הפיצה לבדה. פיצה זוט – Zutt. (צילום: אסף קרלה)
מבין כל ההיצע טעמנו דווקא את המרגריטה, כי אנחנו מאמינות שכדי לבחון מקום חדש יש לבדוק לפני הכל את הבסיס, והבנו שיש פה יציבות טובה – איכות הבצק בהחלט מורגשת בביס, רוטב העגבניות עז טעמים והמוצרלה איכותית. אמנם היה חסר לנו מעט מלח, אבל זה כבר עניין של דיוקים שבוודאי עוד ישתפר בהמשך.
למי שרוצה פתיחים לצד הפיצה, בזוט תמצאו סלט קיסר קלאסי; סלט מוצרלה פרסה ועגבניות מגי עם אנשובי אורטיז; סלט עגבניות עם פוקורינו, בצל סגול, אורגנו טרי וחומץ שרי; או צלעות תירס חרוכות שנמשכות בחמאה חומה עם פרמזן (42-58 ש"ח למנה).
הכי חשוב בעולם. פיצה זוט – Zutt. (צילום: אסף קרלה)
לקינוח תמצאו פרוסה של עוגת גבינה באסקית (38 ש"ח), טרמיסו (42 ש"ח) או מה שהוא בערך המאכל האהוב עלינו – קלצונה נוטלה (42 ש"ח). סלייס חדש בעיר, ועוד עם קלצונה שוקולד? סוף סוף יש סיבה להגיע לשאול המלך שלא כוללת להתלבש יפה מדי, או לבכות הרבה. שאול המלך 39, תל אביב (בקומה התחתונה של מלון Link). שעות הרצה: א'-ה' 15:00-22:00, החל מעוד שבוע מ-11:00, מומלץ להתעדכןבעמוד האינסטגרם
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
איפה אוכלים את הפיצות הכי טובות בתל אביב? 24 תשובות אפשריות
פיצה קראפט (צילום: אינסטגרם/פיצה קראפט)
המלחמה הפילה לא מעט פיצות אהובות בעיר, כולל כמה מהטובות ביותר, אך במקביל ובמפתיע התווספו לתפריט העירוני גם כמה מקומות חדשים, והקרב על תואר הפיצה הטובה בעיר נעשה קשוח יותר עם טוענות חדשות לכתר. בואו לקבל סלייס אוף דה אקשן
תל אביב, כידוע, נבנתה על החולות. מה שפחות ידוע זה שכיום היא בנויה על פיצות. אחרי פייט לא פשוט מול ההמבורגר בשנים האחרונות, בא יוקר המחייה והזינוק במחירי הבשר והפיצות החזירו לעצמן את כתר אוכל הרחוב ששולט בעיר. גם המשבר הקשוח בענף ההסעדה לא הצליח לרסן את ההתלהבות שלנו מפיצה, ועל אף הסגירות המבאסות של סופר פיצה הנהדרת, סנטה קתרינה העילאית, EZPZ השכונתית והפיצה-בר היפואי ונוס, קיבלנו בחודשים האחרונים שלל פיצריות חדשות ומקוריות (פיצה כנענית! פיצה סרטנים!) שמפצות על האובדן. הרשימה מחולקת לארבע קטגוריות: פיצריות חדשות שנבדקו והתגלו כטובות, פיצריות פחות חדשות שכבר נכנסו לרוטציה שלנו, פיצריות יותר ותיקות שטוענות לכתר וחמש פיצות שמתחרות ביניהן על הטופ העירוני. אין שום ברירה, נאלץ לאכול את כולן.
החדשות ברשימה
פיצה קראפט
מכל הלוקיישנים בעיר, מי ידע שדווקא כיכר אתרים המושמצת יהיה המקום בו תנחת הפיצה הירושלמית הזו, שכבר הספיקה להיבחר בעבר כאחת מ-50 הפיצות הטובות בעולם ברשימת Top50 היוקרתית. אמיצים שהיו מוכנים לגשת לפיל הלבן מספרים על פיצה נאפוליטנית פשוט נהדרת, ויחד עם העיצוב המרשים של המקום החדש ומשב רוח נעים מהים, נחתה פה בשושו הפתעה במגש. כיכר אתרים, הירקון 169 (משמאל במדרגות) תל אביב
פיצה איקס הגיעה אלינו מהעיר מודיעין, והצליחה לעשות את הלא ייאמן. לא רק ערב פיצות ופסטה אכול כפי יכולתך ב-89 ש"ח, אלא גם שני סניפים תוך פחות מחצי שנה, האחד בדיזנגוף והשני בפריים לוקיישן בנחלת בנימין. ובאשר לפיצה עצמה – כיפית וסליזית, גדולת מימדים, ומתאפיינת בתוספות לא שגרתיות ובדמיון פרוע. כן, פיצת החזיר המטורלל, אנחנו מדברים אלייך. דיזנגוף 70 // נחלת בנימין 52 תל אביב
פיצה איקס (צילום: דוד מויאל)
אליעזר פיצה
פיצה אליעזר היא לא פיצה, היא לא ניו יורקית, ולא נפוליטנית. היא כנענית. מקומית בהחלט. הבצק אמנם לקוח ממתכון משפחתי איטלקי עתיק יומין, ומייצר סלייס דקיק וגמיש אבל הטופיגנז הם כולם מייד אין יזרעאל באווירת כחול לבן. למשל פסטו זוקיני ושום קונפי, שמנת ותרד, אנשובי ובצלים או פטריות ושמן כמהין. את כל אלו תוכלו לטבול במטבל עגבניות שרי צהובות שרופות או סלסת עגבניות חריפה, לאכול מול ההריסות ברחוב בן יהודה ולחלום על איטליה. או לפחות על בן יהודה בלי הריסות. בן יהודה 126 תל אביב
רואים עליה שהיא כנענית. פיצה אליעזר (צילום שי משה)
פיצה 180
פיצה 180 פעלה בתחילת חודשי המלחמה כמטבח רפאים למשלוחים בלבד, ומאז ששבו רוב עובדיה משירות מילואים פעיל שינתה את פניה ב-180 מעלות (ראיתם מה עשינו כאן?). מדובר בפיצה נהדרת שמורכבת מבצק מחמצת המכיל לא פחות מחמישה סוגי קמחים שונים ומותפח 72 שעות, והוא עשיר, עז טעמים ופריך במיוחד. התוספות גם הן שוס אמיתי פה, משום שפיצה עם בשר סרטנים זה אחלה של הרגל, ולא פחות מכך פיצה עם שרימפס קצוצים, תירס וצ׳ילי. קינג ג׳ורג׳ 85 תל אביב
נתן, עמית, גיא ומאור הלכו למילואים וזה מה שקרה. פיצה 180 (צילום עוז אוחיון)
פיצה 25
פיצה 25 הצטרפה למתחם גרינברג של צביקי עשת בחודש אפריל האחרון, והיא בהחלט תוספת ראויה לרשימה הזאת. בצק שהותפח במשך 48 שעות, בעל ניחוח מחמצתי עדין ושוליים פציחים ומזמינים, עם שלל תוספות מרגשות שמוכנות כולן במקום, מרוטב העגבניות ועד הפסטו. דוגמה לפיצה שחיבבנו במיוחד היא הראגו טלה בבישול ארוך שאין מנחמת כמותה, או הפיצה הלבנה עם קרם התירס והפרמזן שמוגשת עם שלוש גבינות ביניהן ריקוטה כמהין מוקצפת. כן בבקשה. גרינברג 25 תל אביב
פיצה 25 (צילום: דותן ברוך)
טברנה רומאנה
הטברנה הרומאית של בנצי ארבל היא מהמקומות הבודדים ברשימה שאינם קודם-כל-פיצריה, אבל הפיצות שהוא מגיש שם שוות את החריגה בפורמט. מדובר בפיצות רומאיות לפי הספר, שלמעשה נקראות טונדה רומאנה ומאופיינות בבצק דקיק ושטוח, כמעט בלי שוליים, כך שמה במרכז הוא שקובע. והמרכז? עמוס גבינה ותוספות אותנטיות דוגמת מוצרלה פיורי דה לאטה ופרושוטו קוטו. מאנג'ארה! קפלן 8תל אביב
פיצה פרושוטו קוטו בטברנה רומאנה. צילום: שרון בן דוד
קצת פחות חדשות ברשימה
שניט פיצה בר
זה מרגיש כאילו היא הייתה שם תמיד, בכיכר הנאה והמשתפצת על שדרות ירושלים ביפו, אבל היא נפתחה ממש רגע לפני המלחמה כשלוחה מצוינת של אימפריית הקראפט-בירה מרחוב הארבעה. כתוצאה מכך, לצד פיצות נאפוליטניות נהדרות יש כאן גם בירות אדירות וייחודיות שמתבשלות להן במרתפים התל אביבים של אנשי השניט-לאוטר-פורטר-אנד-סאנס. כבר אמרנו: אימפריה. דרך בן צבי 1 יפו
מקום טוב ביפו. פיצה שניט (צילום שרון בן־דוד)
שלחמך
יש לנו סימפתיה לעסקים קטנים ומקומיים ושלחמך הוא בדיוק כזה: פיצרייה שכונתית קטנה ומתוקה עם שם שמדיף ניחוח עברי נוסטלגי וחדר חלוקת דואר, זכר לסניף שעמד פעם באותו מקום. הפיצה ישראלית, דקה ואוורירית עם שוליים עבים ופריכים, והיא נמכרת גם בסלייסים, לשמחת לב הורים וילדים שסוגרים כך את פינת ארוחת מנחה. בראלי 18 תל אביב
אל תזרקו אותה למים, היא לא תחזור. שלחמך. צילום גיל אבירם
Pizza 4 the PPL
עוד פיצרייה שכונתית, ותיקה אמנם, שממשיכה לעבור שדרוגים: רותם וקנין,איש הנקניקיות הסוטותמשוק הכרמל, עזב, ואת מקומו תפס שף דור דטנר, שף קבוצת TGV (הגפן, הנסיך, סופלייר, מגדלור, הכוסית), שמכין פיצות פריכות ולוהטות עם תירס טרי וצ'ילי, פולנטה פטריות ועירית ושאר שיגועים טעימים. אם נותר מקום בבטן שימו עין על הטירמיסו פיסטוק ותודו לנו אחר כך. עולי ציון 26 יפו
הקורונה הפכה את כיכר דיזינגוף לפריים לוקיישן, והאמת היא שלשבת בכיכר ולאכול פיצה זה בילוי מוצלח בכל מצב. סניף הבייקרי שעונה לשם "בייקרי צינה", מציע פיצות משובחות מבצק מחמצת בסגנון נפוליטני, מה שמותיר אותן דקיקות ונגיסות במיוחד. לפיצות מוצעות תוספות קלאסיות כמו פפרוני, פטריות, זיתי קלמטה, פרושטו או זוקיני. בנוסף, הפעם לא קיפחו את הטבעונים כלל וכלל, עם גבינות הטבעוניות כה מופלאות שקשה להבחין שמדובר בתחליף. יש שתי אופציות של גבינות של חברת תמיז והן מבוססות על אחוז גבוה של שקדים, ללא חומרים משמרים ובמרקם מדויק. כיכר צינה דיזנגוף 6 תל אביב
הפיצה של הבייקרי. צילום: עידית בן עוליאל
בבקה פיצה
סניף מיקדו הצפוני של רשת בבקה מספק פיצות בסגנון נפוליטני המבוססות על רוטב עגבניות טרי, מוצרלה פרסקה ופרמזן מגורד. הבצק חמים ונעים ובעובי מדויק, והתוספות מהנות ומפתיעות. נמליץ במיוחד על פיצת הבצלצלים עם בצלי שאלוט, בצל ירוק ובצל סגול וריבת בצל מתקתקה מעל, או על הפיצה החריפה למיטבי לכת עם צ'ילי חריף טרי וגבינת מנצ'גו. אהרון בקר 8 תל אביב
הפיצה של בבקה. צילום: גיל אבירם
הפיצה
מוותיקות הפיצריות של העידן החדש, מקום עם נוכחות דרמטית בבוגרשוב שהפך במידה רבה למוסד אייקוני, עם כת מעריצים שטוענת שזו הפיצה הטובה בעיר ותילחם בחירוף נפש במי שיעז לטעון אחרת. ואכן, מדובר בפיצה ייחודית ודקת בצק, לא ממש נאפוליטנית קלאסית אבל בטח לא ניו יורקית, פשוט מין היבריד תל אביבי מוצלח ומוקפד באווירת פיצריה שכונתית קלאסית (בהנחה שהשכונה היא במנהטן או ברומא) שמצליחה לשמור כבר שנים ארוכות על רמה גבוהה ביציבות לא אופיינית לעיר. בוגרשוב 51 תל אביב
בעוד שבפיצה בבוגרשוב תמצאו את יריב הדרו מפגין את כוחו באותנטיות, בברוקלין פיצה אותו הדרו ממציא את הגלגל עם פיצות ענקיות בגודלן, שנאפות בהשראת האדפטציה הניו יורקית למאפה האיטלקי. תמצאו פיצת הוואי עם מוצרלה, פרמזן, אננס, האם ובייקון, או פיצה שנקראת פטריות הזייה שבעצם מכילה שמפיניון מציאותיות מאוד, ואפילו פיצת קורנדביף עם בקר מעושן וקורנישון. דיזנגוף 276 / יהודה הלוי 45 תל אביב
סלייס אוף דה אקשן. פיצה ברוקלין (צילום: Pizza_Brooklyn/אינסטגרם)
ג'מה
ג'מה היא כבר מזמן לא הסוד הקטן של שכונת נגה: מסעדה איטלקית שכונתית ומתוקה בעורף של יפו, הכל טעים אבל אנחנו באנו בשביל הפיצות: נהדרות, בצק דק יחסית ושוליים פריכים, כשחלק מהתוספות נאפות יחד עם הפיצה וחלק מפוזרות ברגע ההגשה, כמו עלי רוקט טריים וקילופים דקיקים של פרמז'ן. אהבנו במיוחד את הפיצה הירוקה עם קרם מסקרפונה ותרד, בייבי זוקיני, זיתי קלמאטה, שרי צלויות, גבינת עיזים, פרמז'ן וארוגולה, ומעולות לפחות כמותה היו פיצת קרבונרה ופיצת טרטופו. נחזור, בטח שנחזור. תרצה 14 תל אביב
ג'מה (צילום: שלומי יוסף)
פיצה הר סיני
הפיצה הזאת לא מקבלת מספיק קרדיט כשמדברים על הפיצות הכי טובות בעיר, אבל היא ללא ספק בטופ של הטופ של הפיצות שאפשר להשיג בעיר בשעות הלילה המאוחרות, עם לוקיישן מושלם בלב האקשן האלגנטי-מרופט של נחלת בנימין. שווה לעלות אליה לרגל לא רק בלילה, כדי לטעום את הפיצות הנפוליטניות המעולות והדקיקות שמכינים פה מבצק מחמצת טבעית "בת 25 שנה" כך לפי הנטען. התוספות מינימליות, והמיקוד פה הוא בפיצה. כמו שצריך. באופן מדהים למדי, סניף נוסף של פיצה הר סיני נפתח לאחרונה במרכז ביג גלילות החדש. נחלת בנימין 55 תל אביב
ג׳וספה, הפיצה שכולכם מכירים כפיצה של יוסי הצב (או הזקן), היא נכס צאן ברזל במחוזות פלורנטין, גם מאז שיוסי קצת פחות נוכח במקום. היא רחוקה מלהיות טרנדית, לא מאופיינת בבצק נפוליטני או ניו יורקי, אבל משהו בה פשוט עובד, ויעידו הלקוחות שנשבעים בה כבר שנים. הבצק דק יחסית, כמות מדודה של רוטב עגבניות, תערובת גבינות ותוספות שפעם נראו לנו חדשניות, אבל הן עדיין לגמרי עובדות (ברוקולי גבינת עיזים לנצח!). מהפיצריות היחידות בתל אביב שרוטב שום עדיין לגיטימי בהן. ויטל 1 תל אביב
גם למחרת נשאר טעים. פיצה ג'וספה. צילום: מתן שרון
ג׳אפה פיצה קיטשן
פיצרייה שכונתית לכאורה, מקום נעים ומהנה לשבת בו שמציע גם פיצות לילדים וגם למבוגרים. אבל וואו איזו פיצה: בצק נפוליטני אוורירי ופריך, הנאפה בטאבון עצים שמקנה לשולי הבצק בועיות שחומות וטעם חרוך קלות ויוצר ביס מנצח. המוצרלה טרייה וערבה לחיך ולא מכבידה על הפיצה, כשהתוספות קלאסיות אך מדויקות – ועוד לא דיברנו על הטירמיסו. כי זו רשימת פיצות. אז תדברו אתם על הטירמיסו. חבר הלאומים 1 יפו
בכנות, הפיצה הזו מפלגת בין חברים, בני משפחה וקולגות וקרעה גם את מערכת טיים אאוט לאויבים ואוהבים. חלק נשבעים בשמה, וטוענים שהיא הטובה ביותר במשלוח, השאר לא מבינים על מה ההייפ, ותמיד כולם מגיעים למסקנה שיש טובות ממנה, אבל אין טובה כמוהה. הבצק עבה, הגבינה עבה ונדיבה, בעצם הכול עבה וקצת לא מעודן – אבל זה חלק מהקסם. פיצה של ילדים, במובן הטוב של המילה. היא לא יומרנית, לא מורכבת מקמח מחמצת מחוכם ואולי כל זה גורם לה לעבור בגדול את מבחן המשלוח, שפיצות אחרות נכשלות בה. שינקין 51 / ויטל 10 / משה סנה 54 תל אביב
נדיבה וטעימה מאוד. פיצה יואב (צילום: יח"צ)
גלוטריה
מאוכזבי פיצות לל"ג (ומאפים באופן כללי), יותר מאשר יבואו על סיפוקם בגלוטריה. שף ערן זינו מצליח לייצר פיצה פריכה ולוהטת שעומדת בכל כללי הטעם בלי אף טיפת גלוטן, ומבלי לגרום לנמנעי לל"ג להרגיש מקופחים כפי שקורה בדרך כלל. המינוס היחיד – המקום נמצא בצפון הרחוק של העיר וטווח המשלוחים מוגבל. אריה דיסנצ'יק 5 תל אביב
ככה נראית פיצה ללא גלוטן שמכבדת את עצמה. הפיצה של גלוטריה. (צילום: אינסטגרם/gluteria.zino)
לא חדשות אבל בטופ
לה טיגרה
"הרבה יותר מסתם עוד מועמדת חדשה לתואר הפיצה הטובה בעיר", הכריז המבקר שלנו לאחר שנגס בקראסט המנומר של הפיצרייה בפלורנטין. לה טיגרה נבתנה מראש כמוסד נפוליטני, בפיקוח איגוד הפיצות הנפוליטני ובעזרת מחזיק גביע העולם בפיצות. מבחינת עיצוב, המקום הוא לחלוטין פלורנטין, מטאבון המנומר דרך קירות שמספרים את סיפור המבנה ועד למרפסת שמשקיפה לרחוב. ידידיה פרנקל 9 תל אביב
לה טיגרה (צילום: אנטולי מיכאלו)
ג׳ונז X מלגו ומלבר
הפיצות מבית היוצר של מוטי טיטמן הפכו לשם דבר בעיר אי שם בין הסגר השני לשלישי: בצק שניחן בקראסט אוורירי שמתפצח היטב, שחלקו המרכזי משוח ברוטב עגבניות פיקנטי מעט ומגיע עם מגוון תוספות קלאסיות יותר ופחות. בזירה הקלאסית תוכלו למצוא פיצה עם אנשובי אורטיז מצוינת, או פיצה בתוספת פטריות ובצל ירוק. בזירה השגרתית פחות נמליץ על פיצת תירס לבנה עם רוטב בשמל קטיפתי, תירס טרי, חלפינו וכוסברה. זבולון 13 תל אביב
ג'ונז (צילום: בר כהן)
ארציאלי
המחקר והסטאז' הארוך שערך השף חואן מסל בפיצרייה באיטליה – והעובדה שהבצק שלו תופח עם אחוזי מים גבוהים במשך 48 שעות – הניבו בצק פיצה מטורף, מעט עבה מהמקובל בעיר, עם מלא בועות אוויר שמעניקות לו מרקם וטעם נפלאים. הפיצה האובאלית מקבלת תוספות שונות (שמתחלפות מדי יום), נאפית ישירות על אבן התנור ונשלפת ממנו באמצעות משוט עץ – ואז היא נחתכת מול עיני הלקוח לגודל הרצוי. אנחנו טעמנו מרגריטה שבאה עם בזיליקום, פיצה תרד וזעתר, פיצה בורטה ופלפלים קלויים ופיצה פפרוני – כולן היו מוצלחות וחוסלו במהירות שיא, תוך סכנת התמכרות ממשית. מלכי ישראל 7 תל אביב
פיצה שתגרום לכם לפעור פה, ולא רק מתדהמה. ארציאלי (צילום: יונתן בן חיים/איסנטגרם/@artzieli_pizza)
התדר
הפיצה המופלאה הזאת התחילה, כמו כל דבר אצל המאסטר אייל שני, בחיזיון ויזואלי שגרר תחקיר וניסיונות שארכו כמה חודשים. השף המהולל ראה בדמיונו כוכבים שמתנפצים על מים ויצא לתרגם את הדימוי למשהו אכיל. הכוכבים המתנפצים הפכו לגבינת מוצרלה מותכת והים הפך לרוטב עגבניות סמיך ונפלא, שמרוח על הבצק הכי טוב בעיר (יש בו מרקמים שונים ודרגות אפייה שונות לאורכו, כולל גבעות פריכות, בועות שרופות ומישורים רכים). המרגריטה נאפית בטאבון (כבוד לטבחית מילנה בלקין שאמונה על המלאכה) ובאה בגודל אימתני ולא סטנדרטי, לצד סחוג וזעתר (מה שהופך אותה מאיטלקית לישראלית), רוטב חריף ושקית נייר עם עגבניות מצוינות, זיתים וחריף. דרך יפו 9 תל אביב
הפיצה בתדר. צילום: שאטרסטוק
פיצה לילה
השותפים ארד אפפל, שהיה מנהל בטוני ווספה, ורן בלפר המוכשר, שעבד במטבחים של מפעלות השף אייל שני (רומנו ופורט סעיד) פתחו בעשור שעבר את הפיצריה הכי גרובית בעיר. הפיצות בגודל אחיד, מה שנקרא פה פיצה אישית, אבל יכול להתאים בהחלט לזוג בתנאי שאתם לא מתבגרים. הבצק בעובי בינוני, עם שוליים מעט שמנמנים יחסית. הפיצות נאפות בהתחלה על רשת ואז משלימות אפיה ישירות על אבני התנור. הרטבים והתוספות על גבי הפיצות נערמים בחלקם לפני האפייה ובחלקם אחריה. כך למשל תמצאו פיצה של בשר בכבישה ביתית במקום, ועלי רוקט ופרמז'ן, או פיצה של ארטישוק, קייל, בצל ירוק ופטה. הפיצה הטובה בעיר? לגמרי יש מצב. מרחביה 4 תל אביב
יש חיים מעבר לירקון: "אלבה" היא ביסטרו איטלקי שכונתי ללא יומרות
תיכנסי כבר לאוטו וניסע. אלבה (צילום שרון בן דוד)
מסעדת אלבה נפתחה לפני כחודשיים בצומת הפיל, אבל התושבים לא מיהרו להיכנס לאוטו ולהגיע עד לשם - לכן הבעלים גייס את זוהר גבאי, שפית ותיקה שאולי גם מוכרת לכם מהקבוצה של מושיק רוט ב"משחקי השף", שהופכת את המקום לביסטרו איטלקי-ים תיכוני מתוחכם, מבלי להתיימר
600 ימים מאז השבעה באוקטובר, ולשאלה איך התקשורת מתעסקת בנושאים שאינם השבת החטופים וסיום המלחמה יש מקום לגיטימי מאוד, שגם אנחנו עצמנו שואלים לא פעם. אלא שאם לא נכתוב, ואנשים לא יבואו, מקומות יקרסו וגלגלי הכלכלה יאטו עוד יותר את מהלכם. לכן אנו ממשיכים לפעול כדי לתמוך בעסקים מקומיים שבזכותם תל אביב היא מעוז שפיות במדינה שנמצאת במאבק על קיומה. לאחר שכל זאת נאמר, אנחנו באמת שמחים לבשר על מקום חדש בצפון העיר. שכונות עבר הירקון זוכות בתקופה האחרונה להתעוררות קולינרית, לא מעט בזכותן של פיגורות בסדר גודל של חיים כהן (פיצי), ישראל אהרוני (הקצבייה) ורותי ברודו (דליקטסן). רק לאחרונה נפתחה בכוכב הצפוןתלם, המסעדה החדשה של שף ענר בן רפאל(תריסר), ובקרוב עתידים להיפתח עוד כמה מקומות מעניינים.
אלבה נפתח לפני כחודשיים בצומת הפיל, במרכז מסחרי קטן שבו כבר פועל בהצלחה בר היין הסימפתישה לילו. כאשר הבעלים ראו שהמקום אינו מתרומם הם גייסו למטבח את זוהר גבאי, שפית ותיקה בעלת קפה המדרחוב בכפר סבא. בתקופת הקורונה היא פתחה בשוק הכרמל את פופ אפ הסיגרים הממולאים סיגר קוטור, ומאז הספיקה להתמודד בריאליטי משחקי השף בנבחרת של מושיק רוט. פיתול עסקי בעלילה מחזיר אותה כעת לתל אביב. "אף פעם לא באמת עבדתי בעיר. נמנעתי ממנה המון שנים, אולי כי הפחידו אותי והשכיחו ממני את מה שאני מסוגלת לעשות", היא אומרת בגילוי לב, ומחדדת שאינה מנסה להיתלות באילנות גבוהים ומתוקשרים. "אנחנו לא AKA ומקומות בסדר גודל הזה, ולא מתעסקים בהתססות ותהליכים ארוכים שמאוד באופנה עכשיו. אנחנו ביסטרו שכונתי לא מתיימר, שמנסה להתאים את עצמו לאזור מבלי להתפשר על איכות חומרי הגלם".
אלבה (צילום שרון בן דוד)
כצעד ראשון עם כניסתה לתפקיד מחליטה גבאי לשנות את התפריט. באנקרים בנאליים מוצאים את דרכם החוצה, ובמקומם נכנסות מנות שמתחברות לאיטליה ולאגן הים התיכון. "באיטלקית אלבה פירושו 'זריחה', ואני מנסה לחבר את התפריט לשם, לדייק ולהקליל את המטבח. נמשיך להגיש המבורגר ועוד כמה מנות שיש להן ביקוש, אבל הבסיס הוא חד משמעית איטלקי". המנות הראשונות נחלקות לקרות וחמות, למשל סלט אלבה עם חסות וארוגולה, פרי עונתי, קממבר ושקדים בוויניגרט הדרים; קרפצ'יו דג עם גבינה בולגרית מפורקת ופיסטוקים וארטישוק צלוי עם אגוזי לוז וקרם עגבניות. בהמשך התפריט האיטלקי תמצאו פיצות ופסטה, לדוגמה ריגטוני ציידים עם בקר, ברוקולי ותרד צעיר בציר בקר ויין אדום, ספגטי קאצ'ו א פפה וחזה אווז, ספגטי פירות ים ורביולי גבינות ברוטב שמנת עגבניות. פילה דניס וריזוטו, המבורגר, חזה עוף וירקות ירוקים ושניצל ענק עם פירה או ירקות ירוקים מוקפצים בחמאה ויין לבן נותנים מענה לדרישות הקהל ונותרים נאמנים להגדרת הביסטרו.
אל תדאגו, הוא לא הלך לשום מקום. אלבה (צילום טליה אמר)
תפריט הבוקר מציע בעיקר מנות ביצים, כמקובל בז'אנר: אומלט קפרזה וסלט ירוק, קרואסון ממולא סלמון ושתי ביצים עלומות, מקושקשת עננים על ברוסקטת מחמצת ושקשוקה סיציליאנית עם סלט ירקות, לחם מחמצת וטחינה. מחירי מנות הבוקר נעים בין 64-79 ש"ח, ראשונות כ-55 ש"ח בממוצע ו-70 ש"ח לעיקריות, מתוך מטרה לקרוץ לתושבי הסביבה הקרובה. "למרות שהשכונות באזור מבוססות, לא קל להביא לכאן קהל כי בגלל המיקום צריך להיכנס לאוטו ולנסוע. אני רוצה לתת את הפיתרון הטעים בגובה העיניים", מסכמת גבאי.
קצת קלאסה איטלקית. אלבה (צילום: טליה אמר)
בשבועיים מאז הגעתה היא כבר מבחינה בהתעוררות ובאורחים חוזרים, עובדה שמעודדת אותה להתאים את עצמה לסיטואציה החדשה. "אני נורא רוצה שהמקום יתפוצץ אבל עושה את זה בעדינות. אני אימפולסיבית אבל בא לי שלא ניפול. לכן אנו בונים את אלבה לאט לאט. אני מאמינה שאם נהיה טובים, יהיה לנו מקום". בני אפרים 280, ראשון-חמישי 23:00-9:00, שישי 23:00-8:00, שבת 23:00-10:00, אפריטיבו ראשון-חמישי 19:00-16:00 25 אחוז הנחה על כל התפריט
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו