באופן מסורתי, חגיגת הלהט"ב הגדולה של השנה מתקיימת בקיץ סביב חודש הגאווה ואירועי מצעד הגאווה, אבל זה לא אומר שאי אפשר לחגוג גם באמצע החורף, בעיקר אם יש סיבה ממש טובה למסיבה. ובכן, הסיבה: 50 שנה לאגודה למען הלהט"ב; והמסיבה: פסטיבל "זן נדיר" מהמרכז הגאה של עיריית תל אביב-יפו, פסטיבל הצדעה לגאווה הישראלית בדגש על עולמות התרבות של הקהילה.

>> תל אביב באורות: שוק חנוכה בכיכר הבימה, שוק כריסמס בנמל יפו
>> גדולים בתחומם: 7 מתחמי התרבות והבילוי הכי חמים בתל אביב

ויש לא מעט מה לחגוג: האגודה למען הלהט"ב הוקמה ביולי 1975 והייתה ההתארגנות הראשונה של הקהילה הגאה בישראל למאבק על זכויותיה, ומי שברבות השנים הובילה לשורה ארוכה של שינויים חברתיים מהותיים וניצחונות דרמטיים בבג"ץ ובכנסת במסגרת המאבק המתמשך של הקהילה להכרה, קבלה ושוויון.

בלב אירועי הפסטיבל יעמוד מופע מחווה לקורין אלאל ז"ל, במלאת שנה לפטירתה, במסגרתו יתקיים מפגש בימתי של רבים מאמני הקהילה הצעירים, בהם אודי שניידר, אופק יפרח אזולאי, אלה לביא, אנוש, חן אהרוני, חן כהן, מירב הלינגר, ענת אסתר חיטמן, רון רווח, שי גבסו, שיר פופוביץ' ושקד מילר. במופע תתארח גם רותי אלאל (מפיק מוזיקלי: אסף אור).

מופע מסקרן נוסף בפסטיבל הוא "ערב סטנדאפ הומופובי" שבו יארח הקומיקאי אור ברגמן את מיטב אמני הסטנדאפ הגאים על במה שבה מותר לצחוק על הכל, ובעיקר על הקהילה. בין הסטנדאפיסטים שיעלו על הבמה: אבי דנגור, לאון בור, שחר קפלן, תאיר שויקה, הדס בודסקו ונעם גלעד. וגם: סרטי דוקו גאים, תערוכות מחווה, הקרנת פרק גנוז של סדרת הרשת "פאטוץ'" והרצאות על תרבות.

במעמד זה ייפתח לראשונה לציבור גם ארכיון הקהילה הגאה, שנאסף בעבודה יסודית של שנים בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. פריטים מיוחדים מתוך הארכיון יוצגו במרכז הגאה לצד הסברים מיוחדים על האופן שבו נבנה ארכיון הקהילה. ברגע השיא של הפסטיבל תתקיים הדלקת נרות קהילתית בהובלת סגנית ראש עיריית תל אביב יפו ומחזיקת תיק הגאווה מיטל להבי ולצדה חמש דמויות שמייצגות חמישים שנה של גאווה ישראלית.

"חמישים שנה לאחר שקמה האגודה למען הלהט"ב מתוך שוליים מוחלטים, אנחנו עומדות ועומדים כאן, בלב תל-אביב, כקהילה משפיעה, חכמה ומובילה שינוי חברתי", אמרה להבי, "אבל ההיסטוריה שלנו לא רק מאחורינו – היא משימה לעתיד. כי שוויון לא קורה מעצמו, וזכות לחיות בלי פחד לא מובטחת לאף אחת ואחד. כשכוחות קיצוניים מנסים להחזיר אותנו לארון ולהוציא אותנו מהמרחב הציבורי, האחריות שלנו היא לא רק לחגוג את ההישגים, אלא גם להמשיך להיאבק בנחישות. לכן הפסטיבל הזה הוא מבט גאה לאחור וקריאה ברורה קדימה: אנחנו ממשיכות וממשיכים להיאבק על מדינת ישראל שהיא בית לכולנו".
>> פסטיבל זן נדיר, 18.12 19:30, המרכז הגאה בגן מאיר.עוד פרטים וכרטיסים למופעים

• הבועה
• האגודה למען הלהט"ב
• להטב"ק
• המרכז הגאה
• עיריית תל אביב
• קורין אלאל

האגודה למען הלהט"ב מפרסמת היום את מדד הגאווה הישראלי לשנת 2024, והוא הוגש במעמד מיוחד בבית הנשיא ובנוכחות נציגי הרשויות המובילות בו. זו השנה השישית ברציפות שבה מתפרסם המדד, שנועד לבחון את המדיניות, השירותים והתמיכה ברשויות המקומיות כלפי הקהילה הגאה. וכמו בשנתיים האחרונות, תל אביב-יפו שנחשבת לבירת הלהט"ב בישראל ולפורצת הדרך מבחינת זכויות הקהילה, לא מצליחה לכבוש את המקום הראשון.

>> עכשיו זה רשמי: מצעד הגאווה חוזר לפורמט האהוב שלו
>> דגל הגאווה הוא דגל של מאבק על דמוקרטיה // טור דעה

השנה כללה המדידה חמש קטגוריות: חינוך, רווחה, נראות, תרבות ותשתית קהילתית, תוך בדיקה של פרמטרים כמו רישום זוגיות, הכשרות לצוותים מקצועיים ותמיכה באירועי גאווה. רשויות מיישובי עוטף עזה והצפון שפונו בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" לא נכללו במדידה, מתוך התחשבות בנסיבות הקשות. רשויות שמרניות רבות – ביניהן גם ירושלים ואילת – בחרו שלא להשתתף בו.

תל אביב-יפו זכתה ב-104 נקודות, בדיוק כמו כפר סבא (!), עימה היא חולקת את המקום השני בקטגוריית הרשויות הגדולות. כותבי הדו"ח משבחים את עיריית תל אביב-יפו המפעילה שירותים רבים ומגוונים בעבור קהילת הלהט"ב בעיר ו"מתקדמת בכל תחומי המדד". לצד הפקה ואירוח של אירועי גאווה גדולים ומרשימים כולל מצעד הגאווה, תל אביב-יפו מפעילה בין השאר שירותי רווחה מסובסדים ומותאמים, מובילה בעשייה בתחום התרבות הגאה ופועלת לקידום שוויון מגדרי ונראות להט"בית בכל תחומי העשייה העירונית. את הנקודות היא מאבדת רק על חוסרים בסעיפים מסוימים בתחום החינוך בבתי הספר.

אל המקום הראשון עם נקודה אחת יותר הגיעה גם השנה רמת גן, שבה תחת כהונתו של כרמל שאמה הכהן התקדמה העירייה בזינוקים נחשוניים מבחינת התמיכה בקהילת הלהט"ב. "בשנה האחרונה רמת גן מקדמת מדיניות של הובלה לאומית ואקטיביזם קהילתי, ובמסגרת זו הרחיבה את הפעילויות לקהילה הגאה בעיר ביוזמות פורצות דרך", נכתב בדו"ח. "בין השאר, יזמה יוזמה פורצת דרך בתחום החינוך והשיקה את פרויקט 'משפחות מגוונות', במסגרתו הוגדר הנושא כנושא שנתי בכל גני העירייה. בנוסף, המרכז הגאה בעיר מנגיש שירותים לאוכלוסייה הגאה דוברת הרוסית בעיר ומקיים קבוצה פעילה".

השכנים מגבעתיים, שנתנו פייט יפה לתל אביב בשנים קודמות, התמקמו הפעם במקום הראשון בקטגוריה החדשה של רשויות מקומיות בינוניות בגודלן, ואילו הרצליה העפילה למקום השלישי בקטגוריית הערים הגדולות עם זינוק של 20 נקודות במדד, לא מעט בזכות הקואליציה הדמוקרטית-ליברלית החדשה בראשות יריב פישר. בניקוד גבוה יחסית זכו גם ראשון לציון (100 נקודות), חיפה ונתניה (94 נקודות), וברשויות הבינוניות רעננה (102 נקודות) וקריית ביאליק (97 נקודות). את קטגוריית הרשויות הקטנות מובילות קריית טבעון (99 נקודות) ודרום השרון (98 נקודות).

"בתקופה מאתגרת כל כך עבור הקהילה הגאה בישראל, כשברקע מצב לחימה מתמשך, החמרה בשיח המסית וקיצוצים בתמיכות מהממשלה – מדד הגאווה מזכיר לנו פעם אחר פעם שהרשויות המקומיות הן קו ההגנה הראשון של הקהילה", אמרה יו"ר האגודה למען הלהט"ב הילה פאר. "מדד הגאווה מתקיים כמדי שנה בשיתוף פעולה הדוק בין מחלקת גאווה מקומית באגודה לבין נציגות ונציגים ברשויות, בהם רכזי ורכזות להט"ב שמועסקים בתמיכת המשרד לשוויון חברתי. לצערנו, התכנית הזו מצויה כיום תחת עננה של חוסר ודאות, ורבים מהם אינם יודעים אם תפקידם ימשיך להתקיים.הרשויות המשתתפות במדד פועלות לאורך כל השנה כדי לספק מענה חברתי וקהילתי חיוני. עבור חברות וחברי הקהילה, מדובר לא פעם בהבדל שבין תחושת שייכות וביטחון לבין ניכור ובדידות. האגודה למען הלהט"ב קוראת לרשויות המקומיות לעמוד איתנו יחד כדי לשמור על העשייה החשובה הזו. אני מברכת את הרשויות שבלטו במדד השנה, וקוראת לכולן לשאוב מהן השראה, נחישות ותקווה – ולהמשיך לסלול יחד מציאות שוויונית, בטוחה וחומלת לכולנו".

• שבוע הגאווה
• להטב"ק
• האגודה למען הלהט"ב
• עיריית תל אביב
• רמת גן

>> מיסטרמיס הוא חיים סהר אפריאט, כוכב עולה בשמי חיי הלילה בתל אביב, מפיק ודי.ג'יי במגוון ליינים. הלילה (חמישי, 6.2) הוא ינגן עם השמות הכי חמים ברייב של האגודה למען הלהט"ב במועדון הסינדי ג'ין החדש שליד התחנה המרכזית, באיוונט בסימן אהבה, גאווה ותקווה שכל הכנסותיו תרומה להמשך פעילות האגודה. יהיה חם.כל הפרטים והכרטיסים כאן.

>> קקטוסים בפארק ומקום מושלם להירגע בו // העיר של ייגור פראוזנקו
>> פארק ריק מאנשים ושווארמה שמזכירה לי חבר // העיר של טאפש

1. קפה עוטף רעים

בתור אחד שגר בסביבה, אני נהנה לשבת שם. בכלל, כל מתיחת הפנים שהאזור ליד הקאנטרי עבר בשנים האחרונות עשתה לכל השכונה רק טוב.
וולפסון 54

2. השטוביה

מתחם שמפעיל אולפנים ברמה גבוהה, ושם בעצם אני יוצר ומפיק את כל המוזיקה שלי. בכל פעם שאני שם אני פוגש קולגות או אמנים צעירים, כולם בעלי אותה מטרה: לעשות מוזיקה טובה.
קפלן 2

3. מונדו 2000

רוף-טופ מהמם שיושב מעל שוק לוינסקי. את ההתחלה שלי בחיי הלילה עשית תי שם בתור סלקטור, ותמיד כשאני מחפש אווירה ביתית וכיפית – אני חוזר לשם.
לוינסקי 39

4. האומן 17

אין הרבה מה להוסיף – אגדה תל אביבית. שם קורות המסיבות הכי טובות שיש לעיר להציע, ובתור די.ג׳יי זה אחד המקומות שהכי כיף לי לנגן בהם אם לא ה-.
אברבנאל 88

5. סנדי ג’ין

מקום יחסית חדש בעיר שמכיל בתוכו שני מועדונים. שניהם נבנו על חורבות הקולנוע הישן בתחנה המרכזית ושימרו אותו, ככה שברגע שאתה נכנס אתה ממש מרגיש שחזרת בזמן. אני מת על זה!
מנשה בן ישראל 17

מקום לא אהוב בעיר:

נווה שאנן. למרות שגרתי בה קרוב לשמונה שנים, כי זה בערך האזור הכי זול בתל אביב, תחושת ההזנחה באזור הורגשה מאוד. חוסר בתשתיות, ריח של שתן, זבל בערימות, מראות לא נעימים. וחבל, כי זה אזור מרכזי בעיר שגם ככה יש בה מצוקת דיור גדולה.

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
עצרת הגאווה בשנה שעברה ריגשה אותי מאוד והצליחה להיחרט אצלי חזק. הרגיש שהגאווה לא הייתה רק על הייחוד שלנו בתור להט"ב, אלא גם על הסולידריות ועל הצורך להילחם יחד, בכל מצב, למען הערכים של חופש, שוויון וביטחון.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אני כל כך מתמקד בעשייה שלי שכמעט ואין לי זמן לצרוך שום דבר אחר. הלוואי והיה לי!

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לכל ארגון שקשור לקהילת הלהט"ב. יש יוזמות ועמותות נפלאות שעושות עבודת קודש שצריכות את החיזוק הזה:
–האגודה למען הלהט”ב, שעוזרת לקהילה הלהט”בית עם סיוע משפטי, תמיכה ואירועים למען זכויות שוות.
–איגי, שמספקת קבוצות תמיכה ופעילויות שמחזקות את הקבלה העצמית.
–מכללת מרשה, המכללה הגאה שמטרתה להיות מרכז לפיתוח אישי ותעסוקתי של צעירות וצעירים גאים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
מילואימניקים. קצר וקולע, אין שאלה בכלל.

מה יהיה?
אני מאמין שהעיר מתעוררת לאט לאט, בקצב שלה. אני מרגיש את זה בכל מקום – גם כשאני מנגן במועדונים בתור די.ג’יי בעיר. המוזיקה נותנת לתל אביב את הדחיפה שהיא צריכה. לא סתם אומרים שמוזיקה מחברת בין אנשים.

• העיר שלי
• האגודה למען הלהט"ב
• די.ג'יי
• האומן 17
• מונדו 2000
• קפה עוטף
• נווה שאנן

• הבועה
• האגודה למען הלהט"ב
• להט"ב
• להטב"ק
• חוק האימוץ
• בג"ץ

רגע לפני חודש הגאווה, גם השנה האגודה למען הלהט"ב בישראל מפרסמת אתמדד הגאווה ברשויות המקומיות, אך יש לנו חדשות רעות: תל אביב, לא נעים להגיד את זה, אבל… התדרדרת. תל אביב מדורגת רק במקום החמישי במדד, אחרי גבעתיים (שתפסה את הבכורה), רמת גן, ראשון לציון וכפר סבא – וזאת אחרי שבשנה שעברה תפסנו את המקום הראשון. שלא יהיו טעויות, גם מקום חמישי מתוך 71 הרשויות שנמדדו זה מכובד, אבל בתור העיר שמתיימרת להיות בירת הלהטב"ק הישראלית – שלא לדבר על בירת להטב"ק בינלאומית – אנחנו מצפים לא להיות מדורגים מתחת לכפר סבא, עם כל הכבוד.

המדד הגאה ברשויות המקומיות החל להתפרסם לפני ארבע שנים, ומתפרסם מדי שנה בסמוך לאירועי הגאווה. המדד בודק את יחסן של רשויות מקומיות ברחבי הארץ לקהילת הלהט"ב, בדגש על כיצד העירייה תמכה וקידמה את צרכי הקהילה במרחב העירוני בשנה החולפת. השנה נבדקו מספר שיא של 71 ערים ורשויות מקומיות, אשר קיבלו ציון משוכלל על סמך 34 שאלות בחמש קטגוריות: רווחה, חינוך, תשתיות, נראות ציבורית ותרבות. תל אביב זכתה השנה לציון משוכלל של 92 נקודות (גבעתיים בראש עם 99 נקודות, כי 100 זה רק למועצה אזורית דנה אינטרנשנל), כאשר נקודות בשתיים מחמש הקטגוריות: בחינוך ובתשתית ומבנה ארגוני.

העמותה לא פירטה בדיוק מה היו הסיבות שירד לנו ניקוד בקטגוריות הללו, אבל אפשר להבין את התמונה הרחבה בעזרת כמה מהשאלות ששואלים בכל תחום. בקטגוריית תשתיות ומבנה ארגוני שואלים, למשל, "האם נעשה מיפוי צרכים בקרב הקהילה הגאה מטעם אחד מהספקים המורשים של המשרד לשוויון חברתי?" ועוד שאלות חשובות-אך-טכניות שכאלה. בקטגוריית החינוך בדקו במדד על הכשרות לצוותים על סוגיות לנוער מהקהילה, על אחוז בתי הספר עם השתתפות בסדנאות של ארגוני הקהילה, על הנגשת מידע לצוותים באגף החינוך וכן הלאה. ונראה שהתשובות שסיפקה העירייה בנושא לא הצדיקו ניקוד מלא.

יחד עם ירידת הדירוג, האגודה דווקא פרגנה (שלא לומר, הרימה) לתל אביב במדד: "עיריית תל אביב-יפו מובילה בתחום התרבות הגאה, יוזמת ומובילה עשרות אירועי רבות המיועדים לתתי קהילות שונים ומגוונות", נכתב בדו"ח המדד. "בנוסף, בזכות תקצוב והפניית משאבים רבים מרכז הגאה הפועל בעיר הרשות מנציחה עצמה כמרכז להט"בי של מעני חברה ורווחה לחברות וחברי הקהילה בעיר ובסביבתה. הקשות פועלת בשיתוף יוצא דופן עם ארגוני הקהילה ומהווה 'סמן ימני' בכל הקשור לעשיית מוניציפאלית עבור הקהילה הגאה".

ובכל הנוגע למצב בכל הארץ, ובכן – זה מורכב. הניקוד הממוצע בכל הארץ הוא 51 – ירידה של 7.6% מהממוצע של שנה שעברה. כלומר, יש התדרדרות ביחס הכללי של הרשיות המקומיות כלפי להטב"קים (וזה עוד מבלי להתחיל לדבר על רשויות לאומיות). התחום בו הכי משקיעים הוא התרבות (למשל, 73% מהרשויות יזמו פעילות בנושא הקהילה הגאה מחוץ לגבולות חודש הגאווה), בעוד שהתחום במצב הירוד ביותר הוא תחום החינוך (כלומר: מענה לנוער, הכשרת צוותי חינוך וכדומה). כך, למשל, ברוב הרשויות שנמדדו (56%) אין אחראי.ת להט"ב בשירות הפסיכולוגי החינוכי. בואו נחזיק אצבעות – בעצם, וגם נילחם – על להרים את המדדים האלה בשנה הבאה.

• ❤ תל אביב
• עירוני
• האגודה למען הלהט"ב
• עיריית תל אביב
• מצעד הגאווה
• להט"ב