זהו, נגמר כל הבוג'ארס של ולנטיינ'ס וט"ו בשבט, ואחרי כל העידון הרומנטי והחג לאילנות הזה, אנחנו חייבים לאזן עם משהו שעושה גרעפסים גבריים של קבב – וזה יהיה מאוד מוזר אם זה יקרה בלי שאכלנו קבב. המעדן השאמי-בלקני הזה נדחק הרחק מצמרת אוכל הרחוב העירונית בידי ההמבורגר והשווארמה, אבל תל אביב מציגה כמה קבבים מרהיבים באיכותם שחבל לפספס. בחרנו לפיכך להמליץ היום על שלושה קבבים יוצאי דופן שמוגשים במסעדות טובות ולא בדוכני אוכל רחוב, ואם לא טוב לכם אתם לגמרימוזמנים לנסות אותנו ביום אחר.

>> אוכלים ביחד אוהבים ביחד: 21 המסעדות הכי רומנטיות בתל אביב
>> נכנס יין יצאה אהבה: 11 ברי היין הכי רומנטיים בתל אביב

הבוכרי // חנן מרגילן

למה כדאי:זאת כנראה המסעדה הכי אהובה בעיר, ובוודאות המומלצת ביותר בתולדות המדור "העיר שלי", אבל בזמן שמרבית המעריצים מהופנטים מהדושפרה, הלגמן, המנטי והגוז'גיז'ה, אנחנו באים בשביל הקבב וחותמים לכם שהוא מהטובים ביותר בארץ כולה.
מה טעים:אמרנו קבב, לא? אז קבב. 36 ש"ח לשיפוד.
אווירה:אולד סקול.
>> חנן מרגילן, מסילת ישרים 15

הרומני // מיטש

למה כדאי:הקבבים הרומנים העסיסיים של השפית אורית מושקוביץ' כבר עשו לא מעט רעש בעיר, מה שרכש להם את הכינוי "פיתה צרחות", ואחרי שלל פופ אפים בשוק הכרמל ומחוצה לו היא התבייתה בלוקיישן חדש ומהוגן, כדי שתוכלו לשבת בנחת ולבדוק גם מטעמים אחרים.
מה טעים:הקבב, נו. 52 ש"ח לפיתה של הצרחות, כולל צ'יפס של הביוקר ולימונדה חופשי.
אווירה:שמחה ועסיסית, כמו הקבב.
>> מיטש, דרך בגין 55

הערבי // אבו חילווה גריל בשרים

למה כדאי:כי אם כבר לאכול שיפודים, אז למה לא אצל משפחת הקצבים היפואית שיודעת מה עושים עם בשר? ואם כבר שיפוד, אז למה לא קבב ערבי במיטבו? אם אנחנו לא הצלחנו למצוא סיבה למה לא, אין לכם מה לנסות אפילו.
מה טעים:בטעימה עיוורת שערכנו במערכת טיים אאוט לפני כשנתיים, הביס הקבב של אבו חילווה את המתחרים שלו בפער והימם אותנו. בדיקות שנערכו מאז העלו שזה לא היה מקרי: טעמי בשר חזקים, תיבול נועז ואיכות חומר גלם שמרגישים בכל ביס. אפשר להזמין בוולט דיל של שני שיפודים עם צ'יפס, 3 סלטים לבחירה ופיתה – 78 ש"ח בוולט, אבל את הקבב הזה אתם רוצים לאכול ברגע שהוא יורד מהאש.
אווירה:של שיפודיה, איזה אווירה רציתם.
>> אבו חילווה, יפת 95

• אוכלים שותים
• קבב
• הקבב הטוב בתל אביב
• מיטש
• חנן מרגילן

אין הרבה מנות שמצליחות לאגד כל כך הרבה וריאציות שונות כמו הקבב, ועל אחת כמה וכמה כמו בישראל. הכור ההיתוך הייחודי שלנו איגד תחת אותו השם את הקבב הרומני, הבולגרי, הטורקי ועוד מגוון קבבים מארצות צפון אפריקה למקשה אחת שאנחנו מאוד שמחים לאכול את כולה. בהתאם, גם תל אביב מתפקעת מהמון אופציות, ולא תמיד קל לדעת מה מביניהם הקבב מוצלח ביותר.

לכן אנחנו, האנשים האמיצים בטיים אאוט, הראשונים לפני כל מחנה אם המחנה הזה אכיל, יצאנו לבדוק אחת ולתמיד מי הקבב המוצלח מכולם, לפחות מבין אלו שמגיעים במשלוח. מצאנו 6 מקומות עם הקבבים המוכרים והמוערכים בעיר (נאלצנו לוותר על הקבבים האהובים והמכובדים של שמואל, M25 וגם שיפודי דלידה, שכן הם לא היו זמינים למשלוח במשך רוב היום), הזמנו למערכת משלוח של צלחת (סורי פיתות, אתן תבואו בפעם אחרת) וצוות הבודקים השמנמן שלנו בחן את הקבבים אחד אחד.

שיטת הבדיקה:כל המשלוחים הוזמנו יחדיו, הגיעו בטווח של כחצי שעה אחד מהשני, ופוזרו ללא אמצעים מזהים על גבי שש צלחות. הבוחנים טעמו את הקבבים אחד אחד, שפטו וניקדו, כך שהקבבים זכו לשיפוט נטול הטיות. רק בסיום הבדיקה והניקוד, גילנו איזה קבב הגיע מאיזה מסעדה – וכמו שתיכף תראו, היו לא מעט הפתעות. אבל לפני שנתחיל, חשוב לציין שלמרות ההערות הביקורתיות והדירוג, כל הקבבים שהזמנו – גם זה שהגיע למקום השישי – היו טעימים ומהנים מאוד, כי מדובר בכמה מהקבבים הכי טובים בעיר. שיהיה בתאבון

מקום 6: בוסי

המנה:שיפוד אחד עם שלוש תוספות צד (חומוס, צ'יפס, סלט ושות', ללא דברים מיוחדים), מגיע עם חמוצים ולאפה בצד. 50 ש"ח.
רשמים:מדובר בקבב אולדסקול על גריל, מהסוג שמזכיר את טעמי הקבב בסעודות מנגל בפארק הירקון מילדותכם. יש בזה יתרון, במיוחד לחובבי הנוסטלגיה, אבל בפועל לא היה מדובר בקבב יוצא דופן או אפילו מרשים – ולמרות המחיר האטרקטיבי, זו גם היתה המנה הקטנה ביותר שקיבלנו. הקבב עצמו היה דק מאוד, קטן במאסה, שזוף בצבעיו אבל בלי פריכות במעטפת, ובגלל שהוא דק, זה לא שבמרכזו היה מי יודע מה רך. זה לא קבב רע, אבל הוא מתעלה מעבר לרמת הבסיס של קבב מוצלח.
שורה תחתונה:אם בא לכם לקבל פלאשבק.

מקום 5: הקבב של עדל

המנה:שיפוד אחד עם שלושה ממרחים (חומוס, טחינה, חריף) ובנוסף שלוש תוספות ליד (סלט עגבניות ובצל, כרוב לבן וצ'יפס), 43 ש"ח.
רשמים:שלא בשונה מהקבב של בוסי, גם השיפוד של עדל היה בטעם על-האש קלאסי ופשוט, כשעיקר השוני הגיע ברמת הבשר עצמו ובעובדה שהוא נצלה על שיפוד, מה שהוביל לצלייה אחידה יותר גם מבפנים ורמת עשיה רצויה. הוא היה קצת דל ברמת התיבול, הכמות לא היתה מרשימה (אם כי גם פה המחיר אטרקטיבי מאוד, ויש יותר תוספות), אבל הוא נשאר עסיסי יחסית למרות גודלו. קצת יותר דיוק בתיבול היה מרים אותו בכמה רמות.
שורה תחתונה:אידיאלי בשביל ארוחה קטנה וזולה באופן יחסי, עם לא מעט תוספות.

מקום 4: באבאג'ים

המנה:חמש קציצות קבב (אנחנו קיבלנו ארבע רצועות קבב ארוכות ודקות) מוגשות עם לאפה דקיקה, סלט טורקי, תוספת חמה אחת (בורגול אדום, שעועית לבנה או במיה ברוטב עגבניות, אורז לבן או שעועית ירוקה) וממרח (חומוס או טחינה), 65 ש"ח.
רשמים:העובדה שהגיע אלינו קבב שירד משיפוד (בניגוד לקציצות קבב על האש) היתה דווקא חיובית, והקבב הטורקי הזה בהחלט היה עם ייחוד ואופי – אבל גם מתובל באופן לא מאוזן, עם הרבה יותר מדי פפריקה ופחות מדי מלח. גם השיפודים היו מעוכים מעט, מה שסחט מהם עסיסיות מתבקשת. עם זאת, מדובר בקבב אדנה מוצלח בסך הכל, עם אופי שונה מכל הקבבים האחרים, קיצוץ דק ודחוס וטעם שונה ממה שרגילים. קצת יותר איזון בתיבול והיה יכול להיות פה קבב יותר חזק.
שורה תחתונה:כשבא לכם משהו שונה, ואתם אוהבים פפריקה.

מקום 3: מי ומי

המנה:ארבע יחידות קבב על גריל פחמים, מוגש עם פיתה ושתי תוספות לבחירה (סלטים, אורז לבן, מג'דרה, צ'יפס או פירה), 69 ש"ח.
רשמים:המנה הלא זולה הזו היתה אכזבה גדולה, גם כי אנחנומאוד אוהבים את מי ומי, ובעיקר כי הקבב הגיע שרוף. כלומר, ממש שרוף. כל אחד מהקבבים – שבנויים בצורת הנקניק השמנמן הקלאסית – נחתכו לחצי הונחו על גריל הפחמים ליותר מדי זמן. הציפוי היה מפוחם קלות, והחלק הפנימי נעשה יתר על המידה והפך לצמיגי יותר. וזו אכזבה גדולה, כי מאחורי הפיחום הזה נדמה שהיה דווקא קבב בולגרי מצוין. טעם הבשר – לפחות מה שנשאר ממנו – היה עוצמתי והקציצה כנראה נעשה היטב, אבל אז הגריל-מן כנראה שכח את זה על האש, ואם זה מה שמגישים, לצערנו זה לא יכול להגיע למקום גבוה מדי.
שורה תחתונה:יכול להיות מצוין, גם אם יקר מאוד, כל עוד לא שורפים אותו.

מקום 2: זלמניקו

המנה:ארבע קציצות שמנמנות, סלט כרוב, בצל ועגבניה על האש ושלושה ממרחים ופיתה, 60 ש"ח.
רשמים:זה היה הקבב הראשון שטעמנו בטעימה העיוורת, ולפחות לכמה רגעים היינו משוכנעים שיהיה קשה מאוד להוריד אותו מהמקום הראשון. קבב דחוס, חתוך בגסות שאמנם לא היה שומני כל כך (ולכן פחות עסיסי), אבל הורכב מבשר ברמה בלתי רגילה, נצרב למידת עשייה מושלמת (שחרחר מבחוץ, אדמדם מבפנים) עם קציצות בגודל נוח-אך-נאה וטעם עוצמתי מאוד מצד הבשר. המנה מוגשת עם תערובת של בצל מקורמל, ועם חריף וטחינה ששידרגו את הביס לרמת שלמות. וביחס לכמות האוכל שהגיע, זו גם המנה הכי משתלמת שבדקנו.
שורה תחתונה:מנת הקבב הכי VFM שמצאנו, עם איכות בשר פנטסטית. בקיצור, רוצים קבב, תזמינו מהקצב שיעשה לכם. מה שמזכיר לנו – יש עוד מקום ראשון.

מקום 1: אבו חלווה

המנה:שני שיפודי קבב (מחולקים לשלוש חתיכות כל אחד) עם שלוש תוספות, שנעות בין ממרחים לסלטים, 78 ש"ח.
רשמים:וואו, איזה חוויה חלומית. המנה של אבו חלווה היא בהחלט היקרה מכולן, אבל בעיקר כי הם מגישים 2 שיפודים, ולא מאפשרים להזמין אחד. אבל עבור 2 השיפודים האלה אתם מקבלים ארוחה משגעת, שבליבה קבב שלא היה לו מתחרים בטעימה עיוורת. כל אחד חתיכות הקבב היתה בצורת כדור פוטבול, ובגודל של קובה סטנדרטי. ומילא הגודל – הטעם היה עילאי, מידת העשייה היתה יותר ממושלמת (האדמדמות העדינה במרכז עדיין עולה לנו בחלומות) ותערובת הבשר הגסה, עמוסה בבצל ותיבול מדויק ובשר באיכות בלתי רגילה. זה היה קבב חלומי, אוורירי, עסיסי וכל מה שאנחנו רוצים כשאנחנו מזמינים קבב.
שורה תחתונה:זה יקר, אבל גם כל כך משתלם. קבב שלא תשכחו, מקום ראשון בפער ניכר.

• אוכלים שותים
• קבב
• דודו בוסי
• שוק הכרמל
• שוק התקווה
• הקבב הטוב בתל אביב
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 929 // איפה החורף?

פעם נעצרתי ברחוב איינשטיין על "חסימת כביש". במבט לאחור זה היה קצת מוזר כי עמדתי על המדרכה לאורך כל האירוע' אבל הייתה הפגנה, והייתה התלהטות והיו מגב"ניקים, וכמו שאומר הפתגם הסיני העתיק "איפה שיש מג"ב, אין הגיון".

"עלה לניידת". שיחה לחברה הכי טובה להודיע שנעצרתי לפני שלוקחים לי את הטלפון, תחנת משטרה, יותר מדי עצורים, המתנה ארוכה בחדר אוכל עם מפות פלסטיק ורודות, חקירה קצרה, שחרור בערבות, טרמפ חזרה עם ניידת סמויה, צרחות בטלפון מהחברה הכי טובה שעשיתי לה התקף לב. פגישה נרגשת בערב. נשיקה. במרחק של יותר מ-20 שנה הכל נראה כמו קומדיה רומנטית (וכן, נאמנים לז'אנר, עדיין ביחד עד היום). והנה אנחנו שוב באיינשטיין רק שהפעם זה בכלל זה סרט טורקי. או לפחות ככה הבטיחו.

הטריילרים היו מאוד מבטיחים. למי ניפוסי, שף שעבד במיטב המטבחים בעיר, מצא את עצמו בסגרים בלי עבודה. הוא חזר לשורשים, במקרה שלו טורקיה, שם הוא נולד וגדל עד גיל 14, והתחיל לעשות שליחויות של אוכל רחוב טורקי מהמטבח שלו בשכונת שפירא. הביקורות היללו, הלקוחות זרמו והדיבור הכללי היה ש"סוף סוף יש אוכל טורקי אותנטי", אבל אז נגמרה הקורונה (לא באמת נגמרה, אבל אם כולם משחקים אותה כאילו כן, בואו נזרום) והגיע השלב הבא. מאריס, מסעדה טורקית שניפוסי אחראי על התפריט שלה.

>> הכל על אוכל טורקי באתר "השולחן"
>> ככה עפנו על למי ניפוסי והאוכל הטורקי שלו בימי הסגר

דאגלס אדאמס הגדיר בספר "סלמון הספק" את היחס שלנו לחידושים והמצאות כפונקציה של הגיל שלנו. "כל דבר חדש שקורה בזמן שאנחנו ילדים הוא טבעי. כל דבר חדש כשאנחנו בני 15 עד 35 הוא מרגש ומהפכני. כל דבר שקורה אחרי גיל 35 הוא בניגוד לסדר הטבעי". והוא צדק. כי העובדה שרחוב איינשטיין ממשיך מערבית ללוי אשכול היא חתיכת הזייה מנוגדת לכל הגיון. מה? גם אין יותר שדה תעופה? מה קורה במדינה הזו? מה היה רע בדיונות שהייתם צריכים לעשות פה עכשיו מרכז בילויים? ולמה זה נראה פחות צפון תל אביב ויותר מערב ראשון? ("אדוני, אני רק שומר פה בחניון. אתה יכול בבקשה לפתוח את הבגאז/ ולהתקדם?").

נראה לי שאפשר להפסיק עם השאלות ולהתחיל לאכול. ובואו נתחיל בבצק. במקרה שלנו פידה גבינות ותרד. כלומר במקרה שלנו – אושר פחמימתי רב תכליתי. זה נהדר. הרכות של הגבינה והשילוב שלה עם הבצק המופלא היה יכול להספיק. התרד נותן לזה את הטאץ' האחרון והופך את זה לביס שאתה לגמרי מחליק ימינה ומקווה למאץ'. מצד שני, חייבים להגיד, זה לא הרגיש מאוד טורקי. לא שציפיתי שיהיו מפוזרים על הפידה תרבושים קטנים (למרות שחייבים להודות שזה היה יוצר נושא שיחה) אבל משהו. זה לא קרה. יכלו למכור את זה באותה מידה כמאפה גיאורגי. וזה עדיין היה מוצלח.

ארבעת המאזטים שהגיעו אחר כך היו לא אחידים ברמתם. נתעלם רגע מזה שמדובר בדיל שמגיע עם "לחם הבית" אבל בפועל הגיע עם בייגלה ירושלמי (אני אקח "מאכל טורקי ידוע או עצלנות קריאטיבית" ב500 ש"ח בבקשה), ונדבר על העובדה שקיבלנו את הסלט הטורקי הכי מוצלח שאכלנו כבר הזמן. תשכחו מהתוספת שמגישים בשיפודיות. זה עולם אחר. זה עשיר ומלא טעם, ואתה רק רוצה לקחת עוד כפית ולהתעסק בשאלה איך מזמינים סלט טורקי בטורקיה. גם מטבל היוגורט, שהיה מפוצץ בשום ובנענע יבשה, נתן עבודה עם הבייגל. הוא היה פשוט אבל מדוייק באופן מרהיב. שילוב בין קרמיות למכות של חריפות שומית שמשחק לך ברגשות.

שני המאזטים האחרים, למרבה הצער, לא הצליחו לעמוד בסף הנדרש. סלט הבורגול האדום עם וינגרט ורימונים היה פשוט לא מובן. בלאגן לא מוצלח של טעמים ומרקמים שמשאירים אותך עם חיך מיובש ויותר סימני שאלה מכל דבר אחר. ממרח האפונה הצהובה, עם בצל סגול וצ'ילי, היה שילוב קטלני בין מרקם לא נעים לטעמים לא ברורים. זה כאילו מישהו לקח חומוס מקופסא, הוציא את מעט הטוב שיש שם (אמרתי מעט) ואז ייבש לזה את הצורה.

מזל שהגיע סלט העגבניות. תראו, גם כאן, אי אפשר היה לראות את דיוקנו של כמאל אתא טורק על המנה. זה סלט שאפשר לקבל כמעט בכל חוף באגן הים התיכון. אבל למי אכפת בכלל. הוא היה אדיר. סלט עגבניות פיקנטי, עם כמות מכובדת פלוס פלוס של גבינת טולום ועם ויניגרט רימונים. אבל השוס הגדול באמת הם האגוזים שפזורים בסלט. חתיכת ביס מפתיע שתופס אותך לא מוכן ועושה "בו!", שירה בציבור של טעמים עם המנצח קפטן קראנץ'.

הסביצ'ה לעומת זאת, איך נגיד את זה בלי להעליב, לא התרוממה לגבהים שכאלה. או התרוממה בכלל. פיסות דג מעט גסות שהיו פזורות על מערום ירוקים לא מזוהים, עם מלפפון וצנונית, וכל זה על יוגורט עם סומק. וזה מרגיש כאילו זאת מנה שלא החליטה מה היא רוצה להיות, אז כל אחד מהמרכיבים פשוט עושה מה שבא לו בלי קשר כלום. דבר אחד בטוח – סביצ'ה זה לא.

אבל כל זה לא חשוב עכשיו, כי הנה הגיע הקבב האורפלי וזה לא רק הדבר הכי טעים שקיבלנו כאן הערב זה פשוט קבב אדיר בכל סטנדרט. זאת גם הפעם הראשונה שטורקיה נוכחת ובגדול. הרי מה הגאונות של קבב? הביס שאתה נותן השילוב בין הקראנץ' של הבחוץ לרכות העסיסית של הבפנים. השנייה הזו שאתה סוגר את הפה וכל הטעמים ממלאים את חלל הפה כמו קסם ואתה רק רוצה שהתחושה הזאת לא תפסיק לעולם וזה כל כך מוצלח וכל כך מדוייק שיש רק בעיה אחת: זה רק קבב אחד. יש מעט מאוד מנות בעיר הזאת שלא מתאימות לחלוקה. זאת אחת מהן. אין שום סיבה לחלוק אושר כזה עם אף אחד.

אולי זה קטע טורקי, ואולי סתם צירוף מקרים, אבל שוב, מיד אחרי הפסגה, הגיעה נפילה. וגם כאן היא הייתה כואבת. במקרה הזה מדובר באיסקנדר. בתפריט זה תואר כ"מינוט סטייק על קרעי פיתה צלויה, יוגורט מצומצם וחמאת עגבניות", לא מאוד קרוב לאיסקנדר התורכי, אבל זאת הבעיה הכי קטנה כאן. בפועל קיבלנו אוסף פיסות בשר לא מוצלחות ששחו בתוך רוטב עגבניות מוצלח עוד פחות. תקלה קולינרית לא נעימה ולא מוצלחת, ששום כמות של יוגורט לא תצליח להציל.

דווקא גזרת הקינוחים הייתה סיום בעלייה לכל הארוחה. הכנאפה הטורקית הייתה אחלה כנאפה עם תגבור פסטוקים שעשה לה רק טוב. המלבי קוקוס היה מוצלח למדי וגם כאן (הפתעה הפתעה) הפיסטוקים היו שדרוג משמעותי באופן די מובהק. אבל השיא היה הקאטמר, בצק דק ממולא בגבינת קאיימק (באידיש זה אכן נשמע פחות טוב) וכמובן, לא תאמינו, פיסטוקים. האם זה מרגיש כמו מאכל טורקי אותנטי? לא לגמרי. האם זה טעים? ממש! האם הפיסטוקים הם המלכים של האירוע? ברור! הלוואי וכל הארוחות בעולם ייגמרו בכזה ביס כייפי.

מאריס, למרבה הצער, היא עדיין לא מסעדה טובה. יש בה רגעים מעולים, אבל לצידם גם נפילות לא נעימות. היא גם לא באמת מסעדה טורקית. היא מסעדה ים תיכונית עם פוטנציאל ועם שמות של מנות טורקיות בתפריט. והמון פיסטוק. זה בטח לא מקום להגיע אליו במיוחד מהצד השני של העיר, אבל אם אתם מוצאים את עצמכם ברמת אביב ומתחילים לפתח רעב – קבב במאריס זאת אופציה רלוונטית למדי.

מאריס, אינשטיין 7, שני-שבת 23:00-13:00, 03-5007040
★★★ 3 כוכבים / ★★★★ 4 כוכבים על הקבב / ♥♥♥ 3 מסיכות קורונה

4 מאזטים ולחם הבית – 69 ₪
פידה גבינות – 42 ₪
סלט עגבניות – 54 ₪
סביצ'ה – 64 ₪
אורפה קבב – 72 ₪
איסקנדר– 92 ש"ח
מלאבי– 44 ₪
כנאפה – 44 ₪
קאטמר– 44 ש"ח

• ביקורת מסעדות
• אוכלים שותים
• אוכל טורקי
• קבב
• הקבב הטוב בתל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

בראנץ' בוטיק

את המאפים של הקונדיטורית מיה הופמן אנחנו זוכרים לטובה עוד מימי הארוחות המושקעות של המותג מיה ויונתן ב־ eatwith. מאז היא יצאה לדרך חדשה ומשיקה כעת בראנץ' ארטיזנלי באותה רמת מקצוענות בלתי מתפשרת. כל פריט בשקית ארוז בקפידה ומקבל תשומת לב אוהבת, כולל זר פרחים חמוד, בקבוק פינו גריג'ו איטלקי צונן ומגבת ממותגת. הבראנץ' זמין בימי שני, שלישי וחמישי־שבת. לכם נותר רק להזמין, לחכות לשליח, להצטייד בשמיכת פיקניק וכלים ולצאת לפארק קרוב.
מה אוכלים:חלת חלב חמימה, דייניש שמנמן במילוי שום ביין אדום וגבינה כחולה, פוקצ'ת בצל וקימל, סלט ביצים הונגרי, סלמון מעושן וקרם פרש, גבינות קשות מתוצרת מחלבת גל הבוטיקית, סלט קיסר מפורק, פלפלים קלויים בזעתר, אנטיפסטי ועוד. מוס שוקולד וקראמבל מופיע על תקן קינוח אבל תנו צ'אנס לפרוסת חלה עבה מרוחה בשליכטת חמאה וריבת כרישה, סוג של שלמות שכזו. המשלוח מספיק בקלילות לזוג, ואם מתאבזרים בעוד כמה מעדנים אפשר לפתוח שולחן לרביעייה (390 ש"ח לא כולל משלוח).
להזמנות 054-7687096 ובאינסטגרם

לאנץ' מפואר

לקרוא למשלוח של הבנות אוהבות אוכל סל פיקניק או בראנץ' זה כמעט עלבון. תכולת סל הפלסטיק הנוסטלגי ראויה להיקרא ארוחה מפוארת שמתאימה יותר לצהריים, כי כשמסיימים חשים צורך עז בשנ"צ. הבנות לא חוסכות בפינוקים וחושבות על הכל מהצורה ועד לתוכן – מפה וכלים חד פעמיים מתכלים, אריזה אסתטית (קוביית חמאה פיצפונת עטופה וקשורה בחוט שפגאט) ואפילו עציץ, כי ירוק תמיד תורם למצברוח. את הבראנץ' אפשר להזמין בכל יום מלבד שבת ורצוי להצטייד בעוד זוג רומנטי, כי לשני אנשים אין סיכוי לסיים הכל.
מה אוכלים:מאפה תרד מנגולד וגבינות, לביבות כרובית, חלה בעבודת יד, סרדינים בכבישה ביתית, ממרח שום ושקדים (סקורדליה) שאי אפשר להפסיק לנגב, פלפלים קלויים, גבינת שמנת וגבינות קשות, זיתים מתובלים, עלי חסה שכאילו נקטפו הרגע ורוטב קיסר לטבילה, ריבת חבושים נפלאה, עוגת שמרים בננות, עוגיות שוקולד צ'יפס, אשכול ענבים ועוד ועוד מעדנים מתחלפים (מ־400 ש"ח).
להזמנות 052-8889333, בפייסבוקובאינסטגרם

דינר אקסטרה לארג'

תחזיקו חזק כי כזה דבר עוד לא ראיתם – המבורגר באורך מטר (!) וצ'יפס באורך מטר (!!). לא, לא בחתיכה אחת אלא בכמה קופסאות ממותגות, כי אין באמת שליח שיוכל לשאת דיל מפלצתי שכזה. על המגה־מנה חתומה רשת ההמבורגרים הגראז', שיצרה מחווה לריחוק החברתי: 1.8 ק"ג בשר מחולקים לארבע לחמניות מוארכות ומלווים בטופינגז מושחתים ובצ'יפס מושקע לא פחות. אחרי שמתאוששים מהגודל מגיעה ההפתעה האמיתית – בשר עסיסי ומלא טעם במידת עשייה מדויקת.
מה אוכלים:המבורגר בתוספת צ'דר, אמנטל ובייקון טלה וצ'יפס עם טופינגז גבינה בולגרית, רוטב טופי מלוח ופפרוני ברוטב עגבניות ומוצרלה. ניתן לקבל גם בגרסה כשרה ללא התוספות (333 ש"ח בגרסה ללא התוספות, 399 לגרסה המלאה. בחלוקה לשישה רעבים, העלות כבר נראית סבירה לגמרי).
להזמנותהגראז'

מנגל רומני

את השם אורית מושקוביץ אתם אולי לא מזהים, אבל באי שוק הכרמל בטרום קורונה בטוח יידעו לחבר את החיוך עם הסלוגן "אז מה מיטש?". בעקבות המצב הדוכן הרומני נסגר, ומעתה אפשר לקבל את המוצרים שנמכרו בו עד הבית. זה הזמן לנצל את ימי השמש האחרונים לפני שהחורף מגיע ולפתוח שולחן שאפילו צ'אושסקו היה מתגאה בו (ולא חייבים גריל, אפשר גם במחבת). טיפ שלנו: לבחור פרטנר.ית שמסוגל.ת להתמודד עם שום בהמון כוחות סוס.
מה אוכליםמיטש – קבב רומני למבינים, נקניקיית פטריצ'יאן רגילה או חריפה בתקן פליאו (100% בשר ושומן), מיטשבורגר, סרמלה – כרוב ממולא בשר ואורז ברוטב עגבניות, איקרה בעבודת יד, כבד קצוץ, כרוב כבוש רומני ועוד (בשר כ־120 ש"ח למארז, סלטים מ־18 ש"ח). אם הארוחה מתוכננת ליום המשלוח הוסיפו לסל הווירטואלי קופסת מוג'דיי – ממרח שום כתוש שמבריח כל נגיף.
להזמנות054-7503052, טייק אוויי מבר CD בכיכר מסריק (בתיאום טלפוני)

ניגובים ובשרים

בחינאווי בפיתה עלו בני המשפחה שהכי מזוהה עם בשר על רעיון מבריק – בשרים בפיתה בתמחור נגיש, תודות לקצבייה שבבעלותם. הספוט בקרליבך שנפתח בתום הסגר הראשון השכיל להסתגל למצב ומציע ארוחות פתיחת שולחן במשלוח. בזכות מיומנותו של הגרילמן הבשר מגיע עסיסי כמו במסעדה, לצד תוספות וסלטים טריים. באותה הזדמנות כדאי לנצל את הבעלות של המשפחה על עסקי אלכוהול (Wine & More, אנוטקה) ולהוסיף להזמנה בירות ויין ב־15 ש"ח.
מה אוכליםעראייס ופיתות במילוי קבב הבית, מרגז, פרגיות, מיקס פרגית ומרגז ופיתות עם נתחי פרימיום – אנטריקוט, נתח ופילה. התוספות בסגנון ביתי, תפוחי אדמה קטנים ברוזמרים ותבלינים במקום צ'יפס, סלט חצילים על האש, צ'ימיצ'ורי ביתי שמכין הגרילמן הדרום אמריקאי, טחינה לפי מתכון משפחתי ועוד (29-59 ש"ח).
הזמנות בטלפון 03-6230194 ודרךWolt ותן ביס

טבעוני ערבי

במבט ראשון נראה שמדובר באוקסימורון אבל מטבח ערבי טבעוני קיים והוא אפילו טעים ומעניין. הבשלנית כיפאח דסוקי, מחברת ספר הבישול הטבעוני־ערבי "מטבח של שלום", מטבענת מנות מסורתיות ומתאימה חומרי גלם למנות קלאסיות. טבעונים שמחפשים להשתדרג אל מעבר לשווארמה סויה והמבורגר ביונד מיט – תודו לנו אחר כך.
מה אוכליםמנסף ויוגורט, מקלובה, מג'דרה, פלפלים ממולאים, סלט טבולה, פיתות זעתר, משולשי תרד, לאבנה מתוצרת בית, עלי גפן ממולאים, קובה קפואה להכנה בבית ועוד (20-65 ש"ח).
להזמנות 052-8223737 מינימום הזמנה 100 ש"ח לא כולל משלוח

המיטב של אבו גוש

הכפר שנחשב לאימפריית חומוס ואוכל מזרחי עובר לפורמט משלוחים. יצרנים מקומיים שהבינו כי עתיד המסעדות לוט בערפל התאגדו במיזם משותף שמציע תבלינים, מתוקים, פיתות טריות וכמובן חומוס בצידנית עד הבית. המארז מגיע גם בגרסה צמחונית־טבעונית וללא גלוטן.
מה אוכליםחומוס טרי של אבו שוקרי וסלטים מהמסעדה הלבנונית, פיתות טריות,עלי גפן, כרוב ופלפלים ממולאים, מעמולים ובקלאווה פיסטוק, בקבוק שמן זית מבית הבד במנזר לטרון, טחינת ריחיים וחלבה אליסמין של השף כאמל השלמון, קפה קלוי ועוד (299-429 ש"ח).
הזמנות באתרובפייסבוק

• אוכלים שותים
• פופ אפ
• אבו גוש
• משלוחי אוכל בימי קורונה
• המבורגרים
• בראנצ'
• הקבב הטוב בתל אביב
• EatWith

• Facebook
• Twitter
• Email

איך זה בא

שמואל

פיתה עמוסת סלט טרי וטחינה וזהו (29 ש"ח).

הקוסם

פיתה עם מבחר הקצוצים והנוזלים של הקוסם. פלוס חציל כמובן (35 ש"ח).

M25

שיפודים, סלט טחינה־עגבניות, תפו"ד ופיתה בצד (58 ש"ח).

[tmwdfpad]

נטו

שמואל

2 קציצות שמנמנות

הקוסם

3 כדורי קבב קטנים

M25

2 שיפודים מכובדים

איך עשוי

שמואל

על הפלנצ'ה, בצריבה שמשאירה את העסיסיות של חומרי הגלם המצוינים.

הקוסם

על הפלנצ'ה הצפופה ובזריזות הולמת לקוסם. ואכן, כבמעשה קסם, יוצא רך ועסיסי.

M25

בשלמות. פלנצ'ת גחלים שמשאירה טעם מעושן קל והרבה מקום לטעמי הבשר המעולה.

ליד הקבב

שמואל

חריף אדמדם מפתה, פלפלים חריפים קלויים וטחינה.

הקוסם

חמוצים וסלטים כיד המלך, כדורי פלאפל תועים וחציל ממזר בפיתה.

M25

סלט טחינה, עגבניות, חריף ולימון מושלם, תפוח אדמה ובצל צלויים.

איכות הפיתה

שמואל

רכה, אבל לא אוורירית. מחזיקה מעמד מושלם עד הטפטוף האחרון.

הקוסם

בעיקרון – פיתה לפלאפל. תכלס – מחזיקה מעמד גם בנוכחות בשר ונוזליו.

M25

רכה ומתוקה, כאילו נולדה כדי להיקרע בגסות ביד ולהשתכשך בטחינה.

איכות הטחינה

שמואל

סמיכה כמעט כמו חומוס בשיאו, עם טעם עשיר שמשתלב באופן מושלם עם הבשר.

הקוסם

בקבוק הפלסטיק הדביק לעד יספק טחינה נוזלית וסתמית, גם אם יש בה טיפה גוון בתיבול.

M25

עשירה וטעימה ומשתלבת באופן מושלם עם העגבניות והחריף־לימונים.

מדד השומן

שמואל

עסיסי, אבל מעודן בשומן.

הקוסם

שומני באהבה אבל לא צמיגי.

M25

תערובת הקבב הכי מאוזנת שתוכלו למצוא.

מבחן הגרעפס

שמואל

קיים, אבל מעודן ומינימלי.

הקוסם

לא נורא, אבל נשאר שעות אחרי הארוחה.

M25

אפילו. לא. אחד.

אפשר גם

שמואל

בג'בטה (38 ש"ח) ובצלחת (40 ש"ח).

הקוסם

בלאפה (43 ש"ח), בחומוס (43 ש"ח) או בצלחת (61 ש"ח).

M25

משהו אחר. הקבב מגיע רק במגש, וזה מושלם מספיק.

שורה תחתונה

שמואל

שמואל שם את השם שלו על הקבב ובצדק. הכי פשוט, הכי מדויק, הכי טוב.
4/5

הקוסם

כצפוי, טעים. עם זאת אתה עדיין אוכל קבב בפלאפלייה. נגב את הטחינה.
3/5

M25

ליגה אחרת, אנשים שיודעים להתעסק עם בשר!
4.5/5

שמואל: הכרמל 21 (פינת רבי מאיר) תל אביב, ראשון־חמישי 11:00־18:00, שישי 11:00־16:00

הקוסם: שלמה המלך 1 תל אביב, ראשון־חמישי 10:30־23:00, שישי 9:30־16:30

M25: סמטת הכרמל 30 תל אביב, שני וחמישי 11:00־19:00, שלישי־רביעי 11:00־23:00, שישי 11:00־16:30

• אוכלים שותים
• הקוסם
• M25
• קבב
• שמואל
• קציצה
• הקבב הטוב בתל אביב
• חדשות האוכל