כבר שנה שהרכבת הקלה כאן איתנו. אנחנו אוהבים אותה בלב. המהירות שבה היא מגיעה מפאתי פלורנטין אל מבואות תחנת סבידור בארלוזרוב היא פלא גדול שלא מפסיק לרגש אותנו. זה פאקינג טלפורטר. והתחנות נקיות ושקטות, והקרונות נקיים ולא צפופים, והרכבות יוצאות כמעט תמיד בזמן. מבחינת מספרי הנוסעים השנה הזאת נחשבת לכישלון גדול (פחות ממחצית מההערכות המקצועיות, גם בגלל המלחמה מן הסתם), אבל מבחינת חוויית המשתמש מדובר בהצלחה גדולה ובהפתעה נעימה. למרות אהבתנו (שעליה נדבר בטור נפרד מחר), ואולי גם בגללה, יש גם כמה וכמה דברים שאנחנו מאוד לא אוהבים ברכבת הקלה. די שונאים אפילו. אז מזל טוב.

>> תל אביב על ארבע: למה שלא נקים מרכז קהילתי לכלבים, בעצם?
>> "בא לי להפסיק לראות את הסדרה הזאת" // טור דעה

7. תפסיקו לקרוא לזה "דנקל"

די עם זה. אף אחד לא לא קורא לרכבת הקלה "דנקל". אף אחד לא יקרא לרכבת הקלה "דנקל". הציבור הוכיח חוכמה ובגרות ומסרב להשתמש בשם הגרוע הזה. חוכמת ההמון גורסת "רק"ל", תיירים מראשל"צ קוראים לזה "רכבת תחתית", אבל "דנקל" תקראו לאחותכם. הצענו בזמנו לקרוא לה "רקדן" וההצעה עדיין בתוקף ועד שלא ישתמשו בה אנחנו נמשיך להיות נרגנים מאוד.

6. השילוט ביציאה לרחוב

כל מי שמנסה לצאת ממעבה האדמה אל רחוב חפצו כבר מכיר את זה: יש שילוט ברור ליציאה, אבל לכו תנסו להבין איזו יציאה אתם צריכים. כך אפשר לחזות מדי יום במאות נוסעים שבוקעים מהתחנות אל האור המסמא, ממצמצים בתדהמה, ומגלים שהם בכלל בכיוון ההפוך מזה שהתכוונו לצאת בו. זה בטח ממש מצחיק את מי שתכנן את השילוט ואנחנו מקווים שהוא נהנה כל עוד אפשר.

5.. התחנות הסטריליות

ייאמר מיד: התחנות התת-קרקעיות שקטות ורגועות, נקיות וממוזגות, ודי מדהים שזה מחזיק ככה כבר שנה בלי להפוך למצבור זיהומי מרחב רועשים. אחרי שאמרנו את זה, מותר גם להתלונן על כך שהתחנות נראות כמו סצנה מסרט דיסטופי פוסט-אפוקליפטי ורטרו-עתידני מהגוש הקומוניסטי, סטריליות כמו חדר ניתוח וחסרות כל איפיון. מה רע בקצת אמנות רחוב על הקירות? או צילומים של תל אביב הישנה מאזור התחנה? תכניסו קצת חיים ועניין למרחב הזה.

4. תביאו ספסל ואיזה קפה

ואם כבר דיברנו על התחנות: העובדה שאין ספסלים באזור ההמתנה לרכבת היא שערוריה. התירוץ הרשמי הוא שהן עוברות בתדירות כה גבוהה שלא צריך ספסלים, אבל ספרו את זה לקשיש או אישה הרה שצריכים להמתין 13 דקות לקו שיביא אותם לבת ים. ולא חייבים אפילו לא להיות קשישות והריוניות, גם סתם אנשים אוהבים לשבת רגע אחרי יום מפרך אם יש להם כמה דקות המתנה. ספסל זה בייסיק, מה נסגר. ועגלת קפה בכניסה לתחנה. זה לא מסובך. העיר צריכה קפה.

3. הרחובות שלא מתאוששים

כשהתחילו עבודות הקו האדום בקרליבך ב-2015 ואחר כך בשדרות ירושלים, נחרדו בעלי העסקים שהחלו לגווע לגלות שאף אחד לא מתכוון לפצות אותם. הבטיחו להם שעם תחילת הפעלתה של הרכבת הקלה יקומו הרחובות לתחייה ויהפכו הומי אדם, קרליבך הרועש והמטונף יהפוך נעים ואירופי בעוד השדרה היפואית הפקוקה תהפוך לבולבארד שוקק של ממש. זה עדיין לא קרה. רחובות שננטשו לא חוזרים כל כך מהר. יש לכך סיבות רבות ועוד נעמוד עליהן, אבל במקרה הטוב זה יקח עוד זמן. לא מעט זמן.

2. הנסיעה האיטית מעל האדמה

בסדר, הבנו שבתקופת ההרצה של הרכבת הקלה היא נוסעת לאט בתוואי העל-קרקעי כדי שכל הנהגים והרוכבים והולכי הרגל יתרגלו לקיומה. אפשר עכשיו אולי להעביר הילוך? בשדרות ירושלים אפשר לעקוף אותה בספרינט קליל, בבת ים פעוטות על בינבה לועגים לה, והאיטיות הזאת הופכת את החלק הזה של הקו האדום לכמעט בלתי שמיש. בטיחות לפני הכל זה הכי חשוב, אבל הכי בטח זה להישאר על הספה בבית וכל הקטע של רכבת קלה זה שאנחנו צריכים להגיע מהר לאנשהו. או שלא הבנו את הקטע.

1. ההשבתה בסופ"ש ובלילה

שנה אחר כך ועוד לא נרגענו מזה: מירי רגב מנעה את הפעלת הרק"ל בשבת, ופגעה פגיעה קשה בסיכויי ההצלחה של הפרויקט כולו, כמו גם בניידות של תושבי העיר וסביבתה שאין ברשותם רכב פרטי. זאת שערוריה מטורפת שכולה פגיעה באינטרס הציבורי הרחב בכלל כפייה דתית, אבל שערוריות גדולות מזה פרצו מאז ועברנו להתעצבן על דברים אחרים. כמו למשל מה נסגר עם זה שרק ביום חמישי פועל הקו האדום עד 02:00 בלילה? זה חידוש שהתחיל באוגוסט ובינתיים מוגבל לאוגוסט, אבל למה לא בתדירות של פעם בשעה כל הלילה, כל השבוע? ולמה הרכבות מתחילות במוצ"ש יותר משעה אחרי יציאת השבת? די לבאס.

• הבועה
• #פיד_תחבורה
• הרכבת הקלה
• הקו האדום
• נת"ע