Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

חדשות 10

כתבות
אירועים
עסקאות
תמר איש שלום ואודי סגל, מגישי מהדורת חדשות 13 (צילום: יחסי ציבור)

יעקב אילון לא לבד: משבר הקורונה מחסל את חדשות 13

יעקב אילון לא לבד: משבר הקורונה מחסל את חדשות 13

תמר איש שלום ואודי סגל, מגישי מהדורת חדשות 13 (צילום: יחסי ציבור)
תמר איש שלום ואודי סגל, מגישי מהדורת חדשות 13 (צילום: יחסי ציבור)

למי יש אינטרס לנצל את משבר הקורונה כדי לחסל את חברת החדשות של ערוץ 13? ללא מעט אנשים. למי איכפת מחיסולה של חדשות 13? למעט מדי אנשים. ביי ביי חדשות 13

אם תתעוררו מחר בבוקר ולא יהיו חדשות 13, האם תזילו דמעה? האם תצאו להפגין בזעם למען חדשות 13? ובעצם, עוד לפני כל זה, האם שמעתם בכלל על חדשות 13? בטוח שאתם לא קוראים לה עדיין "חדשות 10"?

למי יש אינטרס בהחלשת הפלטפורמה שבה פועלים עדיין עיתונאים מעולים כמו רביב דרוקר, ברוך קרא, נדב אייל, הילה אלרואי, ספי עובדיה, מתן חודורוב ואחרים? קשה לחשוב על מישהו כזה. קשה כל כך

בשנה וחצי שחלפו מאז נבלעה חברת החדשות של ערוץ 10 בתוך רשת 13, ובעיקר מאז פיטוריו של המנכ"ל גולן יוכפז, איבדה חברת החדשות שצמחה בבית הוורד את כל האדג' והאופי שלה. במקום האלטרנטיבה החרוצה שאותה הציגו במשך שנים מול חדשות 2, סורסה חברת החדשות של רשת 13 והציגה לאורך התקופה שכפולים דהויים לתוכניות האקטואליה של חדשות 12, תחרות עלובה ועצובה שאפילו לא חולמת לנצח. במהלך הזמן הזה נפרדה רשת 13 ממגישים ביקורתיים כמו ירון לונדון, לוסי אהריש ואושרת קוטלר ורכשה מגישים תומכי משטר כמו איילה חסון ושרון גל למען האיזון.

כשבאו לקחת אותנו לא נשאר מי שידווח על כך. חדשות 13
כשבאו לקחת אותנו לא נשאר מי שידווח על כך. חדשות 13

ועכשיו, תחת צלו הכבד של משבר הקורונה, מתרחש ניסיון חיסול של חדשות 13. הוא חולף בדממה שקשה להתפלא עליה: ראשית, לא נותר כמעט מי שידווח על ניסיון החיסול הזה. העיתונות עצמה מתחסלת. בנוסף, חברת החדשות ההיברידית הצליחה לנכר את צופיה הקבועים מימי ערוץ 10 וכשלה בגיוסם של צופים חדשים, כך שלמעט מאוד אנשים אכפת, בטח לא עכשיו כשהמגיפה מאיימת בחוץ ויש לכולנו צרות קצת גדולות יותר על הראש.

לפי פרסומים בעיתונות הכלכלית, רשת 13 צברה הפסדים של 100 מיליון שקל, שרפה 250 מיליון שקל בתוך שנה וחצי והטייקון המקורב לנתניהו השולט בה, לן בלווטניק, מסרב להזרים לה חמצן נוסף. הפתרון של קברניטי הערוץ הוא לקצץ בבשר החי של חברת החדשות, לוותר באופן מעשי על התחרות מול חדשות 12 ולהחליש את הגוף העיתונאי שלה עד כדי חיסולו דה פקטו. למי יש אינטרס בהחלשת הפלטפורמה שבה פועלים עדיין עיתונאים מעולים כמו רביב דרוקר, ברוך קרא, נדב אייל, הילה אלרואי, ספי עובדיה, מתן חודורוב ואחרים? קשה לחשוב על מישהו כזה. קשה כל כך.

כשב"אולפן שישי" של חדשות 12 יושב עורך "ישראל היום" ותוקף את האופוזיציה לנתניהו במילים "אנחנו נשים לזה סוף", אפשר להבין איך נראה הסוף הזה. הוא נראה כמו קיצוץ של 50 אחוז – 50 מיליון שקל – בתקציב של חברת חדשות שבה פועלים כמה מהעיתונאים היותר ביקורתיים כלפי השלטון, תקציב שגם כך נמוך משמעותית מזה של המתחרים. יעקב אילון כבר הוזז לטובת שרון גל, מירי נבו ואלי אילדיס נשלחו הביתה. העיתונאים הטובים יאבקו, ארגון העיתונאים ימחה, אבל אין מי שיעצור את זה. ואתם לא תזילו דמעה ולא תצאו להפגין בזעם. מה זה בכלל חדשות 13.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

למי יש אינטרס לנצל את משבר הקורונה כדי לחסל את חברת החדשות של ערוץ 13? ללא מעט אנשים. למי איכפת מחיסולה...

מאתירון טן ברינק13 באפריל 2020
סיכום 2019 ברשת 13: לא שרדנו (נעמה קסרי ב"הישרדות VIP". צילום מסך)

שנה לשידורי רשת 13: כישלון שיש לו אבא
טלוויזיה ישראלית

שנה לשידורי רשת 13: כישלון שיש לו אבא

סיכום 2019 ברשת 13: לא שרדנו (נעמה קסרי ב"הישרדות VIP". צילום מסך)
סיכום 2019 ברשת 13: לא שרדנו (נעמה קסרי ב"הישרדות VIP". צילום מסך)

במלאת שנה למיזוג רשת וערוץ 10 מתפטר המנכ"ל יוסי ורשבסקי, אחרי סדרה של טעויות בכל החזיתות האפשריות. אבל מי שמשלם את מחיר הכישלון הם הצופים

שנה וארבעה ימים חלפו מאז הגיח לעולם יצור הכלאיים רשת 13, מוטציה כעורה שנולדה מהכלאה כוחנית בין ערוץ 10 ובין רשת ונושאת את הפגמים הגנטיים של שניהם. כפי שאפשר היה לחזות כבר בשבוע הראשון לשידוריה – זה ייגמר בבכי: הבוקר הודיע המנכ"ל יוסי ורשבסקי על התפטרותו מתפקידו, צעד שאי אפשר לפרש אלא כהודאה בכישלון מר. הנה, סופסוף, כישלון שאינו יתום.

רשת 13 לא עמדה באף אחד מיעדי המיזוג. היא לא עברה לרווחיות, היא לא הציבה תחרות ראויה לקשת 12, היא הובסה ללא תנאי בזירת האקטואליה, הפסידה בחזית הבוקר שהייתה מבצרה הבלעדי לפני המיזוג ובעיקר חירבה את האתוס של "חדשות 10" ולא הותירה ממנו זכר. רשת 13 גם לא הציגה בשנה הזאת אף הפקת מקור חדשה פרט ל"מגן דוד דרום" (שמעתם משהו על הסיטקום המוקומנטרי החביב הזה? לא? בדיוק), מותגי הריאליטי הנוצצים שלה התרסקו בזה אחר זה והרייטינג שלה מדשדש באזורים העגמומיים של ערוץ 10 המנוח.

הכישלון המהדהד הזה אינו של ורשבסקי לבדו. חתום עליו גם נתניהו שניצח על המיזוג מאחורי הקלעים ודחף אותו לבעלות מקורבו, הטייקון הבריטי-יהודי לן בלווטניק. הדבר הראשון שקרה בערוץ הממוזג היה עריפתו של מנכ"ל חברת החדשות העצמאי גולן יוכפז והעלמתם מהמסך של מגישים ביקורתיים כמו ירון לונדון, לוסי אהריש ואושרת קוטלר, לצד גיוסם של יקירי השלטון איילה חסון, שרון גל וארז תדמור. גם מזה לא יצא רייטינג: תוכניות האקטואליה של רשת 13 מתייצבות על שליש עד חצי ממספר הצופים של התוכניות המתחרות בקשת 12.

במסדרונות הערוץ מסמנים את היו"ר נדב טופולסקי, יד ימינו של הבעלים בלווטניק, כאיש החזק שקיבל החלטות מעל ראשו של ורשבסקי והוביל בסופו של דבר לפרישתו. אבל מבחינת בטטת הכורסה המצויה פחות משנה מאיזו לשכה נושבת רוח המפקד, ויותר חשוב שהכישלון הזה מתבטא מדי ערב בהיצע שעל המסך. מבחינה זו רשת 13 היא ערוץ ששום דבר לא עובד בו. קשה לחשוב על תוכנית אחת בלוח שלה שבאמת משמחת את צופיה, מייצרת באזז או זוכה להערכה מאנשי מקצוע.

לפני מספר חודשים התבשרנו בלווטניק יזרים עוד 100 מיליון שקל לגוף השידור המקרטע שבבעלותו, מהלך שלפחות בחלקו אמור לממן אולפן חדשות חדיש, אבל שינויים קוסמטיים לא יועילו כאן. רשת 13 הוא ערוץ שנולד בחטא וחלק מהמהלכים בו עוד עשויים להיחקר במסגרת תיק 7000 או 8000, אבל כישלונו האמיתי נעוץ בחוסר יכולתו המוחלט לייצר טלוויזיה אטרקטיבית שהציבור רוצה לראות. המנכ"ל ורשבסקי שילם אולי את מחיר הכישלון הזה. הצופים משלמים אותו מדי ערב.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

במלאת שנה למיזוג רשת וערוץ 10 מתפטר המנכ"ל יוסי ורשבסקי, אחרי סדרה של טעויות בכל החזיתות האפשריות. אבל מי שמשלם את...

מאתירון טן ברינק20 בינואר 2020

ערוץ 10 משדר "קרוב לבית" – אבל קרוב לבית של מי בדיוק?

ערוץ 10 משדר "קרוב לבית" – אבל קרוב לבית של מי בדיוק?

שיא ההתקרנפות של ערוץ 10 מגיע ביום שידורים מיוחד מגוש עציון, כדי "לרדת אל העם" ולהתחבר למתנחלים. עצוב לראות ערכים נרמסים עבור אשליית הרייטינג שגם כך לא יגיע

התקשורת שמאלנית. המשפט הזה הוא תמצית עידן הפוסט-אמת, מה שזה לא יהיה. אין משמעות לשאלה האם זה נכון, מה שחשוב הוא שהפוליטיקאים שכנעו, העם השתכנע, ועכשיו זו האמת. התקשורת שמאלנית. ומה עושה תקשורת שמצאה את עצמה לפתע מחוץ לגדר, מופצצת יומם וליל בהאשמות על בוגדנותה כלפי המנהיג ועל רכרוכיותה בפני המנסים להשמידנו? האם היא מתעקשת לומר את האמת הקשה לשמיעה ולעיכול? האם היא שומרת בקנאות על תפקידה החשוב כרשות הרביעית, ככלב השמירה של הדמוקרטיה? לא, לרוב היא מתרפסת. ככה זה בעידן המסחרי.

התקשורת הישראלית, ברובה הגדול, עושה לישראלים נעים. היא מרגשת אותם כשהם רוצים להתרגש, עוזרת להם להוריד דמעות כשהם רוצים להוריד דמעות, וכועסת בכעסם. הדברים הקשים באמת נשארים על רצפת חדר העריכה. דוגמה מאלפת להתרפסות של התקשורת הישראלית בפני הצופים והפוליטיקאים היא ההתקרנפות של ערוץ 10, שמגיעה לשיאה היום (ה'), כשכל תוכניות הערוץ ישדרו מגוש עציון.

כבר תקופה שערוץ 10 מנסה "לרדת אל העם", כאילו שצריך לרדת כדי להגיע אליו, ומשדר כל כמה זמן ממקום אחר בישראל. "ערוץ 10 מתחבר לפריפריה" – בעפולה, בטבריה, בעכו, בירושלים ובמצפה רמון. ככה, מקווים קברניטי הערוץ, העם יחוש חיבור וירגיש שאכפת לנו ממנו. ברור שכדי "לחבר" את העם לחדשות 10 צריכים לעסוק במהדורה המרכזית ובשאר התוכניות פחות בתל אביב ובמסדרונות הכנסת ויותר בענייני היום יום שמעסיקים אנשים שגרים בעפולה, בטבריה, בעכו, בירושלים ובמצפה רמון. אבל אין כמו לשדר ממרכז מסחרי ולמשוך קהל שיתקהל מסביב למצלמות כדי לגרום למגישים ולכתבים להרגיש שהם עושים משהו עבור העם.

Untitled

מילא מצפה רמון ועכו, אבל גוש עציון? האם גוש עציון היא פריפריה? גוש עציון היא בכלל לא במדינת ישראל. נראה ש"הירידה אל העם" לא הספיקה, וראשי הערוץ הבינו לאן צריך באמת לקרוץ, מי באמת מנהל את ההצגה. בלי תמיכת המתנחלים, האליטה החדשה, ערוץ 10 ימשיך להחשב שמאלני רחמנא ליצלן, מוקצה מעצם מהותו. לכאורה, קברניטי הערוץ רואים לאן הרוח נושבת וזזים עם הקונצנזוס ימינה. "גם המתנחלים הם אזרחים, גם הם צופים בחדשות", הם מנסים לשדר. אבל המחשבה הזו דומה לאשליה של מפלגת העבודה שאם היא תזוז ימינה המצביעים יבואו לקראתה, ולא כך.

עצוב לראות ערכים נרמסים עבור אשליית הרייטינג, שגם כך לא יגיע. עצוב לראות מכירת חיסול של כל מה שתקשורת כנה ומקצועית אמורה לעשות. "קרוב לבית", כך ממתגים בערוץ 10 את יום השידורים המיוחד. אבל קרוב לבית של מי?

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

שיא ההתקרנפות של ערוץ 10 מגיע ביום שידורים מיוחד מגוש עציון, כדי "לרדת אל העם" ולהתחבר למתנחלים. עצוב לראות ערכים נרמסים...

מאתנדב נוימן29 ביוני 2017
חגיגות ה-15 לערוץ 10. צילום מסך

מרימים לעצמם: ערוץ 10 הפגין מופת של ניתוק מהציבור

מרימים לעצמם: ערוץ 10 הפגין מופת של ניתוק מהציבור

במשך שעה תמימה היללו ופיארו אמש מגישי חדשות 10 לדורותיהם את החברה שבה הם עובדים. מילא זה היה בסרטון פנימי, כמו בכל חברה, אלא שלהם יש ערוץ בטלוויזיה. אז למה לא לשדר את האורגיה לכולם?

חגיגות ה-15 לערוץ 10. צילום מסך
חגיגות ה-15 לערוץ 10. צילום מסך

במלחמת לבנון השנייה, במסגרת שידורי השטח שחברות החדשות כל כך אוהבות לעשות, נשלחו עופר שלח ורביב דרוקר לשדר מגבעה שמשקיפה ללבנון. הם התמקמו ליד סוללת תותחים, והבעיה עם סוללות תותחים פשוטה: רעש. הצמד ההמום הבין שככה אי אפשר לשדר, וביקש מהמפקד לירות רק בזמן הפרסומות.

כך, באנקדוטה קטנה, חשף אתמול רביב דרוקר במהלך התכנית המיוחדת לציון 15 שנה לערוץ 10 את האנומליה, את האבסורד שביחס שבין התקשורת למציאות בישראל.

במשך שעה ארוכה התדיינו והשתפכו מגישי החדשות של ערוץ 10 בעבר ובהווה, בהנחייתו הרפויה משהו של גיא פינס, ברגעיהם הגדולים. ולא שזה לא מוצדק. מתחילתו עומד הערוץ בפני איומי סגירה, בעיות תזרימיות וקשיים שמערימים עליהם יושבי הבית בבלפור.

ואכן, תחת כל הלחצים הללו, הערוץ, וחברת החדשות שלו, הצליחו לשמור על רמה גבוהה יחסית של תוכן ועל עצמאות מערכתית גבוהה יותר בדרך כלל משאר מערכות התקשורת בארץ (יוצא דופן בולט הוא המקרה של הכניעה המכוערת לשלדון אדלסון ופרסום ההתנצלות על התחקיר עליו, שגרר התפטרות של מנכ"ל החברה ושל מגיש ועורכת "השבוע").

האבסורד שביחס שבין התקשורת למציאות בישראל. חגיגות ה-15 לערוץ 10
האבסורד שביחס שבין התקשורת למציאות בישראל. חגיגות ה-15 לערוץ 10

עד כאן הסופרלטיבים. כי בגזרת הניתוק מהציבור, מצרכני החדשות, בערוץ 10 מיישרים קו עם כולם. זה שהתקשורת היא בועה ש"מרימה" לעצמה זה בסדר, כל עוד זה נשאר בגבולות המערכת עצמה. אבל כשערוץ 10 "מרימים" לעצמם על המסך, בפריים טיים, במשך שעה, על הגבורה של אלון בן דוד בזמן מטחי רקטות, על הסדרות שהם משדרים ש"יורדות אל העם" (אלוהים, כמה פעמים חזר הביטוי הזה אמש) ועל הבדיחות הפנימיות בזמן ההקמה של האולפן – זה מופת של ניתוק.

זו הסיבה שלקח לתקשורת זמן להבין שהציבור לא באמת מתעניין בסוגיית התאגיד. גם מאבקי ביבי-נוני וישראל היום נגד ידיעות אחרונות לא באמת מעניינים, מעבר לשורה התחתונה. הצופים רוצים לראות חדשות, או "לצרוך תוכן" כמו שקוראים לזה היום, בלי להרגיש שעובדים עליהם, בלי להרגיש שמתנשאים עליהם, ועם כמה שיותר שקיפות. שקיפות במובן שהלוגו של הערוץ יהיה שקוף ולא יסתיר את התוכן. מעבר לזה, המאבקים והחגיגות שבברנז'ה מתעסקים בהם כל הזמן לא מעניינים את הציבור.

השידור אתמול היה כאילו אתר "וואלה!", במלאת כך וכך שנים להקמתו, יציב למשך כמה שעות במקום עמוד הבית שלו את "וואלה! ברנז'ה". שישו ושמחו, אבל שמחת זקנתי.

היחסים בין התקשורת למציאות הם תמיד דו-כיווניים. אין אובייקטיביות, אין דיווח ותו לא. העיתונות תמיד משפיעה ויוצרת מציאות. אבל צריך שיהיה איזון. בישראל, במידה רבה, האיזון הזה מופר, ולא בזדון, אלא משום שמערכות התקשורת, ובעיקר מערכות החדשות בטלוויזיה, הן מעין עין שמביטה על עצמה ורואה את המציאות בתוך המסך, במקום מחוצה לו. כדאי שגם בערוץ 10 יזכרו את זה.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

במשך שעה תמימה היללו ופיארו אמש מגישי חדשות 10 לדורותיהם את החברה שבה הם עובדים. מילא זה היה בסרטון פנימי, כמו...

מאתאהרון גולדברג30 בינואר 2017
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!