לפעמים גם מזל רע משחק לטובה במקרה. פרק הסיום של "כל האימהות משקרות" היה אמור להיות משודר בשבוע שעבר, ביום ראשון ה-1.3, אבל כנראה שלתקוף באיראן היה יותר דחוף מלראות מה עלה בגורל המשחק הגורלי של קבוצת הכדורשת של אימהות יפו. למעשה, זו הסדרה השנייה שמביימת עטרה פריש שפרקי הסיום שלה נדחו,כפי שהזכירוהקולגות בוואלה תרבות, כי גם סיום "המפקדת" נדחה בשל הסבב הקודם מול איראן. אבל הפעם דחיית הפרק הובילה לצירוף מקרים מושלם, ופרק הסיום הוקרן בדיוק ביום האישה. וכך, בדיוק ביום הנכון, ראינו על המסך את הקלות הבלתי נסבלת של אלימות כנגד נשים.

אם נשים לרגע את הסיום המטלטל בצד, "כל האימהות משקרות" לא היתה סדרה מושלמת. התסריט חרק מפעם לפעם, בימוי הרגעים הספורטיביים לקה מאוד בחסר (ככה לא בונים אכפתיות כלפי קבוצת ספורט), סיפור האישה שמוצאת את עצמה דרך ספורט קבוצתי וגם מוצאת אהבה על הדרך מאוד לעוס ובאופן אישי לא קניתי כלל את המבטים המרצדים והשתיקות הנמתחות של מאיה מרון בתפקיד "אלי", אבל הסדרה פיצתה על החוסרים הקלים האלו עזרת דמויות שובות לב ומעניינות, אווירה כיפית, רגעים מצחיקים באמת שמדי פעם הצליחו להצחיק ו(עוד) תצוגת משחק מושלמת של אגם רודברג.

אבל מעל הכל, או יותר נכון מתחת לפני השטח, בעבע משהו הרבה יותר חשוב. מסדרה שלפחות על פני הדברים היתה אמורה להציג אימהות מודרנית ומורכבת (ואכן עושה זאת גם), היא החלה להציג יותר ויותר מערכות יחסים שבורות, רעילות, מסוכנות. התסריטאיות ויוצרות הסדרה יעל כץ, נעם נבו ונטלי מיכאלשווילי-דרור שזרו בסבלנות מספר קווי עלילה שדיברו כולם את הסכנות שאורבות לנשים, והתפתחו לאורך העונה בסבלנות שהגיעה לקטרזיס – אם אפשר לקרוא להתפרצות אלימה שכזו כך – בפרק הסיום.

זה התחיל כבר בפרק השלישי, אז נחשפנו לדינמיקה שבין דינה (שוב הזדמנות להחמיא לעבודת משחק מדהימה של רודברג) לחנני (שלום מיכאלשווילי בתפקיד מצוין) – זוג אוהב, אמיתי, אבל עם גבר חסר ביטחון שמקטין בשל כך את אשתו, שמצידה נמצאת בלופ של ריצוי כל מי שמראה לה טיפת אהבה. על פניו, למעט האקט של הנעילה בבית, לא היתה אלימות "ממשית" בפרק הזה, אבל הרעל שנטף מכל מילה, מבט וסחיטה רגשית של הבעל הפגיע הרגיש כמו חומצה שמאכלת כמעט בחוסר תשומת לב את כל מה שבא בדרכה.

האווירה המאיימת עוד ריחפה גם בסצנות ההפלה של סברין, עם גילוי הבגידה של בת אל במהלך בת המצווה ובמפגשים השקטים של זיווה עם הגרוש שלה. לכן סצנת הסיום היתה כל כך אפקטיבית – כי כמו בחיים, לא ידעתם מאיפה זה יגיע. מהבעל שגילה שאשתו בוגדת בו? מהבן זוג חסר הביטחון שקיבל שטיפה מול ילדיו? מהמשפחה הערבית שגילתה על ההפלה? או סתם מגבר עזוב שלא יודע להתמודד עם העובדה שגרושתו המשיכה הלאה. מאיפה שזה לא יבוא, זה ירגיש סתמי, אטום, גס ומיותר.

שוט הסיום של הפרק, רגע לפני רולר הכתוביות, היה מצמרר גם הוא – 8 שניות שלמות של שוט שקט וסטטי, נצח במושגי טלוויזיה, המציג את בנות הקבוצה בהלם. הן מביטות חברתן החרדתית זיווה שוכבת מדממת על הבטון, אבל למעשה מביטות בזעזוע לתוך המצלמה (עוד דבר שבחוקי הטלוויזיה פשוט לא עושים), נועצות מבט לתוך עיני הצופים, כאילו מביטות בנו ושואלות איך זו עדיין מציאות שאנחנו פשוט מקבלים. כך הצליחה הסדרה לסיים עם אמירה נועצת ונוקבת מבלי ליפול לדידקטיות, ועם הטעיה אפקטיבית במיוחד – כי לירייה הזו בבטן אף אחת לא מצפה, גם כשכולם על המסך מחכים לה. גם כשהיא יכולה להגיע מכל כיוון. גם כשהיא צפויה. גם כשאימהות משקרות לעצמן שלהן זה לא יקרה.
"כל האימהות משקרות", פרק 9, כאן 11

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• כאן 11
• יום האישה

ביום האישה של הקפיטליזם המאוחר נהוג לקבל הנחות לסבונים בללין או הרצאות יבשושיות של "נשים חזקות", אבל לסינמטק תל אביב יש מסורת קצת יותר משמעותית שלא מסתפקת רק ביום עצמו, אלא מתפרשת למשך שבועיים של קולנוע של נשים ועל נשים – תוכנית "מבט נשי 2026", שתתקיים בין ה-4.3 ועד ל-18.3, וכוללת הקרנות טרום בכורה, סרטי ביכורים מסקרנים, זוכי פסטיבלים, מחוות, הקרנות מיוחדות וחגיגת קולנוע עלילתי ודוקומנטרי של המגדר הנבחר. והשנה יתמקדו בכמה נשים נהדרות שהפכו את הקולנוע שלנו למה שהוא היום.

במרכז התוכנית תערך מחווה מיוחדת לשחקנית הבכירה, המוערכת והמשפיעה יבגניה דודינה, עם הקרנות של מיטב מיצירותיה – "סיפור חצי רוסי", "שבוע ויום", "לא רואים עלייך", "מות המשוררת" והסדרה "אתי" של חגי לוי – כאשר האירוע יגיע לשיא ביום ב' ה-9.3, אז יוקרנו ברצף שני סרטים חדשים בכיכובה בטרום בכורות: "בתים" של ורוניקה ניקול טטלבאום, ו"מאמא" של אור סיני, שהוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל קאן, ויכלול גם מפגש עם דודיניה עצמה.

חוץ מהאירוע המרכזי הזה, התוכנית גם תציג מחווה מיוחדת לציון 85 שנה למותה של ורג'יניה וולף עם הקרנות של הסרטים "אורלנדו" ו"השעות", וגם מחווה לזכר דיאן קיטון עם הקרנת הקלאסיקות "הרומן שלי עם אנני" ו"תעלומת רצח במנהטן" של וודי אלן (נו, מה לעשות – אי אפשר בלי במחווה לקיטון), וגם "הסנדק" של פרנסיס פורד קופולה. עוד יתקיימו הקרנה והרצאה לציון 80 שנה לסרט "גילדה", הקרנה פעילה לנוער של הסרט "ברבי" והרצאה של ריימונד אמסלם עם הקרנת הסרט האירופאי-מרוקאי "כולם אוהבים את טאודה".

מעבר לכך, יתקיימו מספר טרום בכורות נוספות, כמו הסרט המצופה "כי את מכוערת" של שרון אנגלהרט, "בגידות קטנות", "שמיים וארץ" וגם אירוע של "טרום בכורה בהפתעה", שזה בדיוק כמו מה שנשמע – אתם מגיעים לראות סרט בטרום בכורה מבלי לדעת מהו. עוד הקרנות מסקרנות כוללות את הסרט "רובינא: היה רע לתפארת" על שושלת משפחת רובינא; מחווה לציון שנתיים לפטירת נילי טל, מהיוצרות התיעודיות הפוריות בקולנוע הישראלי; שלוה סרטים של יוצרות בדואיות שילווה בשיח איתן; הקרנות של הסרטים "אימגו" ו-"פרננדה וברנרדה: אחיות הפלמנקו" מטעם פסטיבל סאונדטראק ועוד מגוון רחב של הקרנות מיוחדות. רק נשי, ותהני.
לתוכניה המלאה והזמנת כרטיסים

• המסך
• סינמטק
• יום האישה

יום האישה הבינלאומי נוחת עלינו כמדי שנה ב-8.3, ואם בעבר היה מדובר ביום גדוש פעילויות ואירועים חברתיים ותרבותיים שנפרש על פני שבוע לפחות, הרי שבשנים האחרונות הוא ממשיך לתפוח והולך ומשתלט על חודש מרץ כולו. כך, למשל, תוכלו ליהנות במשך שבועיים מסדרת אירועים המתכנסת תחת השם "פעימה" וכוללת סדרת מפגשים חד-פעמיים עם נשים מעוררות השראה בלוקיישנים אינטימיים ברחבי תל אביב.

>> 14 נשים עדיין חטופות וחשופות לפגיעה מינית. הצילו אותן עכשיו!

האירועים ייערכו החל מה-3.3 ועד ה-14.3, במיקומים שנעים בין מחסן 2 בנמל יפו המתחדש ובין אולמות מוזיאון תל אביב ועוד, בהשתתפותן של נשים בולטות ומובילות בתחומן, ביניהן יעל פוליאקוב ויהודית מילוא עם הפודקאסט ההיסטרי שלהן, ד"ר ליאת יקיר, יהודית כץ, יובל שרף, פאולה רוזנברג, דנה ברגר, דניאל קיציס ועוד, ובסך הכל 15 מפגשים עם נשים מרשימות מקשת רחבה של תחומים, שכל אחת מהן היא עולם ומלואו של יצירה ועשייה מפעימות, ובמסגרת האיוונט הן יעניקו הצצה נדירה למאחורי הקלעים של העשייה שלהן ולסיפור חייהן.

"השנה כולנו זקוקים למפגשים, להתאספות, זו לא שנה לחגיגות גרנדיוזיות אלא למפגשים בלתי אמצעיים ומעוררי השראה, שהביחד מרחף מעליהם", סח קומוניקט האירוע. "עם האמונה הזו נולדו אירועי 'פעימה', עם נבחרת נשים שעבור חלקן זו פעם ראשונה שהן עורכות מפגש מהסוג הזה". סדרת המפגשים, שמתקיימת בחסות סמסונג ובהפקת toMix, תקיף שלל נושאים החל מ"להבין את המוח הנשי והגברי" (ד"ר ליאת יקיר) ועד "על תזונה ואושר" (פאולה רוזנברג, כמובן).

בין המפגשים המסקרנים אפשר למצוא סיור קולינרי בעקבות נשות שוק לוינסקי, סדנת נשימות מוזיקלית עם דנה ברגר, חיפוש אחר המתכון המנצח לזוגיות עם אושיית הרשת רוני שינקמן, הרצאה בנושא "איך להפוך לא לכן" שבה תשתף יובל שרף כיצד כל "לא" שקיבלה בחייה הפך אותה למי שהיא היום, ואיך לספר סיפור טוב עם מאיה קוסובר (יוצרת הפודקאסט המעולה "שיר אחד"). אין מצב שתגידו להן לא.
>> "פעימה", החל מה-3.3, סדרת מפגשים אינטימיים עם נשים מעוררות השראה,פרטים וכרטיסים כאן

• ❤ תרבות
• הרצאות
• יום האישה
• נשים
• שוויון