תל אביב היא כבר מזמן לא העיר ללא הפסקה. למעשה, ככל שהעיר נשחקת ממלחמה, קורונה ויוקר המחייה, אפילו ימי בילויים מסורתיים כמו שישי מוטלים בספק, ולא מעט ברים תל אביבים בוחרים לסגור בסופ"ש, ואז לאן אנחנו אמורים לצאת כדי ליהנות קצת מפירותיה של העיר היקרה ביותר? כלומר אוף, אפילו רוב ברי היין שאנחנו נוהגים לפקוד במהלך השבוע סוגרים את שעריהם בצהרי שישי, ומשאיר אותנו בלי מקום לעוף לשבת. וזה עוד מבלי לדבר על כל המקומות שאכן פתוחים בשישי, אבל הופכים לבלתי נסבלים מפאת צפיפות וקהל זר. אל חשש, השאלה האלמותית של "לאן לצאת בשישי" מקבלת סוף סוף מענה, כי אספנו עבורכם את המקומות שהכי שווה להגיע אליהם בשישי כדי להשתכר כמו בן אדם.

>> שף מושיקו גמליאלי עזב את רדלר ופותח בר יין. ועוד חדשות אוכל

מוריס

הבר של הבסטה הוא בר כמו שצריך: בלי יינות טבעיים, תזקיקים מפונפנים וקוקטיילים שיוצא מהם עשן, אלא רק אלכוהול, והרבה ממנו. טוב נו, יש פה גם ביסים מעולים בסטייל אוכל פאבים שמגיעים מהמטבח של הבסטה, ודי ברור שמקום כזה נגיש גם בשישי בערב – זה הרי בדרך כלל הזמן שכולם הכי רוצים להשתכר ולשכוח מהכל, ומוריס יחכה לכם מבלי לשפוט.
השומר 5

קולמי

זוכרים מה שאמרנו קודם על ברי יין? אז מצאנו אחד לא מפוצץ שכן פתוח בשישי. על כן שמחנו שבבר היין קולמי שבפאתי פארק המסילה אפשר לשתות יין במחיר הוגן, שכן יש שפע רב ומגוון של בקבוקי יין מהארץ ומהעולם, נשנושים מהנים לצד היין ואווירה מתוקה, אינטימית ואידיאלית לדייט של שישי.
יהודה הלוי 22

אה לה בר

הנקסט דור של לה-שוק בדיזינגוף הוא בר כיפי ומהנה שנדבק באווירה השמחה של לה שוק, רק בגרסה קטנה ובאיניטימית יותר. קז'ואלי, כפי שנקרא בעגה מקצועית. יש בו כל מה שחיפשנו: הוא פתוח בשישי בערב, יש בו אלכוהול מכל הסוגים במחירים סבבה, וגם אוכל כיפי לחלוקה דוגמת טרטר בקר, סשימי דג ים וסלט קיסר וגם מנות לספוג את ההנגאובר כמו שרימפבורגר או פטאטבס בראבס.
דיזינגוף 92

שאפה

מקום אידיאלי מבחינתנו לשישי בערב באזור שלא בדיוק ניחן במקומות שפתוחות בזמנים האלו. בשאפה ישנה אווירה ייחודית וחד פעמית שיש רק בשוק הפשפשים לצד אוכל טעים ונהדר, דרינקים בשפע ומדי פעם גם הופעות חיות שמקלילות את בוא הסופ"ש.
נחמן 2

אימפריאל

בית ספר לקוקטיילים משגעים שילמד אתכם לקח אם במקרה חשבתם ששישי הוא ערב להישאר בו בבית במקום לצאת להשתכר. על כן הוא מציע קוקטיילים במלאכת מחשבת על שלל מרכיבים ייחודים, טכניקות וערבובים מסורתיים לצד חדשניים ומקוריים גם בימי שישי. אף פעם לא משעמם לשתות קוקטייל של האימפריאל, ועוד יותר מעניין לשתות שלושה אפילו. אז מה אם תקומו בהנגאובר, מחר יהיה שבת.
הירקון 66

סטינג

רופטופ שמתנשא מעל הקומה החמישית של בניין לשימור במרכזן של שדרות רוטשילד, וכולל נוף אורבני לכל העיר משל היינו במנהטן, קוקטיילים קלאסיים עשויים לעילא ולעילא, פיצות מעולות מבצק נפוליטני, מוזיקה טובה וזמינות סבירה בשישי בערב. מה עוד צריך? לא הרבה. אידאלי לדייט או לישיבה חברית אינטימית, ואם שתיתם כמו שצריך תמיד תוכלו לצאת לפזז בהייב הסמוך, אבל למה שתרצו לעשות זאת? בדיוק כיף לכם.
רוטשילד 33

קליפורניה

בר הקליפורניה בלוינסקי בהחלט פתוח בשישי בערב. ומה זה פתוח? פתוח אחושיליג השעה המכובדת חמש בבוקר, אז מי שאמר שהלייט נייט מת? אנחנו, וגם צדקנו, אבל טוב לדעת שיש עוד מעט מקומות ששומרים על הגחלת. וגם אם אתם לא מי שישארו ערים עד השעות הקטנות, בקליפורניה יחכו לכם עם מרגריטות צוננות, טאקוס מהנים, בירה וכל מה שצריך מבר שפתוח גם בשישי בערב ולא משאיר אתכם לבד.
השוק 3

אוגנדה

אחרי הכל, האוגנדה הפך לאחד הברים הכי תל אביבים, למרות שהוא בכלל ירושלמי. פרופר בר שהמוקד בו הוא פיינט בירה מזיעה ואין שום סשימי או ברוסקטה ופלטת גבינות. בר אמיתי שכל אחד יוכל למצוא את עצמו בו, החל ממה שבעבר עוד קראו לו היפסטרים ועד אנשים מהשורה שסתם רוצים בירה בסוף היום. יש תחושה שהוא תמיד יהיה שם, לחגוג משהו נחמד, להטביע את היגון וגם כמובן לבלות בשישי בערב.
סמטת בית הבד 5

בושוויק

לא רק שהבושוויק פתוח בשישי בערב, הוא כנראה המקום היחיד בעיר שממשיך עם מבצע ההאפי אוור המפתה שלו גם בליל שישי. בין 18:00-20:00 כל הקוקטיילים המעולים עולים 35 ש"ח כך שכדאי להזמין על ההתחלה כפול, וכל מנות האוכל המושחת והסליזי בדיוק במידה הנכונה גם הן מוצעות ב-20 אחוז. האפי האפי האפי מה שנקרא.
נחלת בנימין 18

פיקוק

הלב תמיד חוזר לפיקוק, מקום שהוא הרבה מעבר לבר לשתות בו בירה ולזלול בו חצ'אפורי. זה מקום להרגיש בו חלק מקהילה, שכן מדובר במקום שמרגישים בו בבית ולא צריך לעטות פוזות מיותרות או להתאמץ. המקום האולטימטיבי מבחינתנו לבוא אליו בשישי בערב ולהוריד את הפאניקה מכל השבוע שחלף, כל עוד לא אכפת לכם מקצת קהל.
מרמורק 14

המנזר

תמיד יש אווירה מיוחדת של שישי במנזר, ובמיוחדת אנחנו מתכוונים אקסטרה אלכוהולית. אולי קשה יותר לתפוס שולחן, אבל זה לא אומר שמרגע שהתיישבתם אתם לא תרבצו בו עד בוא השבת. יאללה, משתכרים כמו בשנות התשיעים.
אלנבי 60

• אוכלים שותים
• ברים בתל אביב
• יום שישי
• הכי טובים

השעות הכי יפות של תל אביב מתרחשות בין סידורי הבוקר של שישי לארוחת השבת. אלו שעות חופש תל אביבי אמיתי, שלמרות האווירה הצפופה ברחוב מרגישות קלילות ונעימות, על אחת כמה וכמה עם סיומו של העובך המג'ייף שעמד מעל העיר בימים האחרונים. ואולי כי רוב המקומות האלו עמוסים מאוד בשישי, שווה מאוד לתכנן מראש ולהגיע מוקדם לתפוס מקום, או לכל הפחות, להיעזר בסבלנות. היום אנחנו ממליצים על 3 מקומות מושלמים לדרינק ונשנוש של צהרי שישי.לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>> אכלנו יותר מדי עוגות כשרות לפסח. בחרנו את הטובות מכולן
>> הא לחמא טעימא: 15 בתי מאפה מעולים שפתוחים כרגיל בפסח

אלוף בצלות

למה כדאי:פארק אלוף בצלות הוא יותר גינונת חביבה, אבל בפלורנטין מלאת הבניינים, הבנייה והמזגנים המטפטפים, די בשלושה עצים, מרחב ללא מכוניות, ריהוט רחוב וקצת צל כדי להיקרא פארק. חוץ מזה, פארק או לא, קשה להתווכח עם פינת החמד האורבנית הזאת שמתמלאת בשישי באנשים שרק רוצים להתחרדן עם איזה משקה טוב ושיחה טובה לאור השמש העירונית.
מה טעים:צלחת גבינות, כי אנחנו בדיוק בזמן הזה בעונה שהן לא נמסות על הצלחת.
אווירה:נווה מדבר בחום של פלורנטין.
>> קפה אלוף בצלות, סמטת אלוף בצלות

שישקו

למה כדאי:הלוקיישן הכבר-לא-כזה-חדש של שישקו, בדיוק בין שוק הכרמל לים, אמור להיות מספיק בפני עצמו, אבל גם בלוקיישן הישן בהר סיני שישקו היה מקום מושלם לצהרי שישי – כי מה אומר יותר סתלבט של שישי בצהריים מאשר לפתוח שולחן כמו שצריך?
מה טעים:חלה של שבת, עם טחינה וחמוצים. אה, וגם לאבנה וסלט ביצים עם הרבה בצל מטוגן, חצילים שרופים על האש וצזיקי בלקני, ארטישוק אלה רומנה, כבד קצוץ ופלפלים חריפים עם גבינת פטה, ואפילו עוד לא דיברנו על הר הצ'יפס.
אווירה:מרים וטעים ואז תוקעים הכל והולכים לנוח בים.
>> שישקו, הכובשים 48

קפה המגדלור

למה כדאי:כי לא סתם הפכה נקודת החיבור בין הצפון הישן לחדש להוט-ספוט של האזור. תפריט קליל שמתאים לכולם ושיטת הגשה שתפזר אתכם ברחבי הדק הרחב, שגם עם המוני המשפחות שמגיעות בשישי עדיין לא מתמלא יתר על המידה. רק תופסים פינה (עדיף רחוק מהקפה עצמו) ושואבים את הנוף עד שאי אפשר יותר שמש. תביאו משקפי שמש.
מה טעים:כל דבר טעים יותר עם הנוף הזה, אבל יש משה בתיבה שזה הנשנוש שלא ידענו שאנחנו צריכים לשעות צהרי שישי.
אווירה:פינת קסם עירוני נדיר מול הים, אבל עם ים משפחות.
>> טיילת רידינג, רחבעם זאבי 1

• אוכלים שותים
• מסעדות מומלצות
• יום שישי
• המגדלור
• שישקו
• גינת אלוף בצלות

אין קדוש מיום שישי. זהו יום שמהרגע שבו אתם מתעוררים בבוקר, מתקבלת התחושה שכל העולם לרגליכם והכל אפשרי אם רק תרצו. זהו שקר, כמובן, אבל שקר שנעים להתבצר בו. שישי הוא יום של שעת צהריים נצחית שמתחילה בבוקר ומסתיימת בשקיעה, ולכן כה מענג לבלות את שישי בצהריים בחוץ, מסורת תל אביבית מדאורייתא, ומסורת צריך לכבד. לא משנה אם אתם בעניין של לשתות יין או בירה או קוקטייל, לנשנש מכל הבא ליד, לתקוע חומוס, לפגוש חברים או להכין את גופכם לשנ"צ הקדוש ביותר של שישי אחה"צ – יש מקום שמחכה לכם. זו אינה הרשימה האולטימטיבית של *כל* המקומות הכיפים בשעות המוזהבות של שישי, כמובן, אלא שילוב של קלאסיקות ומקומות שנבדקו לאחרונה ונמצאו ראויים לקדש בהם את היום השישי. אמן.

קרוט

קרוט החדש (יחסית) בשדרות תרס"ט, מבית "פרא", הוא מקום שכאילו נולד לשישי בצהריים. הוא נונשלנטי, קליל ובלתי מתאמץ – וזו בדיוק הרוח שאנחנו מעוניינים לאמץ ביום שישי. יש רק להזמין מבפנים את מה שכתוב על לוח הגיר, לקוות מאוד שיהיו אויסטרים, להצטייד בכוס יין צוננת ולצאת לשבת בחוץ (צמוד למאוורר). אפשר לשבת בסבבה על המדרגות, ואפשר לבחור בשולחן בין צמרות העצים של גן יעקב הנהדר, אפשר אפילו לעמוד כמנהג האירופאים ולחוש את מלוא האפקט של הסופ"ש.
מה לאכול:אויסטרים אמרנו לכם
מה לשתות: ריזלינג
שדרות תרס"ט 4, ימי שישי בין 12:00-17:00

>> 18 מקומות לאכול בהם בביג פאשן גלילות
>> מתערבבים: 11 הקוקטייל-ברים הכי טובים בתל אביב

אלוף בצלות

פארק אלוף בצלות הוא יותר גינונת חביבה, אבל בפלורנטין מלאת הבניינים, הבנייה והמזגנים המטפטפים, די בשלושה עצים, מרחב ללא מכוניות, ריהוט רחוב וקצת צל כדי להיקרא פארק. חוץ מזה, פארק או לא, קשה להתווכח עם פינת החמד האורבנית הזאת שקודם היה בה מגרש חנייה מוזנח, ועכשיו כיף וכדאי לשבת בה בשישי בצהריים עם חברים ועם כל השכונה, או לפחות החלק שלה שלא מצטופף בפוקפה או בטוני ואסתר. אפשר להזמין מהקפה-בר החביב שהתמקם בירה\קפה\יין, וגם גבינות או סנדביצ'ים ולשבת עם אפס דאגות ואפס מאמץ. כמובן שכל זה לא נכון לרגע שבו מד הטמפרטורה חוצה את ה-35 מעלות, שאז פשוט תברחו למזגן הכי קרוב.
מה לאכול:צלחת גבינות
מה לשתות:בירה קרה. כי חם
סמטת אלוף בצלות, פתוח בימי שישי בין 8:00-16:30

קפה המגדלור

אל קפה המגדלור שבצפון נמל תל אביב נמליץ דווקא ללכת בשעות הצהריים המאוחרות של שישי, ממש לקראת שקיעה. אלא אם אתם ציפורים מוקדמות, ואז כדאי מאוד להגיע לשם כבר בשמונה בבוקר, כשמתקיים שם שיעור יוגה פתוח בחינם (כל שישי בבוקר לאורך חודש יולי), ותוכלו לשבת מולו וליהנות כמונו מהרוגע והשלווה המדיטטיביים שמתקבלים כשיושבים עם קפה קר וצופים באנשים אחרים מתאמצים. אם אתם מעוניינים פשוט לרבוץ מול המזח בימי יולי החמים, נמליץ להגיע בין-ערביים ולהנות מהבריזה והשקיעה היפה. חוץ מזה בימי שישי מתקיים יריד פעם בחודש, ומגיעים גם דיג'ייאים לנגן. בקיצור, להתעדכן בסושיאל.
מה לשתות:תפוזים סחוט
מה לאכול:משה בתיבה
טיילת רידינג, ימי שישי בין 07:00-21:00 (שיעור יוגה ב-08:00)

מנזר

קלאסיקה כבר 20 שנים לפחות, מאז הפך מדייב-בר מרופט ואהוב לגסטרו-בר מרופט ואהוב, ולא צריך לספר לכם כמה כיף לשבת שם בחבורה קטנה או גדולה עם תפריט מוכר ואהוב של מנות מבוצעות היטב, שבו כל אחד יוכל למצוא את עצמו בלי להתאמץ יותר מדי. חוץ מזה, חרף כל השנים שעברו וחרף הבנייה באלנבי ממש מולו, מצליח המנזר להישאר מקום כיפי עם אווירה טובה ופמיליארית במידה, כזו שאנחנו בהחלט מעוניינים בה בימי השישי שלנו.
מה לאכול: כבד קצוץ עם חלה
מה לשתות: אפרול שפריץ
גדרה 28, בימי שישי פתוח עד אחרון הלקוחות

קפה אירופה

החצר של קפה אירופה ידועה כאחת הטובות והירוקות בעיר, ובשישי היא פשוט מושלמת. מצד אחד אתם בלב העניינים על רחוב רוטשילד, ומצד שני כשאתם יושבים בחצר הירוקה והפורחת אתם לא צריכים לסבול את הפקקים והצפירות של ימי שישי הסואנים (אם כי יכול בהחלט להיות ואף סביר שתצטרכו לחכות לשולחן). המנות בנויות ברובן לחלוקה, כך שאפשר לשבת בזוג או בחבורה גדולה יותר ולטעום לא מעט, ובשישי מוגש תפריט רענן, קליל וקז'ואלי.
מה לאכול:קרודו דג נא על קרח
מה לשתות:ג׳זמין (תסמכו עלינו)
רוטשילד 9, בימי שישי מ12:00-16:00 ואז שוב בערב בין 18:00-00:00

פימפינלה

יש ה-מ-ו-ן מקומות כיפיים בשוק לוינסקי בשישי בצהריים – כמובן שרק אם הרחוב הכי הומה אדם בשישי בתל אביב הוא חלק מהכיף שלכם – אבל אנחנו רוצים להפנות זרקור דווקא אל פימפנלה, חמארה כיפית באווירה מדיטראנית שאנחנו תמיד שמחים לבלות בה בשישי בצהריים. האוזו נשפך בשמחה אל הכוסות, פירות הים עוברים טיגון הגון והאווירה שמחה ומשוחררת (שאפשר לשכוח שמחר שבת ואחריו תגיע שביזות יום א'). המחירים גם הם נוחים ומאפשרים לפתוח שולחן בטוב עם מלא מזטים, קלמארי מטוגן ואוזו לרוב, לא זוכרים אם אמרנו כי שתינו כבר שלושה. יאסו.
מה לאכול: קלמארי מטוגן
מה לשתות: אוזו אשכוליות
נחלת בנימין 115, בימי שישי בין 11:00-01:00

פורט סעיד

נכון שבפורט יש תמיד תור, אבל זה יום שישי ובכל מקום יש תור, ואם תגיעו בשעת הפתיחה ביום שישי ותצליחו להתגבר על מיתוס הפאסיב-אגרסיב של המארחת ולהתיישב – הרי לכם צהרי שישי של אלופים עם כל הפאן נוסח אייל שני והחבר'ה היותר טובים. זה אומר מינוט סטייק, מסבחה שעועית לימה, שמנת חמוצה עם שחלות עגבניה, סוכריות קישואים, תרד בחמאה ופרנץ' טוסט אם ממש לא אכפת לכם שהזוג שמחכה לשבת אחריכם מחכה. ולמה שיהיה אכפת, שישי היום, יום ארוך.
מה לאכול:כרוב ערבי
מה לשתות:אפרול שפריץ
הר סיני 5, בימי שישי בין 12:00-18:00

שאפה

בעבר לא היינו ממליצים לכם להגיע לפשפשים בימי שישי. השוק היה מלא בתיירים מכל הארץ והעולם שנדחסו בכל פינה והצטלמו עם סלפי סטיק תחת כל עץ וגרפיטי רענן. אלא שבימינו לא כך המצב, ומאז המלחמה השוק לא שב לעצמו. היתרון בכך הוא שאפשר להסתובב שם בשישי מבלי להגיד בזעף "סליחההההה, אפשר לעבוררררר" כל שתי שניות. אנחנו בוחרים להסתכל על חצי הכוס המלאה, ואם כבר כוס אז לשתות אותה בשאפה, מקום שמצליח להתגבר על כל הקשיים ולהישאר מהנה, נעים ורלוונטי תמיד.
מה לאכול: פיש אנד צ'יפס
מה לשתות: מיץ מנגו וליים
נחמן 2, ביום שישי בין 10:00-01:00

המשביר

שישי בצהריים בחצר האחורית של המשביר זו, לכל הדעות, מהות חוויית הסבבה. אפשר לשבת בחבורה גדולה מבלי לסבול מנעיצת מבטים עוינת, אפשר לרקוד למעלה ברגוע או לשבת על הבר לדייט באור יום, ולמעשה פשוט לשרוץ במקום שעות עם מוזיקה טובה, פיצה טעימה, נשנושים במחירים נוחים, קוקטיילים צבעוניים וצוננים, בירה מהחבית ויינות במחיר הוגן.
מה לאכול:פיצה
מה לשתות: קוקטייל מזקליטה
המשביר 2, מ-11:00 עד אחרון הלקוחות בלילה.

שישקו

המשכן החדש של שישקו, בפאתי שוק הכרמל, לא היה צריך הרבה כדי להשתלב באווירה השמחה של השוק. גם במיקומו הקודם בסמטת הר סיני הוא היה ידוע בפתיחת השולחן המפוארת שלו ובגרוב של חמארה בלקנית, ומה יותר שישי בצהריים מפתיחת שולחן? קחו חלה של שבת, עם טחינה וחמוצים. לאבנה וסלט ביצים עם הרבה בצל מטוגן, חצילים שרופים על האש וצזיקי בלקני, ארטישוק אלה רומנה, כבד קצוץ ופלפלים חריפים עם גבינת פטה, וגם את הר הצ'יפס האייקוני, עם גבינה בולגרית מלמעלה. וקבב. חייבים קבב.
מה שותים:ערק
מה אוכלים:סופלאקי פרגית עם פיתה זעתר. וקבב.

הכובשים 48, בימי שישי בין 12:00-16:30 ואז שוב החל מ18:00

בוסר

בתל אביב כמו בתל אביב, אי אפשר לעשות רשימה שכזו מבלי לכלול לפחות בר יין אחד, והבחירה שלנו הולכת על בוסר, מחלוצי ברי היין שלנו ומראש אחד הטובים שבהם, שרק הולך ומשתבח עם הזמן. הבוסר הופך בשישי בצהריים להאנג שמח במיוחד, עם סיכוי של ממש לשבת על כיסא עם שולחן (מה שיותר מאתגר בערבי השבוע) ולקבל את פני השבת בשיכרון איכותי שמבוסס על יין מעולה. מדובר במתכון מומלץ לשישי וגם ליתר הסופ"ש למעשה. אולי פשוט נעבור לגור שם.

מה לשתות:שרדונה בורגון בלאן
מה לאכול: בורקיטס
החשמל 5, ביום שישי בין 12:00-18:00

• אוכלים שותים
• יום שישי
• קרוט
• המגדלור
• משאוושה
• המנזר
• קפה אירופה
• פורט סעיד
• בוסר

הנה הנחת יסוד מדכאת במיוחד – לגדול כילד בשנות התשעים פירושו לראות לא מעט מוסדות שגדלת עליהם מתפרקים. הנה רשימה חלקית: להקת משינה, תהליך השלום, ממשל מתפקד, מדונה, מייקל ג'קסון, קינלי, ליאור מילר, סמנתה פוקס. ואחד המוסדות התרבותיים המרכזיים שגדלתי עליהם הוא "תכנית הבידור של ליל שישי בטלוויזיה". מדובר במוסד ותיק למדי – עוד מאז שנות השבעים, עם לידתה של "שעה טובה" עם מני פאר, בפריים טיים של הערוץ היחידי. אחריה באו "סיבה למסיבה" ו"סוף שבוע" ורפי רשף ואמנון לוי ודן שילון, וכמובן מעל כולם דודו טופז עם "רשות הבידור". יום שישי היה ידוע, בעבר הלא ממש רחוק, בתור היום שבו כל המשפחה מתאספת אחרי ארוחת הערב מול מדורת השבט. ובכן, המציאות הזו ממזמן כבר לא קיימת.

ימי שישי בטלוויזיה הפכו מהימים הכי מסקרנים – הימים של השואו הכי גדול וראוותני שמביא את הרייטינג הכי יפה – ליום של פילרים. אם תפתחו את הטלוויזיה בשישי בערב, אחרי הררי החדשות, תקבלו בעיקר תכניות זולות יחסית שזוכות לרייטינג נמוך. המשפחה שישבה מול מדורת השבט בשישי בערב הלכה כל אחד לענייניה – ההורים אולי מצחקקים עדיין מהבדיחות של דביר בנדק ב"סברי מרנן", הילדים כבר מזמן חתכו לשחק פורטנייט. אבל מדי פעם, עדיין, יש ניסיונות להחיות את אותו מוסד ישן, וזה מה ש"רשת 13", אחרי כמה ניסיונות שלא צלחו, מנסה לעשות כעת. והם בחרו אדם מפתיע למשימה הזו – בן בן ברוך, קומיקאי מצליח (עם סולדאאוט בהיכל מנורה מבטחים) ומי שמוביל את הפודקאסט "המוג'ו של בן בן ברוך" (שאוטוטו חוגג שנתיים), הוא זה שקיבל את המשימה להחיות קצת את לוח השידורים של הזכיינית, עם "הערב אצל בן בן ברוך" – שפרק הבכורה שלה שודר אתמול בשישי האחרון.

"המוג'ו", בגרסה המאוזנת, הוא ניסיון ישראלי נוסף (אחד מיני רבים) לתרגם לעברית את הפורמט שקרוי על שמו ג'ו רוגן – קומיקאי שמוביל פודקאסט שמציע שיחה ארוכה ומעמיקה עם אדם בעל משמעות (זה יכול להיות קומיקאי, פוליטיקאי, זמר מוביל או סתם כוכב רשת), בלתי ערוכה ובלתי מצונזרת. בן ברוך מצליח במשימה הזו לא רע – הפודקאסט שלו זוכה לפופולריות, וגם כמאזין מאוד אהבתי לשמוע אותו. עכשיו מגיעה המשימה המאתגרת – לקחת את הפורמט הזה, שסוד קסמו בחופש (לא צריך למכור פרסומות, אין הפרעות באמצע, השיחה יכולה לזרום לנתיבים שונים ומשונים ואף אחד לא לחוץ על האייטם הבא), ולהפוך אותו ל תכנית טלוויזיה – משהו שהוא כמעט ההפך.

התכנית בסך הכול די שומרת על הרוח המקורית של הפוד המצליח – הסט שבו היא מצטלמת זהה לאולפן שבו מוקלט הפודקאסט, יש רק אורח אחד (בניגוד לתכניות האירוח הישנות, שבהן היו כמה אורחים), וגם השעה שנבחרה היא כבר לא תשע בערב (כמיטב המסורת), אלא 22:00 – אולי כדי לשחרר קצת את הצורך להיות נחמד לכולם. זה בא לידי ביטוי אפילו בפרטים הקטנים; בן ברוך מוציא אותנו להפסקת הפרסומות (היחידה, עוד יתרון של השעה) כשהוא מבטיח "הפסקה של חמש.. או חמש מאות פרסומות", בקריצה לתכניות שלפניו ואחריו.

בפרק הפתיחה התארחה הזמרת נסרין קדרי – אישיות מסקרנת, עם כמה סיפורים גדולים לספר – והשיחה היא מאוד ברוח ה"בן ברוכית" המקורי. כלומר אווירת לייד בק, לא מתיימרת, כזו שלא נראית כאילו יצאה מתוך תחקיר. בן ברוך עשה עם קדרי בתכנית את מה שהוא עשה בפודקאסטים שלו – לקח אותם למסע, עובר בין נושאים באופן אקראי לגמרי, מתבל אותו בהמון הומור (גם של המראיין – אבל גם של המרואיין), ובעיקר מרגיש רחוק מאוד מהשואו ההמוני של ימי "שעה טובה".

השיחה עצמה קולחת ומאוד כיפית, אבל לצידה יש תחושה שבן ברוך נורא מנסה בכוח להצדיק את המשבצת שלו כקומיקאי. המערכון המוזר עם ציון ברוך (למה?), או פינת "המחשבות" בסיום (שדווקא העלתה חיוך, כי מי יתנגד לכמה בדיחות אבא משעשעות), הרגישו כמו מס שהוא נדרש לשלם ופחות כמו משהו הרמוני שבא מתוך התכנית. אפשר לתת לפורמט המקורי לנצח – הוא מספיק טוב, ומספיק מקסים. את הרגעים היפים של הפרק, קיבלנו מהדיאלוג הלא כתוב בין נסרין ובן, הרבה יותר מאשר הפאנצ'ים הכתובים שבאו בהמשך.

אבל זו, כאמור, רק ההתחלה – הפורמט של בן בן ברוך מן הסתם עוד יעבור שפצורים כאלה ואחרים. רק על הניסיון לשבור קצת את השפה הטלוויזיונית המיינסטרימית, ולנסות להביא מוצר קצת שונה, בהחלט מגיע ל"רשת" את החיזוק החיובי. עכשיו נותר רק לקוות של"רשת" תהיה את הסבלנות לעמוד מאחורי ההחלטה הזאת, ולתת לבן ברוך את הזמן לצמוח כמגיש טלוויזיה. זה ייקח זמן, אבל "בן בן" הוכיח שהוא ראוי להזדמנות הזאת.

"הערב אצל בן בן ברוך", ימי שישי, רשת 13

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• רשת 13
• יום שישי
• פודקאסט

• Facebook
• Twitter
• Email

מילדות אנחנו רגילים שיום שישי, את יודעת, הוא יום הבילויים העיקרי, בעיקר כי למחרת אין לימודים. כך השבר ממסיבות המקלט בילדות ועד למסיבות הענק המחרידות של התיכון והצבא. עם השנים, מכיוון שגיל ההתבגרות מחייב הרי סלידה אוטומטית מכל מה שלפני רגע נחשב מגניב, בורחים הצעירים משישי. ראשית כי הוא כבר לא היום היחיד שאין באחריתו לימודים או עבודה, שנית כי כבר לא אכפת לנו להגיע שיכורים לעבודה למחרת בבוקר (ובגיל מסוים העיניים האדומות הן כעיטור מנצנץ לחיים עשירים), ושלישית ועיקרית – כי בא לנו להתרחק מהנערים והחיילים ששוטפים את העיר בשישי.

לשאר הימים:
ראשון
שני
שלישי
רביעי
חמישי

זו הייתה הסיבה לתקופת מסיבות הענק של לילות חמישי, שהחלה בימי הקלאבינג של שנות ה־ 90 ושסימניה מורגשים עד היום. אלא שסופו של מהלך כזה לחזור לנו בפרצוף: משברחנו לחמישי כדי לחמוק מהצעירים והחוב"תים של שישי, מצאנו עצמנו בורחים גם מהבליינים המוגזמים של חמישי. כך נאלצנו לחתוך שוב אחורה ולצאת לבלות כבר ברביעי. כעת נדמה הדבר לעין הבלתי מדעית בעליל של כותב שורות אלה, שמתבססת על חוויותיו האישיות בלבד, וייתכן שמלמדות על מה שקורה לכל בני גילו מאז ומעולם – העיר חוזרת לשישי. ערב שבת הפך לאח הפחות מחייב, בילויית, של חמישי הדומיננטי. בו לא יוצאים כי צריך ליהנות, אלא סתם כי אפשר, כי קמנו מאוחר ונקום מאוחר גם מחר. אפשר להצטרף בו לקפה שכונתי בבוקר, לפני הסידורים, או בצהריים, אחרי הים. בערב אפשר לשבת על הבר מוקדם, אחרי השנ"צ, או מאוחר, אחרי ארוחה משפחתית, ולהצטרף למי שכבר נוכח ולא ישאל שאלות. בלי מחויבות בלי טקס של לצאת כי צריך דווקא היום לצאת, או לא לצאת כי "לא מגניב" לצאת ביום מסוים. יום המנוחה מעצמך, בקיצור.

• אנשים
• שישי
• היום הכי טוב בשבוע
• יום שישי