יוצרי "חתונמי" חזרו לשוחות כדי להיערך למתקפה מחודשת על החושים (ועל הפיד) שלכם, "האח הגדול" רק לאחרונה פינתה את הבית ו"הישרדות" אוטוטו (מתישהו) חוזרת – ו"קשת" ממשיכה לחפש לעצמה את להיט הריאליטי החדש. מי שנשלח שוב למשימה הוא יורם זק, שצבר בקשת קרדיט אינסופי כשביים וערך את "האח הגדול" במשך כמעט עשור, קרדיט שאפילו הפלופ של "2025" היקרה וקצרת הימים לא הצליחה למחוק. והנה גם זק, ותיק ז'אנר הריאליטי, עולה על הגל האדיר של ימינו – גם "חתונמי", אבל גם כל ריאליטי שני בנטפליקס – ויוצר ריאליטי רומנטי (להבדיל מריאליטי השידוכים המיושן, שעסק בעיקר ברגע ההיכרות ולא במה שבא אחר כך, שהוא הרבה יותר מעניין) עבור ערוץ 12. בהגשת עידו רוזנבלום, כמובן.

"הקבוצה" היא בעצם הריאליטי הראשון שהוא תוצר מובהק של עידן הקורונה: שישה רווקים ושש רווקות מסתגרים מן העולם, כל אחד בביתו, ונכנסים אל תוך "קבוצה" (ככל הנראה קבוצת וטסאפ, אבל ליוצרים אין זכות להשתמש במותג, אז היא נותרת מעורפלת) – תוכנה שיושבת על טלפון ריק, בו הם יכולים לתקשר רק בינם לבין עצמם, כשהמטרה היא למצוא אהבה, או לפחות להיות בטלוויזיה. בקיצור, הם בעצם בבידוד ואפילו בלי זום – הם יכולים לדבר רק טלפונית, בלי אפשרות לראות אחד את השנייה, אלא אם יבחרו להיות זוג – ואז יוכלו להתבודד (שוב) ביעד נחשק בעולם, רק הוא והיא. בקיצור, הפרמיס של הסדרה הוא דיסני ("אהבה אמיתית מגיעה רק מהלב, לחיצוניות אין שום תפקיד") אבל הסאבטקסט שלה הוא יותר סארטר ("הגיהנום הוא הזולת").

עם זאת, צריך לומר שבאמת יש משהו מאוד מוצלח בנוכחות של ההתכתבות על המסך – כולל הלבטים, העריכות והמחיקות בדרך לאמירה השלמה והסופית. החלטה עריכתית מוצלחת נוספת הייתה לשדר את השעה הראשונה של הפרק עם ברייק לפרסומת אחת בלבד, על מנת שהקהל יוכל להתחבר לסיפור ולדמויות. אין מה לומר, בקשת יודעים לעבוד.

אבל אם אנחנו בריאליטי שאומר שלחיצוניות אין שום משמעות, קצת מאכזב לראות, כרגיל, המתמודדים נבחרים, כנראה, על ידי אותן המלהקות של "חתונמי" (היי, חשוב לספק להן תעסוקה) – כולם וכולן בנויים על פי אותו שטאנץ. גברים אסרטיביים ונחושים, בנות עדינות ורגישות, בנים מהייטק, בנות מריטריט יוגה, הוא עורך דין, היא… האמת שהיא גם עורכת דין (האמת ששעה של פרק עם שני עורכי הדין האלה עושה חשק לתמוך בקואליציה החדשה ובשר משפטים שיבוא לעשות קצת סדר. די למשפטיזציה! תחוסל הדיקטטורה של בג"צ!). כולם סיימו את שלב המשחקים, כולן יודעות מה הן רוצות.

מי שכן סטו מהמסלול האידיאלי שסומן לכל יתר הזוגות הם ניב ודר, שמסומנים לנו בתור הזוג הזה שאנחנו אמורים להיות בעדו. הם לא כאלה מתוקתקים ולא כל כך קרייריסטים, והם אלה שמרשים לעצמם להכיל הרבה יותר מורכבות וחסר ביטחון. נכון, אנחנו רק בראשית העונה, אבל הם כבר מסומנים על ציר שהייתי שם לב אליו בפרקים הבאים – ציר "הנורמליות", ולו כי האופי הפחות תובעני שלהם מאפשר להם לזרום יותר טוב עם הפורמט.

כמובן שאנחנו רק בהתחלה, וברור שכל התדמיות הללו, שנבנו היטב ביד המנוסה של זק (נטלי הקשוחה ונדב הרגיש, ניב המצחיקול ועדן האמנית), הולכות להישבר, כי אחרת אין איך לייצר עניין בפרקים המאוחרים. הריאליטי הרומנטי הוא יצור מוזר: פורנו של מערכות יחסים. אתה רואה אנשים שלא דומים לאנשים שאתה מכיר מהחיים, עם פאנצ'ים הרבה יותר מחודדים, עם הרבה פחות חוסר ביטחון, מתנהלים בסיטואציה שאין בה שום דבר טבעי אבל לזמן הצפייה אנחנו צריכים להעמיד פנים שכן. סופר-גברים וסופר-נשים מתגוששים להם בזירה הוירטואלית של יורם זק. האם זה מבדר? בינתיים כן. אבל האם היינו צריכים את זה? לא כל כך.

• ביקורת טלוויזיה
• קשת
• ריאליטי
• חתונה ממבט ראשון
• יורם זק
• הקבוצה

השנה היא 2022. אבל בשידורי קשת השנה היא עדיין 2002. יש לרייטינג מלך והוא מטריד, תוקף, הולך ומתחרפן מעודפים של אגו ואיד. בראש לא נשאר הרבה חוץ משתן. ואף אחד בשידורי קשת לא חושב לעצור אותו. הוא הרי המלך. ויש לו רייטינג. וזה הדבר היחיד שחשוב מבחינת קשת, אז והיום. כולנו יודעים איך זה נגמר אז.

מי שציפה לפתוח אתמול את "נינג'ה ישראל" ולא לפגוש שם את אסי עזר – לא הבין שום דבר על שידורי קשת. התלונה הקשה שגולל כנגדו השחקן יהודה נהרי והעדות הנוספת על הטרדה ששודרה ברשת 13 הם רק מכה קטנה בכנף מבחינת גוף השידור הכי חזק בישראל. אז יצמצמו את הנוכחות שלו בפרומו לאפס ואולי יערכו החוצה כמה הערות מחפיצות מהסוג שעזר אוהב לפזר לעבר המתמודדים השריריים, אבל בגדול האסטרטגיה הברורה היא לקוות שלא יתקבלו תלונות נוספות, הסערה תחלוף ועזר ימשיך להטיל ביצי זהב, שלא לומר אשכי זהב.

האם בגלל שתי תלונות, אחת מהן אנונימית והשנייה על אירוע שהתרחש לפני עשור וחלה עליו התיישנות, אמור גוף שידור מסחרי לאפסן את הכוכב הכי גדול שלו, שאחראי גם לדרמה הכי מצליחה שלו ומגיש את להיטי הריאליטי הכי גדולים שלו? זו שאלה ערכית שהתשובה הברורה של קשת עליה היא "לא". יתכן שאי אפשר לצפות ממנה לתגובה אחרת. לצפות מקשת להתנהלות ערכית בעידן #MeToo זה כמו לצפות ממקדונלדס להגיש מזון איכותי שאינו כרוך בסבל של בעלי חיים.

והרי זה בדיוק מה שעשתה קשת בפרשת אייל גולן: היא התעלמה, הדחיקה, חיכתה שהעיסוק בו ידעך ולא היססה להחזיר אותה לעונה נוספת של "אייל גולן קורא לך" או להשתמש בו כדי להכות בתופי השנאה כמו ב"אביב נגד אייל" הנוראית. זה גם מזכיר מאוד את מה שעשו שם בפרשת יורם זק ו"האח הגדול". זאת השיטה, זאת המדיניות, אלה ערכי קשת דה פקטו. אפשר להתפלץ ולכתוב פוסטים וציוצים זועמים ואפשר פשוט להעביר ערוץ, נחשו מה יכאב יותר למנהלים בקומות העליונות.

הזיכרון הציבורי בישראל קצר מאוד, ועל זה קשת בונה. אסי עזר ינמיך קצת פרופיל ואם לא יגיעו תלונות נוספות החיים יחזרו למסלולם. העבודה שעזר השתמש במקום העבודה שלו כתפאורה וכמניע למעשי ההטרדה בהם הוא נחשד אמורה להפוך את המקרה לחמור ביותר בעיניי המעסיק שלו, אבל בקשת נותנים אור ירוק להטרדות מיניות באופן קונסיסטנטי – שתיקתה כהסכמה – וזה כנראה לא הולך להשתנות מחר בבוקר ובטח שלא מחר בפריים טיים.

הבעיה האמיתית היא שקשת של 2022 היא לא קשת של 2016. האחריות שלה היום גדולה יותר ולו בגלל שעכשיו יש לה גם חברת חדשות עצמאית. איך אמורים צופי מהדורות האקטואליה של קשת 12 להגיב בפעם הבאה שיונית לוי תדווח בפנים חמורות סבר על פרשיית הטרדות חדשה? איך תוכל אילנה דיין להזדעזע שוב מתחקיר על ח"כ מטריד מינית? הכסתח של קשת על כוכביה המטרידים חותר תחת האינטגריטי העיתונאי של כוכביה האחרים, ויותר מכך, פוגע בעיתונות עצמה. וזה כבר מטריד אפילו יותר.

• ביקורת טלוויזיה
• קשת
• ערוץ 12
• אסי עזר
• נינג'ה ישראל
• הטרדות
• תקיפה מינית
• דודו טופז
• יורם זק

• Facebook
• Twitter
• Email

נכון, תגובתו הצוננת והעמומה של אבי ניר להאשמות כלפי אלכס גלעדי הייתה מאכזבת. וגם התגובה שלו למיילים הבוטים עד מחרידים של יורם זק. בכלל, נראה שלא ממש בוער למנכ"ל קשת לטפל ברצינות בעננה הכבדה על הבכירים בחברה שלו עד שהוא ממש חייב. אבל זה רק נראה ככה. בעצם, ניר לחלוטין התכוון לשנות את הנורמות המעוותות והמקובלות בסביבה שיצר, אלא שהוא פשוט היה עסוק בעניינים אחרים. אז מה עשה אבי ניר בזמן שהראיות המטרידות הופרחו לאוויר? התשובות מאויירות, כדי שתוכלו להבין אותו באמת.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
קלישאות העצמה שהגיע הזמן לנפץ
חרדתיים? זה הקומיקס בשבילכם
כך הטיפול הפסיכולוגי הרס לנו את החיים

1. בזמן שאייל גולן חזר לפריים טיים

2. בזמן שאושרת קוטלר האשימה את אלכס גלעדי על שהתנה את הקידום שלה בכך שתשכב איתו

3. בזמן שנרי ליבנה הוסיפה שגלעדי אמר לה לדבר אל הזין שלו

4. בזמן הפירסום על הבכיר בקשת שאיים על תסריטאית שהסדרה שלה תבוטל אם לא תשכב איתו

5. בזמן חשיפת המיילים המטרידים שהפיץ יורם זק (בין היתר למכותב אבי ניר)

לקומיקסים נוספים – כנסו לעמוד הפייסבוק של יעל סגרסקי

[interaction id="5a02d163ab9c9a0001c999d8"]

• המסך
• קומיקס
• אייל גולן
• יורם זק
• אבי ניר
• אלכס גלעדי
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

האח הגדול מת. הוא נולד מת בהולנד של 1999 עבור הזומבי־מדיה של פרשי האפוקליפסה. ציניות טהורה מפעמת בעורקיו במקום דם ומונה רייטינג מתקתק במקום שממוקם בדרך כלל לב פועם. ראיתי אותו אז, באמסטרדם של סוף האלף, מזעזע וסוחף את ההמון המזועזע והנסחף. ידעתי מיד שהוא ישנה את פני הטלוויזיה לנצח. בטלוויזיה גם 17 שנה זה נצח.
לא ראיתי פריים אחד מהעונה הנוכחית של "האח הגדול" בערוץ 2. לא הייתה שום סיבה. מהמעט שדלף אל תוך זרמת הרשתות החברתיות היה אפשר להסיק את המובן מאליו: הפורמט חסר הנשמה שכבש את העולם התעפש ונרקב בחלוף הזמן, עד כי לא נותר ממנו אלא פעלול תקשורתי המונע בלעדית מכוח התשוקה האינרטית לאכילת מוחותיהם של צופיו.

לפיכך זו אינה ביקורת טלוויזיה, כי "האח הגדול" אינה באמת תוכנית טלוויזיה. יותר מכל מדובר בתופעה פתולוגית קולקטיבית שמשתמשת בחולשותיה של החברה נגדה. הביקורת, גם היא סוג של חולשה אנושית, היא חלק מהפורמט. כל טיעון ביקורתי שיוטח בתוכנית וכל טענה בגנותה יסופחו מיד אל "הדיון הציבורי" סביבה עד לכדי אייטם במהדורת ה"חדשות". כל ניסיון לקעקע את מופע הפריים טיים הוולגרי ישמש כהוכחה לחשיבותו החברתית־תרבותית הבלתי מעורערת. אנחנו לא נשחק את המשחק הזה.

כל מה שדוחה ועלוב במין האנושי – המציצנות, הקטנוניות, האלימות ושנאת האחר – התכנס לו יחדיו אל האקווריום האכזרי בנווה אילן, עטוף בצלופן מרשרש ומנצנץ של בידור. וכל נגיעה בערמת ההבל שמניח האח הגדול לפתחו של הצופה, מפיקה רשרושים ונצנוצים שמעצימים את אשליית החשיבות של התוכנית, מעצימה את צחנתו ומתפיחה את "הדיון הציבורי", שאינו אלא אסופת רפליקות שחוקות ואוטומטיות המנוסחות ודאי מראש בספר החוקים של הפורמט.

אומרים שהייתה עונה מצוינת. אז אומרים. לא צריך לצפות בפריים אחד מתוכה כדי לקבוע שאין דבר כזה "עונה מצוינת" או "עונה גרועה" בבית "האח הגדול". יש רק רייטינג ושורת מאזן בספרי החשבונות של הזכיינית קשת. יותר משהיא תוצר טלוויזיוני, "האח הגדול" היא תוכנית עסקית, מין כלום שאיכשהו מתורגם לכסף, כמו מניית זבל בורסאית. הכלום הזה יכול להיקרא "שי חי" – נשבע שלא ידעתי איך הוא נראה עד שהדחתו הובילה אותו לפיד שלי כמו חרצף בלב ים – אבל באותה מידה אפשר לקרוא לו "ארז טל" או "יורם זק" ואפילו "אבי ניר", כולם שחקנים עמומי מבט שבקושי מצליחים להסתיר את גיחוכם לנוכח התסריט הריק מטקסט והבדיחה על חשבון מוחם המנושנש של הצופים.

לנתח את הכלום הזה בכלים ביקורתיים רציניים זה כמו לירות מטווח אפס במחבל מנוטרל: אקט של זומביות חסרת פשר המוסיף שמן למדורה דועכת, לקול מצהלותיהם הנבובות של הזומבים האחרים. נציגי הכלום על במת הפריים טיים – חלקם עדיין סובלים מתסמונת סטוקהולם עצמית שבעטיה שכנעו עצמם שהם בכל זאת משהו – היו שמחים לקרוא עוד ביקורת שתשחט את מעשי ידיהם. אבל לא מגיעה להם ביקורת כזאת. ידיהם לא עשו דבר פרט ללחיצה על כפתורי המכונה. הביטוי "מתחת לכל ביקורת" הומצא עבורם.

"האח הגדול" מת. המוות הזה נשקף מעיניהם הריקות של עורכיו, מנחיו, משתתפיו וצופיו. רבים תוהים כיצד יכולים העושים האינטליגנטים במלאכה להביט בבבואתם במראה מדי בוקר, אבל זה קל למדי כשממנה משתקף כלום. איך אפשר לכעוס על כלום, להטיל ספק בכלום, להתבייש בכלום? לא יותר משאפשר לקיים "דיון ציבורי" עם זומבים או לבקר מתים מהלכים על דרכיהם הנלוזות. לפעמים הביקורת המדויקת ביותר היא היעדרה של ביקורת מנומקת והסתפקות ברובה דו קני. בום.

• כללי
• ריאליטי
• קשת
• האח הגדול
• שי חי
• ארז טל
• יורם זק