Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

לאה אביר

כתבות
אירועים
עסקאות
לאה אביר. צילום: שי איגנץ

אבירת איכות: לאה אביר מציבה סטנדרטים חדשים. ריאיון

שנה אחרי פיטוריה הסוערים ממוזיאון חיפה, לאה אביר מתמקמת בגלריה רו־ארט ולוקחת מנוחה מהביורוקרטיה של המוסדות הגדולים, אבל הטון שלה לוחמני...

מאתמיטל רז22 בדצמבר 2015
עבודה של אניסה אשקר. מתוך מגזין "תוהו"

במה חדשה: "תוהו" הוא מגזין אמנות מקוון חדש וייחודי

במה חדשה: "תוהו" הוא מגזין אמנות מקוון חדש וייחודי

לאה אביר ואבי לובין מקימים מגזין אמנות עצמאי חדש ברשת, בשלוש שפות ובפורמט יוצא דופן

עבודה של אניסה אשקר. מתוך מגזין "תוהו"
עבודה של אניסה אשקר. מתוך מגזין "תוהו"
2 בספטמבר 2015

"גם יעשה סדר וגם ישליט מהומה": כך מתארת האמנית מיכל נאמן את תפקידו של המגזין "תוהו" הקורם כעת עור וגידים. במונחים של ימינו – פרויקט ההדסטארט בעיצומו. "תוהו" הוא יוזמתם המשותפת של לאה אביר, אוצרת וכותבת בתחום האמנות העכשווית, ושל אבי לובין, אוצר אף הוא וראש הלימודים העיוניים של התוכנית ללימודי המשך באמנות במדרשה. השניים החלו את שיתוף הפעולה המעשי ביניהם לפני כשנתיים, בהקמת המגזין "נמל" בהוצאת מוזיאון חיפה לאמנות, שבו שימשה אביר כאוצרת ראשית. כשפוטרה מתפקידה, עזב גם לובין את "נמל", שעתיד להיות הבסיס ליוזמתם הנוכחית.

"די מהר הבנו שהיה שם משהו מוצלח עם פוטנציאל גדול. 'נמל' עזר לנו לחדד את הכוונות שלנו, והחלטתנו לצאת לדרך עצמאית", מספר לובין על המגזין המקוון החדש לאמנות ותרבות. 'תוהו', בדומה ל'נמל', הוא מגזין תלת לשוני הנכתב בעברית, ערבית ואנגלית, אולם הפורמט שונה למדי. הגיליונות המקוונים של המגזין, שיעסקו בכל פעם בנושא אחר – למשל באבנים, בגן וגינון, באתיקה ובחופש – יהיו גיליונות מצטברים, ותכנים שונים ימשיכו להתווסף אליהם לאורך זמן. הדינמיות הזו מתאפשרת בזכות הפלטפורמה המקוונת".

עבודה של הילה טוני נבוק. מתוך מגזין "תוהו"
עבודה של הילה טוני נבוק. מתוך מגזין "תוהו"

מטרתו העיקרית של "תוהו" להוסיף נדבך לשיח הביקורתי הדל, לדבריהם של השניים, בתחום האמנות בארץ – בסיקור, בחשיפה, בביקורת ובהצפת שאלות שעולות בשדה האמנות המקומי והבינלאומי.

"אני חושב שהמחסור בפלטפורמות כאלו נובע בראש ובראשונה ממגבלות תקציב, שכן כספים ציבוריים לא מאפשרים להתחיל משהו חדש שלא רץ לפני כן. מלבד זאת הצורך הגדול בהשקעה, במחויבות ובזמן הם לא עניינים של מה בכך בעולם האמנות, כשכל אמן מתפרנס מכמה משרות או מלמד בארבעה מקומות, וקשה לקחת על עצמך עוד תפקידים. בכל זאת, מדהים לראות כמה אנשים מגיעים אלינו וכמהים להיות חלק מהיוזמה".

צילום: שי אינגץ. מתוך מגזין "תוהו"
צילום: שי אינגץ. מתוך מגזין "תוהו"

בבניית המגזין ותכניו שותפים ללובין ואביר כותבים שמייצגים בעיניהם ריבוי קולות והשקפות, וכן אמנים שאת עבודותיהם אפשר לרכוש בעמוד ההדסטארט של הפרויקט כתמיכה בהקמת המגזין. אפשר למצוא בו שמות כגון דורון רבינא, דוד ריב, מיכל היימן ואורן אליאב.

מגזין "תוהו" בהדסטארט

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

לאה אביר ואבי לובין מקימים מגזין אמנות עצמאי חדש ברשת, בשלוש שפות ובפורמט יוצא דופן

מאתשיר שושן3 בספטמבר 2015
לא חראם? הפגנה של BDS. צילום: איתן טל

חכמי חרם: כנס נטול קונצנזוס בנושא החרם התרבותי על ישראל

חכמי חרם: כנס נטול קונצנזוס בנושא החרם התרבותי על ישראל

שבעה אוצרים ישראלים יערכו השבוע כנס שיעסוק בהשפעת החרם התרבותי על ישראל על שוק האמנות המקומי

לא חראם? הפגנה של BDS. צילום: איתן טל
לא חראם? הפגנה של BDS. צילום: איתן טל

משרד החוץ הישראלי החל בשנת 2005 קמפיין מיתוג בשם "Brand Israel", שמטרתו לשפר את תדמיתה של ישראל בעולם. בתגובה לקמפיין צמח ה־BDS – קריאה להחרים את ישראל, להטיל עליה סנקציות ולהימנע מהשקעות בה – במטרה להעלות את המודעות לכיבוש ולהפרת זכויות האדם על ידי המדינה.

"כשאני בחו"ל, החרם התרבותי הוא הדבר היחיד ששואלים אותי עליו והוא נושא השיחה העיקרי. לכולם יש דעות, אבל רק מעט באמת מבינים את החרם", אומרת אוצרת האמנות חן תמיר. העיסוק האינטנסיבי בחרם הוביל את תמיר לכתוב בספטמבר האחרון דוח המבקש לבחון את הנושא. השבוע היא תקיים כנס שיעסוק בו – "דלות החרם".

מאחורי הכנס, ששמו מרפרר לזרם האמנות הישראלי "דלות החומר", עומדים שבעה אוצרים ישראלים, אנשי מוערכים בתחום, חלקם עצמאיים וחלקם עובדים במוסדות אמנות שונים: לאה אביר, אודי אדלמן, הילה כהן-שניידרמן, אבי לובין, יהושע סימון, עומר קריגר ותמיר. יחד ינסו השבעה לנתח את השלכותיו של החרם על שדה האמנות בארץ ולהבינן.

"הרבה פעמים החרם מתבטא בכך שאמנים לא יבואו לארץ ולא יציגו בה. הם עלולים לסרב בצורה מנומסת, למחות או פשוט לא לענות למיילים. לעתים גם אמנים ישראלים לא מזומנים לתערוכות בחו״ל, כדי לא לעורר שיח פוליטי", מסבירה תמיר.

היא סבורה כי הדוח שכתבה הוא: "נייטרלי ככל האפשר, מגובה במידע שנגיש באינטרנט לכל מי שמעוניין לראותו ומהווה בעצם סקירה של חומרים שמוכרים לאנשי התחום ולא נייר-עמדה. אני לא בעד או נגד החרם, אבל זה גם לא משנה מה דעתי. אני מאמינה שאמנות היא שדה שאפשר לקיים בו דיאלוג ולחשוב בצורה אחרת, להרחיב לאנשים את האופקים. מצד שני, אמנות יכולה להיות מקום של מכבסה אידיאולוגית של השלטון ושל כוחות אחרים. יש אצלנו כאלה שמתנגדים לחרם, כאלה שהם בעדו וכאלה שהם באמצע – אין קונצנזוס. חשוב להבהיר שאנחנו גם לא מייצגים את המוסדות שאנחנו עובדים בהם, אלא מדובר בכנס עצמאי לחלוטין".

דלות החרם, חמישי, 8.1.15, בית לייוויק (דוב הוז 30)

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

שבעה אוצרים ישראלים יערכו השבוע כנס שיעסוק בהשפעת החרם התרבותי על ישראל על שוק האמנות המקומי

מאתיונתן יעקבזון11 בינואר 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!