>> פנינה חלפון לנג (כדאי שתעקבו) היא המנכ"לית והמנהלת האומנותית של קרן קופרו, המקדמת קולנוע ישראלי בעולם ומובילה תוכניות לקולנוע אימפקט, שמטרתן ליצור קולנוע ישראלי משמעותי, מעורר שינוי ובעל יכולת השפעה חברתית. בין שלל פעילויותיה מארגנת הקרן גם את שוק קופרו השנתי, אירוע השיא של תעשיית התוכן הישראלית במאמצי השיווק של סרטים וסדרות לחו"ל, שיתקיים השנה בחודש יוני.

>> רחוב מזמן אחר וחנויות ספרים מתוקות // העיר של רני בלייר אלקבץ
>> הבר הכי יפה בעיר ומפגש עם משורר מזון // העיר של גלעד כהנא
>> מסיבות לא לגילי ומקום להרגיש בו לא לבד // העיר של נתלי רשבסקי

1. פארק החורשות // המצפור

כתושבת שכונת קרית שלום למעלה מחמש עשרה שנה ועד לפני כחודשיים, אני מאוד אוהבת לטייל עם המשפחה בפארק החורשות שלידנו, לעשות הליכות וליהנות מהריאה הירוקה הזו במרחק הליכה מהבית. לאחרונה, וסוף סוף אחרי ציפייה של שנים, נפתח שם "המצפור", בית קפה חדש ומקום לאירועים מגניבים בתוך מתחם שעובר חידוש עירוני מוצלח. זוהי הזדמנות נהדרת לטיול קל בתוך העיר עם קפה משובח.
מצפור // היינריך היינה 17 תל אביב

2. ת"א תרבות דה וינצ'י

מרכז תרבות עירוני שקרוב ללב שלי. הרבה מאירועי שוק קופרו ופעילויות העמותה מתקיימים שם לאורך השנה. כמה ימים לפני הפגיעה בבניין במהלך המתקפה האירנית, קיימנו שם פגישות של יוצרי קולנוע ישראליים עם מקבלי החלטות מרחבי העולם, והייתי שם גם כחלק מתוכנית פרסיץ למנהלי מוסדות תרבות של עיריית תל אביב-יפו. אני שמחה לראות שהעירייה טיפלה במהרה בפגיעה כדי לאפשר לצוות דה וינצ'י ולקהילת האמנים.ות ששוהה בו לחזור למבנה ולהמשיך ליצור.
דה וינצ'י 14 תל אביב

3. אטלס

פנינה קטנה בלב שכונת שפירא. בר מעולה עם חצר גדולה שתמיד כיף לשבת בו אחרי יום עבודה ארוך או להרים לחיים עם קולגות וחברים.
מסילת ישרים 15א' תל אביב (שכונת שפירא)

4. דליקטסן X בניין פנורמה

מדי יום שישי אני משתדלת לפקוד את חנות המפעל וללקט פינוקים לסופשבוע מכל הטוב שאפשר למצוא בדליקטסן. מיטבי לכת יודעים שלקראת הצהריים המחירים צונחים ואפשר למצוא גם מציאות. ממליצה מאוד על עוגת השמרים הממכרת.
דרך בן צבי 84 תל אביב

5. לה מעלה

גם כשאנחנו רוצים ממש להתפנק בארוחה מעולה אנחנו לא מתרחקים הרבה מדרום תל אביב. לה מעלה היא מסעדה מקסיקנית טעימה בטירוף שנמצאת בתוך בניין תעשייתי בקריית המלאכה, שתמיד כיף להגיע אליה ומשאירה טעם של עוד. ממליצה על הסביצ'ה מוסר ים ועל המרגריטה המעולה שלהם.
שביל המרץ 5 תל אביב (קריית המלאכה)

מקום לא אהוב בעיר:

היציאה לתחנת רכבת ההגנה ואזור התחנה המרכזית.אין משהו שממחיש טוב יותר את הכאוס הישראלי מאשר היציאה מתחנת רכבת ההגנה. אני מוצאת את עצמי יורדת מהרכבת, אחרי ימים של פגישות מקצועיות באירופה היפה – פריז, ברלין או אמסטרדם, שם אני נאבקת על דעת הקהל העולמית ועל מקומה של היצירה הישראלית מול חרמות ואתגרים – ואז, ברגע אחד, אני חוזרת הישר אל תוך תערובת של רעש, פיח, פקקים וריחות שכולנו מכירים, שמזכירים עד כמה האזור הזה מוזנח וזקוק לשדרוג.והכי מתסכל? כבר למעלה משנתיים שהכביש שם חסום, אי אפשר לחצות לצד השני, והיציאה המערבית מהתחנה נסגרה. אני מוצאת את עצמי מסתובבת במעגלים, מנסה להבין איך בכל זאת מגיעים הביתה בדרך נורמלית.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לאחרונה ביקרתי בתערוכה של חנאן אבו־חוסיין במוזיאון תל אביב, והיא פשוט הותירה עליי רושם עמוק. התערוכה אספה עבודות גדולות ומרשימות שלה משלושת העשורים האחרונים – גוף יצירה שהוא גם אישי מאוד וגם פוליטי, נשי, מקומי ואוניברסלי בו־זמנית.משהו באנרגיה של העבודות, בעוצמה ובכאב שהן נושאות, ובאופן שבו הן מתמודדות עם נושאים של זהות, גוף וחברה, הצליח ממש לפתוח לי את הלב. יש בתערוכה שילוב נדיר בין יופי חזותי בלתי מתפשר לבין אמירה חדה ונוגעת. הרגשתי שאני עומדת מול אמנית אמיצה שמביטה ישירות במציאות, גם כשהיא לא נוחה, ומתרגמת אותה לשפה ויזואלית כנה ומטלטלת.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
ביומיום אני מוקפת בעיקר בעשייה דוקומנטרית – סרטים ותכנים שמביטים ישר למציאות הישראלית הקשה, בלי פילטרים. אבל דווקא בתוך התקופה הטעונה הזו, ובעיקר בזמן טיסות עבודה הלוך ושוב, החלטתי לברוח קצת לעולם אחר והשלמתי סוף־סוף את כל העונות שלBetter Call Saul.איזו חוויה. זו סדרת מופת – חכמה, עשויה בקפדנות, כתובה לפרטי פרטים ומלאת לב והומור שחור. מעבר לעלילה המורכבת ולדמויות הבלתי נשכחות, מצאתי בה השראה אמיתית לחשיבה יצירתית על טלוויזיה מתוסרטת: איך מספרים סיפור מורכב, איך בונים עולם שלם, ואיך שומרים על מתח ואנושיות גם כשהכול מתפרק.

באופן מפתיע, דווקא הסדרה הזו – עם כל הציניות והעיסוק שלה בכישלון ובבחירות אנושיות גרועות – החזירה לי קצת תקווה. תקווה בכוח של סיפור טוב, בעומק של כתיבה חכמה, ובאפשרות של טלוויזיה איכותית לגעת, לרגש ולתת לנו רגע של נשימה.במובן המקצועי, היא גם נתנה לי השראה אמיתיתלעשות ולתמוך בדרמות מתוסרטות איכותיותבמסגרת העבודה שלי – כאלה שמעזות לספר סיפורים גדולים דרך פרטים קטנים ואנושיים באמת.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני ממליצה לתמוך בארגוןעומדים ביחד– תנועה חברתית שמנסה, בעקשנות מעוררת הערכה, לחבר בין יהודים וערבים שמאמינים שאפשר וצריך לבנות כאן מציאות שוויונית וצודקת יותר. בתקופה כל כך מקוטבת ומלאת פחד, הם מצליחים להזכיר שדווקא השותפות היא המפתח לעתיד אחר – לא של הסכמה מוחלטת, אלא של הקשבה, סולידריות ואנושיות.הם פועלים גם בשטח, בעיירות, בכפרים ובערים מעורבות, כדי לקדם זכויות חברתיות, שוויון אזרחי ושלום אזורי אמיתי, ובמקביל עושים עבודת חינוך ושיח שמחזירה מעט תקווה למרחב הציבורי.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני רוצה להרים לאפרת טילמה, אישה חלוצה, אמיצה, מצחיקה וחכמה – שעשתה היסטוריה בקהילה הטרנסית בארץ ובתל אביב בכלל. אפרת היא גיבורת הסרט התיעודי "הגברת הראשונה" – סרט שהתחיל אצלנו בשוק קופרו, גייס שותפויות והשקעות בינלאומיות, והיה חלק במעבדת האימפקט שלנו. הסיפור שלה ממשיך להדהד ולהשפיע רחוק מעבר למסך, ובימים אלוהיוצרים בשיתוף עם פרויקט גילהיצאו בקמפיין האימפקט ויוזמים הקרנות ייעודיות בשילוב מפגש עם אפרת בכדי להציף את האתגרים והמענים הדרושים לקהילה הטרנסית. מעבר להיותה סמל לשינוי חברתי, אפרת היא גם מרצה, מתנדבת במשטרה, אישיות שכולה נדיבות ואייקון אופנה וביוטי!

מה יהיה?
אמנם תקופה מאתגרת ומתישה אבל אני מאמינה שחייבים לחשוב חיובי ולעבוד לקראת היום שאחרי. מחשבה יוצרת מציאות ואנחנו בעולם התרבות הישראלי צריכים להמשיך ליצור, לנהל דיאלוג על מורכבות, על ריפוי ועל שלום.

• העיר שלי
• קולנוע ישראלי
• פארק החורשות
• ת"א תרבות דה וינצ'י
• אטלס בר
• דליקטסן
• לה מעלה
• סמוך על סול

תל אביב לא שמחה כבעבר. אפשר להרגיש את זה בתרבות הבילוי שהשתנתה, נהייתה קשוחה ואינטנסיבית, כך שאפילו כשיוצאים לאיזה בר מרים המציאות האגרסיבית של ישראל מחלחלת לתוכו. וזה קשוח, כי בא לנו לשמוח בנוחות וטבעיות. אז היום חיפשנו מקומות שבהם השמחה מרגישה לנו הכי ישירה, עם מנות צבעוניות ואנרגיה שתמשוך אותכם למעלה. מקומות שקשה שלא לחזור מהם מורמים, עם אנרגיות להמשך. היום אנחנו ממליצים על 3 מסעדות שמחות מאוד לפתוח איתם את הסופ"ש הזה. לא מתאים לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>>"סאלוט": מקום חדש ומתקתק לאפרטיבו נולד בשדרות וושינגטון

אוזריה

למה כדאי:החמארה הבלקנית בלוינסקי, עליה מנצחת השפית הנהדרת אביבית פריאל, היא מופת של שמחה אותנטית ולבבית. החלל הקטן, שהופך בשעות הסרוויס לצפוף ואינטימי מזמין להיות במגע (בקטע חיובי) עם הסביבה ולשכוח מהצרות. ואוהו, צרות לא חסר לנו. פתיחת שולחן, כמה אוזו שתרצו ובוודאות מקום שלא חוזרים ממנו בלי חיוך על הפנים.
מה טעים:אי אפשר לפספס עם הכרובית של אביבית, אבל גם כל גרסאות הסופלאקי מושלמות.
אווירה:אם היוונים היו מצליחים אשכרה לעצב משהו.
>> אוזריה, מטלון 44 תל אביב

מפגש רמב"ם

למה כדאי:כי שווארמייה מבית הבאסטה זה פחות או יותר ההגדרה ל"להיות שמח", אבל בערב היא משתדרגת למעיין טברנה של אושר, עם סלטים קטנים ושיפודים מיוחדים ולפעמים שווארמיות יוצאות דופן שמוגשות לצד השווארמה הרגילה, וזה כמובן בלי להזכיר את האלכוהול שזורם כאן כמו טחינה.
מה טעים:נו מה באמת? השווארמה היא חד פעמית. גם אם תתפתו לכל מאכלי הערב, אל תוותרו עליה.
אווירה:שוק הכרמל דה לוקס Unlocked.
>> מפגש רמב"ם, רמב"ם 3 תל אביב

לה מעלה

למה כדאי:קריית המלאכה בשעות הלילה היא לא בדיוק המקום המזמין ביותר, אבל לה מעלה זורחת שם כפנינה מקסיקנית נדירה עם אוכל אותנטי ובוהק, מרגריטות צוננות ומשכרות שנשפכות מכל עבר ואווירה שלא מפסיקה לחגוג. היי, קשה מאוד לשבת בשקט ובדיכאון עם חריף כזה מרקד לך בפה. פיאסטה בכל פעם מחדש.
מה טעים:טאקו צבעוני מאין כמותו, קלמארי מטוגן וסלטים שישנו את מה שאתם מכנים סלט.
אווירה:הבר הכי יפה בטיחואנה, צ'יקו.
>> לה מעלה, שביל המרץ 5 תל אביב

• אוכלים שותים
• מסעדות מומלצות
• לה מעלה
• מפגש רמב"ם
• אוזריה

>> אסיה נלן היא תושבת תל אביב משנת 1996, VJ ואמנית וידאו. הקנווס האהוב עליה הוא מבנים עייפים או נטושים. היא מלבישה אותם בהקרנות וידאו והופכת אותם ליצירת אמנות. העבודות שלה ילוו הערב (חמישי 3.4) ובשבוע הבא (10.4) את אירועי "סלון לילה" של עיריית תל אביב-יפו בנווה שאנן, שהופכים את רחובות השכונה לזירת הופעות וצ'יל. הערב ירימו שם להקת השמחות ולהקת רסקו, וכדאי גם לכם.כל הפרטים כאן.

>> מקום להרגיש בו גדולה ותקווה למין האנושי // העיר של ענבל הופמן
>> קפה של בוקר בעיר העתיקה ופיס מהמם מהשכנה // העיר של חגי אשל

1. הגבעה ליד חוף כלבים

ישנה גבעה ליד הטיילת, בין חוף הכלבים לחוף מנטה ריי – שהכי כיף לשבת שם לקראת הערב, לבד או עם חברים, עם קפה או בקבוק רוזה ולהסתכל איך השמש שוקעת בים, והשמיים משנים את הצבעים והגוונים כל רגע.

Coffee Lab .2

בלב קרית המלאכה, שבו מבני התעשייה הענקיים המכוסים בחמש שכבות של גרפיטי, יש גן עדן לאוהבי הקפה. אפשר גם לשבת וגם לקנות כל מיני סוגים של פולי קפה. אם שילבתם אחרי סיור גלריות – בכלל הרווחתם.
הר ציון 108

3. IKARI

בית קפה יפני אותנטי בשוק הכרמל, שמגישים בו אוכל יפני ביתי . וכן, יש שם גם ראמן.
מל"ן 39

4. פעילויות שכונתיות

פסטיבלי שכונה, תיאטרון רחוב, בתים פתוחים. זו חוויה מאוד אחרת מנגיד, מופע של מדונה בפארק הירקון. כי דווקא אירועים קטנים מאפשרים לנו לבנות קהילה,
להתחבר עם השכנים, להסתכל מחדש על העיר סביבנו. עיר שכאילו מתחפשת למשהו אחר: כיכר שהופכת לבמה, רחוב לרחבת ריקודים, בניינים לתפאורה ועוברי רחוב לקהל ומשתתפים. ובשעה מסוימת, כמו בסיפור של סינדרלה, שעון מצלצל, החגיגה מסתיימת והעיר חוזרת לשיגרה. האירוע הקרוב שאני מאוד שמחה להיות חלק ממנו זה "סלון לילה נווה שאנן" שאירגנו בנות אלופות ממרכז קהילתי הגר"א (3.4, 10.4) והכניסה חופשית. בזמנים קשים חשוב לעשות דברים יפים ולהסתכל על דברים יפים. אחרת אפשר להשתגע.
לוינסקי 113

5. לה מעלה

המסעדה המקסיקנית בדרום העיר. המעלית התעשייתית היא כמו פורטל לעולם אחר, לוקחת אותך מהרחוב בדרום תל אביב וכשהדלתות נפתחות – אתה במקסיקו. אוכל מצוין, דרינקים ברמה, מומלץ גם לדייט הראשון וגם למפגש חברים.
שביל המרץ 5

מקום לא אהוב בעיר:

מעבר החציה בקיבוץ גלויות והרצל. זווית הצפייה שם כל כך לא טובה, שבכל פעם כשאני עוברת ברגל אני פוחדת שידרסו אותי, ובכל פעם כשאני באוטו מתפללת שאף אחד לא יקפוץ על הכביש מתחת לגלגלים שלי.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"אנטיגונה" מאת יאיר שרמן בתיאטרון בית ליסין.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
המופע"תהילים" של בוריס מלקובסקי.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל ארגון שעוזר לאנשים עם פוסט טראומה וקושי נפשי.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
זו לא משפחה תל אביביתאבל הם באמת זקוקים לעזרה.

מה יהיה?
לא יודעת. לנשום עמוק, לשמור על המשפחה והחברים, לעשות מקסימום במקום שאתה נמצא בו.

• העיר שלי
• וידאו ארט
• נווה שאנן
• לה מעלה
• Coffee Lab
• איקארי
• חוף הכלבים

>> אברי ג'י הוא אברי צפנת, 32, שביסס את עצמו בעשור האחרון כאחד היוצרים החשובים בסצינת ההיפ הופ המקומית. הוא מפיק, ראפר, כותב שירים, ובעלים שותף בלייבל העצמאי פלא רקורדז, וכעת הוא משג את אלבום הסולו השני שלו,"קעקועים על גבי מרחב-זמן", שבו מתארחת עילית הראפרים המקומית בכיכובם של עדן דרסו, כהן, דימה XR, וולקן, קלין סדייל, חסן אמסי ועוד רבים וחזקים. תלחצו פליי כאן למטה ונצא לדרך.

>> העיר של לאה לב // המקסיקנית הכי אותנטית ומקום לקנות בו דיסקים
>> העיר של מרינה שויף // בר להרגיש בו נוח בפיג'מה והכיכר שהיא הלב

1. קפה שפירא

גן עדן בליבה של שכונת שפירא הקסומה בדרום תל אביב. קפה שפירא פתוח כבר מעל לעשור ומאפשר לכל מי שמגיע אליו לקחת הפסקה מהחיים במטריקס ולהתחבר לתדר מטיב. רחבה גדולה בחוץ בין העצים ומיצים טריים ואוכל בפנים; תקלוטים, הקרנות של סרטים וכל מיני ערבי קונספט מיוחדים – תמיד יש משהו מעניין בקפה. בימי שלישי בערב רץ שם ליין של רגאיי מתקליטים כבר מעל 400 שבועות (שפירוטס רפרזנט).
רלב"ג 15

2. חוד המחט

בצפון דיזנגוף שוכנת לה חנות תקליטים/בית קפה קסום במיוחד. חוד המחט הוא מקום עלייה לרגל לחובבי תקליטים ומוסיקה, ספוט נדיר שמארח אירועים אדירים. לדוגמה, הליין One Mic שרץ שם אחת לחודש כבר שלוש שנים, מארח בכל פעם מפיק מוזיקלי אחר על עמדת התקלוט שמנגן אך ורק קטעים מוזיקליים מקוריים מהקטלוג שלו, בזמן שראפרים וראפריות מכל הארץ מגיעים לאלתר על המקום חרוזים על המיקרופון. מי שהיה יודע, ומי שעוד לא – זה לגמרי הזמן לעקוב ולהגיע בפעם הבאה.
דיזנגוף 225

3. משק ברזילי

המסעדה האהובה עליי בעיר כרגע. עם חומרי הגלם הכי טריים ויצירתיות שיא של השף נריה קלנטרוב, משק ברזילי מביאה בשורה של אוכל טעים, צבעוני, בריא ויצירתי שיודע למקסם את הגידולים המקומיים המדהימים שיש לנו בארץ, ולשלב אותם עם חוכמה קולינרית מכל קצוות עולם. לצד המסעדה משק ברזילי מפעילה גם מעדניה שמגישה חלק מהאוכל שמוגש במסעדה ועוד הרבה מעבר. ארוחת צהריים מושלמת בוולט למישהו כמוני.
אחד העם 6

4. פארק הירקון/חוף הים/גן הפסגה

עם כמה שלתל אביב יכול להיות אופי אורבני צפוף ואפור, יושבי העיר בורכו בכמה פנינים פסטורליות של ממש. חוף הים שתמיד נמצא שם בשבילנו, פארק הירקון שמתחיל בצפון הישן ומתפתל עד ראש העין וגן הפסגה ביפו הם רק שלושה מתוך ניסים ונפלאות הטבע הזמינים לנו בכל רגע נתון (לצד פארק דרום, פארק החורשות ועוד). בכל רגע מומלץ מאוד להגיע ולנשום.

5. א-לה רמפה/לה מעלה

בקרית המלאכה, במרחק של 100 מטר אחת מהשניה, שוכנות שתי מסעדות מדהימות. א לה רמפה מציעה תפריט צמחוני, צבעוני וססגוני. לעומתה, הלה מעלה מתמחה באוכל מקסיקני אותנטי. מלבד היותן מקומות בילוי נעימים ומרחבים בטוחים בדרום תל אביב, מפעם לפעם תוכלו גם לתפוס שם אירועים מיוחדים, הופעות ומסיבות. בלה מעלה מתקיים הליין המצוין "דיסקו טאקו" אחת לחודש כבר חמש שנים.
העמל 21/שביל המרץ 5

מקום לא אהוב בעיר

זה יהיה שקר להגיד שאני לא אוהב את המקום הזה כי אני בעצמי עובד שם באזור, אבל אני חייב לשים לרגע את הזרקור על החצר האחורית של תל אביב. ממזרח למנחם בגין בצידו הדרומי יש כמה בלוקים שסובלים מרוע, חורבן ומוות.יש לי רק אהבה לאנשים שגרים, לחנויות ולתרבות בשכונה הזאת.הלוואי ונדע כבר איך לטפל באנשים שנופלים למקומות הארורים האלה של שימוש בסמים קשים וירידה לזנות.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הלכתי לאחרונה להופעת תיאטרון פלייבק של "החבר'ה מאיכילוב". למי שלא מכיר – תיאטרון פלייבק זה למעשה תיאטרון מאולתר שממחיז בזמן אמת סיפורים של אנשים מהקהל. כשבאתי תיארתי לעצמי שאני הולך לחוות משהו מיוחד אבל לא היה לי מושג עד כמה! קודם כל מהסיפורים החשופים, המטלטלים והמרגשים שהגיעו מהקהל ועל אחת כמה וכמה על היכולת של חמשת המופלאים האלה (טלי רובין, חן אוחיון, רועי רובני, עינת משעל ניצן, רועי חן) להמציא מהם הצגה מאולתרת בזמן אמת שגרמה לכל הקהל להיות בפרצוף של וואטדהפאק (בקטע טוב).

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
ישנו אוסף חדש ומדהים שנקרא"דרישת שלום" ויצא בהוצאת הספרים רדיקל(שבתכלס, הייתי צריך להכניס לחמשת המקומות האהובים עלי, אז הנה אני מגניב אותו פה בסוגריים: בית רדיקל התחייה 27! צ'ק איט אאוט!! מקום מהפכני חסר תקדים!). באוסף יש למעשה שישה ספרונים קטנים שבכל אחד מהם מכתב/נאום/מאמר על השלום. הוא ארוז בצורה יפהפיה ומכיל בתוכו כתבים של אנה פרנק, מנחם בגין, אנואר סאדאת, יצחק רבין, דליה רביקוביץ' ודוד גרוסמן.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל אפשרות לתרום או להתנדב יכולה להיות מבורכת. לתחושתי הכי חשוב זה להיות נוכחים ברגע ולהרגיש איפה המציאות מאפשרת לנו לעזור ביום יום (גם חשוב לדעת איפה לא). אלוהים שם אותנו במקומות ובסיטואציות ולא סתם. תישארו עם עיניים פקוחות. מעבר לזה, ההסתכלות שלי מתחילה מהסביבה הכי קרובה אל ההכי רחוקה. אני משתדל להיות בתשומת לב גבוהה למעגלים הכי קרובים אליי, מהמשפחה לחברים, לוודא שכולם בטוב. לשים לב לשכנים. זה כאילו מובן מאליו אבל בסוף זה הכי לא. בגלל זה אני אומר את זה.

כל אחד צריך עזרה לפעמים, אבל לא כולם יודעים לבקש. הרבה נשארים לבד עם הצרות שלהם ושם נוצרים כאבים ותסכולים עמוקים. מעבר לזה ובעצם לפני זה, ממליץ מאוד לטפל בעצמכם. תוודאו שאתם בטוב; לייצר מרחב לדבר בו את הפנימיות שלנו זה קריטי. אחרי שיש אתכם ואת המשפחה שלכם והקרובים שלכם – אני חושב שהמאבק של משפחות החטופיםלהשגת עסקה להשיבם ולסיים את המלחמה צריך להיות מאמץ לאומי כולל. אם נתעלם כשאוכלוסיה מסוימת נפגעת זה רק עניין של זמן עד שזה יפגוש אותנו. אסור לעצום עיניים ולתת לשום דבר לעבור על סדר היום.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
איילת יוסף.

מה יהיה?
יהיה מה שנעשה שיהיה.

• העיר שלי
• היפ הופ ישראלי
• פלא אוזן
• קפה שפירא
• חוד המחט
• משק ברזילי
• גן הפסגה
• פארק הירקון
• חוף הים בתל אביב
• א-לה רמפה
• לה מעלה

"ב-7.10 הייתי בבית עם המשפחה. התעוררנו לאזעקות ובהתחלה חשבנו שזו טעות. לאט לאט התחלנו להבין את ממדי האסון ובאותו היום נשארנו כל היום בבית בלי לצאת בכלל", מספר איתן ששון, שף רשת גוצ'ה והדיינר איטלו-אמריקנו. לאחר שהתאושש מעט הוא החל לקדם את סגירת שלוש מסעדות הקבוצה, כאשר המזון שנותר בושל ונתרם לחיילים. בתום כמה ימים הוחזרו המסעדות לפעילות במתכונת טייק אוויי ומשלוחים. "במקביל המשכנו לבשל לתרומות לחיילים ומפונים בשיתוף פעולה עם חמ"ל האחים. אני ביסודי אדם אופטימי ומקווה שיהיה טוב בקרוב. בכל מקרה אני חושב שחייבים להחזיר את החטופים כמה שיותר מהר וזה הדבר הכי דחוף כרגע. כל השאר מתגמד לעומת זה".

>> העיר שלהם: טל ואלון בר השתלטו על קפה 51 ומתפשטים צפונה
>> המשקפיים של פוליקר והתפריט הסיני השחור // העיר של דור דטנר

1. בננה ביץ'

אני אוהב את הים ומנסה להגיע אליו לפחות כמה פעמים בשבוע. בבננה ביץ' תמיד יש שם מוזיקה טובה ואווירה רגועה, ובעיקר באמצע השבוע בבוקר זו פשוט חוויה.

2. באן מי נונג

תמיד טעים שם, לא משנה מה לוקחים. הפייבוריט שלי הוא הבון: קערת אטריות אורז ותערובת חסות עם כוסברה, בזיל תאילנדי עם טעם אניסי, נענע, גזר וקולורבי מוחמצים, בוטנים, שאלוט פריך, וחלבון לבחירה – משחק כיפי של חם וקר, בדיוק מה שצריך לקיץ התל-אביבי המהביל.
החשמל 33

3. עזרא גבאי

אני נוהג לעשות את הקניות לסדנאות שלי בשוק לוינסקי בכלל ובחנות של עזרא גבאי בפרט. זוהי החנות האהובה עלי בגלל המגוון, האיכות והיחס של מאיר, אכרם ושאר הצוות נהדר.
נחלת בנימין 101

4. לה מעלה

המקסיקנית הכי טובה בעיר בעיניי וסוג של מסעדת הבית שלנו כמשפחה. אוכל מקסיקני נהדר שעבר התאמה לחיך הישראלי במחירים לא קורעי כיס והמרגריטה ״טקי פאפי״ מושלמת.
שביל המרץ 5

5. קפה שפירא

קפה שפירא הוא הרבה מעבר לבית קפה שכונתי. זה מקום שהוקם מתוך חזון של מקום מפגש לקהילה וליזמות, אירועים ודיאלוג, ואפשר גם ריקודים ומוזיקה. בפעם הראשונה כשהגעתי לשכונה, לפני חמש שנים, תהיתי לגבי ההיתכנות של המקום, אבל עם הזמן הבנתי שזהו המרכז הקהילתי של השכונה שכל הזמן מחדש ומתרענן – משבוע הספר דרך מכירות שכונתיות ועד מסיבת די.ג'יי מדי יום שלישי.
רלב"ג 15

מקום לא אהוב בעיר

עבודות הרכבת הקלה הפכו את אבן גבירול, שהיה מרחובות הדגל של העיר, למקום מאובק ושומם. אין מדרכות, בקושי יש שביל אופניים, הכביש משובש כל הזמן. העסקים ברחוב סובלים וכנראה ימשיכו לסבול עוד כמה שנים טובות והתחלופה גבוהה. אני מבין את חשיבות הפרויקט ומעודד נסיעה בתחבורה ציבורים אבל העיתוי גרוע (למה לא התחילו לפני 30 שנה?), והתזמונים והעיכובים בלתי הגיוניים בעליל (קראתי שמדברים על סיום הקו הירוק רק ב-2030!!).

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסטנד אפ של אלי חביב. אחרי ניסיון על הקווים כמופע חימום של אודי כגן ואסי כהן, אלי חביב כובש את הבמה. מבדיחות על אמא ועד אלוהים – הוא מרענן, חדש, מצחיק ואמיתי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
במעט הזמן הפנוי שיש לי אני דווקא מחפש לברוח מהחדשות ומהאירועים שרודפים אותנו לאורך כל היום. ובשבילי ספרים הם האסקפיזם המושלם. לאחרונה קראתי את "ים השלווה" של אמילי סנט ג'ון מנדל – רומן שנודד בין מקומות, קיומים וזמנים שונים. במרכזו של הרומן, המתרחש לאורך מאות שנים ועל פני מקומות שונים בכדור הארץ ומחוץ לו, עומדות דמויות שונות שהיו כולן עדות, בזמנים ומקומות שונים, להתרחשות מסתורית ובלתי מוסברת אותה מנסה לפענח צעיר מלנכולי.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
נושא החקלאות וייצור המזון המקומי מאד קרוב לליבי. כל מקום שאפשר לעזור בו לחקלאים מקומיים, לקנות תוצרת מקומית ולחזק את החקלאות ותעשיית המזון המקומית הוא מבורך.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לקולגות שלי – המסעדנים והשפים בעיר, שלמרות המצב והקשיים הנלווים לו ממשיכים בימים טרופים אלה להציע למעוניינים בכך מפלט לנשמה (ולבטן). התושבים בעיר הזאת מוכיחים לנו בכל פעם מחדש כמה נכון המשפט של ג'ורג' ברנרד שואו: "אין אהבה כנה יותר מאשר אהבה לאוכל".

מה יהיה?
באמת שאין לי מושג. אני מקווה שיהיה טוב כי כבר היה מספיק רע. מגיע לנו קצת נחת, לא? אין לי מושג איך או מה צריך לקרות כדי שזה יהיה, אבל אני ממש רוצה להאמין שהמצב ישתפר בהקדם ונוכל להרים ראש ולחזור לחייך.

• העיר שלי
• גוצ'ה
• בננה ביץ'
• באן מי
• שוק לוינסקי
• לה מעלה
• קפה שפירא