Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מה רואים הלילה: השפים יוצאים מהמטבח לריאליטי האוכל הכי פרוע
רק נסו לקרוא להם יוצאי ריאליטי. "שפים נגד הטבע". צילום: דיסני +
חשבתם שהשפים של מאסטר שף עובדים קשה? נסו להציץ בריאליטי הזה - שני שפים מונחתים בלב שום מקום כדי לשרוד במשך ארבעה ימים בטבע, ובסיום להתחרות באתגר בישול אחד נגד השני על בסיס חומרי הגלם שמצאו בשטח. בואו נראה את אייל שני עושה את זה
העולם שופע בתוכנית אוכל, אין ספק אפילו. ערוצי בישול, תחרויות שפים במיינסטרים, ריאליטי אוכל בנטפליקס וזה עוד מבלי להזכיר אינספור של יוטיוברים שמנסים להסביר איך להכין פירה. כך שעל פניו, העולם לא צריך עוד תכנית אוכל, אבל לפורמט הפשוט הזה יש מה לחדש, והוא עושה את זה עם שפע של אקשן ונופים.
"שפים נגד הטבע", כשמו כן הוא, מציג תחרות של בין שני שפים שמתמודדים לא רק אחד נגד השני, אלא גם מול איתני הטבע. צמד השפים מגיעים מהצד הדקדקני של המתרס הקולינרי, חלקם עבדו במסעדות בעלות כוכבי מישלן, חלקם סתם האכילו את אמריקה, כולם רגילים לעבוד במטבחים מדוקדקים עם חומרי הגלם הטובים בעולם. רק שהפעם הם צריכים לעבוד עם מה שהם מוצאים בטבע במהלך 96 שעות של מאבק בתנאי השטח. כן, זה מאסטר שף פוגש את הישרדות, מינוס המנחים המעצבנים. ואחרי שתראו שף קוצץ שיחים עם מצ'טה מתוך אובססיה למצוא סומק כבר לא תתרשמו מהתלונות של מתמודדי הריאליטי שלנו על המזווה.
הלוקיישנים שנבחרו נמצאים במחוזות קנדה הפראיים, ומספקים היצע מרשים של פטריות, צמחים, פירות ים, דגים, עלים, גרגרים, צמחים וחרקים לאיסוף. כן, קראתם נכון, הם גם משתמשים בחרקים. אחת המנות הראשונות שמוגשות, למשל, היא מנת טורטליני לב אייל צפון וחיפושיות בציר מרק אורנים. זה נשמע מופרע, זה נראה משגע, ועל פי תגובות השופטים גם טעים לאללה. ארוחת שלוש המנות שהם מכינים ברמת חמש כוכבים נבחנת בסיום, בעוד השפים מבשלים אחרי 96 שעות ללא קורת גג, אוכל או יותר מדי מנוחה. תחרות אוכל מסוג חדש,
"שפים נגד הטבע", שמונה פרקים זמינים בדיסני פלוס
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
27 אלף טון של בשר, דגים וביצים נזרקים מדי שנה. בתמונה: אובדן מזון אופייני (צילום: שאטרסטוק)
הדו"ח השנתי על אובדן והצלת מזון בישראל חושף נתונים מחרידים: זרקנו לפח אוכל בשווי של 21.3 מיליארד שקל, יותר משליש מהסכום במזון טרי ובר הצלה, ואנחנו ממוקמים אחרונים ב-OECD בתחום. הצלה של 20 אחוז מהמזון האבוד בהשקעה של פחות ממיליארד שקל תסיים את חוסר הביטחון התזונתי בישראל
אתם רואים את זה במסעדות ובבתי הקפה של תל אביב, אתן רואות את זה בשווקים ובסופרמרקטים הגדולים, כולם רואים את זה בפח האשפה הביתי: כמויות מטורפות של מזון טרי ושמיש מושלכות כאילו היו זבל, ואובדן המזון בישראל הולך והופך לבעיה לאומית ככל שמשבר האקלים ומשבר יוקר המחיה מחריפים. הדו"ח השנתי של ארגון לקט ישראל שמתפרסם היום חושף כי מדינת ישראל נמצאת במקום האחרון ב-OECD בכל הקשור ליישום מדיניות להצלת מזון, וכי הוא נאמד בסכום המצמרר של 21.3 מיליארד שקלים שהם כ-37 אחוז מהיקף ייצור המזון בישראל.
מספיק להציל 20 אחוז. מתנדבי לקט ישראל מצילים מזון (צילום: עדי הוברמן)
דו"ח אובדן והצלת המזון של לקט ישראל – הארגון היחיד בארץ שמתמקד בהצלת מזון והבאתו לנזקקים,שמעט מפעילותו הצילה גם כמה מסעדות בימי הקורונה– מתפרסם זו השנה השביעית, בחן לעומק בעזרת כלי מדידה מקובלים בעולם את הצעדים הממשלתיים במדינות ה-OECD ליישום כלי מדיניות לצמצום אובדן ובזבוז מזון. בעוד שמשרדי הממשלה גיבשו תוכניות שונות הנוגעות לצמצום העוני וצמצום הפערים, נושא הצלת המזון רחוק מלעמוד בראש סדר העדיפויות שלהם.
וזה מה שנזרק לפח רק ברשתות השיווק (אינפוגרפיקה: מתוך דו"ח אובדן המזון של לקט ישראל)
ולנתונים המחרידים: על פי אומדני הדו"ח, היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2021 עומד כאמור על 2.6 מיליון טונות בשווי של כ-21.3 מיליארד שקלים שמהווים כ-37% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכם, 50 אחוזים מהיקף המזון הוא בר הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל, בהיקף של מעל 1 מיליון טונות ובשווי של כ- 7.5 מיליארד שקלים. הבעיה אינה ייחודית למשק הישראלי. אך מבין 18 מדינות שנבחנו במדד מדיניות תומכת לצמצום אובדן מזון והצלתו, עולה כי ישראל נוקטת במספר הכלים המועט ביותר למיגור התופעה.
והנה מה שאתם זורקים לפח בבית (אינפוגרפיקה: מתוך דו"ח אובדן המזון של לקט ישראל)
הארגון לקט ישראל מדגישים כי עידוד הצלת מזון הוא בעל כדאיות גבוהה למשק ולסביבה, מנצל באופן מיטבי משאבי טבע קיימים ומצמצם פליטות מזהמים וגזי חממה. בהיבט הכלכלי הצלת מזון תהווה חלופה לייצור מזון תוך מניעת מרבית המשאבים ועלויות רבות, ובנוסף תחסוך למשק כ-5 מיליארד שקלים בשנה. בהיבט החברתי היא תתרום להקטנת הפערים בחברה ותחזק את הביטחון התזונתי של השכבות החלשות וצמצום העוני. הצלת 20 אחוז מהמזון האבוד, בעלות של 0.9 מיליארד ש"ח תאפשר לסגור את כל פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל.לקריאת הדו"ח המלא באתר לקט ישראל >>
עוד כמה נתונים מזעזעים? בבקשה (אינפוגרפיקה: מתוך דו"ח אובדן המזון של לקט ישראל)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
יום אביב נעים של אמצע השבוע בחוף קיסריה. עמוס שיאון, שף מסעדת הלנה בנמל נמצא מחוץ לטריטוריה הטבעית שלו. את החלוק הצחור מחליפים מכנסיים קצרים וסנדלים, ובמקום סכין שף הוא אוחז ביד אולר. לפניו צועד יתיר שדה, מלקט ומדריך סיורי ליקוט ("שירת השדה"). אחרי הליכה קצרה הם מגיעים ליעד, מצוק כורכר סמוך למים שעליו מתבסס תפריט ליקוט ימי שמוגש במסעדה. בשיתוף הפעולה שדה הביא את הצמחים ושיאון את המטבח העילי של הלנה.
"יתיר ואני כבר עבדנו יחד והוא כל הזמן מעדכן אותי מה יש ומה הוא מוצא. הוא כבר ליקט לנו פטריות, גדילנים וצמחים נוספים שנכנסו למנות", מספר שיאון. "הפעם עשינו תפריט שמרוכז בצמחייה שגדלה ברצועת החוף קרוב למסעדה. מבחינת טעמים, הצמחים מתאימים לפירות ים ודגים. בין כולם מחבר גוון של מליחות ים, ומצד שני לכל צמח יש אופי וטעמים נוספים משלו".
תפריט ליקוט חופים, הלנה בנמל (צילום: אפיק גבאי)
תפריט הליקוט הימי הוא עוד צעד בדרך ששיאון הולך בה זה כמה שנים. הוא משתף פעולה עם מגדלים ויצרנים קטנים מהאזור ובוחן את הקולינריה הישראלית מקומית דרך ההקשרים ההיסטורי והסביבתי. הפעם הוא מתמקד בתוואי הנוף הגיאוגרפי בוטני שבו הלנה ממוקמת – על קו החוף באזור שנע בין טבע פראי לתנופת פיתוח. שיקולי עונה, זמינות וטעם הכריעו לטובת ארבעה צמחי חוף: אֲהַל הגבישים, רוקט ים, קריתמון ימי ומלוח.
הלנה בנמל, סלט קיסר עשוי חסת קרח (צילום: אפיק גבאי)הלנה בנמל, מולים ברוטב קריתמון ימי (צילום: אפיק גבאי)הלנה בנמל – טרטר פלמידה לבנה עם מלוח (צילום: אפיק גבאי)
מפני שהאביב קרב לקצו והצמחים קמלים, תפריט הליקוט הימי יוגש רק במהלך השבועיים הקרובים. במנות שתוכלו לטעום: טרטר פלמידה לבנה עם אבטיח, שקדים ירוקים כבושים ומלוח, סלט קיסר עשוי חסת קרח עם שרימפס, קרוטוני בריוש וביצה חצי רכה, ספגטי מולים וקריתמון ימי וסקאלופס חמאה חומה עם ענבים ודו פרק חופי. שיאון אומר שלקוחות שנחשפו לחומרי הגלם הלא שגרתיים הופתעו. "הארוחה הזאת פונה לקהל סקרן, פודיז שמתעניינים בעוד אספקטים של אוכל. יש אנשים שאחרי הארוחה מבקשים שאחבר אותם ליתיר כדי לחוות סיורי ליקוט ולהכיר את הנושא מקרוב".
למתעניינים תיערך ב־18.6 ארוחה מיוחדת מלווה בהרצאה של יתיר שדה על ליקוט ימי בכלל ועל צמחי החוף שבתפריט בפרט. מחיר: 398 ש"ח לזוג.
הלנה בנמל, נמל קיסריה, 6101018־04
עמוס שיאון, שף הלנה בנמל (צילום: אפיק גבאי)
מלוח
צמח ממשפחת הסלקיים. משמש כתחליף מלח, ובמחקר שנעשה על בעלי חיים הוכח כמועיל לאיזון רמת הסוכר בדם. בדרך כלל נאכל מיובש או מטוגן, ובבישול מתנהג כמו תרד.
מלוח (צילום: אנטולי מיכאלו)
אֲהַל הגבישים (חסת קרח)
צמח בשרני ממשפחת הסוקולנטים. מזכיר בטעמו אויסטר, כשלעלים מתלווה חמיצות. הגבעול מלוח יותר בגלל הגבישים השקופים, שמכילים מלח שהצמח מפריש. אפשר לאכול חי או מבושל.
חסת קרח (צילום: אנטולי מיכאלו)
דו פרק חופי (רוקט ים)
צמח ממשפחת המצליבים בעל טעם מריר עם רמז לחריפות וחזרת. משמש כצמח תבלין בעל תכולה גבוהה של ברזל וּויטמין C.
דו פרק חופי, רוקט ים (צילום: אנטולי מיכאלו)
קריתמון ימי
צמח חוף ים קלאסי אף שאפשר למצוא אותו גם בגנים ובגינות. מופיע במטבחים מקומיים סביב אגן הים התיכון. באנגליה הוא חלק ממרכיבי הג'ין המסורתי. מכיל שמנים אתריים אנטיבקטריאליים ועשיר בוויטמין C. כקרוב משפחה של גזר וסלרי יש בו חריפות מעודנת ורמז לאניס, שממנו נובע השם Sea Fennel.
קרתימון ימי (צילום: אנטולי מיכאלו)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
רק טוב צומח פה: סיורי ליקוט ומסעדות תל אביביות שמלקטות
כשמדברים על ליקוט, מתכוונים לגידולי פרא שנמצאים בשדות הבר, שיד החקלאי לא נגעה בהם. אלו חומרי הגלם בדיוק כפי שהטבע יצר ותוכלו למצוא אותם בכמה מסעדות תל אביביות, טוב לדעת
המגוון הגדול ביותר של צמחי בר המשמשים לאכילה מתרכז בארץ בעונות החורף והאביב. למלוקטים מהבר מיוחסים טעמים פראיים ושלל כוחות ריפוי ושדרוג הבריאות והסקס. ואנחנו אומרים, אם כבר לצאת לאכול בט"ו בשבט, הנה לכם מסעדות תל אביביות שמלקטות:
הסלון, המזנון
השף אייל שני מסביר שברוב המנות שלו הוא מציב באותה מנה יחד חומר גלם "מבוית" מול חומר גלם בר. שתי מנות לדוגמה מהארסנל הנוכחי שלו: סלט של עשבי בר בסלון (89 ש"ח), ולעתים קרובות בעונה הזאת תוכלו להזמין מנה של קציצות חובזה בפיתה בסניפי המזנון (34 ש"ח).
השף ענר הרקוב משלב חומרי גלם מלוקטים בדהאבה הלוהטת מונאר. בתקופה הקרובה תמצאו שם ספיישל גאוני של דוסה עם אבוקדו, בטטה, חובזה, מסבחה דלעת עם חומוס צ'אנדל הודי, לשון הפר ועולש (39 ש"ח).
השף אסף דוקטור מתעקש על מקומי ומשלב בתפריט אוכל מלוקט, למשל במנת קפרצ'ו שייטל עם צלפי בר, עלי ג'רג'יר וגבינת צמאון של משק עפאים (42 ש"ח) ובמנת טרטר סינטה ופריקה, סומאק בר ולפת מוחמצת (52 ש"ח).
בביסטרו־מעדנייה החדש השף אוהד לוי מכין סלט עשבי בר עם לשון הפר וחובזה מבושלים בלימון וסומאק (מגיע כחלק ממגש המאזטים: 69 ש"ח ללחם ותשע פנכות), וכן לשון הפר ממולאת באורז בסמטי, טלה טחון, צנובר וחמוציות בלימון (10 ש"ח ל־100 גר').
קפה אל נור, מטבח צפון אפריקאי במיטבו. צילום: אנטולי מיכאלו
אם תרצו לצאת מאזור הנוחות וללקט, הנה ההמלצות שלנו לסיורי ליקוט:
אורי מאיר־צ'יזיק
מאיר־צ'יזיק עורך סיורי ליקוט בתל אביב וגם מחוץ לעיר (240 ש"ח למשתתף כולל בישול משותף של המלוקטים וזלילתם).
לפרטים נוספים: 3633489־052
עץ בעיר
המיזם האקולוגי עץ בעיר מוציא סיורי ליקוט עירוניים מדי חודש. הסיור הבא ייצא מכיכר ביאליק ב־10.3 והמדריך אלון אלירן יוביל את המלקטים ברחבי השכונה (100 ש"ח למשתתף).
לפרטים נוספים: 5254196־03
החברה להגנת הטבע
החברה להגנת הטבע עורכת סיורי ליקוט. במרץ ובאפריל צפויים סיורים למשפחות עם המדריך הנודע יתיר השדה.
לפרטים נוספים: 6388688־03
שימי רף
אם אתם רוצים ללמוד להדריך סיורי ליקוט, תוכלו לעבור קורס שלם בנושא בעזרת שימי רף, מספר סיפורים ומדריך בשומרי הגן. אחרי ההכשרה הזאת כבר לא תוכלו לשלם עבור חומרי גלם (5,600 ש"ח לתשעה שבועות).
לפרטים נוספים: 052-4497226
אם אין לכם פנאי ללקט, קנו ממי שכבר ליקטו – 3 מקומות לקנות מהם ליקוטים הביתה
אום עלי
הירקנייה שכל פודי חייב להכיר. זה המקום שבו מוצאים מגוון בלאדי אמיתי, ובעונה הזאת חומרי הגלם המלוקטים מתנקזים לכאן. לשון הפר, חובזה ועלים נוספים לגלגול ממולאים (כ־6 ש"ח לזר).
שערי ניקנור 15 יפו, 2591200־052
ירקות ופירות שמש
בטוח עצרתם פה בקיץ בשביל לקנות אבטיחים, עכשיו הזמן לחזור ולגלות את המקרר מאחור ובו הירוקים. אין כאן מבחר גדול, אבל תמצאו את הבסיס כדוגמת חובזה (7 ש"ח לזר) ומדי פעם עלים נוספים.
יפת 182 יפו, 4593298־054
גינה אורגנית
תוכלו להזמין חובזה (6.90 ש"ח לזר) וסרפד (6.90 ש"ח), ואם תרצו גם לצרף לארגז ירקות אורגניים ישירות הביתה מחוות הגינה האורגנית (25 ש"ח דמי משלוח).
דרך השרון 76 בית יצחק, 2170947־050
והכי טוב, אם עשינו לכם חשק ללקט ולבשל, כאן תמצאומתכוני ליקוט.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
ליקוט צמחי בר הוא הגביע הקדוש, שכן חומרי גלם מהחווה לשולחן זה יפה, אבל משדה הבר לסועד זה לנגוס בנשגב. לרגל ט"ו בשבט קבלו את המדריך למלקט המתחיל, ויש גם מתכוני ליקוט שכדאי להכיר
עונת הליקוט מתרחשת ממש עכשיו, וזו הדמנות נפלאה להכיר ליקוטים אפשריים באזורנו. בהתאם לנסיבות העונתיות שבהן עשבי הפרא בשיאם, השף רן שמואלי החליט על בניית תפריט ליקוט שלם במסעדת קלארו. לטובת תפריט זה, שיוגש בחודש הקרוב, חברו שמואלי והשף בפועל עומר אבישר למיטב הלקטים בארץ – מיריחו בבקעת הירדן, דרך אום אל פאחם והשרון ועד ליער בן שמן באזור ירושלים – כדי לספק את מיטב עשבי הבר ופטריות החורש למסעדה. במנות של קלארו מככבים פטריות אוזניית הכלך צלויות בטאבון עם פונדו גבינות מקומיות; ברוסקטה עם אספרגוס בר חלוט, רוטב אספרגוס ושמן זיתי טאסוס; מרק ריבולטה טבעוני עם סרפדים, לשון הפר, שעועית לוביה ולחם כפרי אפוי בטאבון; לשון הפר ממולא בשוק ברווז, בצל חום, יוגורט וזעתר ירושלמי; בורקס סרפד, גבינת ג'יבני וביצה עלומה; אוסובוקו טלה בתבשיל עלי בר עם שעועית לימה וגרמולטה – ולקינוח: עוגת גזר בר, גלידת פקאן וגזרים בסירופ. רגע לפני שניגש למטבח, הנה כל מה שאפשר וכדאי ללקט בארץ שלנו:
מה מלקטים?
צמחים מומלצים לאכילה מצויים בכל שדה או חצר, צריך רק ללמוד לזהות אותם. נצלו את שיא עונת הליקוטים כדי להיכנס לעניינים.
סירפד
כמה מיני סרפד גדלים בכל הארץ. מכיוון שהם צורבים למגע קוטפים אותם בעזרת כפפות גומי; הצריבה נגרמת ממזרקים קטנים על פני העלה. במטבח:שימו לב שבגבעולי הסרפד לא עושים שימוש כלל. יש לחלוט את העלים במים חמים במשך כמה דקות ורק אז להוסיף למרק או לתבשיל. שוחרי הבריאות מוסיפים את העלים לשייקים ירוקים טחונים היטב בבלנדר.
סרפד, תכירו. צילום: אנטולי מיכאלו
לשון הפר
עשב בר הנפוץ בהרי יהודה, בגליל ובנגב הצפוני. העלים הארוכים מחוספסים ומעוגלים ומזכירים לשון ומכאן שמו. במטבח:לפי מסורות הבישול של אזורינו מכינים מהעלים ממולאים ממש כמו מעלי גפן.
לשון הפר, אכן דומה. צילום: אנטולי מיכאלו
חובזה
מוכרת גם כחלמית או כלחם ערבי וגדלה בכל הארץ. במטבח:בעוד שילדים מסתפקים בכרסום הזרעים הירוקים, ניתן לקצוץ את העלים והגבעולים ולהקפיץ במחבת בחברת בצל ושמן זית. עוד מכינים ממנה לביבות וקציצות, ואפשר גם לאכול אותה קצוצה דק בסלט.
חובזה, לא רק קציצות. צילום: אנטולי מיכאלו
חמציץ
מתברר שהגבעול הכי לעוס ואהוד הוא מין פולש הנפוץ במרכז ובצפון הארץ. תמצאו חמציצים בקלות בשולי פרדסים ובחצרות בתים. במטבח:אפשר לקצוץ לסלט או לשלב במרק ובקינוחי פירות.
פרחי חמציץ למאכל. צילום: אנטולי מיכאלו
עולש בר
מוכר גם כציקוריה ומשמש גם כתחליף לקפה. במטבח:מתאים לסלט כשהוא קצוץ חי או חלוט ומוקפץ בשמן זית.
חי או חלוט? עולש בר. צילום: אנטולי מיכאלו
אספרגוס בר
או בשמו הפורמלי אספרג החורש. גדל ברחבי הארץ ונחשב למעדן במסורת הערבית. במטבח:מתאים כתוספת מוקפצת בשמן זית לחביתה או עם בצל בפיתה.
אספרגוס בר, מזכיר את אחיו. צילום: אנטולי מיכאלו
רוקט בר
עשב מקבוצת החרדלים הגדל ברחבי הארץ. במטבח:ניתן להוסיף אותו לסלט, או להכין ממנו ממרחים כגון פסטו.
מחטי אורן
אל תנסו לאכול אותם חלילה – הניחוח הארומטי שלהם הוא הסיבה לכך שהם הגיעו עד הלום. במטבח:הוסיפו מעט מהם לגחלים במנגל כדי שהעשן יקבל ארומה אורנית ויוסיף טעמים לבשר או לדגים.
אוזניית הכלך
פטרייה הגדלה בתוך צמח הכלך הרעיל. היא דומה לאוזן ומכאן שמה. אל תנסו ללקט אותה בעצמכם, והיא אינה מתאימה לאכילה לנשים בהיריון. במטבח:טעמה עוצמתי עם רמזים לארומה של אניס, והיא מיטיבה להתבטא בתבשילי פטריות.
אמנם הסתננה לנו לצילומים חומעה תרבותית שאינה חומעת בר, אבל היא טעימה יותר ולוקטה בשדה בר, שאליו כנראה נפוצה עצמאית. במטבח:מכינים איתה מרק אלוהי.
מלקטים חומעה. צילום: אנטולי מיכאלו
שומר בר
גדל בעיקר בגליל ובהרי ירושלים. קל לזהות אותו מכיוון שהוא דומה לשומר המתורבת, וטעמו כשל אניס עוצמתי. במטבח:מקפיצים על מחבת עם בצל ושמן זית או מוסיפים לתבשילי קדרה.
שומר בר. צילום: אנטולי מיכאלו
עולש בר
אחד העשבים vנפוצים במטבח המקומי. הוא מוכר גם כציקוריה ומשמש כתחליף לקפה.במטבח:העולש מתאים לסלט כשהוא קצוץ חי או חלוט ומוקפץ בשמן זית. מתאים במיוחד להגשה לצד יוגורט עזים ולימון.
רקפת
מכיוון שרקפת היא צמח מוגן מוטב להתפעל מיופייה מאשר לזלול אותה. במטבח:במטבח הערבי המסורתי נהוג לקטוף את עלי הרקפת, לחלוט במים למשך כמה דקות ולמלא בבורגול ועדשים.
עלי רקפת, אכן נחמדת. צילום: אנטולי מיכאלו
אם תרצו לצאת לסיורי ליקוט או לקנות ממלקטים, יש לנו פתרון. ואם עשינו לכם חשק, קבלו מתכון באדיבות עומר אבישר למסעדת קלארו:
לשון הפר ממולא בשוק ברווז מפורק לצד יוגורט וזעתר
20 עלים גדולים של לשון הפר 2 בצלים גדולים לברווז: 4 שוקי ברווז (אפשר להמיר לשוקיים של עוף) גזר חתוך גס בצל חתוך גס גבעול סלרי חתוך גס ½ כוס יין לבן, כוכב אניס להגשה: 2 כפות יוגורט כבשים צרור זעתר טרי
אופן ההכנה:
הברווז ממליחים ומפלפלים היטב את שוקי הברווז, מחממים סיר רחב עם מעט שמן זית, צולים את שוקי הברווז עד לגוון זהוב משני הצדדים, מוסיפים את ירקות השורש ואת התבלינים הנוספים. מוסיפים את היין הלבן, מאדים כמה דקות את האלכוהול, מוסיפים מים לכיסוי, מתבלים במלח ופלפל ומבשלים כשעה עד שבשר השוקיים מתרכך וגולש מהעצם. מניחים בצד לקירור. מוציאים את שוקי הברווז, מסננים את הנוזלים ושומרים בצד. בעזרת מזלג מפרקים את בשר הברווז לקערת ערבוב. מילוי והרכבה חותכים את הבצל לשני חלקים ואחר כך לפרוסות דקות ומטגנים בסיר עם שמן זית על חום נמוך, עד להשחמתו (כחצי שעה). מקררים. מאחדים בקערה את הבצל השחום עם הבשר שפירקנו מהעצם, מוסיפים מצקת מנוזלי הבישול של הברווז ומתקנים תיבול בעזרת מלח ופלפל. חולטים את עלי לשון הפר במים ממולחים – כחצי דקה, עד לריכוך, ומעבירים למי קרח. על קרש עבודה פורסים את עלי לשון הפר, מניחים במרכז כל עלה את המילוי, סוגרים משני צדי המילוי את העלה ומגלגלים. בסיר רחב מניחים את הממולאים בשכבה אחת – מכסים בנוזלי בישול שוקי הברווז ומבשלים בתנור בחום של 100 מעלות למשך לילה (אפשר גם על פלטת שבת). אם הסיר מתייבש, מוסיפים מעט מים. ההגשה מניחים בצלחת הגשה, יוצקים מעל מעט מנוזלי הבישול, קוצצים את עלי הזעתר ומפזרים מעל, מגישים לצד יוגורט.
גם אתם יכולים, לשון הפר, קלארו. צילום: צילום אנטולי מיכאלו
בורקס סרפד , גבינת ג'יבני
החומרים: חצי קילוגרם בצק פילו 1 ק"ג עלי סרפד (מפרידים מהגבעול וחולטים את העלים להסרת המרירות) 200 גרם גבינת ג'יבני (או פטה כבשים) צרור של עלי זעתר בצל מטוגן מחצי בצל שמן זית למריחה ביצה להברשה
הוראות הכנה: מחממים תנור ל- 180 מעלות. קוצצים את עלי הסרפד בצורה גסה, מערבבים עם הבצל הזעתר והגבינה, טועמים ומתקנים תיבול בעזרת מלח ופלפל שחור. מניחים עלה פילו כבסיס, מורחים שמן זית ומעליו מניחים עלה נוסף. בקצה העלה,בחלקו התחתון, מניחים את המילוי בשורה ומשאירים כשני סנטימטר מרווח מכל כיוון. מגלגלים את העלים עם המילוי לצורה של גליל. מהדקים את הקצוות. חוזרים על הפעולה עם יתר העלים ומגלגלים כלפי פנים בצורת שבלול. מניחים בתבנית על נייר אפייה. בצורה חופפת חוזרים על הפעולה 4 פעמים נוספות עם יתר העלים והמילוי. מברישים בביצה מהולה במעט מים ואופים למשך 20 דקות עד לקבלת מעטפת זהובה.
*הערה: אם המילוי רטוב מדיי, ניתן להניח במסננת שיגיר נוזלים שלא ירטיב את העלים של הפילו.