לקח לו זמן להגיע, ולמען האמת משהו בנו עדיין קצת חושש שהוא תיכף יעלם, אבל נראה שהחורף התל אביבי סוף סוף כאן. זה אומר שהגיע הזמן לשלוף את המעיל החבוט שקניתם באירופה, לזרוק כובע גרב אופנתי שיסתיר שלא הסתרקתם הבוקר ולצאת למצוא איזה מסעדה טובה לחורף. כבר סיפרנו לכם עלהמנות החורפיות הכי טובות לעונה, וגם עלהמרקים ששווה לצאת עבורם, אבל יש כמה מסעדות שכדי לאכול בהן תצטרכו להספיק בזמן, כי הן מגיעות רק לעונה הזו, ותיכף יעלמו בחזרה – בין אם בסיום החורף, או בסיום הפופ-אפ. אלו המסעדות החורפיות שכאן רק לתקופה, חוץ מאנחנו מאמינים שתישאר.

1. סופלייר

איך יודעים שהחורף בא? זה קורה עוד לפני הגשם, כשהחשק למרק מהביל מתחיל להציק. וכבר 6 שנים שבכל עונת חורף חוזרת המרקייה העונתית "סופלייר", שמציעה מגוון רחב ובינלאומי של מרקים לכל דורש – כתום קלאסי, בצל צרפתי, חרירה מרוקאי, בשר תימני, מוליגטוני הסיינפלדי ועוד אופציות חמימות לכל עדה, אם כי לא לכל סדרה. פתרון מושלם לכל יום חם, בין אם בעמידה ליד הסניף החדש בנחלת בנימין העמוסה, או במשלוח עד הבית, איפה שיבש וחמים ונעים.
לפרטים נוספים

2. WinterFest

שף ארז קומרובסקי ושותפו לקייטרינג חנן עזרן מנצלים את העונה הקרה למסעדת פופ-אפ שפועלת רק למשך העונה הגשומה, ורק במהלך יומיים בשבוע, ורק בתפריט טעימות קבוע שעולה רק 350 ש"ח לאדם (רק שזה לא כולל שירות ואלכוהול). אבל רק הביקור במקום שווה את הזמן והכסף, כי במטבח של ארז וחנן משתמשים בחומרי גלם שבשיא העונה, ובטכניקות מרחבי העולם ליצירת ארוחה שתזכרו בה בערגה גם בעונת החורף הבאה. או רק.
לפרטים נוספים

3. בבל'ה (יוליה בנמל)

לאורך הניינטיז, בבל'ה היתה מגישה חמין בסירי ענק, גולאש הונגרי סמיך, כבד קצוץ עם בצל מטוגן ורגל קרושה עם חזרת לאוהבי המטבח האשכנזי, ואם תתבגרו רגע מבדיחות קלישאתיות אולי תיזכרו שזה מזון החורף האולטימטיבי ,ולא רק בזכות מרק העוף. לרגע העונה החורפית בעלי מסעדת "יוליה בנמל" מיכה סול, שהיה האדם מאחורי בבל'ה, החליט להחזיר את המנות האייקוניות לשבועיים של פופ-אפ שהחל אתמול, ויסתיים רק בסוף השנה הלועזית. המחירים כבר רחוקים מאווירת הפועלים של הניינטיז, אבל הגולאש יחמם אתכם בדיוק באותה הצורה.
לפרטים נוספים

4. מפגש שאבי

המקום החדש שהתמקם ברביעיית פלורנטין ונושא בשם "מפגש שאבי" הוא מסוג נדיר במיוחד של מקומות, שמשלבים בין אמנות המטבח המסורתית – זו שראיתם את סבתא עושה – משתלבת עם קולינריה מודרנית באופן שמייצר משהו חדש מהישן. כל מתמודד ריאליטי שלישי מתיימר לעשות זאת, אבל רק מעטים עושים זאת טוב באמת. ודניאל שמיר, הידועה בכינויה שאבי, עושה זאת בקסם וסטייל שמזכירים לנו את בורטגה המצוינת. ולמרות שמדובר במטבח חורפי במובהק, לשמחתנו שאבי כאן כדי להישאר – אבל אל תחמיצו הזדמנות לאכול קוקלה באווירה גשומה.
לפרטים נוספים

• אוכלים שותים
• ארז קומורובסקי
• מטבח עונתי
• חורף
• רביעיית פלורנטין

אפשר לומר די בוודאות שתל אביב במגמת התכנסות, לכל הפחות מבחינה קולינרית. ברמה הגיאוגרפית, רוב מה שקורה נע על הציר בין נחלת בנימין לדיזנגוף. ברמה האתנית, אחוז מכריע מתוך בתי האוכל החדשים הוא אסייאתי. לשמחתנו, "אדמתי" אינה לא זה ולא זה. השם ממקם אותה במשבצת המטבח המקומי, והלוקיישן ברוטשילד מזכיר נשכחות מימיה היפים של השדרה. רובד נוסף שהשם מתייחס אליו הוא השיר "על גבעות שייח' אבריק" – ובשמו המוכר יותר "אדמה אדמתי": מחברו המשורר אלכסנדר פן הוא סבו של עמרי אייזנשרייבר, מבעלי המקום. עבר והווה, תוצרת מקומית ושורשים שנטועים עמוק באדמת הארץ – כל חומרי הגלם שמרכיבים קונספט כהלכתו כבר בפנים.

>>

אדמתי ממוקמת בחלקו הדרומי של רוטשילד, סמוך למפגש עם רחוב הרצל ושלוש דקות הליכה מנחלת בנימין (טוב נו, זה כנראה בלתי נמנע). בחלל שבו פעלה בעבר מסעדת וונג הוצבו 60 מקומות ישיבה והותקנה מרפסת מקורה הפונה לשדרה. אייזנשרייבר, שנתן למקום את שמו, אוחז בניסיון של יותר מ-20 שנה בתחום המסעדנות והאירוח באגדיר, ומאוחר יותר כשותף בפאסטל. לפני חמש שנים הוא הגשים חלום ופתח מקום בבולוניה, העיר הכי גרגרנית באיטליה (ומכאן כינויה "השמנה").

כשהקורונה שיבשה את התוכניות הוא מכר את העסק, שב לתל אביב והקדיש את זמנו לחיפוש זוגיות קולינרית לקראת פתיחת מקום חדש בעיר. השותף שנמצא מתאים למשימה הוא אביב אטינגר, שבגיל 32 כבר הספיק לעבוד בטוטו, הבסטה ומשייה. את הניסיון המשמעותי ביותר בקריירה הוא צובר בפרנצ’י, מסעדת כוכבי מישלן בפריז, שמפורסמת בגישת ה”ניאו-ביסטרו” שלה, שמתמקדת בחומרי גלם עונתיים וטכניקות מוקפדות.

את אותם עקרונות מעתיק אטינגר לתל אביב: בישול מקומי עונתי (בחורף לא תמצאו כאן עגבניות חממה או מיובאות) ממרכיבים פשוטים, שמשודרגים על ידי שימוש בטכניקות בישול חדישות, ותפריט יין ישראלי על מלא. תפריט הפתיחה נשען על ירקות חורף וטעמי אש ואדמה כהצהרת כוונות מקומית ברורה וחד משמעית. לדוגמה: ירקות חורף בפחם עם לאבנה מעושנת, מקדמיה ושום ירוק; בריוש שרוף עם פרפה כבדים וריבת דלעת וחזרת; כופתאות ריקוטה ופטריות יער, חלמון קונפי וקצף חלב; ושקדי עגל צלויים עם קייל, טבחה ורוטב ורמוט של יוליוס (112-48 ש"ח). מתחילת החודש הבא ייכנס לתוקף אפריטיבו (מ-17:00), שעליו נרחיב כשיבוא, ויבוא.

לאדמתי מגיעים 100 ימי חסד על מנת להוכיח רצינות ושהיא כאן כדי להישאר – ולא רק בגלל המלחמה והזמנים המטורללים שאנו חיים בהם. עד כמה התימה המקומית אכן תעמוד במרכז כמדיניות ולא כסיסמה בלבד – כמו בהרבה מקומות אחרים – ימים יגידו. אבל על הנייר, אדמתי מפגינה מקוריות, ומשב רוח רענן בשוק הולך ומתכנס. חובת ההוכחה לגמרי עליה.
>> אדמתי, רוטשילד 15, שני-רביעי 19:00-00:30, חמישי-שבת 19:00-01:30 (שעות פתיחה בהרצה)

• אוכלים שותים
• שדרות רוטשילד
• אוכל מקומי
• מטבח עונתי