Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
פותחים שערי שמיים: יום כיפור חילוני תל אביבי במסעדת האחים
ברוח הפלורליזם בעיר העברית הראשונה. יום כיפור חילוני, מסעדת האחים, 2024 (צילום: נדב יהלומי)
כמו בשנה שעברה, דלתות המסעדה יישארו פתוחות במהלך החג, במטרה להנגיש את המציאות העכשווית ביום של חשבון נפש. בין האורחים: דני מירן, אביו של החטוף עמרי מירן, רותי רוסו, שפרה קורנפלד, יאיר דלאל, פרופ' יהודית מנחם לורברבוים והפיזיקאי צבי מזא"ה. "התקווה נמצאת ביכולת שלנו לבנות גשרים ולשקם את האמון עם אנשים שונים מאיתנו"
יום כיפור השני לאחר השבעה באוקטובר מוצא את תל אביב חבולה ומסוכסכת, כמו המדינה כולה. הארוחות המסורתיות במסעדות לפני ואחרי הצום התפיידו כמעט לגמרי מהנוף, והסנטימנט הציבורי שפוף מתמיד. באווירה כזו, כשכולם מדברים על הצורך בקירוב לבבות, מסעדת האחים מציגה את הפרשנות החילונית שלה למהות של יום כיפור, ואם הייתם שם בשנה שעברה לא תוכלו שלא להתרגש.
כמו בשנה שעברה, דלתות המסעדה יישארו פתוחות למעגלי שיח ותפילות, במטרה להפגיש אנשים ולהנגיש את המציאות העכשווית ביום של חשבון נפש. בעקבות תגובות חיוביות ומרגשות הן מהקהל החילוני והן מהקהל הדתי, החליטו הבעלים האחים אסף ויותם דוקטור לקיים פעם נוספת את מה שהם מכנים "יום כיפור חילוני תל אביבי". ברוח יום כיפור מתבקשים האורחים להימנע מאכילה, שתייה ועישון במתחם. אם תרצו להשתמש בטלפון הנייד, תוכלו לעשות זאת בצד, ברגישות המתבקשת.
אחים על מלא. משמאל לימין: אסף ויותם דוקטור והשותף ירון רמון (צילום נועם פריסמן)
"הלקח היחיד שהסקנו מהפיילוט הוא ההבנה שזה לא יוכל להיות ארוע חד פעמי", הם מסבירים. תוכן ההתכנסות משקף את המציאות ופונה לחתך אוכלוסיה רחב, מחילונים ועד דתיים וכל מי שסקרן ופתוח לקשב. הערב (רביעי), עם כניסת החג, תתקיים הדלקת נרות ואחריה תפילת כל נדרי ושיחות בחצר. מחר (חמישי) יחל בסבבי שיחות עם אנשים ונשים מעוררי השראה, המשקפים את הפסיפס התרבותי בעיר.
בין האורחים שיגיעו לשוחח עם הציבור תוכלו למצוא את דני מירן, אביו של החטוף עמרי מירן, ואשת הקולינריה והפעילה החברתית רותי רוסו, הפרופסור לפילוסופיה יהודית מנחם לורברבוים והפיזיקאי צבי מזא"ה, הסופרת שפרה קורנפלד והמוזיקאי יאיר דלאל. "השתדלנו להביא אנשי רוח ומעש שמייצגים את המציאות העכשווית סביב טראומה, חטופים, יהדות, הומור, טקסטים ישראלים ועוד", מסבירים הדוקטורים. אחר הצהריים תתקיים תפילה לשלום החטופים ואחריה תפילת נעילה ותקיעת שופר.
איך יוצאים מזה עכשיו. חמ"ל המזון הלוגיסטי במסעדת "האחים", 9.10.23 (צילום: שרון בן-דוד)
השנה שחלפה מאז פיילוט יום כיפור החילוני הקודם הבהירה לאחים עוד יותר את הצורך בתפקיד שקיבלו על עצמם מאז השבעה באוקטובר, עם הקמת החמ"ל שסיפק בתחילת המלחמה אוכל לחיילים ולמפונים. "בשנה החולפת הייאוש רק הלך והתגבר, ויחד איתו ההבנה שאם אנחנו רוצים לצאת מהברוך שאנחנו נמצאים בו ולבנות לנו עתיד במקום הזה, עלינו למצוא שותפים לדרך שהם לא אנחנו", הם מסכמים. "התקווה נמצאת ביכולת שלנו לבנות גשרים ולשקם את האמון עם אנשים שונים מאיתנו". ונאמר אמן. אבן גבירול 26, רביעי (1.10) מ-17:30, חמישי (2.10) מ-10:30
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
זה הזמן להרים לכולם ולהיות נחמדים. וזאת העיר של יניב ביטון
בסוף בסוף יהיה טוב. יניב ביטון (צילום: ErezBit)
"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים אהובים בוחרים את המקומות האהובים עליהם חוזר במהדורה פוסט-מלחמתית חדשה. והפעם: יניב ביטון מככב "הפילגש" שעולה היום בבתי הקולנוע, מספר איפה בעיר הוא חש בחופשה אקזוטית, איפה מרכלים עם דנה מודן, מה המקום השנוא עליו עונה, וחשוב מכל: מה יהיה?
>> יניב ביטון, שחקן וקומיקאי שכולנו מאוד אוהבים, מככב בסרט הישראלי החדש "הפילגש" בבימויה של מעיין ריף ולצידן של אניה בוקשטיין ודאנה איבגי. הסרט עולה היום (חמישי 7.3), בבתי הקולנוע ואנחנו לא יכולים לחשוב על סיבה לא לרוץ לראות אותו עכשיו ומיד. או לפחות אחרי שתסיימו לקרוא פה. המהדורה המחודשת של "העיר שלי" כוללת גם שאלון קצר בסיום, אל תחמיצו את המלצות התרבות שלו
1. בריכת גורדון
בכל פעם שאני יורד דרך כיכר אתרים לכיוון המרינה והבריכה אני חש לרגע כאילו אני בעיצומה של איזו חופשה אקזוטית. לא משנה כמה סוער ומדכא העולם שבחוץ, המים המלוחים של גורדון והדקלים שברקע משיבים את נפשי.אליעזר פרי 14
חופשה אקזוטית אומרים לכם. בריכת גורדון בשקיעה (צילום: שירה ברויאר)
2. לה גאטרי
הפטיסרי הכי חמוד, טעים וצנוע בשכונה. אוהב לשבת פה בבוקר ולגנוב שיחת השראה וריכולים עם דנה מודן לפני תחילת היום.קינג ג'ורג' 97
מעבר לזה שכל מנה כאן טעימה בצורה בלתי רגילה, במהלך המלחמה המקום הוכיח את עצמו גם כבעל לב ענק ודאג לארוחות למפונים ולחיילים. ממליץ מאוד לבקר גם במכולת האחורית של המסעדה שהיא חוויה בפני עצמה.אבן גבירול 26
הלב הכי גדול בארץ. מתנדבים בחמ"ל מסעדת "האחים", אוקטובר 2023 (צילום: שרון בן דוד)
4. בית אריאלה
המראה של אנשים יושבים מול מחשב או ספר, מוקפים במדפים עמוסי ספרים, תמיד השרה עלי רוגע ושלווה. כיף לבוא לפה להעביר זמן עם הילדים בשבת גשומה או להירגע ולעבוד באחד החללים המשופצים.שאול המלך 25
תענוג בשבת גשומה. ספריית בית אריאלה (צילום: מאיר שפירא)
5. היווני
אוכל מעולה ואווירה של חמארה יוונית מנחמת. בונוס למבקרים: שיחה מלב אל לב באמצע שוק בצלאל עם אשר בעל המקום.בית לחם 3
תן לשים ת'ראש על מאזט. היווני בשוק בצלאל (צילום: אשר חביבי)
מקום לא אהוב בעיר
המדרכות הצרות והצפופות של קינג ג'ורג' בימי שישי בצהריים – איך? איך כל המוני האדם האלה אמורים ללכת על מדרכה ברוחב שני מטרים, בין כלבים ואופניים? בכל עקיפה שלך אתה מסתכן בירידה לכביש הסואן ובדריסה על ידי אוטובוס עצבני. איזה סיוט.
המדרכה השנואה בעיר. קינג ג'ורג' (צילום: שאטרסטוק)
העיר שלי: השאלון
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב? ההצגה "אדיפוס" בתיאטרון הקאמרי בכיכובם של קרן מור ועמוס תמם – עיבוד ובימוי פשוט מושלמים לקלאסיקה היוונית. הצגה חכמה, מרגשת ומטלטלת.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה? הספר "מלחמה: כיצד עיצבו אותנו סכסוכים" של מרגרט מקמילן. דווקא בעיצומה של המציאות האלימה שאנו חווים, באופן פרדוקסלי, הקריאה בספר העיון על ההיסטוריה של המלחמה עודדה אותי והזכירה לי שמלחמות תמיד היו חלק מהאנושות והדרך שלנו להתארגן כחברה.
לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה? מחבקים מילואימניקים של חנוך דאום. זה התחיל כיוזמה ספונטנית של חנוך באינסטגרם לעודד עסקים שבעליהם נלחמים בעזה או בצפון והפך לרשימה מסודרת ופופולרית החל מבתי קפה ועד אופנה וכושר גופני.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע? אין מישהו ספציפי, פשוט להרים ולהיות נחמדים לכל מי שאנחנו פוגשים, ולזכור שכל מי שמסביבנו מתמודד עם המציאות הפסיכית הזאת בדיוק כמונו, וגם הוא או היא אולי לא נרדמו כל הלילה או חוו התקף חרדה.
מה יהיה? "תלוי באיזה יום או באיזה דקה שואלים. יש רגעים שהכל נראה שחור וחסר תקווה, אך יש ימים שמתוך השחור רואים איזה קצה אופק כחול או לפחות אפרפר שנותן כוח להמשיך. בסוף, בסוף יהיה טוב".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אוכלים ושותים: 3 הפתיחות הכי מעניינות בקולינריה המקומית החודש
בגלל החצר והתרומה למדינה. האחים (צילום: נועם פריסמן)
גם החודש האחרון של השנה האזרחית מתאפיין בלא מעט פתיחות מסקרנות על מנעד די אקלקטי. אספנו עבורכן כמה מהן ויש כאן מהכל - מסעדת שף במיקום אסטרטגי והיסטורי, מעדניה סופר טרנדית ובית קפה במיקום מפתיע
אנחנו עדיין לא הגענו לאמצע החודש, וכבר צברנו בו כמה פתיחות מסקרנות ביותר בעולם הקולינריה המקומי. אספנו עבורכם שלוש פתיחות שלטעמנו הן מאוד מעניינות, וגם נמצאות על מנעד די אקלקטי: יש לנו כאן מסעדה עם שף מוכר, מכולת לוהטת שהיא בעצם מעדניה וגם בית קפה במיקום מיוחד מאוד.
1. שף אורן אסידו מבשל אגן ים תיכון בפארק המסילה
אנחנו זוכרים אותו מתכניות הריאליטי, אבל קודם כל שף אורן אסידו מבשל וכך הוא עושה במקום החדשOLEשנפתחה בבניין לשימור על פארק המסילה. תפריט ההרצה מתבסס על אגן הים התיכון ועל עונתיות, שמתורגמים ללחם ברברי ומטבוחה מתוקה־פיקנטית (37 ש"ח); סלט בישבש, סלרי, זוקיני וסחוג ירוק (54 ש"ח); דג נא וגספצ׳ו עגבניות במתיקות עדינה עם גריסיני זרעי שומר (72 ש"ח), מנה מפתיעה בעדינותה ועושר טעמיה; ומרק חרירה עם מולים, טחינה גולמית, עגבניות ויוגורט (78 ש"ח). אותו ציר שמחבר בין מטבחי דרום הים התיכון ממשיך במנות העיקריות, למשל שיפוד דג עם צ׳ילי מותסס, ירקות ולאבנה (117 ש"ח), ספייריבס טלה בתבשיל מנגולד, תפוח אדמה מדורה וצ׳ימיצ׳ורי זעתר (104 ש"ח) ומחבת חלקי פנים – עמוד שדרה, מוח, טחול ועוד, על קרם חומוס וציר עוף חום (127 ש"ח). OLE, מלון סלינה נווה צדק, שביל האטד 5 תל אביב, 073-3329323, שני-שבת 18:30-23:30, ראשון סגור
מבחן ההוכחה עליו. אולה (צילום: איתיאל ציון)
2. המכולת של האחים נפתחת – אבל באמת
המכולת הווירטואלית של האחים דוקטור די הצילה אותנו בימי הקורונה, ועכשיו לשמחתנוהיא נפתחת בעולם החומרי– צמוד למסעדת הדגל בבית ציוני אמריקה. בתחום האוכל המוכן נכללים טחינה מתובלת, כבד קצוץ, חמאת סחוג וסלטים וממרחים שכבר מזוהים עם מסעדת האחים, נקניקיות פורל ושמנת מתוצרת בית בית וירקות מוחמצים ומותססים. במקרר תוכלו למצוא גבינות ממחלבות בוטיק כמו שירת רועים וברקנית, אבן יוגורט שהדוקטור מביא מעבר לקו הירוק וכריכים, למשל גרסה ארטיזנלית לסנדוויץ' מכולת עם פסטרמה כרוב אדום. במזווה מסתתרים חומרי גלם שברור שמישהו התאמץ כדי להביא, למשל חלת דבש, תפרחת סומאק, קאימק ודיבס (דבש ענבים). באגף האלכוהול תמצאו יינות ותזקיקים מקומיים מיקבי בוטיק קטנים כמו יקב אוריה שיינותיו מוגשים במסעדה, טוניקים של נעמה שטרנליכט ועוד.כאן אספנו לכם כמה המלצותלגבי מוצרים שכדאי להשיג במקום. אבן גבירול 26, תל אביב, 03-6917171, ראשון-חמישי 12:00-19:00, שישי 10:30-15:30
מכולת האחים (צילום: נועם פריסמן)
3. בית קפה במגדלור שבנמל
אנחנו יודעים שמעט מיהרנו עם הפרסום על זה, אבל יש דברים שקשה להסתיר או להימנע מלדבר עליהם. למשל:בית קפה חדששנפתח בתוך מבנה המגדלור בקצה של הנמל בצפון העיר. ישר לאחר שנפתח להרצה החלו לנהור למקום אורחים שנהנו מקפה טוב אך לא פחות חשוב – מהנוף המרהיב הנשקף מהמקום. לאזננו גם הגיעה שמועה שרוכבי אופניים ואצנים מצאו עניין במקום החדש שכן הוא נמצא בסמוך למסלולים הקבועים שלהם. לגבי התפריט – אין לנו עדיין פרטים, וכשיהיו – כמובן שנשמח לפרסם.
המגדלור בצפון העיר. צילום: shutterstock
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
האחים של כולנו: בכל זאת שיפודיה משודרגת, למרות הכל
אם יש אוכל ישראלי אחר, הביאוהו לכאן. האחים (צילום: נועם פריסמן)
"האחים" מספקת בדיוק את מה שאפשר להבין מהשם שלה: אווירת סחבקיה רועשת וידידותית עם אוכל מוצלח, הברקות לפרקים וכמה ביסים מהאגדות לצד נפילות של רישול וחיפוף. ואיכשהו דווקא מנות הדגים הצטיינו
באופן די מדהים, למרות היותו רחוב מרכזי חשוב בעיר, אבן גבירול אף פעם לא היה רחוב של מסעדות. בחלק הצפוני שלו, עד אזור כיכר רבין (כלומר עד אמורה מיו והבראסרי הי"ד) מדובר בשממה קולינרית דה פקטו. בחלק היותר דרומי שלו, אבן גבירול הוכרז לפני שנים כשוק האוכל הלא רשמי של הקריה. מה שהתחיל בפונדק פמפם בלונדון מיניסטור כמקום משיכה לחיילים, התרחב במהלך השנים לאחד האזורים הכי עשירים באוכל רחוב בעיר. הסניף הראשון של המזנון, ההמבורגרים של הויטרינה ושל GDB, משולש ברמודה של הדיאטות. אזור שעצם הכניסה אליו גורמת לעליה במשקל רק מהמחשבה על אופציות לקחת משהו על הדרך. למצוא מסעדה לשבת לאכול בה זה כבר יותר מסובך.
משהו בדינמיקה של הרחוב מקשה על סיכויי ההישרדות של מסעדות, שגם ככה לא בשמיים. יש את היוצאות מן הכלל, במקרה שלנו ג'ירף שכבר עשרים ומשהו שנים מצליחה לשמור על אטרקטיביות, ויש את אינדירה ההודית בלונדון מיניסטור, שטכנית אומנם לא על אבן גבירול, ומחזיקה מעמד לא רע. אבל באופן כללי נדיר שמסעדה מצליחה להחזיק מעמד כאן. ומסעדה שלא רק שורדת, אלא מחליטה לשדרג את עצמה למקום גדול ומרכזי יותר ברחוב, זה בהחלט סוג של אירוע ששווה בדיקה.
ככה עושים רילוקיישן. האחים (צילום: נועם פריסמן)
עשר שנים אחרי שיותם ואסף דוקטור פתחו את "האחים", היא נפתחה עכשיו מחדש במיקום גדול אם כי בעל קארמה בעייתית בבית ציוני אמריקה. אי אפשר להתכחש לעובדות: מדובר בחלל מרשים ומרווח שכבר הרבה מאוד שנים מגמגם. אוסף המסעדות שנפתחו שם בקול תרועה גדולה ואז התפוגגו אל הסטארבאקס הגדול שבשמיים היה יכול לפרנס חודשים של ביקורות. ובינתיים, לפחות, נדמה שהמוניטין החיובי של האחים חזק יותר מחולשת המקום. ביום שישי בערב עמדו לא מעט אנשים על הרחוב והמתינו שיתפנה עבורם שולחן. לחץ על הכניסות? הנה משהו שבבית ציוני אמריקה לא ראו כבר הרבה זמן.
על הנייר "האחים" מגדירה את עצמה כ"גריל ישראלי". אין לי שמץ של מושג מה זה אומר בפועל, מלבד השמעת מוזיקה ישראלית ומערכונים של "החמישיה הקאמרית" בשירותים (מסתבר שאם אתה בשירותים ומשמיעים את המערכון של הויברגר שעף ממבדקי טיס כי הוא לא זכר אם סגר את הדלת, אתה בודק אם סגרת את הדלת. אל תשאלו איך גיליתי).
ובכל מקרה, סוגיית האוכל הישראלי והגדרתו הוכרזו מזמן כבזבוז זמן מוחלט. מלבד השילוש הקדוש של עגבניות שרי, פתיתים ושקדי מרק, אין באמת דבר כזה אוכל ישראלי. כלומר יש אוכל ישראלי, אבל כמו כמעט כל דבר ישראלי אחר, הוא גרסה מקומית של משהו שהגיע ממקור אחר. מבט על התפריט של האחים מראה את הנקודה הזו מאוד בבירור. הרבה השפעות ערביות, הרבה השפעות ים תיכוניות, כולן ארוזות במין ישראליות נעימה ומאחדת ומתובלות בסחבקיות חביבה ובינוניות קלה עם קמצוץ עיגול פינות בשביל הנשמה.
שישקבב על סאלוף. האחים (צילום: אורי קרול)
קחו למשל את מנת הספאייח. ואל תיבהלו אם לא שמעתם את השם קודם, כי זה בדיוק כמו עראייס. ההבדל היחידי הוא שבמקום קבב, יש בתוך הפיתה בשר מפורר. הפיתה עצמה היתה עשויה נהדר. צרובה בדיוק לנקודה הנכונה של קריספיות לא שרופה. הבשר היה מתובל טוב, פיקנטי אבל לא חריף ובסך הכל ביצוע מוצלח למנה די בסיסית. הדבר היחיד שקצת הציק הייתה קערת הטחינה שהוגשה עם המנה, שמלבד לעורר דיון בשולחן על חשיבותן של ארבע חתיכות העגבניה הקטנות שצפו בה, לא תרמה כלום לאירוע.
הארטישוק המטוגן עם יוגורט המשיך באופן די מרשים את אותו הקו. הארטישוק עצמו היה מעולה. מטוגן בדיוק במידה הנכונה ומשאיר בפה טעם של עוד. רק שעד עכשיו לא ברור מה היוגורט אמור היה לעשות שם, מלבד להחביא את הטעמים העדינים של הארטישוק. מצד שני, היוגורט עבד מעולה עם הספאייח, אז בסך הכל יצאנו מרוצים.
מתוק, מעושן ופיקנטי. התירס של האחים (צילום: ציון ברנץ)
שאר המנות הראשונות היו בדיוק מה שאפשר היה לצפות בשלב הזה. החומוס היה נעים וקרמי בדיוק באופן שמאפשר לאכול אותו במזלג (כי כידוע יש איסור הלכתי לנגב חומוס עם חלה) אבל לא מרגיש כמו יציקה. סלט העגבניות החריף לא היה מאוד חריף, אבל תובל ביד חזקה וגבינת המאירי שפוזרה בנדיבות מעל הוסיפה לו מרקם וטעם שהתחברו ביחד למנה מענגת במיוחד.
גם שתי מנות הירקות בתנור שלקחנו, כרובית ותירס, סיפקו את הסחורה. הכרובית הייתה שרופה לפרקים, ונהתה מתיבול מוצלח של טחינה, שום ולימון כבוש. התירס שהגיע על הקלח בלווית רוטב מעדת אלף האיים היה הומאז' כייפי לסלט התירס של הצופים (כלומר גרגירי תירס עם מיונז וקטשופ שאוכלים ישר מתוך קופסת השימורים. אל תפסלו עד שלא ניסיתם) וחוסל עד הגרגיר האחרון. והיו גם שלושה מאזטים. פריקי עם פירורי כרובית שהיה הפתעה מרעננת, ציזיקי חביב ופרוסות גבינת ג'בנה בשמן זית שהיו… פרוסות ג'בנה בשמן זית.
אם המנות הראשונות היו שילוב בין טברנה יוונית למסעדת שיפודים ערבית, עם דגש על מגוון, במנות העיקריות דברים נראו קצת אחרות. גם כאן יש השפעה ערבית ניכרת אבל יחסית למסעדה קוראת לעצמה "גריל" מבחר המנות היה מעט מצומצם וקצת חזר על עצמו. ולמרבה הצער זאת לא הייתה הבעיה היחידה שהתגלתה: התחלנו עם השישקבב, קבבים שמנמנים שהגיעו על סאלוף עם שברי פיסטוקים, בצל אדום ויוגורט. זאת הייתה מנה עם פוטנציאל, שהתרסקה על ביצוע מחופף עד מרושל. הקבבים היו יבשים ברמה שאפילו היוגורט לא הצליח להציל, והם עוד היו מוצלחים לעומת הסאלוף שהיה עבה מדי, וממש קר כאילו שלחו אותו לעמוד כמה שעות בעונש במקרר.
הרבה השפעות ערביות. מדפונה של האחים (צילום: נועם פריסמן)
פילה הפורל, לעומת זאת, הייתה מנה כמעט מושלמת. הדג עצמו היה נפלא, מטופל ומתובל בדיוק במידה. היוגורט וסלט השעועית עם הארטישוק המעושן שהוגשו איתו הצליחו להקפיץ אותו אפילו עוד יותר. הסיבה היחידה שהוא לא מקבל כאן סופרליטיבים חסרי תקדים היא שיחד איתו הגיע לשולחן המסח'ן דג ים. זאת הייתה, בפער, המנה הכי מוצלחת בארוחה. למעשה מדובר במנה שביום רגיל היא ארוחה בפני עצמה. פילה דג בשרני ומתובל באופן שמהדהד את המרחב המזרח תיכוני, על פיתה צרובה באופן מושלם ועם בצל מקורמל, שקדים, צנוברים ו(בשלב הזה כבר להגיד "כמובן") יוגורט. התוצאה היא ביס מהאגדות: הפיתה עוטפת את הרכות של הדג ביחד עם הקרנצ'יות של השקדים והצנוברים, המתיקות של הבצל והמרירות של הטחינה. חלום שהיה באמת. אחת ממנות הדג היותר מוצלחות שאכלנו בשנה האחרונה.
ואז הגיעה התקלה. כלומר לא הגיעה. הייתה טעות בהזמנה והמסח'ן פרגית נפל בין הכיסאות. הצוות מיד נכנס לפעולה, מנהלת המשמרת הגיעה להתנצל באופן אישי והבטיחה פיצוי, מגש עם צ'יסרים הגיע כדי לעודד את האווירה, והייתה תקווה אמיתית שהאירוע ישכח כמו ערבי ישראלי בשבי החמאס. למרבה הצער זה לא קרה. בעיקר כי גרסת הפרגית של המסח'ן לא התקרבה בכלל לזו של הדג. היא הייתה כבדה, הפיתה שלה הייתה עבה מדי, הבצל המקורמל נכח בכמות מוגזמת והשתלט בברוטליות. בטח לא האופן שבו אתה רוצה לסיים ארוחה שהיו בה כמה שיאים מרשימים.
יותר טוב מקרם בוואריה. טארט שוקולד של האחים (צילום: נועם פריסמן)
בשביל הטעם הטוב לקחנו גם קינוחים. מלבי מוצלח שנגמר הרבה יותר מדי מהר, טארט שוקולד עם טופי וקצפת רכה שהשתלבו נהדר ביחד וטארט פקאן טבעוני שהיה בדיוק מה שחיפשנו – מתוק אבל לא מדי, טעים אבל לא כבד. ובשורה התחתונה: "האחים" מספקת בדיוק את מה שאפשר להבין מהשם שלה. אווירת סחבקיה, רועשת וידידותית עם אוכל מוצלח, שיש לו הברקות לפרקים, לצד נפילות פה ושם. לא פסגה קולינרית מבריקה או מתוחכמת, אלא מקום לבוא לשבת עם חברים ועל הדרך לאכול כמה דברים במחירים סבירים עם וואליו פור מאני נהדר, גם כשמשקללים את החלקים הפחות מוצלחים. או כמו שנאלצתי להסביר לחבר למחרת – "בסוף זאת שיפודיה משודרגת, שלא רוצה שיתייחסו אליה כמו אל שיפודיה, אז היא לא מוכרת שיפודים, אבל בסוף היא די שיפודיה, למרות השידרוג". כלומר, לא יודע אם הייתי מזמין מקום ומגיע במיוחד, אבל לגמרי אופציה מוצלחת אם אתם רעבים ונקלעתם במקרה לאבן גבירול.
על רקע אלפי עסקי אוכל שכבר נסגרו וצפויים להיסגר בעקבות הקורונה, מפתיע לגלות שיש מי שדווקא מתרחב. מסעדת האחים שייכת לקטגוריה השנייה, ובימים אלה מסתיימות העבודות לקראת העברתה לבית ציוני אמריקה. הפתיחה מתוכננת לחודש מרץ שבו, כך מקווים בענף המסעדות, החיים יחזרו למסלולם.
שקרייה לבן אמו ממכולת האחים (צילום: אנטולי מיכאלו)
מזה עשור שהאחים אסף ויותם דוקטור הם חלק אינטגרלי מנוף קצהו הדרומי של רחוב אבן גבירול, תחילה במסעדת "האחים" וארבע שנים אחר כך ב"דוק" הסמוכה. בד בבד עם הצמיחה העסקית התפתחה במסעדות אלו וב"אייבי" שפה קולינרית מובחנת קנאית לתוצרת מקומית. בראיון למגזין "השולחן"סיפר השף אסף דוקטור על התעניינותו באקולוגיה ובהפחתת פליטת גזי חממה ועל קשר עם חקלאים ויצרנים קטנים שהוביל לשימוש בשיטות בישול מסורתיות.
בד בבד הצליחו המסעדות לטרגט את קהל הלקוחות. האחים מותגה כשיפודיה אורבנית עם בראנץ' מהטובים בעיר, ודוק מיצבה את עצמה כמעבדה ובית יוצר למחקר קולינרי. כחודש לאחר פרוץ הקורונה פתחו האחים את מכולת האחים המציעה ירקות ממשקים קטנים, גבינות בוטיק וחומרי גלם ארטיזנליים לצד מנות מ"אייבי" וסלטים מ"האחים". כעת, בעיצומו של משבר כלכלי מהקשים שידע הענף, עוברות המסעדה והמכולת לבית ציוני אמריקה.
"זה משהו שהיה צריך לקרות מתישהו. גדלנו וידענו שנצטרך לזוז, והתחלנו לחפש נכס עוד לפני הקורונה. זה לא שהקורונה עשתה לנו טוב, אבל בין לא טוב ללא להרים ידיים יש הבדל. יש אנשים שייקחו מהתקופה הזו את כמה שרע. אנחנו מסתכלים על חצי הכוס המלאה ומנסים ללמוד משהו בתהליך".
אסף (מימין) ויותם דוקטור, האחים (צילום: מיכאל טופיול)
בנוסף למסעדת "האחים" ירכז המעבר ללוקיישן החדש את הפן התפעולי של שלוש המסעדות והמכולת. בשלב הראשון יפתח רק חלק מהמתחם ויאכלס את המסעדה שתעבור מתיחת פנים קולינרית ("אנחנו רוצים להכניס כמה מנות יותר חגיגיות כמו מטפונה ודגים נאים שנמנענו מהם בעבר"), וכן קונדיטוריה ומרכז לוגיסטי. מאוחר יותר צפויים להיפתח מכולת פיזית ומספר אזורים נוספים במתחם, שנמצאים כרגע בשלבי גיבוש. מסעדת דוק תעבור אף היא ללוקיישן סמוך ברחוב אבן-גבירול ותיפתח במהלך חודש אפריל.
הקולרבי המיתולוגי של דוק (צילום: שלומי יוסף)
אתם לא חוששים מעבודות הרכבת הקלה? "הגענו לאבן גבירול בזמן השיפוץ הגדול כשהכל היה עיי חורבות ולמדנו להתמודד. חקרנו מה הולך לקרות והבנו שבארבעת המקטעים של התחנות הגדולות יהיה בלתי נסבל לחיות, אך בשאר הרחוב הפגיעה תהיה פחותה. מעבר לכך שבית ציוני אמריקה הוא מבנה יפה והיסטורי, זהו מעין אי קטן שאינו יושב על המדרכה כמו 'האחים' כיום. השיפוץ במקטע זה של הרחוב הולך להיות יותר עדין ואפשר יהיה לשבת בחצר בלי יותר מדי הפרעות מסביב".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו