Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

משנה תודעה

כתבות
אירועים
עסקאות
בקבוק שנראה כמו בקבוק של קטמין. אבקה שנראית כמו אבקה של קטמין. צילום: shutterstock

מה הרג את מת'יו פרי: כל מה שצריך לדעת על קטמין ופחדתם לשאול

מה הרג את מת'יו פרי: כל מה שצריך לדעת על קטמין ופחדתם לשאול

בקבוק שנראה כמו בקבוק של קטמין. אבקה שנראית כמו אבקה של קטמין. צילום: shutterstock
בקבוק שנראה כמו בקבוק של קטמין. אבקה שנראית כמו אבקה של קטמין. צילום: shutterstock

במהלך הסופ"ש פורסם כי בדיקה לאחר המוות גילתה שמת'יו פרי נפטר כתוצאה משימוש בקטמין. לפני שנתיים פרסמנו את הטור הזה, שמעמיק אל תוך המיתוסים של הסם המאוד פופולרי והלא קל בכלל הזה. כדאי לקרוא עכשיו במקום להתבאס שנפטרתם בג'קוזי אחר כך

17 בדצמבר 2023

>> פורסם לראשונה במדור "משנה תודעה", אוגוסט 2021

דיסקליימר: השימוש בסמים בכלל ובקטמין בפרט אינו חוקי ואינו מומלץ. השימוש בקטמין בשילוב אלכוהול וחומרים מדכאים עלול לגרום למוות. השימוש בסמים מתחת לגיל 18 מסוכן במיוחד ועלול להוביל לפגיעה בהתפתחות המוחית. אנו מפצירים בקוראינו להסתמך על מידע מהימן ועובדות ולנהוג בצורה מושכלת ואחראית

קטמין הוא אחד החומרים הפופולריים בסצינת הסמים התל אביבית (ומחוצה לה), אבל כמו הרבה סמים אחרים גם סביבו יש הרבה מיתוסים שגויים. השבוע נעבור על כמה מיתוסים נפוצים שיצא לי להיתקל בהם ודרכם נכיר קצת עובדות על החומר. הצטרפו אליי לרכיבה קצרה.

קטמין הוא חומר הרדמה לסוסים – נכון, אבל

קטמין הוא באמת חומר הרדמה, אבל לא רק לסוסים. הוא נמצא בשימוש רפואי נרחב מאוד לטיפול בכאבים אקוטיים במצבי חירום, טיפול בכאבים כרוניים וכמובן גם כחומר הרדמה כללי. הוא החומר היחיד שידוע לרפואה כיום שיכול לספק הרדמה מלאה כללית ובטוחה ללא צורך בחומרים נוספים, ולכן הוא אפילו נמצא ברשימת ה"חובה" של ארגון הבריאות העולמי למדינות מתפתחות.

קטמין הוא חומר מסוכן – נכון, אבל

גם לחצות את הכביש זה מסוכן, אבל אם אנחנו מכירים את הסיכונים שכרוכים בכך אנחנו יכולים למזער אותם ולעשות את זה בצורה בטוחה. לקטמין יש כמה סיכונים מידיים שחשוב להכיר –שילוב של קטמין עם חומרים מדכאים אחרים – אלכוהול, בנזודיאזפינים (זנקס, קלונקס וכו'), אופיאטים, וכו' – יכול לגרום לבחילות, התעלפויות ובמקרים מסוימים אפילו מוות. שילוב עם ממריצים מעמיס על הלב ויכול להיות מסוכן לאנשים עם בעיות לב.

המבנה המולקולרי של קטמין. עכשיו תנסו לשרטט אותו מבלי להסתכל. צילום: shutterstock
המבנה המולקולרי של קטמין. עכשיו תנסו לשרטט אותו מבלי להסתכל. צילום: shutterstock

קטמין ממש פוגע בשליטה המוטורית כך ששימוש בקטמין בסביבה לא בטוחה יכול לגרום לפציעות. בגלל שהוא גם חומר מאלחש, אפשר בקלות לא לשים לב לפציעות מה שיכול לגרום להחמרה שלהן. עדיף גם לא להיכנס לאמבטיה על קטמין (ובטח שלא לים או לבריכה) כי אפשר בקלות לטבוע ולמות (לצערנו זה משהו שכבר קרה בעבר).כשמבינים את הסיכונים של החומר ואת הדרכים לצמצם אותם – קטמין עשוי להיות חומר בטוח יחסית לשימוש.

קטמין דופק את הגוף – נכון, אבל

הכל עניין של מינונים ותדירות. בשימוש כבד, לקטמין יכולות להיות השפעות קשות על הגוף – פגיעה אנושה בשלפוחית השתן ובכליות, ובמקרים קיצוניים גם פגיעה מוחית (ראו Olney's lesions). עם זאת, אלו הן השלכות של שימוש כבד מאוד בקטמין. בשימוש מזדמן של פעמים בודדות לא ידוע על שום נזק גופני כתוצאה משימוש בקטמין. כמו כן, עצם אקט ההסנפה פוגע בריריות האף. זה נכון במידות משתנות לגבי כל חומר מוסנף.

לבלוע דריפ של קטמין זה מסוכן – לא נכון

כשמסניפים אבקות, אחת מתופעת הלוואי היא "דריפ", הלא היא ירידה של אבקה שלא נספגה בריריות האף אל הלוע והגרון. מסתובב לו מיתוס בעיר שבליעה של הדריפ היא מסוכנת והיא זו שגורמת לבעיות בכליות ובשלפוחית השתן. זה כמובן שטויות, משום שלא משנה איך קטמין נצרך – בהסנפה, בבליעה, או בכל צורה אחרת – הוא מפורק בכבד ותוצאות הפירוק מופרשות בכליות, ועל כן יעבור דרכן בכל מקרה. אפשר לירוק את הדריפ כי הוא מגעיל, כי הוא יכול להגביר בחילות, וסתם לעשות לא נעים בבטן, כי הספיגה של קטמין דרך הבטן פחותה משמעותית, אבל אין שום סיכון בלבלוע אותו.

זומבים. האם הם על קטמין? לעולם לא נדע. צילום: shutterstock
זומבים. האם הם על קטמין? לעולם לא נדע. צילום: shutterstock

קטמין הופך אנשים לזומבים – לא נכון

דבר נורא מוזר להאמין בו, אבל אני נשבע ששמעתי את זה יותר מפעם אחת. קטמין משתייך למשפחה של חומרים דיסאסוציאטיביים שכשמם הם, גורמים לחוויה של דיסאסוציאציה שמתבטאת בכל מיני צורות, הידועה שבהן היא תחושה של ניתוק של התודעה מהגוף ומהסביבה. כמו עם כל דבר, יש אנשים שייהנו מהמצב הזה מאוד ויש אנשים שיסבלו.

מצב התודעה הדיסאסוציאטיבי שונה מאוד ממצב התודעה הרגיל וגם ממצבי תודעה אחרים כגון שיכרות, סטלת וויד או טריפ פסיכדלי, וחוויית המציאות תחת השפעה של דיסאסוציאטיביים היא מאוד מוזרה ומשונה, לכן סביר שאנשים תחת השפעה יתנהגו בצורה מוזרה ומשונה. אבל אנשים תמיד מתנהגים מוזר על סמים, רבים מהם מתנהגים מוזר גם בלי סמים, ואין שום דבר שלילי או רע ספציפית באופן שבו אנשים על קטמין מתנהלים (זאת בניגוד לאנשים על אלכוהול למשל, שידוע כמעלה את שיעורי האלימות).

יש סוגים שונים של קטמין ממדינות שונות – לא נכון

סוחרים אוהבים למתג את הקטמין שלהם לפי המדינה בה הוא יוצר – הולנדי, הודי, צרפתי – כאילו שיש לזה איזושהי משמעות, אבל אין. כמו שאין הבדל בין האיבופרופן במיתוג של אדוויל לבין האיבופרופן במיתוג של איבופן, כך גם אין שום הבדל בין קטמין שמיוצר בהולנד לקטמין שמיוצר בהודו. זה היופי של תעשיית הרפואה – יש סטנדרטים מאוד נוקשים וברורים. ההבדל היחיד שיכול להיות הוא במינונים, אבל זה בכל מקרה רלוונטי רק לאמפולות ולא לאבקה.עם זאת, יש גם יוצא דופן – אסקטמין. לא ניכנס לכימיה אורגנית כדי להסביר את ההבדל בינו לבין קטמין "רגיל", אבל הוא באמת בעל השפעה מעט שונה. ספראבטו למשל, התרופה לטיפול בדיכאון באמצעות קטמין שנמצאת בסל הבריאות בישראל, היא אסקטמין.

פייר, התגעגעתם להודו. צילום: דריה קוגן
פייר, התגעגעתם להודו. צילום: דריה קוגן

קטמין הוא חומר ממכר – נכון, אבל

המיתוס במקרה הזה הוא לא שקטמין הוא חומר ממכר, אלא שבכלל יש דבר כאלה "חומרים ממכרים". נכון, לחומרים מסוימים יש תכונות מסוימות שהופכת אותם לפחות או יותר ממכרים מחומרים אחרים, אבל מה שהופך חומר לממכר בפועל הוא לא החומר לבדו, אלא המפגש בין האדם הספציפי לחומר הספציפי.

התמכרות היא לא תכונה של חומר כזה או אחר, וגם עם חומרים שנחשבים מאוד ממכרים כמו הרואין ומת'אמפתמין, רוב האנשים לא יפתחו אליהם התמכרות סתם כך. כן, זה אומר שאין דבר כזה "נגעת – נסעת". ספרים שלמים נכתבו על התמכרות וקטונתי מלהבין ולהסביר לעומק את טבעה של התופעה, אבל מה שבטוח הוא שהתמכרות היא בראש ובראשונה תוצאה של מצוקה רגשית שלא מקבלת מענה. למי שרוצה להעמיק עוד בתפיסה מורכבת יותר של התמכרויות, שווה לעקוב אחר עבודתו שלגאבור מאטה, רופא ומומחה להתמכרויות מקנדה.

על פי הגישה הזו, ההתמכרות מתחילה קודם כל במצבו הנפשי והרגשי של האדם. אדם עם מצוקה נפשית שלא מקבלת מענה טיפולי או קונסטרוקטיבי, כגון טראומה לא מטופלת, ינסה למצוא לה מענה בדרכים אחרות – זה יכול להיות דרך צריכה של סמים (חוקיים ולא חוקיים), פורנו, הימורים, סקס, משחקי מחשב, גלילה של הפייסבוק, או כל דרך יצירתית אחרת שאנשים מוצאים לאלחש את המצוקות הנפשיות שלהם.אז האם יש אנשים שמתמכרים לקטמין? בהחלט. אם אתם מזהים שיש לכם נטייה להתמכרויות, לא משנה מה מושא ההתמכרות, כנראה שיעשה לכם טוב לקחת את עצמכם לטיפול. התמכרות היא לא גזירה משמיים, היא תוצאה של מצוקה נפשית שניתן למצוא לה פתרונות מטיבים יותר ולשפר את איכות החיים.

לקטמין אין שום ערך מבחינת התפתחות אישית – לא נכון

זה מיתוס שרווח במיוחד בקרב צרכני פסיכדליה עילאיים ומתנשאים שרואים בקטמין חומר נחות ביחס לפסיכדלים הקלאסיים. עם זאת, משתמשים רבים בקטמין מדווחים על חוויות משמעותיות, יש שיגידו אפילו רוחניות, בעקבות שימוש בחומר, שגרמו לשינויים חיוביים ארוכי טווח בחייהם.בנוסף לכך, בשנים האחרונות נעשה מחקר רב על קטמין לטיפול בדיכאון עמיד. טיפול יחיד בקטמין נמצא יעיל במיוחד להפסקה של מחשבות אובדניות ולהקלה בתסמינים של דיכאון תוךשעות ספורות ממועד הטיפול, זאת ביחס לשבועות עד חודש עם נוגדי דיכאון קלאסיים כגון SSRI ו-SNRI.

משום שמדובר בחומר חוקי שכבר נמצא בשימוש רפואי, כבר היום יש קליניקות חוקיות שבהן מטפלים באמצעות קטמין, גם כאן בארץ. ב-2020 קטמין אפילו הוכנס לסל התרופות בישראל כטיפול בדיכאון (שזו כנראה בעיקר תוצאה של לובי של חברות התרופות, אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת, ואולי גם לכתב אחר).

כמה מילים על קיי הול

חוויית הקצה עם קטמין ידועה בתור הקיי הול – מצב שבו יש ניתוק מוחלט של התודעה מהגוף ומהסביבה הפיזית והתודעה משתגרת ליקום שכולו קטמין. אדם שנמצא בקיי הול נראה מבחוץ כישן או מחוסר הכרה, אבל התודעה שלו יכולה לעבור באותם רגעים חוויה מאוד אינטנסיבית ועשירה (ומאוד, מאוד שונה מכל דבר אחר). קיי הול בהפתעה יכול להיות חוויה ממש לא נעימה ואפילו מסוכנת, אבל בסטינג הנכון אין בכך שום סכנה, זו אפילו יכולה להיות חוויה מאוד עמוקה ומשמעותית. באופן משונה למדי, רופאים מרדימים לעתים קרובות שוכחים להזהיר את המטופלים שלהם מפני תופעת הלוואי המשונה אך משמעותית הזו.

קטמין? סתם אבקת סוכר? אין לדעת. צילום: shutterstock
קטמין? סתם אבקת סוכר? אין לדעת. צילום: shutterstock

אם אתם צרכנים של קטמין, כדאי שתדעו:

  • אפשר לצרוך קטמין בכל מיני דרכים, אבל הדרך היעילה והפשוטה ביותר היא בהסנפה.
  • ההשפעה מגיעה לשיא תוך כרבע שעה מהצריכה ופגה תוך כשעה עד שעה וחצי. אם אתם לא מכירים היטב את החומר, התחילו ממינון נמוך ואל תנסו לחזק את ההשפעה לפני שחלפו 15 ל-20 דקות מהמנה הראשונית – זה בערך השלב שבו החומר יגיע לשיא ההשפעה שלו וכך תוכלו לקבל החלטה מושכלת ביחס לחוויה שלכם.
  • בדומה למשני תודעה אחרים, הימנעו מדברים כמו נהיגה או פעילויות אחרות שבהן אתם עלולים לפגוע בעצמכם ובאחרים. קחו בחשבון את הפגיעה בשליטה המוטורית ועשו זאת בסביבה בטוחה שבה לא תוכלו למעוד או להיתקע בדברים.
  • שימו לב למינונים – באמפ קטן של קטמין יכול להרגיש כמו שוט או שניים של אלכוהול, אבל מינונים גבוהים ישלחו אתכם לכל מיני מחוזות משונים בתודעה שלכם ויפגעו משמעותית ביכולת שלכם לשלוט בתנועת הגוף שלכם. אם אתם במסיבה ומתכננים לרקוד, כנראה שלעשות שורה שמנה של קטמין זה לא רעיון טוב בכלל.
  • הימנעו לחלוטין, אבל ממש, משילוב של קטמין עם – ג'י, אלכוהול, אופיאטים, בנזודיאזפינים (נוגדי חרדה כמו זנקס, וואליום וכו'). במקרה הטוב זה יכול לגרום לבחילות והקאות, במקרה הרע יכול גם לגרום למוות. באופן כללי, אל תשלבו בין החומרים הנ"ל אחד עם השני.
  • משום שהחומר עלול להיות ממכר, שימו גבולות לצריכה שלכם. סשן קטמין פעם בחודש זו תדירות סבירה, וכמובן שכדאי גם לעשות הפסקות ארוכות יותר.

קצת בנימה אישית יותר – ראיתי אנשים עוברים חוויות מדהימות ומשנות חיים על קטמין, וגם ראיתי אנשים מתמכרים אליו ומגיעים למקומות ממש בעייתיים. כמו עם כל דבר, החומר עצמו הוא לא טוב ולא רע, הוא רק חומר. מה שהופך אותו למועיל או מזיק זה אופן השימוש שעושים בו.אין בכוונתי לעודד אף אחד לצרוך חומרים חוקיים או לא חוקיים, אבל אני בהחלט מעודד אנשים להסתמך על ידע מהימן ועובדות, לקבל החלטות בצורה עצמאית ולנהוג בצורה מושכלת ואחראית כלפי עצמם וסביבתם. הנה כמה מקורות מידע שיסייעו לכם להעמיק את הידע שלכם:מידע בעברית על קטמין באתר של עמותת מרפ"א|קטמין באתר DrugScience|קטמין באתר PsychonautWiki

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

במהלך הסופ"ש פורסם כי בדיקה לאחר המוות גילתה שמת'יו פרי נפטר כתוצאה משימוש בקטמין. לפני שנתיים פרסמנו את הטור הזה, שמעמיק...

מאתמיכאל פיין17 בדצמבר 2023
MDMA. צילום: shutterstock

המדריך המלא: כל מה שצריך לדעת על MDMA

המדריך המלא: כל מה שצריך לדעת על MDMA

MDMA. צילום: shutterstock
MDMA. צילום: shutterstock

הוא הגיע מעולם הטיפול לעולם הרייבים והמסיבות - ובשנים האחרונות חוזר לעולם הטיפול. הפופולריות שלו גוברת בכל העולם, אבל רבים (כולל פה בארץ) עושים בו שימוש לא נכון. אספנו פה את כל המידע החשוב על MDMA

21 באוקטובר 2021

דיסקליימר: השימוש בסמים אינו חוקי ואינו מומלץ. השימוש בסמים מתחת לגיל 18 מסוכן במיוחד ועלול להוביל לפגיעה בהתפתחות המוחית. אנו מפצירים בקוראינו להסתמך על מידע מהימן ועובדות ולנהוג בצורה מושכלת ואחראית

השבוע נדבר על אחד הסמים הכי פופולריים בארץ ובעולם משנות השמונים ועד היום – MDMA. נסקור את ההיסטוריה שלו ואת הדרך הפתלתלה שלו מעולם הטיפול, לעולם הרייבים והמסיבות, אל מחוץ לחוק וחזרה לעולם הטיפול בשנים האחרונות. נדבר קצת על ההשפעות של החומר ולקינוח ניתן כמה טיפים לשימוש אחראי.

שיעור בהיסטוריה

ה-MDMA התגלה לראשונה אי אז ב-1912 בחברת הכימיקלים Merck, אך לא נעשה בו שימוש עוד שנים רבות לאחר מכן. בשנות ה-60 הוא סונתז שוב על ידי מי שיהפוך להיות הכימאי הפסיכדלי החשוב ביותר – אלכסנדר שולגין – שהיה מסנתז מולקולות רבות ומנסה אותן עם קבוצה קבועה של אנשים. לאחר שהוא התנסה ב-MDMA לראשונה ה-1967, הוא זיהה שיש לחומר פוטנציאל טיפולי רב והחל להמליץ עליו לפסיכותרפיסטים ופסיכיאטרים שהכיר. החומר נעשה פופולרי בקרב מטפלים בארה"ב, במיוחד בקליפורניה, ואלפים רבים של אנשים עברו טיפול באמצעות MDMA במהלך שנות ה-70 וה-80. במקביל, MDMA חלחל גם לחיי הלילה ונעשה בו שימוש הולך וגובר במועדוני לילה ובתרבות הרייבים, אך הגיע לשיא הפופולריות שלו רק בשנות ה-80 כשהוא משווק בצורה של כדורים שנקראו – איך לא – אקסטזי.

ההרכב המולקולרי של MDMA. צילום: shutterstock
ההרכב המולקולרי של MDMA. צילום: shutterstock

החגיגה בחדרי הטיפול וברחבות הריקודים הסתיימה ב-1986, כשה-DEA (הרשות האמריקאית למלחמה בסמים) החליטו לסגור את השאלטר. על אף עדויות של מטפלים רבים על הסגולות הרפואיות של החומר ואף פסק דין של שופט שהשתכנע בכך, ראש ה-DEA עקף אותו והחומר הוגדר מבחינה חוקית כחומר מסוג Schedue I, כלומר חומר מסוכן ללא כל שימוש רפואי. על אף שהחומר יצא מחוץ לחוק, הוא המשיך להיות אחד החומרים הפופולריים ביותר – בסקר שנעשה בארה"ב ב-2017, 7% מהנסקרים ענו שהשתמשו ב-MDMA לפחות פעם אחת במהלך חייהם.

ב-2011 חודש המחקר בפוטנציאל הטיפולי של MDMA כחומר עזר לטיפול באנשים שסובלים מ-PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית) והתוצאות היו מבטיחות – 83% מהמטופלים ב-MDMA במחקר חוו הקלה כה משמעותית בתסמינים, שהם כבר לא עמדו בקריטריונים של אנשים הסובלים מ-PTSD. נתון זה חריג מאוד משום ש-PTSD מוגדרת כהפרעה שההחלמה ממנה נדירה מאוד. מאז נעשו עוד מחקרים רבים, כולל כאן בארץ, והטיפול ב-PTSD באמצעות MDMA צפוי להפוך לחוקי וזמין לכל מי שזקוק לו כבר ב-2022. אחד המוקדים העולמיים למחקר הוא כאן בישראל, ואפילו יש סרט תיעודי בעברית על 3 מטופלים שעברו את התהליך. הסרט נקרא "טריפ של חמלה" וניתן לצפות בו ללא תשלום באתר של כאן. בנוסף ל-PTSD, ישנם כיום מחקרים שבוחנים את היעילות של טיפול משולב MDMA באלכוהוליזם, התמכרויות, והפרעות נפשיות אחרות.

חשוב לציין ש-MDMA בפני עצמו הוא לא תרופה, אלא כלי שעושים בו שימוש במסגרת תהליך טיפולי ארוך טווח. טיפול ב-PTSD באמצעות MDMA הוא תהליך טיפולי שמורכב ממספר רב של פגשים שרק שניים מהם כוללים שימוש בחומר, לנטילת החומר ללא המעטפת הטיפולית אין ערך טיפולי בפני עצמו.

אז מה זה MDMA בכלל?

MDMA הוא מולקולה סינתטית בעלת קרבה כימית לאמפתמין ומת'אמפתמין, לכן יש לה השפעות ממריצות על הגוף – האצת קצב הנשימה ודופק הלב, עליה בחום הגוף, ועוד. אבל האפקטים המשמעותיים ביותר של החומר, אלו שבגללם הוא נהיה כל כך פופולרי גם בחדר הטיפול וגם ברחבת הריקודים, הם האפקטים על הנפש. MDMA משתייך למשפחת האמפתוגנים, כלומר החומרים מעוררי האמפתיה, או בשמם האחר האנטקטוגנים, חומרים המייצרים "חיבור עם הפְנים". הוא מוריד פחדים וחרדות, פותח רגשית, מייצר תחושה של אהבה וחיבור לעצמי, לאחרים ולעולם, ומגדיל את היכולת להכיל רגשות אינטנסיביים, נעימים וקשים כאחד. לא פלא אם כך, שהוא פופולרי גם בקרב בליינים וגם בקרב מטפלים.

בשימוש סביר ואחראי, MDMA נחשב לחומר בטוח יחסית, הסכנה הכי גדולה שלו היא לחשוב שהתאהבתם בבחורה האקראית הזאת שהחלפתם אתה שני משפטים במסיבה, אבל גם זה בדרך כלל עובר תוך שבוע-שבועיים לכל היותר. עם זאת, כשחורגים מגבולות השימוש האחראי הוא יכול להיות חומר מאוד בעייתי ולגרום לנזקים משמעותיים לגוף וגם לנפש. מובאות לפניכם ההנחיות לשימוש בטוח ב-MDMA, מבוססות על המדריךבערוץ היוע"סים בטלגרם, עם קצת תוספות שלי בסוף. למידע נוסף אפשר ללכת ל-RollSafe, אתר שכולו מוקדש להנחיות לשימוש בטוח ב-MDMA. אזכיר גםשהטור מלפני כמה שבועותהתמקד בפרקטיקות כלליות לשימוש אחראי, והן תמיד רלוונטיות. חשוב לזכור שעדיין חסר הרבה מאוד ידע על שימוש בטוח ב-MDMA בבני אדם, לכן הרבה מההנחיות מבוססות בעיקר על חכמת ההמונים של הקהילה ועל ניסויים שנעשו בעכברים (וחיות אחרות). זה עדיין יותר טוב מכלום ועד שנדע באמת – עדיף לנקוט באמצעי זהירות.

איך לעשות MDMA בלי לשרוף את המוח?

בדיקת החומר
קודם כל, חשוב לוודא שהחומר שיש בידיכם הוא אכן MDMA. ניתן לעשות זאת באמצעות מספר ערכות בדיקה – Marquis, Folin, Mecke ו-Mandelin. מספיק לבדוק עם מרקיז ועוד אחת מהאחרות בשביל לקבל זיהוי בוודאות גבוהה יחסית. ניתן לרכוש ערכות בדיקה בארץ דרךReageSheepוכן דרך מגוון חנויות אינטרנטיות מחו"ל.

מינון
הדבר הראשון לשים לב אליו בשימוש ב-MDMA על מנת למנוע נזק הוא להקפיד על מינון נכון. מומלץ לא לעלות אף פעם מעל 150 מ"ג (0.15 ג') בתור מינון ראשוני ועוד 75 מ"ג (0.075 ג') בתור חיזוק לאחר שעה וחצי. יש לקחת כל מנה במכה ולא לאט ולאורך זמן (הסבר בהמשך), ואין לקחת יותר מחיזוק אחד. הדרך הקלה ביותר היא לשקול את הכמות המבוקשת ולשים אותה בתוך נייר גלגול או בקפסולה ולבלוע.

תדירות
על מנת לאפשר למוח ולמאגרי הסרוטונין להתאושש לאחר שימוש ב-MDMA, יש לתת לו הפסקה של לפחות 5 שבועות, עם המלצה חמה מאוד להפסקה של 3 חודשים.

שתייה במהלך ההשפעה
בהיבט השתייה קיימים שני מצבים מסוכנים אפשריים במהלך ההשפעה:

  1. שתייה מעטה מדי והתייבשות.
  2. שתייה מרובה מדי והפרה מסוכנת במאזן המלחים בגוף בעקבות תופעת אצירת שתן שנגרמת מהסם.

על כן יש להקפיד על שתייה מבוקרת, במידה.

כמות השתייה הנדרשת משתנה בהתאם לסיטואציה ולכמות ההזעה אך כלל אצבע הוא חצי ליטר כל שעה. ניתן להיעזר בבקבוק בגודל מתאים לצורך הבקרה. כמו כן ניתן לשתות נוזלים המכילים אלקטרוליטים כגון משקאות איזוטוניים, מי קוקוס וכו' על מנת לרענן את מאגר המלחים בגוף. ניתן גם לנשנש חטיפים מלוחים לצורך כך.

טמפרטורה
ככל שהטמפרטורה עולה, כך עולה הנזק החמצוני למוח. עקב כך, מומלץ לא לצרוך MDMA בסביבה שהטמפרטורה שלה היא מעל 25 מעלות. כן, מסיבות הן לא הסביבה האידיאלית לכך.

מסיבה. דווקא לא הסביבה האידיאלית. שאטרסטוק
מסיבה. דווקא לא הסביבה האידיאלית. שאטרסטוק

תוספי תזונה
על מנת למזער עוד יותר את הנזק החמצוני למוח, מומלץ לשלב נטילה של נוגדי חמצון עם ה-MDMA. בתור התחלה, מומלץ לקחת 300 מ"ג של חומצה אלפא ליפואית (ALA) כשעתיים לפני, ואז כל שעתיים במהלך ההשפעה. על מנת לצמצם את נעילות הלסת והשרירים במהלך ההשפעה מומלץ לקחת גם תוסף מגנזיום (רצוי גליצינאט, אבל הכל הולך חוץ ממגנזיום אוקסיד) – 400 מ"ג כשעתיים לפני ועוד במהלכו על פי הצורך. למחמירים, יש פרוטוקול תוספי תזונה מורחב ומפורט מאוד באתרRollsafe.

עדיף להימנע מאקסטות
אקסטה היא כדור שאמור להכיל MDMA, אבל אי אפשר לדעת כמה MDMA בדיוק יש בו, אם יש בו MDMA בכלל, או אם יש בו חומרים נוספים שאתם לא בהכרח רוצים להכניס לגוף שלכם. על פיהאתר DrugsDataבו מתפרסמים נתונים מבדיקות של סמים מרחבי העולם, חלק גדול מהכדורים שנמכרים כאקסטזי מכילים חומרים נוספים, חלקם מסוכנים, וחלקם אף לא מכילים MDMA כלל.

לא לשתות MDMA בשלוקים
בישראל יש הרגל מגונה מאוד של לזרוק גביש של MDMA לתוך בקבוק מים ואז לשתות אותו לאט לאורך הרבה זמן. הפרקטיקה הזאת לא רק לא יעילה, היא גם מסכנת אתכם הרבה יותר. זה לא יעיל, כי לשתות את החומר לאט לאורך זמן אומר שבשום שלב לא תגיעו להצטברות של מספיק MDMA בגוף שלכם בנקודת זמן, מה שאומר שההשפעה תמרח לאורך הרבה זמן ותהיה חלשה יותר ביחס לכמות החומר שצרכתם. זה מסוכן, משום שהנזק של MDMA למוח גדל ככל שהוא חשוף אליו למשך יותר זמן ברצף. אז מה כן? מודדים מראש את המינון שרוצים לקחת, שמים אותו בתוך חתיכת נייר גלגול ובולעים. לאחר מכן ניתן לחזק עוד פעם אחת בלבד, עד שעה וחצי מרגע הלקיחה הראשונית. באופן הזה ההשפעה של החומר מרוכזת בחלון זמן מוגדר כך שניתן להרגיש אותה היטב, עד שהיא עוברת ואז המוח יכול לנוח, זאת בניגוד לסטרס המתמשך שנגרם לו עקב שתייה איטית לאורך זמן.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הוא הגיע מעולם הטיפול לעולם הרייבים והמסיבות - ובשנים האחרונות חוזר לעולם הטיפול. הפופולריות שלו גוברת בכל העולם, אבל רבים (כולל...

מאתמיכאל פיין16 בספטמבר 2022
פורטרט של ברון הסמים פבלו אסקובר מוצע למכירה בעירו מדיין בקולומביה, בשנה שעברה. צילום: shutterstock

50 שנה למלחמה בסמים של ניקסון. ברור שהיא נכשלה, מהם הפתרונות?

50 שנה למלחמה בסמים של ניקסון. ברור שהיא נכשלה, מהם הפתרונות?

פורטרט של ברון הסמים פבלו אסקובר מוצע למכירה בעירו מדיין בקולומביה, בשנה שעברה. צילום: shutterstock
פורטרט של ברון הסמים פבלו אסקובר מוצע למכירה בעירו מדיין בקולומביה, בשנה שעברה. צילום: shutterstock

ביוני 1971 הכריז הנשיא האמריקאי על הסמים כ"אויב הציבור מספר 1". יותר מיובל לאחר מכן, לאחר שהושקעו כטריליון דולר, אנחנו לא רואים הישגים כלשהם. מה בכל זאת אפשר לעשות? קודם כל לשנות את אופן החשיבה, ואז עוד כמה דברים

14 באוקטובר 2021

דיסקליימר: השימוש בסמים אינו חוקי ואינו מומלץ. השימוש בסמים מתחת לגיל 18 מסוכן במיוחד ועלול להוביל לפגיעה בהתפתחות המוחית. אנו מפצירים בקוראינו להסתמך על מידע מהימן ועובדות ולנהוג בצורה מושכלת ואחראית

ב-17 ביוני האחרון מלאו 50 שנה ליום שבו הכריז הנשיא ריצ'רד ניקסון על הסמים כ"אויב הציבור מספר אחד", כשנתיים לאחר שהכריז על המלחמה בסמים שמטרתה ליצור עולם נקי סמים. מאז, ארה"ב לבדה הוציאה כטריליון דולר על המלחמה הזו, תוך כדי שהיא מגייסת (יש שיגידו משדלת) את כל מדינות העולם להלחם לצידה. כמה טוב זה הלך? ובכן, למרות כל המאמצים, צריכת הסמים בארה"ב ובעולם כולו נמצאת בעליה מתמדת. אבל לא רק שהמלחמה בסמים כשלה להשיג את המטרות שלה, היא גם מייצרת המון נזקים על הדרך. השבוע נדבר על כמה מהם.

1. פגיעה ישירה במשתמשים

הראשונים שנפגעים מהמלחמה בסמים הם דווקא אלו שהכי צריכים עזרה – המכורים. רוב האנשים שמגיעים להתמכרות קשה הם אנשים עם רקע של טראומות עבר או פגיעות נפשיות אחרות. ההתמכרות נוצרת מתוך ניסיון להקל על הסבל, אבל הופכת למחלה בעצמה. אלא שבמקום להציע להם טיפול, המדיניות הנוכחית מחפשת להעניש אותם.

מלבד הפחד המאוד אמיתי מכליאה, מכורים גם סובלים מסטיגמטיזציה מאוד קשה שבפועל מנדה אותם מהחברה. מתי פעם אחרונה ניהלתם שיחה עם "נרקומן מהרחוב"? עזבו שיחה, מתי פעם אחרונה עברתם ליד אחד כזה בלי להסית את המבט ולהתכווץ מבפנים? דמיינו איך זה מרגיש להיות האדם הזה, שנמצא בסבל איום ונורא בעצמו, מפחד לבקש עזרה מחשש להיענש, בנוסף לאלו גם הסביבה משדרת להם שהם תתי-אדם ואף אחד לא באמת מעוניין בטובתם כמו בזה שהם פשוט ייעלמו לנצח.

ישנם מגוון פרויקטים ותכניות ברחבי העולם, חלקם בחסות המדינה ואחרים מאורגנים על ידי עמותות, שמנסים לשנות את המציאות הזאת. פרויקטים כגון דיור מוגן למכורים, תכניות שמסייעות להם להשתלב מחדש בחברה ובמקומות עבודה ועוד. השינוי הכי משמעותי הוא זה שנעשה בפורטוגל, שעל המודל שלה לאי הפללה עוד נדבר בהרחבה בעתיד. בפורטוגל, כל הטיפול במשתמשי סמים עבר מגורמיהאכיפהלגורמיהרווחה. כלומר מי שמחפש את האנשים האלה באופן אקטיבי ויוצר אתם קשר הם לא שוטרים שרואים בהם עבריינים שצריכים להיענש, אלא עובדים סוציאליים שרואים בהם אנשים חולים שזקוקים לטיפול. עצם השינוי הקטן הזה של העברת האחריות מגוף אחד לגוף אחר מייצר הבדל עצום ביחס כלפי האנשים האלה ומקומם בחברה.

2. פגיעה עקיפה במשתמשים

בנוסף לפגיעה הישירה במשתמשים, יש גם דרכים שונות שבהן הם נפגעים באופן עקיף. הראשונה היא ההשפעה של מעמדם החוקי של סמים על איכות החומרים. חלק גדול מאוד מהנזקים שמשתמשי סמים סובלים מהם הם בכלל לא נזקים מהסם עצמו, אלא מהחומרים המסוכנים השונים שסוחרים עושים בהם שימוש כדי לדלל אותם או להחליף אותם לחלוטין אחרים, ובכך לגדיל את שורת הרווח שלהם. ראינו סיפור דומה לזה עםהנייס גאי בשבוע שעבר, אבל ניתן לראות את זה בכל – אנשים שרוצים לקנות LSD אבל מקבלים את אחד האנאלוגים המסוכנים שלו כגון NBOMe, אנשים שקונים הרואין או קוקאין שמדוללים בחומרים שונים שיכולים להיות מזיקים, במיוחד בהזרקה, ועוד.

מתוך קמפיין הסברה נורווגי
מתוך קמפיין הסברה נורווגי

דרך נוספת שבה משתמשים נפגעים בעקיפין, היא שעקב מעמדם החוקי של החומרים יש מחסור חמור במידע על שימוש בטוח ומושכל בסמים. המדיניות שנובעת מהמלחמה בסמים כל כך עסוקה בהפחדת אנשים בכמה שסמים זה רע, לעתים קרובות באמצעות שקרים בוטים, עד ששימוש בטוח בסמים לא נראה בכלל כמו אפשרות. בנוסף לכך, משום שההפחדות סביב סמים מבוססות לעתים על שקרים, כשאנשים באמת מתנסים עם סמים ומגלים שההפחדות היו לא נכונות, זה מערער את האמון בכל מה שהם חשבו שהם יודעים על סמים. זה עלול לגרור דווקא שימוש מופרז ולא אחראי, כי "אם שיקרו לי שקנאביס זה חומר מסוכן וממכר וזה בעצם לא נכון, לגבי מה עוד שיקרו לי?".

בשני המקרים הפתרון מאוד פשוט ליישום, אבל דורש החלטות אמיצות: קודם כל, צריך להפסיק להפיץ שקרים והפחדות בשם המלחמה בסמים ולהתחיל להנגיש לאנשים מידע מבוסס ומהימן בנוגע לסיכונים האמיתיים של השימוש בסמים והדרכים למזער אותם. שנית, לגליזציה ורגולציה של כל הסמים, בדומה לאלכוהול, סיגריות ותרופות, תאפשר לצמצם לחלוטין את כל הנזקים שנגרמים כתוצאה משוק שחור ובלתי מפוקח. רדיקלי ומפחיד? אולי, אבל המצב הנוכחי לא יותר טוב, אנחנו פשוט התרגלנו אליו.

3. עליה באלימות ופעילות עבריינית

כפי שראינו במספר מקרים לאורך ההיסטוריה, כמו למשל בתקופת חוק היובש בארה"ב בשנות ה-20 וה-30, להוציא מוצר מהחוק לא מוריד את הביקוש שלו, הוא רק מעביר את המסחר בו מגורמים לגיטימיים ושקופים אל העולם התחתון. אין צורך ביותר מדי דמיון, יש המון סרטים וסדרות על סוחרים וקרטלי סמים, על המלחמות ביניהם ועל הקורבנות שלהם. במקסיקו לבדה שיעור ההרוגים כתוצאה מהמלחמה בסמים בין השנים 2006 ל-2013 מוערך בכ-120,000 איש, רבים מהם חפים מפשע שבמקרה היו בזמן הלא נכון ובמקום הלא נכון. בנוסף לאלימות ברחובות, ישנן גם תופעות של שחיתות קיצונית. כך למשל, מה שקרה במדינות כגון מקסיקו וקולומביה בהן קרטלי הסמים הפכו לפרקים להיות חזקים יותר מהממשלה, זאת בזכות סכומי עתק שמגיעים אליהם דרך השוק השחור, ללא מיסוי או רגולציה. על פי הערכות שונות, הקרטל הקולומביאני של פאבלו אסקובר המפורסם הרוויח כ-420 מיליון דולר בשבוע.

תיירים בכניסה ל"אסיינדה נפולס", אחוזתו (לשעבר) של ברון הסמים פבלו אסקובר. צילום: shutterstock
תיירים בכניסה ל"אסיינדה נפולס", אחוזתו (לשעבר) של ברון הסמים פבלו אסקובר. צילום: shutterstock

בניגוד לתחומים אחרים בהם המשטרה פועלת, האכיפה בתחום הסחר בסמים היא לחלוטין לא יעילה. כשהמשטרה תופסת רוצח, יש פחות רצח ברחובות; כשהמשטרה תופסת גנב, יש פחות גניבה ברחובות; אבל כשהמשטרה תופסת סוחר סמים, רמת הסחר (והאלימות שמתלווה אליו) ברחובות לא יורדת ולעתים אף עולה, משום שהוואקום שנותר נתפס מהר מאוד על ידי שחקנים חדשים, לעתים קרובות לאחר מאבק עקוב מדם. זה לא סוד ושוטרים רבים מודעים לכך, בעקבות זאת אף הוקם בארה"ב ארגון בשםLEAP, שכולו מורכב משוטרים ואנשי גורמי אכיפה נוספים, בעבר ובהווה, שיוצאים כנגד המלחמה בסמים.

ולסיכום

ככל שהזמן עובר, גודלו של הכישלון של המלחמה בסמים הולך ונחשף. באוקטובר 2018, פורסםדו"ח מעמיקשניתח 10 שנים של המלחמה העולמית בסמים והכריז עליה ככישלון חרוץ מבחינת העמידה ביעדים של עצמה. לסיים את המלחמה בסמים זה מפחיד, כמו שלסיים כל דבר שנמשך 50 שנה והפך לנורמה זה מפחיד. יש המון שאלות פתוחות לגבי איך יראה העולם ביום שבו נחליט לסיים את המלחמה בסמים ונקבל אותם כחלק מחיינו בחברה אנושית:האם כל הסמים יהפכו לחוקיים, או שחלקם ישארו מחוץ לחוק?האם סחר בסמים יוסדר ויפוקח על ידי ממשלות?כיצד יראה חינוך שבא להקנות לאנשים כלים לעשות סמים בצורה אחראית, ולא רק להפחיד אותם ולשכנע אותם לא לגעת בהם?איך יראה טיפול בהתמכרויות ביום שבו זה יוכר באמת כמחלה ולא כפשע או חולשת אופי?

יש עוד שאלות רבות שנצטרך לענות עליהן, אבל זה שאנחנו עדיין לא יודעים את התשובות זו לא סיבה מספיק טובה לשמר את המדיניות הקיימת, במיוחד כשהיא פוגעת בכל כך הרבה אנשים מצד אחד, ונכשלת בלעמוד ביעדים של עצמה מצד שני.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

ביוני 1971 הכריז הנשיא האמריקאי על הסמים כ"אויב הציבור מספר 1". יותר מיובל לאחר מכן, לאחר שהושקעו כטריליון דולר, אנחנו לא...

מאתמיכאל פיין14 באוקטובר 2021
חנות בתל אביב. לא בהכרח למכירת נייס גאי. צילום: shutterstock

מדוע אנשים מתים מסמי פיצוציות, ואיך זה קשור לקנאביס?

מדוע אנשים מתים מסמי פיצוציות, ואיך זה קשור לקנאביס?

חנות בתל אביב. לא בהכרח למכירת נייס גאי. צילום: shutterstock
חנות בתל אביב. לא בהכרח למכירת נייס גאי. צילום: shutterstock

הכותרות המפחידות (באמת) על הפגיעות הקשות במשתמשים החזירה את המדור לסמי הפיצוציות הנוראיים והמאוד ממכרים. מדוע אנשים משתמשים בהם אם זה כ"כ נורא, והאם הפתרון להעלים את המפגעים האלה די פשוט?

7 באוקטובר 2021

השבוע האחרון היה מלא בכותרות מפחידות (באמת מפחידות) על עשרות אנשים שאושפזו עקב שימוש בנייס גאי, ולפחות שניים שמתו. על פי הכותרות בעיתונים, החשש הוא שהנייס גאי כלל רעל עכברים או מדללי דם. אפילו משרד הבריאות הוציא הודעה מלחיצה שבה הוא מזהיר כי שימוש בנייס גאי מהווה "סכנת מוות מיידית". איך הגענו לכאן בכלל? מה זה הנייס גאי הזה ואיך יכול להיות שכל כך הרבה אנשים נפגעים ממנו פתאום?

בואו נתחיל מהתחלה. אז למי שאולי לא מכיר, נייס גאי (ואחיו מסטולון ומבסוטון) משתייכים למשפחה שבישראל נהוג לכנות אותה "סמי פיצוציות", אליה משתייך גם חגיגת בו עסקנו קצתבטור הראשון בסדרה. סמי פיצוציות הם חומרים בעלי דמיון כימי לסמים לא חוקיים שהסיבה שהם נוצרו היא כדי לעקוף את החוק ובכל זאת למכור בצורה חוקית חומרים בעלי השפעה דומה, בדרך כלל גם במחיר זול יותר. ב-2013 חוקק בישראל "חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסוכנים" שהיה אמור להקל על המשטרה במאבק בסמי הפיצוציות, אבל כפי שאנחנו רואים נייס גאי (ואחיו) עדיין מהווים תחליף זול לקנאביס ונמצאים בשימוש די נרחב.

אז מה הבעיה עם סמי פיצוציות? הסמים אותם באים סמי הפיצוציות לחקות הם בדרך כלל חומרים שקיימים זמן רב, חומרים שנחקרו ושיש לנו איזושהי הבנה לגבי הסכנות הגלומות בשימוש בהם. בניגוד אליהם, סמי פיצוציות הם בדרך כלל חומרים חדשים לחלוטין, חומרים שאין להם שום היסטוריה של שימוש וכמובן שהם מעולם לא נחקרו והסכנות שלהם לא ידועות לנו. לעתים קרובות זה אף קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה בדיוק החומר או החומרים שהם מכילים. חשוב לזכור שסמי הפיצוציות זו קטגוריה מאוד-מאוד רחבה ואין בהכרח קשר כימי או אחר בין החומרים השונים שנמצאים תחת הכותרת הזאת.

נייס גאי הוא סם פיצוציות שמכיל, או לפחות אמור להכיל, קנבינואידים סינתטיים. זו משפחה רחבה של חומרים בעלי דמיון כימי לקנבינואידים הטבעיים (בעיקר THC, החומר הפסיכואקטיבי העיקרי בקנאביס) שמשפיעים על אותם קולטנים בגוף כמו החומרים בקנאביס. אמנם אלו חומרים דומים, אך גם שונים – בדר"כ הם הרבה יותר חזקים, בעלי השפעה שונה וכמובן פרופיל בטיחות שונה. בעוד שקנאביס נחשב לחומר מאוד בטוח באופן יחסי, לצערינו אי אפשר להגיד את אותו הדבר על הקנבינואידים הסינתטיים. בעוד שמעולם לא נרשם אפילו מקרה מוות אחד כתוצאה משימוש בקנאביס, ישנם מקרי מוות מתועדים רבים כתוצאה מקנבינואידים סינתטיים (2 מהם מהשבוע האחרון כאן בארץ).

בנוסף לכך, לקנבינואידים סינתטיים ישנן תופעות לוואי קשות שאין לקנאביס, מעצבנות ולחץ דם גבוה ועד התקפי לב, שיעורים גבוהים של פסיכוזה, פגיעה בכליות ואפילו שבץ מוחי. ישנו מגוון גדול מאוד של קנבינואידים סינתטיים שונים, חלקo מסוכנים יותר וחלקם מסוכנים פחות, אבל אחת הבעיות הגדולות היא שאם עכשיו אני הולך לקנות נייס גאי בפיצוציה, אין לי שום דרך לדעת מה או כמה הוא מכיל, ואם הוא בכלל מכיל קנבינואידים סינתטיים או שאולי הוא באמת מכיל רעל עכברים ומדללי דם.

אז אם זה כל כך מסוכן, למה בכל זאת אנשים עושים את זה?
ישנן מספר סיבות שאנשים ירצו לעשן תחליפי קנאביס כגון נייס גאי במקום את הדבר האמיתי. עבור חלקם זה עניין הנגישות או המחיר – נייס גאי הוא חומר שמשמעותית זול ונגיש יותר מקנאביס. זו הסיבה שהוא כל כך נפוץ בקרב דרי רחוב למשל. קבוצה נוספת של אנשים שמשתמשים בנייס גאי הם אנשים שצריכים לעבור בדיקות שתן לסמים, בדיקות שמזהות קנאביס אבל לא מזהות את התחליפים. קבוצה זו כוללת למשל חיילים, שרבים מהם היו רגילים לעשן קנאביס לפני הגיוס ואז נאלצים לעבור לנייס גאי. ישנם גם אנשים שהגיעו לחומר פשוט מתוך סקרנות ומצאו את עצמם מכורים אליו.

שקיות קנאביס ממותגות (צילום: גטי אימג'ס)
שקיות קנאביס ממותגות (צילום: גטי אימג'ס)

נייס גאי וסמי הפיצוציות בכלל הם רק עוד דוגמה לאופן שבו המלחמה בסמים גורמת לפגיעה מיותרת בבני אדם רק משום שהם רצו לשנות את תודעתם בצורה שלא פוגעת באף אחד. בשוק שבו הקנאביס הוא חוקי, נגיש, ומפוקח, התמריץ הכלכלי לפתח תחליפים מסוכנים הוא הרבה יותר נמוך. אנשים עדיין יהיו סקרנים לגבי ההשפעה של קנבינואידים סינתטיים (זוכרים שזו אחת הסיבות שבגללן אנשים עושים סמים?), אבל גם כאן לגליזציה ופיקוח יכולים לייצר סטנדרטים ופיקוח שמיטיבים עם המשתמשים ומאפשרים להם לדעת מה בדיוק הם צורכים, ומה הסיכונים שהם לוקחים על עצמם בכך. זאת בניגוד למצב הקיים שבו אין להם שום דרך לדעת מה יש להם ביד ומה הן הסכנות. במציאות שבה הסמים הם חוקיים ומפוקחים, חייהם של אותם 2 צעירים שנפטרו מנייס גאי בשבוע שעבר היו יכולים להינצל.

בסוף אני תמיד חוזר לאותה מנטרה לעוסה – זה לא משנה אם אתם חושבים שאנשים צריכים או לא צריכים לצרוך סמים, זה גם לא משנה כמה חוקים המדינה הולכת לחוקק כדי למנוע מהם לעשות את זה, אנשים עדיין הולכים לצרוך סמים. אין לנו אפשרות באמת למנוע מאנשים לצרוך סמים וגם אין שום הצדקה אמיתית למנוע מהם לעשות זאת כל עוד הם לא פוגעים באף אחד. אפשר להמשיך לאחוז בצדקנות שלנו ולצעוק שסמים זה רע ואנשים לא אמורים להשתמש בהם, אבל 100 השנים האחרונות הוכיחו לנו שזה יוצר הרבה יותר נזק מאשר תועלת. מאידך, אנחנו יכולים לקבל את העובדה שצריכת סמים היא חלק בלתי נפרד מלהיות בן אדם ולסייע לאנשים שבוחרים לצרוך סמים לעשות את בצורה הבטוחה ביותר עבורם ועבור הסביבה שלהם.
רוצים לשמוע אותי פנים מול פנים? ביום חמישי ה-14.10 בשעה 20:00 תתקיים הרצאה ללא עלות בקפה שפירא בדרום העיר בנושא סמים, מזעור נזקים, ושאר ירקות. נתראה שם!

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הכותרות המפחידות (באמת) על הפגיעות הקשות במשתמשים החזירה את המדור לסמי הפיצוציות הנוראיים והמאוד ממכרים. מדוע אנשים משתמשים בהם אם זה...

מאתמיכאל פיין7 באוקטובר 2021
"אחי, אתה רואה את הפטריות הסגולות?" צילום: shutterstock

המדריך המלא: איזה סוג משתמשים אתם, והאם אולי הגזמתם?
בחנו את עצמכם

המדריך המלא: איזה סוג משתמשים אתם, והאם אולי הגזמתם?

"אחי, אתה רואה את הפטריות הסגולות?" צילום: shutterstock
"אחי, אתה רואה את הפטריות הסגולות?" צילום: shutterstock

פילים אוכלים פירות אלכוהוליים, דולפינים משחקים עם דגי אבו נפחא לשם ההפרשות הפסיכואקטיביות שלהם וחתולים מתמסטלים מקטניפ - הספקטרום ההתנהגותי כתוצאה משימוש בחומרים השונים - החוקיים ואלה שלא - מאוד רחב. ניסינו לעשות לכם קצת סדר, וגם להציב מראה

30 בספטמבר 2021

הפעם אתחיל מלהזמין אתכם לעצור לרגע ולחשוב על הסמים שאתם עושים – בין אם זה סמים חוקיים כמו אלכוהול, קפאין וניקוטין, סמים במרשם כמו רטלין או אטנט, או סמים לא חוקיים על כל המגוון העצום שלהם. מה הסיבות שלכם לעשות את הסמים שאתם עושים? מה התדירות שבה אתם צורכים את הסמים השונים? האם אתם מגדירים את עצמכם כמשתמשים של חומרים מסוימים? אולי אתם מגדירים את עצמכם כמכורים לחומרים מסוימים? קחו לכם כמה דקות להרהר בשאלות האלה.

התשובה לשאלה משתנה מאוד מאדם לאדם, מסם לסם, וגם מפעם לפעם, אבל נראה שמתחת להכל יש לכולנו דחף טבעי לשנות את התודעה שלנו, בין אם זה באמצעות דברים כמו תפילה או מדיטציה, ריקוד, סמים חוקיים, או סמים לא חוקיים. הדחף הזה לא קיים רק אצל בני אדם, אלא גם אצל בעלי חיים – פילים אוכלים פירות שתססו כדי להשתכר מהאלכוהול, דולפינים משחקים עם דגי "אבו נפחא" בשביל ההפרשות הפסיכואקטיביות שלהם, חתולים אוהבים להתמסטל מקטניפ, כבשים וחיות מרעה אחרות מנשנשות פרחי אופיום להנאתן,וישנן עוד אינספור דוגמאות.

ובכל זאת, מעבר לדחף הבסיסי שיש לנו לשנות את תודעתנו, ישנן גם מוטיבציות יותר ספציפיות שבגללן אנשים צורכים סמים שונים, שמתוכן צומחות מערכות יחסים שונות בין הסמים למשתמשים. דרך ההבנה של הסיבות השונות שמביאות אנשים לצרוך סמים, ניתן הרבה פעמים גם להעריך כיצד תראה מערכת היחסים בין האדם לסם. מערכות היחסים השונות נעות על גבי הספקטרום הרחב שבין שימוש מטיב (לדוגמה, זוגות שלוקחים יחד MDMA אחת לתקופה כדי להעמיק את החיבור שלהם), שימוש קז'ואלי לא מזיק (שתיית אלכוהול מתונה עם חברים בסופי שבוע), שימוש בעייתי (התמכרות לסיגריות שפוגעת במשתמש בריאותית וכלכלית), ועד ליצירה של תלות כרונית ארוכת טווח (למשל, אלכוהוליזם). שימו לב שכל מערכת יחסים אפשרית עם כל חומר, יכולים להיות אנשים שיש להםמערכת יחסים מטיבה עם הרואין, או לחילופין אנשים שיש להם מערכת יחסים בעייתית עם קפאין.

הקפה של היום. צילום: שאטרסטוק
הקפה של היום. צילום: שאטרסטוק

המוטיבציה

אז אילו מוטבציות שונות ישנן לצרוך סמים? הנה הגדרות של טיפוסים שונים על פי המוטיבציות שלהם. קחו בחשבון שההגדרות הן תצפיתיות בלבד ואין בהם נימה של ביקורת או שיפוטיות כלפי המוטיבציות של הטיפוסים השונים. כמו כן, הרשימה הזאת רחוקה מלהיות ממצה, וכמובן שגם כל אחד מאיתנו יכול לעבור בין מוטיבציות לאורך זמן, להיות בעל יותר ממוטיבציה אחת בכל רגע, וגם להיות בעל מוטיבציות שונות עבור סמים שונים.

  • הטיפוס המרדן– ניגש לצריכת סמים מתוך יצר של מרדנות. צריכת הסמים בדרך כלל תהיה קשורה קשר הדוק לזהות והתפיסה העצמי שלו כמרדן או אנטי-ממסדי והוא אף עשוי להפסיק להשתמש בסם מסוים רק משום שהוא נהיה מקובל חברתית. כשזו המוטיבציה העיקרית לצריכת החומר זה נדיר מאוד שתיווצר מערכת יחסים בעייתית.
  • הטיפוס בוחן הגבולות– ניגש לצריכת סמים מתוך יצר של הרפתקנות, בחינה ושבירה של גבולות. המוטיבציה בפני עצמה לא נוטה לייצר מערכות יחסים בעייתיות, אך רבים מאלו שניגשים לסמים מהמקום הזה הם אנשים צעירים יותר שלעתים קרובות אין להם את הכלים למזער נזקים אפשריים לצרוך אותם בצורה אחראית.
  • הטיפוס הסקרן– ניגש לצריכת סמים מתוך עניין וסקרנות, בדרך כלל יהיה בוגר וזהיר יותר מהטיפוס בוחן הגבולות. בעוד שהאחרון צולל ראש פנימה בלי לחשוב יותר מדי, הטיפוס הסקרן בדרך כלל נכנס לעולם הסמים בהדרגתיות וחשדנות תוך כדי שהוא אוסף מידע על מזעור נזקים ושימוש אחראי.
  • הטיפוס ההדוניסטי– ניגש לצריכת סמים לשם ההנאה שבדבר. זה יכול להיות באירועים חברתיים, במסיבות, לצורך העצמה של חוויות מיניות, ועוד. בדרך כלל אנשים מהסוג הזה לא מגיעים למצב של התמכרות מסוכנת, אבל עלולה להתפתח אצלם תחושה של תלות בחומרים וחשש שהם איבדו את היכולת להפיק הנאה בלעדיהם. כמו כן, טיפוסים מהסוג הזה לרוב לא יקפידו על שימוש אחראי ועלולים לפגוע בעצמם כתוצאה מכך.
  • הטיפוס החברתי– ניגש לצריכת סמים כחלק מקהילה שהוא משתייך אליה. השימוש בסמים מגיע מתוך רצון בתחושת שייכות ובחוויה קהילתית, והוא נתון יותר ללחצים חברתיים. הסיכון האפשרי עבור הטיפוס הזה תלוי בעיקר בדפוסי הצריכה של הקהילה אליה הוא משתייך – החומר והתדירות בו הוא נצרך, מידת האחראיות שבה הקהילה מתייחסת אל צריכת החומר, והרגישות של הקהילה לצרכים של הפרטים בתוכה.
  • הטיפוס המפצה– ניגש לצריכת סמים עקב קשיים רגשיים, נפשיים או חברתיים, בניסיון לפתור אותם או לפצות עליהם באמצעות צריכת הסמים, מה שנקרא לעתים Self-medicating. משום שסמים באופן כללי לא מהווים פתרון בר קיימא לאף אחד מהקשיים הנ"ל, הטיפוס הזה הוא המועד ביותר למערכות יחסים בעייתיות עם חומרים ולהתמכרות מסוכנת.
יאללה מסיבה. שאטרסטוק
יאללה מסיבה. שאטרסטוק

הקונטקסט

ככל שאנחנו מבינים טוב יותר את המוטיבציה של עצמינו (ושל אחרים) לצרוך סם מסוים, כך קל לנו יותר להבין את מערכת היחסים שנוצרת בינינו לבין החומר, להעריך את הסכנות הגלומות בה ולמזער אותן. בנוסף למוטיבציה שמביאה אנשים שונים לצרוך סמים, יש גם את המסגרת שבה הסם נצרך, כלומר הקונטקסט שבו זה מתרחש (קצת כמו סט וסטינג, זוכרים?). נהוג לחלק את המסגרות ל-4 סוגים.

  • שימוש במסגרת טיפולית– המסגרת המקובלת ביותר לצריכת סמים. הכוונה בהקשר הזה היא בעיקר לאופיאטים (לשיכוך כאב), בנזדודיאזפינים (נוגדי חרדה), קנאביס וחומרי משפרי תפקוד כגון רטלין ואטנט. בעוד שהקונטקסט הזה נחשב הכי בטוח, גם בו גלומות מספר סכנות שונות למשתמשים. ישנם הרבה מקרים של אנשים שמפתחים תלות בבנזודאיזפינים או אופיאטים בעקבות שימוש במסגרת טיפולית ולא מצליחים להתנער ממנה גם לאחר שהטיפול מסתיים. ישנם גם לא מעט מקרים של פגיעה גופנית ואף מוות כתוצאה משילובים לא אחראיים מצד המשתמש, עקב הסברים לוקים בחסר מצד הרופא המטפל, או עקב אי השמעות אליהם.
  • שימוש לפנאי– שימוש בקונטקסט של מסיבות, פסטיבלים ואירועי פנאי אחרים. הסכנות בשימוש בקונטקסט הזה נובעות בעיקר מחוסר ידע ומודעות לפרקטיקות של מזעור נזקים ושימוש אחראי. לשם כך בפסטיבלים רבים בעולם (וגם בארץ) הוקמו מרחבים בטוחים שמטפלים באנשים שנמצאים במצב נפשי או גופני בעייתי עקב שימוש בסמים (או פשוט עקב השהיה בפסטיבל שיכולה להיות מטלטלת בפני עצמה).
  • שימוש עצמאי– מסגרת חסרת מסגרת שכוללת בתוכה 2 קבוצות שונות מאוד של אנשים – הטיפוסים המפצים שצורכים סמים כדי להתמודד עם קשיים נפשיים או גופניים, וכן אנשים שצורכים סמים להתפתחות אישית ורוחנית, וכפרקטיקה לחקר התודעה. עקב המסגרת המאוד עצמאית שבה זה נעשה, הסכנות העיקריות עבור שימוש מהסוג הזה נובעות מחוסר ידע ומודעות לפרקטיקות של מזעור נזקים ושימוש אחראי. בנוסף לכך, ישנה גם סכנה נוספת כתוצאה מכך שאלו בדרך כלל אנשים שצורכים סמים כשהם לבד, ובכך חושפים את עצמם לסיכונים שהיו נמנעים אם היה אתם אדם נוסף (כגון מוות ממנת יתר של אופיאטים שניתן למנוע בקלות כשיש אדם נוסף בסביבה שיודע מה לעשות).
  • שימוש מונחה– שימוש שנעשה במסגרת טקסית, קבוצתית או מאורגנת אחרת, כגון טקסי איוואסקה או טיפול פרטני באמצעות פסיכדלים. מה שמאפיין שימוש במסגרת הזו זה שהשימוש תמיד יהיה מלווה על ידי דמות מקצועית (או מקצועית לכאורה) שמלווה את האדם או הקבוצה במהלך השימוש. הסיכונים העיקריים בשימוש מהסוג הזה נובעים מכך שהתחום הזה פרוץ לחלוטין וקשה מאוד להבחין בין מלווים ראויים לכאלה שלא. כל עוד דברים מסוג זה אינם חוקיים, אין שום רגולציה על מי רשאי ללוות תהליכים כאלה. ניתן ליפול על מלווה מקצועי ורציני, אך באותה מידה ניתן גם ליפול על מלווה חסר הכשרה וחסר אחראיות שיכול לעשות יותר נזק מתועלת.

אז למה כל זה טוב בכלל? מה זה משנה למה אנשים עושים סמים ובאיזו מסגרת?

קודם כל, בעולם שבו צריכת סמים היא טאבו, זה מאפשר לנו לשפוך קצת אור על הנושא, לראות שצרכני הסמים הם פשוט אנשים רגילים בעלי מוטיבציות רגילות, ולא אנשים חולים או תתי-אדם כפי שהם לעתים קרובות מוצגים לנו על ידי התקשורת. שנית, ככל שאנחנו מבינים טוב יותר את הנסיבות בהן אנחנו צורכים סמים, כך אנחנו מבינים טוב יותר את הסכנות הגלומות בשימוש שלנו ומה עלינו לעשות כדי למזער אותן. והרי בעצם על זה אני חופר לכם פה כל שבוע – צריכת סמים, על אף היותה אפופה בסיפורי אימה, שקרים והפחדות, לא שונה מכל דבר אחר שאנחנו בוחרים לעשות במהלך החיים שלנו. יש לה תועלת, יש לה סכנות, ואם נדאג לחנך את עצמינו ואת האנשים הקרובים לנו במקום להפחיד אותם באמצעות שקרים וסילופים, נוכל למזער את הנזקים שלהם ולמקסם את התועלות.

והנה האילוסטרציה הכי קלישאתית שמצאנו לג'אנקי בשאטרסטוק
והנה האילוסטרציה הכי קלישאתית שמצאנו לג'אנקי בשאטרסטוק

בונוס: דגלים אדומים

איך אפשר לדעת איפה אתם נמצאים על הספקטרום שבין שימוש מטיב לתלות מסוכנת עם חומר מסוים? הנה כמה שאלות ששווה לשאול את עצמכם. שימו לב שאפשר להכיל אותן על כל סוגי הסמים ולא רק על סמים לא חוקיים.

  • האם יש לי רצון להפסיק או להפחית את השימוש בחומר, אבל אני לא מצליח\ה לעשות את זה?
  • האם השימוש בחומר ו\או תופעות הלוואי שלו בימים שאחרי פוגעים בתפקוד היומיומי שלי בלימודים, בעבודה, או בבית?
  • האם לשימור שלי בחומר יש השלכות שליליות על מערכות יחסים חשובות בחיים שלי?
  • האם השימוש שלי בחומר שם אותי במצבים שמסכנים אותי שלא לצורך?
  • האם השימוש שלי בחומר מחמיר בעיה נפשית או גופנית קיימת שיש לי?
  • האם אני מוצא\ת את עצמי צורכת יותר מהחומר משהתכוונתי באופן קבוע?
  • האם ישנם דברים שנהניתי מהם בעבר וכיום מרגישים לי פחות מהנים ללא החומר?
  • האם אני מוצא\ת את עצמי חוסך או מוותר על צרכים בסיסיים כמו מזון או תחבורה כדי שיהיה לי כסף לסמים?

אם עניתם בחיוב לשאלה או שתיים אתם כנראה בסדר, אבל ככל שאתם מוצאים את עצמכם מזדהים עם יותר מהמשפטים למעלה – כך יש סיכוי גדול יותר שמערכת היחסים שלכם על החומר היא בעייתית ויתכן שכדאי לכם לשקול לגשת לטיפול.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

פילים אוכלים פירות אלכוהוליים, דולפינים משחקים עם דגי אבו נפחא לשם ההפרשות הפסיכואקטיביות שלהם וחתולים מתמסטלים מקטניפ - הספקטרום ההתנהגותי כתוצאה...

מאתמיכאל פיין30 בספטמבר 2021
תעצרו את הטריפ הזה, אנחנו רוצים לרדת. אמנות פסיכדלית בהשראת איואוסקה (צילום: שאטרסטוק)

הסודות של הסמים הפסיכדליים: גן עדן של עונג וגיהנום של סבל

הסמים הפסיכדלים הם כנראה החומרים הכי מוזרים ומשונים שהמין האנושי נתקל בהם, וסביבם רוחש מגוון רחב של מיתוסים על הטוב, הרע...

מאתמיכאל פיין29 בדצמבר 2022
. אקסטזי (צילום: shutterstock)

אז מה בעצם יותר מסוכן, אקסטזי או רכיבה על סוסים?

"משנה תודעה" - מדור חדש שבו נעמיק כל שבוע על סמים, קונספציות וכל מה שמסביב, והפעם: מה בין רכיבה על סוסים...

מאתמיכאל פיין19 באוגוסט 2021
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!