Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
כיצד הצביעו בבחירות השבוע בשכונה שלכם בעיר? מפת התוצאות של אתר Ynet ומדלן חושפת כי בצפון הישן וברמת אביב ג' בחרו ביש עתיד, בלב העיר ובפלורנטין העדיפו את העבודה ומרצ, בשכונות המזרחיות הצביעו לליכוד ובדרום יפו הלכו עם המשותפת.
אבל אולי הנתון המעניין ביותר הוא נתוני ההצבעה בשכונת נווה שאנן, באזור התחנה המרכזית. למרות מאמציהן של שפי פז ומפלגת הציונות הדתית לקומם נגד מבקשי המקלט בשכונה, האחרונים זכו בפחות מ-1%. מנגד, העבודה קיבלה 27% ומרצ 23%. בקיצור: אין לסחורה של פז והציונות הדתית הרבה קונים בשכונה.
הבולטות של יאיר לפיד ויש עתידשזכו למירב הקולות בעיר(22%) באה לידי ביטוי בעיקר בצפון הישן, ובשכונות עבר הירקון: מאזור שרונה ועד לירקון, וברמת אביב ג', אפקה ונוה אביבים. בלב תל אביב קיבלה העבודה 28% מהקולות ומרצ 25%. בפלורנטין הצביעו 27% לעבודה ו-20% ליש עתיד, ובנגה 20% לעבודה ו-19% למרצ. המקום היחיד לפי שעה שבו מרצ "ניצחה" הוא באזור שוק הפשפשים והעיר העתיקה עם 21% מקולות הבוחרים.
בדומה לשנים קודמות, בשכונות המזרחיות ובהן שכונת התקווה, יד אליהו וכפר שלם, ניצחו שוב בגדול הליכוד ובנימין נתניהו. בשכונת התקווה קיבלה הליכוד 47% מקולות הבוחרים, ולאחריה ש"ס עם 16%. ביד אליהו קיבלה הליכוד 31% מהקולות, ולאחריה יש עתיד עם 13%. גם בנווה עופר, יפו ג' ו-ד' ובנוה גולן ניצחה הליכוד.
יצוין שבאזורים שלמים בעיר עדיין לא התקבלו תוצאות. אנחנו מדברים בין השאר על אזור מערב העיר, כרם התימנים, שפירא והשכונות בצפון מערב העיר (ליד שדה דב).
בוקר טוב תל אביב: יוזמה של הרגע האחרון לעידוד ההצבעה בעיר
"נוהל שכנה", מיזם תל אביבי לעידוד ההצבעה, מבקש למחוק את חרפת אחוזי ההצבעה הנמוכים בעיר. "תל אביב מובילה את המדינה בהכל", הן אומרות, "היא חייבת להוביל גם באחוזי ההצבעה"
פקק תנועה בקלפי בתל אביב. המצביעים נוהרים (צילום: Getty Images)
לאחר מערכת בחירות מנומנמת, תשעה ימים לפני פתיחת הקלפיות, מציגה תל אביב סימנים של התעוררות בקמפיין אזרחי להעלאת אחוזי ההצבעה בעיר. קבוצת תושבות שאכפת להן שמתגוררות בשכונות הגובלות בכיכר רבין פתחה בשבוע שעבר את עמוד הפייסבוק"נוהל שכנה"והחלה בגיוס מתנדבים מהאזור שינסו להמריץ אל הקלפי אזרחים שלא הצביעו בבחירות הקודמות.
רוני, ממובילות המיזם, מספרת ש"בבחירות הקודמות הצבעתי בעירוני א' ואחריהן נכנסנו לראות את התוצאות. היינו בשוק מאחוזי ההצבעה הנמוכים. הסתכלנו על עוד אזורים בסביבה וראינו שבחלקים רבים של לב העיר והצפון הישן, נתוני ההצבעה נמוכים משמעותית מהממוצע הארצי. באזור גורדון בן יהודה זה מגיע עד ל-50 אחוז בערך. אז מיפינו וניתחנו את הנתונים וראינו איפה נכון ואפשר לפעול".
בשכונות אחדות באותם אזורים כבר החלו פעילים אחרים לשכפל את המודל הזה של "נוהל שכנה". הרעיון הוא שלכל בניין מוצמד מתנדב אחראי, שתפקידו לאתר את האנשים שאינם ממלאים את זכותם הדמוקרטית ולדאוג שיגיעו לקלפי. "אני מרגישה שאני חיה בשכונה מאוד אקטיביסטית עם המון פעילות ומאבקים אזרחיים נקודתיים", אומרת רוני, "וזה בלתי נתפס שבאווירה כזאת יש שכונה עם 60 אחוזי הצבעה. זה אומר ששניים מתוך חמישה לא הצביעו. תל אביב מובילה את המדינה בכלכלה, בתרבות, באקטיביזם. היא חייבת להוביל גם באחוזי ההצבעה. תל אביב לא משפיעה על הפוליטיקה כמו שהיא אמורה להשפיע".
בינתיים, קרוב לדד-ליין של יום הבחירות, פונות המתנדבות של "נוהל שכנה" לכל פלטפורמה אפשרית, החל מרשתות הקשר השכונתיות בווטסאפ, קבוצות פייסבוק ואפילו בתי ספר. "יש לנו שיתוף פעולה מדהים ממנהלי בתי ספר, בגיבוי מינהל החינוך בעירייה", היא אומרת. "מנהלים הסכימו שנבוא לאסיפות הורים, ממש עכשיו קיבלתי איגרת להורים ממנהל בית ספר שבה פסקה שלמה מדברת על חשיבות מימוש זכות ההצבעה. אנחנו קוראות גם לבתי עסק בסביבה לפנות אלינו ולשתף פעולה ומחפשות מתנדבים נוספים. אני מדגישה שלא אכפת לנו למי יצביעו. העיקר שכולם ילכו להצביע".
המחנה הציוני לקח בגדול את קלפי מספר 388 ברחוב צייטלין: כמעט 43 אחוז מהקולות. למקום השני הגיעה מרצ, עם 21 אחוז. יש עתיד הסתפקה ב־13 אחוז מהקולות. הליכוד, שקיבל בבחירות האחרונות את מספר הקולות הגדול בתולדותיו (כמעט מיליון), אסף בקלפי 388 רק 40 מצביעים. כמו בקיבוץ של השומר הצעיר. ואפילו שאין ערבים בשכונה, הרשימה המשותפת קיבלה קול אחד יותר מליברמן. אני חושב שיכולתי לנחש את התוצאות האלו מראש. אני גר בשכונה הזאת כבר כמה שנים טובות, ואף שאני מת עליה, גיוון אף פעם לא היה הצד החזק שלנו. אנחנו הפנטזיה הליברלית הישראלית: כולם אצלנו דמוקרטים ושוחרי שלום, מקבלים את האחר ומסבירים פנים לזר. העובדה שאין ממש זרים אצלנו, אין דתיים, אין ערבים ואין מבקשי מקלט, כמובן די עוזרת.
אתר ועדת הבחירות המרכזית, שמציג את נתוני ההצבעה לפי קלפי או עיר, הוא מכרה זהב לאנתרופולוגיה ישראלית מהסוג הזה. הדבר המטריד ביותר שהוא מגלה הוא שכל הסטריאוטיפים עלינו מדויקים למדי. אנחנו מתנהגים בדיוק כמו בבדיחות בטלוויזיה ובמופעי הסטנד־אפ. תל אביב היא שתי ערים: אחת של ליכודניקים וש"סניקים, של מבקשי מקלט ושל הזדמנויות נדל"ן – והשנייה היא בירת האשכנזים, נובורישים של היי־טק ושל כסף ישן ודירות מההורים, עיר של חנויות קונספט וקוראי “הארץ". לא במקרה מפת ההצבעה דומה באופן מטריד למפת הפערים הכלכליים בין השכונות בעיר, שהתפרסמה ב״דה־מרקר״ לפני כמה שבועות.
אחרי הכאפה שחטפו מכוני הסקרים בבחירות, אני יכול לחסוך להם את הניסיון לאתר את מצביעי השמאל בבחירות הבאות – פשוט לכו אחרי הכסף: בצפון־מרכז המחנה הציוני מנצח. מצפון לירקון, ברמת אביב, בצהלה ובשיכון דן, לוקח יאיר לפיד את המקום השני (כי מישהו צריך לדאוג לבעלי הג'יפים). מרכז העיר הלך על מרצ, עם כמעט רבע מהקולות. אם זה היה תלוי במצביעי לב העיר, היו למרצ יותר מנדטים ממועמדים לכנסת. לעומת זאת בתל כביר, בשכונת התקווה ובשפירא הליכוד וש"ס מנצחות. פריפריה, מתברר, לא חייבת להיות במרחק שעה וחצי נסיעה; היא יכולה להתקיים גם ממש מתחת לאף.
על קו הגבול בין השמאל לימין נמצאות שכונות הג׳נטריפיקציה. אין לכם מה לחפש דירות זולות בנווה שאנן או בגבעת הרצל: מצביעי המחנה הציוני כבר השתלטו על השכונות האלו. מרכז יפו שייך לרשימה המשותפת, אבל באזור הנמל היוקרתי המחנ"צ ומרצ שולטות. מישהו חשב אחרת? אני חושב שהמפה הזאת צריכה לתת שיעור לא רע בצניעות למפלגות השמאל. השפה האוניברסלית שלהן, שמתיימרת לדאוג לכו־לם, לא שכנעה בסוף אף אחד. התל אביבים הצביעו לפי זהות ומעמד, בכל שכונה ובכל רחוב.
השכונה הכי קוסמופוליטית בתל אביב איננה פלורנטין ובטח שלא נווה צדק אלא ככל הנראה יפו ג', שבה גרים בכיף מצביעי הליכוד והרשימה המשותפת, ליברמן ומרצ, המחנה הציוני וש"ס, ולכל אחת מהן נציגות מכובדת. העיר כולה היא תמונה הפוכה של המדינה. אצלנו השמאלנים מקיפים את הימנים: מרצ, העבודה אחוז ויש עתיד לוקחות כמעט 60 אחוז מהקולות ביחד, והליכוד מסתפק בפחות מ-20. כל סרטוני בנט ההיפסטר לא עשו רושם על התל אביבים. הבית היהודי לקח בכל העיר פחות מ-9,000 קולות קולות (בערך שלושה אחוזים).
בשלב הזה הדבר הכי קל הוא להכות על החזה ולטנף את הבועה שלנו. ירושלים מחוברת, אנחנו מנותקים. תל אביב לא מבינה את ישראל, ולכן ישראל שונאת את תל אביב. זה מה שכולם אומרים היום. אבל מי בכלל אמר שעיר חייבת להיות מדגם מייצג? באריאל לקחו בנט, ביבי וליברמן 75 אחוז מהקולות. גם התוצאה הזו לא מזכירה בכלום את הממוצע הארצי. אז נכון, תל אביב היא עיר שמתכחשת למקום שלה במזרח התיכון, עיר שהתושבים הראשונים שלה הלכו בחליפות על שפת הים והגישו עוגות קצפת בחמסין, אבל האשליות האלו הן גם משהו מהקסם של העיר המוזרה והחמודה הזו. את הג'נטריפיקציה צריך לנסות לעצור, אבל אין סיבה אמיתית להצטרף למקהלת ההייטרים. באחד העיתונים גילו השבוע שהתוצאות של המפלגות הגדולות ברחובות דומות באופן המובהק ביותר לממוצע הארצי. שם בטוח אין בועה, אבל אני מעדיף להישאר בתל אביב.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
