כנראה שזה לא מי יודע מה ישמח רופאים, אבל עבורנו אוכל מתקשה להשביע אם הוא לא נוטף לנו על האצבעות, או לכל הפחות מלכלך את הפנים. כל השאר זה מזון. לכן בשביל ארוחות מפנקות, ממלאות, כאלו שלא ישאירו מקום לספק וכפתור מכנס סגור, אנחנו ניגשים ישר לאוכל סליזי שמראש נועד לסגור לנו את הבטן ליממה הקרובה. היום אנחנו ממליצים על 3 מקומות שמגישים אוכל סליזי ראוי לשמו הנוטף.לא מתאים לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>>אל המזרח: למשך שבוע אחד בלבד אגאדיר תהפוך לאיזקאיה יפנית

פורטר סמוק האוס

למה כדאי:כי את הפורטר אנד סאנס אנחנו פוקדים כבר שנים כדי לקבל אוכל טעים ושמן, אבל המקפצה של המעשנה והבשר המפורק שיוצא משם, לצד כיוון למנות קצת יותר "רחוב" באווירה, הופכת את המקום לפנינה מיוחדת של אוכל שכמעט ולא קורה בארץ. במילה אחת: ברביקיו. בכמה מילים: ברביקיו כמו שהאמריקאים יודעים להכין.
מה טעים:מק אנד צ'יז עם פולד פורק או עוף מפורק, שמוכן עם תערובת של גאודה, צ'דר, פרמזן ואף מילה על כולסטרול.
אווירה:אם היו יודעים להכין בשר מפורק במסבאה צ'כית.
>> פורטר סמוק האוס, הארבעה 14

סילי קיד

למה כדאי:כי העוף המטוגן הכי ממזר בטוויטר (ראינו אתכם, אל תשלחו לנו חינם בבקשה, אנחנו מאמינים באתיקה) הוא גם חתיכת מנה מושלמת של פריך ורוטב בתוך לחמניה, שזה הלחם והחמאה של האוכל שהוא שמן יותר מלחם וחמאה. איך ידעתם שביקשנו פרגית מטוגנת לשלמות? אה, אוקי כולם רוצים את זה בסדר.
מה טעים:אנחנו לרוב הולכים על החריפות של הסיאול, אבל גם הנאשוויל – עם שמן אדום חריף, איולי לימוני ורוטב גבינה כחולה – יספק לכם את חוויית האכילה הנוטפת שחיפשתם.
אווירה:דוכן אופנתי בקליפורניה שלא סופר את טרנד הבריאות
>> סילי קיד, יונה הנביא 48

מייק'ס פלייס

למה כדאי:אולי כבר שכחתם איזה אייקוני הבר האמריקאי שעל הטיילת יכול להיות, עם מנות חסרות בושה שילמדו אתכם על בשרכם איך האמריקאים הגיעו למשקל כל כך גדול עד שהם המציאו את אוזמפיק. מנות גדולות וטראשיות על טהרת המטוגן, המון אלכוהול נלווה ומתבקש ותחושה של איך אנשים דמיינו אמריקה בניינטיז שאנחנו מתגעגעים אליה.
מה טעים:צ'יפס עם גבינה ובייקון כי קודם כל נתחיל מהבסיס ואחרי זה נדבר עם הקרדיולוג.
אווירה:אמריקה הקטנה שמול הים.
>> מייק'ס פלייס, הרברט סמואל 90

• אוכלים שותים
• סליז
• מייק'ס פלייס
• פורטר אנד סאנס

הוא לא בריא, לא מנומס ולא גילינו עדיין איך אפשר שלא לאכול אותו. מה לעשות, טעמים חזקים ורטבים מטפטפים עושים לנו את זה. תתבעו אותנו. זה לא בושה לאהוב אוכל סליזי, וביום שלאחר סופ"ש פורימי, הפיתרון להאנגאובר חייב להיות קצת מלכלך. היום ברור לנו שצריך משהו עסיסי שאוכלים עם הידיים כמו אנשי המערות שאנחנו עמוק בפנים. לא טוב לכם?יש לנו גם המלצות אחרות.

>>הגיוזות באות, אריא מחליפה שפים, ארוחת פנטזיה ועוד חדשות אוכל

סילי קיד

למה כדאי:כי מזללת העוף המטוגן הקטנה הזו עושה מהפיכה קטנה בתחום, לצד העוף של אהרוני. היא הגיעה דווקא אחרי גל הפרייד צ'יקן סנדוויץ שפשט על העיר, אבל הצליחה בכל זאת להביא חידוש בתחום עם רטבים משגעים שנמזגים על העוף הפריך בעודו לוהט, נספגים בתענוג הקראנצ'י הזה ומוסיפים קיק שלא ידענו עד כמה הוא מתבקש.
מה טעים:כל כריך עוף מטוגן נפלא בדרכו, אבל אנחנו התאהבנו במנת ה-Seoul – פרגית בציפוי קריספי עם גלייז קוראני חריף-מתוק, איולי לימוני, מלפפון חמוץ וקולסלואו. שילוב השילובים.
אווירה:פינה קטנה של קריספיות ליום שמשי.

מוב דלי

למה כדאי:כי תחום כריכי המעדניה קצת מוזנח בארץ, ולמרות שאנחנו שופעים במקומות שמגישים כריכי מעדניה, הם לרוב יהיו עם איזה גבינה ופרי, או נקניק צנוע. אבל במוב דלי מתחברים למסורת היהודית של המעדניות בניו יורק, ומעמיסים על הכריך נקניקים באיכות יוצאת דופן, ואז אם יש לכם מזל – מוסיפים את הגבינה.
מה טעים:כריך הרובן הקלאסי, שקיבל גרסה עברית ומכונה כאן ראובן. גם בשמו העברי הוא מיטיב להיות סליזי ומושחת, ומכיל 120 גרם של חזה בקר שכובשים ומעשנים במקום בסגנון ניו יורקי מובהק (כלומר פרוס דק דק) שנכנס לתוך לחמניית חלב עננית, עם כרוב כבוש (גם הוא במקום, כמובן) צ'דר מותך ומיונז פיקנטי. ללקק את האצבעות, ליטרלי.
אווירה:מעדנייה קטנה ומטריפה.

פריז טקסס

למה כדאי:כי ההמבורגריה מרמת גן הצליחה מהר מאוד להפוך למרכז שאוהבי המבורגר חייבים לבקר בו, במיוחד עבור הסמאשבורגר מפוצץ האומאמי שלהם, שהצליח להציב סטנדרט חדש לקציצות מעוכות.
מה טעים:אם אתם באמת רוצים ללכת לסליז ויש לכם עמידות סבירה לחריף, הצ'ילי סמאשבורגר – מנה שמוגשת רק בסניף התל אביבי – יעיף לכם את החושים עם אותה קציצת סמאש, רק בתוספת רוטב צ'יפוטלה, חלפיניו קצוץ, חלפיניו כבוש ושילוב גבינות של דאבל צ'דר וגאודה. תשמרו על מרחק מבגדים, כי זה נוטף, ומשאיר סימן.
אווירה:יותר טקסס מפריז, אבל זה בדיוק מה שצריך.

• אוכלים שותים
• סליז
• פריז טקסס
• המבורגר
• עוף מטוגן

לאחרונה נתקלנו במנת כריך-קינוח מופרע שלא דמיינו שיכול להיוולד אפילו,ומסיבה לא ברורה – אהבנו. ומאז אנחנו בבעיה – ראשית, אנחנו לא מצליחים להפסיק לחשוב עליו שמישהו בבקשה יציל אותנו. ואם לא בו, קשה שלא להיסחף ולחשוק במנות סליזיות אחרות.מה לעשות, לפעמים סליז מביא צרבת ולפעמים הוא עושה חשק לעוד. ולפעמים, כמו במקרה שלנו, גם וגם. אז כשירות חשוב לציבור, אספנו את המנות הסליזיות ביותר מהשנים האחרונות (שאאוט אאוט לכנפיים של דיקסי, אתם תמיד איתנו בלב), ויצאנו למסע שבסופו נשמין מרוב אושר.

>>שננו את השם: "קון תאי" של תומס זוהר ויוסי שטרית סוף סוף נפתחת

מק אנד צ'יז עם עוף מפורק | פורטר סמוק האוס

אחד הדברים הטובים ביותר שהגיעו מאמריקה, ובפורטר סמוק האוס עושים אותו כמו שצריך – כלומר, לא חוסכים בגבינה, ומגדילים להשתמש בתערובת של גאודה, צ'דר, פרמזן ואף מילה על כולסטרול. התערובת המופלאה הזו נאפית מעל המקרוני, שנחרך קלות מבחוץ ונותר רך מבפנים. אה, ומעל כל הפאר הזה אפשר להוסיף פולד צ'יקן ברוטב ברביקי. תגידו, אתם מטורפים? ברור שכן, גם אנחנו – הגעתם לרשימה הנכונה.
74 ש"ח, הארבעה 14 או בוולט

צ'יפס עם גבינה ובייקון | מייק'ס פלייס

הפאב הוותיק שעל הטיילת אמנם ראה ימים טובים, אבל נשאר נאמן לרוח שהגדיר לעצמו – סליז אמריקאי טוב בלי פשרות או הנחות. זה גם אומר שיש כאן מנת צ'יפס שמאמירה למחיר של מנה עיקרית, אבל האמת היא שהיא ממלאת כמו שתיים – צ'יפס עבה מטוגן לשלמות פריכה, שאז מכוסה בערימת גבינה שמחלחלת עד התחתית, ומותכת עם חתיכות בייקון עבות. רציתם סליזי? אז הנה לכם אצבעות דביקות.
59 ש"ח, הרברט סמואל 90 או וולט

כריך ראובן | מוב דלי

דלי כמו שהתכוונו אחינו היהודים הטובים מניו יורק, מה שאומר פסטרמה איכותית, והרבה ממנה. במקרה הזה בחרנו בכריך הרובן הקלאסי, שקיבל גרסה עברית ומכונה כאן ראובן. גם בשמו העברי הוא מיטיב להיות סליזי ומושחת, ומכיל 120 גרם של חזה בקר שכובשים ומעשנים במקום בסגנון ניו יורקי מובהק, כלומר פרוס דק דק ונותר חמים וטעים. הנ"ל נכנס לתוך לחמניית חלב עננית, עם כרוב כבוש (גם הוא במקום, כמובן) צ'דר מותך ומיונז פיקנטי. ללקק את האצבעות, ליטרלי.
61 ש"ח, אלנבי 49 או בוולט

בורגר כבד אווז | המבורגר גורמה 26

לא מעט קציצות חלפו על הפלאנצ'ה מאז גורמה 26 הגיעה העירה, ורבים כבר מגישים בורגר בתוך לחמניית בריוש – אבל לעולם נזכור מי עשו זאת לראשונה. עוד עשו לראשונה בגורמה 26 (לפחות במחוזותינו) המבורגר עם כבד אווז, כי הבושה מתה מזמן (ולפעמים זה נחמד). מדובר בקציצת בקר עסיסית וגדולת מימדים, שנחה כאמור בלחמניית בריוש, נוספים לה נתחי כבד אווז שנוכחותם דומיננטית, ריבת תאנים ביתית למתיקות קלילה ונחוצה, וקצת רוקט כדי שנספר שאכלנו גם ירקות היום. אין לנו כוח לבדיחות על קרדיולוג.
88 ש"ח, מקווה ישראל 26 או בוולט

שניצל 400 גרם |רובע בר יין

ברובע בר היין של דיזינגוף יודעים שאנחנו זקוקים בימים אלה לנחמה, וטיגנו במיוחד בשבילנו שניצל שמכסה את כל הצלחת. וזה די מנחם. מדובר ב-250 גרם של חזה עוף, שיחד עם הציפוי הזהוב והצפוף של פירורי הלחם מגיע ל-400 גרם של שניצל טרי דק דק וגדול גדול. הוא טעים טעים. השניצל המדובר אף טוען לכתר השניצל הגדול ביותר בעיר, אם כי עדיין לא השוונו מול המתחרים. וחבל כי נשמח לאכול מלא שניצלים גדולים. אגב, לתוספת הסליז הרצוי אפשר להוסיף פירה עם תועפות חמאה, או סלט קיסר עתיר פרמזן שכל קשר בינו לבין המילה "סלט" מקרי בהחלט.
72 ש"ח, דיזינגוף 192

משה בתיבה | פיצה לילה

נקניקיית חזיר בתוך בורקס? כן, תודה רבה. לא רבים יודעים אבל האחראית לשם המושלם משה בתיבה היא בתה של רות סירקיס, שהכירה את המאכל משהותם בארצות הברית, שם הוא נקרא חזיר בשמיכה. כשסירקיס רצתה לעברת את המאכל ולהכניס אותו לספר המתכונים שלה, בתה אמרה שהוא מזכיר את משה בתיבה עליו למדה בביה"ס באותו יום. בקיצור, מפחמימה לנקניקיה קיבלנו את אחד המאכלים הסליזיים האהובים עלינו, ובפיצה לילה עושים זאת לפי הספר. בצק עלים פריך ואפוי היטב, ובתוכו נקניקיית חזיר דשנה עם גאודה וטימין של ערן ביק. מאכל שהפך למיתולוגיה ובצדק רב.
36 ש"ח, מרחביה 4

החזרזיר המטורלל | פיצה איקס

אם כבר חזירים, בפיצה איקס שמו למטרה לדאוג למאנץ' של כל תל אביבי באשר הוא, שזו כוונה יפה מצדם, ובהחלט עובדת. מלבד ערב ללא תחתית כל יום ראשון – שאין סליז ממנו – התפריט מציע אינספור שילובים סליזיים ומושחתים בהחלט. בחרנו ברשימה זו בפיצת החזרזיר המטורלל, שעל אף שהסלייס יחסית דק, הוא עשיר ומלא בכל טוב. נתחיל ברוטב שמנת עם ריבת בייקון (עוד צירוף מילים מקסים ומשובב לב) בתוספת של פפרוני, בייקון, גבינת סנט מור ופרמזן. בקיצור, חזרזיר מטורלל אנחנו בדרך. או בעצם, אתה בדרך אלינו אם הזמנו משלוח.
108 ש"ח למגש, נחלת בנימין 52

הולי האני | סילי קיד

סילי קיד לא היו הראשונים להכיר לנו את העוף המטוגן כפינוק, אבל הקפצת הרמה של הפרגית השמנמנה והעסיסית בהחלט הועילה לו להפוך לאחד החביבים בעיר. כריך הקריספי צ'יקן שלהם נותן פייט רציני ללא מעט בורגרים בעיר, והוא גם בהחלט עומד בפני כמופת של סליז כמו שאנחנו אוהבים ורוצים. נתחיל בלחמנייה הענוגה והפריכה, נמשיך בפרגית שמצופה בציפוי סודי שאפשר רק לחלום עליו בלילה – קשה מבחוץ ורך מבפנים כמו הלב שלנו. לסיום נוסיף לכל רוטב דבש וחמאה שלא צריך להכביר עליו במילים, נגיעה של איולי לימוני וסלט קולסלאו בלחמניה לפי הספר.
58 ש"ח, יונה הנביא 48 או בוולט

טוקבוקי מוקרם | ג'ון מטאנג

המסעדה הקוריאנית החדשה בהחלט מעניקה במה לסליז שטרם הכרנו, וגם הופכת את המוקרם ללגיטימי שוב. תחשבו לרגע על המילה הזו שכל כך התרגלנו לזהות עם רביולי גבינות של קפה גרג, ומוצגת כאן במשמעות חדשה כאשר היא מתארת מנה קוריאנית מסורתית שמורכבת מקוביות קמח אורז דביקות שמבושלים ברוטב פלפלים מתוק-חריף וביצה, כאשר מלמעלה ביצה עלומה עם חלמון ניגר ומפתה, ולסיום – מוצרלה מותכת שמחזירה את הכיף למנות מוקרמות באשר הן. סליז מסוג חדש.
62 ש"ח, אחוזת בית 3

טוסט מרשמלו ודובוני גומי | פנינו

ומי שלכבודו התכנסנו וגרם לנו לעשות את הרשימה המופלאה והחשובה הזו. פניני המרשמלו החלומי שעדיין במחשבות שלנו, המורכב בסך הכל מג'בטה רכה ופלאפית עד אימה שמאזנת את המתיקות, מרשמלו צבעוניים חרוכים היטב תחת הלהבה ודובוני גומי שמעניקים לכל טעם מתוק ושובבי של ילדות. לא זה לא מתוק מדי, כן זה כן יקר מדי, וכן – זה לגמרי ממש עובד איכשהו. מעין אלכימיה של מרשמלו לוהט שמהלכת קסם על המנה. נזכיר שראוי לאכול אותו במקום בלבד, כי הוא לא באמת עובר משלוח.
49 ש"ח, נחלת בנימין 80

• אוכלים שותים
• סליז
• אוכל רחוב

1. בוריקסה | הפריקסה של חיימיקו

יש לנו חיבה למאכלים שהם גם וגם, והבוריקסה לוקח את הטוב שבכל העולמות: לקומבינציה של טונה, צ'ירשי, מטבוחה ושאר דברים טובים שיש בפריקסה כסטנדרט מוסיפים בוריק ממולא ביצה רכה. הרגע שבו חלמון קטיפתי מתנפץ אל הבוריק הוא לא פחות מאשר אורגזמה קולינרית, כשיתר המרכיבים מוסיפים חמיצות ופיקנטיות. ומעל לכול, לחמניית פריקסה שעוטפת את המילוי בבצק מטוגן לא שמנוני כלל, שזו מומחיות בפני עצמה. 38 ש"ח.
קינג ג'ורג' 81

2. האיסקנדר | מוטפאק

קשה לעמוד בפני מנת השחיתות שהיא האיסקנדר המפואר של מוטפאק, שהפכה בהפתעה לאחת המנות הכי אהובה בעיר. רצועות דונר פרוסות בדקיקות, חתיכות פיתה מרובעות מתחתיהן ורוטב אלוהי של חמאה ועגבניות עוטף ממעל. חתיכה מהפלפל החריף, שליכטה מהיוגורט בצד, ואתם בדרך למסע מופלא. מי שמצליח לסיים, כך אומרות האגדות, מקבל תור לקרדיולוג טורקי.

3. טוסט קובנו | נורדיניו ושות'

אחרי שבדקנו את התפריט החדש של רשת We Like You Too נשארנו עם זיכרון של הטוסט קובנו, סנדוויץ' עב כרס ממולא בשינקן, חרדל עוקצני, מיונז, חלפיניו ומלפפון חמוץ. הוא אולי נשמע פשוט אך לאחר שלב הטוסטר, כשהשינקן חמים והמיונז מעולף, זהו אחד הביסים הכי פריכים, חזיריים וסקסיים שלעסנו בתקופה האחרונה. 51 ש"ח.
WLYT

4. לחמניית מק אנד צ'יז | NUNUNU

כששף גיא גמזו פתח את מזללת הלחמניות נדמה היה שזו הנפצה שתיעלם תוך זמן קצר. קפיצה קצרה להווה ונונונו עדיין חי ובועט, ולחמניית המק אנד צ'יז ממשיכה להיות גו טו קלאסי לעיתות מאנצ'יז – לחמניית חלב וחמאה רכה וחמימה ובתוכה מק אנד צ'יז חלקלק וג'וסי, כי אין כזה דבר יותר מדי פחמימות. 39 ש"ח.
הרצל 16

5. בורגר חוק וצ'דר | הדסון

כל המבורגר שיוצא בהדסון לשולחן הוא תאווה לעין ולחך, אבל חוק וצ'דר עולה על כולם – קציצה שמנמנה ועסיסית שמכילה גם בייקון לאקסטרה טעם וטופינגז גבינת צ'דר מיושנת ופרוסות בייקון פריך. הטריט לגרגרנים קרניבורים החל את דרכו כספיישל ונכנס לתפריט בעקבות לחץ מצד הקהל. המחיר משקף את ההגזמה, 98 ש"ח טבין ותקילין, ועדיין מדובר באחד ההמבורגרים הכי טובים, סקסיים וחזיריים בעיר.
הדסון

6. נקניקייה יפנית | Soté Urbandog

שוק הכרמל הוא מצבור של שחיתות שמשאיר אבק לבלפור, בקולינריה, כמובן. ספוט נקניקיות השף סוטה מתמחה בשילובים שמאתגרים את הדמיון ואת חוש הטעם, במיוחד נקניקיית בקר יפנית – יצירת מופת המורכבת לחמניית בריוש קטנה בטקסטורת ענן, נקניקייה עסיסית משובצת גאודה וצ'דר עם גוצ'וג'אנג (ממרח פלפלים קוריאני) ומיונז יפני. התיבול האסיאתי מחמיא לנקניקייה המוגזמת ושבבי אורז מעל מעניקים לכל החבילה קראנצ'יות מענגת. 30 ש"ח מהמוצדקים שתבזבזו בכרמל.
שפ"ר 2

7. טורטליני בצל ובושה | LUNEL

אם עד כה היינו בקטגוריית אוכל הרחוב, כאן אנו כבר מתקדמים לפיין דיינינג, או לכל הפחות קז'ואל. מתוך התפריט של לונל, הבראסרי החדש שברביעיית פלורנטין, בולט במוגזמותו טייק אוף מקורי על מרק בצל צרפתי – טורטליני שמנמנים במילוי בצל מקורמל וגבינת בושה ברוטב חמאת יין אדום, אפונת גינה וקציפת פרמזן, מנה מנחמת עשירה וחורפית שעושה חשק לטיול בריב גוש. שאפו לשף ינון אלעל על היציאה המבריקה שנשארת בזיכרון הרבה אחרי שהטורטל האחרון מתחסל. 82 ש"ח.
אברבנאל 72

8. צלע חזיר ומנצ'גו | הוטל מונטיפיורי

קשה לדבר על המסעדה האלגנטית במונחי שחיתות, אך במנה הזו יש את כל הדברים שבן גביר ורוטמן היו רוצים לסלק מהמרחב הציבורי: צלע חזיר עסיסית ממולאת גבינת מנצ'גו ארומטית עטופה בבייקון פריך, מפגש טעמים ומרקמים שממלא את הלב שמחה חילונית בעליל. לאיזון הטעמים המנה משכשכת בפרי עונתי מבושל בסירופ, שאולי אותו צמד המחריבים יסכימו בטובם להשאיר. ומכאן אנו פונים לרותי ברודו בבקשה לא להיכנע ולהותיר את החזירות המיתולוגית על מקומה. 142 ש"ח.
מונטיפיורי 36

9. כנפי עוף | דיקסי

כבר 30 שנה, פרק זמן אינסופי במונחי קולינריה ישראלית, שכנפי העוף המיתולוגיות מככבות בתפריט של דיקסי – ובצדק. ברגע שמתחילים לנשנש מהכנפיים העטופות ברוטב מתקתק־דביק־טיפל'ה־פיקנטי אי אפשר להפסיק עד שהצלחת מתרוקנת ועל הפרצוף מתפשט חיוך מאושר. למרבה הצער אין טעם לנסות לשחזר את ההצלחה בבית כי המתכון ידוע רק לחיים כהן ולשף התפעולי של המסעדה.
יגאל אלון 120

10. טבעוני אחר | רחל בשדרה

ספוט הסנדוויצ'ים של השפית רחל בן אלול הוא מופת להגזמה. בכל כריך משתתפים כעשרה רכיבים ומעלה, ובמקרה זה כל המרבה הרי זה משובח. הכריך הטבעוני אינו יוצא דופן ויש בו – קחו נשימה – תערובת עלים, כרוב, רוקט, רטטוי ירקות העונה, פטריות מוקפצות, ארטישוק, מנגו, קרפצ'ו סלק במלח ים, אגוזי מלך, פסטו פיסטוק, טפנד זיתים, עגבנייה, מלפפון, לימון כבוש וחריף. והכול ביחד משובב לב ונפש ומייצר ביס שאף טבעוני לא ירגיש בגללו מקופח. 59 ש"ח.
דוד אלעזר 3 (שרונה מרקט)

11. מילפיי טירמיסו | פופ אנד פופ

ככל שזה נוגע למתוקים מוגזמים אפשר לסמוך על שף קונדיטור עופר בן נתן, האיש שמאחורי הבייקרי המעולה ותפריט הקינוחים של מסעדת פופ אנד פופ. לאחר שגרם לנו להתמכר לקרואסונים ממולאים הוא מכין במסעדה מילפיי טירמיסו, מנה אחרונה שלוקחת את כל מה שטוב בשני העולמות – פרלינה פקאן ועליו קרמו ג׳אנדויה, פייטה לוז, גנאש אספרסו, גלידת מסקרפונה ועלי בצק עלים קקאו. 10 במדד ביבי ושרה. 64 ש"ח.
הארבעה 28

12. מאפה סמנה | שרויטמן

לא כל שחיתות חייבת להידחף ישר לפנים. להיפך, כשהיא מרומזת ועדינה, התוצאה מפתיעה עוד יותר. מאפה סמנה של מאפיית שרויטמן הוא בהחלט הפתעה – שבלול בצק שמרים עם חמאה מזוקקת מתובלת בזרעי חילבה ודבש. הפריכות והרכות שניות רק למתיקות שאופפת את חלל הפה, כשהחילבה מתגנבת בסוף בקטע של 'מאיפה את באת לנו'. שחיתות מעודנת זה השחור החדש. 17 ש"ח.
גאולה 44, נחלת יצחק 30

13. קראפין לימון ומרנג | אלכסנדר

שוב מפגש פסגה שבו השלם גדול מסך חלקיו: הכלאה של קרואסון ומאפין מבצק עלים מדופף דקיק ואלגנטי שמתפורר בפה בעונג. המאפה מגיע בכמה טעמים מתחלפים (מינוס הקרמל שירד מהתפריט), כשקרם לימון ומרנג תופס בעינינו את המקום הראשון – עננת חמיצות עדינה שניחתת על הלשון ומשכיחה שבחוץ יש הפיכה משטרית. 20 ש"ח.
לילינבלום 18

• אוכלים שותים
• סליז
• בשר
• מוטפאק
• nununu
• הדסון

תהיו בטוחים (איפה הקונדום שלכם)

ג', בת 25, תמיד חששה ממחלות, מהסיבה הפשוטה שהיא מעולם לא חששה מסקס. והנוסחה הפשוטה אומרת: יותר סקס שווה יותר חשיפה, ובהתאם, שווה סיכון יותר גבוה. היא השתדלה תמיד להקפיד על קונדום בארנק, לכל מקרה שלא יהיה, אבל דבר לא הכין אותה לסטוץ שהסתיים עם יד כמעט שלמה בתוך איבר מינה – ולא בקטע כיף, אלא על מנת להוציא את הקונדום שנתקע בה. עבור המשתתפים שהכירו לא מזמן, זו הייתה חוויה משמעותית. וכן, לכל המודאגים, הקונדום יצא בשלמותו בסוף. חומר סיכה זה טוב, ילדים.

תדעו איפה אתם (או לפחות, תשאלו)

מה לא נאמר על הדגדגן? רבים ורבות שואפים לאתר אותו כמטמון פיראטים בחופי אי אקזוטי, ומתנהגים כאילו הוא לא פשוט נמצא שם. חברים יקרים, חברות יקרות – הוא ממוקם באופן ברור במרכז הפות, מעל ובחיבור המרכזי של השפתיים, ממש כמו שהציור למטה מציג. את המידע הזה אני מקדישה מקדישה לבחור שיצא עם חברתי הבאר-שבעית ט', שסיפרה לי על ההוא שליקק לה את השפה הימנית חצי שעה בביטחון מוחלט שמדובר בדגדגן. תחזור אל שולחן השרטוטים או פשוט מכך: תשאל.

אל תפחדו להישאב לזה (זה = איבר המין הנשי)

את הדברים שסיפרה קשה אביא כלשונם: "יצאתי עם בחור ממש נחמד, שגם נראה טוב מטינדר. זה היה דייט ממש טוב, היה ממש כימיה, התמזמזנו. וזה די ברור שזה הולך למקום לא יותר מידיי רציני. בסוף הדייט הוא סיפר לי שיש לו 'איזה פחד קיומי מפות'. לא ממש הבנתי, לא היה לי ברור למה הוא התכוון, כי היה נראה לי שהוא נמשך אליי. הוא דיבר מאד פילוסופי על ה'רחם הקוסמי' ובלה בלה בלה. אבל בפעם השניה שנפגשנו, הפעם אצלי, הבנתי. זה פשוט כמו שזה נשמע. פחד מפות. אדם שפוחד להישאב לתוך הפות. וכשהוא רואה פות, נופל לו התורן. והקטע זה, שהוא עדיין מתעקש לקיים יחסי מין". משל קטן: כשהייתי קטנה פחדתי מהארי פוטר וחדר הסודות. אבל מאז ראיתי את הסרט עוד כמה פעמים, וכיום אני כבר לא פוחדת. למעשה, הוא דווקא ממש כיף לי.

עשו תיאום ציפיות (ותיזהרו מדגלים אדומים)

ג' מספרת כך: "הוא היה תלמיד בחילופי סטודנטים מחו"ל, ואני הייתי שבוע לפני גיוס. יצאנו לקפה, היה נחמד, והגענו לדירת השותפים שלו. תוך כדי שהתמזמזנו, ובלי התראה כלשהיא, הוא התחיל ללטף לי את כפות הרגליים. שאלתי אותו מה הוא עושה, והוא ביקש ללקק אותן. אמרתי לו שאני פחות בקטע. ראיתי אחרי זה שהוא לא ממש איתי, אז בסוף הסכמתי שהוא יגע בכפות רגליים, וזה סידר את העניינים. אבל הקטע המוזר הוא בכלל לא הפטיש רגליים. הקטע המוזר היה כשאחרי, הוא סיפר שהעיפו אותו מהקולג' הקודם בגלל האשמה באונס. אחרי זה, לא הסכמתי להיפגש איתו שוב, והוא לא הפסיק לנסות ליצור איתי קשר". וחשוב לציין, כמובן, שאין קורלציה בין קינקים לאלימות מינית. אבל כן יש קורלציה בין חוסר כבוד לגבולות של אנשים, ובין אלימות מינית. שימו לב לדגלים אדומים.

אל תפחדו להחמיא (אפילו בסטוץ)

א' תיאר חוויה שגרמה לו לתהיות פילוסופיות על משמעות הסטוץ: "הגעתי לבית של בחור באמצע הלילה. עישנו ושתינו, באמת די התמסטלתי והשיחה עברה לנושא יחס לגוף, אז דיברתי על התפיסות הלעיתים-מחורבנות שיש לי בנוגע הגוף שלי. ואז הבחור הזה, במשך אני חושב שתי דקות שלמות, דיבר על רגליים, וכמה הרגליים שלי מדהימות. זה היה יחסית הרבה זמן. ואז הוא פשוט התחיל לעבור איבר-איבר בגוף שלי, ואמר מה הוא אוהב בו. וזה היה מדהים, הסתובבתי כמה ימים אחר כך בתחושה ממש ממש טובה. זה היה מאד נעים ומאד כיף. וראיתי אותו פעם אחת, אני ממש זוכר אותו. זה הסטוץ שגרם לי להבין שגם אם זה מין שקורה פעם אחת, זה לא הופך את זה לחסר משמעות. זו הייתה מהחוויות המיניות הכי חשובות שהיו לי בחיים. מאד אינטימי, אינטראקציה מינית ממש יפה ומרגשת – והיא עברה דווקא דרך פטישיזציה".

תכבדו כלבים (ואת עצמכם)

Puppy Play הוא קינק של משחקי תפקידים שמתאפיין בגילום של חיה. לרוב, כלבלב. זה קינק מגוון ממש, ראוי לומר, שמשחק על ציר שבין שימוש ברצועה וכינויים עד לתלבושות מלאות, סשנים ארוכים וציוד מיוחד. כשדיברתי עם ד' באפליקציה, הנושא בכלל לא עלה. אחרי דייט ראשון, שהיה מוצלח ונעים, נפגשנו שוב – כשהפעם הוא הציע לאסוף אותי לביתו. התארגנתי, התקלחתי, התאפרתי – ואז גיליתי שכל המאמץ היה מיותר, כי כשהוא הביא אותי אליו, האליו הפך להיות להביא אותי למלונה. מלונה אמתית. לקח לי הרבה מאד זמן להבין מה הוא רוצה, ולהגיב בהתאם. הסברתי שאני עוד לא שם. לכן אני ממליצה תמיד לעשות תיאום ציפיות לפני שאתם מזנקים עם מלונה. החשש משיחות "יחסינו לאן" באמת ברור, אבל אם אתה רוצה שמישהי תהיה כלב – החשש ממה שעלול לבוא בלי שיחה כזו, הוא באמת יותר גרוע. לא חזרתי למלונה מאז.

• סקס ויחסים
• סיפורי סקס
• סליז
• סקס
• סקס תל אביבי