Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

ספייר ריבס

כתבות
אירועים
עסקאות
טראק דה לוקס. צילום: אפיק גבאי

ירך לבן: בשר החזיר כובש את הסצינה הקולינרית

ירך לבן: בשר החזיר כובש את הסצינה הקולינרית

יש שקרועים עליו ויש שסולדים ממנו, אבל מה שבטוח זה שאיש לא נשאר אדיש אליו: השבוע נפתחה טראק דה לוקס החדשה עם תפריט המבוסס ברובו על חזיר, ולנו זו הייתה סיבה טובה מספיק לברר מה בדיוק רוחש מתחת לפני השטח ואיפה עוד נוכל להתחזר על מנות של בשר לבן

טראק דה לוקס. צילום: אפיק גבאי
טראק דה לוקס. צילום: אפיק גבאי
10 במרץ 2015

תל אביב 2015 פתוחה למגמות קולינריות מכל רחבי העולם ולמגוון עצום של סגנונות בישול וחומרי גלם חדשים. נראה שהכל זורם ומתקדם מלבד המיינסטרים של הקולינריה המערבית – בשר חזיר. כמה מסעדות בעיר אמנם מתהדרות במנות מדוקדקות של הבקר נמוך הקומה, אבל בשיחות עם שפים הם מודים שמדובר בחומר גלם בעייתי מאוד. בגלל סוגיות שבין דת למדינה לא מייבאים בשר חזיר לארץ, והחזירים בארץ גדלים על משטחים מנותקים מהקרקע, בשל החוק האוסר לגדל חזיר על אדמת ארץ הקודש. החזיריות ממוקמות בישובים נוצריים בצפון (ואחת בקיבוץ להב) ורובן נחשבות למפגע סביבתי שעלול לגרום לזיהום מקורות מים ולמטרד ריח. בעלי החיים עצמם גדלים בצפיפות גבוהה ובאופן אכזרי התובע רפורמות מידיות. באנגליה יצא לפני שנים ספורות השף ג'יימי אוליבר בקמפיין לשיפור תנאי המחיה של החזירים, ובארץ יותר ויותר שפים מדברים על הבעייתיות האתית שבאופן גידול החזירים ועל הפגיעה האקוטית כתוצאה מכך באיכות חומר הגלם.

אף שלאורך עשרות שנים נמכר בשר החזיר בתל אביב ובעיקר ביפו (כי בכל זאת עולים מרומניה ומברית המועצות/רוסיה לא יכולים בלעדיו), לא מעט מסעדנים חוששים להיות מזוהים עם מנות של "לבן". בשר החזיר עדיין שנוי במחלוקת בניגוד לפירות ים למשל, שגם הם לא כשרים, אבל כבר הפכו לקונצנזוס. כשהדוקטור אלי לנדאו ז"ל, מסעדן, קרדיולוג ומחבר מבריק של ספרי בישול, כתב את "הספר הלבן" ובו מתכונים לבשר חזיר, הוא התקשה למצוא הוצאת ספרים שתאות להמר על הרעיון, ונאלץ להוציא את הספר בהוצאה עצמית.

המגה שף חיים כהן, שהיה שותפו של דוקטור לנדאו בפרויקטים אחרים, מגיש מנות חזיר במסעדת דיקסי, אך לא במסעדת יפו תל אביב. הוא מתקשה לנמק רציונלית את ההחלטה: "אני מגיש פורקטה ונקניקיות חזיר ביפו-תל אביב רק באירועים לזכרו של אלי לנדאו. בשר חזיר לא חביב עלי, אולי זה עניין של חינוך. בדיקסי ספריבס הן חלק מהשפה הקולינרית של המטבח. בעיני הרבה יותר חשוב לעסוק בנושא של בשר בקר איכותי שאסור ליבא לארץ מטעמי כשרות, כי בסופו של יום שמונים אחוזים מהסועדים בארץ מתעניינים בבשר בקר".

רק בשבוע שעבר סיפרנו על אנשי הבראסרי הבווארי ביירן שפותחים סניף נוסף על טהרת החזיר, ונראה שיש תכונה בתחום, אבל דווקא ג'וזפה ג'ורדנו, הפיציולו האיטלקי שפתח לאחרונה מחדש את מסעדת דה פפה, בחר הפעם שלא להוסיף לפיצות שלו בשר חזיר בגלל תגובות לא טובות של הסועדים בסיבוב הקודם. הקהל המקומי נהג מצד אחד להתפתות להזמין את הפיצה עם הפרושוטו ומצד שני חלקו לא הגיב טוב כשנתחי החזיר היו מופיעים על הפיצה. בדומה לכך, השף מאיר אדוני נהג גם הוא להגיש מנות של חזיר במזללה, אך הפסיק.

צילום: בן יוסטר
צילום: בן יוסטר

אבל המסעדן הצעיר אורי מרמורשטיין פתח לפני קצת יותר משנה את פונדק דה לוקס ביפו. מרמורשטיין בעל חיבה יתרה למטבח האמריקאי, שהתעוררה בעקבות נסיעות תכופות לניו יורק. בהתאם לכך הוא הקים עם השותפים עדי פשה, אורן פנירי וקבוצת אנרג'י את הפונדק בסגנון מטבח אמריקאי אולדסקול. מדובר בבית אוכל עשיר במגוון של בשרים, חלקם מעושנים, ובהם מבחר מנות חזיר כמו נקניקיות ברבן ומייפל (29 ש"ח), שוק חזיר (89 ש"ח), כתף חזיר מפורק (21 ש"ח ל- 100 גר') ובטן חזיר (19 ש"ח ל- 100 גר'). כיום מרמורשטיין מסכם את תקופת ההרצה של הסניף השני של הפונדק שנפתח באותו קונספט – טראק דה לוקס החדש בכיכר דיזנגוף. הוא מתבונן בהצלחה של הפונדק היפואית, שהייתה הרבה מעבר לציפיות שלו, ומציין שכ־40 אחוזים מהבשר שמוגש במסעדות שלו הוא בשר חזיר. עוד הוא גילה שהרבה מאוד לקוחות מגיעים במיוחד בגלל מנת החזיר.

אחרי סיור במטבח בטראק דה לוקס שבכיכר דיזנגוף, ווידוי של מרמושטיין שמשאית הגרמן המשוריינת שיובאה לארץ בשנת 1964 וחונה במסעדה, לא יכולה להתניע ולנסוע לשום מקום, כי המנוע לא עובד, אנחנו עוברים לדבר על בשר חזיר: "אני יודע שיש קהל שמעוניין בבשר הזה דווקא, כי יש לקוחות שמתקשרים לוודא שיש בייבי ריבס ומשריינים לעצמם מקום רק אם יש", הוא מספר. "אלה מנות שנגמרות מהר, ואחרי שהן נגמרות אין לי מה להציע לחובבי הז'אנר. צריך להבין שקשה להשיג את הצלעות של החזיר, גם את הקטנות המיועדות לבייבי ריבס וגם הגדולות של הספייר ריבס. בגלל זה אנחנו מעבדים גם חלקים נוספים של החזיר. ישראלים מכירים ואוהבים בייקון שעשוי מבטן חזיר בהמלחה וזה החלק הכי מוצלח בחזיר לדעתי. אנחנו גם מכינים נקניקיות שלתוכן אנחנו טוחנים חלקים בביקוש נמוך, והשימוש בנתחים נוספים פותר חלק מהבעיה".

כמה אחוזים מהבשר הנמכר בפונדק ובטראק הוא של חזיר?

"40 אחוזים של חזיר, ו־60 אחוזים של כל השאר – בקר, עוף והודו".

בבית שגדלת בו אכלו בשר חזיר?

"לא אכלו אצלי בבית חזיר, וגם לא התעניינו בו. הגעתי לעניין החזיר בעצמי כי ההיצע של בשר אדום איכותי בארץ הוא מוגבל והמחירים יקרים, ובשר חזיר מגדיל את המגוון. פעם באמת היה לבשר חזיר ביקוש נמוך, אבל היום, אולי בזכות יותר ממיליון עולים מרוסיה ואולי בגלל השינויים שעבר הסועד המקומי, יש דרישה לחזיר. כמעט כל המבורגר במסעדה יוצא עם בייקון".

צילום: אפיק גבאי
צילום: אפיק גבאי

מרמורשטיין מתאר את התהליך שעבר על הפונדק מיום הפתיחה לפני שנה: "בהתחלה עבדנו במטבח של הפונדק ביפו, ודי מהר הבנו שעם הביקוש אי אפשר להתנהל במטבח קטן כל כך. אז פתחנו מטבח תפעולי בשכונת מונטיפיורי, וזה משפר בקרת תהליכים ומאפשר לעבוד בצורה נקייה ומדויקת כמו במעבדה. אנחנו מעסיקים שם 12 שעות ביממה ארבעה־חמישה עובדים, בהם שרקוטייר מומחה ונקניקן מצוין שלמד את המקצוע בניו יורק. אנחנו משתמשים בשתי מעשנות מסוגים שונים, ומייצרים שם בנוסף גם רטבים, כבושים וקינוחים. ההיצע של בשר החזיר בארץ קטן ולא מספק, ובעיקר צורם חוסר האחידות באיכות של הבשר הזה. אותן בייבי ריבס שאנחנו מכינים תמיד בדיוק אותו הדבר, יכולות פתאום לצאת יבשות לגמרי. אין לנו שום דרך לשלוט על זה, זה משהו שקשור לגידול החזירים".

אילו שינויים צריכים לקרות לדעתך בתחום בשר החזיר?

"היה יותר קל אם היה אפשר לייבא בשר חזיר ואם היה אפשר להשיג בארץ בשר מגידול הומני יותר. התפיסה של בשר חזיר כזול אינה משקפת את המציאות, כי המחירים קפצו בחמש שנים פי שניים כמעט. בכל זאת עבור גידול הומני הייתי מוכן לשלם יותר".

לטראק דה לוקס

איפה נמצא מנות חזיר בתל אביב?

מלגו ומלבר

קוביות בטן חזיר מזוגגות בקרמל סויה וקריספי תפוח אדמה על סלט עדשים כתומות, קוביות תפוח עץ וברוקומיני ברוטב מנדרינות (61 ש"ח)

למלגו ומלבר

שולחן

צלע חזיר ברוטב קרמל תפוזים (108 ש"ח לנתח בגודל 300 גרם בעיסקית צהריים)

למסעדת שולחן

טוטו

צלע חזיר עם קרמל תבלינים תאילנדי חמוץ-מתוק-חריף (125 ש"ח כחלק מעסקית צהריים)

למסעדת טוטו

צילום: אנטולי מיכאלו
צילום: אנטולי מיכאלו

דא דא ודא

מנה ראשונה של פורקטה חזיר בעשבי תיבול וסלט שומר (בתוספת של 8 ש"ח לעסקית צהריים)

למסעדת דא דא ודא

צילום: אנטולי מיכאלו
צילום: אנטולי מיכאלו

האחים

בייבי באק צלעות חזיר במשקל 300 גר' וסלט כרוב (92 ש"ח)

למסעדת האחים

ביירן

השף עופר בן אור מכין שניצל חזיר על רוטב דמי גלאס עם פירה וסלט (62 ש"ח) ומכין כמה סוגים של נקניקיות חזיר

למסעדת ביירן

צילום: אפיק גבאי
צילום: אפיק גבאי

סולה

פורקטה בטן חזיר מגולגלת בעשבי תיבול עם תפוחי אדמה (82 ש"ח)

למסעדת סולה

בראסרי

צלע החזיר בגריל (72 ש"ח)

למסעדת הבראסרי

דיקסי

ספייריבס בזיגוג טריאקי (98 ש"ח)

למסעדת דיקסי

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

יש שקרועים עליו ויש שסולדים ממנו, אבל מה שבטוח זה שאיש לא נשאר אדיש אליו: השבוע נפתחה טראק דה לוקס החדשה...

מאתשירי כץ10 במרץ 2015
הדיינר של גוצ'ה. צילום: יח"צ

חי בסרט אמריקאי: הדיינר של גוצ'ה מפשל בפרטים הקטנים

חי בסרט אמריקאי: הדיינר של גוצ'ה מפשל בפרטים הקטנים

הקרייב לצלעות שומניות, כנפי עוף פריכות ועסיסיות, המבורגר וכוס בירה הובילו את גילגול לדיינר של גוצ'ה. אם הוא לא היה נוהג בטיפשות, הערב הזה אולי עוד יכול היה להסתיים בטוב

הדיינר של גוצ'ה. צילום: יח"צ
הדיינר של גוצ'ה. צילום: יח"צ
13 בינואר 2015

מה מחפש אדם בדיינר? המבורגר עסיסי, כנפיים מתוקות חריפות, צלעות בקר שומניות, צ'יפס כמו שצריך וכוס בירה טובה. הראשון בישראל שהגשים את הפנטזיה האמריקאית היה חיים כהן בדיקסי. דיינר ביי גוצ'ה – סניף הז'אנר האמריקאי של הקבוצה שבנתה את שמה על פירות ים ידידותיים לכיס – מנסה גם הוא ליצור גרסה מקומית לחוויה האמריקאית האיקונית של ישיבה בבוטים והנאה מאוכל מנחם, אבל התוצאה רחוקה מלהיות בוטילישס.

2015. יום חמישי בערב. אבן גבירול תל אביב. מסעדת דיינר מפוצצת עד אחרון הלקוחות, והם נראים מרוצים למדי מהערב שלהם. מכיוון שלא הזמנו מקום נאלצנו להמתין 20 דקות עד שמצאו לנו שולחן. אולי במכוון ואולי לא, המנדפים בדיינר לא עובדים כמו שצריך, כך שבאוויר נישא ריח חזק של טיגון. על הקיר תלוי שלט גדול ובו מנוסחת תמצית המקום: Sea Food, Steaks, Chops. השלט נצנץ עלינו וכאילו ביקש שנזמין קצת מכל דבר.

המלצר המוצלח המליץ על כנפי עוף עטופות מייפל, ברביקיו ובוטנים, ובתור סאקר של כנפיים שמעתי לו מיד. אם יש אמת אחת בעולם, הרי זה שכנפיים טובות חייבות להיות פריכות מבחוץ ועסיסיות מבפנים. אני מניח כי בג'וצה הכנפיים לא עברו הכנה מוקדמת לפני הטיגון אלא רק נעטפו ברוטב לאחר הטיגון, כי המנה לא צלחה – הכנפיים היו פושרות, לא פריכות כלל (כנראה השמן בצ'יפסר לא היה חם מספיק) ונעדרו את הג'וס העסיסי המתבקש. רק הרוטב היה טעים.

בטמטומי הרב הזמנתי גם קראב קייק. חמשת הכדורים, שגם עברו במטגנת, דמו יותר לפלאפל סרטן מאשר לקציצה המפורסמת. למרות הרוטב החמצמץ והחינני שהוגשו איתן, וכמובן בשל הרצון לשמור על תמחור שפוי למנה – קציצות הסרטן מותקנות מחיות ים קפואות, שבשל המסע שעברו אין להן כל סיכוי לשחזר את טעם הים. נוסף לטעמו העז של המקפיא, החלבון הטבעי של בשר הסרטן נעלם עם ההקפאה, כך שאין מה שיקשור את החומרים יחד. התוצאה שקיבלנו היא כדור קצת שרוף מבחוץ (הפעם השמן היה חם מדי), ובפנים מרקם גרגירי עם טעם של קארגו. אך כאמור, רק חמור גרם מזמין מנה כזאת במדינה מזרח תיכונית.

התנחמנו בבירה טובה והתפננו לדבר האמיתי: ספייר ריבס, שני המבורגרים (יש מבצע 1 + 1) ופיש אנד צ'יפס. להפתעתי הרבה דווקא הדג המטוגן (שוב צ'יפסר) היה נקודת האור: דג שפמנון, שהוגש בצורת שניצל ובשל אחוז השומן הגבוה נשאר עסיסי לאורך הטיגון, שהפעם היה ללא רבב. האיולי שהוגש איתו היה חמוץ ונפלא, ואלמלא הצ'יפס הנבול שהגיע איתו עוד היה סיכוי שהייתי חזור בשבילו.

הדיינר של גוצ'ה. צילום: יח"צ
הדיינר של גוצ'ה. צילום: יח"צ

במסעדות BBQ אמריקאיות בדרך כלל צולים את הצלעות במעשנת חמה עד שהן מגיעות לריכוך הרצוי, ורק אז עוטפים ברוטב ומגישים. אני מניח שבדיינר מבשלים את הצלעות בטכניקת סו וויד (אמבט מים המבשל את הבשר לכדי תוצאה אחידה לכל אורכו) לפני שצורבים אותן עם משרה הוי־סין. אמנם הצלעות היו עסיסיות והרוטב בעל הפן האסייתי החמיא להן, אך הן לא הצליחו לשחזר את הפריכות הרצויה והממכרת שמאפיינת מנת ספייר ריבס הגונה. הפירה שהוגש איתן היה קר. עובר בקושי.

גם צמד הבורגרים היה מאכזב למדי – שניהם מתערובת בשר לא עשירה מספיק. הראשון הוגש עם קוביית חמאת שום ועשבי תיבול בגודל של גוש עציון שהייתה גסה מדי, ובמקום ללטף את הקציצה ברכות קיררה אותה, וכך הרגשתי בביס הראשון רק בשר טחון עשוי מדי וחמאה קרה. השני, שהיה עשוי פחות ומוצלח יותר, התהדר בתואר בריסקט. למרות השם המנצנץ וביצת העין אשר שודכה לו, הוא לא דמה במאומה לגרסת המקור – פרוסות חזה הבקר המעושן שאמורות להיעשות במקום בעזרת מעשנת, היו קנויות ומאיכות בינונית, כך שכל העסק קיבל טעם מפוקפק. ואם לא די בכך, ההום פרייז שהוגשו עם הקציצות היו גם הם עייפים ופושרים.

גם גזרת הקינוחים הראתה שבדיינר הזה מעדיפים אווט סורסינג. אני מניח כי גם רוטב התותים של גלידת הסאנדיי וגם הוופל (שהוגש קר) – שעליו הונחו בננות עטופות ברוטב טופי (קרות גם הן) – היו קנויים. מילא לא להכין לבד, אבל למה לא לחמם?

סיימנו עם אספרסו ארוך וסיכמנו כי עדיף שנשמור את חוויית הדיינרים שלנו למומחים. למרות התמחור ההגון ואף שדיינר אינה מתיימרת להיות מסעדת גורמה בשום צורה, עדיין הייתי מצפה ממנה להשתדל קצת יותר בגימור ובפרטים הקטנים. לא סתם הדיקסי של חיים כהן חוגגת עכשיו 21 חורפים. גם אתם יכולים.

המדרג

איכות האוכל: 6
עיצוב ואווירה: 7
שירות: 8
תמורה לכסף: 6

סך הכל: 6

חשבון

שליש לף בראון: 28 שקלים
שליש גולדסטאר: 26 שקלים
שליש קלסברג: 26 שקלים
כנפיים: 49 שקלים
המבורגר דיל (שני בורגרים): 84 שקלים
ספיריבס: 93 שקלים
פיש אנד צ'יפס: 59 שקלים
הום פרייז: 21 שקלים
סלט עלים: 15 שקלים
קולה: 12 שקלים
וופל בננות: 41 שקלים
סנדיי קלאסיק: על חשבון הבית
שני אספרסו ארוך: 20 שקלים

סה"כ: 474 שקלים

לדיינר של גוצ'ה

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הקרייב לצלעות שומניות, כנפי עוף פריכות ועסיסיות, המבורגר וכוס בירה הובילו את גילגול לדיינר של גוצ'ה. אם הוא לא היה נוהג...

מאתגיל אקרמן28 באפריל 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!