1. מגדלים

אצלי זו מסורת, תמיד לפתוח אלבום בטראק שהוא סוג של הכרזת כוונות, וקצת לפרוק עצבים רגע לפני שצוללים פנימה. מתחילת הדרך של האלבום ידעתי שראפרית תפתח אותו, גם כדי לתת במה למישהו שהוא לא אני (כי מי אני בכלל), וגם כי קלטתי לא מזמן שבאלבום שאני הכי אוהב בהיפ הופ, ״דוגיסטייל״ של סנופ דוג,את הוורס הראשון מבצעת ראפריתבשם The Lady of Rage, וזה פוצץ לי ת'מוח – איך לא שמתי לב לזה אף פעם, ואיזה אומץ זה דורש. לא היה לי ספק שעדן דרסו (שהיא לדעתי ראפרית מספר 1 בארץ) הולכת לפתוח את האלבום הבא שלי.

2. פלורנטין

כמו שלד״ר דרה יש את הפ'אנק, כמו שלפארל יש ג'יימס בראון וריק גיימס, וכמו שלקניה (השם ייקום דמו) יש את הגוספל – לי יש את המזרחית של פעם שגדלתי עליה. בפלורנטין המטרה הייתה להביא את הטעם הזה של פעם, ביחד עם ביט סטייל ניו אורלינס שנותן בראש. למשימה נקרא לירון עמרם שאני מעריץ גדול שלו, והקול המיוחד שלו פשוט הביא בדיוק את מה שדמיינתי.

3. פילה פי כפרה

שיר שללא ספק הגיעה מהאהבה הגדולה שלי להיפהופ הדרומי בארצות הברית.U.G.K, הרכב משנות ה-90, הצליחו להביא את הסגנון של הטראפ עוד לפני שקראו לזה טראפ, ועדיין השירים היו מאוד עשירים במוזיקה ומאוד סולפול. זה ללא ספק הם, ההשראה לשיר.

4. TATE WE MADE IT

המון שנים ציפו ממני לפתוח קצת יותר את הלב, אבל מעבר לזה שקשה לי לעשות מה שמצפים ממני – לפתוח את הלב בראפ זה לא כפתור שאני מרגיש שאפשר פשוט ללחוץ עליו. צריך קצת לצבור רזומה, כדי לחלוק את מוסר ההשכל של הדרך שעברתי. לפעמים כשאתה תוך כדי תנועה אתה לא שם לב לאן הגעת, ובאחד הסשנים של האלבום נפל לי האסימון שאני ליטרלי עובד בעבודה שתמיד חלמתי עליה, וזה שווה יותר מכל דבר אחר. זה, מבחינתי, טאטע ווי מייד איט.

5. אני זה אני

״אני זה אני, אתה זה אתה״ הוא משפט שאני זוכר שהייתי אומר כשהייתי ילד ממש קטן. אם יש משהו שלמדתי מהחיים זה שאסור לעשות השוואות. כל אחד והאופי שלו, הטעם שלו והכי חשוב, הסטייל שלו. הרגיש לי נכון לדבר על זה בשיר ביחד עם אחשלי סוויסה, שהוא בעצמו דמות מאוד אינדיבידואלית בסצינת הראפ המקומית.

6. עזבת תבית

הרבה זמן רציתי לסמפל את״תשובה לאהבה״ של זולה ממברס. נראה לי שהם היו הראשונים בארץ שהשתמשו באוטוטיון, אם אני לא טועה. כשהשיר יצא באותה התקופה פחות התחברתי אליו, כי הייתי מאוד בררן בהיפ הופ הישראלי שאני שומע. אבל ככל שהשיר הזה התרחק עם הזמן, זה הרגיש לי כמו פסקול של תקופה שאני קצת מתגעגע אליה.

7. טוסט

כתבנו את הפזמון של ״טוסט״, שבו אני מספר איך פעם הייתי עובד בקיוסק של אלון, על פינת פלורנטין ויטל, ונזכרתי שהיתה תקופה קצרה שהבאתי את רביד פלוטניק גם לעבוד שם, כדי שיתאפס על החיים שלו (הוא עזב אחרי חודש, אבל כולנו יודעים היום שהוא התאפס על עצמו מהר מאוד). זה הרגיש לי הזמן הנכון והשיר הנכון בו אנחנו יכולים לסגור ביחד מעגל.

8. קבריולט

השיר הזה התחיל מרצון לעשות ביט שנשמע כמו מה שהיה קורה אםחיילי הנקמההיו חותמים בלייבל שלפאף דאדי(ולמי שלא יודע, תמיר קליסקי מאתניקס הפיק אותם בתחילת דרכם). אפילו קראנו לסקיצה ״פאף קליסקי״, שילוב של אתניקס ובאד בוי רקודס. מאוחר יותר היה לנו הכבוד להביא את תמיר קליסקי בכבודו ובעצמו לאולפן, ונוצר שם הקסם. ג׳קסוןמאקסוםהיה החתיכה האחרונה בפאזל, והוסיף לנו את הקסם של אקסום לשיר.

9. סתובבי איתי

פה אני הולך לעשות קצת חיים קלים לכל אלה שמחפשים מאיפה הבאנו סימפולים. כל השיר הזה נבנה על סמפול שכהן שלף מאלבום נידח משנות ה-90 של דוגמן איטלקי. אני לא הולך לגלות את שם השיר, נשאיר לכם קצת עבודה בחיפוש, אבל אפשר להגיד שהשיר המקורי הוא כלכך הזוי על גבול המצחיק. חשוב לי לציין שזה כלכך מרגש אותי למצוא סמפולים במקומות הכי נידחים של המוזיקה, לקחת שיר שסביר להניח לעולם לא היה מגיע לאוזניים שלכם, וליצור ממנו משהו שונה לגמרי. זה למה אנחנו כלכך אוהבים היפ הופ.

10. נגמר

פה אני לא הולך לחשוף את הסמפול של השיר, ניתן לחופרים שבניכם אתגר. אני כן יכול להגיד שיש סיפור מאוד מעניין מאחורי הדגימה של השיר, וזה כל מה שאני יכול לספר כרגע.

פלד ישיק את האלבום "TATE WE MADE IT" ב-23.3 בהאנגר 11, לצד אורחים חגיגיים כמו רביד פלוטניק, סוויסה, כהן, עדן דרסו, לירון עמרם ושלומי אלון.לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים.

• ❤ תרבות
• מוזיקאים
• ראפרים
• ראפ בעברית
• היפ הופ ישראלי
• פלד

Cypress Hill – Hand On the Pump

ב"כסף ותהילה", הפתיחה של חרקות, עשיתי הומאז׳ ל״לה לה לה״ שבשיר הזה של סייפרס.

Gucci Mane – Lemonade

באותה התקופה שוחט, כהן ואני היינו באטרף על הראפר הזה מאטלנטה, ואני לא אשכח כמה שאנשים לא הבינו את הראש שלנו. היום גוצ’י נחשב הסנדק של הגל החדש של ההיפ הופ והטראפ.

אבי דן – נערה מדליקה

השיר המקורי שממנו סומפל״נערה מדליקה״. כשאישרנו את הסימפול אמרו לנו שהלחן עממי, ואחרי שהאלבום יצא פנה אלינו בחור יווני שטען שהוא הלחין את השיר, ומסתבר שהוא צדק. אם הייתי זוכר את השם שלו, הייתי שם את השיר היווני.

פורטיס– את לא

אם בסמפולים עסקינן, סמפלנו את ״את לא״ לשיר״לא טוב״. השיר של פורטיס הוא נכס צאן ברזל בתולדות הרוק הישראלי, והוא התלבש על הסטייל שלי ושל ההופעה כמו כפפה. ופורטיס הוא המלך, גם בא להתארח באחת מההופעות שלי, שזה חלום שהתגשם.

מוקי – מי אמר אני

שמע ישראל, אחת מהקלאסיקות של ההיפהופ הישראלי, הכי גדולות לדעתי. טחנתי בתיכון את האלבום הזה בלופים. והיה לי הכבוד לארח את מוקיבשיר האחרון של ״חרקות״.

אסתר רדא – Life Happens

ואם בשיתופי פעולה עסקינן, בשיר״מלודי״אירחתי את אחותי אסתי, שבאותה תקופה התחילה לעבוד על הפרוייקט שלה. סקופ קטן: אסתר עשתה לי כמה שיעורי פיתוח קול, ולימדה אותי הרבה דברים שלא ידעתי בתור ראפר בור.

Saian Supa Crew – Raz de Maree

"KLR" בטופ 5 מהאלבומים הכי טובים שלי, ועדיין אין לי מושג על מה הם מדברים שם בראפ. מאוד השפיע עליי בתקופה של חרקות.

UGK – Diamonds & Wood

אחד ההרכבים שהכי השפיעו עליי ועל הסגנון שלי בראפ. ההיפ הופ הדרומי הוא מבחינתי הכי מקורי, והסגנון שאני הכי מתחבר אליו. UGK הם ללא ספק ההשראה הכי גדולה ללהיט שלי"באסים בבאגז". גם לנושא של השיר, וגם לפזמון עם הפיץ׳ הנמוך.

סאבלימינל והצל – הפינאלי

ללא ספק הלהיט הכי גדול בהיפ הופ הישראלי, שאותו הפיק אורי שוחט הגאון, שגם עבד איתי ועם כהן על האלבום. השיר"כף כף"התחיל מסמפול שיש בו כפיים, ויש מצב שבאותה תקופה קיוויתי שכף כף יהיה להיט כמו הפינאלי. לצערי זה לא קרה, אבל זה עדיין שיר שלי שאני מאוד אוהב.

בני אלבז – חוזר הביתה

מעבר לזה שבקליפ של חרקות אני חוזר הביתה ומצלם את השכונה שבה גדלתי, בני אלבז באותה התקופה שר לאריה דרעי ״הוא זכאי״, וזה נתן לי השראה לפזמון של״הוא זכאי״שלי. להגיד שאני זכאי ולהתעסק בכל הביקורות שספגתי באותה תקופה. חשוב לציין שאני באמת זכאי בכל ההאשמות, ודרעי ישב בכלא.

פלד יחגוג עשור לאלבום הבכורה שלו, "ח.ר.ק.ו.ת", ב-26.11 בהופעה מיוחדת במועדון הבי-סייד, עם אירוח מיוחד מאורטגה.לפרטים נוספים וכרטיסים

• ❤ תרבות
• מוזיקאים
• פלד
• ראפ ישראלי
• ראפ בעברית
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 922 // הקינג והסנטר

1. פלורנטין

כשהייתי ילד פריפריה צעיר שמגיע לעיר הגדולה חשבתי שתל-אביב זה בבילון. כל הבניינים והתחבורה עשו לי סחרחורת, חשבתי שבתי קפה זה סמל לבורגנות. ואני? אני מהשכונה מה בית קפה עכשיו?! אבל ברגע שעברתי לגור בעיר הבנתי שההפך הוא הנכון – שהרעש הזה נותן לי שקט, שהבניינים הם כמו כוורת דבורים ובתי הקפה בעיר זה סמל לעממיות ולעוני, אנשים שאין להם עדיין את הכסף להשכיר משרד פותחים עמדת עריכה במחיר של קפוצ׳ינו. פלורנטין זה הבית שלי כבר המון המון שנים. מאוד קשה להוציא אותי מהשכונה וכל מה שברדיוס חצי קילומטר מפלורנטין נחשב אצלי חוץ לארץ.

2. המכולת של אברם (הדודות)

הלא היא המכולת של הדודות, מרכז השכונה ומרכז העולם מבחינתי. מעבר לאווירה החמה שתקבלו שם, ומעבר לזה שזו מצווה לפרנס עסקים קטנים ולא רשתות גדולות, יש להם שם את הסנדוויץ' הכי טעים ביקום – ״חביתניק״. שזה בעצם חביתה ונקניק בתוספת ירקות, פלפל צ׳ומה והמון אהבה. יסלחו לי דני ואילן שעובדים שם משמרת בוקר – אבל חשוב להגיע לאכול חביתניק בשעות הערב כשעופרה ויעל עובדות, שהן בעצם הדודות, יש להן את הטאץ' להוציא את המנה הכי טובה.
ויטאל 7

3. הסטאקס

אחרי שסגרו לי את הג׳קסון בפלורנטין, היה ברור לי שאני צריך למצוא בית חדש. הסטאקס היה מבחינתי המקום המושלם. מה שעושה את המקום הזה זה האנשים שפתחו אותו והאנשים שעובדים שם. בלי יותר מדי מניירות ובלי פוזה, אם בא לך אינטימי תקבל שם אינטימי, אם בא לך לעשות שמח תעלה על הבר ותעשה שמח. אווירה של בית.
מזא"ה 49

4. בלומפילד

חשוב לציין שאני לא אוהד אף אחת מהקבוצות העירוניות, אבל תמיד כשמכבי חיפה מגיעה למשחק חוץ בבלומפילד השכונה נצבעת בירוק ונותנת לי הרגשה ביתית. החוויה הזאת של ללכת מהבית ברגל למגרש זו אווירה שאי אפשר לתאר במילים. עדיין שומר נאמנות לסמי עופר שהוא אצטדיון מספר 1 בארץ ללא צל של ספק, אבל בלומפילד אחרי השיפוץ גם נותן קצת הרגשה של אירופה במרחק 2 מטר מהבית.

5. צ׳ופ שופ

שתי חנויות של אפנת רחוב שבורה, בדיזנגוף 81 ובוגרשוב 64, שמייצרות את הבגדים שלהן כבר יותר מ-15 שנה. אני לא מכיר חנות שמוכרת רק את המוצרים שלה ששרדה כל-כך הרבה זמן, אז כנראה שהם עושים את זה נכון. מעבר לזה שזאת אופנה כחול לבן שמאווררת לי קצת את הארון ממותגים, האנשים שעובדים שם נותנים במה לציירים מקומיים ובכלל לא מנסים לשחק אותה חוץ לארץ אלא דווקא לתת אווירה מקומית, שזה כנראה מה שמשאיר אותם על המפה. כשאני לובש צ'ופ, אני מרגיש שאני חלק מקבוצת תחתית שהולכת לקחת אליפות בקרוב.

ב-11.2 פלד והלהקה מגיעים לעשות בלאגן במועדון הבי-סייד (יד חרוצים 11, תל אביב).לפרטים נוספים וכרטיסים

• העיר שלי
• המלצות של מקומיים
• פלורנטין
• פלד
• בלומפילד

• Facebook
• Twitter
• Email

פלד משחרר קליפ חדש לשיר "פלאטו" מאלבומו "הכל עלי" – הקליפ התשיעי במספר שהראפר המצליח משחרר מהאלבום, שיצא לפני שנה. כחלק מחגיגות השנה לאלבום יקיים פלד שתי הופעות מיוחדות בבארבי (פרטים למטה).

פלד (אורח: רמי פורטיס), בארבי תל אביב, יום ה' (18.5) 20:30,כרטיסים: 75 ש"ח

פלד (אורחים: מוקי, הקבינט), בארבי תל אביב, יום ו' (19.5) 21:30,כרטיסים: 75 ש"ח

עוד כתבות מעניינות:
קנדריק לאמאר דורש לנסות להבין את אלבומו החדש. וזה משתלם
גיא מר מוציא אלבום מלא בחרדה הורית וכעס פוליטי. ריאיון

• מוזיקה
• פלד
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

הטפטוף העדין של מוזיקת הטראפ לישראל נמצא עדיין בראשית דרכו, אבל אם נשפוט לפי המהירות שבה הילד הממזר של ההיפ הופ והמוזיקה האלקטרונית מתגנב לכמעט כל רחבת ריקודים בעיר, הוא התמקם לא רע באזניים הישראליות. כשדרייק מוציא אלבומי טראפ מצליחים, קניה ווסט מחתים אמני טראפ ואפילו אמריקה הלבנה מאמצת את המוזיקה ההו-כה שחורה הזו, זה היה רק עניין של זמן עד שזה יתפס גם כאן.

הטראפ עבר הרבה גלגולים מאז שנולד אי שם סביב סצנת הראפ של דרום ארה"ב, מהמועדונים הכי נאסטי באטלנטה ועד לשירים של קטי פרי. ועם זאת, נדמה שגם החשיפה הגדולה לה זכה בשנים האחרונות לא פגעה ברוח המקורית של התת־ז'אנר – אנרגיה מתפרצת, אסטתיקת סאונד מלוכלכת והמון סמים בכל הגוונים. המפגש בין מקצבים שבנויים על סינטסייזרים מלודיים, סניירים פריכים ותופי 808 בהתקף אפילפסיה לגישת ה־DIY שמשאירה את הכל מינימליסטי להפליא הופך את הכל לקליט בטירוף. העובדה שחלק גדול משירי הטראפ בנויים על רפטטיביות במילים ואנרגיה משוגעת מצד הראפר רק עוזרת. יש בזה הרבה חוש הומור, גם אם לא ישיר. זה כבר מעבר לפוזה, זה מטא-פוזה. אלו בהחלט לא הראפרים הכי טובים בסביבה, אבל הם בהחלט אלו עם הכי הרבה כח, וזה לא מבוטל. במידה רבה, הטראפ הוא הPאנק של ההיפ הופ – בעיטה מרעננת הישר לאוזן.

עם זאת, לטראפ פנים רבות, במיוחד כשהוא פוגש יוצרים ישראלים. ביום שישי הקרוב קולקטיב הדי.ג'יים Future Gang יחגגו שנתיים של פעילות לקידום הטראפ דווקא בבארבי, מעוז הרוק שבשנים האחרונות קלט את ההיפ הופ לחיקו. פיוצ'ר, שהיו מהראשונים להביא את הטראפ בטהרתו לישראל, מציגים את המנעד הרחב של הסגנון האינטנסיבי במסיבות, חימום הופעות (של וויז קאליפה, נגיד) ותכנית רדיו בתדר, אך הדבר החשוב ביותר שעשו היה למרכז את היוצרים הישראלים – ראפרים ומפיקים כאחד – שהטראפ זורם להם בדם. רובם יתארחו במסיבה.

אותם יוצרים ישראלים ספורים הצליחו במהרה במשימה שלהיפ הופ הישראלי עצמו לקח לפחות עשור וחצי להשלים – תרגום האופי המיוחד של הסגנון לעברית. מיכאל כהן ואורי שוחט מבינים את הביטים הפשוטים להפליא והמורכבים להחריד האלה. מיכאל סוויסה מקרין את האווירה הטריפית של המוזיקה על הבחורות של תל אביב. ההרכב חולון אימפריה שמביאים את האנרגיה התזזיתית של אטלנטה בסטייל של, ובכן, חולון. מגוון האמנים שתשמעו במיקסטייפ המצורף הוא רחב, ושונה במהותו, אך כולם הצליחו בדרכם להכניס את הטראפ לתוך השפה העברית מבלי שזה ישמע מביך. פשוט תשמעו את פלד מערבב שיר מזרחית-דיכאון לתוך הטירוף של הטראפ, או את דודו אהרון הופך ל־Lil Dudi Vert בפרוייקט ה־"Mizrahit Goes Trap" של לוקמן. הטראפ עשה הגירה, והוא כאן כדי לחגוג.

להאזנה למיקסטייפ:

במידה ולא עובד, לחצו כאן

אייטולה וכהן – דייט באלפבית (לוקמן רימיקס)

לוקמן, מפיק שתמיד שחה באגף הביטים העתידנים, לקח את שירם הספק־מיזוגני שלאייטולהוכהן, שיצא ב-E.P "סרנדות FM", והפך לחלוטין את הכיוון המוזיקלי המקורי מאינדי־ראפ לקטע טריפי שעושה חשק להוריד סירופ שיעול באריזה משפחתית.

מיכאל סוויסה – את יודעת (עם אורי שוחט ומו ריון)

אלבום הבכורה של מיכאל סוויסה, "#סוויסהלנצח", שיצא רק בשבוע שעבר הוא ללא ספק אלבום הטראפ הישראלי הראשון. השיר הזה מבוצע יחד עם שניים מהשחקנים המרכזיים באלבום – סנדק ההיפ הופ הישראלי אורי שוחט והמפיק המעולה מו ריון. אווירת הצ'יל אאוט המהפנטת שלו לא מסתירה את העובדה שמדובר בשיר מחאה שמוקדש לכל הבחורות שמחסלות את הוויד מבלי לשים שקל.

כהן את מושון – חי בדיליי

צמד הראפרים הכבר ותיק לרוב מתעסקים הרבה יותר בראפ מתוחכם, אבל בשנים האחרונות אפשר למצוא השפעות טראפ רבות בשיריהם, וזה מיקס נהדר. "חיי בדיליי", שיצא באלבומם האחרון והמצוין "ימים ארוכים", משאיל את סאונד האפלולי של הטראפ, יחד עם סמפול של צ'רלי מגירה, לצורך שיר שמתאר בחוכמה וריאליסטיות את אפלוליות חיי הלילה ומשבשי התודעה הרבים שיש לתל אביב להציע.

שגב – מה הקטע (עם מיכאל סוויסה)

שגב,הראפר־סקייטר־מקעקע־אמן גרפיטי, נוטה לשחק ולהתנסות בראפ שלו בהרבה גוונים. הניסיון המוצלח מאוד שלו להשתעשע בטראפ, לצד אותו מיכאל סוויסה ממקודם, נשמע כמו תחרות חרוזים ופלאו שבה כולם מנצחים.

חולון אימפריה – פריפריה

כמעט משום מקום צץ ההרכב בעל השם המעולה חולון אימפריה, והם בהחלט עומדים בשמם – מייצגים את הפריפריה בסוואג צבעוני וסאונד נוצץ להפליא. הם אמנם לא הראפרים הטובים בסביבה, אבל איזה ממכרים הפזמונים הללו, יא אללה.

נורוז – נדפק נדלק (עם דאווד מהשטחים)

נורוז, או אור נורוזי, עוד לא יכול לקנות אלכוהול באופן חוקי, אבל הנער הזה יודע איך לעשות טראפ מעולה. הליריקס סובלים באופן טבעי מטיפה ממחלות ילדות, אבל האנרגיה, הפלאו והסטייל המדבק הזה הופכים את כל השיט לחגיגה.

די.ג'יי מושיק ולוקץ – פלאפל שווארמה

הראפר הקומי לוקץ היה מהראשונים לאמץ את הטראפ בישראל. בקטע הקצרצר הזה שהוקלט כספיישל לדי.ג'יי מושיק (חבר Future Gang) לוקח מביא את חוש ההומור הנודע שלו לרימיקס ללהיט "Versace" של מיגוס. זו היא לא הפעם האחרונה שלוקץ מבצע שירי טראפ על ביטים אמריקאים, שכן מוקדם יותר השנה הוציא את "דונאלד טראפ", מיקסטייפ שכולו ככולו בנוי על רעיון זה.

אח 2 – במכולת (עם פרדי לישונסקי ושרה טבעות)

הפרוייקט החדש והמפתיע של הראפר הותיק קוריאה (חצי מסדאייל) מושך גם הוא לכיוון הקומי של הטראפ. קטע טראפ־הארדקור שלם על מכולת שכונתית? למה לא.

פלד – כפרה

באולי אחד מקטעי הטראפ הישראלים הכי מעניינים, פלד מערבב יחד עם המפיקים כהן ושוחט בין טראפ קלאסי לשיר הדיכאון־מזרחית "סכין בגבי" של ניבין. התוצאה: טראפ מזרחית כעוס וארסי על אהבה שעזבה. זה פילה פי כפרה.

Lil Dudi Vert – Tagido La (דודו אהרון רימיקס. prod. Zozo)

השילוב הטבעי בין טראפ למוזיקה מזרחית לא נגמר בפלד. לוקמן, שפגשתם קודם עם "דייט באלפבית", שיחרר בשבועות האחרונים בעזרת מספר מפיקים את פרוייקט הרימיקסים הנהדר "Mizrahit Goes Trap", שממקסס שירים של אייל גולן, עדן בן זקן, עומר אדם ועוד לשירי טראפ ממכרים. הפרוייקט גם מלווה באריזה גרפית נהדרת שמניחה את אותם זמרים בויזואלית טאמבלר, יצור ויזואלי שהפך לנרדף למוזיקת טראפ. רק שמעו איך "תגידו לה" של דודו אהרון הופך ליציר הכלאים הנהדר הזה בידיו של המפיק Zozo. הכי ישראלי.

• טראפ ישראלי
• כהן את מושון
• טראפ
• ראפ ישראלי
• פלד
• לוקץ'
• שגב
• מוזיקה
• די.ג'יי מושיק
• תרבות