>> נועם מויסה (כדאי שתעקבו) הוא השף של מסעדת מלכה לבית איל שני, והוא סוגר שנה של תזוזות ושינויים שהחלה עם המעבר מהלוקיישן המיתולוגי בבית אסיה למידטאון ומסתיימת (בינתיים) באפריטיבו מקומי־עונתי חדש. הוא עובד בקבוצת "החבר'ה היותר טובים" כבר 12 שנים ועבר בשלל עסקיה – מהמזנון באבן גבירול דרך הסלון והקרקס ועד פתיחת סניפים בארץ ובחו"ל בצמוד למאסטר. הניסיון שרכש בעבר בהדרכת נערים עובדים ונוער בסיכון בא לידי ביטוי במלכה, שממשיכה בפרויקט החברתי בשיתוף עם עם עמותת "דואליס", כאשר נערים בסיכון מהווים חלק מרכזי מצוות המטבח. "אני מאמין באוכל ובתרבות של אירוח, במסעדות שמקבלות ורואות את האורח ובכוח של מפגש וארוחה טובה לשמח ולחבר. אני יכול לבכות מירק יפה או מבצק טורקי של בוריקיטס שמזכיר לי את אמא שלי".

1. איל פסטיו

יצרני פסטה ברמה בינלאומית, עסק משפחתי של משפחה איטלקית (עם שורשים טורקיים), שבעבר ניהלו את המסעדה האיטלקית הכי טובה שהייתה בארץ, ועד היום הם מייצרים יום יום פסטה ורטבים בסטנדרט לא מתפשר. ממשה, ורד ואיציק למדתי המון ממה שאני יודע היום על ניהול עסק, עובדים, אירוח ומסעדנות דרך שעות אינסופיות של שיחות, וכל זה תוך כדי אוכל מטריף שזכיתי לאכול מהידיים שלהם (במיוחד אוכל שהם הכינו לעצמם ולמשפחה). לא תמצאו אנשים כאלה ופסטה כזו באף מקום בארץ.
אבן גבירול 27 תל אביב

2. דוק

יש לי היסטוריה ואהבה גדולה לרחוב אבן גבירול, שבו ביליתי אינספור שעות מחיי הבוגרים. אני חושב שדוק היא אחת המסעדות הכי טובות בארץ ואסף ד"ר (דוקטור) הוא שף מדהים. אני מאוהב בגישה הבלתי מתפשרת שלו ובחיפוש הבלתי פוסק אחר שימוש בגלם מקומי בלבד, ולמרות שהגישה בפועל לאוכל אצלו שונה מאוד משלי – אני תמיד מרגיש בלב שאנחנו סוג של בני דודים קולינריים, ושיש לנו שפה משותפת מאוד באוכל גם בלי לדבר. והכי חשוב בשורה התחתונה, תמיד כיף שם ותמיד טעים לי שם בטירוף.
אבן גבירול 27 תל אביב

3. פלור

מקום קטן ושובב, אחד היחידים מבין עשרות ברי יין שמתייחס לעצמו כ-cave e manger אורגינל ומחזיק יינות טבעיים בלבד. אורי קורץ, בוגר האוניבסרסיטה למדעי הגסטרונומיה בברה, היה טבח בעברו אבל בעיקר איש של יין, תרבות, אירוח ושיחה בלתי נלאה. הוא הצליח לייצר מקום עם אוכל משתנה וטעים, יינות ייחודיים ואווירה בלתי מחייבת וקלילה מצד אחד, שמאוד מתאימה לי ולווייב הפחות מעונב של חברים שלי ושלי, ומצד שני מתעקש ושומר על מה שחשוב באמת – יין טוב, אירוח מושלם ואוכל מדויק ליד השתיה. אני תמיד נהנה שם מאוד בערב קליל או לכוס יין וכמה ביסים על הדרך.
וילסון 10 תל אביב

4. חגי והלחם

רבות דובר ובצדק על מאפיית הלחמים של חגי והלחם. למזלי הרב עבדתי והדרכתי עם חגי עצמו בצפון הארץ, עוד לפני שהוא אפה בצורה מקצועית ולפני שאני בישלתי ברצינות. כבר אז היה ברור שמדובר בבנאדם שנאמן לאדמה הזו, לאמנות ולאומנות שלו, בצורה טוטאלית. איש מוכשר, חרוץ וצנוע, נצר למשפחת אופים שמכין את הלחם הכי טוב בארץ שאפשר לקנות בכסף היום, מזני חיטה מקומיים קדומים שהוא שחזר, עם קשר ישיר לחקלאים, קמחים שנטחנים במקום וטכניקות אפיה מסורתיות. האיינקורן שלו הוא הלחם האהוב על הילדים שלי ועלי בבית, ואני דואג שתמיד יהיו כמה כיכרות בסביבה.
ויטל 25 תל אביב (פלורנטין)

5. טורטה דלה נונה

בית קפה פטיסרי שהיה כזה עוד לפני שקראו לזה ככה בארץ. מקום משפחתי, נעים, באווירה של שנות ה-80' בקטע הכי טוב שיש, עם קפה מעולה, מאפים קלאסיים מעולים ועוגות ועוגיות איטלקיות מדהימות שלא מוצאים במקומות אחרים בעיר. באירועים מיוחדים, סופי שבוע וחגים הם מכינים עוגות ומאפים טריפוליטאים לא מהעולם הזה, ואם תהיו עירניים אפשר למצוא שם את הבוקה דה דמה והעבמבר הכי טובים בארץ לטעמי.
מלכי ישראל 13 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

מקומות ושכונות שלא מטופלים על ידי העיריה. כשהייתי צעיר יותר התעסקתי המון בתרבות רחוב, מוזיקה והדרכת נוער, והגעתי להרבה מקומות מוזנחים ומנותקים בעיר. היום הכל נשען על יזמות של קבוצות חברתיות/תרבותיות או כלכליות, שמצליחות להשתלט על אזורים קשוחים ולהפוך אותם למרכזי תרבות (סטייל בית רומנו ופארק המסילה) או על ג'נטרפיקציה של שכונות ואיזורים קשים. הייתי שמח אם האנרגיה של העירייה הייתה מושקעת בפיתוח יוזמות כלכליות, תרבותיות, עסקיות וחברתיות, בגיבוי גבוה יותר שלה באזורים המנותקים והקשים יותר של העיר. לפני כמה חודשים התקעקעתי ברחוב המרץ, רחוב שהייתי מתרוצץ בו הרבה בגלגול הקודם שלי, ומלבד יוזמות פרטיות המקום נראה כמו תילי חורבות, דקה ורבע מאינספור מרכזים של העיר. הפער הזה מייצג את היופי בעיר, אבל ההליכה הזו עשתה לי מועקה רצינית בלב.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
זה היה יחסית מזמן, כי רוב הזמן אני עובד או מבלה עם הילדים, אבל הייתי בהופעה של שקל, השקה לאלבום האחרון שלו, והוא פשוט פוצץ לי את המוח ואת הלב עם מוזיקה מכל הקריירה שלו. הבנאדם נתן את הכול בעיבודים כבדים ולא מתפשרים על כלום, ונזכרתי שלהביא את כל מה שאתה לפרונט ולדעת שזה מה שמחפשים זה כיף, אותנטיות ויצירה. ביג אפ שקל!

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
קראתי ביום כיפור בפעם לא יודע כמה בקובץ של מרטין בובר "אור הגנוז – סיפורי חסידים", ומצאתי כמו תמיד את החיבור של סיפורי החסידים לחיינו כאן ועכשיו. שוב לא האמנתי איך זה תמיד נכון ותמיד רלוונטי, וקיבלתי כוחות לגשת למציאות עם רוח חדשה לשנה חדשה של תיקון וכפרה אבל גם הרבה הכלה, מחילה ושחרור בעיקר לעצמי, אחרי שנתיים באמת קשות.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
היריעה קצרה מלהכיל ואני חושב ומאמין שהשינוי והאיחוי בחברה שלנו יגיעו דרך מפגש, יצירה, עשייה וקירוב לבבות של אנשים בשטח וביום יום. זה נשמע קצת היפי אבל אני מאמין מאוד בחינוך, שיח, מפגש ובנייה בדלת אמותיי, מאמין שככה יש לי יכולת להשפיע על המציאות באמת. אין ארגון אחד ספציפי שעולה לי לראש אלא 40. העיקר לעסוק ולתת מעצמך כדי להניע את האנרגיה פה לכיוון של בנייה וחיים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל מי שמתעקש לעשות ולפעול בתקופה ההזויה הזו – מסעדנים, טבחים, מארחות, שפים, ברמנים וכו', שמחזיקים את הראש מעל המים, ממציאים את עצמם מחדש ושומרים על השפיות הלאומית. ואם צריך לבחור בנאדם אחד, אני מרים לספר שלי אסף אוליאל, שהוא בכלל מרמלה אבל הוא הספר הכי טוב בתל אביב.

מה יהיה?
אנחנו חיים, עובדים ופועלים בעיר של חיים, במדינה מטורללת, אבל עדיין ואף על פי כן ולמרות הכל, מצליחים לקיים דברים כמו המדור הקטן הזה ולדבר על אוכל, תרבות מפגש ויצירה. אני מאמין שיהיה קשה, כמו תמיד, ויהיה טוב, כי בשורה התחתונה אנחנו אוהבים את החיים ואוהבים עוד יותר לצמוח מהקושי והמאבק. אנחנו היפ הופ, אנחנו רוק אנד רול, אנחנו אנשים של הארדקור. אין ברירה אלא להתחזק ולחיות במקסימום.

• העיר שלי
• מלכה
• אייל שני
• דוק
• פלור Flor
• חגי והלחם
• טורטה דה לה נונה

>> בתקופה האחרונה המיקסולוגית מור קורל ג'ינגלה כהרגלה בין ברים למסעדות, במסגרת עיסוקה בהקמה וליווי של מקומות חדשים. במקביל היא מושקעת בפיתוחפרויקט NEGAVE– מותג אגבה (כמו טקילה, אבל ישראלי!) כחול לבן, שלפני המלחמה עם איראן עמד להיות מושק. כרגע היא בחו"ל, משוטטת בין ניו יורק, מונטריאול ופריז.
"אני רואה את התמונות של בתי עסק באלנבי – השכונה שלי – מרוסקים, והמוח מסרב לקלוט מה שהעיניים רואות. יש בי הרבה כעס על 'קהילת הברמנים הבינלאומית', שלא מגלה שום עניין במה שקורה כרגע אצלנו. בזמן שמותגי אלכוהול בינלאומיים, גדולים ומוכרים, מתרברבים במונחים כמו בניית קהילה, ערנות לסביבה וערבות הדדית – כולם במירכאות כמובן, נראה שכל מה שקורה באזור שלנו לא ממש מעניין אותם. אני נקרעת בין הרצון לייצג אותנו בעולם, לבין תחושת מיאוס מהצביעות החוגגת".

>> מסעדות נוסטלגיות של פעם ואגרוף של טעמים // העיר של דותן גרינברג
>> לחם שהוא חוויה רוחנית וחנות גת סודית // העיר של יואב וינפלד

1. ג'וני משקאות

חנות האלכוהול הכי טובה והכי משפחתית בעיר. ג'וני, האגי, תומר וכל העובדים שהם כמו משפחה, הם בין האנשים עם הלב הכי רחב שהכרתי. תמיד יקבלו את פני המגיעים בסודה קרה או צ'ייסר של משהו מעניין. יש להם מגוון מטורף של אלכוהול שלא מוצאים בכל מקום ומחירים מעולים, והם גם הכי חתיכים שיש.
העלייה 46 תל אביב

2. FLOR

בר יין טבעי מושלם שהוקם על ידי עדי ראיף ואורי קורץ. את שניהם הכרתי במסגרת לימודי גסטרונומיה באיטליה – אנשים טובים ואמיתיים, שנהנים להגיש ליינות מעולים ואוכל מפחיד של אורי. שרופה עליהם.
וילסון 10 תל אביב

3. קפה אטלס

חנות תבלינים וותיקה ומשפחתית ברחוב לוינסקי. בעלת הבית המושלמת עושה בעצמה את הזעתר שלדעתי הוא בין הטובים בעיר. תמיד אתעקש להביא מהם חומרים לאירועים ותפריטים, גם אם זה לא בדיוק בדרך. יש להם תבלינים מעולים ותמיד יזרקו גם כמה מילים טובות להמשך יום נעים. מחממים לי את הלב.
לוינסקי 49 תל אביב

4. שכונת ביצרון

תגלית השנה מבחינתי, כתל אביבית במקור. שכונה של שקט וירוק בתוך העיר. חיפשתי מקום לגור בו שמחובר לעיר ולעשייה, אבל מרגיש כמו כפר. מרקם חברתי כייפי של תושבי שכונה צעירים לצד ותיקים, והרבה כבוד הדדי. אני אוהבת לחזור לכאן בלילה לשקט או לעבוד מהחצר שלנו באמצע היום. עוד בית קפה או בר אחד שייפתח כאן וזה יהיה המקום המושלם.

5. פארק מדרון יפו וחוף גבעת עלייה

פשוט המקום הכי יפה בעיר.

מקום לא אהוב בעיר:

המקום הכי עצוב בעיר שיוצא לי לעבור בו לא מעט זה רחוב הגליל. לא פעם ראיתי שם אלימות משטרתית והתנהגות מתעמרת מצד אנשי "אכיפת החוק" כלפי אנשים מהשכבות העצובות ביותר בחברה, נשים במעגל הזנות ודרי רחוב לא מטופלים. אוכלוסיות שדורשות הרבה יותר טיפול ותשומת לב ממה שניתנת להם כרגע, ובטח לא ראויים ליחס המזלזל והמשפיל שצריכים להתמודד איתו מצד בריוני החוק.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"מופע טוטאל" – סרט מדהים מכל זווית שהיא שריתק אותי לכיסא ובסופו, ובהפתעה, נכנס לאולם היוצר המדהים רועי אסף, שפשוט ראה באינטרנט שהאולם מלא והחליט להגיע ולרגש את הצופים בשיחה אישית.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"סוד האושר הפנימי" של ניסים אמון. עשה לי הרבה סדר בראש ובלב.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עמותת "ארץ חדשה", שהוקמה למען שיקום ובנייה מחדש של קהילות בנגב המערבי ובעוטף עזה. יצא לי להכיר את פועלם מקרוב כשהקמנו יחד עם קרן מיראז' קורס ברמנים, שנועד לחזק ולבנות מחדש פאבים קהילתיים באזורים האלו. המטרה שלהם היא לתת כלים ולייצר קשרים משמעותיים שיחזקו את הפרט והקהילה באזורים שנפגעו כל כך קשה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
יוליה פלנצקיה, מנהלת הבר בתאילנדית בהר סיני ושל הבר החדש שלהם – מולאם. כשכבר הייתה אשת אלכוהול מובילה ובעלת בר מצליח בבלרוס היא עלתה לארץ מתוך רצון לעסוק בתחום ולהצטיין, והיא אכן אשת מקצוע שלא ראיתי כמעט כמוה בעיר – חרוצה, יסודית ולא מעגלת פינות. לשמחתי עבדתי איתה צמוד בחודשים האחרונים על פתיחת הבר התאילנדי החדש, וגיליתי אישה חכמה, חזקה ומוכשרת, שעושה הרבה עבודה קשה, בשקט, די מאחורי הקלעים. היא ראויה לכל הכבוד וההכרה שאפשר – כי כמעט כבר אין אנשי ונשות מקצוע מסורים ומקצועיים כמוה, ולהרבה אנשים בתעשייה יש מה ללמוד ממנה.

מה יהיה?
בפעם הראשונה בחיים אני באמת מודאגת ולא יודעת מה יהיה.

• העיר שלי
• מיקסולוגיה
• פלור Flor
• ג'וני משקאות
• שכונת ביצרון
• פארק המדרון
• שוק לוינסקי

>> איתי דורון הוא יוצר ומנהל אמנותי, וביום חמישי הקרוב (12.6) הוא יציג לעולם את "לילה אחד. שישים שנה", ערב של חגיגת תרבות בניהולו האמנותי (יחד עם דפנה קרון) שיכלול עשרות הופעות במוזיאון ישראל במלאת לו 60 שנה החל מהשעה 18:00 בערב ועד 01:00 בלילה.התוכניה המלאה כאן, וכרטיסים אתם לא צריכים כי הכניסה חינם. חינם אנחנו אומרות לכם!

>> בועה של קיום משותף וקפה למצוא בו שקט // העיר של מאיה קוסובר
>> נקודת המפגש של האנדרגראונד והבר הכי טוב // העיר של אלכס סספר

1. קאב קם

אשתי ואני הכרנו במסעדה המיתולוגית ברוט שנסגרה שנה שעברה. זה היה הבית השני שלנו והמקום האוטומטי שהיינו יוצאים אליו כל ערב שלא עבדנו בו (כן, כן, קצת מוזר). מאז קשה לנו למצוא תחליפים ראויים (אנחנו מאוד סנובים), אבל קאב קם הוא המקום שהפך להיות האוטמט החדש. יש שיגידו (אני, למשל) שזו המסעדה התאילנדית הכי טובה מחוץ לתאילנד. כשהגעגועים לבנגקוק מבעבעים (וזה קורה לנו לא מעט), תמצאו אותנו שם. מנות שמפתיעות כל פעם מחדש וגורמות לי לרקוד בכיסא – לפעמים כי חריף, לפעמים כי זה פשוט טעים מדי. אני אוהב להגיע מוקדם, כשהמקום עוד מתניע – גם בגלל האפרטיבו וה-20 אחוז הנחה עד 19:00, וגם כי הכי כיף שם בשעות האלה.
לינקולן 11 תל אביב

2.גשר יהודית

אני גר בשכונת ביצרון המהממת (איסט סייד רפרזנט), ולפחות פעמיים ביום (בדרך כלל 4) אני חוצה את גשר יהודית. הגשר מחבר אותי עם האופניים לכל מקום שאני רוצה – ברבע שעת רכיבה גג. אין שמחה לאיד יותר מספקת מאשר להציץ על הפקקים הנוראיים באיילון ולפדל לי בהנאה.

3. פלור בר יין

עדי ואוריפתחו מקום לתפארת. מוזגים שם את מה שהם אוהבים לשתות ומבשלים את מה שהם אוהבים לאכול. כל יום התפריט אחר, ותמיד טעים ברמה שקשה למצוא בעיר. תפריט כאוטי, גחמני והדוניסטי – בקטע הכי טוב ולא מתפשר. כל כך טעים שם. ונעים לשבת, להתרווח, להתחיל ככה בשתי מנות ושתי כוסות יין – ולסיים את כל התפריט בלי ששמת לב.
וילסון 10 תל אביב

4. CCA – מרכז לאמנות עכשווית

מסוג המקומות שאם הייתי נתקל בהם בכל עיר בעולם – הייתי נגנב לגמרי ושואל את עצמי: איך אין אצלנו כזה? אז הנה – אצלנו – מרכז אמנות עם תערוכות והופעות שוות ומגרות.
צדוק הכהן 2א' תל אביב

5. תיאטרון תמונע

אין עוד הרבה זמן ליהנות מהתופעה הגראנג'ית, האנרכיסטית והמופלאה של תיאטרון תמונע ברחוב שונצינו. המקום שהתחיל מחזון של שלישיית מופרעים ואבירי מסדר התיאטרון העצמאי – נאוה צוקרמן, מיקי צוקרמן ואילן רוזנטל – והפך למרכז לאמנויות הבמה העצמאי הגדול והמשמעותי בעיר.נאוה, ארז ואני דואגים שיהיו הצגות מעולות, ניב ואורן מוודאים שיהיו הופעות מחול וואו – שלא נדבר על הפסטיבלים המעולים (ואירועי ספרות, מוזיקה, בר, גלריה ועוד ועוד).אין הרבה מקומות של חופש טהור כמו תמונע. וממש תיכף – המעבר למשכן החדש בשכונה הביתית שלי, ביצרון. גם שם הוא הולך להיות פלא – מסוג אחר, אבל פלא.
שונצינו 8 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

שער בגין // כיכר החטופים.זה המקום השנוא עליי בעולם. עצם קיומו מצביע על שפל מוסרי ואובדן דרך כל כך חמורים. זה מקום נורא, כי הוא תזכורת להפקרה האדירה של אותו יום ארור. זה מקום שנוא, כי הוא עדות מתמשכת לכישלון הממשלה לעשות את המובן מאליו והבסיסי ביותר (אין יותר בסיסי מזה) – ובאותה נשימה עכורה, גם להצלחה של המפקירים לקטב את החברה אפילו סביב זה.ולמרות שזה מקום שנוא עליי, והוא מנקז את כוחותיי עד לייאוש שאיש מאיתנו אינו חסין – נמשיך להגיע לשם, ולהיכן שנדרש,כי כל עוד ישנה סולידריות – יש תקווה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
התערוכות החדשות במוזיאון ישראל בירושלים. שיטוט במוסד הזה עבורי הוא מסע מתמשך של בירור זהותי. לא בכל מוזיאון אתה חוצה אולמות בין אוצרות ארכיאולוגיים (כולל תערוכה חדשה ומטריפה לילדים על ממלכת החיות של פרעה), מסורת ומורשת של העולם היהודי על המגוון האדיר שבו (למשל הכתובות בשפות שונות שמוצגות עכשיו בתערוכת "בסימן טוב!") – לבין אוסף אמנותי מתפקע ובלתי ניתן להכלה: תצוגה חדשה של האוסף הישראלי (זה וואו), אמנות אירופה הקלאסית, אמנות מודרנית עם כל הניים-דרופינג, תערוכת החלומות העצומה, תערוכת הצילומים של כריס מרקר, תערוכת קטלוגים חדשה לציון 60 שנה, מעבדת שימור חיה, ושיפוץ מחודש לגן האמנות! ואי אפשר שלא להזכיר את האירוע שבו אפשר להתרשם מכל אלה ועוד מעל 20 יצירות מקור חדשות – בחינם לגמרי! (12.6, החל מ־18:00 ועד חצות,"לילה אחד. שישים שנה.")

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
מאז שבעה באוקטובר יש לי חבר חדש: עמנואל לוינס. בחיפוש אחרי משמעות בתוך הכאוס, הגעתי לכתבים שלו – וגיליתי קול צלול, חומל ועמוק שעוזר לי לחשוב על אחריות, על זהות, על מוסר, על יצירה, וגם על מה זה להיות יהודי ברגע הזה ובמקום הזה. התחלתי עם קובץ המאמרים"חירות קשה" (הוצאת רסלינג), ומאז אני שוקע עמוק יותר בכתיבה שלו – מוצא את עצמי מתהלך איתו בעולם, קורא איתו ספרים, מתבונן על המציאות דרך המילים שלו.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מערך עוטף עצורים.יגיע היום שהם יקבלו פרס ישראל החבר'ה האלה (או תגיע הישראל שתביא להם פרס כזה) הם הוציאו אותי ממעצר שווא, וגם הרבה מחבריי ובני משפחתי. בלעדיהם הייתי מפחד ללכת להפגין. וגםתרבות של סולדריותשעושים דברים נפלאים. אני ממליץ לעצמי ולכם לתרום ולהתנדב אצלם.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל מי שהולך אחרי יום מחורבן לשער בגין או לכיכר החטופים. כל מי שלמרות שאין לו כח (כי למי יש) יוצא לעשות פעולה של סולדריות. כל מי שעושה פעולות בלתי נראות של אכפתיות – אתם אדירים. אתן מדהימות.

מה יהיה?
מי יודע? בטח הכל מהכל – אפשר להניח שיהיה עוד יותר רע ומותר לחשוב שיגיע תיקון. ועד שהוא יגיע (או שאנחנו נביא אותו), האחריות מוטלת עלינו לדאוג לאחר ולנסות להיטיב. כל עוד נעשה את זה תהיה משמעות (ולכן גם אהבה). לגבי כל השאר – Bring it on.

• העיר שלי
• מוזיאון ישראל
• קאב קם
• גשר יהודית
• פלור Flor
• cca
• תיאטרון תמונע
• כיכר החטופים

כל מי שחי בתל אביב יודע שאת הסופ"ש צריך להתחיל מוקדם. בשעות הערב המאוחרות יותר וכלל שמתקדם הלילה, גוש דן כולו מגיע לבלות בעיר הקטנה שלנו ועדיף להתבצר במקומות מקלט מוסכמים מראש, אבל אם מתחילים את הסופ"ש ממש מוקדם, עוד לפני שהשמש שוקעת, אפשר להתחיל אותו בסטייל בכמה מהמקומות הכי טובים בעיר. בחרנו להמליץ היום על כמה מקומות מעולים שתצטרכו לעמוד בהם בתור לאורך הסופ"ש, אבל אם תחתכו מהעבודה בזמן ותבואו מספיק מוקדם או תמהרו להזמין, אולי ימצאו לכם מקום על הבר ושאר הסופ"ש כבר יסתדר מעצמו.לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>> שובו של הפופ אפ האהוב, שיפודים עם יהודה קיסר ועוד חדשות אוכל
>> אינטימי על הגג: הלילה של תל אביב מתעורר בשדרות רוטשילד

פלור

למה כדאי:בר היין הנפלא הזה, שמתמקד ביינות טבעיים, נפתח רגע אחרי תחילת המלחמה והפך תוך זמן קצר לאחד האהובים והמוערכים בעיר. הוא מתפקד גם כחנות יין מצוינת, כך שאפשר לבוא גם ממש מוקדם. מה השעה עכשיו אמרתם? שתיים בצהריים? נשמע לנו אחלה.
מה טעים:למה שתקשיבו לנו, תקשיבו לאשת הקולינריה מיכל לויט שהמליצה על פלורהשבוע במדור "העיר שלי": "התפריט משתנה מדי יום, משלב אוכל פשוט שעשוי בדיוק, יינות טבעיים ממיטב היבואנים.ות הנכונים והנכונות, נקניקים וגבינות שמגיעים בייבוא אישי, ומנות מקוריות שלא רק מצליחות להזיז אותנו מהקבעון – אלא בעיקר פשוט טעימות".
אווירה:כל כך נעימה שלא ברור איך זה עדיין חוקי.
>> פלור, וילסון 10

מוריס

למה כדאי:מוריס הוא למעשה בר הנקסט-דור של הבסטה, וכמו כל דבר שהבסטיונרים נוגעים בו, יש לו את האווירה הנון-שלנטית הקסומה ואת האוכל והאלכוהול המצוינים שבאים איתה, עם האקס-פקטור שהוא הברמן והתופעה מיכאל גורביץ'. מקום מושלם להתחיל ממנו סופ"ש של פורענויות.
מה טעים:ויטרינת מעדנים כמו בבר האירופי שתמיד חלמתם עליו ואף פעם לא מצאתם, מאויסטרים טריים ודגים כבושים ועד נקניקים משובחים וקציצות בסטיל. כל.כך.טעים.
אווירה:אין מצב ששתינו כבר שלושה בקבוקי יין.
>> מוריס, השומר 5

A.K.A

למה כדאי:אחרי פתיחה מעט לא יציבה וחלוצית בנחלת בנימין, הפך בשנה האחרונה AKA לאחד המקומות הכי מוצלחים בעיר וגם אחד המצליחים בהם, וכמעט בכל יום נתון תתקשו להשיג שולחן או כיסא באחד מחלליו המרובים. אבל אם תתחילו את הכיף בחמישי אחה"צ ותמשכו אותו אל תוך הערב המאוחר, תקבלו כיסא שורה ראשונה לצפות בכל העיר מתייצבת.
מה טעים:אחת הסיבות המרכזיות לנסיקה של AKA היא היד החזקה והיציבה של שף איתי קושמרו במטבח, ולא משנה אם זה בבר האוכל או בר היין או בבראנץ' המצוין. פשוט אוכל טוב מאוד עם טאץ' מקורי של שף.
אווירה:המקום הכי חם בעיר אומריםכם.
>> A.K.A, נחלת בנימין 44

• אוכלים שותים
• מסעדות מומלצות
• AKA44
• מוריס
• פלור Flor