• Facebook
• Twitter
• Email

עדין יותר, מתקתק יותר ומבטיח לכם בקרים נטולי האנגאובר. כך שבפעם הבאה שהברמנית במקום הקבוע שלכם תציע צ'ייסר כפינוק על התנהגות טובה, ייתכן וחובבי האניס יחושו במורד הגרון בתחושה נעימה, קרירה ועדינה יותר ואולי והם בכלל לגמו מאוזו, האח הגדול, היווני והיוקרתי של הערק.

אז למה לשתות אוזו? בעלי ברים מזהים את הצורך לספק לחובבי האניס חוויה גבוהה יותר. אלעד (בולי) סולימן, בעלי בר הקליפורניה האופנתי של הרגע ואחד מהחלוצים שהחליטו למקם את האוזו בפרונט (לא משהו אישי נגד ערק כמובן) הסביר: "כל העיר מוכרת ערק ובא לנו משהו אחר וקול יותר. אוזו הוא מוצר איכותי יותר מערק, מרגישים את זה כבר בשלוק הראשון וגם ביום שאחרי"(מתוך כתבה שפורסמה מוקדם יותר השנה בטיים אאוט תל אביב).

גם בעלי ברים אחרים שפונים לליבם של הבליינים התל אביביים ואניני הטעם, כדוגמת הנואיבה שבמתחם התדר ומסעדת פארוק בשוק (הפשפשים) בוחרים באוזו 12 כדיפולט במדף הספיד והשף אבי ביטון אף רמז כי הביקוש למשקאות אניס הולך וגובר בשנה האחרונה, מה שהוליד צורך לגוון ולהרחיב את ההיצע והביא את האוזו לפריחה מחודשת.

שנת 2013 והרפורמה שגרמה לאלכוהול הזול שלנו להתייקר אבל פתחה עולם של אלכוהול יוקרתי שהפך נגיש, גרמה למיקום נוח של האוזו על מדף האניסים, כאשר הערק שסומן כזול ונגיש – נאלץ להימכר בעלות גבוהה שפגעה בתדמיתו הקלילה. מה שהנגיש משקאות אניסיים יוקרתיים יותר, כדוגמת אוזו 12. חוויה גבוהה יותר, במחיר כמעט דומה.

אז אם התעורר בכם החשק להתנסות במשקה אניס יוקרתי, אוזו 12 הוא האופציה האולטימטיבית. הוא מעורר בנו זיכרונות נעימים מחופי יוון, גם אם אין לנו כאלה, עם טעם אניסי במידה ומחליק בגרון בהנאה. מדובר בתזקיק עשוי מענבים שתובל בפירות וצמחים כמו: שורשי אניס, כוכבי אניס, שומר, ליקריש, אגוז מוסקט והל. הוא כמו החבר הטוב שתמיד זמין לבלות וזורם בכל מצב: עם מים, קרח, שניהם ביחד, עם אשכוליות או לימונענע, או לפיוריסטים, עומד בפני עצמו. ויש גם אנקדוטה יפה: בראשית דרכו ב-1880, הרבה לפני שהפך לאוזו הנמזג ביותר בעולם, נמכר המשקה האניסי בחביות על ידי האחים קאלוג'יאני, כאשר לכל אחת מהן אופי מעט שונה. החבית ה-12 נבחרה לאהובה ביותר והיא זו שנתנה לאוזו את שמו.

• אוזו
• ברים בתל אביב
• אלכוהול
• פרויקט הברים הגדול

• Facebook
• Twitter
• Email

אם עד לא מזמן ברים מקומיים נאלצו להמתין לשקיעת החמה ולצאתם של הבליינים הכבדים כדי למלא את השולחנות, היום הם כבר רוצים להתחיל את יום העבודה מוקדם יותר ולהתאבזר בתפריט אפריטיבו קליל, טעים ונינוח. כי מה אנחנו עוד רוצים אחרי שהחתמנו כרטיס חוץ מלשבת עם חברים, לשתות דרינק פוטוגני ולאכול משהו טעים. ובכן, מפתיע שהתל אביביים נוהרים לאפריטיבו?

לא מעט תשבחות נאמרו (ובצדק) על תרבות השתייה החדשה והאלגנטית שנצבעה בגוונים אדומים של קמפרי ומתבטאת בדרינקים קלילים לסגור איתם את היום, לפרוק את יום העבודה הארוך וליהנות מאתנחתא נעימה עם החברים במרווח הזמן שבין ארוחת ערב להיזרקות על הספה (או העלאת ההילוך לפני לילה שעשוי להקשיח). המתכון לאפריטיבו מושלם פשוט ומדויק: דרינק אדמוני במחיר נוח, השפעה אלכוהולית מלטפת, מנות טאפאס מהודקות ונגיעה אחרונה מהשמש. התמהיל חייב להיות פוטוגני כמובן.

אל תקראו לו האפי האוור

כמו כל הרגל אנין ומשמח, גם תרבות האפריטיבו נולדה בארץ המגפיים, הפחמימות והקמפרי: איטליה. אחרי עשור של ניסיונות לאקלם את ההרגל בארץ הקודש, האדפטציה המקומית הזרימה הרבה קמפרי בנהר ופרצה גם את גבולות האימפריאל או קבוצת R2M. עד כדי כך שכל בית קפה, בר שכונתי, מיינסטרים ומה שביניהם ממהרים לבסס תפריט אפריטיבו נחשק שישכיח מכם את תלאות היום.

https://www.instagram.com/p/BXQYb9LHSam/?utm_source=ig_web_copy_link

אז איפה שותים?

לאפריטיבו הישראלי חוקים משלו והתאמה לאנינות החיך, הלחץ התל אביבי לצד יוקר המחיה בעיר הוביל לחיפוש של דרינק טוב בעלות נגישה. האפריטיבו הישראלי הפך לנפוץ וקמפרי, על שלל צורותיו, אינו עוד נחלתם הבלעדית של ברים מפונפנים ומסעדות איטלקיות. אדפטציות לאפרטיבו מופיעות כמעט בכל מסעדה, בית קפה מקומי, או בר שכונתי. אחד מהחלוצים שעדיין מגיש את האפריטיבו הוותיק בעיר, הוא הטאפאס בר האיטלקי, צ'יקטי, שהשיב את האפריטיבו לחיינו לפני כארבע שנים, עם משקאות בעלי תכולת אלכוהול נמוכה ומנות טאפאס איטלקיות להשלמת החוויה. אפרטיבו מושלם לא פחות מוצע בהרצל 16 של אנשי R2M, הבושוויק שמציע קוקטיילים והאפי האוור נעים ונוח החל משעות הצהריים ובר הפונטנה החדש בחצר בית המלון של רוטשילד 65 של אנשי האימפריאל, שמבוסס כולו על טהרת האפריטיבו המסורתי. בקיצור, האנג משוחרר של בין ערביים זה כל מה שקורה עכשיו.

https://www.instagram.com/p/Bzad8hhAc7x/?utm_source=ig_web_copy_link

• קמפרי
• דרינק
• אלכוהול
• ברים בתל אביב
• פרויקט הברים הגדול

• Facebook
• Twitter
• Email

תדר

התדר הוא פחות או יותר הדיפולט המושלם לכל יום בשבוע. הקומפלקס שהתמקם בבית רומנו הפך לאחד ממתחמי הבילוי הכי מושקעים ומצליחים בעיר. עם רומנו הטעימה בקומה העליונה, מתחמים חדשים וממוזגים לצרכי פיזוז נעים בימי הקיץ הלחים, הופעות אינטימיות, חנות תקליטים, ירידי סוף שבוע, הופעות, תוכן מתחדש ופיצה שאין לה תחליף. בקיצור, תמיד יש מה לעשות. לא משנה באיזה מוד אתם.

דרך יפו 9

ג'אספר ג'ונס

קוקטיילים הם כבר ממזמן לא טרנד חולף או נישה השמורה לתושבי צפון דיזנגוף אניני הטעם המתונים. הקוקטיילים מוגשים בקנקני תה מעודנים, הברמנים הם מיקסולוגים מחבקים, ליטרלי, שעות הפתיחה גמישות והלוקיישן משרת את כל צרכי הבליין העירוני: דייט, האנג עם חברים או אם התמזל מזלכם – פיקאפ.

דיזנגוף 190

כולי עלמא

החלל פוטוגני במיוחד, התור ארוך בקטע טוב, משחקי הארקייד מספקים אתנחתא נוסטלגית, הגלריה הקטנה תגרום לכם להנהנן מול פרויקט סיום של סטונדטית משנקר והתקלוטים משמחים ונעים על הספקטורם שבין היפ הופ קליל לניינטיז משובח. בכל זאת השתעממם, חפשו לכם תייר מבולבל בסמוך לשירותים הממוזגים שישמח לגלות את העיר דרך עיניי המקומיים. הכי תגלית שלכם.

מקווה ישראל 10

דלידה

הבר המהודק שמצטרף לקלחת של שוק לוינסקי מציע בר משקאות אנין במיוחד ודרינקים עם טוויסט כמו: טרינידד סאוואר על בסיס ויסקי, סאלטי קולדה ועוד רבים ומתוחכמים. התפריט נוטה למטבח האירופאי, האווירה רגועה ואפלולית במידה לא מספיק מלחיצה כדי להבטיח את הצלחת הדייט הבא שלכם. אל תוותרו על ברולה הפלפלים. אתם תבכו מחריפות מתוקה ומעודנת ותודו לנו אחר כך.

זבולון 7

מנזר

מנזר הוא מוסד ותיק, מוערך, מזמין אבל לא מתחנף וחף מטעויות. הקהל לא מוגדר, הבירות זוכות לשמות סודקי שיניים אבל הוא יחבק אתכם בכל מצב צבירה ובכל שעה בלילה וביום. כן, ההוא שמספרים עליו שהיה פתוח פעם ביום כיפור ולוקח את חדוות השתייה והמאנצ'ים רמה אחת מעל ובתמחור נטול נקיפות מצפון.

אלנבי 60

• פרויקט הברים הגדול
• וויסקי
• וויסקי בר
• אלכוהול
• ברים בתל אביב