כן, בסדר, מילקשייק. ברור שהיא תבצע הערב את "Milkshake", וגם את "Caught Out There" (זה השיר עם "אני מה-זה שונאת אותך עכשיו", למי שצריך רענון). אבל אם אתם במקרה מהאנשים שפספסו את האלבומים הבאמת מעולים שקליס הוציאה אחד אחרי השני, שלפעמים מתעלים על – ובטח לא נופלים ברמה מהלהיטים שלה, יכול להיות שחשבתם שזה לא מצדיק הופעה מלאה. אז הסירו דאגה מליבכם: הופעה של קליס זו פצצת סול מדויקת, עדכנית וקלאסית בו זמנית, שלא הרבה מסוגלים להשתוות אליה – ובטח שאין הרבה הופעות עם סאונד כזה שמגיעות לארץ (ואם ראיתם אותה בזאפה בתל אביב ו/או בהרצליה לפני שבע שנים, אז אתם כבר יודעים).

קליס מוציאה באנגרים מאז אלבום הבכורה "Kaleidoscope", אותו הציאה כשהייתה רק בת 20 ושסימל את תחילתו של שיתוף פעולה ארוך עם הנפטונז (פארל וויליאמס וצ'אד הוגו). ב-2003 היא שיחררה את הלהיט הכי גדול שלה, "מילקשייק", אבל באותו אלבום, "Tasty", היו עוד קטעים ענקיים: "Millionaire" (עם אנדרה 3000 מאאוטקאסט) וגם "In Public" עם נאס, לו גם הייתה נשואה (נישואים שנגמרו כל כך רע שנאס הקליט על זה אלבום שלם). וזה עוד מבלי להכנס מעבר לסינגלים, כי זה הקטע עם קליס: היא מוציאה אלבומי פופ ששווה להעמיק בהם הרבה מעבר ללהיטים שלהם. ואם זה לא היה מספיק, ב-2014, קצת לפני ההופעה בארץ, היא נכנסה לפאזה חדשה, הקליטה את "Food" הנסיוני יחסית עבור הלייבל האלקטרוני הבריטי האגדי Ninja Tune – ונעלמה שוב לכמה שנים טובות, למרות שבעיקרון כבר כמה חודשים מובטח לצאת אלבום חדש, "Dirt", שבינתיים כבר יצאו ממנו שתי טעימות מעניינות.

אז נכון, זה לא 47 מיליון הצפיות של Milkshake, אבל אתם יודעים מה? לקטעים האלה יש סאונד יותר מגניב, עדכני בלי לרדוף אחרי טרנדים, והקול שלה עדיין נשמע פצצה. יש לכם עד הערב לחרוש עליהם ולהרשים את שאר באי ההופעה בבקיאות שלכם, וזה מה שכולם רוצים באמת, לא?

בארבי, קיבוץ גלויות 52. הערב (ראשון, 17.7) ב-20:30.כרטיסים כאן

• ❤ תרבות
• מוזיקה
• מה עושים היום
• קליס

מבול ההופעות מחו"ל נמשך הבוקר (א') עם ההודעה שקליס המעולה חוזרת לפה להופעה אחת ביוני. זו הפעם השלישית שהמוזיקאית המצליחה נוחתת פה לאחר שתי הופעות ב-2015. הפעם היא תגיע לבארבי ב-17.7 להופעה אחת.

המוזיקאית האמריקאית היא בין הנשים הבודדות שהכניסו 10 סינגלים לפסגת המצעדים – דווקא בבריטניה. היא עבדה שנים עם פארל ויליאמס ושיתפה פעולה עם רבים וטובים ובהם ביורק, באסטה ריימס ועוד. להיטה הגדול מילקשייק זיכה אותה במועמדות ראשונה לגראמי.

מי שחתומים על הבאתה היא סוכנות ZUZZ שאמונה גם על הגעתCigarettes after sexו-Other lives. כרטיסים יעלו בין 220-50 ש"ח.
לפרטים נוספים ולרכישת כרטיסים

• ❤ תרבות
• מוזיקה
• הופעות
• קליס
• בארבי

• Facebook
• Twitter
• Email

למי שהפסיק לעקוב אחרי הקריירה של קליס מתישהו בין "Milkshake" ל"Acapella", הנה כמה מושגים לא צפויים לתאר בהם את הזמרת: חיננית; אצילית; עדינה; מרגשת; חתומה בלייבל האגדי Ninja Tune. כן, קליס. והיה שווה לצאת לזאפה הרצליה, מכל המקומות, בשביל לגלות את השינוי שהיא עברה.

קליס בפברואר 2015 היא קליס ללא כבלים. כשהיא מגולחת מהפקות אלקטרו דורסניות – כיפיות, אך מונוטוניות, כאלו שנועדו לשרת סינגלים, לא אלבומים – ומגובה בלהקת סול-Fאנק קלאסיציסטית ומצוינת, היא נשמעת הכי טוב שהיא יכולה להישמע. יש גם הרבה מה לומר על הנועם שפורץ מקליס ועל הנוכחות הבימתית שלה. על כך שבין השירים היא מספרת סיפורים ארוכים מדי, שהיא יודעת שהם ארוכים מדי ועדיין לא ממש אכפת לה. שהיא צוחקת בקטנה על הקהל ועל עצמה. שהיא שובת לב ממש. אבל המוזיקה יותר מעניינת.

ניקח, לדוגמה, את הלהיטים של הזמרת – "Millionaire", "Acapella" ו"Milkshake". ניתן לזהות את גרסאות המקור שלהם בהופעה כרפרנס בלבד. "Acapella" ו"Millionaire" מומצאים מחדש עם חצוצרת סקא אינטנסיבית, המון קלידים וללא זכר למכונת תופים; "Milkshake" נפתח עם ביט ספרדי אינטנסיבי (או "גרסת חפלה", כדברי שותפי להופעה) ומסתיים בדגימה מפתיעה של ההקלטה המקורית של השיר, כשקליס יוצאת לדו-קרב ווקאלי עם עצמה.

יחד עם זאת, השירים שנשמעים הכי טוב בהופעה הם אלו מהאלבום האחרון של קליס, שנכתבו להרכב זה (או לפחות לאחד דומה): הברקת הFאנק המתוחה והאופטימית "Cobbler", עוד קצת סקא ב"Breakfast" או הסינגל המצוין "Friday Fish Fry", שהולך הכי רחוק ממולדתה של קליס, ניו יורק, עם עמוד שדרה פסאודו-קאנטרי וגרוב דרומי עמוק, עליו קליס רוכבת כמו מלכת רודיאו. אפילו "Rumble" הסנטימנטלי, שבאלבום נשמע חיוור ומאופק, במרחק של מטר פשוט שובר לבבות (מי היה חושב שפזמון שבנוי פחות או יותר מהמילים "Baby don't go" עדיין יכול לעורר משהו? יכול ועוד איך), כשקליס מתחרה עם זמרת הליווי שלה מי שוברת יותר גבוה.

זהו אחד הרגעים הבודדים בהופעה שמציגים ראוותנות מוזיקלית – ובתבונה, הוא משתלב דווקא בשיר מינורי באופיו. תעלולים כאלה ב"Milkshake", נניח, היו לוקחים אותו רחוק מדי, מעבר לקצה. האופן בו קליס מתעקשת לפרק את הלהיטים שלה, בשילוב הסיפור שהיא מספרת על מסיבת עיתונאים בה היא נשאלה אם עדיין מתחשק לה לשיר אותם בהופעה ולצד התפניות המשונות וה"לא פרודוקטיביות" שעשתה בשנים האחרונות (הפסקה של כמה שנים ממוזיקה בהן למדה להיות שפית, למשל), מציירים תמונה של מישהי שלא הרגישה בנוח בעורה של דיוות הפופ שהיא הייתה יכולה להיות.

זה גם מספק מענה לשאלה מתבקשת למי שמביט על הקריירה שלה: האם קליס היא החמצה? היא הרי מוכשרת וכיפית בהרבה מיוצרות אר' נ' בי' אחרות בנות דורה וזה שהגיע אחריה, ועדיין, למרות כמה להיטים גדולים, היא מעולם לא הפכה לאיקונת פופ. אם להחיל עליה הגיון כלכלי קר, אפשר להסיק שכן, משהו התפספס. אבל אחרי שעה ומשהו במחיצתה, ההגיון הקר נמס ונותרת רק עובדה ברורה אחת: הנה יוצרת שמאוהבת במקום בו היא נמצאת ובסאונד שהיא מפיקה. וזו רק סיבה אחת ללכת לראות אותה.

קליס תופיע גם הערב (7.2) בזאפה הרצליה

• מוזיקה
• קליס
• הופעה
• לייב
• זאפה
• Food
• נאס
• תרבות