היא רקדנית בלהקת בת שבע מאז 2022, ועכשיו היא מככבת ב-ZŌ, יצירתו החדשה של אוהד נהרין שעלתה זה עתה ותוכלו לראות גם בימים הקרובים כשהיא מתפקעת מטריות. ניצלנו את המצב להמלצות על דודות בפלורנטין ובן-דוד בפלורנטין (אין קשר משפחתי) ועל החדר למעלה בקליפורניה. בונוס: מתברר שאפשר (וצריך) לשנות את עצמנו
>> ירדן ברקת, 26, היא רקדנית להקת בת שבע מאז 2022, ובימים אלה היא משתתפת ב-"ZŌ", יצירתו החדשה של אוהד נהרין לקאסט כפול (מומלץ לצפות בשניהם) שעלתה בבכורה בשבוע שעבר. כמו ביצירות "ממותות", "החור" ו"2019", גם הפעם בחר נהרין בסטודיו ורדה שבמרכז סוזן דלל כמרחב ליצירה – חלל אינטימי וייחודי שמאפשר קרבה בין הקהל לרקדנים ומזמן חוויית מופע יוצאת דופן, הכוללת שיתוף פעולה בין נהרין ובין המוזיקאי והדי.ג'יי תאי רונה שירצו יחדיו חוויית סאונד ייחודית ואימרסיבית ליצירה. בקיצור, אתם צריכים להיות שם.הפרטים והכרטיסים כאן.
>> היא אהבה את תל אביב אול אובר. זאת הייתה העיר של גילה גולדשטיין
>> שער בין העולמות ומקום של מפלט ונחמה. העיר של אתי ציקו
>> מסעדה שהפכה לבית ומטע פקאנים לרקוד בו // העיר של זוהר בנאי
1. הברים של פלורנטין
ברים חשוכים עם מוזיקת גיטרות פול ווליום באוויר; בשדרה הכי עמוסה בפלורנטין' תמיד ירגישו לי כמו בית. שם אני הכי אוהבת לשבת עם חברים באמת מדהימים וכל מיני שאריות של סצנת המטאל בישראל. למרות שהרבל בר האגדי שהיה בית שני עבורי, נסגר – תמיד כיף לשבת בסאצ'מו, הברלין והלניז שברחוב ויטל, שלהתיישב שם על הבר לבד ולפתח שיחה עם פרצוף חדש או מוכר גורם לי להתאהב בספונטניות של הלילה כל פעם מחדש.
והכי חשוב לקפוץ לדודות ללחם חביתה חבל על הזמן לא משנה באיזה שעה, אם אתם שם תמסרו ד"ש.
>> ברלין בפלורנטין, ויטל 1 // סאצ'מו בר, ויטל 2 // לני'ס בר, ויטל 7 // הדודות, ויטל 7 תל אביב (פלורנטין)
2. הוטל ססיל
את ההוטל ססיל של קבוצת קזינו סן רמו היכרתי דרך בן הזוג שלי שעבד שם. בכל פעם אחרי החזרות בבת שבע הייתי באה, מתיישבת לו על הבר ומנסה לנשום את האוויר שהוא נושף (בקטע אוהב לא אובססיבי מדי…). על הדרך לאכול משהו טעים מהתפריט המצויין שלהם ולשתות איזה קוקטייל, במקרה הטוב שניים 😉 ככה יצא לי להכיר את הצוות המקסים שעובד שם ולהתלהב מהאווירה כל כך, שגם כשהוא לא עובד אני רוצה ללכת לשם ללרלר עם המלצרים והברמנים.
אברבנאל 52 תל אביב (פלורנטין)
3. הבנדוד
פעם בכמה זמן, כשיש בוקר שבת שנעים לצאת בו מהבית, אני ובן הזוג שלי הכי אוהבים לקפוץ לקפה ובייגל קלאסיאצל הבנדודעל פלורנטין פינת העלייה. משהו בפשטות והשקט שבמקום הופך את הקפה והאוכל לטעים יותר.
פלורנטין 50 תל אביב
4. קליפורניה
משהו בקירות האדומים על הבר למטה תפס אותי חזק עוד כשהמקום נפתח, תמיד אהבתי לשבת שם. בתקופת המלחמה כשגרתי בלוינסקי Platz הייתי באה לשם הרבה כדי לא להיות לבד והתחברתי למקום מחדש, בעיקר לחדר למעלה באירוח חם, חברי ומלא בסטייל של תומר משה, חבר טוב והבחור עם האפרו הכי מגניב שתראו, שעושה קוקטיילים ברמה גבוהה ומלווה את הערב באנרגיות של צחוק ואווירה טובה באמת.
השוק 3 תל אביב (שוק לוינסקי)
5. המבצר
ה"4tress" או המבצר, איך שתבחרו לקרוא לו, הוא מקום חדש של חברים שנפתח בדרום העיר לא מזמן. שם היו האירועים הכי תוססים שהייתי בהם לאחרונה, כמו ערב ג'אם ג'אז שמארח עילאי קדוש מלך הג'אז והרוקנרול, הופעות חיות טורפות, מסיבות עם מוזיקה טובה והייתה אפילו תצוגת אופנה מעניינת. אי אפשר לתאר מה באמת קורה שם, אני אומרת פשוט ללכת ולחוות בעצמכם.
משה מאור 3 תל אביב
מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:
נהרות של חורף בעיר.כשמגיע "חורף" למדינת תל אביב, העיר מתמלאת בנהרות של מים שלא מתנקזים לשום מקום ואני מוצאת את עצמי קופצת בגראנד ז'טה (הקפיצה הזאת בשפגט) מעל נחל לוינסקי או נהר שפירא או כל כביש אחר שהייתי צועדת בו פעם כשהיה יבש. אני לא מחוממת לקפיצות כאלה גדולות על הבוקר, ועם כמה שגשם בישראל הוא ברכה, חייבים לעשות עם זה משהו! גם על שבילי אופניים הנהרות לא פוסחים ואי אפשר ללבוש לבן בחורף יותר! אם אתם שומעים אותי: דחוף לנקז!!
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
פחות מחפשת את היצירות החדשות. אני אוהבת לרקוד וללמוד בתוך הסטודיו. כאן תמיד אני מוצאת זהב. נהנית מאוד ממופעים של רקדנים יוצרים שסביבי פה בעיר, כמו "מונגר" של ברק מרשל שזכיתי לראות לאחרונה, "וירוס" של הלהקה הצעירה שהיה תענוג לצפייה. אחרי הפצע שהמלחמה השאירה בליבי, גיליתי שמאוד קל לי לפתוח את הלב ולהתמסר למחול גם כצופה ובעיקר כרקדנית. בתור אחת שעובדת עם הגוף ועם הלב כל יום, אחרי כל מה שקרה מצאתי את הפאשן שלי לרקוד מחדש. זו השראה ענקית. בנוסף, לראות את החברים שלי משקיעים מזיעים ויוצרים כל בוקר מחדש, בעיקר עכשיו עם החזרות ל"זו", פותח לי את הלב וממלא אותי.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
השירים של להקת אלג'יר מאוד ליוו אותי לאחרונה.
שירים של Chris Cornell, בעיקר של הלהקה Audioslave למי שמכיר. באמת ממליצה. גם שירים של Deftones, והמון שירי מטאל, רוק וגיטרות שתמיד יתנו לי כוח. ולא לצחוק עליי – אבל כל שיר של ליידי גאגא יתן לי תקווה לחיים, או לפחות יעלה בי חיוך.
לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל עמותה שפועלת למען שיקום החטופים והחיילים, מטה משפחות החטופים. נט"ל, ואני בטוחה שיש עוד. חשוב לי מאוד לציין את"עומדים ביחד". זוהי לא דעה פוליטית – בסוף כולנו כאן ביחד למרות חילוקי הדעות, ואנחנו צריכים לשאוף שיהיה לכולנו טוב יותר לחיות כאן ביחד.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
באופן אישי, אני רוצה לחבק ולהרים לאח שלי הקטן דןברקת(שהוא כבר לא קטן בכלל), לכל חיילי ומשפחות גדוד 46 של חטיבה 401 – פלוגת דינגו החדשה ופלוגת ברקן שלחמה בעזה מתחילת המלחמה. עידו וולך ז"ל, תומר ליבוביץ ז"ל וקנאו קאסה ז"ל – חברים של אחי לנשק שנפלו בעת שירותם, מקום ענק שמור לכם בלבבות של כולנו, סליחה שהגענו למצב כזה. אני רוצה להוסיף ולחזק את משפחות החטופים, החיילים ומשפחותיהם, נפגעי הנובה, המשפחות השכולות, החטופים שחזרו הביתה, ואלו שלא. אני לא יכולה לתאר כמה כוח צריך בשביל להמשיך קדימה.
מה יהיה?
מה יהיה? יהיה טוב. בסוף אנחנו יצור שנועד לשרוד. למדתי בשנתיים האחרונות לחבק יותר ולאהוב את כל האנשים שחשובים לי וסובבים אותי, אחרת אני עלולה להפסיד בגדול. למדתי לחייך יותר ולפתוח את הלב, גם אם זה דורש לשחרר קצת את הברגים שמחזיקים את הקופסא. וגם לצאת ולחיות קצת את הסרט שתמיד אמרו לי שאני חיה בו:) אני ממליצה לנו התל אביבים להשמיע את הקול שלנו, לצאת ולהפגין, להשפיע ולהצביע, לפתוח את הלב, לחבק ולהקשיב יותר. עד שיהיה שינוי אמיתי במדינה שלנו (ולא, אני לא מדברת על מדינת תל אביב), אנחנו יכולים לשנות את עצמנו ולדאוג למקום שבו לכולנו יהיה נעים לחיות.
