Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
על פי חוק בתי החולים חייבים לטפל בכל מקרי החירום בחינם, והם מעניקים לרוב טיפול טוב עד מצוין.
דרכונים ואשרות כניסה
דרוש דרכון. אין צורך בוויזה לשהות של פחות משלושה חודשים.
חשמל
220V 50 Cycles AC כמו בארץ
טלפונים ותקשורת
הקידומת של איטליה היא 39 ושל רומא היא 06. כדי לחייג מרומא החוצה לשיחה בינלאומית יש לחייג 00, אח"כ את קוד המדינה ואח"כ את קוד העיר ללא 0, ואז את המספר עצמו.
מזג אוויר
כדאי לבקר ברומא בתקופת האביב והסתיו. מזג האוויר נעים והעיר מוצפת באור. בקיץ הטמפרטורות מגיעות ל-40 מעלות והלחות מטביעה כל טיפת אנרגיה. בחודשים נובמבר-פברואר מזג האוויר הפכפך מאוד.
מידע לתייר
סוכנות Enjoy Rome היא סוכנות פרטית המעניקה שירות אישי. היא יעילה בחלוקת מידע וייעוץ ואפילו מספקת שירות להזמנת מקומות לינה בחינם. בנוסף, הקימה המועצה העירונית דוכנים למידע תיירותי (PIT) הפזורים ברחבי העיר.
לוותיקן משרד תיירות משלו, הממוקם בצידה השמאלי של כיכר סן-פייטרו (פטרוס הקדוש).
שדה התעופה המרכזי של רומא הוא Fiumicino (פיומיצ'ינו), הנמצא כ- 30 ק"מ מהעיר.
שעות עסקים
חנויות ברומא פתוחות ברובן בימים שני-שבת בשעות 09:30-19:30. בימי ראשון ובחגים רוב החנויות הרגילות סגורות (במרכז נמצאות חנויות שפתוחות גם ביום ראשון). סופרמרקטים פתוחים כמעט ללא הגבלה.
תחבורה בעיר
הרישיון הישראלי תקף באיטליה, אך נהיגה ברומא היא לא עסק פשוט. הכבישים עמוסים, מבלבלים וחסומים לעיתים רבות, יש בעיר בעיית חניה קשה ומעל הכל, הרחובות מלאים בנהגים עם מזג איטלקי.
בשביל נסיעות קצרות בתוך העיר, מערך החשמליות והאוטובוסים מספק בהחלט (וממילא כל האטרקציות התיירותיות של המרכז נמצאות מרחק הליכה זו מזו), ובכדי להגיע לאטרקציות חיצוניות ניתן לקחת את הרכבת התחתית.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אם אתם מבקרים ברומא במסגרת מסע עסקים תזזיתי או פשוט חולפים בעיר אחרי בילוי כפרי רגוע, אל ייאוש. גם בפרק זמן קצר אפשר ליהנות ממה שיש לעיר להציע. פנו לעצמכם שעתיים או שלוש, והעיר תגלה לכם לפחות כמה מסודותיה.
קל מאוד להבין את מה שרואים בבירה, כל עוד זוכרים שהעיר עברה שלוש התפרצויות תרבותיות מהממות, המוצגות כולן בסיור הזה. הראשונה היתה התקופה הקלאסית (משנת 100 לפנה"ס ועד 300 לספירה), ומתקופה זו שרדו כמות מדהימה של אתרים. אחריה באה תקופת הרנסנס (מאות 16-15), ובה שורה של אפיפיורים שוחרי מלחמה והלומי ממון ואגו פיזרו את ההון שלהם באורגיית בנייה חסרת מעצורים של כנסיות וארמונות. השלישית היא תקופת הברוק השערורייתית והתפוחה (מאה 17), שהרעיפה קישוטים מצועצעים על כל חלקה טובה.
התחילו את הסיור בראש המדרגות הספרדיות. ייתכן שכבר ראיתם את המקום בסרטים, אבל הנוף הנשקף מכאן שווה שידור ישיר. מולכם ממש נמשך via Condotti המהודר, מחוז חפצם של קורבנות האופנה הרומיים. להקות בטלות של תיירים ומקומיים נחפזות אחר מקומות הישיבה שזופי השמש. השגרירות הספרדית לוותיקן עדיין ניצבת ב-piazza di Spagna, כמו גם המוזיאון הוורדרד שלמרגלות המדרגות הספרדיות, בו המשורר הרומנטי ג'ון קיטס נפח את נשמתו.
התגברו על התשוקה להתמסר לקרני השמש או למנעמי כרטיס האשראי, ופנו ימינה ל-via Babuino, אחת מעורקיו של אזור Tridente. בסופו של הרחוב השיקי, המאוכלס חנויות וגלריות לעתיקות, שוכנת piazza del Popolo. לפני שאתם פונים להקדיש לה את מלוא תשומת הלב, קפצו ל-via Margutta הציורית, השזורה גלריות חינניות.
ממושבכם בטראסה של קפה Rosati ובידכם כוס קפוצ'ינו, תוכלו להבחין שהכיכר מצליחה לשלב בחינניות נונשלנטית דוגמאות מצוינות משלושת התקופות האמנותיות שפקדו את הבירה האיטלקית. במרכז הכיכר הנאו-קלאסית האדירה מזדקר אובליסק שסחב הקיסר אוגוסטוס מהמצרים. את ראשיתו של Tridente מציינות שתי כנסיות תאומות מתקופת הברוק, ואילו כנסיית Santa Maria del Popolo מהווה יהלום רנסנסי מלוטש היטב (אין ברירה, אתם חייבים לקפוץ לביקור מהיר, ולו כדי לבהות בהערצה בשני הציורים התואמים של גאון הברוק קרבאג'יו). השער העצום שבחומה הרומית העתיקה, נבנה בחופזה לכבוד בואה של המלכה קריסטינה משוודיה בשנת 1655.
Via del Corso העמוס, לב לבו של Tridente, היה המקום שבו הונהגו מירוצי הסוסים בימי הקרנבל, בעידן האפיפיורים המושחתים. בימינו, הצעירים מעדיפים להתהולל בחנויות האופנה הזולות שלאורכו. אתם יכולים לחלוף כאן בזריזות, ולעצור רק כדי להציץ בכמה מה-palazzi היפים ביותר בעיר.
שופינג בויה קונדוטי (צילום: טטים אאוט)
המשפחות האולטרה-אריסטוקרטיות Ruspoli ו-Burghese עדיין חיות בארמונות העירוניים המשפחתיים שלהן. לפעמים אפשר לבקר ב-Palazzo Ruspoli כשנערכות תערוכות במקום, אך בכל הקשור ל-Palazzo Borghese, תצטרכו להסתפק בהצצה בחצר של הארמון העצום מהמאה ה-17 (כניסה דרך via Fontanella Borghese). האחות של נפוליאון בונפרטה, פאולינה היפה, חיה כאן עם בעלה, הנסיך Camillo Borghese.
במורד via del Corso תבחינו בארמון מרשים עוד יותר – Palazzo Doria Pamphili. אם אתם יכולים להרשות לעצמכם, היכנסו להביט באוספי האמנות הנהדרים. אם אתם מעדיפים, אתם יכולים במקום זאת לבדוק את הלך הרוח הפוליטי ב-piazza Colonna (הנקראת על שם העמוד העצום של מרקוס אורליוס הניצב במרכז הכיכר). משרדו של ראש הממשלה שוכן ב-Palazzo Chigi מהמאה ה-16, ואילו הבית התחתון של הפרלמנט מאכלס את Palazzo Montecitorio. האובליסק שבמרכז הכיכר, שימש כמחוג שעון השמש הגרנדיוזי שבנה הקיסר אוגוסטוס (אותו אחד שגנב את האובליסק).
piazza Colonna (צילום: טיים אאוט)
הליכה קצרה של שתי דקות תוביל אתכם ל-piazza Augusto Imperator. הקיסר בנה מוזוליאום עגול ענק לעצמו ולמשפחתו, הניצב לרוע המזל עירום מהשיש שהקיף אותו פעם. ליד הנהר תמצאו את הבניין Richard Meier, שבו שוכן Ara Pacis (מזבח השלום) של אוגוסטוס, המתאר בתבליטים עוצרי נשימה את משפחתו של הקיסר. הכתובות הארוכות בלטינית מספרות את הישגיו של הקיסר המלומד (גם אם קלפטומן).
אתם בוודאי מרגישים מעט עייפים בשלב זה. אתם יכולים לפנק את עצמכם בבופה שב-’Gusto. התעקשו על שולחן בחוץ. לאחר מכן, אם יש לכם מספיק זמן ואנרגיה, עלו לקו מספר 81 (תחנת האוטובוס ניצבת ממש מחוץ למסעדה). תוך 20 דקות הוא יעבור דרך כל האתרים שטרם ביקרתם: piazza Venezia, Capitoline, במורד הרחוב לעבר Bocca della Verità, לצידו של Circus Maximus ובחזרה דרך Palatine עד הקולוסאום. אתם יכולים לרדת כאן ולשים פעמיכם לבית המלון או לשדה התעופה, בהרגשה שראיתם (כמעט) הכל.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
ההיסטוריה של רומא אינה סגורה מאחורי מנעול ובריח במוזיאונים ובגלריות של העיר – היא שולטת בכל. למרות מידותיה הקופמקטיות של העיר, המתקפה התרבותית אדירה ומתישה. מוטב לקבל בהשלמה את העובדה שאי אפשר לראות הכל. אבל זכרו: אם תבלו את כל הזמן שלכם באתרים ובמוזיאונים של העיר, תחמיצו דבר נוסף, חשוב לא פחות: הנוף העירוני והאנושי הייחודי של רומא. אל תזניחו אפוא את ההליכה ברחובות ואת הבטלה בבתי הקפה. הישיבה בטראסה עלולה אמנם לגרום לאינפלציה בתקציב הקפוצ'ינו שלכם, אך ערכו של מושב בשורה הראשונה בהצגה הרומית הבלתי פוסקת לא יסולא בפז.
Fontana di Trevi
מזרקת טרווי, שנבנתה ע"י ניקולה סאלבי במאה ה-18, היא טירוף רוקוקו מופלא, שכולל סוסי ים שועטים, טריטונים ושלל פריטים נוספים. המזרקה, שחבויה בכיכר קטנה ומוקפת קהל רב יומם וליל, זכתה לתהילת עולם כשהשחקנית אניטה אקברג פיזזה במימיה בסרטו של פליני, "לה דולצ'ה ויטה". אל תנסו לחקות אותה מאחר וכל שכשוך או דשדוש במי המזרקה אסור בהחלט. אתם יכולים לעומת זאת להשתתף במסורת השלכת המטבעות למים, שאמורה להבטיח את שובכם לעיר הנצחית (אגב, נהוג לזרוק את המטבעות כשגבכם מופנה אל המזרקה). טיפ: שעות הערב הן הקסומות ביותר, כאשר החושך כבר ירד והמזרקה כולה מוארת.
כתובת:Piazza di Trevi
Palatine
האגדה מספרת שרומולוס רצח את אחיו רמוס בשנת 753, טיפס על גבעת Palatine וייסד את רומא. למעשה, ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שתושבים הגיעו למקום לפחות מאה שנה לפני כן. בתקופת האימפריה, הפכה Palatine לבוורלי הילס של רומא העתיקה, ועליה קובעי הטרנדים החלו לבנות את הארמונות שלהם. בצידה המערבי, החולש על Circus Maximus, נמצאים השרידים של המעונות הקיסריים, לרבות Domus augustana של הקיסר דומיטיאנוס, המכיל מה שנראה כאצטדיון פרטי בחצר. Museo Palatino שלצידו, מציג את ההיסטוריה של הגבעה החל מהמאה ה–8 לפנה"ס.
מערבה מכאן שוכן ביתו של אוגוסטוס, או Domus augusti כפי שכינו אותו המקומיים, ובו ארבעה חדרים מלאים בציורי קיר נהדרים. כשרומא החלה לשקוע לאט אך בבטחה, צנחה גם Palatine ממרומיה. בשנות הארבעים של המאה ה-16, רכש קרדינל Alessandro Farnese את רוב שטח הגבעה ובנה שם אחוזת תענוגות. הגנים המוריקים – Horti farnesiani – עדיין מהווים אתר נעים להפליא לטיול ביום בהיר. מתחת לגנים נמצאת ה-cryptoporticus, תעלה שבנה נירון השרמנטי.
הפורום הרומי
בשנותיה המוקדמות של הרפובליקה, היה הפורום מרחב פתוח, מלא חנויות ואי-אלו מקדשים, לחדוות האזרחים שהסתפקו בכך. אך במאה ה-2 לפנה"ס, הזדקקה רומא, הכובשת הנצחית, לתדמית שתהלום את מעמדה כשליטת העולם ובעלת ההון. וכך, הוחלפו דוכני האוכל והשתייה בבתי משפט, במשרדים ובבנייני ציבור אדירי מימדים, עמוסי עיטורים וקישוטים לפאר תהילת עולם. Foro Romano נותר לבה הסמלי של רומא גם בימי האימפריה.
כשיורדים מ-Palatine, הפורום משתקף דרך שער טיטוס משנת 81, שנבנה להלל את עושק ירושלים. מצד ימין מתנשאים השרידים של Basilica Maxentius, שהושלמה ב-312, ומצד שמאל – ביתן של הבתולות הווסטליות. לימין via Sacra – הרחוב הראשי של הפורום, ניצבים העמודים העצומים של מקדש אנטוניוס ופאוסטינה, Basilica Emilia ששימשה משרדי עסקים, אדמיניסטרציה ובתי משפט, ה-Curia – ביתו של הסנאט שאת בנייתו החל יוליוס קיסר בשנת 45 לפנה"ס, ושער ספטימיוס סוורוס, שהוקם בשנת 203. לצד השער פזורים שרידים של במת הנאומים הקיסרית שממנה, לפי המסורת, ביקש מרקוס אנטוניוס מהרומאים להטות לו אוזן.
Vatican Museums
המדינה הקטנה בעולם היא ביתו של אחד המוזיאונים הגדולים והעמוסים בעולם. המוזיאון שהוקם ע"י האפיפיור יוליוס ה-2 במאה ה-16 הוא בעצם מתחם של מספר מוזיאונים שונים, המציגים את אוספי הכנסייה הקתולית. מתחם המוזיאון מכיל גם את ארמון, ספריית וגני הוותיקן, את כיכר סן פטרוס ובזיליקת סן פטרוס (זוהי הכנסייה הגדולה באירופה, וכנראה גם בעולם כולו, ולפי המסורת הנוצרית קבור בה פטרוס הקדוש, אחד משליחיו הבולטים של ישו וממפיציה של הנצרות ברומא וכן הבישוף הראשון של העיר), וכמובן את הקפלה הסיסטינית ובה הפרסקו הידוע של מיכלאנג'לו – "בריאת האדם".
כתובת:Viale del Vaticano
תיירים ברומא. (צילום: shutterstock)
Piazza di Spagna & the Spanish Steps
פיאצה די ספניה (הכיכר הספרדית) היא אחד מהיעדים הפופולריים ביותר בעיר, לתיירים ולתושבים כאחד, וידועה בעיקר בזכות "המדרגות הספרדיות" המרהיבות הנמצאות בה.
בניית המדרגות, שהושלמה ב-1725, הייתה בכלל יוזמה של הדיפלומט הצרפתי אטיין גופייר, שהחליט כי המדרון הבוצי שהוביל לכנסייה Trinità dei Monti (שנבנתה גם כן בכסף של מלך צרפתי), דורש שיפור. למרגלות המדרגות ניצבת מזרקה בצורת סירה (ה-Barcaccia שפוסלה ע"י ברניני – או אביו).
טיפ:אל תפספסו ועשו כמנהג המקומיים ביום נעים: קנו כוס קפה וסנדוויץ' או מאפה באחד מבתי הקפה הפזורים באזור, ושבו על המדרגות תחת השמש. עם קצת מזל אולי תיתקלו באחת מתצוגות האופנה הנערכות במקום מדי פעם.
כתובת:Piazza di Spagna
Piazza Navona
Piazza Navona, המעוצבת בצורת מסלול מירוצים, הוקמה על חורבות האצטדיון האתלטי שבנה הקיסר דומיטיאנוס. בימי הביניים האזור נפתח לבנייה מאסיבית של ארמונות פאר ובתי עוני צפופים. הכיכר מלאת חן – מזרקות של ברניני, כנסייה של בורימיני, בתי קפה ציוריים.
הפנתיאון
המבנה הקלאסי המופלא ביותר ברומא, ויש הטוענים כי זהו אחד מהביצועים הארכיטקטוניים המדהימים ביותר בעולם. הפנתיאון נבנה במאה השנייה לכבוד 12 האלים הרומים החשובים ביותר, ככל הנראה לפי עיצוב של הקיסר אדריאנוס. הוא ניצל מהרס הודות להסבתו לכנסייה. החזות החיצונית שמרה על הפשטות שלה. היופי וההדר של המבנה נחשף כשנכנסים פנימה – קוטר הכיפה זהה באופן מוחלט לגובה המבנה. במרכז הכיפה נמצא פתח מעוגל שהוא מקור האור היחיד במקום ומשמש סמל לחיבור המיידי שבין המקדש לשמיים. אל תפספסו ביקור בפנים.
כתובת:Piazza della Rotonda
Colosseum
הקולוסאום, שבנה הקיסר אספסיאנוס בשנת 72 לספירה, הוא האתר המרהיב והגדול ביותר בעולם שכל ייעודו מרחץ דמים בידורי. כל שכבות האוכלוסייה נהרו לכאן כדי לצפות במופע האימים העתיק. גלדיאטורים, עבדים, אסירים וחיות בר לחמו אלה באלה בקומבינציות שונות ומגוונות. מכיוון שהכשרת הגלדיאטורים היתה יקרה, דאגו לכך שהם ישרדו את הקרבות. העבדים, הפושעים ושאר חסרי מזל שנקלעו לזירה, זכו לפריבילגיה הזאת לעתים נדירות.
היקף הקולוסיאום 500 מטר, והוא מסוגל להכיל 50,000 צופים. זהו אפוא, ללא ספק, אתר הטבח ההמוני הגדול ביותר בעולם העתיק. במאה ימי החגיגות לחנוכת האמפיתאטרון, הומתו כאן כ-5,000 חיות. אך לפעמים זכו חיות הבר לנקום את נקמתן. גזר דין נפוץ במערכת המשפט הרומית היה damnatio ad bestias, שמשמעו שחרור כופרים בלתי חמושים לזירה לתאוות האריות ולשמחת הצופים. תהילת הקרבות דעכה עם שקיעת האימפריה במאה ה-6. במקום אריות, גלדיאטורים ועבדים, נאלצו הצופים להסתפק בתרנגולים שניקרו אלה את אלה למוות. הקולוסיאום נותר פרוץ לבוזזים מכל סוג עד אמצע המאה ה-18, אז הוא הוסב לכנסייה. מומלץ לטפס לשורות העליונות, כי הן נקודת התצפית הטובה ביותר על המבנה המרהיב.
סמוך לקולוסיאום נמצא Arco di Constantine שנבנה ב-315, ונחשב לאחד המונומנטים החשובים האחרונים שנבנו בתקופת האימפריה. איכות השימור של האתר מרשימה לא פחות מיופי התבליטים והפסלים שלו.
פרט חשוב: אם התור מחוץ לקולוסאום נראה מאיים במיוחד, אפשר לרכוש כרטיסים ב-Palatine ומשם להמשיך היישר לשער המסתובב של הקולוסאום, ולעקוף את כולם בשמחה.
רומא. (צילום: שאטרסטוק)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מדובר באחת המסעדות הטובות ביותר ברומא, אשר נמצאת במלון קאוואלרי המפורסם, ומספקת לסועדים בה חוויה מהטובות ביותר בתחום המסעדנות. שלושת כוכבי המישלן לה זכתה המסעדה הם חותמת נהדרת לתפריט המשובח, המורכב מרכיבים שונים ומשלב בין מנותיו פירות ים, אווז ובשרים. הרטבים מתוחכמים מאוד והוא מרבה לשלב בהם פירות.
במיקום מצוין, במעלה המדרגות הספרדיות, נמצאת המסעדה אימג'ו, בעלת כוכב המישלן. הנוף הנשקף מהחלונות הפנורמיים של המסעדה חושף את יופיה של רומא במלוא העוצמה. האוכל מצוין, כיאה למסעדה במעמדה, ובתפריט תמצאו שילוב של מספר מטבחים כמו היפני, הצרפתי וכמובן, האיטלקי.
Antico Arco
אחת המסעדות הראשונות בגל מסעדות הדיינרס הרומאיות שנפתחו ב-1990, ואחת היחידות שעדיין מומלצת. המסעדה משתרעת על פני 2 קומות (2 חדרים בכל קומה) ותוכלו ללגום כוסית בניחותא בלובי שהוא גם בר-יין, בזמן שאתם מחכים למארחת שתושיב אתכם. התפריט עונה על הציפיות בכל החזיתות, החל מהאנטיפסטי, דרך המנות הראשונות וכלה במנות העיקריות הכוללות בשר, דגים ובשר ציד. הקינוחים מעוצבים נפלא ורשימת היינות מגוונת ובמחירים הגיוניים. המקום מאוד פופולרי ורצוי להזמין מקומות כמה ימים מראש.
על אף העלייה הקלה במחירים (כנראה עקב קבלת כוכב מישלין), המסעדה של השף אנתוני ג'נובסה עדיין מציעה ארוחת גורמה במחיר הטוב ביותר שתוכלו למצוא בעיר. שינוי עיצוב קליל הגביר את חמימות ואינטימיות המקום והגביר את ההתמקדות במטבח עצמו. ג'נובסה מצליח לשלב השפעות אוריינטליות בבישול, כפי שרואים במנות הנפלאות השונות. במסעדה יש גם תפריט יינות קצר אך איכותי וקינוחים מעולים.
Trattoria Monti
כדאי להזמין מקום זמן רב מראש למסעדה הפופולרית הזו, בעיקר בימי שישי ושבת. הסיבה לפופולריות פשוטה: אווירה ושירות ידידותיים, אוכל מעולה במחיר סביר ומעל הכל ורשימת יינות מגוונת באופן מפתיע. תוכלו למצוא מנות מעולות של בשר ודגים וגם צמחוניים ישביעו כאן את תיאבונם עם מבחר נאה של טורטיני (פשטידות).
https://www.instagram.com/p/Bh9dNsklEs-/
Armando al Pantheon
המסעדה הזאת מגישה אוכל איטלקי פשוט אך מעולה – כזה שמזכיר את המסעדות של פעם. המקום עבר שיפוץ לאחרונה, אך כל הסממנים שהפכו אוו לאותנטי עדיין שם – כולל עבודות אמנות וצוות נחמד ומסביר פנים שיעמוד לשירותכם – כולם בני אותה משפחה שמנהלת את המקום מאז הוקם בשנת 1961. התפריט נצמד לקלאסיקות כמו פסטה רומאית ומתכוני בשר טרי שמבוצעים לעילה על ידי שף קלאודיו גרגיאולי, ובאופן ממש נדיר במסעדות איטלקיות, הם מגלים רגישות לשלל האוכלוסיות וישמחו להחליף לכם לפסטה נטולת גלוטן במידה ותרצו.
Bonci Pizzarium
גבריאל בונקי החל את עלייתו האסטרונומית בשמי הפיצה של רומא במקום הזה, שממשיך להיות אחד המקומות השווים לפיצה הכי אלגנטית בעיר. ההתמקדות בבצק המושלם והתעקשות על מרכיבים עונתיים מצוינים וטריים, לצד עין טובה לתוספות מיוחדות, הפכו את המותג הקטן למשהו שמתפשט בכל העיר. למרוץ שיפוץ שנערך במקום ונועד להגדילו, הפיצרייה עדיין עמוסה וצפופה כל הזמן ומומלץ לאכול על המדרכה בחוץ. המיקום ליד הכניסה למוזיאונים של הוותיקן הוא אידיאלי עבור אלה שמתפללים לפיצה.
Da Enzo al 29
אל תצפו לחוויה ארוכה במקום הזה – החלל קטן והסועדים רבים, הרעש גדול והשירות מהיר ועצבני – בעצם, זה קצת כמו לשבת בחומוס. מחירי המנות מעט יקרים מהממוצע אך האיכות של המזון מובטחת ויש גם מבחר מפנק של יינות מצוינים ופחות מוכרים שכדאי להכיר. אפשר להזמין מקום רק לשעות הערב המוקדמות, כך שבשביל לתפוס את אחד השולחנות בחוץ, כדאי שתתכוונו לארוחת צהריים מאוחרת.
זהו בר היין הראשון של רומא אי פעם, שנוסד בשנת 1977. עם מראה מסורתי וריהוט מעץ אורן הוא פשוט ומוצלח. המיקום – ממש ליד פיאצה נאבונה, עם נוף פנורמי של הפסל "המדבר" של פסקווינו – יחד עם מחירים סבירים למדי ורשימת יין אנציקלופדית, מבטיחים תפוסה מלאה במשך כל שעות היום. האוכל רגיל למדי, כולל מבחר של מנות ביתיות וגם מגשי בשר וגבינות גדולים שאפשר לחלוק.
Pastifcio Guerra
המקום הקטן הזה זוכה לתהילת עולם בשל העובדה שהוא מציע מנת פסטה זולה באחד מהמקומות היותר יקרים בעיר. אין כאן מנות מסובכות מידי, אלא רק שתי מנות של פסטה שמחלפות מידי יום ומוגשות על צלחות פלסטיק לאכילה על הדלפק או לקחת הביתה. המחיר – 4 יורו למנת פסטה כולל כוס יין הבית ומים – הופך את המקום החלומי הזה למציאות טעימה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מה רואים הלילה: בפרנצ'ייז המדמם הזה, גם המתים לא נחים בשלום
תחיית המתים. "ספרטקוס: בית אשור". צילום: יח"צ yes
היקום הטלוויזיוני של "ספרטקוס" מעולם לא התאמץ לשמור על דיוק היסטורי, אבל סדרת ההמשך החדשה בו - עשור אחרי סיום הסדרה המקורית - מציעה טוויסט ענק שמחזיר את הנבל אשור לחיים, כנראה כי הוא היה כל כך כיף. מי אמר שצריך להמשיך מאיפה שעצרנו כשאפשר להתחיל מכיוון אחר לגמרי?
בימי עבר, אם מצאת את מותך על המסך, זה היה פחות או יותר סופי. ואז הגיעו דמויות קומיקס, ופרנצ'ייזים, וסרטי אימה והמוות כבר לא היה חשוב. דמויות נעלמו וחזרו באותה מהירות שבה עונות התחלפו, ואם הקהל התגעגע לדמות שנעלמה, תמיד אפשר היה להחזיר אותה כרוח רפאים, או לכל הפחות פלאשבק. אבל מה שעשו ב"ספרטקוס: בית אשור" החדשה עוד לא נראה על המסך – עשור לאחר סיומה של הסדרה המקורית, נבל משמעותי חוזר לחיים במציאות אלטרנטיבית שמולידה ספין-אוף מסוג אחר לחלוטין. המוות לא יאה להם. >>סדרת הדוקו של פיפטי סנט על פי דידי קצת נקמנית, ובכל זאת חשובה
אבל בואו נחזור רגע אחורה, לסדרה המקורית. "ספרטקוס" של סטיבן ס. דינייט רצה בין 2010 ל-2013, והנפיקה 3 עונות סדירות ופריקוול אחד – שלא לדבר על כמויות מוגזמות של דם ואיברים כרותים – תוך מעקב אחר הגלדיאטור ספרטקוס ומרד העבדים שהוביל. הסדרה המסוגננת והצבעונית, שבבירור שאבה השראה מ-300 של זאק סניידר ודומיו, הייתה להיט מוקדם של רשת Starz והגיעה לסופה המתבקש עם סיום סיפורו של ספרטקוס עצמו – בכל זאת, גם אם הסדרה לקחה כמה חרויות אמנותיות, הסיפור של הגלדיאטור המורד הוא סיפור היסטורי אמיתי, וסוף הסיפור הגיע. עד עכשיו.
כנראה שלקח לדינייט קצת יותר מעשור להבין שהוא יכול לשנות את המציאות, ולבנות מתוך עולם הסדרה מציאות אלטרנטיבית – What If הוא כינה את זה, בהשראת התרגיל המארוולי. ובתרחיש של הסדרה החדשה "ספרטקוס: בית אשור", הנבל הבוגד והכרזמטי אשור (ניק טאראבי) – שנהרג בעונה השלישית בידי העבדים המורדים – מקבל הזדמנות לחזור לחיים, לשנות את המציאות ולהתחיל סדרה בהובלתו. מציאות שבה הוא שרד את המרד, הרג את ספרטקוס, וקיבל לידו את בית הספר לגלדיאטורים. בקיצור, הנה הזדמנות להתחיל מחדש את כל הסקס, דם ותככים של הסדרה המקורית, רק בלי שום מחויבות לסיפור היסטורי. יהיה כיף טראשי כמו פעם. "ספרטקוס: בית אשור", Starz,י2 פרקים ראשונים עכשיו ב-yes, פרק חדש מדי שבוע
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
