Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

רועי חסן

כתבות
אירועים
עסקאות
רועי חסן. צילום: גוני ריסקין

אקטיביזם מקלדת: כך יראו המחאות החברתיות הבאות

אקטיביזם מקלדת: כך יראו המחאות החברתיות הבאות

צייצנו, מחינו, התבכיינו והבנו שיש מאבקים שיישארו לנו בפיד

רועי חסן. צילום: גוני ריסקין
רועי חסן. צילום: גוני ריסקין
11 באוקטובר 2015

תמיד אישה

ב־2015 לא צריך להצטייד בשנאת גברים, בבית שחי שעיר ובתואר בבית ברל כדי להיות פמיניסט/ית. תפיסת העולם הרדיקלית שמניחה שגם נשים הן בנות אדם היא דרך חיים// רתם איזק

באוגוסט האחרון העלתה רשת אגאדיר קמפיין פרובוקטיבי שהציג דוגמניות צעירות הכורעות לצד גברים מבוגרים, והרשת זעקה. מה שפעם אולי הוגדר כ"טעם עשיר" – הססמה שליוותה את הקמפיין – היום מוגדר כטעם לפגם, וזה משמח. משמח מאוד.

בספטמבר 2010, עת השיקה אותה רשת המבורגרים לוח שנה שהציג את עובדות החברה בתנוחות שונות בחדר השינה בתוספת הכיתוב "טייק אוויי", פורסם באתר מזבלה כי הפרויקט "זעזע כמה פמיניסטיות". בשנת 2015 קמפיין מחפצן וסקסיסטי לא מרגיז רק "כמה" פמיניסטיות, הוא מרגיז ציבור שלם. כאשר משווים אישה לבשר, בשר שאפשר לסחור בו ולזלול אותו, מן הראוי שהציבור יסגור את הארנק, גם הפלח בתוכו שלא מצפים ממנו לפתוח את הרגליים.

והוא סגר. מנתונים שפרסם אתר אייס בסוף אוגוסט עלה כי רשת אגאדיר צנחה בנתוני הכניסות לאתר ולא כבשה את מצעד החיפושים בגוגל. גם גל המחאה ברשת לנוכח מלבושיה הזעירים של בר רפאלי בגמר "אקס פקטור" העידו כי קשה יותר לחלוץ רייטינג באמצעות חלציים, ומחאת הצרכנים שהתעוררה בעקבות המשבר בין מנכ"לית קסטרו אתי רוטר לבין בעלת עמוד הפייסבוק מלכוד 42 מאיה בנבנישתי סביב טווח המידות המצומצם של החברה, העידה כי יותר ויותר נשים מבינות שמגיע להן לתפוס מקום במרחב, גם אם הן תופסות הרבה מקום במכנסיים. לא חשדנו לרגע שהפמיניזם – אותה תפיסת עולם רדיקלית שמניחה שגם נשים הן בנות אדם – היא טרנד או אופנה חולפת. לא מדובר בקבוצה קטנה של נשים שמיוחסים לה שנאת גברים ובית שחי שעיר, אלא בציבור שלם שכבר לא מעוניין לקבל אישה על צלחת. וזו, חברות, נחת.

מה יהיה?התכוונו מה תהיה

מחאות מהבית

המקלדת זועקת

בקיץ אחד עוד יכולנו להזיע באוהל, או לפחות לצעוד מיוזעים ולחשוב שזה ישנה משהו. לא עוד! עכשיו, אנחנו יודעים, מה שהולך זה למחות מהבית. אפילו, רחמנא ליצלן, מבית קפה.

"המערכת הרבה יותר יציבה ממה שנדמה ברגעים מסוימים", מסבירה תמר הרמן, פרופסור למדע המדינה מהאוניברסיטה הפתוחה. "אחרי גל גדול של מחאה, בהנחה שהוא לא מביא לשינוי דרמטי, יש תקופה של שקיעה. בתקופה זו מנסים להמשיך את המחאה בדרכים אחרות – דרך בתי משפט או כתיבה עיתונאית לדוגמה. הדרכים הללו לא בהכרח פחות יעילות. בהקשר של המחאה החברתית, מה ש'דה מרקר' עשו בנושא הגז הטבעי בהחלט שם מקל בגלגלים של מקבלי ההחלטות"

מה יהיה?כאן כדי להישאר, אבל במזגן

מחאת האוהלים 2.0. צילום: אורן זיו
מחאת האוהלים 2.0. צילום: אורן זיו

אבטלה

יכול להיות רע יותר

אתם אוכלים שאריות מהמקרר, מתקמצנים על בירה בתדר וחולמים על דירת חדר שיש בה גם חלון. בדיוק כשחשבתם שלא יכול להיות גרוע יותר התבשרנו על הטרנד הלוהט הבא: אין עבודה.

פרופ' סאם ליימן־ווילציג, ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן, מזהיר מפני סכנת האבטלה העתידית שעלולה להצית מחאות המוניות ברחבי העולם.

"בטווח של עשר עד 40 שנה מעכשיו, ישראל – כמו כל העולם המתקדם – תיכנס למערבולת חברתית, דווקא בשל השגשוג הכלכלי וטכנולוגיות מתקדמות שמוציאות יותר ויותר אנשים משוק העבודה", הוא אומר. "האבטלה תגדל ככל שאל שוק העבודה ייכנסו יותר רובוטים, שיתפסו חלק מהמשרות של עובדי המידע. מדובר באנשים היותר משכילים שיידעו כיצד למחות, והעולם הקפיטליסטי יצטרך למצוא פתרונות יצירתיים, כמו הבטחת קצבה מינימלית לכל אזרח".

מה יהיה?אבוש, אתה צריך מזכירה?

חסן בק

שומעים כל היום על השיח המזרחי החדש? כנראה שאתם חיים בבועה

כל הפיד שלכם מוצף ברועי חסן? לא יכולים בלי איזה שיר של ערספואטיקה על הבוקר? אתם די לבד, מתברר. יש רושם שמחאת יוצאי אתיופיה, ההתפלפלויות העדתיות החוזרות ונשנות באולפני הטלוויזיה והתחזקות הזהות הקולקטיבית של ערספואטיקה מכות גלים. בפועל קשה לראות בעתיד הקרוב מחאה עדתית שתרד ממדור הדעות של "הארץ" לרחוב. "הוויכוח בעניין יוצאי עדות המזרח מתנהל ברמת האליטות", מסבירה פרופ' תמר הרמן. "הוא לא יצליח לסחוף את הציבור המזרחי הרחב, שלא מזדהה עם הדוברים שלו כי הם חילונים, מתירניים ומשתמשים בשפה אקדמית. בבדיקות שאנחנו עושים, המתח המזרחי־אשכנזי מוגדר כנמוך ביחס לכל המתחים האחרים שאנו בוחנים".

מה לגבי מחאת יוצאי אתיופיה?

"הדינמיקה של מחאת העדה האתיופית לא מאפשרת את הפיכתה ממחאת רחוב למחאה פוליטית. כדי להציג אג'נדה קונסטרוקטיבית הם צריכים מתווכים שיכוונו אותה אל מול החברה הקולטת. בתוך העדה האתיופית לא נתנו לאנשים האלה פתחון פה והם לא היו בחזית של המוחים. זו הסיבה שהמחאה עברה לאלימות ונחשבה ללא לגיטימית בעיני אנשים רבים".

ד"ר חיים וייצמן מהמרכז הבינתחומי בהרצליה לא רואה סיבה להתעוררות גם מצדם של יוצאי ברית המועצות לשעבר. "אני לא רואה התאגדות בקרב יוצאי ברית המועצות. התסכול שלהם התבטא לאורך השנים בצורה אחרת, של שימור התרבות והשפה הרוסית אל מול התרבות שפגשו בישראל".

מה יהיה?השד חוזר לבקבוק

צילום: גוני ריסקין
צילום: גוני ריסקין
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

צייצנו, מחינו, התבכיינו והבנו שיש מאבקים שיישארו לנו בפיד

מאתגיא פרחי12 באוקטובר 2015
אופיר טובול

אופיר טובול סוגר את קפה גיברלטר אחרי חמש שנות פעילות. ריאיון

אופיר טובול סוגר את קפה גיברלטר אחרי חמש שנות פעילות. ריאיון

לקראת סגירת "קפה גיברלטר", ישבנו לשיחה עם אופיר טובול על תרבות, אריה דרעי ומירי רגב

אופיר טובול
אופיר טובול
27 באוגוסט 2015

אהלן אופיר טובול, הודעת בסופ"ש האחרון שאתה סוגר את האתר שייסדת לפני חמש שנים, קפה גיברלטר. למה בעצם?

"אני לא יודע בדיוק, זו תחושת בטן שמלווה אותי ואת רוב צוות האתר במשך כמה חודשים. כולנו עובדים בהתנדבות מהרגע הראשון. מן הסתם אם היה בא טייקון ומפיל עלינו מיליון דולר היינו ממשיכים לפעול, אבל זה לא המצב. אני לא חושב ש'לסגור' זו המילה הנכונה, אנחנו קוראים לזה פרידה. האתר יישאר באוויר עם ארכיון של יותר מ־600 פוסטים בנושאים מגוונים שהתפרסמו בו עד היום. אחד מקהלי היעד של הקפה, מבחינתי, הוא ילדים שעושים עבודת שורשים ורוצים לדעת על השורשים העירקיים שלהם, נגיד, ואין להם מקום שמספר על זמרים ושחקנים עירקים. זו אחת הסיבות שחשוב לי שהאתר יישאר כארכיון".

[tmwdfpad]

יכול להיות שאתם סוגרים כי המהפכה הושלמה? A-WA ואחרים מושמעים בגלגלצ,רועי חסןמקבל פרסים מהמדינה.

"לא, המהפכה לא הושלמה. אם הזכרת את גלגלצ, אז עדיין מתוך פלייליסט של 30 שירים – רק אחד הוא פופ מזרחי, שזה שרית חדד. ואני לא מחשיב את A-WA כפופ מזרחי, אגב. עדיין הז'אנר הכי פופולרי בארץ מקבל שיר אחד בלבד מתוך 30. מה שכן, כשהקמנו את הקפה היינו כמעט לבד בשיח המזרחי והרב תרבותי, זה היה עוד לפני חסן וערס פואטיקה וכל שאר הדברים הנהדרים שיש היום, והקפה הפך לפלטפורמה ולמעבדה שאפשרה לכל הדברים הטובים שהזכרתי, ורבים אחרים, להתפתח בה".

בדקתם עם מירי רגב אפשרות שהאתר יקבל תמיכה ממשרד התרבות? היא הרי מדברת על הרצון שלה לעשות שינוי רדיקלי בתמיכות המשרד.

"תמיכות של משרד התרבות מחייבות כל מיני דברים, והאמת שבדקנו את זה לפני שנתיים, חשבנו למסד את העסק ולבקש תמיכה, אבל אז הבנתי שבשביל לעשות את זה הייתי צריך להפסיק לערוך את האתר ולעבוד רק בניהול העסק והפיכתו זכאי לתמיכה. לדעתי היינו מקבלים אם היינו עושים את זה, אבל העדפנו לנצל את הזמן לעשייה".

איך אתה עם רגב – מרוצה ממנה או לא קונה את ההבטחות למהפכה?

"אני מרוצה ממנה. היא השיגה 50 מיליון ש"ח תוספת לתקציב התרבות והצהירה שתפנה אותם לתרבות בפריפריה ולא לפילהרמונית וכאלה, ואני אומר לך את זה באחריות, לא רק מקריאה בעיתונים. להגיד לך שאני מזדהה עם מה שקורה עם תיאטרון אל מידן – לא, אני לא. אני מקווה שהיא תתמוך בתרבות ערבית".

אתה בדיבור איתה?

"היא התקשרה אליי, אבל טרם נפגשנו. היא עסוקה מאוד ".

ומדרעי אתה מבסוט? הרי תמכת בו פומבית בבחירות.

"אני מבסוט מההתנהלות שלו בנושא הגז, וכל מי שמבין יודע שבלי דרעי מתווה הגז כבר היה עובר. אני מבסוט גם שההתנהלות שלו הושפעה מלחצים שהפעלנו עליו ובזכות הפעילות המבורכת של הפעילים בנושא הגז. בוא ניתן לו עוד קצת זמן ואז נראה. חשוב להבין שהתמיכה שלי בדרעי הייתה כי הוא היה הכי טוב מבין ההיצע הקיים, היחיד שהסכים לומר את המילה מזרחי".

מה מתוכנן באירוע הפרידה מהקפה?

"הולך להיות פסטיבל של חמישה ימים בסוכות ברביעיית פלורנטין, הבניינים החדשים בפינה של אברבנאל וסלמה. קיבלנו שם חלל ונפעיל בו גלריה ואירועים. יהיה ממש מגניב ויהיו שם הופעות עם חומרים לא מוכרים, חלקם ניסיוניים".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

לקראת סגירת "קפה גיברלטר", ישבנו לשיחה עם אופיר טובול על תרבות, אריה דרעי ומירי רגב

מאתעופר מתן27 באוגוסט 2015
מתוך "ערסים ופרחות, האליטות החדשות"

מעבר לערס ולפרחה: אולי הגיע הזמן לשכלל את השיח העדתי?

מעבר לערס ולפרחה: אולי הגיע הזמן לשכלל את השיח העדתי?

מרועי חסן, דרך אורטל בן דיין ועד תם אהרון - השיח העדתי כיכב השנה בסלונים ברחבי המדינה. אולי הגיע הזמן לשכלל אותו?

מתוך "ערסים ופרחות, האליטות החדשות"
מתוך "ערסים ופרחות, האליטות החדשות"
25 בדצמבר 2014

צ'חצ'חים היו נושא השיחה החם של 1981. ב־2014 קראו להם ערסים ופרחות, ודיברו על מושגים כמו כוח, פריבילגיות ואותנטיות. המהות זהה, אך השיח השתכלל ורוחה של ההגות הפוסט קולוניאלית חלחלה לפריים טיים של ערוץ 2. בגין, שטען בנאום התגובה שלו לדודו טופז כי עד אותו הבוקר הוא "לא שמע את המילה צ'חצ'חים ולא ידע מה פירושה", לא היה מצליח להיתמם היום.

אז מה ייחד את 2014? המשורררועי חסןהוציא השנה את ספר הביכורים שלו ("הכלבים שנבחו בילדותנו היו חסומי פה") בהוצאת טנג'יר, והתפלמס עם אלון עידןעל הזכות לכנות אותו "נשמה"; הסטנדאפיסט תם אהרון הביא לתכנית של אייל קיציס מידה של חתרנות; מגזין התרבות "קפה גיברלטר" נתן במה לקולות מזרחיים (לעתים עד כדי מיסיונריות) ואורטל בן דיין גילתה לצופי ה"האח הגדול" שאפשר להיות גם שמאלנית רדיקלית וגם מזרחית גאה. בינתיים המוזיקה המזרחית והים תיכונית כבשה טריטוריות חדשות (לירון עמרם והפנתריםבאינדי התל אביבי, אלקנה מרציאנו כובש את לבו של אביב גפן ב"דה ווייס"), והמשיכה לשלוט ברדיו ("דרך השלום"של פאר טסי עדיין לא יוצא לנו מהראש).

רועי חסן. צילום: גוני ריסקין
רועי חסן. צילום: גוני ריסקין

מבין יצירות התרבות, הדוקו"ערסים ופרחות – האליטות החדשות"של רון כחלילי תקף את הנושא באופן הישיר והמקיף ביותר. בארבעת פרקי הסדרה, המורכבים ברובם מראיונות עם הדור השני של עולי עדות המזרח, ניסה כחלילי לבסס את הטענה כי בישראל של 2014 – חרף הפערים שעדיין קיימים – המזרחים נותנים את הטון בתרבות הפופולרית. הם אינם סופרים את ההגמוניה האשכנזית ולכן ניתן להכתירם בתואר האליטות החדשות במדינה.

כחלילי, אהרון ובן דיין חשובים כי הם מבעירים את השיח ומפרקים סטריאוטיפים. בעוד כחלילי חוטא גם בנאיביות (אליטות מוכתרות בדירקטוריונים, ולא על במת "הכוכב הבא"), יש תחושה שלפעמים שלושתם מפספסים את הנקודה. אנחנו לא חיים בישראל של "לשכת עבודה" מאת ג'ו עמר, ואפילו לא של נאום הצ'חצ'חים, אלא בישראל שבה זהבה בן מופיעה בתדר המפוצץ בהיפסטרים משולהבים. בזמן שהם נמצאים בתהליך של התמזגות לכדי זהות אחת, אולי אין טעם לשכפל שוב ושוב את הדיכוטומיה אשכנזים־מזרחים או לעבוד קשה כדי לפרק קטגוריות אנכרוניסטיות כמו "ערס" ו"פרחה". מושא הניתוח צריך להיות הישראלי ההיברידי של 2014, והביקורת עצמה צריכה להיות נקודתית ואמפירית: איפה בדיוק יש אי שוויון, מי בדיוק גורם לו ואיך גורמים לו להפסיק.

[interaction id="549be81308b0f9895128709d"]

איור: תמר מושקוביץ

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מרועי חסן, דרך אורטל בן דיין ועד תם אהרון - השיח העדתי כיכב השנה בסלונים ברחבי המדינה. אולי הגיע הזמן לשכלל...

מאתגיא פרחי25 בדצמבר 2014
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!