Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
יש לו ארוחה ב-1,200 שקל בשבילכם. והיא תהיה שווה את זה
זמן לשמפניה. יובל בן נריה (צילום אסף קרלה)
בית השמפניה היוקרתי "קרוג" קובע את שגרירותו בישראל במסעדת a היוקרתית של שף יובל בן נריה, וביחד הם עומדים להגיש לכם ביום שני הקרוב ארוחה יוקרתית עם מרכיבים יוקרתיים ושמפניות יוקרתיות. מסתמן שיהיה יוקרתי
הו, שמפניה, מחוז כיסופינו. מצד אחד, משקה אדיר ומעולה שאולי עושה הבל פה של גמל. מצד שני, אין כמותו כדי לארגן מחדש את המוח באווירה מעודנת ויוקרתית ובעלויות של תקציב מדינה במרכז אפריקה. בקיצור, אנחנו קצת אמביוולנטיים אבל מושיטים לשמפניה יד למען השלום, ולכן התרגשנו להתבשר על פתיחתה של שגרירות בית השמפניה היוקרתי קרוג בישראל, אשר תתמקם במסעדת a של השף יובל בן נריה. הנה בא נשיא שמפניה, איך שמחנו לקראתו.
כחלק משיתוף הפעולה הדיפלומטי בין הקרוגים למסעדת a, יארח בן נריה את נציג היקב לואיס הנריאון לארוחה חד פעמית שתכלול תפריט טעימות מוקפד ומותאם ללא פחות מארבעה סוגי שמפניות איכותיות במיוחד של קרוג, לצד טעימה מקצועית בהדרכתו של הנריאון. הארוחה תכלול לא פחות מ-10 מנות ולצידה ארבע כוסות שמפניה לכל סועד. תג המחיר שיוצמד אליה יהיה מן הסתם יוקרתי אף הוא ויעמוד על – תחזיקו חזק – 1,200 שקלים לאדם, לא כולל שירות כמובן.
קרוג ב-a. שמפניה לא להמונים (צילום אוראל סברן)
בהודעה לתקשורת מסר בן נריה: "מתרגש לשתף אתכם שמסעדת a נבחרה להיות השגרירה של בית השמפניה היוקרתי 'קרוג' בישראל. המסעדה נבחרה מבין כל המסעדות במזרח התיכון ומצטרפת לרשימה יוקרתית של 162 מסעדות בעולם שמייצגות את השמפניה. אני מזמין אתכם להצטרף אלינו לערב חד פעמי עם תפריט טעימות מיוחד". כמה מיוחד? אוהו. בין המנות שיוגשו בארוחה תוכלו למצוא צלחת דגה נאה שתכלול דג חכות מקומי, שרימפס קריסטל וטונה בלו פין; טרטר בקר הולשטיין עם קסטן קוג'י, אמאזאקה, איולי יוזו, חרדל יפני וקרם חלמון; פילה על העצם עם שיו קוג'י ודג ים צלוי עם קציפת פרמזן במיסו, חמאת קוג'י וקולורבי צלוי.
לטובת אוהבי השמפניה: בארוחה יוגשו השמפניות KRUG Rose 25 EME Edition, KRUG Grande Cuvee 170 EME Edition, KRUG Grande Cuvee 169 EME Edition, ו-KRUG 2006. >> קרוג ב-a, ארוחת טעימות מיוחדת, 21.11.22 | 21:00 | מסעדת A | להזמנות: 0542227102
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
הכינו את כוסות הפלוט: החג הכי נוצץ בשנה מגיע. סילבסטר 2021 הוא הזדמנות לפתוח בקבוק שמפניה ולהשיק כוסות, אך המבחר גדול ומבלבל וכך גם טווח המחירים והטעם. יין מבעבע איכותי שנבחר בתבונה יוסיף לחגיגה את אותן בועות אהובות ובמחיר שפוי. איך קונים? ריכזנו עבורכם את כל המידע כדי לפתוח את השנה החדשה בקלאס באפס מאמץ.
1. הסוד טמון בשיטה
הבועות אותן בועות, רק השם שונה: בשם "שמפניה" ראוי להיקרא רק משקה שהופק בחבל שמפיין שבצפון צרפת. כל השאר הם יינות מבעבעים (או קאווה, אם ארץ הייצור היא ספרד). קיימות דרכים רבות להשגת הבועות הנחשקות, אך שמפניה ויינות מבעבעים איכותיים מיוצרים בשיטה שפותחה בחבל שמפיין ושמה Méthode Champenoise: בציר ידני, סחיטה עדינה של אשכולות שלמים, תסיסה ראשונה במכלים גדולים, תסיסה שניה בבקבוק שיוצרת את הבועות והתיישנות 'על השמרים'. "שיטה זו מניבה את הארומה העמוקה והמורכבת ביותר", מסביר עודד חצבני, מנהל ההדרכה ביקב רמת הגולן, המייצר יינות מבעבעים בשיטה המסורתית.
המבעבעים של יקב רמת הגולן | צילום: טל סיון ציפורין
2. מאדום מתוק ועד לבן יבש – דרגות מתיקות וזני ענבים
ליין מבעבע יש עולם מונחים משלו. בעוד יינות רגילים מדורגים כ'יבש', 'חצי יבש' ו'מתוק', יינות מבעבעים זוכים לעולם מונחים ייחודי כראוי להם. רמת המתיקות, 'ברוט' בשפה מקצועית, נחלקת לשש דרגות, ממתוק מאוד (דוס) דרך חצי יבש (דמי סק) ועד אקסטרה ברוט. רוב היינות המבעבעים מדורגים כברוט, כלומר יבש. גם הזנים שמרכיבים את היין באים לידי ביטוי באופן שונה, למשל בלאן דה בלאן ("לבן מלבנים") הוא יין מבעבע המופק רק מענבי שרדונה לעומת בלאן דה נואר – "לבן משחור", המתאר יין מבעבע המופק משני ענבים אדומים.
3. לקרוא את התווית
כדי להבטיח קניית יין מבעבע איכותי חפשו על התווית את צמד המילים Méthode Champenoise (מתוד שמפנואז) המתייחס לשיטת הייצור המסורתית. ללא חותמת האיכות הזו אתם עלולים למצוא את עצמכם עם יין מבעבע שעבר רק תסיסה ראשונה במכלים, ללא שלב התסיסה בבקבוק. קיצור הדרך מתבטא בטעם שעלול להיות שטוח ולעתים חומצי מדי. שנת ייצור היא עוד סמן ימני לאיכות המוצר: ציון השנה על התווית פירושו שהיין המבעבע הופק מענבים שנבצרו בשנת בציר ספציפית, שהניבה ענבים ברמה גבוהה במיוחד.
יין מבעבע של יקב רמת הגולן | צילום: עדי פרץ
4. הכסף לא קובע (וגם לא הצבע)
"יין מבעבע יכול לנוע בין 30 ש"ח ל-300 ש"ח. חד משמעית המחיר אינו סמן לאיכות וגם לא הצבע, למרות היוקרה שנלווית לשמפניה ורודה", פוסק חצבני ומספר שבמקרים רבים המחיר והצבע נגזרים ממיתוג. יין מבעבע איכותי לבן או ורוד בתמחור שהולם את חשבון הבנק שלכם יספק אותה חוויית שתייה שמחה ותוססת. ועוד דבר: הצבע אינו רמז למתיקות. בדיוק כמו במרשמלו, יין מבעבע ורוד אינו מתוק יותר ממקבילו הלבן.
5. לא רק בסילבסטר
לאחר שביססנו את ההנחה שיש יינות מבעבעים במחיר נגיש, למה בעצם לא לשתות אותם לאורך כל השנה? חומציות ורעננות שמאפיינות יין מבעבע גורמות לכך שהוא מתאים במיוחד למזג האוויר הישראלי. בקיץ כיף לפתוח ארוחה עם כוס יין מבעבע צונן ולהרגיש חג גם בסתם יום של חול, אפילו כשקופצים עם חברים בשבת בבוקר לים. בחרו בקבוק לטעמכם ולכיסכם, שימו בצידנית עם כוסות (רב פעמיות, יותר כיף לשתות כך וגם מועיל לשמירת איכות הסביבה) וקיבלתם פיקניק בסטייל הריביירה הצרפתית.
אם יש דבר בעולם שאני אוהב יותר משמפניה, זו שמפניה רוזה. מדובר במשקה המפואר, החגיגי והסקסי ביותר שקיים עלי אדמות. בניגוד ליינות רוזה "רגילים" – שאותם מייצרים מענבים אדומים העוברים השריה קצרה על הקליפות למיצוי מעט צבע (הפיגמנט של הצבע מצוי בקליפת הענב) – את רוב יינות הרוזה המבעבעים מייצרים בשיטה פשוטה ופרימיטיבית למדי: ערבוב של מעט תירוש אדום ביין הלבן, מה שמעניק לנו את הגוון הוורוד. שמפניות רוזה תמיד יהיו יקרות יותר מהשמפניות הלבנות, בעיקר תודות לענייני מיתוג וביקוש.
פרוסקו, Carpene Malvolti, Brut Rose
מבעבע איטלקי קליל ומקסים, המיוצר בשיטת שארמט, שבה התסיסה השנייה מתרחשת במכל (בניגוד לשיטה הקלאסית שבה התסיסה השנייה מתרחשת בבקבוק). 85% פינו נואר לצד זן מקומי בשם ראבוסו. רוזה מבעבע פרחוני, עם ריחות אפרסק ותות.
שורה תחתונה:כיף של יין (76 ש"ח).
קאווה, Faustino Rosado
מאחד היקבים הגדולים והמפורסמים בריוחה מגיעה הקאווה הזאת, מבוססת ענבי גרנאצ'ה. יבשה אך עם נפח פרי טוב ויישון בחביות המעניק תיבול מתקתק. נהדרת עם אוכל, כמעט מכל סוג שהוא.
שורה תחתונה:קאווה שעושה נעים בחך ונעים בכיס (60 ש"ח).
קאווה, Codorniu, Anna Brut Rose
70% פינו נואר והשאר שרדונה. עדינה ואלגנטית, יחסית יבשה ופחות מתחנפת. תות עץ טרי ודובדבנים באף ובפה.
שורה תחתונה:תעבוד מצוין בתור אפריטיף, אם כי היא כמו נבראה ללוות ארוחות בוקר (75 ש"ח).
קאווה, Nadal Brut Rose
נדאל הוא אחד מבתי הקאווה המוצלחים של ספרד, והדרך הכי טובה להגדיר אותו, כמו גם את הקאווה הזאת, היא "בייבי שמפניה", על טוהרת ענבי פינו נואר, שעברה 15 חודשי יישון בבקבוק על השמרים, מה שעזר לפתח מורכבות ועניין.
שורה תחתונה:יש כאן מתיקות פרי נעימה ורעננות שובת לב שגורמת לשתות עוד ועוד (110 ש"ח).
המבעבעים המקומיים של רמת הגולן עושים לנו הרבה כבוד ועומדים בגאווה גם מול שמפניות יוקרתיות בהרבה. פינו נואר ושרדונה, ורוד בהיר מאוד, יין פרחוני, עם פרי אדום טרי במרכזו וריח שמרים עדין.
שורה תחתונה:מבעבע מופלא, שעובד מצוין עם אוכל, כמעט כל דבר שיעלה על השולחן (125 ש"ח).
שמפניה, Moet Rose Imperial
מותג השמפניה המפורסם בעולם לא לוקח סיכונים. בקבוק עם המיתוג הנכון והטעם שמדבר לכולם. רחבת הריקודים במועדונים נדמית כמו תפאורה טבעית למשקה.
שורה תחתונה:רוזה חנפן, ממש תותי פרוטי (299 ש"ח).
שמפניה, Veuve Cliqout Rose
אריסטוקרטית וחגיגית, עם ריחות וטעמי פרי אדום שנותנים את הנפח.
שורה תחתונה:שמפניה קולינרית למדי (349 ש"ח).
שמפניה, Gaston Chiquet Brut Rose
שמפניה מקסימה מיקב משפחתי קטן המגדל את הענבים בעצמו. כמה רעננות ועצמת פרי יש כאן.
שורה תחתונה:טקסטבוק של רוזה מדויק ומשובב נפש (289 ש"ח).
שמפניה, Pommery Brut Rose
שמפניית רוזה דעתנית, מפותחת, עם פרי אדום בשל וריחות שלחלקנו הזכירו אפילו יוגורט.
שורה תחתונה:מורכבת ומעניינת, קצת על חשבון הרעננות הפירותית (365 ש"ח).
שמפניה,Ayala Rose Majeur
הפעם רוב גדול של שרדונה עם מעט פינו נואר, שנותן בעיקר צבע. שורה תחתונה: שמפניה אלגנטית, קריספית ורעננה שכולנו אהבנו.
שורה תחתונה:קלאסית (306 ש"ח).
שמפניה, Laurent Perrier Rose
אחת משמפניות הרוזה הנחשבות בעולם, ובצדק. השמפניה הזו מיוצרת על טוהרת הפינו נואר, ועל כן מתנהגת כמו יין משובח בראש ובראשונה. אריסטוקרטית, מלאת רבדים ועומק ועדיין שומרת על רעננות מפתה.
שורה תחתונה:הסקסית מכולן (500 ש"ח).
שמפניה, Bollinger Rose Special Cuvee
אחד הבתים המוערכים של שמפן והאהובים עליי באופן אישי, עם סגנון מובהק של עבודת עץ מושכלת ויישון ארוך על השמרים. זו שמפניה עשירה ומלאה אך לא מכבידה, כזאת שנועדה ללוות ארוחה מפוארת.
שורה תחתונה:מזכירה ששמפניה טובה היא קודם כל יין טוב (519 ש"ח).
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
גם לאחר ירידה דרסטית במחיר, השמפניה לא מצליחה לתפוס אצלנו, לפחות לא בתור משקה קולינרי שפותח או מלווה ארוחה. אבירם כץ מבכה את המצב ובוחר את השמפניות המומלצות לסילבסטר
לפני כמה שנים ביליתי שבוע של סטאז׳ קצר באחת ממסעדות המישלן המפורסמות של צרפת, לצד הסומלייה, מיסייה סרג׳ דובס, מגדולי הסומליירים של צרפת. בסרוויס צהריים אחד הבחנתי בזוג שיושב ושותה לצד הארוחה מגנום (!) של שמפניית קריסטל מבית לואי רודרר. מדובר באחת השמפניות הנחשבות, הטובות – וכמובן היקרות (בעבור מגנום כזה תצטרכו להיפרד בקלות מאלף יורו) שיש לעולם להציע. נו, חשבתי לעצמי, הזוג הזה יודע להתפנק. אבל אז חזרתי קצת מבולבל לסומלייה ושאלתי אותו אם אני מתבלבל או שאותו זוג באמת הזמין קודם שתי כוסות שמפניה – שמפניית הבית ה"פשוטה" – לפני שהחליט לרדת על ליטר וחצי של אחת השמפניות הטובות בעולם. לא שכוס טטאטינג׳ה – שמפניית הבית במסעדה – היא משהו לזלזל בו חלילה, אבל ריבונו של עולם, למה לעזאזל צריכים שתי כוסות של שמפניה בסיסית לפני שמתמסרים לבקבוק כפול של שמפניה מהודרת כמו הקריסטל?! אדון סומלייה לא הבין ממה אני מופתע. "זה אפריטיף…", הוא ענה לשאלתי. ככה, בפשטות, מתנהלים בעולם מושלם. זה לא משנה מה אתה הולך לשתות – ברגע שמתיישבים לסעוד פותחים בכוס שמפניה. אפריטיף, קלאסי.
אבל ישראל לא מתנהגת כמו מסעדת מישלן של שלושה כוכבים. כן, אנחנו אוהבים להרגיש אירופה, לשכנע עצמנו שאנחנו אנשי העולם הגדול, אבל בפועל אנחנו שותים קאווה או למברוסקו, מה שיש במבצע של 4 ב־100. כמות שמפניה שמפרקים בסרוויס צהריים אחד במסעדה אירופית מהוגנת שווה בערך למה שכל המסעדות בתל אביב מוכרות בחודש.
משום מה, וגם לאחר ירידה דרסטית למדי במחיר (בעקבות רפורמת מיסוי לפני כמה שנים), השמפניה לא מצליחה לתפוס אצלנו. לפחות לא בתור משקה קולינרי, כמו יין טוב שעולה על השולחן אחר כבוד. האם זה רק בגלל המחיר הגבוה? אני לא בטוח. הרי יינות בורגון היקרים לא פחות מככבים כאן, ויינות ישראלים רבים מתומחרים במסעדות סביב ה־400 ש״ח לבקבוק ונמכרים כמו לחמניות חמות. ועדיין, לא מעט גורמים בענף טוענים כי המחיר הגבוה הוא אחת הבעיות הגדולות של השמפניה, ולראיה – קאוות זולות נמכרות כאן בכמויות.
המקומות שבהם המחיר לא ממש מרתיע הם מועדונים וברים. שם הייתה שנה מוצלחת במיוחד עבור המשקה. "הייתה לנו שנה חזקה מאוד, עם גידול של כ־80 אחוז במכירות", אומר עידן בבלי מי.ד עסקים, יבואנית מואט א שנדו, מותג השמפניה החזק בעולם. ״אבל עדיין, קשה לדבר על עלייה בצריכה הכללית של שמפניה בארץ. 75 אחוז מהמכירות מתרחשות בנובמבר־דצמבר, באווירת הסילבסטר".
אז מה השורה התחתונה? מי שאוהב שמפניה לא תמיד יכול להרשות לעצמו אותה מבחינה כלכלית. מי שמזמין שמפניה קונה קודם כל מותג, שמזכיר בהתנהלות שלו מותגי אלכוהול הנשענים על פרסום ושיווק, ולא מה שאנחנו מכירים מעולם היין, שנוטה להרבה יותר רומנטיקה. בתי שמפניה רבים שמככבים במסעדות בעולם כמעט לא זוכים לייצוג ולמכירות בארץ. ובנימה אישית, אני יכול להעיד שאחרי שנים של מכירת יין במסעדות, וכחסיד מושבע של בועות, לא נתקלתי בז'אנר קשה יותר למכירה משמפניות. חבל, כי ההפסד הוא שלנו.
ברוח הסילבסטר, הנה כמה שמפניות ששוות את תשומת הלב שלכם, במיוחד עכשיו כשאפשר ליהנות ממחירים מיוחדים של סוף שנה.
בסיסיות:
כדאי שיהיו במקרר
אני תמיד אוהב שיש שמפניה במקרר. גם אם הבקבוק ישכב שנה ולא ניגע בו, מרגיע אותי לדעת שיש לי לפחות אחד כזה במקרר, לכל מקרה של בשורה טובה שתבוא אל ביתנו. שיהיה משהו לפתוח ולחגוג. אלו שמפניות שלא חייבות להיות הכי טובות או מורכבות, ובוודאי שלא הכי יקרות. שמפניה שאפשר לשתות גם בלי שום דבר לצדן, ואין טובות מהן להרמת כוסית.
Gouet-Henry Rose,י110 ש"ח
שמפניה ב־100 ש״ח? מתברר שיש חיה כזאת. ועוד רוזה. נכון, לא מדובר באחד השמות הגדולים של שמפן, אבל בהחלט מדובר בשמפניה פירותית, חנפנית שכזו, כיפית כמו שרוזה צריכה להיות, ובמחירים שעשויים לגרום לנו לטעות לחשוב שאנחנו חיים במדינה נורמלית. גם גרסת הברוט הרגילה נטעמה והייתה מוצלחת. תמורה נהדרת לכסף.
Gaston Chiquet, Brut Tradition NV,י220 ש"ח
בניגוד לרוב המוצרים שנסקרים כאן, שמפניות מבתים גדולים הקונים ענבים (ולעתים אף יין), השמפניה הזו מגיעה מבית קטן, מה שנקרא "שמפניית מגדלים" – משפחה שמגדלת את הענבים בעצמה. שיקה הוא בית צנוע, והשמפניות שלו צנועות ושובות לב. בלנד שרובו פינו מונייה מעניק פירותיות קלילה, ומדובר בשמפניה שפשוט תענוג לשתות. זו השמפניה שנמזגה בטקס פרסי הנובל האחרון, ולשתות אותה זה הדבר הכי קרוב לפרס נובל שאצליח להגיע אליו. סיבה מספיק טובה לפתוח בקבוק, לא?
Champagne Mumm, Cordon Rouge NV,י199 ש"ח
השמפניה הרשמית של מירוצי פורמולה 1 תשמח גם את מי שנוהג בווספה. אפריטיפית למדי באופייה, עם ריחות פירות טרופיים בשלים ופרחוניות נעימה, פשוטה, קלילה ומשתלבת היטב עם מנות פתיחה רעננות. אגב, אם אתם טסים בקרוב, בדיוטי פרי (ג׳יימס ריצ׳רדסון היא היבואנית של השמפניה) היא נמכרת ב־29.9 דולר ויש מבצע של 1+3 על מגוון השמפניות.
Mumm, Cordon Rouge
קלאסיות:
אפריטיף מושלם
שמפניות מומלצות שמתפקדות באופן הקלאסי – מעולות בתור אפריטיף ומשתלבות נפלא עם אוכל שאוהב בועות – אויסטרים, דגה בטיפול מינימלי, סושי ושלל מאכלים רעננים שצריכים את החמיצות והחדות של השמפניה.
Champagne Veuve Cliquot, Yellow Label NV,י240 ש"ח
השמפניה של האלמנה קליקו, שהייתה מהנשים החשובות של תעשיית השמפניות, מציעה קלילות אלגנטית וסקסית אבל עם הרבה עניין. כ־55 אחוז מהבלנד שייך לפינו נואר, שמעניק נפח על החך, ריחות בריוש ווניל לצד פרי ירוק ובועות עדינות. אפריטיף קלאסי וליווי מושלם מאכלי ים.
Veuve Cliquot
Ayala, Brut Majeur NV,י230 ש״ח
אמנם יש לה שם של בחורה ישראלית, אבל מדובר בבית ותיק וטוב עם ייחוס צרפתי אורגינל ובשמפניה קלאסית ורעננה, לא מורכבת מדי, אבל אפריטיף מוצלח לצד המנות הקלאסיות. בין שלל המותגים החזקים נדמה לי שאיילה קצת אנדרדוגית, אבל בטעימות עיוורות היא מאפילה על לא מעט שמות גדולים יותר.
גמלא שמורה ברוט. צילום: ענת לנדאו
Pierre Gimonnet, Gastronome 2008,י285 ש"ח
גם כאן מדובר על שמפניית מגדלים, מאחד הבתים המפורסמים של אזור הקוט דה בלאן, ממלכת השרדונה של שמפן. שמפניית וינטג׳ צעירה על טהרת השרדונה, חדה בטירוף ועם חמיצות משגעת, מהסוג ששלוק ממנה עושה עבודה מצוינת במקום סחיטה של לימון מעל האויסטר. המחיר, במיוחד ביחס לשמפניות וינטג׳, מעניק תמורה נהדרת.
לארוחה רצינית:
כמו יין משובח
חושבים שסטייק מדמם חייב לידו יין אדום כבד וטאני? תחשבו שוב. השמפניות הללו ידעו להתמודד כמעט עם כל דבר שתשימו על הצלחת, לאורך ארוחה שלמה, והחיבור לאוכל מפתיע ומשמח. אלו שמפניות שכדאי להתייחס אליהן כמו אל יין משובח, גם מבחינת יכולות היישון וגם מבחינת טמפרטורת ההגשה – סביב ה־10 מעלות. כלומר לא קר מדי, על מנת להנות משלל הארומות והטעמים שיש להן להציע.
Champagne Lauent-Perrier Brut Rose NV,י490 ש"ח
לא בכדי זו אחת משמפניות הרוזה המוערכות בעולם. רוב שמפניות הרוזה מיוצרות על ידי ערבוב של מעט יין אדום שצובע את השמפניה הלבנה, אך זה לא המקרה. זו שמפניית רוזה שמיוצרת כמו יין רוזה רגיל – דהיינו, מענבים אדומים (פינו נואר בלבד) שעוברים השרייה על הקליפות, מה שמעניק את הצבע ותורם לאופי. אלגנטית למכביר, עם שילוב נפלא בין מורכבות ועניין מבלי לאבד את הקלילות הכובשת והסקסית של שמפניית רוזה. מושלמת לגבינות רכות, נקניקים ואפילו אוכל אסייתי. אזהרת מסע קטנה: בארץ מסתובבת גם גרסה כשרה של השמפניה – לא רעה, אבל ממש לא עומדת באיכויות של הגרסה הרגילה.
Lauent-Perrier Brut Rose
Bollinger, Special Cuvee NV,י400 ש"ח
בעיני רבים מדובר בשמפניית הנון־וינטג' הטובה בעולם ולא אחלוק על קביעה זו. הרבה פינו נואר בבלנד, עבודה מושכלת עם חביות עץ ויישון ארוך על השמרים (כפול מהזמן הנדרש על פי חוק) יוצרים שמפניה אריסטוקרטית, כיאה למותג השמפניה הרשמי של בית המלוכה הבריטי, עם הרבה נפח ומשקל על החך, נהדרת עם אוכל (גם עם גבינות קשות, נקניקים ובשר לבן). אף שמדובר בשמפניה ללא שנת בציר, אפשר ליישן את הבולינג'ר כמה שנים בבקבוק וליהנות משמפניה בוגרת ומפותחת יותר.
Moet&Chandon, Grand Vintage 2000,י400 ש"ח
מואט, כאמור, עשו עבודה מצוינת השנה במועדונים, ונדמה לי שהשמפניות הרציניות יותר של הבית קצת נדחקו הצדה. אם המואט הרגיל – הברוט אימפריאל – היא שמפניית מסיבות שכזו, עם הרבה בלינג בלינג ואופי חנפן למדי, הרי שבגרסאות הווינטג' הסיפור כבר שונה. כאן מדובר בשמפניה בת 15 שהגיל נותן בה אותותיו, עם חמצון עדין שמוסיף עניין וסיומת ארוכה. שמפניה שבהחלט מצדיקה ארוחה מוצלחת לצדה.
Moet&Chandon
Pol Roger, Cuvee sir Winston Churchill 2002,י1,650 ש"ח
ווינסטון צ'רצ'יל היה כידוע שתיין לא פראייר בכלל, ושמפניית העל של פול רוג'ר, בית השמפניה האהוב על המדינאי הבריטי הדגול, מוקדשת לו. השמפניה היוקרתית יוצרה בשיתוף פעולה עם משפחת צ'רצ'יל. זו שמפניה המיוצרת רק בשנות בציר יוצאות דופן באיכותן (15 פעמים יצרו את השמפניה הזו, מאז 1974, הבציר הראשון), והיא מורכבת ברובה מפינו נואר באיכות הגבוהה ביותר של היקב. השמפניה הזו מלאה, מורכבת ועשירה למדי, ועם זאת כה אלגנטית עד שנדמה שהבועות מרחפות על החך. בגלל המחיר זו שמפניה השמורה לאירועים מיוחדים במיוחד, ולכן כדאי לזכור ולהזכיר גם את השמפניה הבסיסית של הבית, ה־Brut Reserve, שבמחיר שפוי בהרבה (239 ש"ח במבצע סוף שנה) עושה עבודה מצוינת.
Cuvee sir Winston Churchill
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
האויסטר בר של קבוצת מסעדות גוצ'ה נפתח השבוע להרצה שקטה. ניר ברא"ז, הבעלים של הרשת, הציב בראש המטבח את השף יובל פכלר (אתם בטח זוכרים אותו מהתקופה שבה כיהן כשף של טאפאס בר אחד העם). אמנם מדובר במקום בילוי בגובה העיניים ללא מפות על השולחנות, בעיצוב מאופק ועם אפשרות לשבת בשטח המדרכה, אבל הפעם ברא"ז הקים בר אויסטרים עם חומרי גלם יוקרתיים והתמחור בהתאם.
פעמיים בשבוע מגיעים לכאן בטיסה מפריז אויסטרים טריים משלושה סוגים. תוכלו לרכוש אותם כפי שהם (3 ב־66 ש״ח ו־12 ב־210 ש"ח) או להוסיף להם טופינג (8 ש"ח לטופינג לכל גודל מנה), למשל של חזרת וקרם פרש, או ברד שמפניה ותפוח. מלבד אויסטרים מציעים פה מבחר מנות דגים נאים. המנה שמועמדת להיות הכי מדוברת בעיר הקיץ היא ככל הנראה רול ממולא בבשר לובסטר. מדובר בלחמניית בריוש עם לובסטר ברוטב מיונזי המוגשת לצד סלט ירוק ברוטב ווינגרט פרג וצ’יפס הום מייד (110 ש"ח).
הרצה שקטה. דה אויסטר בר (צילום: אנטולי מיכאלו)
עוד תמצאו פה מנות של בר ים מאודה לצד אורז שחור והדרים (92 ש"ח) ולוקוס עם פסטה אורקייטה וראגו פטריות (105 ש"ח). מכיוון שמדובר בבר ולא במסעדה אתם לא חייבים להזמין ארוחה שלמה, ותוכלו להסתפק בדרינק ו/או נשנוש. מובן שהמשקאות שיאפיינו את הבר יהיו שמפניות צרפתיות שיימכרו גם בכוסות (החל מ־50 ש"ח לכוס). נראה שדה אויסטר, שנפתח במבנה היפהפה של קפה נחמני, מכוון הרבה יותר גבוה ממסעדות גוצ’ה. בכל זאת, השכן הצמוד שלו הוא מלון הבוטיק הכל כך אקסקלוסיבי נורמן.
The Oyster Sea Food House
נחמני 26, 5597933־03 כל יום 18:00־1:00
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
