שנתיים לתוך המלחמה והפצעים אפילו לא מתחילים להגליד. שיקומם של אלפי פצועים ושורדי טבח הוא פרויקט לאומי, אבל לא נראה שמישהו בממשלה עוסק בכך, ואת הוואקום ממלאים ארגוני החברה האזרחית והרשויות המקומיות. מתוך המאמץ הכן והסולידרי הזה, נולדים לא מעט פרויקטים מרגשים. אחד כזה הוא "לעצב מסלול מחדש", אירוע אופנה ייחודי וראשון מסוגו של עיריית תל אביב-יפו המשלב עיצוב, ריפוי, שיקום, חדשנות טכנולוגית ועתידנות – דרך תצוגה חיה ותערוכה מקורית בנושא אופנה נגישה.

"לעצב מסלול מחדש" הוא אירוע שמציע פרספקטיבה חדשה על אופנה ככלי לביטוי עצמי, העצמה אישית, חיבור חברתי ועיצוב תודעתי לעבר מציאות שוויונית ומכילה, ושיאו בתערוכה ותצוגת אופנה, במסגרתה יצעדו על המסלול שורדי המסיבות בדרום ופצועי מלחמת "חרבות ברזל" – רובם בתהליכי שיקום ומלווים במוגבלות פיזית, אסתטית או שקופה. עבור רבים מהם זו תהיה הפעם הראשונה שהם נחשפים כך לעולם, לא מתוך טראומה, אלא מתוך בחירה, עוצמה וגאווה.

פריטי הלבוש של הפצועים עוצבו במיוחד עבורם על ידי סטודנטיםות מהמחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, במסגרת שיתוף פעולה ייחודי עם מחלקת השיקום בשיבא. את בגדיהם של שורדי נובה יצרו במיוחד עבורם מעצבים מקהילת נובה, אשר מספרים את סיפורם דרך האופנה בעיצובים אישיים ומעוררי השראה בשיתוף עמותת קהילת שבט הנובה. מטרת העל של הפרויקט היא לקדם שיח על נראות והכלה של בעלי מוגבלויות ולחשוף את האפשרויות המגוונות הטמונות באופנה נגישה, היכולה להטיב משמעותית עם חייהם.

לצד התצוגה, תיפתח תערוכה רחבת היקף המציגה מספר פרויקטים פורצי דרך:
"2055":עבודות עתידניות שיצרו סטודנטים בשנקר עבור צעירים עם מוגבלות, תוך שימוש בבינה מלאכותית ודמיון יצירתי לעולם הכלה עתידי.
"המרקחה":שיתוף פעולה של יחידת הצעירים של תל אביב-יפו ושנקר, שבו עוצבו דגמים מותאמים אישית לצעירים עם מוגבלות.
מיזם TOM:הצגת פתרונות טכנולוגיים מקוריים שפותחו עבור אנשים עם מוגבלויות בשיתוף משתמשים אמיתיים.
>> "לעצב מסלול מחדש", 4.9 (חמישי 20:00), מזא"ה 9 // בימוי וניהול אומנותי: גילי סיוון //פרטים נוספים כאן

• הבועה
• אופנה ישראלית
• מלחמת שבעה באוקטובר
• עיריית תל אביב
• שנקר

>>הפסל זוהר גוטסמןהוא מהאמנים המבטיחים ביותר בתל אביב, והוא משתתף בתערוכה חדשה בארטפורט, המקבצת תחת הכותרת "חומרים חדשים" שבעה אמנים ישראלים שבחרו לקיים מערכת יחסים ארוכת שנים עם חומר עבודה ספציפי, הנוכח ביצירתם כשותף פעיל ומוביל. התערוכה תהיה פתוחה עד אוקטובר אבל כדאי לכם לראות אותה עכשיו.נו, למה אתם עוד פה.

1. פיגמנטים סהר סרברניק ובנו

במפגש בין רחוב זבולון לדרך יפו יש טמבוריה פינתית קטנה שנראית רגילה מבחוץ, אבל זו בעצם הטמבוריה הכי מיוחדת שיש בכל העיר וכנראה גם בכל הארץ. אצל סרברניק קיימים לא רק חומרים מיוחדים אלא גם ידע נדיר שאי אפשר להשיג בשום מקום אחר. משה הבעלים הוא מומחה בפיגמנטים, דבקים, וחומרים נדירים שמשמשים מומחים בתחומי היצירה והרסטורציה. בתור מי שעובד בשיטות עתיקות באמנות שלו ומשתמש בעלי זהב ופיגמנטים, אני פוקד את סרברניק באופן תדיר.
דרך יפו 43 תל אביב

2. הפסל של יעל פרנק על הגג של בניין ארטפורט

כשצועדים ברחוב המנור בדרום תל אביב באזור התעשייה, ומרימים את הראש אל מול הבניין היפה של הרזידנסי של ארטפורט מתגלה מחזה מוזר: דקל בגודל טבעי מתכופף מגג הבניין וצולל כלפי מטה לכיוון הרחוב. המראה המוזר הינו פסל ציבורי אהוב עלי של חברתי הטובה האמנית יעל פרנק אשר מתגוררת בשנים האחרונות בקנדה. הפסל האיקוני, "In a Nutshell" שמו; הפך להיות לנדמרק תרבותי במרחב התל אביבי והוא נמצא על גבי הבניין של תוכנית הרזידנסי הטובה בארץ. למי שמגיע לבקר בתערוכה "חומרים חודשים" בגלריה של ארטפורט, מומלץ להביט למעלה!
העמל 8 תל אביב

"In A Nutshell",יעל פרנק (צילום באדיבות ארטפורט)

3. מגרש הכדורגל בגבריאלי והחוג של יצחק

המגרש בבית ספר גבריאלי אחר הצהריים הוא מקום מפגש מדהים למשפחות עם ילדים ולקהילה המקומית של הרחובות הקרובים. בשנתיים האחרונות אני פוקד אותו עם יאן, הבן של בת הזוג שלי. אנחנו משחקים שם כדורגל, כדורסל, פריסבי ופינג פונג. יצחק מאמן קבוצות כדורגל בגילאים שונים והוא אגדה בשכונה. כשאנחנו שם אני רואה איך הוא מחנך את הילדים לשותפות, חברות ורוח ספורטיבית.
אליהו ספיר 16 תל אביב

בית ספר גבריאלי הכרמל (צילום: פייסבוק/בית ספר גבריאלי הכרמל)

4. סדנת הפיסול של בית הספר לאמנות רב תחומית של שנקר

בשנה האחרונה עבר בית הספר לאמנות רב תחומית של שנקר למבנה שלו בדרום תל אביב. זה מקום שיקר לליבי. אני מאוד אוהב ללמד שם ושמח להעביר את הידע שלי בפיסול לסטודנטים של שנה א' ולחלוק בהוראה עם עוד אמנים רבים וטובים במקום מכבד, אישי ודואג. באופן טבעי אני מעביר את רוב הזמן שלי שם בסדנת הפיסול יחד עם הצוות הכיפי והמקצועי שלה.
הרצל 158 תל אביב

5. כיכר ביאליק והחצר הפנימית של מוזיאון העיר

קלאסיקה תל אביבית. הכיכר הקטנה וההיסטורית שמול בית העיר הישן שהפך להיות מוזיאון העיר תל אביב. אם אתם מגיעים לשם תכנסו לחצר הפנימית של מוזיאון העיר תהנו מהכיכר המקסימה, מקפה עמיתה, ומהפסל שלי "תל" שמוצג שם בשנה הקרובה במסגרת התערוכה הקבוצתית "גובה פני העיר" שאצרה יעל מסר עם אוסף של אמנים נהדרים.
ביאליק 27 תל אביב

>>בית ספר לרוץ אליו וקפה ששינה שכונה // העיר של איתמר שמשוני
>> תל אביב כולה בכדור בדולח ויער לפוקימונים // העיר של רחלי רוטנר

מקום לא אהוב בעיר:

איילון והפקקים המטורפים בדרך ובחזרה מהסטודיו שלי בכפר נטר.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אירוע מוזיקה אינדונזית שהתארח במסגרת התערוכה "עור וצל" של בן הגרי שאצרה סאלי הפטל נוה במוזיאון נחום גוטמן. התערוכה הייתה מרגשת והאירוע פתח את הלב בזמן המאתגר הזה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
תצלום של תחנת דלק שזוגתי, הצלמת זהר אלעזר, צילמה בזמן ששוטטנו בעין ורד. אני עובר על יד תחנת הדלק הזאת על בסיס שבועי, והיא הצליחה לתפוס מבט טרי שעורר תודעה שלא הייתה קיימת עבורי לפני כן. הצילום שלה באופן כללי מעמת את המציאות עם נקודת מבט שמערערות על התפיסה הפיזית של המתבונן. מרשים אותי תמיד לראות כמה אחרת ממני היא חושבת ורואה את העולם.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מיד אחרי שהמלחמה התחילה ירדתי עם האמנית ניבי אלרועי לים המלח לעבוד עם הילדים של קיבוץ בארי.הארגון 'כולנו בארי ע"ר'הוא עמותה שפועלת לקיום פעילויות לחיזוק החוסן הקהילתי והחברתי של קיבוץ בארי וחבריו. טיפול ושיקום נפשי, פיזי ורגשי. מקיימת פעילות מורשת והנצחה ופעילות שיקום ופיתוח קיבוץ בארי לאחר אירועי ה-7 באוקטובר.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
צריך להרים ליועמש"ית גלי בהרב-מיארה שנאבקת על הצביון הדמוקרטי של המדינה מדי יום. אולי זה לא הסוף.

מה יהיה?
אני שואל את השאלה הזו כל יום בסטודיו והיא חוזרת במרבית מהפסלים שלי. בתהליך העבודה אני מוצא את עצמי פונה לארכיאולוגיה של ראשית הציוויליזציה כדי לנסות למצוא איפה אנחנו ביחס לסיפור הגדול יותר של התרבות האנושית.

• העיר שלי
• פיסול
• אמנות ישראלית
• ארטפורט
• בתי ספר בתל אביב
• כיכר ביאליק
• מוזיאון העיר
• עמיתה
• שנקר
• זוהר גוטסמן

היום (1.5) נפתחה תערוכת "אופנה אחראית" בהשתתפות שישה עשר סטודנטים, המשתמשים בחומרי גלם ממוחזרים, שאריות טקסטיל שונים, כדי לברוא לבוש חדש, צבעוני ומעניין – אבל גם אקולוגי. התערוכה תוצג בכמה מוקדים בקומת הכניסה בדיזנגוף סנטר, ותפעל בקניון עד ה-17.5. כך, מקווים הסטודנטים להראות מהי 'אופנה אחראית' בסביבת קניות קמעונאית, כל עוד היא דוגלת בחינוך לשמירה על עולמנו ממשבר האקלים. בקיצור, מנסים להציל אתכם יא סנובים.

הסטודנטים הם תלמידים של פרויקט "אתחול אופנה" במחלקה לעיצוב אופנה ב"שנקר", שם לומדים מהם שנים עשר ערכי הקיימות הרלוונטים לעולם האופנה: ביניהם שימוש חוזר' בבגדים ובשאריות טקסטילים שסיימו את חייהם על המדף, פירוק-והרכבה מחדש של עודפי יצור, שימוש ב'מונו-טקסטילים' ובבדים שמיוצרים מחומרים חדשים מהטבע שמתכלים, לצד חשיבה קונספטואלית על אופנה 'מאריכת-ימים'.

החיבור לסנטר הגיעה דרך משפחת פילץ, מבעלי הדיזנגוף סנטר, אשר נותנים חסות ושותפים בתוכן הקורס בשש השנים האחרונות. שלושה סטודנטים אשר עבודתם הצטיינה במיוחד יזכו במלגת סמסטר להמשך לימודיהם מטעם דיזנגוף סנטר. שיתוף פעולה נוסף התקיים השנה עם "המציאון", שאף להם חנות גדולה בסנטר. הם תרמו לסטודנטים בגדי-יד שניה שמהם עוצבו שתי מערכות לבוש. בנוסף, דלתא גליל תרמה גלילי גרביים שלא נכנס לייצור, לעיצוב טופים, חולצות ובגדי גוף.
"אופנה אחראית", דיזנגוף סנטר, 1-17.5

• אופנה ישראלית
• דיזנגוף סנטר
• שנקר
• תערוכה

השנתיים האחרונות היו בין המאתגרות והמורכבות בחיי – והס מלהזכיר שלושה סגרים, מבצע שומר החומות אחד, מעבר לתוכנית לימודים היברידית המשלבת עולמות תכנים מעשיים ודיגיטליים וכו' וכו' – אך זכיתי להיות בצד המואר. בצד שמחנך, שחוקר, שיוצר, שמעצב אופנה, שלא מוותר, שלא מפחד, לחלום ולהגשים ממש כמו עכשיו.

​מגזין העסקים הבינלאומי הנחשב Forbes דירג את המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר בין עשר המחלקות הטובות בעולם, שבלטו במיוחד בשנה וחצי האחרונות על אף מגפת הקורונה, וציין אותנו בחוד החנית של האוונגרד והקדמה הטכנולוגית כאחת. כך נכתב במגזין: "שנקר והמחלקה לעיצוב אופנה הם התורמים לעלייה המתמדת ולבולטות של האופנה הישראלית בעולם כולו, ואחד הכוחות הגדולים והמניעים בטיפוס המתמיד של ישראל בתוך עולם האופנה הבינלאומי". ופרט קטן: אנחנו לא נמצאים בפריז, מילנו או ניו יורק אלא ממש פה ברמת גן.

נקודת מבטם העכשווית של הסטודנטים לאחר מסע של ארבע שנים אינטנסיביות, סוערות מקומי ובינלאומי, מייצגות את הנוף העיצובי הייחודי תוך יצירת מארג חדש של נושאים חקרניים, סביבתיים, אישיים, מגדריים, חברתיים וחזותיים בעולם בו אנו חיים – ומעניקה חופש יצירתי רחב אופקים וביטוי אישי ותרבותי ברוח הזמן והמקום.

הבוגרים יוצאים אל דרכם העצמאית להשפיע על עולם האופנה המקומי והעולמי.תהליך פרויקט הגמר מלווה במחקר עיוני, היסטורי, חומרי, עיצובי ומעשי של שנה אקדמית מלאה שתפסה אותנו במצבי סגר מלווים בהתרחשויות חברתיות, תרבותיות, אקולוגיות,פוליטיות, מקומיות ובינלאומיות בכלל ובעולם האופנה בפרט.

זכינו להיות בצד המואר. לחקור, לחנך, ליצור, לעצב אופנה. לא לוותר, לא לפחד, לחלום ולהגשים ממש כמו עכשיו.בזמן שהעולם היה סגור ונעול, שבור ומרוסק, פרצו הסטודנטים את הגבולות, הלחימו את השברים, התכנסו בביתם, פרעו את המוסכמות, שאלו שאלות, חיפשו את התשובות, יצרו יש מאין, סיננו את המידע, עיצבו אופנה ובנו מחדש עולם יפה יותר, אנושי יותר, מלא תקווה ומעורבות, חדשנות, חשיבות ערכיות ויצירתיות עד אין קץ.

שפע היצירות המעוצבות מתעסקות בעולם הסובב את הנושאים הבוערים של התקופה והדור ומציגות קולקציות בעלות אמירה ייחודית, ביקורתית, רגישה ורלוונטית מתמיד.יצירת זהות אינדיבידואלית מול ייצוג וירטואלי, התבוננות בטבע והתערבות מחשבתית עיצובית ומקיימת לקידום איזון אקולוגי, חיבור בין גוף, מרחב, מבנה, חומר, צורה ובית.

ועוד: בדיקת היחסים בין חוץ ופנים, אינטימי וציבורי, שכתוב של העבר תוך שמירה על ערך תרבותי, רגשי ורוחני. החופש ליצור, לטעות, להיות מי שאני, לפרק, להרכיב מחדש תוך מבחן השליטה והכאוס, בחינה מחדש של הגבולות המגדריים, הדתיים, המגזריים, מיניות אלטרנטיבית וייחודית מול פגיעות נפשיות, מעקב אחר תהליכים חברתיים המלווים במחקר אחר מוטיבים מקומיים כמו השכונה והמוסיקה המקומית או פריטי אופנה אייקונים בפרשנות וזווית ראייה אישית.

התפר האחרון בלימודיהם פוגש את הבוגרים חוזרים למקורות המשפחה, לאמונה, למסורת, ליצירת דת חדשה או לחילוניות גמורה, הבדידות שנכפתה עלינו בשנה האחרונה מול חיפוש השייכות, העלייה הגדולה מול התרבות המזרחית הכה ישראלית, מילוי הריק והריחוק החברתי, אופנה טבעית ערכית ואיטית מול עולם דיגיטלי ומלאכותי שלעיתים אף משלב כוחות ומחבר את גבולות שני העולמות.נקודת מבטם העכשווית מציגה נוף עיצובי ייחודי, תוך יצירת מארג חדש של נושאים חקרניים, סביבתיים, אישיים וחזותיים לעולם בו אנו חיים.

אילן בז'ה הוא ראש המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר
המחלקה לעיצוב אופנה שנקר מציגה: מחזור תשפ"א 2021 – תצוגת הגמר ב-5.7, תערוכת הגמר ב-15.7,פרטים וכרטיסים כאן

• ❤ תרבות
• אופנה
• עיצוב
• אופנה ישראלית
• שנקר

מה אם הייתי אומרת לכם שהבגד שלכם יכול לנגן לכם מוזיקה לפי איך שהגוף שלכם זז? או שהשפשופים על הגינס החדש שקניתם נצרבו לתוך הבד בקרני לייזר? ואגב, השמלה ההורסת שלבשתי אתמול בזום הייתה פילטר. מדע בדיוני? ממש לא!

בגדים הפכו לאופנה בערך באמצע המאה ה-19, כשהמעצב צ׳ארלס פרדריק וורת' היה הראשון לתפור תגיתהנושאת את שמו לתוך יצירותיו. מותג נולד ואיתו מקצוע – מעצב.ת אופנה.אני לא מתביישת לומר שאני אוהבת אופנה, בעיניי בגדים הם כלי יוצא מן הכלל לביטוי אישי. הרבה מעבר לכסות, אופנה היא שיקוף של תרבות, אומנות, עבר, עתיד ובעיקר הווה. כל אלה נארזים תחת ידיו של מעצב לתוך פריטי לבוש המייצרים שפה בינלאומית על-מילולית. כמרצה בשנקר במחלקה לעיצוב אופנה בהובלת של אילן בז'ה, יש לי את הזכות להיות חלק מצוות מופלא של מרצים, וביחד עם הסטודנטים אנחנו בחיפוש מתמיד אחר האיזון העדין שבין שימור מסורות להסתכלות קדימה, אל העתיד של המקצוע האהוב שלנו.

צמד המיליםטק-קוטורמורכב משני תחומים שבדרך כלל נתפסים כמנוגדים; הייטק– טכנולוגיה עילית, הוא שם כללי לתעשיות העוסקות בטכנולוגיות מתקדמות.וקוטור– תפירה עילית, מתייחס לאופנה יוקרתית, מוקפדת, לרוב בעבודת יד עמלנית.

האמת היא שהתחומים תמיד היו קשורים: מחשב ה-IBM הראשון מ-1944, לדוגמה, היה מבוסס על לוגיקה של לום אריגה של ג'קארד מ-1801. ועדיין, יש שיאמרו שמעצבי אופנה הם מעט טכנופובים, אחרים יטענו שאנחנו פשוט מגנים בקנאות על מסורות עתיקות יומין. כך או כך, בשנים האחרונות יש שינוי ברור במגמה; מייעול תהליכי ייצור ושימוש בתוכנות תדמיתנות שמראות לנו בתלת מימד איך הדגם יראה, דרך חקר צורני וחומרי שמתאפשר בעזרת כלים דיגיטליים וטכנולוגיות פורצות דרך, ועד ויתור על הפיזיות של המוצר ומעבר לאופנה שמתקיימת רק בעולמות וירטואליים.

במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, קורסים כמו Zero Waste של גילי בהט ואנה סולו, F4 של אורית פרייליך, רן קזס ודבי אלחייני ו"בגד חכם ורגיש" של מאיה ארזי ואיילת כרמון, מפגישים את הסטודנטים עם טכנולוגיות מתקדמות המאפשרות להם לצאת את גבולות הדיסציפלינה שלהם ולעסוק באופנה בקונטקסט רחב יותר.

במסגרת הביאנלה לעיצוב במוז״א מוצגת בגלריית החממה התערוכה"קצוות פרומים" שלCIRTex מרכז בלומנטל לחקר טקסטיל בישראל – שנקר. כשניתנה לי ההזדמנות לאצור אירוע שמתכתב עם התערוכה, היה לי ברור שאני רוצה לחשוף בפני הצופים את הפרויקטים שבעיניי משקפים את המקומות אליהם אופנה מתפתחת באופן טבעי. אם אופנה משקפת תרבות וחברה, הרי שלא הגיוני בתקופה בה אנו חיים, בפרט בשנה האחרונה, שאופנה לא תתכתב עם חדשנות טכנולוגית.

אני מזמינה אתכם להצטרף אלינו לערב בהנחיית האוצרת והיסטוריונית האופנה יערה קידר, שתיקח אותנו למסע מופלא דרך אופנה שלעיתים נשמעת כמו מדע בדיוני, בגדים שבעזרת מחשבים זעירים מגיבים ללובש ולסביבתו, מעצבים שבעזרת טכנולוגיות מתקדמות הופכים את תעשיית האופנה למקיימת, חומרים חדשים המאפשרים הסתכלות חדשה על מסורות עתיקות וכלי עיצוב דיגיטליים המאפשרים לנו לעצב בגדים וירטואליים, פרויקטים שישנו את הדרך שבה אתם חושבים על הבגדים שתרצו ללבוש.

עידית ברק, מעצבת ומרצה בכירה במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, היא אוצרת האירוע טק-קוטור שיתקיים הערב (חמישי 4.3) וישודר לייב בערוצי הפייסבוק של עיריית תל אביב-יפו, מוז"א ושנקר

• ❤ תרבות
• אופנה
• עיצוב
• אופנה ישראלית
• שנקר
• הייטק