>>הפסל זוהר גוטסמןהוא מהאמנים המבטיחים ביותר בתל אביב, והוא משתתף בתערוכה חדשה בארטפורט, המקבצת תחת הכותרת "חומרים חדשים" שבעה אמנים ישראלים שבחרו לקיים מערכת יחסים ארוכת שנים עם חומר עבודה ספציפי, הנוכח ביצירתם כשותף פעיל ומוביל. התערוכה תהיה פתוחה עד אוקטובר אבל כדאי לכם לראות אותה עכשיו.נו, למה אתם עוד פה.

1. פיגמנטים סהר סרברניק ובנו

במפגש בין רחוב זבולון לדרך יפו יש טמבוריה פינתית קטנה שנראית רגילה מבחוץ, אבל זו בעצם הטמבוריה הכי מיוחדת שיש בכל העיר וכנראה גם בכל הארץ. אצל סרברניק קיימים לא רק חומרים מיוחדים אלא גם ידע נדיר שאי אפשר להשיג בשום מקום אחר. משה הבעלים הוא מומחה בפיגמנטים, דבקים, וחומרים נדירים שמשמשים מומחים בתחומי היצירה והרסטורציה. בתור מי שעובד בשיטות עתיקות באמנות שלו ומשתמש בעלי זהב ופיגמנטים, אני פוקד את סרברניק באופן תדיר.
דרך יפו 43 תל אביב

2. הפסל של יעל פרנק על הגג של בניין ארטפורט

כשצועדים ברחוב המנור בדרום תל אביב באזור התעשייה, ומרימים את הראש אל מול הבניין היפה של הרזידנסי של ארטפורט מתגלה מחזה מוזר: דקל בגודל טבעי מתכופף מגג הבניין וצולל כלפי מטה לכיוון הרחוב. המראה המוזר הינו פסל ציבורי אהוב עלי של חברתי הטובה האמנית יעל פרנק אשר מתגוררת בשנים האחרונות בקנדה. הפסל האיקוני, "In a Nutshell" שמו; הפך להיות לנדמרק תרבותי במרחב התל אביבי והוא נמצא על גבי הבניין של תוכנית הרזידנסי הטובה בארץ. למי שמגיע לבקר בתערוכה "חומרים חודשים" בגלריה של ארטפורט, מומלץ להביט למעלה!
העמל 8 תל אביב

"In A Nutshell",יעל פרנק (צילום באדיבות ארטפורט)

3. מגרש הכדורגל בגבריאלי והחוג של יצחק

המגרש בבית ספר גבריאלי אחר הצהריים הוא מקום מפגש מדהים למשפחות עם ילדים ולקהילה המקומית של הרחובות הקרובים. בשנתיים האחרונות אני פוקד אותו עם יאן, הבן של בת הזוג שלי. אנחנו משחקים שם כדורגל, כדורסל, פריסבי ופינג פונג. יצחק מאמן קבוצות כדורגל בגילאים שונים והוא אגדה בשכונה. כשאנחנו שם אני רואה איך הוא מחנך את הילדים לשותפות, חברות ורוח ספורטיבית.
אליהו ספיר 16 תל אביב

בית ספר גבריאלי הכרמל (צילום: פייסבוק/בית ספר גבריאלי הכרמל)

4. סדנת הפיסול של בית הספר לאמנות רב תחומית של שנקר

בשנה האחרונה עבר בית הספר לאמנות רב תחומית של שנקר למבנה שלו בדרום תל אביב. זה מקום שיקר לליבי. אני מאוד אוהב ללמד שם ושמח להעביר את הידע שלי בפיסול לסטודנטים של שנה א' ולחלוק בהוראה עם עוד אמנים רבים וטובים במקום מכבד, אישי ודואג. באופן טבעי אני מעביר את רוב הזמן שלי שם בסדנת הפיסול יחד עם הצוות הכיפי והמקצועי שלה.
הרצל 158 תל אביב

5. כיכר ביאליק והחצר הפנימית של מוזיאון העיר

קלאסיקה תל אביבית. הכיכר הקטנה וההיסטורית שמול בית העיר הישן שהפך להיות מוזיאון העיר תל אביב. אם אתם מגיעים לשם תכנסו לחצר הפנימית של מוזיאון העיר תהנו מהכיכר המקסימה, מקפה עמיתה, ומהפסל שלי "תל" שמוצג שם בשנה הקרובה במסגרת התערוכה הקבוצתית "גובה פני העיר" שאצרה יעל מסר עם אוסף של אמנים נהדרים.
ביאליק 27 תל אביב

>>בית ספר לרוץ אליו וקפה ששינה שכונה // העיר של איתמר שמשוני
>> תל אביב כולה בכדור בדולח ויער לפוקימונים // העיר של רחלי רוטנר

מקום לא אהוב בעיר:

איילון והפקקים המטורפים בדרך ובחזרה מהסטודיו שלי בכפר נטר.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אירוע מוזיקה אינדונזית שהתארח במסגרת התערוכה "עור וצל" של בן הגרי שאצרה סאלי הפטל נוה במוזיאון נחום גוטמן. התערוכה הייתה מרגשת והאירוע פתח את הלב בזמן המאתגר הזה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
תצלום של תחנת דלק שזוגתי, הצלמת זהר אלעזר, צילמה בזמן ששוטטנו בעין ורד. אני עובר על יד תחנת הדלק הזאת על בסיס שבועי, והיא הצליחה לתפוס מבט טרי שעורר תודעה שלא הייתה קיימת עבורי לפני כן. הצילום שלה באופן כללי מעמת את המציאות עם נקודת מבט שמערערות על התפיסה הפיזית של המתבונן. מרשים אותי תמיד לראות כמה אחרת ממני היא חושבת ורואה את העולם.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מיד אחרי שהמלחמה התחילה ירדתי עם האמנית ניבי אלרועי לים המלח לעבוד עם הילדים של קיבוץ בארי.הארגון 'כולנו בארי ע"ר'הוא עמותה שפועלת לקיום פעילויות לחיזוק החוסן הקהילתי והחברתי של קיבוץ בארי וחבריו. טיפול ושיקום נפשי, פיזי ורגשי. מקיימת פעילות מורשת והנצחה ופעילות שיקום ופיתוח קיבוץ בארי לאחר אירועי ה-7 באוקטובר.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
צריך להרים ליועמש"ית גלי בהרב-מיארה שנאבקת על הצביון הדמוקרטי של המדינה מדי יום. אולי זה לא הסוף.

מה יהיה?
אני שואל את השאלה הזו כל יום בסטודיו והיא חוזרת במרבית מהפסלים שלי. בתהליך העבודה אני מוצא את עצמי פונה לארכיאולוגיה של ראשית הציוויליזציה כדי לנסות למצוא איפה אנחנו ביחס לסיפור הגדול יותר של התרבות האנושית.

• העיר שלי
• פיסול
• אמנות ישראלית
• ארטפורט
• בתי ספר בתל אביב
• כיכר ביאליק
• מוזיאון העיר
• עמיתה
• שנקר
• זוהר גוטסמן

אם חלפתם לאחרונה באזור טיילת שפך הירקון ונתקלתם במגאפון ענקי שמוצב שם; או אם עברתם ברחוב הרכבת בואכה בית המכס ושם חיכה לכם ראש אנושי ענקי בצבע אדום בוהק שבוקע מהרצפה – זה לא עניין זמני וזה בטח לא במקרה. בחודשים האחרונים הופיעו להם בלוקיישנים שונים בעיר פסלים חדשים – קצת אחרים מאלה שהכרנו במרחב הציבורי עד כה. גדולים, צבעוניים, מחומרים שונים, מפתיעים ובלתי צפויים. כולם הם חלק ממהלך מרוכז של עיריית ת"א־יפו במסגרתו יוצבו 30 פסלי חוצות חדשים, כולם של אמנים ואמניות עכשוויים ופעילים בסצנה המקומית (מלבד שניים שכבר אינם בחיים – אורי קצנשטיין ועמוס קינן).

עד סוף חודש מרץ יסתיימו ההצבות של 25-26 מהפסלים, והאחרונים שבהם, שעדיין בשלבי ייצור, יוצבו בחודשים אפריל-מאי. עוד 8 פסלים ותיקים מאוסף מוזיאון תל אביב לאמנות הוזזו ומוקמו מחדש במרחב הציבורי ברחבי העיר, וכל אלה יחד מצטרפים ל-184 הפסלים שכבר קיימים בעיר – כאלה שאנחנו מחבבים מאוד (אבל גם כאלה שפחות, ולכן החידוש הוא משמח אפילו יותר). במקביל נעשית עבודה מאומצת על מפה וירטואלית שבה יופיעו כל הפסלים שתכלול גם מסלולי הליכה ביניהם.

על המהלך הבכלל לא פשוט הזה אמונה המחלקה לאמנויות בעיריית ת"א־יפו ובראשה מנהלת המחלקה, צלילית בן נבט, שיזמה ומובילה את הפרויקט ועסוקה בו עד מעל לראש כבר כמה שנים טובות. "אם צריך לנעוץ נקודת התחלה שבה הכל התחיל, היא תהיה בשנת 2017, כשהעירייה עבדה על עדכון חזון העיר", היא מספרת. "בעירייה פועלת מזה שנים רבות וועדת פסלים, אבל ב-25 השנים שלפני כן לא היה לה סעיף ייעודי בספר התקציב. המשמעות היתה שהצבות חדשות התאפשרו או על ידי תרומות או במסגרת פרויקטים חדשים שנבנו. כשבנו את הגוש הגדול, למשל, הבינו שיש כיכרות שצריך לזהות על ידי אלמנט אמנותי והטיפול עבר אל וועדת הפסלים.

"עם השלמת כתיבת חזון העיר ביקש ראש העיר רון חולדאי לנסח מדיניות להצבת אמנות במרחב הציבורי. המדיניות הוצגה לו בשנת 2021, וכללה הצעת תקציב לכמה פסלים גדולים ועוד כמה בינוניים. חולדאי הסתכל במסמך ובאותו הרגע אמר שזה לא מספיק, ושהוא רוצה 30 פסלים חדשים, כפיצוי וכהשלמה של פערים של זמן שבהם הוא לא הגיע לעסוק בנושא".

ההחלטה המפתיעה של חולדאי נתנה את האישור לצאת לדרך – ארוכה אבל קריאייטיבית – שהחלה בן נבט בליווי של חמישה אוצרים.ות חיצוניים שבחרה: עדנה מושנזון, סמדר שינדלר, איה מירון, ורדית גרוס ואודי אדלמן; כשמי שעומד לצידה ומלווה את כל הפרויקט מהצד ההפקתי הוא גלעד ברנע. יחד עם האוצרים הוציאו קול קורא ובנו תכנית מוסדרת, שכוללת את בחירת האמנים, בחירת הפסלים, בחירת החומרים, בחירת הלוקיישנים (ההחלטה שהתקבלה היתה להתמקד בדרום ומזרח העיר), ולא פחות חשוב – תשלום לאמנים, לקבלני ביצוע ולאנשי הפקה שעבדו על הפרויקט.

הבחירה הראשונית החלה עם 85 פסלים, שעם הזמן צומצמה ל-45 ולבסוף התקבעה על 30 – כל אחד מהם של אמן.ית אחרת, עשוי מחומרים אחרים, בעל תנאי הצגה שונים (ולעיתים מאתגרים), עלויות הפקה שונות וכן הלאה.

חיפשתם סוג מסוים של תכנים בפסלים? סוג מסוים של ניראות? אסתטיקה?
"בקול קורא שהוצאנו כתבנו שעדיפות תהיה לפסלים שיש להם הקשרים לתכנים היסטורים, חברתיים ותרבותיים שקשורים לתל אביב. כשהצבנו יעדים לפרויקט אמר לנו ראש העיר שהוא אוהב פסלים שמספרים סיפור, אבל מבחינתנו גם פסל מופשט יכול לספר סיפור. אין פסלים שהם אסתטיים נטו.

"עוד חיפשנו פסלים שיוצרים פלייס-מייקינג, שהתושבים יוכלו להגיד 'בואו ניפגש ליד הפסל של…' או כזה שאפשר לשבת לצידו. זה לא לגמרי עניין שאפשר להכתיב מראש, כי בסוף מדובר או במזל או בדיוק של תהליך ההצבה. אי אפשר לדעת מראש אם זה יעבוד, אבל זו היתה ההתכוונות. לפרויקט נבחרו רק אמנים ואמניות שעדיין אין להם פסל שמוצב במרחב הציבורי בעיר – מחצית מהם נשים ומחצית גברים, וביניהם גם אמנים מהחברה הערבית כמו מחמוד קייס ונרדין סרוג'י".

איך נבחרו המיקומים?
"את הבחירה של המיקומים התחלתי בישיבות פרטניות עם מנהלי מחלקות תכנון במנהל הנדסה, ואז בפגישות עם כל מנהל של אגף קהילה. יצרנו מפה עם 80 ומשהו נקודות, שאז הצרתי בסיור לאדריכל העיר וראש העיר".

כל הפסלים הם חדשים? נעשו במיוחד לטובת הפרויקט?
"כן. גם השניים של האמנים שכבר אינם בחיים – נעשו במיוחד על פי מודלים קיימים. עם הזמן התחלנו להדק את הרשימה, וכל אוצר עבד עם קבוצה של אמנים שיחד ניסו להתאים את הפסל המיועד לאחד הלוקיישנים שבחרנו".

כשמדברים על התאמות ללוקיישן, אפשר לציין למשל את "מגדלור" של הילה טוני נבוק, שהוצב ברחבה שמול תחנת הרכבת סבידור מרכז, ומשתלב באופן מעורר השתאות בסקייליין של המגדלים שמאחוריו; את "שערי כוכב" של נועה יפה שהוצב בכניסה לפארק המדרון ביפו וכמו מקבל את פני המבקרים (בפארק מוצבים שני פסלים נוספים מהפרויקט – של משה רואס ושל אפרת נתן); את "נבט" של הילה עמרם שכמו פורח מתוך המדשאה בחלקו המערבי של פארק המסילה, בסמוך לתחנת רכבת אליפלט, ועוד רבים שפרושים מצפון ועד דרום (ובעיקר, כאמור, בדרום ובמזרח).

גם "פולה ודוד", הפסל של שירה זלוור בדמותם של ראש הממשלה הראשון ואשתו שהוצב לפני שבועיים בשדרות בן גוריון הוא חלק מהפרויקט, ולמרות שמדובר בפיסול ריאליסטי לכאורה, ברור לכל מי שצופה בו שהוא כזה שנוצר כאן ועכשיו, וכולל שיקולים אמנותיים ומרחביים מעבר לשיקולים ההיסטוריים ושיקולי ההנצחה (בין השאר העובדה שזלוור התעקשה לפסל גם את פולה, ולא רק את בעלה).

ואם כבר בחמידות עסקינן – הפסל הכי חמוד (בעיניי לפחות) הוא "הישנים" של יעל פרנק, שהוצב בשדרות שאול המלך סמוך ליציאה מתחנת הרכבת הקלה, ובו שני חתולים (היצורים האלה שבאמת שולטים בעיר) עשויים ברונזה, מתחרדנים בשמש על פדסטלים ענקיים שעל אחד מהם כתוב "כן" ועל השני "לא". במקרה הזה הספיקו כמה שבועות עד שמישהו החליט שמאוד חשוב לו להפוך אותם להצהרה פוליטית – ובשבוע שעבר הם רוססו כל אחד מהם בספריי כשמתחת ל"כן" ו"לא" כתבו מילה אחת נפיצה – ביבי.

זה כמובן עניין שנלקח בחשבון שכמציבים כל עבודת אמנות במרחב הציבורי, והעניין טופל במהירות, בתקווה שלא ישנה – לא שם ולא על כל פסל אחר. כי הצהרות פוליטיות אפשר להצהיר בהרבה דרכים אחרות, לא חייבים להרוס יצירות אמנות בשביל זה (לתשומת לב שופכי המרקים על עבודות בלובר ועוזריהם).

לפרט על כל 30 פסלים שונים יהיה מעט קשה, אבל בקרוב, כשתופץ המפה תוכלו לקבל אינפורמציה ממוקדת על כל אחד מהם. לצד כל אחד מהפסלים החדשים גם יוצב בשבועות הקרובים ברקוד שבסריקתו תוכלו לקבל עוד פרטים על הפסל, על האמן.ית ועל הסיפור שמאחוריו ובעתיד הם יקבלו גם מעמד של אוסף תחת השם "אבץ" – אמנות במרחב הציבורי.

רק נספר שבין אלה שעוד צפויים להיות מוצבים בחודשים הקרובים נמצאים פסלים של אדם יקותיאלי (שאתם אולי מכירים כ-know hope) בגן התקווה; של סיגלית לנדאו בפארק דרום (כן, גם אותי זה הפתיע שעדיין לא קיים פסל של סיגלית לנדאו במרחב הציבורי בעיר – אבל בקרוב יהיה); של גל ויינשטיין ברחוב תובל ועוד. בינתיים צאו להסתובב (ברגל, כמובן), וניפגש ליד הפסל של ליאורה קפלן? סי יו ד'ר.

• ❤ תרבות
• אמנות
• אמנות ישראלית
• פיסול
• עיריית תל אביב
• המרחב הציבורי
• רון חולדאי
• ❤ תל אביב