כשהתותחים רועמים, כך נהוג להאמין, המוזות שותקות. ואם במקרה הן לא שותקות – שולחים מישהו שישתיק אותן. זה כבר סטנדרטי ומנורמל: עולם התרבות הוא הראשון להיסגר והאחרון להיפתח בכל מצב חירום לאומי, ואם מוסדות התרבות הגדולים יכולים לעמוד בזה בזכות תקצוב ממשלתי ועירוני, הרי שהמוסדות הקטנים – חלקם אפילו לא יודעים שהם כבר מוסדות – נכנסו למלחמה הזאת כשהמים בקו האף. מדי יום אנחנו מארחים במדור "העיר שלי" את מיטב הכישרונות היצירתיים שיש לתל אביב להציע, ורובם בוחרים מוסד תרבות קטן כזה או אחר בין המקומות הכי אהובים עליהם בעיר. בחרנו כמה מההמלצות הכי יפות שקיבלנו לאחרונה, כמחווה של געגוע ובתקווה שיחזרו לפעילות מלאה במהרה, כי את האהבה הזאת אף מלחמה לא תנצח.

>> מלחמה וצ'יל: 9 ספוטים שתל אביבים אוהבים להירגע בהם
>> ישראבלוף טעים: אמרו שאסור לקיים משלוחים. איך הם עדיין קורים?

1. אוגנדה/לדין

סי היימן, נערת הרוק הנצחית של תל אביב, הוציאה אלבום חדש והמליצה לנו על ספוט ההופעות הקטן הכי אנרגטי בעיר:
בר קטן להופעות גדולות מהחיים. משחר נעורי הרוק שלי אהבתי מקומות קטנים-צפופים שמה שעושה אותם זה לא הציוד או המפרט הטכני המטורף, אלא הוייב המחשמל שיכול לקרות רק שם. המקום הזה מדהים בעיניי. ראיתי שם הופעה בפעם הראשונה לפני כמה חודשים, כשלהקת פילגש, הלהקה של הבן הצעיר שלי יהלי היימן שוחט, עשו שם הופעה. מאז הספקתי לראות שם את ג'נגו המלך ואת להקת קורדרוי. מקום השראה.
סמטת הבד 5 תל אביב

2. ת"א תרבות דה וינצ'י: מפעל לפועלי תרבות

רובי קסוסהוא יוצר רב תחומי בעולמות התיאטרון והמוזיקה, והצגתו זוכת הפרסים "באמצע הרחוב" הייתה אמורה לעלות בתיאטרון הבימה 4 בלילה בו התחיל הסבב הנוכחי. הוא ממליץ לכם על מקום שאמנם אינו מוסד עצמאי, אך משמש כחממה לעשרות פרויקטים עצמאיים לכל הפחות
אחד המקומות השווים ביותר לאומנים מכל התחומים בתל אביב. מרחב יצירה אמיתי בלב העיר. במבנה אחד גדול ורחב, שתי קומות ופטיפון שחור במבואה שמנגן ללא הפסקה, מתכנסות להן יחדיו כל האומנויות, תיאטרון, מחול, מוזיקה, כתיבה וסדנאות מלאכה, וכל כולן פועלות באווירה משפחתית ותומכת. איזי וטל מובילים את המקום בראייה אמנותית רחבה, שמאפשרת לאומנים ליצור ולעבוד בתנאים מעולים ובמחירים מסובסדים ועוזרים להם להגשים את כל החלומות. את החזרות ל"באמצע הרחוב" עשיתי בחדרי החזרות של דה וינצ'י, והיה הכי כיף בעולם! בנוסף, למקום יש קארמה מעולה! לא מעט יצירות שנולדו בין כותלי המקום זכו להכרה ולפרסים בפסטיבלים חשובים בעולם התרבות בארץ (כותב מניסיון אישי. כאמור, "באמצע הרחוב" זכתה בשלושה פרסים שווים בפסטיבל סוליקו 2025).
ליאונרדו דה וינצ'י 14 תל אביב

3. תיאטרון הבית

נועה סוזנה מורגהיא מטאור בשמי הספרות המקומית וספרה השני המצוין "סיום מדומה" הגיע לחנויות לא מזמן. יש לה המלצה מדויקת לחובבי התיאטרון בעיר
תיאטרון חתרני שמביא הצגות ומופעים עם קו אומנותי שאני יכולה לסמוך עליו. בשנים האחרונות ראיתי בו את רוב המופעים שהזיזו אותי ויצאתי מהם עם מחשבות חדשות.
נועם 5 יפו

4. ג'אז קיסה

יולי גודייהיא זמרת-יוצרת ומלחינה עם אלבום בכורה בדרך וסינגל ראשון באוויר, עם המלצה על המקום שהחזיר את הג'אז חזק לטרנד בתל אביב
המקום שישלח אתכם בזמן ל-1950 ברגע קסום אחד וימשיך לספק את הסחורה בימים הנכונים, שוב ושוב. זה לא סטוץ, זה ריליישנשיפ מהמם, אבל כזה שלא נגמר בחתונה כי הקיסה לא עושה מונוגמיה, היא פרי ספיריט. עיצוב הרטרו המדוייק, מערכת הסאונד הוינטג'ית, הברמנים, המוזיקאים – אייל שני יודע מה הוא עושה. זהו בהחלט הג'וקר שלי להופעת ג'אז אינטימית ודרינק על הבר. להאזין לחברים וקולגות עושים אומנות ואהבה עם הכלים והתווים. אין במה, זו כמעט הופעת סלון, הגבולות מטושטשים, והזכרונות תמיד טובים, אפופים בסקס אפיל.
דרך יפו 9 תל אביב

5. צוותא

מיכל אהרוניהיא מחזאית ותסריטאית ולאחרונה עלתה בתאגיד הסדרה החדשה שלה, "סאדה". והיא לא שוכחת יפה הכל התחיל
המקום בו לולה היתה עומדת בכניסה. כשהייתי באה, צעירה וחולמת, היא תמיד ידעה להגיד שאני יפה ומוכשרת ולמרות שהיא אמרה את זה לכולן הרגשתי שזה לגמרי באמת. המקום שנתן לי את כל ההזדמנויות: פסטיבל תיאטרון קצר עשיתי שלוש פעמים, גם פסטיבל קריאה. ואז חיימון קרא את "אנגינה פקטוריס" שאף תיאטרון לא מוכן היה לעשות והלך איתי על ההפקה. שברתי את תקרת הזכוכית. דבל'ה גליקמן בא לעשות תפקיד ראשי, כבר עשר שנים על הבמה, מאות הצגות ותואר שסוף סוף הרשיתי ומרשה לעצמי לשאת – מחזאית.
אבן גבירול 30 תל אביב

6. קפה תתתרבות

ענת סרגוסטיהיא מהעיתונאיות הוותיקות והמוערכות בישראל, ולכבוד השתתפותה בכנס העיתונות העצמאית סחטנו ממנה המלצה על אחד מבתי הקפה/תרבות הכי מיוחדים בעיר
בפאתי שוק הכרמל. זה מקום מיוחד, משום שזה לא רק בית קפה עם אוכל טרי וטעים, זה גם מקום של תרבות. למען הגילוי הנאות אומר שהבעלים של הקפה והרוח התרבותית שמאחוריו הוא חבר, רון כחלילי. והוא מקיים לפחות פעם-פעמיים בשבוע אירועי תרבות מרתקים מסוג שאפשר למצוא רק שם. השקה של ספר עיון חדש שיוצא, הרצאה על תופעה פוליטית מתפתחת, דיון על שירה. זה לא מקום של שיחות מיינסטרים. בקפה תתתרבות תמצאו דברים חתרניים, רדיקליים, שמאתגרים את השיח ואת המחשבה ואת המיינסטרים. שגורמים אי נוחות. דברים שרבים מאיתנו מעדיפים לא לחשוב עליהם: המצב בעזה, הכיבוש, שמאלנות לא מתנצלת, עם דוברים מגוונים, ובהם ערבים ומזרחים. וכמובן-כמובן נשים ואנשי קהילת להט״ב.
רחוב הכרמל 12 תל אביב (שוק הכרמל)

7. המגדלור // סיפור פשוט // תולעת ספרים

שקד בשן, אתם מכירים אותה מהטור השבועי הנהדר שלה ב"הארץ" ולאחרונה ראה אור ספרה השני, אז בצעד שיווקי חכם היא ממליצה על חנויות ספרים (מעולות!) שמוכרות אותו
נכון, אלה שלושה מקומות שונים, ולכל אחד מהם יש אופי קצת אחר. אבל כולם מקיימים את אותה המהות של אהבה לספרים, לתרבות ולאנשים. שלושתם מקדמים יצירה עצמאית. כשהגעתי לעיר להיכנס לחנויות האלו הרגיש כמו חו"ל. זכות לעבוד עם כל אחת מהחנויות, ועם הנשים והאנשים שעומדים מאחורי.
מקווה ישראל 18 תל אביב // שבזי 36 תל אביב (נוה צדק) // כיכר רבין 9 תל אביב

8. קולנוע לב

נטעלי בראוןהיא מיוצרות הדוקו הגדולות של השנים האחרונות, והסרט העלילתי המלא הראשון שלה, "חמצן", ישאיר אתכם בלי אוויר. המלצה מתבקשת
אני לא מוותרת על צפייה בסרטים על המסך הגדול. מתה על זה. על כל מגוון הקולות האנושיים: רשרוש עטיפת הסוכריה, השיעולים, הפופקורן, פרצי צחוק, נהמת לב ששומעים מרחוק ודממה מוחלטת כשהקהל נתון כולו בסרט. זה חי וזה להיות לבד ביחד. בית הקולנוע האהוב עלי בארץ הוא דווקא ירושלמי. לב סמדר, שאותו פקדתי רבות בשנה הירושלמית שלי. מאז שאני בתל אביב, לב דיזנגוף הוא חלק בלתי נפרד מחיי. לב מצליחים לשמור על ליינאפ בוטיקי של סרטים מעולים כל השנים, על אף הטלטלות המסחריות בתחום, ואני ממש מאושרת להפיץ אצלם ואיתם את "חמצן".
דיזנגוף סנטר, דיזנגוף 50, תל אביב

9. תדר

אופיר ואורי אן חיל ששוןהם האנשים שמאחורי "דיאלוג עם הכלבה" וספר הילדים החדש "רו עושה בלגן". ויש להם המלצה על מקום קטן ואלטרנטיבי שבטח לא שמעתם עליו
אורי אן:התדר ידוע בליין מוזיקלי מעולה, עם די.ג’ייז והופעות חיות שמכוונות לאוהבי מוזיקה אמיתיים. פיצה טעימה בטירוף ואנשים יפים. התדר הוא פלטפורמה ליוצרים, אמנים ומוזיקאים, מקום שמקדם תרבות אלטרנטיבית ונותן במה לקולות חדשים ולא שגרתיים.
אופיר:אני לא חושב שצריך הרבה יותר מפיצה מעולה וענקית, אווירה נהדרת ומלא מובטלים בשביל להרגיש טוב.
דרך יפו 9 תל אביב

• העיר שלי
• ❤ תרבות
• מלחמת איראן
• תדר
• תתתרבות
• קולנוע לב
• סיפור פשוט
• מיראז' ג'אז קיסה

>> לי גאון (כדאי שתעקבו) היא זמרת ויוצרת, חברת ההרכב המוזיקלי המצליח "ילד פעם" (ויחד עם חבריה להרכב היא הוציאה ת שיר המחאה הוויראלי "סעו מכאן" זמן קצר אחרי טבח שבעה באוקטובר, שיר שקרא לחברי הממשלה להתפטר וזכה למיליוני צפיות). בשבוע שעבר היא הוציאה שני סינגלים חדשים המוקדשים להוריה המנוחים ומלווים בקליפים יצירתיים ומרגשים; השיר "פיליפס" נוגעת בדעיכה הקוגניטיבית של אביה בקליפ סטופ-מושן מרהיב המפיח חיים בכלי העבודה הישנים שלו. השיר השני, "בבושקה", נכתב על אמה שנפטרה כשנה לאחר מות אביה, מלווה בקליפ AI מרגש במיוחד שמחייה זכרונות רבים שהיו נצורים רק בתמונות, ואפילו יוצר זכרונות חדשים להיאחז בהם.אתם יכולים וצריכים לראות אותם כאן(או במורד הטור).

>> עץ שראה אינספור נשיקות ותל אביב להתאהב בה // העיר של דליה שימקו
>> קפה ללבוש בו תקווה ושדרה ירוקה משמחת // העיר של אילנה וייזר-סנש
>> קרינג' בשדרה ומסעדה לאלטר אגו ג'יימס בונדי // העיר של ליאת פלדמן

1. היכל התרבות

מעוז התרבות והמוזיקה, פיסת שפיות ואסקפיזם מושלם. במיוחד כשהפילהרמונית מנגנת. אני עובדת שם שנים רבות בהנחיית קונצרטים לילדים ונוער בתכנית מפתח, וזו שליחות והשראה תמידית.
הוברמן 1 תל אביב

2. פינגווין

סטודיו להפקת סרטים של בן זוגי איתמר אהרוני, שם נולדו כמעט כל הקליפים שלי, עם צוות יצירתי ומקצוען שהוא לגמרי משפחה.

3. תדר

המקום הקבוע לארוחת שישי משפחתית עוד מאז שהבנות שלי היו קטנות, פיצה בירה גן שעשועים, גלידה וסיבוב בפארק המסילה. והכי משמח שגם עכשיו כשהן טינאייג', הן עדיין רצות לנדנדות.
דרך יפו 7 תל אביב

4. ת"א תרבות דה וינצ'י

בית אמנים משובח וכיפי, ארועים מעוררי השראה וקורסים נפלאים מאוד. פגשתי שם אנשים מעניינים ולמדתי הרבה דברים חדשים.
דה וינצ'י 14 תל אביב

5. כנאפה אלמהדי

בשוק הפשפשים. הכנאפה הכי טעים ומנחם שיש עם גלידה מעולה מטורקיה, קפה שחור מפינג'ן ויחס אדיב מאוד.
רבי נחמן 4 יפו

מקום לא אהוב בעיר:

כל מקום שנמצא בשיפוצים.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
1. "הארכיבאית" של אנסמבל עיתיםבמכון גנזים בבית אריאלה. הצגה שהיא בעצם ביקור מסתורי ומסקרן במכון הגנזים, מול קהל קטן בחדר אינטימי, מדויק ומלא מחשבה, מעלה באוב מכתבים שמשוררים וסופרים שחיו בעיר כתבו, וגם התכתבויות בינהם. ממלא בהשראה ויופי.
2. הופעה של דני רובסבקו רקיע, על החיריה. דני ולהקתו תמיד עושים טוב בנשמה.
3. הופעה של הכבש ה-16.אין מה להוסיף.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
1. "מקום שמח". סדרה גאונית שמזקקת את האהבה והכאב של הסיפור האישי של כולנו.
2. השיר "סוף טוב"של יוני בלוך. קרן אור באפלה, מילים יוצרות מציאות. הלוואי וישאר כך.
3. הסרט "אמלי".שכנה עשתה סדר בבית והחזירה לי DVD של הסרט בו צפיתי עשרות פעמים בעבר. במקרה שכן אחר מסר מכשיר DVD ומאז כבר צפיתי בסרט פעמים. זה סרט הפולחן שלי שתמיד עושה כל כך טוב על הלב.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לכל מי שהלב חפץ לתת, מהשכנה ממול, קופת הפייבוקס השכונתית ועד הארגונים הגדולים. כל עוד אפשר לתת זה מרחיב את הלב.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל הלוליינים המעולים שעומדים בצמתים, תפרגנו להם! זו האמנות שלהם…

מה יהיה?
יהיה טוב או לפחות בסדר.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• היכל התרבות
• תדר
• ת"א תרבות דה וינצ'י
• כנאפה

עבר זמן לא מבוטל מאז הפעם האחרונה ששמענו בשורות על שינויים וריעננונים מהרחבה האהובה עלינו שבבית רומנו, כך שמאוד התרגשנו לגלות במהלך הסופ"ש את הבשורות הבאות: הרפי חוזר, ובגרסה משודרגת. מועדון ההופעות לימי השבוע והמיני קלאב של התדר נפתח אי שם ב-2021 כסאמר קלאב, ונשאר כאחת הפנינות הלא-לגמרי-נסתרות של בית רומנו, עד שבמהלך השנה פלוס האחרונות ננטש קצת לטובת הרחבה המרכזית. אבל לא עוד – כי הרפי מרענן אבק, מרים את הפיידר וחוזר לבעוט עם בסים שמרגישים גם עד דרך סלמה.

הרפי החדש, אם כן, חוזר אחרי שיפוץ ושדרוג, כפי שפורסםבהודעה אינסטגרמית מטעם התדר– והוא כולל מספר שינויים משמעותיים. הראשון והבולט מכולם הוא השינוי במסיבות יום שישי, שבמשך תקופה היו למרכז הקלאבינג של הרפי. הם אכן יחזרו, עם ליינים ודי.ג'יים שאנשי התדר אוהבים, אבל בפורמט קצת שונה – שכן לראשונה בתולדות התדר (לפחות לפי הזיכרון שלנו) הן יהיו מסיבות בתשלום, עם כניסה יעודית מגינת חואניטה השכנה. בתדר מבטיחים שאלו יהיו מחירים ידידותיים, כשהמהלך צפוי לצמצם כניסת עוברי אורח מזדמנים (אם כי זה אחד הדברים שאהבנו במסיבות), ויאפשרו להתמקד יותר בחפירות מוזיקליות. כך או כך, זה בהחלט מסקרן.

שינוי נוסף שאנחנו נרגשים ממנו הוא תזוזת אולפן הרדיו של התדר – הגרעין שממנו כל המיזם החל, להזכירכם – מהפינה שמול הנואבה לתוך חלל הרפי החדש. עם דלתות גדולות שפונות לתוך הרחבה, והאמת שזה שינוי מתבקש שאולי יחזיר את הרדיו למרכז החוויה של הביקור בתדר, לאחר שמעט נעלם לצללים. ההופעות שהיו כל כך חסרות יחזרו גם הן לרפי במהלך השבוע, בגיבוי מערכת סאונד מעולה ובמה חדשה, וגם הבר של המיני קלאב נבנה מחדש מאפס, שיהיה לכם איפה להרים דרינק במסיבה, בהופעה או תקלוט של חברים שלכם ברדיו.

לוח האירועים של הקאלב ולוח השידורים של הרדיו יפורסמו בקרוב על ידי התדר, ואנחנו ממליצים בחום להישאר במעקבבאינסטגרם. אבל אם עד אז אתם עוד מקפצים בחוסר סבלנות עד שובו של הקלאב, אנחנו ממליצים בחום להיכנס לארכיון התוכניות של התדר, ולחטטבאוסף הסטים הנפלא שהוקלטו ברפי, חופשי להאזנה בביתכם. זו הכנה מושלמת לקראת מה שעומד לבוא עלינו השנה.

• ❤ תל אביב
• עירוני
• תדר
• חיי לילה
• קלאב

יין ורומנטיקה תמיד הלכו טוב ביחד עוד מימי הבכחנליה העליזים, פשוט כי יין אינו רק משמח לבב אנוש אלא גם מעלה סומק בלחיים ואת מפלס החרמניות הכללי. אז מה רומנטי יותר מלציין את יום האוהבים של ולנטיינ'ס בפסטיבל יין איכותי בתדר? אוקיי, בטח יש כמה דברים יותר רומנטיים אבל זה מאוד רומנטי. וזה גם בהישג ידכם.

>> Fermentico: אם שתיתם כבר בכל בר יין בעיר, השלב הבא זה סטודיו יין
>> הרימו את הרמה: רוז' היא מסעדה שתרצו לנסוע בשבילה רחוק

פסטיבל היין של התדר,Vin Yard, חוזר לרחבת המתחם התל אביבי האהוב ויתקיים בשבת הקרובה, 14.2, בין השעות 21:00-12:00. מדובר בשבת קסומה למדי שמתרחשת פעמיים בלבד בשנה, שבה המתחם כולו הופך למפגש פתוח בין יין, אוכל ומוזיקה חיה, באווירה הספציפית שאיכשהו מצליחה להתקיים רק בלוקיישן הייחודי הזה.

ביריד משתתפים הפעם 19 יקבים ויבואני בוטיק, המשלבים בין יקבים מקומיים לייבוא אקסקלוסיבי אוצרותי, עם קו יינות שנע בין יינות טבעיים ליינות מהעולם הישן. בין השמות הבולטים השנה: מרגלית, עביה, ארטיזן, בר מאור, מובו ועסיס. היריד, נערך כאמור פעמיים בשנה,קיץ וחורף, וממשיך לבסס את עצמו כנקודת מפגש עונתית בין תרבות יין, קולינריה ומוזיקה במוסד התרבות הבלתי פורמלי של דרום העיר.

הכי כף: הכניסה חופשית, והמבקרים יכולים להגיע עם כוס מהבית או לרכוש כוס יין ריקה ב-15 שקלים ולשוטט איתה בין הדוכנים – לטעום, למלא כוס או לרכוש בקבוקים במחירים נגישים – הזדמנות ייחודית לטעום יינות מובחרים במחירי ספקים. את הפן הקולינרי מוביל המיראז' עם תפריט פינצ׳וס מהמטבח הספרדי, בניצוחו של שף מסעדת רומנו,פאשה צ׳קיןוהשף התפעולי של המיראז',איתמר גרג׳י.

בין המנות שיוגשו בפסטיבל יהיו פאן קון טומאט, "חתכת באגט" עם סלט ביצים, אנשובי ובוטרגה, שיפוד תמנון קר עם פפריקה מעושנת, שרימפס על הפלנצ'ה עם סלייס לימון, צלחת גבינות שרינג, וכן, הו כן, מגש אויסטרים על קרח במחיר לפי יחידה. בנוסף, תהיה אפשרות לרכושסלסלת פיקניק כולל מפת פיקניק ייעודיתלישיבה בפארק המסילה הסמוך.

לצד כל היין המעולה והביסים הטעימים הללו, יהפוך המתחם כהרגלו לבמה מוזיקלית תוססת עם די.ג'ייאים שינעימו וירימו משעות הצהריים והופעות חיות אל תוך הערב באוצרות יונתן לוי, המנהל האמנותי של הג'אז קיסה. עכשיו כל מה שצריך זה אהבה, תביאו מהבית.
>>Vin Yard: ולנטיינ'ס בתדר, שבת 14.2 החל מ-12:00 בצהריים, דרך יפו תל אביב

• אוכלים שותים
• תדר
• ולנטיינ'ס דיי
• יינות ישראלים

>> עמוד הפייסבוק המצחיק עד דמעות (ולפעמים קצת עצוב)"דיאלוג עם הכלבה"הוא מתכון בדוק לאסקפיזם מחויך, שמציג את העולם מבעד לעיניים של הולכות על ארבע, הכלבות פיץ' ורו. מאחוריו עומד אופיר ששון, תסריטאי, אנימטור וכותב סאטירה ("היהודים באים" עונה 4 וסדרת הרשת של כאן דיגיטל "סוף הדרך"), אבא לכלבה, חתולה ושני ילדים אנשים, שלאחרונה הוציא לאור את"רוּ עושה בלגן"(הוצ' דוב לדעת) – ספר ילדים על שגרת בוקר ושני אחים שמתארגנים לצאת למסגרות, אבל הכלבה שלהם רק רוצה לשחק ומפריעה במקלחת ובהתלבשות. את האיורים יצרה בת זוגו אורי אן חיל ששון, אנימטורית בתחום המשחקים ומאיירת ותיקה, והספר נכתב ואויר יחדיו על כלבתם רו, היורשת של פיץ׳ המנוחה, ועל ילדיהם הקטנים יערי (4) וים (8), גיבורי הספר.

>> סחר הוגן פמיניסטי והד מבאר קדומה // העיר של לורן מילק
>> כדור הרגעה במים וזיכרונות מניסיון כושל // העיר של לי גילת
>> פוטנציאל של יצירתיות ודיסוציאציה בים // העיר של תמרה מובשוביץ

1. שוק הכרמל

אורי אן:הכל שם בתנועה, חי ותוסס, תמיד כיף ללכת שם לאיבוד בין הדוכנים והסימטאות ולגלות מקומות חדשים טעימים ומעניינים או מקומות ותיקים שהספקנו לשכוח.
אופיר:מקום מפחיד מלא אנשים שכל הזמן זזים עליך. והולכים לאיבוד שם. ופעם הלכתי עם חבר ומצאנו מרק ראמן מעולה, זה היה כל כך חריף שברוך השם נהרגתי מספר פעמים ולא הרגשתי את הטעם של המרק הזה בכלל, וגם עד היום טעמים בכללי לא מרגיש. ריח נעים לפרקים.

2. בית רומנו

אורי אן:התדר ידוע בליין מוזיקלי מעולה, עם די.ג’ייז והופעות חיות שמכוונות לאוהבי מוזיקה אמיתיים. פיצה טעימה בטירוף ואנשים יפים. התדר הוא פלטפורמה ליוצרים, אמנים ומוזיקאים, מקום שמקדם תרבות אלטרנטיבית ונותן במה לקולות חדשים ולא שגרתיים.
אופיר:אני לא חושב שצריך הרבה יותר מפיצה מעולה וענקית, אווירה נהדרת ומלא מובטלים בשביל להרגיש טוב.
דרך יפו 9 תל אביב

3. חוף צ'ארלס קלור

אורי אן:אחד החופים היפים והנעימים בתל אביב. משלב בצורה מושלמת בין טבע, עיר ואווירת חופש אמיתית.
אופיר:היינו שם עם פיץ׳ כשהייתה צעירה עם רגליים בריאות נהדרות והיא רצה איתנו, ולראשונה ראתה את הבעלים שלה נכנסים לים, וברוך השם נתקפה חרדה וטסה לתוך המים להוציא אותנו החוצה. מבחינתה הצילה אותנו, כשבתאכלס היא שרטה אותנו בכל הגוף, בכל בכל הגוף, והצילה אותנו מכלום. אהובה מושלמת.

4. אסופה

אורי אן:עיצוב ישראלי מקורי, חנות שהיא פנינה אמיתית למי שאוהב עיצוב, סטייל ואווירה עם סיפור. מדובר במקום שמצליח לשלב בין אסתטיקה מוקפדת לבין חום ואופי מקומי, בדיוק כמו שוק הפשפשים עצמו. תמיד יש שם את הדברים הכי יפים לבית, אבל הכי חשוב: יש להם את פרויקט הדגל של הגדה של פסח, כל שנה אפשר לקנות מהמם מהדורה מאוירת חדשה עם מאיירים חדשים (כל שנה), וכל שנה העיצובים פשוט מרהיבים.
אופיר:מקום יפה דברים יפים.
נחמן 2 יפו (שוק הפשפשים)

5. מעדניית יום טוב

אורי אן:מעדניית יום טוב מצליחה לשמור על האופי המסורתי שלה, ובו בזמן להישאר אהובה ורלוונטית.הייתי פותחת את הבוקר (יש שיגידו צהריים) בירידה מהדירה בחלוצים-לוינסקי, הולכת כמה צעדים למעדניית יום טוב, אוספת כמה מצרכים – בין היתר כמות לא סבירה של זיתים – וחוזרת לאכול ארוחה במרפסת המתפוררת.
אופיר:אני כשגרתי בתל אביב הייתי פותח את הבוקר עם הוודקה הזאת של הקיוסקים ורדבול, וככה שותה את זה בחוץ באזור של מוסכים. ולא היה לי את החוויה של מעדניית יום טוב. וחבל.
לוינסקי 43 תל אביב (שוק לוינסקי)

מקום לא אהוב בעיר:

פעם כשאופיר היה קטן הוא איחר להופעה עם חבר, כי החנה בדיזנגוף סנטר ולא הצליח לצאת משם במשך 28 דקות, והתחיל לבכות ולהתחנן לאלוהים שיוציא אותו משם. הטוויסט הוא שזה קרה לפני חודשיים והוא בן 42.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לכם את הראש או פתח לכם את הלב?
למשפחה: ההצגה "על עלה ועל אלונה", שמבוססת על הספר של אתגר קרת ושירה גפן – הפקה קסומה ויפהפיה שעובדת על כל החושים, בעיקר כשהיא מגיעה כחלק מהפרויקט "מקומות שמורים". בשביל הגדולים – נוגה ארז, היא ובעלה מעניקים במתנה מוזיקה אמיתית מקורית מבוצעת בעושר בועט ונהדרת. שני אנשים כה מוכשרים ומוצלחים וטובים, קחו את אופיר לעשות לכם קליפ באנימציה.

איזו יצירה נתנה לכם כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אופיר:"אקס מן 97". אין הרבה דברים יקרים בתקופה זו כמו היכולת האמיתית לברוח, כשאתה חש חוסר אונים מול מציאות מזוויעה. "אקס מן 97" היתה חוויה נוסטלגית ועדכנית מושלמת של אנימציה נהדרת, סיפור מושלם והרבה אושר לילד שבפנים.
אורי: "מד מן". ג׳ון האם. תמיד.

לאיזה ארגון או מטרה אתם ממליצים לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אצלנו בבית לחיות יש משמעות במקום מאוד גדול, אז כמובן תמיד נמליץ על העמותות שעוזרות לבע"ח – חוות השאנטי, החתוליה ואביהו שרווד.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
ניר ברגר, בן הזוג לכתיבה של אופיר בהרבה פרויקטים, כולל "היהודים באים" ו"סוף הדרך" שיצרו יחד. הוא אדם אלוהי בטוב ליבו ומבריק.

מה יהיה?
מזעזע לעוד איזה חצי דור ואז עלייה למעלה למי שנשאר.

• העיר שלי
• ספרות ישראלית
• שוק הכרמל
• בית רומנו
• תדר
• פארק צ'ארלס קלור
• אסופה
• מעדניית יום טוב
• דיזנגוף סנטר