>> בתערוכת היחיד החדשה שלה "מינון יתר", המוצגת בפיקוק (מרמורק 14 תל אביב), פורמתהאמנית והמשוררת שרי פישמןאת הסיפור במקום לספר אותו. בעקבות גיוס שני בניה בדצמבר 2023, ביתה הפך לחדר המתנה, והציור לכלי נשימה. העבודה שלה איננה פוליטית במובן הפשטני אך היא בהכרח תגובה לנפילה המוסרית, האינטימית והקולקטיבית שעוברת החברה הישראלית. התערוכה כוללת עבודות שנולדו לצד שירים ויצירות חזותיותמתוך ספרה החדש של פישמן, כאשר הצבע הכתום של שערה משמש כחותם זהות. פישמן אינה מחפשת להמתיק את המציאות. היא מזמינה את הצופה להרגיש, לא להבין (אוצר: שמעון משל). כדאי שתעקבו.

1. כיכר הבימה

מאז שאני קטנה, דרך הבגרות, וגדילתם של הילדים שלי. הצפייה בהצגות ואין סוף שעות בתיאטרון עצמו, האזנה לקונצרטים בהיכל התרבות (הצגתי שם תערוכת יחיד בחגיגות ה-80 לפילהרמונית: "גרפיטי קלאסי"), ביקורים במוזיאון ת"א, לבד, עם הילדים במנשא, עם הילדים מתרוצצים בין החדרים, בהופעות ובהרצאות, ההשתובבות שלהם כילדים ברחבה וכמובן, בילוי בברים ליד. אין כמו הצגה/קונצרט ואחר כך כוס יין בפיקוק.

2. חוף מציצים

הלוקיישן הכי המוני, אבל מעליו היה הג'חנון של מרים, שזה העונג המושחת ביותר, אחרי לילה לבן של בילויים. וים…המקום הכי מדיטטיבי מבחינתי בעולם. ברגעים הכי קשים השנה, כשהבן הצעיר שלי בלבנון, סוריה או עזה וכלום כבר לא עוזר לי להירגע, הים עושה את העבודה ברחצה לילית או בירה בשבת בבוקר.

3. ברבוניה

מחוף מציצים, לרחוב בן-יהודה המקביל – גם הוא מתבגר יחד איתי ושומר על זהותו. אווירה שאי אפשר להסביר, שקיימת רק שם. ואם לא אכלתי ג'חנון בבוקר, אחטא עם מאכלי ים, שם.
בן יהודה 192 תל אביב

4. פורט סעיד

לפחות פעמיים בחודש, שבת בצהריים, עראק פורט סעיד (מתכון ביתי: עראק אשקלון, מקלות אניס ומרווה) וליד, מה שבא. די.ג'ייאים מדהימים, מתקלטים עם תקליטים מהספרייה המופלאה. כל שיר פוגע לתוך הנשמה.
הר סיני 5 תל אביב

5. 223

בדיזינגוף – ימי חמישי בלילה, המארחת הכי מושלמת בעיר, ברמנים מקסימים וגם הסזראק המושלם!
דיזינגוף 223

>> החוף הכי טוב בעיר וחומוס עם דמעות בעיניים // העיר של עמר גשן
>> דייט בשישי בבוקר ופיקניק אורבני בכיכר // העיר של מיכל גבע

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

חנייה, חנייה, חנייה!!!!! בלי האופנוע, חוויית העיר נוראית! אני ממפה את העיר בהתאם לחניונים. אין יותר עוגמת נפש מלהגיע, להסתובב שעות ולצאת ממנה בבושת פנים.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההופעה של אבישי כהן במשכן האופרה. אני מנגנת בקונטרבס בשלוש שנים האחרונות (או נכון יותר, מנסה לנגן) ואין כמו לצפות בווירטואוז ברמה עולמית בתל אביב. גם שאר ההרכב היה מאלף ובסוף, לשתות לידם בפיקוק, היה הכי ישראלי שיש.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?

ספרים, אני קוראת אחד אחרי השני, זו התרפיה שלי, האהבה שלי, הבריחה שלי והחברים הכי טובים שלי. פרנץ ליסט מלווה אותי מתחילת המלחמה ונותן לי גם כוח, גם תקווה ואין סוף השראה. השיר שכתבתי ומופיע על כריכת הספר "מינון יתר" הוא בהשראתו:

תן לי פואמה ב-^####F
לִכְלִי אֶחָד.
לֹא סִימְפוֹנְיָה מֻרְכֶּבֶת.
חַד־פְּרָקִית.
רְצִיפָה,
מִתְמַשֶּׁכֶת.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני לא שייכת לשום ארגון, ולא מתנדבת במיוחד בשביל המלחמה, שוב, תחת איזו עמותה או ארגון. התנדבתי לפני המלחמה ואני מנסה להתנדב בכל מקום שאני יכולה להועיל בו ולהיתרם מההנאה שבכך בכל מיני תחומים. היכן שאני יכולה לעזור או סתם לתת השראה, אני שם. מאז הגיוס של שני הבנים שלי בדצמבר 2023, אני מנסה בעיקר להגיע לעוד אימהות ולתת להן נקודת מבט שונה ואסטרטגיות העוזרות לי.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל אחד ואחת שזקוקים להרמה! תפתחו את העיניים, תפתחו את הלב ותסתכלו מי נפלה רוחו בשעה האחרונה, לא משנה מדוע. ענייני הלב לא פחות גרועים מעניינים ברומו של עולם. תלמדו להרים! תהיו אמפתיים, תצחיקו, תעוררו, תאתגרו, תושיטו יד. אנחנו משפחה אחת – תל אביב רבתי, אזור המרכז ומדינת ישראל כולה.

מה יהיה?
אני מקדשת את ההווה, את הרגעים הקטנים של היום יום. אני נושמת מהודעת השלישה היומית, משיחת טלפון שבועית, שומעת את האינטונציה של הילד שלי, שומעת ברקע את הצחוקים והצעקות העליזות של "האחים שלו", מוודאה שרוב הזמן הם פשוט ביחד, מדברים, שומעים מוזיקה, עושים את מה שצריך ומרגישים שליחות וחוזרים הביתה להתרעננות בכל כמה שבועות. אני תקווה שכל זה יסתיים הרגע! כאן ועכשיו! שנחזור לחיים משעממים, אפורים, מלאי הרגלים, שהחטופים יחזרו, שהילדים שלנו יחזרו כל סופ"ש מעיר הבה"דים, שם יש בריכה וזה הבסיס הכי שווה במדינה, עד שיעבור הפז"ם והם יטוסו לטייל בחו"ל ואח"כ ילמדו משהו שיאהבו ויבחרו לעבוד רק בעבודה שהיו מסכימים לעשותה גם בחינם, ויעשו לי נכדים ויגורו לידי ואזכה לעוד הרבה שנים ולחוות אותם.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• שירה
• כיכר הבימה
• חוף מציצים
• ברבוניה
• פורט סעיד
• 223
• חניה בתל אביב

לנוכח מצב הרוח הלאומי והעירוני, אפשר היה לצפות שהקולינריה תיישר קו ותיכנס לתרדמת דיכאון, אלא שבאופן מפתיע עסקי המסעדנות נמרצים מתמיד. שלא כמו בהייטק שעושה את דרכו החוצה אל מדינות מתוקנות יותר, בקולינריה נראה שהאמון בישראל נשמר. ההוכחה נוספת לשורה של הוכחות: קפה מרטיני, בר-ביסטרו איטלקי חדש נפתח במרכז העיר. על המקום החדש חתומה קבוצת DNA Concept Israel המחזיקה ב-Miss Kô בפריז, שילוב של בר קוקטיילים ומסעדה אסיאתית המבוסס על דמות בדיונית – "צעירה אירו-אסיאתית חובבת אמנות והנאות, סקרנות ומסיבות. אין לה פנים, וגופה המקועקע הוא ספר פתוח על חייה". למרבה המזל, בגרסה הישראלית הקשקוש הקונספטואלי הזה נחסך מאיתנו, ובמקום זאת נשען קפה מרטיני על פרסונות עם רזומה מרשים: שף עידן פרץ (לה שוק, פופינה) שמתוגבר בשפית יונה ששון (לוקה ולינו, טופולינו) והמיקסולוגית מור קורל (223).

על פי הידיעה לתקשורת, קפה מרטיני מבקש להביא את חוויית הבילוי של רומא לתל אביב. האדריכל הישראלי-בינלאומי סער צפריר, שעיצב בין היתר את מסעדת לוטה של אסף גרניט במלון גלי כנרת, יצר חלל פנימי שמעוצב כבר אפרטיבו איטלקי משנות ה-60 ואזור חיצוני המדמה גן איטלקי ובו עצי לימון ועגלת לימונדה. התפריט מבוסס על מטבח איטלקי מסורתי בתוספת "נגיעות ישראליות-ים תיכוניות המחדדות את הטעמים העשירים שכולנו מכירים". בשלב זה כל פודי מיומן ודאי מגלגל עיניים, אך כאן נכנסת לתמונה יונה ששון, ועליה אפשר לסמוך: בשנים שבהן החזיקה יחד עם בן זוגה מוריס גיני את מסעדת "טופולינו" בירושלים התמחתה ששון במטבח איטלקי קלאסי ללא קיצורי דרך. בגלגול התל אביבי שלהם התמקדה מסעדת "לוקה ולינו" בחיבור שבין המטבח הסיציליאני למטבחי צפון אפריקה, המטבח התוניסאי בפרט. מנת טורטליני פקיילה עם לבנה ביתית וסומאק מאז מוגשת כעת בקפה מרטיני לצד גראטן ארטישוק וכמהין, ספגטי קאצ'ו א פפה ופיצטה עם גבינת סטראצ'יאטלה קרמית ובלסמי המייצגים את המטבח האיטלקי במיטבו, חף מעלעלי מיקרו ופרחי מאכל. הקינוחים שמכינה השף-קונדיטורית הצרפתיה רבקה אמו מיישרים קו עם איטליה הקלאסית, למשל טארט לימון עם קרם לימונצ'לו ופרופיטרול במילוי גלידת וניל ברוטב שוקולד.

הבר בקפה מרטיני מקבל אף הוא התייחסות רצינית בזכות המיקסולוגית קורל מור, בעלת מותג הקוקטיילים "מאצ'ו קוואטרו". בלב תפריט שמבוסס על "קלאסיקות מרחבי העולם, עם נגיעה אישית של מור ו-Caffe Martini" נמצאות לא פחות מ-11 גרסאות למרטיני שנרשמו לאורך ההיסטוריה. לדוגמה: Martinez משנת 1880, המשקה הראשון שבו הופיעו יחד ג'ין וורמוט ואשר נחשב לאב הקדמון של המרטיני הקלאסי; Vesper שהומצא על ידי הסופר איאן פלמינג ב"קזינו רויאל", ההרפתקה הראשונה של ג'יימס בונד בשנת 1953 (שלוש שנים לאחר מכן, ב"יהלומים לנצח" הוא כבר יטבע גם את הקצ'פרייז הנצחי Shaken, not stirred) ועוד. בקוקטייל אספרסו קפה מרטיני, גרסת המקום לדרינק המיתולוגי, מערבבת קורל רום על חליטת חווייאג', אספרסו טרי ודבש תמרים. ואם כל זה נשמע מנותק מהמציאות ואסקפיסטי, זו בדיוק המטרה שקפה מרטיני מציע: לדפוק את הראש באלכוהול מושקע ולמלא את הבטן בפחמימות מנחמות כדי להתמודד עם המציאות המבאסת. גם לאיטלקים היו ממשלות קשות.
דיזנגוף 130, ראשון-חמישי ושבת 18:00-חצות, שישי סגור, 077-9386465

• אוכלים שותים
• ביסטרו
• רחוב דיזנגוף
• עידן פרץ
• 223
• פופינה

1. עמירם

עבור רוב האנשים מדובר ב"מקום הזה עם השלטים של הגינס בהתחלה של רוקח", אבל עבורי פאב עמירם תמיד יהיה המקום האהוב עלי בכל העולם. זה התחיל לפני כשני עשורים כשעמירם בעצמו עוד היה עומד מאחורי בר העץ המדהים. ביני לבין עמירם ונורית אשתו יש סיפור אהבה ותיק והם מייצגים עבורי את כל מה שיפה בעולם האירוח, כזה שבא מהלב ומהבטן. מיותר לציין שבעמירם נמצא את הגינס הטובה ביקום וזהו המקום היחידי שבו אני יכול להתארח בצורה שאינה שיפוטית ולזכות במנוחה טוטאלית מהיומיום העמוס שלי.
התערוכה 8

2. הקוסם

אריאל רוזנטל הוא מארח אמיתי, שמוכיח לי פעם אחר פעם שהמדיום לא משנה, אלא משנה המהות, הגישה, השפה. כל ביקור בקוסם הוא סמל להגדרה מחדש של איך שאנחנו תופסים מזון מהיר בכלל ודוכני פלאפל/שווארמה ספציפית. הכול נקי, מושקע, מתוקתק בטירוף, כולם נחמדים, אדיבים ומקצועיים, וכמובן שהכול טעים למות. אריק הוא קוסם אמיתי שחולל מהפיכה בדרך בה התל אביבים ניגשים לפלאפל שלהם, ואני בתוכם.
שלמה המלך 1, שרונה מרקט (אלוף קלמן מגן 3)

3. 206

אני מסוג האנשים שבגלל קרייבינג לסטייק לבן יכולים להצפין עד מעיין הבירה בחיפה. אבל מה לעשות, לעתים החיים שמים בפנינו מגבלות של זמן וזמינות. אז מבחינתי ה-Next best thing הוא להצפין (קצת פחות) עד ל-206 בצפון העיר. סטייק לבן עם מלא שום, כרוב לבן, ובירה ענקית. מה רע לי?!
משה סנה 54

4. הוטל מונטיפיורי

אין ספק, ותוך כדי זה שאני מסתכן בלטחון עוד את הקלישאה: אין על רותי. אין. הוטל מונטיפיורי היה ונשאר המקום האהוב עלי לאכול, לשתות וגם לעתים לישון. האירוח תמיד ללא רבב, האוכל מעולה, ואני מכור לאסתטיקה הקלאסית והאלגנטית של המקום. חוץ מזה, הצעתי שםלנועהנישואין לפני קצת יותר משנה, אז המקום הזה תמיד יהיה חלק בלתי נפרד ממני.
מונטיפיורי 36

5. קלמטה

המסעדה שהתל אביבים הכי אוהבים ונדיר שמבקרים בה. לא רבים יודעים שאני הבעלים שלה, בגלל שאני בעיקר מזוהה עם הברים שלנו בלב העיר (בלבוי, פנטסטיק, 223, פליקס), אבל בכל פעם שאני מעלה את קלמטה בשיחה אומרים לי: וואו איזה מקום נפלא, כמה זמן לא ביקרנו שם… אז קלמטה עדיין שם, פתוחה ומזמינה, עם אוכל ים תיכוני משגע, מלא יין ואוזו, והשקיעה הכי יוונית בארץ.
כיכר קדומים 10

• העיר שלי
• המלצות של מקומיים
• בלבוי
• אריאל לייזגולד
• 223
• קלמטה

• Facebook
• Twitter
• Email

על האיוולת שבהחלטות קבינט הקורונה עוד ייכתבו ספרים. בינתיים מי שנאלצים להתמודד עם ההשלכות הם סקטורים שלממשלה פחות דחוף לשחרר – ברים, למשל. בשעה שבתי כנסת נפתחים במגבלה של עשרה אנשים, אפילו הקטן שבברים נותר נעול. עובדים רבים בענף פוטרו או נשלחו לחל"ת והמגזר כולו מנסה להבין כיצד ניתן בכל זאת לשמור על המעט שיש.

"בתקופה הזו כל גוף ניסה להמציא את עצמו מחדש. אנחנו לא עשינו משלוחים ובחרנו להשקיע בפיתוח פרויקטים עתידיים ובהעברת הכשרות. חשבנו מה בכל זאת אפשר לעשות כדי לשמור על העובדים שנמצאים במצב קשה מבחינה כלכלית ואין לנו עבודה לתת להם, והחלטנו להקים מיזם גרילה של משלוחים", אומר הברמן אריאל לייזגולד מבעלי קבוצת מאנקי ביזנס, מהשחקניות החזקות בתחום (223, בלבוי, פנטסטיק). המחתרת, כך נקרא המיזם, מאגד את עובדי הקבוצה ופועל לטובתם כפלטפורמה: הם אלה שעושים את העבודה – משקשוק קוקטיילים ועד כבישה ומשלוחים – והם גם אלה שנהנים מההכנסות עד לשקל האחרון.

המטבח של 223, הבר הוותיק ביותר של הקבוצה בדיזינגוף, משמש כאזור ההכנות לייצור איקרה ביתית, גרבדלקס, בריסקט, סרדינים כבושים ומוצרי מעדניה נוספים (17-38 ש"ח). בעמדת הבר מכינים עם קבלת ההזמנה קוקטיילים מבוקבקים – נגרוני ומנהטן קלאסיים לצד קוקטיילים מקוריים ועטורי פרסים מברי הקבוצה (35-45 ש"ח), ארוזים בצירוף גלויה המתארת את המתכון ואת מקורות ההשראה. למי שיודע או רוצה להתנסות בהכנת קוקטיילים מציעה המחתרת ליקר סיגליות וליקר צ'ילי, אקוואויט, בלנד ורמוט סודי ועוד תמציות ושיקויים בעבודת יד, שבשגרה אפשר למצוא רק בבקבוקונים קטנים מאחורי הבר, וכן משקאות אלכוהוליים ויינות במחיר מוזל.

לייזגולד מודה שהמחתרת היא בבחינת צינור חמצן צר, שכן את המערך כולו מתפעלים עשרה אנשים מתוך כ־120 עובדים בימי טרום הקורונה. לכשייפתחו הברים הוא מעריך שהקבוצה תשוב לפעול עם כמחצית ממספר זה. "הקמנו את הפרויקט מתוך מטרה לתמוך בעובדים שהממשלה שכחה וזנחה מתחילת המשבר. כחברה אנו רוצים לקחת אחריות ולעזור להם להתפרנס ולעבור את התקופה הקשה שכולנו חווים כיום".

המחתרת – ממזגים, שיכרים, מעדנים. להזמנות באתרובטלפון 03-5446537

• הישרדות: קורונה
• אוכלים שותים
• ברים בתל אביב
• משלוחי אוכל בימי קורונה
• בר קוקטיילים
• אריאל לייזגולד
• 223
• בלבוי

• Facebook
• Twitter
• Email

נראה כי לאחרונה כל בר מנסה להיות קוקטייל בר – טוויסטים לקוקטיילים קיימים, כוסות פוטוגניות, שמות ומחירים מפציצים בהתאם ואוכל שלא מבייש מסעדה מכובדת הביאו למצב שצריך לעשות סדר בבלגן: איזה קוקטייל בר הוא בעצם מסעדה, איפה תמצאו שני מפלסים החיים בדו קיום מעורר קנאה, איפה תקבלו אוויר לבנדר או קצף קוקוס בדרינק ואיפה הן הכניסות הצדדיות של שני ברי קוקטיילים הנסתרים מהעין? יצאנו לסיבוב ברים בעיר:

אימפריאל

מקדש הקוקטיילים המקומי, שעם הקמתו הציג רמה שטרם נראתה כמותה בארץ. מאחורי הבר עומדים מיטב המיקסולוגים, בעלי ארסנל ידע וניסיון שמבטיח שתקבלו את הדרינק המושלם בשבילכם, גם אם אתם בעצמכם לא יודעים מה בא לכם. העיצוב והאווירה הקולוניאליסטיים ניכרים בכל פינה ומוכיחים שגם כאן המוח של החבר'ה עבד שעות נוספות בחשיבה על כל פרט ופרט. תפריט האוכל מתכתב עם רוח המקום ועם הקוקטיילים, מה שהופך את האימפריאל לבר אידאלי להגיע אליו קצת רעב.
אימפריאל

בושוויק

האול דיי בר של קבוצת האימפריאל הוא בדיוק הצידוק שצריך כדי להתחיל לשתות לפני השעה חמש. בכל שעות היום מגישים כאן קוקטיילים מעניינים ומתוחכמים מלווים במנות בר סקסיות שיצרה השפית אביבית פריאל אביחי (אוזריה). בבוקר ובצהריים האווירה סולידית ועניינית – בכל זאת לובי של מלון בוטיק – אבל בערב העניינים מתחממים וממצבים את הבושוויק כאחד הברים השווים בעיר.
בושוויק

בלבוי

מבית היוצר של אריאל לייזגולד (223), ה־Bellboy הוא קוקטייל בר רלוונטי תמיד שמכוון גבוה מאוד. מרגע שנכנסים מבעד לדלת של מלון ברדיצ'בסקי, ברחוב מרכזי ושקט שמתחבא פנייה אחת מרוטשילד, נשאבים לעולם אחר, עם קוקטיילים שכמעט כולם הם מה שנקרא Signatures, כלומר קוקטיילים מקוריים ממוחו הקודח של לייזגולד, ולא קלאסיקות שקיבלו טוויסט כזה או אחר. אוסף החליטות, התמציות והסירופים הביתיים הוא הגדול בארץ ככל הנראה, ובקוקטיילים עושים שימוש בין היתר בקצף קוקוס, אוויר לבנדר ושאר פעלולים וטכניקות מרשימות. ההגשה מקורית ומושקעת במיוחד – שותים כאן מתוך קונכייה על מגש של חול, אמבטיה מיניאטורית עם קצף אלכוהולי וברווזון גומי ושאר כלי הגשה שנאספו במשך שנים או יוצרו במיוחד למקום. כאן לא מסתיימות ההפתעות שהבלבוי מחביא בשרוול: בסופי שבוע מוגש בראנץ' מהמוצלחים בעיר ובחדר פנימי קטן ואפלולי מתחבא הבאטלר, בר שמתהדר בתפריט קוקטיילים עתיקים.
בלבוי

ג'ספר

ברוכים הבאים לג'ספר ג'ונס. בכניסה תפגשו את ג'ונס: בר שכונתי קלאסי עם אווירה מפונפנת, ובבק־דור, אם אתם ברי מזל ויכניסו אתכם, תמצאו את ג'ספר: בר קוקטיילים ברוח התקופה, כלומר ברמנים בחליפות וסינרי עור שמפליאים בשקשוקים באוויר. הבעלים הם אנשי הלילה צחי בן עמרם, אסף "שופי" ביר ועידן לוין, והאגדה מספרת שנבחרת העובדים של מועדון הברקפסט נוהגת לבקר ולפרק פה את הבר בסוף כל משמרת. נבוא לבדוק.
ג'ספר

דאבל סטנדרט

דאבל סטנדרט הוא לא סיפור על מוסר כפול, אלא סיפור של כפילות נטו: מקום בילוי שמתנהל גם כחנות לאנשי מקצוע מעולם האלכוהול ולחובבים וגם כבר קוקטיילים. על השקשוק אחראי הברמן יותם שילה שעושה את העבודה בול כמו שצריך.
דאבל סטנדרט

הונולולו

שקשקו יחד שתי אושיות קוקטיילים, מוש בודניק (סושיאל קלאב) ויותם שילה (דאבל סטנדרט), וקיבלתם את הונולולו, הטיקי בר הראשון בישראל. הסגנון הקריבי שמקורו במיאמי מתורגם לקוקטיילים קלילים ומתוקים על בסיס מיצי פירות ורום, אלמנטים שהופכים את הקיץ בעיר לקצת יותר נסבל. פינות ישיבה ורסטיליות מאפשרות היזרקות על טריבונת עץ, דייט ליד הבר או מפגש חבר'ה ברחבה שפונה לקולנוע חן, אייקון שמתבל את הבילוי בנוסטלגיה תל אביבית.
הונולולו

לייבררי בר

הבר האנגלי במלון הבוטיק נורמן הוא בועת שיק שמתאימה לשמלה שחורה קטנה ועקבים. באווירה יוקרתית וסקסית, בחלל שמעוצב בהשראת ספרייה בבית אחוזה בריטי, מוגשים קוקטיילים אלגנטיים קלאסיים ומקוריים. מנות בר קטנות מהמטבח של אלנה, מסעדת השף של ברק אהרוני, סוגרות את פינת הרעב למקרה שיתעורר. אחרי אין ספור ברים זרוקים במידה כזו או אחרת, כדאי להתנסות בחוויה שמשדרת מציאות אחרת.
לייבררי בר

סושיאל קלאב

הסושיאל הוקם (בין היתר) על ידי עמית לביד ומוש בודניק, שהיו השותפים והמקימים ב־223. בסושיאל הקוקטיילים כבר הלכו לכיוון המסעדתי יותר – דרינקים שאפשר ורצוי לשתות עם האוכל. הסושיאל היא אחת המסעדות הכי שמחות בעיר, עם אווירה מחשמלת ובר מרכזי פעיל במיוחד. הקוקטיילים כיפיים, קלילים ומשמחים, לא כאלו שמנסים להמציא בכל פעם את הגלגל מחדש. גם הקלאסיקות מבוצעות ביד אמן, ובהיקף העבודה (טפו טפו) של הסושיאל זה בכלל לא מובן מאליו.
סושיאל קלאב

פונטנה

לכל אחד מהברים של אנשי האימפריאל יש קונספט מהודק וברור. הפונטנה הוא גרסת הקבוצה לאפריטיבו בר, דרינק שעות ערב מוקדמות שנהוג באיטליה וספרד. מרפסת נעימה שמשקיפה על שדרות רוטשילד, קוקטיילים קלילים מעוטי אלכוהול שאחריהם אפשר להמשיך לתפקד, מי להשכבות ומי לבלוק, ואווירת קז'ואל סימפטית מתחברים לחוויית בילוי מוקדמת שתפורה על תל אביב.
פונטנה

פנטסטיק

ברוכים הבאים לארץ הפלאות של אריאל לייזגולד (223, בלבוי, הוטל דה ויל). הפעם לוקח המיקסולוג המוכשר את הדמיון לקצה ועוד קצת הלאה, במקום שמנותק מהעיר ונמצא באיזושהי גרסה מבוגרת לאגדת ילדים. בתפריט האלכוהול תמצאו קוקטיילים מקוריים מתמציות וסירופים מתוצרת בית בטווח שבין שפוי למוזר. בקטגוריה האחרונה מככבים דרינקים (מוצלחים, יש לומר) מפטריות ואפילו נמלים, חלבון שבעתיד יהווה חלק חשוב בתזונה האנושית. הקוקטיילים מוגשים בכוסות שהמונח לא שגרתי קטן עליהן ותואמות את אווירת הפנטזיה הכללית. את הפנטסטיק חייבים לנסות לפחות פעם אחת ורצוי בדייט ראשון, כי תמיד יהיה על מה לדבר.
פנטסטיק

קאב קם

הבר מבית בית תאילנדי נסמך על הקולינריה המעולה בסוגה של מסעדת האם, ומתבל אותה במשתה אלכוהולי כנהוג בקאב קם – מושג שבתאית פירושו מפגש חברים או משפחה על אלכוהול, אוכל טוב ומוזיקה. את הבר מאייש אדי ניומן, מוותיקי ובכירי הברמנים בעיר, שמכין קוקטיילים שמאזנים את האוכל החריף-אש: שפריצים מתובלים בסירופים מצמחי תבלין מחווה שעובדת עם המסעדה, ג'ין מבושם בטוניק של נעמה שטרנליכט, נגרוני לבן תוסס וגרסת הבית לבלאדי מרי מעגבניות טריות, נאם פלה, סויה שחורה ושורש חזרת. מומלץ לטעום אחד, שניים או יותר במסגרת ספיישל סופ"ש בצהריים, ולא לשכוח לבוא במונית.
קאב קם

קאנטרי קלאב

קבוצת אנשי עסקים מתחום הבילוי, ובתוכם מוש בודניק ויותם שילה בעלי ההונולולו, עומדת מאחורי מגה בר שמשתרע על שטח מרשים בגג הדיזינגוף סנטר. לא פחות משלושה ברים בקונספטים שונים מסתופפים תחת אותה כיפת שמיים: טיקי בר, לאונג' בר ובר ניו יורקי. הקוקטיילים מיוצרים בחדר ייעודי במטבח בתהליכים מתוחכמים שמשמרים את הטעם המקורי, אך בגרסה שקופה וקלילה שמתאימה ללבנט. כל שאר האספקטים זוכים לאותה מידת רצינות, מתפריט בהשראת ממלכת סיאם דרך עיצוב מושקע ועד למוזיקה ולתוכן.
קאנטרי קלאב

223

חלוץ הקוקטייל ברים בארץ, שהוקם ב־2008, כשעוד היה לגיטימי לבקש "אורגזמה" מהברמנית. אין כמעט מיקסולוג אחד שמסתובב בעיר שלא עבר ב־223, כנראה בית הספר הלא רשמי לברמנים הטוב בעיר נכון להיום. אריאל לייזגולד, האיש שמאחורי המקום, הוא אחד הברמנים הוותיקים, המוכרים והמעוטרים ביותר בארץ, עם סגנון קוקטיילים ראוותני בהגשה ייחודית. בר שאחראי במידה רבה על מהפכת הקוקטיילים בארץ וממשיך כל העת להישאר מעודכן ומוביל.
223

• ג'ספר
• דאבל סטנדרט
• 223
• בל בוי
• סושיאל קלאב
• אימפריאל
• לייבררי בר
• אוכלים שותים
• פרויקט הברים הגדול