Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
החל מהשבוע אור בזויות משודרת ברדיו הקצה בימי שני ב-13:00! וכמו תמיד ממשיכה להיות משודרת גם ברדיו הבינתחומי. האזינו לפתיחה המלנכולית של ג'ני לואיס שחוגגת עשור לאלבום הבכורה שלה ועד לסיום האסטרונומי של אנדרו וות'רול במדור המוזיקה של אור בזויות
Jenny Lewis with The Watson Twins – "Melt Your Heart"
מבהיל קצת שאלבום הבכורה של ג'ני לואיס, "Rabbit Fur Coat", כברחוגג עשור. לאיפה טסו השנים?! לואיס, לשעבר סולנית להקת ריילו קיילי, שואבת השראה מקאנטרי ומפופ ואמנם לא ממציאה את הגלגל, אבל בשיר הזה ממיסה לי את הלב לכדי עיסה מדממת ומבעבעת. דרך קצת מוגזמת לפתוח איתה תוכנית?
"It's bound to melt your heart \ For good or for bad"
Jenny Lewis – Rabbit Fur Coat
Natalie Prass – "Violently"
השיר שטחנתי הכי הרבה לקראת סוף השנה שעברה מגיע ממי שהייתה חברה בלהקת הליווי של ג'ני לואיס. פראס הוציאה לפני כחצי שנה את האלבום היפהפה הזה, עם עיבודי כלי המיתר והנשיפה האדירים של מ'אתיו אי. ווייט (שגם הוציא אלבום מעולה ב-2015). לא ברור איך לא נהייה טירוף סביב השיר הזה, כל כך יפה בעיני הניגוד בין המתיקות שבקולה ובעיבוד לבין המילים הכל כך קשות שיוצאות מפיה.
"And I'll break my legs \ Cause they want to walk to you"
Natalie Prass
Marissa Nadler – "So Long and Far Away"
עוד אלבום שיצא לאחרונה ולא זכה למספיק חשיפה לטעמי הוא אלבום המחווה לשיריה האבודים של יוצרת הפולק הנהדרת קארן דלתון, שפעלה בעיקר בשנות השישים ותחילת השבעים. כבר ניגנתי מהאלבום הזה, ששמו Remembering Mountains: Unheard Songs of Karen Dalton, שירים בביצועים של שרון ואן אטן, ג'וליה הולטר, דיאן קלאק ופטי גריפין. כאן, בביצוע של מריסה נדלר, יש משהו גותי קצת והוא מצטרף לרשימת הפייבוריטים שלי מהאלבום המצוין הזה.
Marissa Nadler
J Mascis – "And Then"
נזכרתי בשיר היפה הזה מתוך "Tied To a Star", אלבום הסולו האחרון של סולן וגיטריסט דינוזאור ג'וניור מלפני שנתיים. בגלל שמאסקיס, גיטריסט מהולל, מנגן כאן באקוסטית יצא שהאלבום הוגדר כאלבום פולק. שטויות, גם בבלדות הכי אישיות שלו הוא עדיין לגמרי רוקר ולגמרי זר ומרוחק – ממש כמו שאנחנו מכירים אותו מלהקת האם.
J Mascis – צילום: Gettyimages
Aaron Freeman – "Covert Discretion"
פרימן מוכר בעיקר כחבר להקת הקאלט הענקית Ween, בה כונה ג'ין ווין (לצד חברו, דין ווין). ב-2012 פרימן הודיע שלטובת הצלחת הגמילה שלו – הוא עוזב את Ween – והלהקה אכן התפרקה למורת רוחם של המעריצים ושל חברו דין ווין שניסה למנוע זאת. בשיר הסופר מרגש הזה, שפותח את אלבום הסולו של פרימן, הוא מתייחס לכל העניין מנקודת הראות האישית שלו:
“Fuck you all \ I got a reason to live \ And I’m never going to die”
Aaron Freeman aka Gene Ween. צילום: Gettyimages
ישי קיצ'לס – "קח את המנגינה הזאת"
אחת ההופעות הכי טובות שראיתי בשנים האחרונות של מוזיקאי ישראלי הייתה של ישי קיצ'לס, שהשיק לפני כמה חודשים באוזןבר את האי.פי שלו "וואטאבר, גבר חלק א'". מדובר באסופת פניני סינג-אלונג כיפית ונוראית כמו שרק הוא יודע לעשות; עם הומור שחור משחור, חצים שמופנים פנימה וכתיבה מעולה.
ישי קיצ'לס – וואטאבר, גבר חלק א'
LessAcrobats – "Friday Night"
להקת פסיכדליה ישראלית מתוקה לאללה, עם השפעות פיקסיז (פחות בשיר הזה), שהוציאה לא מזמן את "Other Selves" – האי.פי הראשון שלה. זה אחד השירים היפים באלבום, עם הרמוניות קוליות ו-ווייב היפי עדכני ונינוח. וכמו ברבים משירי האי.פי, גם בשיר הזה חוזר מוטיב הזמן, או קצב החיים שלא תואם את המציאות.
"Where's my place for my pace?"
LessAcrobats. צילום: יולי גורודינסקי
Yeasayer – "I Am Chemistry"
שיר ראשון להרכב הניו יורקי המוזר הזה מזה כמעט שלוש שנים. וב-1 באפריל הם יוציאו את אלבומם החדש "Amen & Goodbye". נדמה לי השיר מדבר קצת על יחסים שבינו לבינה והרבה על רעלים כימיים. או משהו כזה. ויש לו קליפ טירוף.
Simian – "One Dimension"
אסוציאסציה שיצאה מתוך השיר של Yeasayer: סימיאן הוציאו ב-2001 את האלבום המעולה, הפסיכדלי, פופי ונסיוני "Chemistry Is What We Are". כמה שנים אחרי ההרכב הפך להיות Simian Mobile Disco ושינה סגנון לטכנו ואלקטרו.
Simian – Chemistry Is What We Are
Siskiyou – "Deserter"
קולין יוברט עזב את הרכב האינדי-פולק הקנדי The Great Lake Swimmers כדי להצטרף לעבודה בחווה אורגנית בבריטיש קולומביה. כנראה שזה היה זמן מעולה עבורו לכתוב שירים כי Siskiyou הוא הדואו שהקים יחד עם הגיטריסט אריק ארנסן מיד אחרי ובאמתחתם כבר שלושה אלבומים. "Deserter" (המדהים לטעמי) לקוח מתוך האחרון, "Nervous" שיצא ב-2015, וכמו בקטע החדש של Yeasayer, גם בקטע הזה מבליחה תזמורת של ילדים ספק מלאכיים ספק מפחידים ת'שועלים.
Siskiyou – Nervous
LUH – "I&I"
הו, רק עכשיו אני מבין מה לעזאזל השם המוזר הזה אומר – ראשי תיבות של Lost Under Heaven. אוקי, וואטאבר – איזה שיר מתגבר ויפה זה, בהפקת לא אחר מאשר אשף האמביינט דרון האפלולי The Haxan Cloak.
Mass Gothic – "Nice Night"
ממש אהבתי את Hooray For Earth, וכמו רבים גם אני הצטערתי לשמוע בשנה שעברה שהם מתפרקים. אבל יש תקווה, אם לשפוט על פי הקטע הזה של יוצא הלהקה, נואל הארו, שעומד להוציא תחת השם Mass Gothic אלבום ראשון בסאב פופ רקורדס. ולא, לא מדובר באיזה דאונר גותי במיוחד. למעשה זה אחד הקטעים היותר קשוחים באלבום המאוד מגוון שאפשר כבר לשמועכאן.
Mass Gothic
Andrew Weatherall – "We Count The Stars"
אחד הדי.ג'ייז והמפיקים האהובים עלי הואאנדרו וות'רולהבריטי הוותיק, שעבד עם מיי בלאדי ולנטיין, פאק באטנז, ניו אורדר וביורק והיה בניינטיז חבר בהרכבים האלקטרוניים המעולים Two Lone Swordsmen ו -The Sabres of Paradise. בשבוע שעבר הוא הוציא את אלבום הסולו Convenanza, שמשלוב גיטרות פסיכדליות ואלקטרוניקה. ובמקרה של השיר הזה, גם חצוצרה שמשתוללת על רקע שיר אופורי וחורפי.
אור בזויות: סיכום המוזיקה הישראלית של התשע"ה בשיתוף בר פלג ממוניטור
אור בזויות מארחת את בר פלג מהתוכנית "מוניטור", עם 28 קטעים שעשו לנו את זה במיוחד במוזיקה הישראלית שיצאה כאן בשנה העברית החולפת - התשע"ה. מרוק דרך קאנטרי, היפ הופ ואוונגארד וכלה באלקטרוניקה וקלאב, ניסינו לדחוס כמה שרק יכולנו ממיטב התוצרת המקומית.
אי.פי הבכורה של הפחותלוליינים היה ללא ספק מההפתעות היפות של השנה ואולי האלבום הישראלי הטוב ביותר שיצא כאן השנה באנגלית. הרמוניות עשירות, השפעות ביץ' בויז פוגשות את הפיקסיז, אופטימיות מלנכולית שלא מרימה אותך לשמיים וגם לא קוברת אותך באדמה – ועם זאת איכשהו מצליחה להחלץ ממלכודת הבין לבין.לראיון עם LessAcrobats.
LessAcrobats. צילום: יולי גורודינסקי
Tatran – "Anew"
אני לא זוכר מתי להקה צעירה, שיוצרת מוזיקה אינסטרומנטלית מורכבת, פיצצה את הבארבי כמו שעשתה טאטרן בהשקת אלבום הבכורה שלה, "Shvat". גם קשה למנות עוד מתופף בישראל שכל כך מהפנט לצפיה בלייב כמו דן מאיו.
Tatran. צילום: יח"צ
הילה רוח – "תל אביב"
הילה רוח מסתובבת כבר כמה שנים טובות בסצנת האינדי המקומית וזוכה בה להערכה רבה, תחילה עם להקת כלבי רוח וכעת עם האלבום היפה יפה שלה, "רופאה במערב". ערימות של כאב פוגשות נגיעות של נונסנס/זרם תודעה מרתק. וזהו שיר יחסי אהבה שנאה לעיר הזאת.
הילה רוח. צילום: חגית מירון
Soda Fabric – "Teenage Illusion"
מלהקה שהצליחה לנגן עם דניאל ג'ונסטון, בהופעתו בבארבי, ולעמוד במשימה בגבורה – אפשר לצפות הרבה. סודה פאבריק כנראה הרגישו את זה כשחברת התקליטים אנובה סימנה אותם ופרשה עליהם את חסותה. פוסט פאנק, שוגייז, פסיכדליה ומוזיקה סטייל מנצ'סטר מישראל תוצרת ברלין.לביקורת האלבום.
סודה פאבריק. צילום: קמי בוניה
הקליק – "סוף המסע"
אחרי 32 שנה שלא הוציאו אלבום וללא המתופף ז'אן ז'אק גולדברג, עליו השלום ושאותו איש לעולם לא יחליף, התקמבקה השנה להקת הPאנק והניו ווייב "הקליק" עם האלבום השלישי שלה, "אני לא בפסקול", והצליחה להפיח קצת חיים בוואקום מוזיקת המחאה הישראלי.לראיון עם דני דותן מהקליק.
לשרוף את הפסקול הישן. דני דותן. צילום: איליה מלניקוב
המסך הלבן – "המם אותי" (Red Axes edit)
צמד הבני-דודים גילברט וגבריאל ברויד עשו המון רעש עם להקתשעלת נפוצה, שהפציצה השנה עם אלבום בכורה וזמן קצר אחרי נעלמה. כעת השניים פועלים במתכונת דואו גלאמי ביזארי וכייפי. "המם אותי" הוא אולי המיני להיט הראשון שלהם, כאן באדיט של הגרזנים האדומים שיוצא בלייבל החדש "אחוזת בית".
המסך הלבן. צילום: יעקב תולסטוי
Dane Joe – "Minor Panic Attack"
עדי קום היא דיין ג'ו, מוזיקאית ירושלמית שהוציא ממש לא מזמן את האי.פי הראשון שלה, Detoxification שמכיל מעין אמביינט רוק מכשפתי.לראיון עם דיין ג'ו.
אין מכשפה בלי חתול שחור. דיין ג'ו. צילום: סשה הרמן
הפה והטלפיים – "מוליכות את הכלבים" (Confused Machines edit)
הראל שרייבר (Mule Driver) ואיתמר ויינר (Spark O), אנשי האוגנדה ולשעבר מהלייבל "Ak Duck", הקימו השנה את חברת התקליטים "Confused Machines" וזהו אחד הריליסים הראשונים שלה: אדיט לקטע של הפה והטלפיים, שיצא לראשונה לפני כשנתיים באלבום "תחת".לכתבה על הלייבל.
ויינר ושרייבר, מקימי הלייבל Confused Machine
ניר מטרסו – "תופסת מרובה"
באלבום הראשון שהוציא ניר מטרסו תחת שמו שלו הצליח האנימטור והאמן ליצור את אחד האלבומים המיוחדים ויוצאי הדופן שראו אור השנה. מומלץ מאוד להאזין לכולו. הוא יותר יפה ממוזר, על אף שלעיתים ממש מוזר.לראיון עם ניר מטרסו.
ניר מטרסו. צילום: גוני ריסקין
Autarkic – "פלגי מים" (אדיט ל"אהבה לבנת כנף")
נדב שפיגל, לשעבר חבר להקת Computer Camp, יצא בסולו תחת השם Autarkic. הקטע שבר בחר לקח שפיגל שיר מפורסם של בעז שרעבי ונתן לו את הטאץ' האישי שלו מבלי לחרע אותו יותר מדי. Autarkic פועל במסגרת הלייבל הישראלי-ברלינאי החדש יחסית "Disco Halal", שהקים הדיג'יי מהפיק Moscoman.
Autarkic
דיקלה – "Here Comes The Rain Again"
הביצוע הערבי של דיקלה ללהיט של היוריתמיקס פשוט היסטרי. תפס אותי מיידית. מתוך האלבום שהוציאה דיקלה השנה ושמו "ואם פרידה".
Xen – "All of the Sun" (Malka Tuti)
הלייבל המקומי החדש, "Malka Tuti", הוקם על ידי אסף שמואל וקצלה וצץ לפני כחצי שנה, עם תקליט ראשון להזמרת והיוצרת חן ברג, שכבר שיתפה פעולה עם רד אקסס בעבר והם אלו שגם הפיקו עבורה את הריליס.
עטיפת התקליט Xen
סטלה גוט – "Like a Rope"
סטלה גוט(שטיין) היא דיג'יי טכנו בלילות ואשת סאונד בימים. עברה עליה שנה עמוסה במיוחד; היא הוציאה את "Wounded Ladies" – אלבום הסולו הראשון שלה וגם את אלבום הבכורה של להקתה, Bill and Murray, שתשמעו מיד אחרי הקטע הזה.לראיון עם סטלה גוטשטיין.
סטלה גוט. צולם בדייגו סאן. צילום: גוני ריסקין
Bill and Murray – "The Silence Grows"
שוב סטלה הנהדרת, הפעם עם חבריה הגיטריסט דיויד בלאו והמתופף רן יעקובוביץ', בקטע שסוגר את אלבומה הראשון של ביל ומוריי, ולמרות שהשיר לא בדיוק קולע להגדרה של שיר שמח – זהו שיר ממש משמח. תקשיבו טוב.
Bill and Murray. צילום: יונתן בירנבאום
נועה שמר – "יצרח"
היו המון יוצרים השנה שהקליטו שירי משוררים והנה מתחיל רצף קצר מהם, שמתחיל עם נועה שמר הנהדרת. שמר הוציאה השנה את "עושי הסיכומים" ובו הלחינה מוזיקה משל עצמה ורק אחר כך התאימה לה טקסטים של משוררים; מין תהליך הפוך למה שקורה בדרך כלל. לא פעם אמרתי ש"יצרח" הוא אולי הסינגל הכי יפה שיצא השנה בעברית. המילים של נוית בראל.לראיון עם נועה שמר.
נועה שמר. צילום: Gaya's Music Photos
אורסולה שוורץ – "לא"
הצמד חיים רחמני (קטב מרירי) וטליק קורן אדיר (התזמורת הטרופית) פועלים יחד, לסירוגין, כבר כמה שנים. השנה שיחררו את הסינגל הכפול והיפהפה, שכולל עיבודים שלהם לשירים "בדיחה" של דוד אבידן ולשיר "לא" של אגי משעול. מצאתי את עצמי שר לעצמי, שוב ושוב, את המילים "לא טסה יותר / בנפש מלחיתה / כדי להפרם אל אפילת שערך".
קטב מרירי – "מין ובדידות ופחם"
רחמני מהקטע הקודם הוציא השנה אלבום שלם משירי שמעון אדף, או ליתר דיוק משירי האבל שכתב אדף בעקבות מות אחותו – שירים שנכללו בספרו "אביבה-לא". כמו שאתם יכולים לנחש, מדובר באלבום עצוב וקשה לעיכול ושמושר ונכתב בשפה מאתגרת. השיר הזה הוא אחד האהובים עלי מתוכו.לראיון עם שמעון אדף וחיים רחמני.
שמעון אדף וחיים רחמני. צילום: יולי גורודינסקי
נצ'י נצ' – "סבבה"
טוב, חאלס עם כל הכובד משוררים הזה. נצ'י נצ', הראפר הכי טוב בארץ, הוציא את אלבומו השלישי "ברוכים הבאים לפתח תקווה" שכולל כמה שירים כבדים ועמוקים יותר, אבל גם כולל את "סבבה" והוא ממש ממש סבבה.לראיון עם נצ'י נצ'.
BEMET – "Poor Cowboy" feat. Rebel Sun
אחד הריליסים הבולטים יותר השנה של לייבל הביטים המקומי "Raw Tapes" היה של הוד מושונוב, הלוא הואBEMET. בקטע הזה מושונוב מארח את הראפר רבל סאן (קולולוש), כפי שהוא עושה בכמה קטעים באלבומו.
BEMET – "The Chase After Tomorrow"
טונה – "רוק 30"
אחרי עשור של פעילות, סוף סוף זכה השנה הראפר טונה להצלחה ולהערכה לה הוא ראוי עם צאת אלבומו "גם זה יעבור". אך יותר מכל השירים באלבום, ויש כמה וכמה ממש מוצלחים בו ("סרט ערבי", "למה לא עכשיו" עם שלומי סרנגה ושיר הנושא הנוסטלגי) היה זה "רוק 30" שהצליח לדבר לחתך גיל מסוים באופן כל כך מדויק וקולע. וזה – הישג אדיר.לביקורת אלבום.
L.B.T – "Two Shots" feat. Echo
להקת הבית של הלייבל "Raw Tapes", שכוללת 12 מוזיקאים, הוציאה השנה את "The Singles" – האלבום הרשמי הראשון שלה כסופרגרופ מקומית.לראיון עם חברי L.B.T.
L.B.T / Photo by Yoav Kedem
אביב נוימן – "ניקח את זה מכאן" עם פלד
הסינגר-סונגרייטר אביב נוימן הוציא ממש לא מזמן, במסגרת הפרויקט 929 להנגשת טקסטים תנ"כיים, את השיר המצוין הזה בהשראת ספר דברים. מומלץ גם להאזין לאלבום "דוד" שהוציא נוימן לפני שנתיים.
אביב נוימן בהופעה ביתית מסדרת פוזיטיב. צילום: שירי בר-און
קין והבל 90210 – "אפריים המשובח"
אלבום הרוק המטורלל הכי טוב שיצא השנה בישראל. השפעות של טראש-מטאל, קומיקס, הומור מעוות וקולנוע הפכו את האלבום "וידאודרום" ליצירה בועטת בצורה יוצאת דופן.לראיון עם קין והבל 90210.
קין והבל 90210. צילום: ניר עמוס
ג'יין בורדו – "וויסקי"
יש הרכבים עצמאיים שפועלים בתל אביב שלא נועדו להישאר תחומים בתוכה וכזה הוא הטריו "ג'יין בורדו", שהצליח לפרוץ השנה בכל הארץ עם אלבום הבכורה שלו. קאנטרי עברי ממזרי וסקסי לעיתים קרובות.לראיון עם ג'יין בורדו.
שמונה שנים חלפו מאז "From a Window to a Wall", האלבום שזכה להפצה בארצות הברית ואירופה על ידי הלייבל הנחשב "Drag City", ושהוביל לסיבוב הופעות משותף של בביוף עם המוזיקאית שרון ואן אטן. אלבומה השני, שבניגוד לקודמו הוקלט ללא עזרה מקצועית מחו"ל, הצליח בכל זאת לעמוד בציפיות. זה אחד השירים הקליטים יותר באלבום שמכיל גם כמה קטעים למיטיבי לכת שישמחו חפרני פולק ופסיכדליה אדוקים ביותר.לראיון עם נועה בביוף.
נועה בביוף. צילום: אביעד זיסמן
MiddleSkyBoom – "Ma'ztomeret"
ג'וזף ליימון, המוכר בתור הסולן של להקת Umlala, עשה הסבת מקצוע למפיק האוס וזה עובד לו לא רע בכלל. האזינו גם לרמיקס שהוא יצרלקטע "Lovers" של ניב אסט.
Red Axes – "Na Da"
השםרד אקססנכתב כבר פעמיים בפוסט הזה, רק בהפקות של אחרים. כאלה הם, אנשים חברתיים. השנה, הצמד שבדרך כלל עומד מאחורי עמדות תיקלוט, התרחב לכדי להקה של ממש. כל מי שהלך להופעה השניה של אלט-ג'יי זכה לראותם כמופע הפתיחה.
Naduve – "Miracles From Edrine" feat. Gilad Weiss
נדובה, שם מוכר בקרב יוצאי המועדונים בעיר, הוא חצי הצמד Shame On Us שחציו השני הוא יובב ארזי (שגם מנגן עם רד אקסס). בקטע הזה מארח נדובה את גלעד וייס, שמנגן על עוד. לקוח מתוך האי.פי ששמו הוא "Paolo Rossi" (כן, כן, על שם הכדורגלן מהאייטיז) שראה אור בלייבל Rothmans.
פחות זה יותר: להקת LessAcrobats מלהטטת בין הסיקסטיז להיום. ראיון
אחרי לא מעט גלגולים ותקופות של בלבול, להקת לס אקרובטס סוף סוף מצאה את עצמה - והיה שווה לחכות. לרגל צאת אי.פי ראשון, חברי הלהקה מדברים על ההופעה שנגמרה במעצר ועל הפחד להישאר מאחור
אם יש צדקבעולם, לס אקרובטס (LessAcrobats) תצטרף בשנה הבאה לרשימה המצומצמת של להקות ישראליות המופיעות בפסטיבל פרימוורה סאונד בברצלונה. אם יש צדק, לס אקרובטס תזכה בקרוב לחשיפה ניכרת בבלוגים ובמגזינים נחשבים בעולם, בדומה ללהקות כמו ועדת חריגים וגארדן סיטי מובמנט. צצה כאן להקת נאו־פסיכדליה נהדרת המשלבת השפעות סיקסטיז והרמוניות קוליות עם אלמנטים של אינדי עכשווי ואהבה גדולה לפיקסיז. אם זה לא נשמע לכם שילוב מושלם, יש לנו בעיה.
אך פיקסיז, עם כל האהבה אליה, היא להקה שמעולם לא הצליחה לתקשר עם העולם החיצון, וזאת בלשון המעטה. ונדמה שגם חברי לס אקרובטס, המופנמים על סף הנוירוטיות, הם לא בדיוק טיפוסים קלילים ונוטפי כריזמה ממגנטת. אסור שזה יעצור בעדם. הם פשוט טובים מדי בשביל להתפספס. אחרי שני סינגלים שכבר ראו אור, ״Time״ ו״Friday Night״ שמתנגן בגלגלצ, עומדים לס אקרובטס להשיק את אי.פי הבכורה ״Other Selves״ בהופעה בפסאז' בחמישי (23.7). באירוע יתקלטו אנשי רדיו הקצה קוואמי, לאון פלדמן ואמיר אגוזי ואחרי ההופעה יעלה לעמדה לא אחר מאשר די.ג׳יי פוד – איש הלייבל נינג׳ה טיון ותוכנית הרדיו המיתולוגית "סוליד סטיל".
אחרי תקופה שבה הקליט שירים לבדו, באמצעים ביתיים, כבר חשב הסולן והגיטריסט איתי נירנבלט לוותר. אך אז, באופן מפתיע, קיבל זריקת עידוד שתפסה אותו לגמרי לא מוכן. שירו ״ארגז החול״, שרק פורסם באתר מייספייס, הוכתר על ידי קוואמי לשיר השנה האישי שלו לשנת 2008. ״הייתי קצת בצומת דרכים״, נזכר נירנבלט בריאיון עמו ועם גיטריסט הלהקה רועי קידר, ״לא ידעתי אם להמשיך עם המוזיקה או לא. זאת הייתה הקלטה ביתית, והבחירה של קוואמי הזריקה בי מרץ, מה גם שזה היה לא פרופורציונלי ביחס למה שקיוויתי – רק העליתי דברים למייספייס״. היום חברים בהרכב, נוסף לנירנבלט וקידר, גם הבסיסט ג׳סטין טאנג והמתופף אמיר שטיינברג, כולם באמצע שנות ה־20 לחייהם.
למה לא המשכת לפתח קריירת סולו ובמקום זה הקמת להקה?
נירנבלט: ״זה עניין של ביטחון עצמי. הרגשתי באותו זמן שבלהקה יש משהו מגונן שאני זקוק לו״.
בימיה הראשונים קראה לעצמה הלהקה בשם המעצבן Id Forlorn. האסון הזה החזיק מעמד רק עד ההופעה הראשונה של ההרכב – אסון בפני עצמו (הלהקה מספרת שההופעה הייתה גרועה והסתיימה בפתיחת תיק במשטרה אחרי ששוטרים מצאו קצת וויד אצל נירנבלט). בשעה טובה הוחלף השם לשם הקליל The Olives. ״מבחינתנו דה אוליבס היה שם שהביע איזה רטרו לסיקסטיז״. אך גם מהשם הזה הלהקה התבגרה והרגישה כי הוא קטן עליה. ״ מתישהו הרגשנו שזה קצת ילדותי״, אומר נירנבלט, וקידר מוסיף: ״זאת הייתה התקופה התמימה שלנו, זה התאים לאותה תקופה. אתה יודע, שמענו מלא ביץ׳ בויז וביטלס ומלא להקות שמתחילות ב־The, כל הפופ של הסיקסטיז. אנחנו עדיין חושבים שהפופ של הסיקסטיז הגיע לרמות שלא יחזרו, אבל הבנו שזה קצת ילדותי וזה לא לחיות את ההווה״.
שמעתי את ההופעה שלכם באולפן הקצה ונשמעתם טוב מאוד. בדרך כלל אלבומים של להקות נאו פסיכדליה מופקים מאוד ולעתים קרובות זה לא מיתרגם טוב לבמה. עברתם שינוי תפיסתי בכל הקשור לסאונד של הקלטה באולפן מול סאונד של הופעה?
״זה נושא שמעסיק אותנו שנים. הרגשנו שהיינו חלק מהקלישאה של לחשוב הפקתית״, אומר קידר, ונירנבלט מסביר: ״כשמקליטים אלבום או עושים פרויקט בבית יש תחושה של משחק, שיש לך זמן. אף אחד לא יושב לך על הראש. זה ההבדל בין שחרור לשליטה מוחלטת. בהופעה, לעומת זאת, כדי לרגש באמת, הלהקה צריכה להרגיש, ובשביל זה צריך לשחרר. להקלטות אנחנו ניגשים אחרת. זה כמו פאזל שמנסים להוסיף לו עוד חלק שמתחבר יפה, תוך כדי מחשבה על התמונה הגדולה".
LessAcrobats. צילום: יולי גורודינסקי
על הסינגל היפה, ״Friday Night״, נירנבלט מספר כי הוא התחיל ממשולש רומנטי עגום שבו הוא היה ״הצלע הלא שייכת״, אם להשתמש במילותיו. ״הדובר בשיר״, מסביר נירנבלט, ״מדבר על זוג – בחור ובחורה – ועל ההחמצה שלו עצמו מול אותה בחורה. היא הייתה לידי כל כך הרבה שנים ולא עשיתי עם זה כלום (בזמן שבחור אחר כן עשה – אז״א), והפזמון מדבר על שהעולם הולך בקצב מהיר יותר ואני לא כשיר לקצב הזה, ושואל אם בכלל יש מקום לקצב שלי, או שתמיד אחווה אהבה נכזבת״.
האטיות והכבדות משהו של נירנבלט הם תמה שחוזרת בטקסטים נוספים באלבום. ״גם הסינגל השני, ׳Time׳, מדבר על תחושה שבמקום להיות ברגע, יש קול שאומר לך שאתה לא מספיק מהיר, שאתה לא עושה את זה כמו שצריך. אתה מאחר, מין ׳לייט בלומר׳. אתה חריג וזה מחרפן אותך וגורם לך להיות אובססיבי, ואתה לא מצליחלהתקדם״.
זה הכי השפן מאליס בארץ הפלאות.
קידר: ״כן, אפילו חשבנו לשים אותו בקליפ שיוצא השבוע״.
עושה רושםשנירנבלט וקידר, שעובדים יחד מאז היו בשנות העשרה שלהם, מגיעים למעמד השקת האי.פי הראשון הרבה יותר בוגרים ומפויסים. נירנבלט מסביר שכטינאייג׳ר נתקעים בלופים שלא יוצאים מתוכם: ״אתה יוצר שסעים באופי שלך, אף פעם לא מרגיש אדם שלם, קוהרנטי״. בהתאם, כל שיר של לס אקרובטס מבטא משאלת לב אחרת, כאב אחר, או אופטימיות חסרת תקנה. לדעתם, שירים מסוימים באי.פי מסתכלים על נפש של מתבגר שמרשה לעצמו לפעמים להחצין יצריות, מיניות ועוצמה, אבל בלשונם, ״שנייה אחר כך הוא מרגיש פריק וחלש יותר מכולם״.