>> דניאל גורי דה לימא הוא לא רק האיש עם השם הכי מגניב שאנחנו מכירים (ונכדו של חיים גורי), אלא גם דה לימא הברווז – שם הראפר שלו. בחודש שעבר הוא הוציא את אלבומו הרשמי הראשון בשני חלקים, "גבר" ו"גם אני מלחמת אזרחים". והוא מספר: "הראשון מחווה להיפ הופ שגדלתי עליו ולכותב הראשון שהראה לי מה אפשר וצריך לעשות עם עט: סבא שלי, חיים. השני הוא מכתב אהבה למוזיקה הברזילאית שגידלה אותי, ולאישה שלימדה אותי למה כדאי לומר 'לא יודע': סבתא שלי, עליזה". לשמוע עכשיו ומהר.

>> מסעדות נוסטלגיות של פעם ואגרוף של טעמים // העיר של דותן גרינברג
>> לחם שהוא חוויה רוחנית וחנות גת סודית // העיר של יואב וינפלד

1. המקלט הציבורי בשכונת שפירא

אין לי מרחב מוגן בבניין ולמזלי זה שברחוב טורי הזהב היה הכי קרוב אליי. ממה שהבנתי, בשגרה המקלט משמש כמועדונית של בית הספר הסמוך, ולא מעט משפחות ישנו בו בשבוע האחרון, אז הייתה אווירה חזקה של גן ילדים (נקי אבל). כמעט כל סוג בן אדם שחי בישראל היה שם, אבל בעיקר פיליפינים ואריתראים. אף אחד לא דיבר על מלחמה או פוליטיקה. רוב הזמן פשוט פחדנו יחד בשקט. כמה נשים תמיד שיחקו בלילות קלפים על כסף בחדרון אחורי, תמיד לפחות אחת מהן עם תינוק ער עליה. כולם עפו על הכלב שלי. ליכודניקית מתוקה בשם שושי אהבה אותי למרות שאני עובד בעיתון "הארץ". היה מרחיב לב מאוד.
טורי זהב 15

2. פארק סוניה

עברתי לתל אביב לפני שבע שנים בגלל זוגיות ועבודה. אני ירושלמי וחסר לי פה קצת הרים וגבעות. פארק סוניה ממוקם חמש דקות ממני על מדרון קטן אבל מרשים יחסית לתל אביב, ובדומה למקלט יש בו ייצוג של כל תושבי השכונה, כולל אלה שאין להם בית. יש שם אימוני אינטרוולים וילדים אריתראים, תלמידי ישיבה וראפרים שאף אחד לא מכיר. הוא ירוק נורא ומספק מגוון חוויות של ידעתי שאני צריך בכלל: פגשתי זוג אווזים לא מעצבנים (כל חורף כבר שלוש שנים), הצלתי ארנבת מחתול, ברחתי מתרנגולת שחשבה שאני בא לה על הגוזלים, ראיתי קרב בין כנופיות של מיינות, יונים ודררות, ושמעתי את ההסבר הכי כריזמטי (אבל עדיין גרוע) ללמה כדור הארץ כן שטוח. אני גר בשפירא קרוב לארבע שנים ומעולם לא פסחתי עליו בטיול עם הכלב. לא מעט מילים לשירים באלבום החדש שלי נכתבו בו או בדרך אליו.
פרי עץ חיים 2 תל אביב

3. א-לה רמפה

סוג של בר הבית של מקום העבודה שלי. הצוות מקסים, האוכל טעים, אחלה מוזיקה (כמעט כל שבוע יש חבר'ה שמנגנים סמבה לייב כמו שצריך, בתור ברזילאי והסמבה ראפר היחיד בישראל, אני מאשר) ויש קאיפיריניה (טובה. גם מאשר).
העמל 21 תל אביב

4. קופי לאב

יש פה את הקולדברו הכי טוב בעיר לדעתי, ובזכות העובדים המתוקים קל מאוד להרגיש בן בית. גם פה נכתב חלק נכבד מהאלבום.
שדרות הר ציון 108 תל אביב

5. הבית של קובי בלולו

הבית של הקומיקאי/שף קובי בלולו כשהוא עושה בו פופ אפ. קובי קומיקאי מופלא (גם הוא מופיע באלבום) שמבשל כמו שהוא מצחיק, עם שפע ניואנסים מפתיעים ועומק מחשבה לא נפוץ. הוא וזוגתו אורטל הם אחד הזוגות הישראלים הכי יפים שאני מכיר, ויצרו יחד בדירתם חלל מלא צחוק וחום שמעניק חוויות חד פעמיות, גם אם כבר אכלת אצלו אוכל הודי (הוא מכין גם טאקוס מפחידים. יש בשישי הקרוב, כדאי מאוד).

מפחיד. הטאקו של קובי בלולו (צילום: קובי בלולו)

מקום לא אהוב בעיר:

דרום העיר כשהחורף גשום. או שתארגנו לנו ניקוז נורמלי או שתאשרו לליים להשכיר גם גונדולות. מוגזם שכל טפטוף של יותר מכמה דקות הופך אותך לחוקר אמיץ באמזונס.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הופעה של הארינגמן קולקטיב באממה ג'אז רום. יש באממה סאונד משובח והמוזיקה של הקולקטיב, משהו נדיר ביופיו שנמצא בין ג'אז, היפ הופ ופסיכדליה, תמיד מרגישה כמו אלוורה על הלב.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסרט Lone Star, פנינת אינדי אמריקאית מסוף שנות התשעים. על פניו מעין מערבון/תעלומת רצח המתרחש בעיירה טקסנית על הגבול עם מקסיקו, אבל בתכלס סיפור אנושי מאוד שמתבונן עם המון חמלה במשמעויות הרבות של המילה "גבול". היה כמעט קל מדי לתרגם בראש את העלילה שלו לעברית וערבית.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל דבר שמקדם שיח בריא ופורה בין כל יושבי הארץ הזאת.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
הסטנדאפיסט עידן רונן. אני לא חושב שיש כרגע בקומדיה הישראלית קול מקורי או מעניין יותר משלו (וגם אותו זכיתי לארח באלבום).

מה יהיה?
יותר טוב, אם נחליט שזה מה שאנחנו באמת רוצים. צריך להפסיק לריב עם אנשים בתגובות ולהתחיל לפתוח את הלב והאוזן לאנשים שחיים פה לצדנו וחושבים אחרת מאיתנו. ניסינו דרכים אחרות וכולנו יודעים לאן הגענו.

• העיר שלי
• היפ הופ ישראלי
• שכונת שפירא
• א-לה רמפה
• מקלטים
• קובי בלולו
• הצפות

>> אברי ג'י הוא אברי צפנת, 32, שביסס את עצמו בעשור האחרון כאחד היוצרים החשובים בסצינת ההיפ הופ המקומית. הוא מפיק, ראפר, כותב שירים, ובעלים שותף בלייבל העצמאי פלא רקורדז, וכעת הוא משג את אלבום הסולו השני שלו,"קעקועים על גבי מרחב-זמן", שבו מתארחת עילית הראפרים המקומית בכיכובם של עדן דרסו, כהן, דימה XR, וולקן, קלין סדייל, חסן אמסי ועוד רבים וחזקים. תלחצו פליי כאן למטה ונצא לדרך.

>> העיר של לאה לב // המקסיקנית הכי אותנטית ומקום לקנות בו דיסקים
>> העיר של מרינה שויף // בר להרגיש בו נוח בפיג'מה והכיכר שהיא הלב

1. קפה שפירא

גן עדן בליבה של שכונת שפירא הקסומה בדרום תל אביב. קפה שפירא פתוח כבר מעל לעשור ומאפשר לכל מי שמגיע אליו לקחת הפסקה מהחיים במטריקס ולהתחבר לתדר מטיב. רחבה גדולה בחוץ בין העצים ומיצים טריים ואוכל בפנים; תקלוטים, הקרנות של סרטים וכל מיני ערבי קונספט מיוחדים – תמיד יש משהו מעניין בקפה. בימי שלישי בערב רץ שם ליין של רגאיי מתקליטים כבר מעל 400 שבועות (שפירוטס רפרזנט).
רלב"ג 15

2. חוד המחט

בצפון דיזנגוף שוכנת לה חנות תקליטים/בית קפה קסום במיוחד. חוד המחט הוא מקום עלייה לרגל לחובבי תקליטים ומוסיקה, ספוט נדיר שמארח אירועים אדירים. לדוגמה, הליין One Mic שרץ שם אחת לחודש כבר שלוש שנים, מארח בכל פעם מפיק מוזיקלי אחר על עמדת התקלוט שמנגן אך ורק קטעים מוזיקליים מקוריים מהקטלוג שלו, בזמן שראפרים וראפריות מכל הארץ מגיעים לאלתר על המקום חרוזים על המיקרופון. מי שהיה יודע, ומי שעוד לא – זה לגמרי הזמן לעקוב ולהגיע בפעם הבאה.
דיזנגוף 225

3. משק ברזילי

המסעדה האהובה עליי בעיר כרגע. עם חומרי הגלם הכי טריים ויצירתיות שיא של השף נריה קלנטרוב, משק ברזילי מביאה בשורה של אוכל טעים, צבעוני, בריא ויצירתי שיודע למקסם את הגידולים המקומיים המדהימים שיש לנו בארץ, ולשלב אותם עם חוכמה קולינרית מכל קצוות עולם. לצד המסעדה משק ברזילי מפעילה גם מעדניה שמגישה חלק מהאוכל שמוגש במסעדה ועוד הרבה מעבר. ארוחת צהריים מושלמת בוולט למישהו כמוני.
אחד העם 6

4. פארק הירקון/חוף הים/גן הפסגה

עם כמה שלתל אביב יכול להיות אופי אורבני צפוף ואפור, יושבי העיר בורכו בכמה פנינים פסטורליות של ממש. חוף הים שתמיד נמצא שם בשבילנו, פארק הירקון שמתחיל בצפון הישן ומתפתל עד ראש העין וגן הפסגה ביפו הם רק שלושה מתוך ניסים ונפלאות הטבע הזמינים לנו בכל רגע נתון (לצד פארק דרום, פארק החורשות ועוד). בכל רגע מומלץ מאוד להגיע ולנשום.

5. א-לה רמפה/לה מעלה

בקרית המלאכה, במרחק של 100 מטר אחת מהשניה, שוכנות שתי מסעדות מדהימות. א לה רמפה מציעה תפריט צמחוני, צבעוני וססגוני. לעומתה, הלה מעלה מתמחה באוכל מקסיקני אותנטי. מלבד היותן מקומות בילוי נעימים ומרחבים בטוחים בדרום תל אביב, מפעם לפעם תוכלו גם לתפוס שם אירועים מיוחדים, הופעות ומסיבות. בלה מעלה מתקיים הליין המצוין "דיסקו טאקו" אחת לחודש כבר חמש שנים.
העמל 21/שביל המרץ 5

מקום לא אהוב בעיר

זה יהיה שקר להגיד שאני לא אוהב את המקום הזה כי אני בעצמי עובד שם באזור, אבל אני חייב לשים לרגע את הזרקור על החצר האחורית של תל אביב. ממזרח למנחם בגין בצידו הדרומי יש כמה בלוקים שסובלים מרוע, חורבן ומוות.יש לי רק אהבה לאנשים שגרים, לחנויות ולתרבות בשכונה הזאת.הלוואי ונדע כבר איך לטפל באנשים שנופלים למקומות הארורים האלה של שימוש בסמים קשים וירידה לזנות.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הלכתי לאחרונה להופעת תיאטרון פלייבק של "החבר'ה מאיכילוב". למי שלא מכיר – תיאטרון פלייבק זה למעשה תיאטרון מאולתר שממחיז בזמן אמת סיפורים של אנשים מהקהל. כשבאתי תיארתי לעצמי שאני הולך לחוות משהו מיוחד אבל לא היה לי מושג עד כמה! קודם כל מהסיפורים החשופים, המטלטלים והמרגשים שהגיעו מהקהל ועל אחת כמה וכמה על היכולת של חמשת המופלאים האלה (טלי רובין, חן אוחיון, רועי רובני, עינת משעל ניצן, רועי חן) להמציא מהם הצגה מאולתרת בזמן אמת שגרמה לכל הקהל להיות בפרצוף של וואטדהפאק (בקטע טוב).

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
ישנו אוסף חדש ומדהים שנקרא"דרישת שלום" ויצא בהוצאת הספרים רדיקל(שבתכלס, הייתי צריך להכניס לחמשת המקומות האהובים עלי, אז הנה אני מגניב אותו פה בסוגריים: בית רדיקל התחייה 27! צ'ק איט אאוט!! מקום מהפכני חסר תקדים!). באוסף יש למעשה שישה ספרונים קטנים שבכל אחד מהם מכתב/נאום/מאמר על השלום. הוא ארוז בצורה יפהפיה ומכיל בתוכו כתבים של אנה פרנק, מנחם בגין, אנואר סאדאת, יצחק רבין, דליה רביקוביץ' ודוד גרוסמן.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל אפשרות לתרום או להתנדב יכולה להיות מבורכת. לתחושתי הכי חשוב זה להיות נוכחים ברגע ולהרגיש איפה המציאות מאפשרת לנו לעזור ביום יום (גם חשוב לדעת איפה לא). אלוהים שם אותנו במקומות ובסיטואציות ולא סתם. תישארו עם עיניים פקוחות. מעבר לזה, ההסתכלות שלי מתחילה מהסביבה הכי קרובה אל ההכי רחוקה. אני משתדל להיות בתשומת לב גבוהה למעגלים הכי קרובים אליי, מהמשפחה לחברים, לוודא שכולם בטוב. לשים לב לשכנים. זה כאילו מובן מאליו אבל בסוף זה הכי לא. בגלל זה אני אומר את זה.

כל אחד צריך עזרה לפעמים, אבל לא כולם יודעים לבקש. הרבה נשארים לבד עם הצרות שלהם ושם נוצרים כאבים ותסכולים עמוקים. מעבר לזה ובעצם לפני זה, ממליץ מאוד לטפל בעצמכם. תוודאו שאתם בטוב; לייצר מרחב לדבר בו את הפנימיות שלנו זה קריטי. אחרי שיש אתכם ואת המשפחה שלכם והקרובים שלכם – אני חושב שהמאבק של משפחות החטופיםלהשגת עסקה להשיבם ולסיים את המלחמה צריך להיות מאמץ לאומי כולל. אם נתעלם כשאוכלוסיה מסוימת נפגעת זה רק עניין של זמן עד שזה יפגוש אותנו. אסור לעצום עיניים ולתת לשום דבר לעבור על סדר היום.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
איילת יוסף.

מה יהיה?
יהיה מה שנעשה שיהיה.

• העיר שלי
• היפ הופ ישראלי
• פלא אוזן
• קפה שפירא
• חוד המחט
• משק ברזילי
• גן הפסגה
• פארק הירקון
• חוף הים בתל אביב
• א-לה רמפה
• לה מעלה