אל תתנו לשם להטעות אתכם. תחת הכותרת "תערוכת 'ערש, ארץ' – חנוכה של אמנות רב תחומית בעקבות ה-7 באוקטובר", יתרחש אחד מאירועי התרבות הכי מאירים ומנחמים של החג, החל מהערב (ראשון, 10.12) ומדי ערב לאורך השבוע. מדובר באיוונט מתגלגל שכולל תערוכה, הופעות ושיח אמנים, וכמובן גם הדלקות נרות וסופגניות כי אין שום ברירה אחרת, וכל זאת בלוקיישן האטרקטיבי של מרכז הצעירים מזא"ה 9 המשופץ למשעי.

התערוכה וההתרחשויות סביבה הוקמו על ידי אמנים בפרויקט הסושיאל המצליח "מרחב מוגן", שנוסד מיד בתחילת המלחמה, כהתאגדות של קולקטיב אמנים שחיפש מרחב לייצר בו מפגש בין יוצרים על מנת להציע נחמה, עידוד, ביטוי וחיזוק מוראלי בעורף באמצעות יצירה ישראלית.

הקולקטיב אסף חברי צוות אמנים (כולם בהתנדבות), כשכל אחד בתחום התמחותו נתן יד בהרמת הפרויקט הראשון שנחל הצלחה רבה – פרויקט צילום לייב סשנים של אמנים ישראליים עכשוויים, ביניהם שלומי שבן, עלמה גוב, הילה רוח, גון בן ארי, קוסטה קפלן ועוד.

במסגרת הפרויקט המוזיקלי, כל אחד ואחת מהמוזיקאיות.ים בחרו לבצע שיר ישראלי אשר מבטא עבורם "מרחב מוגן", וביצעו אותו באינטרפרטציה אישית. לאחר הצילומים, חבר הפרויקט לצוות כאן 88 שנתנו במה ולקחו שותפות בהפצת הסרטונים, וביניהם כאמור גם הביצוע החדש של שלומי שבן ל"מודה אני" של מאיר אריאל, שאיכשהו מצליח ללטף את הלב ולשבור אותו בו זמנית.

לצד הפרויקט המוזיקלי, אצר הקולקטיב יצירות אמנות שנוגעות לתקופה בה אנו נמצאים, והחל בשיתוף פעולה באוצרות התערוכה עם אמנים ישראלים חזותיים ופלסטיים כמו דורית נחמיאס, מרינה גרצ'אניק, הילה טוני נבוק ועוד. התערוכה תיפתח מדי ערב לאורך השבוע בשעה 18:00 עם הדלקת נר וסופגניות, כשבימים ראשון, שלישי וחמישי תתקיימנה הופעות של מוזיקאים מוכרים שלקחו חלק בפרויקט – ההופעות יצולמו ויערכו לרשתות החברתיות, אז תתלבשו יפה – ובימי שני ורביעי יתקיים שיח עם האומנים.הכניסה חופשית מגיל 18.התוכניה המלאה ופרטים נוספים באתר העירייה.

• תל אביב נרתמת
• ❤ תרבות
• מזא"ה 9
• עיריית תל אביב
• כאן
• שלומי שבן
• אביגיל קובארי
• עומר מושקוביץ

אנחנו חיות בעידן שבו כבר לא מדפיסים דיסקים, אבל לכבוד השקת האלבום החמישי של קובארי "זהב אדום" החלטתי להרים מזכרת מיוחדת מהאירוע, שת"פ עם רחלי אררה, שפית ובעלים של "בולו" (מטבח עונתי לאירועים וארוחות בוטיק @bulublog) וחברתי הטובה מירושלים. לכל מי שאוהב חומר וסנטימנט, שירים ואוכל.

מדובר בחוברת שירי האלבום, לצד מתכונים שנבחרו ונכתבו בהשראת השירים. הם ילוו באיורים מתוקים ויפהפיים של אמא שלי, חנה לוינסקי-קובארי.החוברת תימכר בהופעת ההשקה ב-12.7, בכניסה לבארבי, לפני ואחרי ההופעה.בסרטון הזה תוכלו לראות אותנו מבצעות את מתכון המטבוחה ששודכה לשיר הנושא, זהב אדום, כשאנחנו תוך כדי מדברות על אקסים, ומה עושים עם הזכרונות.

ויש לנו מתכון:

המטבוחה התוניסאית המסורתית, האדומה והמוזהבת, מתוקה וחריפה כמו אהבה ישנה וטובה עם הכל כמו השיעורים הבלתי נמנעים שאנחנו למדים מקשר לקשר.

מצרכים לצנצנת בינונית:

10 עגבניות בשלות(גרסה נפלאה ויוקרתית: עגבניות מגי) חתוכות לקוביות בלי הקוץ ואם בא לכם להשקיע גם בלי הקליפה (אפשר עם קולפן מיוחד או לחרוץ איקס בקליפת העגבניה בחלקה התחתון, לחלוט קצרות במים רותחים ולפשוט את הקליפה).
10 שיני שום ישראלי(קלוף וכמה שיותר טרי) חשוב להשתמש בשום טוב. אפשר גם בסיני היבש שמגיע בתוך רשת אבל זה משמעותית פחות טעים לטעמי.
פלפל חריףפה אתם צריכים לטעום גם את רמת החריפות של הפלפל (בקיץ הם שורפים ת׳לשון, בחורף הם יכולים להיות מתוקים כמו פלפל ירוק) וגם להבין כמה חריף אתם אוהבים. אבל חייבים קצת. לפחות חצי.
3 כפיות גדושות פפריקה מתוקהמאיכות טובה (לא מהסופר, לא בשמן ולא בטיח).
חצי כוס שמן זית
מלחלפי הטעם (מוסיפים ממש ממש בסוף הבישול)

אפשר תוך כדי בישול להאזין לאלבום המלא:

אופן ההכנה:

1.שמים את השמן יחד עם שיני השום השלמות והקלופות בסיר רחב עם תחתית כפולה על אש בינונית. כשהשום מתחיל לקבל קצת צבע מוסיפים את הפלפל החריף וכששניהם מתחילים להעלות ניחוח מוסיפים אתהפפריקה בבת אחת ומערבבים מהר, ברגע שעולה הניחוח (אחרי שניות ספורות) מוסיפים את העגבניות. חשוב לעבוד מהר בשלב הזה כדי שהפפריקה לא תישרף.

2.מערבבים הכל היטב, מטגנים על אש חזקה מאוד ומדי פעם מערבבים כדי שלא ידבק לתחתית. ברגע שכל הנוזלים מצטמצמים בחצי מנמיכים את האש ומבשלים על אש קטנה במשך 20 דקות בערך, תוך כדי ערבוב ובלבד שלא ישרף, רק יצטמצם אט אט. בערך שלוש דקות לפני שמורידים מהאש, טועמים ומבינים כמה מלח צריך. להתחיל לאט, חצי כפית שטוחה, לערבב ולטעום ולהוסיף רק אם צריך, לפי הטעם, אבל לא הרבה. לערבב היטב.

3.מבשלים עוד 3 דקות עם המלח ומכבים את האש. סבתא מימי ז"ל הייתה מכסה את המטבוחה מלמעלה בשמן זית כדי שתישמר, אני עושה כמותה.מגישה את המטבוחה שהתקררה אחרי זמן הפשרה מיטיב בחוץ על השיש, מושלמת בארוחת שישי עם חלה וטחינה, או כמו שהיה אצלנו, עם מיונז ביתי.

>> אלבומה החמישי של קובארי, "זהב אדום", ראה אור בשבוע שעבר ויושקבהופעה חגיגית בבארבי, 12.7, פרטים וכרטיסים כאן

• ❤ תרבות
• אינדי ישראלי
• אביגיל קובארי
• קובארי
• מוזיקה
• הופעות
• בארבי

• Facebook
• Twitter
• Email

"עם תקרת זכוכית אני מוצאת את עצמי שואלת את הרב / אם אפשר להופיע במוצאי תשעה באב / אומרים שהעיר המשיכה להישרף גם ביום העשירי / אבל מצאתי לולאה בצו", שרה אביגיל קובארי ב"דור חדש", אחד השירים הבולטים באלבומה השני – "פיל שמן". קובארי בת ה־28 כבר הספיקה להיות מתויגת בטייפקאסט הרוקרית הדתל"שית, אך הסיפור שלה מורכב מזה. התרחקותה מהדת אינה חד משמעית, אינה תהליך שהגיע להשלמה, ואולי דווקא במתח הזה בין העולמות טמונים הקסם והמשיכה ליצירה שלה.

קובארי גדלה בבית ירושלמי מזרם הציונות הדתית. אלבומה הראשון, "דת בית אלוהים אהבה", שעסק בדיוק בנושאים שעל שמם נקרא, אמנם זכה לביקורות משבחות אך הגיע לקהל קטן יחסית. זה חבל, כי קובארי היא אחת הרוקריות היותר מעניינות שפועלות כיום בארץ (אף שאין לה המון תחרות בענף). היא שרה נהדר, יודעת לבעוט כפי שנדמה שכבר שכחו כאן איך, והמילים שלה מסקרנות וגורמות למאזין לשאול את עצמו שאלות ולתהות על קנקנה של מי ששרה אותן. את האלבום החדש, כמו את קודמו, הפיק זיו זק (חבר בלהקת ילד על הירח).

אם היה נדמה שעל רקע גל המוזיקאים שחזרו בתשובה בעשור וקצת האחרונים יהיה מעניין לדבר עם מוזיקאית שעשתה דווקא את הדרך ההפוכה – מתברר במהרה שזו ציפייה שבבסיסה השקפת עולם פשטנית. אביגיל קובארי עדיין הולכת מכות עם אלוהים.

"זה לא חד משמעי", היא אומרת, "יש לי הרבה געגוע לזה. כשאני חוזרת להורים שלי כיף לי לשמור שבת, לא דחוף לי לחלל אותה. ועדיין, כל שבת שאני מסיימת, יש לי משהו מאחורי הראש ששואל – האם ככה אני רוצה שהשבת שלי תיראה? האם האווירה הייתה מספיק שבתית? ממש לא הגעתי עדיין למנוחה ולנחלה מהבחינה הזאת".

בעבר טענה קובארי שיש משהו מאוד יהודי־דתי בהתנגדות הגלומה ברבים משיריה (כפי שאפשר להיווכח, למשל, בציטוט מהשיר "דור חדש" שהובא לעיל). יש אצלה מין חיפוש אחר תשובות מפולפלות, התחכמויות בסגנון הגמרא, אבל בניגוד לגמרא קובארי שואלת שאלות על החיים שעל קו התפר בין הדת לחילוניות, על חיים שהם לא לגמרי כאן או שם. את תהליך החזרה בשאלה עוד לא לגמרי השלימה וגם לא בטוח שהיא מעוניינת לעשות זאת.

"אני מניחה שאני אדם ביקורתי וספקן, דווקא כי אימא שלי היא פמיניסטית בתוך מערכת דתית. זה גרעין שכל הזמן נמצא שם: לבקר את המערכת שאת שותפה לה. יש בדבר הזה פרדוקס מהותי – כל הזמן לשאול איך את חיה עם זה ולמה את חיה עם זה. לדוגמה, בבת מצווה שלי עליתי לתורה, אבל מול מניין של נשים. אני מניחה שגם האהבה שלי למילים ולטקסטים נובעת מפלפולים הלכתיים".

לעומת אלבומה הקודם, האלבום החדש עוסק הרבה יותר בנושאים שבינו לבינה מאשר ביחסה אל הדת. האזינו, למשל, ל"בריון" – אחד משירי הרוק החזקים שהוקלטו כאן לאחרונה, שבו היא זועקת כמו שמעטות היום מעזות: "תקווה היא בריון גדול / שמכריח אותי להאמין / גם כשאני לא אמורה / גם כשלא צריכים אותי יותר". אך אפילו שהיא שרה על מערכת יחסים גוססת, הרקע של קובארי מוצא את דרכו לשירים. את האמונה שהיא שרה עליה אפשר לפרש בכמה מובנים. להבדיל מרבים מהמוזיקאים החוזרים בתשובה, שמחבקים את האמונה ובזים ל"הבלים" של חייהם הקודמים, נדמה שקובארי לא לגמרי משוכנעת שהפירות האסורים נושאים את הטעם שייחלה לו ושחייה הקודמים היו לחלוטין תפלים.

"בדיעבד, כשאני שומעת את האלבום, עושה רושם שאני עוזבת את הנושא של הדת, אבל זה כל פעם חוזר, ואז אני מבינה שזה עניין מאוד לא סגור".

אביגיל קובארי תשיק את "פיל שמן"בהופעה במועדון האזור, 13.1 21:00

• פיל שמן
• קובארי
• ריאיון
• אביגיל קובארי
• דת
• השקה
• הופעה
• מוזיקה
• דתל"ש
• תרבות